מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"דכיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת? כיצד להעביר מסרים בצורה ברורה ותמציתית? כיצד להתמודד עם קשיים העולים במהלך שיעור? כיצד להתגבר על פחד מפני קהל? מסתבר ששאלות כגון אלו מעסיקות לא רק את פרחי ההוראה במהלך לימודיהם אלא גם את טובי המדינאים בארץ ובעולם. המורה בחברה בת זמננו נדרש לעמוד בעל כורחו בתחרות מול שטף מידע ממקורות חזותיים ואינטראקטיביים העומדים בחלקם בניגוד למידע השמיעתי השיטתי הניתן על ידו.תחרות זו מחייבת את המורה לרכוש כלים מתודולוגיים שיש בהם ממש כדי להפוך את תהליך ההוראה והלמידה למועיל איכותי וחוויתי.אחת משיטות השכנוע המובילות בעולם מיושמת מזה עשרות שנים בעולם האקדמי, הפוליטי והעסקי. מדובר על שיטת דיבייט.
דיבייט (Debate) הוא ענף תחרותי חוצה גבולות, המשלב רטוריקה וחשיבה מעמיקה. הדיבייט הוא ויכוח מובנה בו מנסים נואמים משני צדדיו של נושא מסוים לשכנע בצדקת דבריהם באמצעות טיעונים והצגתם בצורה משכנעת. ייחודה של השיטה בפיתוח מיומנויות ויכולות וברכישת כלים מעשיים לשיפור יכולת השכנוע והעברת המסרים כגון: הכרות עם שפת גוף ככלי לחיזוק המסר המילולי, הגברת ריכוז וקשב לקהלי יעד משתנים, הקניית טכניקות להתגברות על המאפיינים הנפוצים של פחד במה, פיתוח הקשבה ביקורתית ויכולת התמודדות עם דברי אופוזיציה בזמן אמת ועוד.הדיבייט מאפשר פיתוח כושר ביטוי, חשיבה אנליטית, ניסוח וביטחון עצמי. מועדוני דיבייט קיימים במרבית האוניברסיטאות והמכללות במדינות המערב, רבים מבכירי המשק והחברה בעולם המערבי הם "דיבייטורים" בעברם, גם בישראל הוכשרו עשרות אלפי בני אדם במסגרות הכשרה שונות בשיטה זו ביניהם חברי כנסת ופוליטיקאים הבולטים שבהם הם רה"מ בנימין נתניהו והשגריר באו"ם לשעבר דני גילרמן, כמו כן אנשי עסקים בכירים חברים בעמותות חברתיות ומקצועיות ועוד.בארץ קיימים מועדוניי דיבייט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באוניברסיטת תל – אביב באוניברסיטת בר אילן וכן במרכז הבינתחומי בהרצלייה . הדיבייט מתאים לסטודנטים\ות מכל הפקולטות והחוגים,וכן למרצים מורים ולכל מי שנדרש לדבר בפני קהל ולגלות כושר שכנוע הלכה למעשה.
מקורות
http://debatebiu.wordpress.com/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98/
http://www.idebate.org.il/
דיבייט (Debate) הוא ענף תחרותי חוצה גבולות, המשלב רטוריקה וחשיבה מעמיקה. הדיבייט הוא ויכוח מובנה בו מנסים נואמים משני צדדיו של נושא מסוים לשכנע בצדקת דבריהם באמצעות טיעונים והצגתם בצורה משכנעת. ייחודה של השיטה בפיתוח מיומנויות ויכולות וברכישת כלים מעשיים לשיפור יכולת השכנוע והעברת המסרים כגון: הכרות עם שפת גוף ככלי לחיזוק המסר המילולי, הגברת ריכוז וקשב לקהלי יעד משתנים, הקניית טכניקות להתגברות על המאפיינים הנפוצים של פחד במה, פיתוח הקשבה ביקורתית ויכולת התמודדות עם דברי אופוזיציה בזמן אמת ועוד.הדיבייט מאפשר פיתוח כושר ביטוי, חשיבה אנליטית, ניסוח וביטחון עצמי. מועדוני דיבייט קיימים במרבית האוניברסיטאות והמכללות במדינות המערב, רבים מבכירי המשק והחברה בעולם המערבי הם "דיבייטורים" בעברם, גם בישראל הוכשרו עשרות אלפי בני אדם במסגרות הכשרה שונות בשיטה זו ביניהם חברי כנסת ופוליטיקאים הבולטים שבהם הם רה"מ בנימין נתניהו והשגריר באו"ם לשעבר דני גילרמן, כמו כן אנשי עסקים בכירים חברים בעמותות חברתיות ומקצועיות ועוד.בארץ קיימים מועדוניי דיבייט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באוניברסיטת תל – אביב באוניברסיטת בר אילן וכן במרכז הבינתחומי בהרצלייה . הדיבייט מתאים לסטודנטים\ות מכל הפקולטות והחוגים,וכן למרצים מורים ולכל מי שנדרש לדבר בפני קהל ולגלות כושר שכנוע הלכה למעשה.
מקורות
http://debatebiu.wordpress.com/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98/
http://www.idebate.org.il/
אין ספק שדיבייטים זו טכניקה טובה, אבל חשוב לזכור שהרצאות לוקחות חלק בשני מישורים עיקריים:
השבמחקהאחד - מילולי. כלומר, על המרצה להעביר את ההרצאה בצורה מילולית שתשמור על עניין, תוך שימוש באנקדוטות ומשחקי קול, על מנת לא להישמע מונוטוני.
השני - ויזואלי. החלק מהליכה מצד לצד בזמן ההרצאה ועד שימוש במצגות.
חשוב לזכור כי אנשים נוטים לאבד ריכוז לאחר 20 דקות, לכן יש לשלב בהרצאה הפסקות יזומות בשביל התעסקות שולית, בטרם חוזרים לתוכן ההרצאה.