מאת גב' עליזה ליפסקר, מרכזת התכנית
"קומי עורי כי בא אורך [...] בניך מרחוק יבואו". מי הן השרות שיר זה בימי הקיץ הלוהטים בעת שמלחמה מתנהלת בדרומה של ארץ והארץ כולה רועשת?
והשיר מתנגן בין כותלי המכללה...
אכן אלו עשר בנות מ"בית חנה" באוקראינה שהגיעו מרחוק, למשך חודש ימים, ללמוד בארץ: תנ"ך, היסטוריה, גאוגרפיה, עברית, מתודיקה ודידקטיקה, על אף המלחמה המתרחשת.
הרב פרופ' נריה גוטל פתח את התכנית במפגש שלֻווה בשיר "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח", בתקווה שהבנות תלמדנה את מילות השיר ואת לחנו (נעמי שמר) תוך הבנת משמעות מילותיו. שיר זה אכן הפך להיות המנון התכנית וליווה את כל הטיולים, הסיורים והפעילויות השונות.
מטרת התכנית הייתה:
א. להאהיב את ארץ ישראל על הבנות הלומדות הוראה בבית חנה בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה, ולקשרן לשורשי העם והארץ;
ב. ללמד תכנים תורניים בצד תוכני לימודי ארץ ישראל ועברית בלמידה חווייתית ומשמעותית דרך הפעילויות הרבות והטיולים ברחבי ארץ ישראל;
ג. להשאיר חוויה עם "טעם של עוד" מהשהות במכללה ובארץ ישראל.
מטרות אלו הושגו כולן מעל ומעבר!
הבנות למדו יום יום מהשעה 9.00 עד 21.30, בצד גיחה לים ולבריכה. הן סיירו ברחבי הארץ – בצפון, בירושלים, בגוש עציון, בחברון, בבית לחם ועוד; חוו עם נשות בנימין את חג ט"ו באב בשילה הקדומה; ביקרו באתרים היסטוריים וערכיים שונים בארץ ישראל; ואף חוו אזעקה באלקנה בערב שבת והתרכזו במרחב המוגן.
הבנות הביעו את רצונן להמשך התכנית ואף ביקשו להאריכה מעבר לחודש ימים. כולן ציינו שהחוויה הייתה ערכית, יהודית וישראלית, שהשפיעה ותשפיע על דמותן כמורות יהודיות.
בטקס הסיום, בצד השיר שהושר, "אין לי ארץ אחרת", הופיעו הבנות במופע בליווי השיר "קומי אורי כי בא אורך [...] בניך מרחוק יבואו".
מדברי נציגת הבנות בטקס הסיום:
"אני לא מאמינה שכבר הגענו לסיום התכנית, אני נזכרת בתחילת הדרך [...] כל כך התרגשתי כשהודיעו לנו שגם השנה תהיה תכנית. כולנו חיכינו מאוד לשמוע על הנסיעה לארץ ישראל.
היינו מאושרות ושמחות כשזה אכן קרה. ממש לא האמנו שלמרות המצב בארץ ישראל אנו זוכות להגיע.
אני חושבת שבשנה זו הייתה לנו קבוצה מיוחדת. מאוד נהנינו להיות ביחד ולחוות חוויות מיוחדות בעקבות השיעורים והמשחקים. למדנו להכיר אחת את השנייה טוב יותר, למדנו שכל אחת מבנות הקבוצה שונה ויש לה הרבה הרבה מה לתת מעצמה. אנחנו מרגישות עכשיו הרבה יותר מאוחדות.
ברצוני להודות בשמי ובשם כל הקבוצה על התכנית המדהימה.
הרגשנו את ההשקעה בכל פרט קטן, בשיעורים, בתכניות הערב, ובמיוחד בטיולים, כי אין דבר בעולם שדומה לטיול בארץ ישראל. זו תחושה מיוחדת שרק מי שחי מחוץ לארץ יוכל להבין אותה.
מרגש לפגוש כאן בארץ ישראל אנשים כמוכם שיודעים לתת מעומק הנשמה וברוחב לב, כאלה שתמיד יודעים להיות במקום ובזמן הנכון, כאלה שמתנדבים לעזור תכף ומיד, להושיט יד.
תודה ושוב תודה".
חיה מושקא בשם כל בנות בית חנה דנייפרופטרובסק
והשיר מתנגן בין כותלי המכללה...
אכן אלו עשר בנות מ"בית חנה" באוקראינה שהגיעו מרחוק, למשך חודש ימים, ללמוד בארץ: תנ"ך, היסטוריה, גאוגרפיה, עברית, מתודיקה ודידקטיקה, על אף המלחמה המתרחשת.
הרב פרופ' נריה גוטל פתח את התכנית במפגש שלֻווה בשיר "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח", בתקווה שהבנות תלמדנה את מילות השיר ואת לחנו (נעמי שמר) תוך הבנת משמעות מילותיו. שיר זה אכן הפך להיות המנון התכנית וליווה את כל הטיולים, הסיורים והפעילויות השונות.
מטרת התכנית הייתה:
א. להאהיב את ארץ ישראל על הבנות הלומדות הוראה בבית חנה בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה, ולקשרן לשורשי העם והארץ;
ב. ללמד תכנים תורניים בצד תוכני לימודי ארץ ישראל ועברית בלמידה חווייתית ומשמעותית דרך הפעילויות הרבות והטיולים ברחבי ארץ ישראל;
ג. להשאיר חוויה עם "טעם של עוד" מהשהות במכללה ובארץ ישראל.
מטרות אלו הושגו כולן מעל ומעבר!
הבנות למדו יום יום מהשעה 9.00 עד 21.30, בצד גיחה לים ולבריכה. הן סיירו ברחבי הארץ – בצפון, בירושלים, בגוש עציון, בחברון, בבית לחם ועוד; חוו עם נשות בנימין את חג ט"ו באב בשילה הקדומה; ביקרו באתרים היסטוריים וערכיים שונים בארץ ישראל; ואף חוו אזעקה באלקנה בערב שבת והתרכזו במרחב המוגן.
הבנות הביעו את רצונן להמשך התכנית ואף ביקשו להאריכה מעבר לחודש ימים. כולן ציינו שהחוויה הייתה ערכית, יהודית וישראלית, שהשפיעה ותשפיע על דמותן כמורות יהודיות.
בטקס הסיום, בצד השיר שהושר, "אין לי ארץ אחרת", הופיעו הבנות במופע בליווי השיר "קומי אורי כי בא אורך [...] בניך מרחוק יבואו".
מדברי נציגת הבנות בטקס הסיום:
"אני לא מאמינה שכבר הגענו לסיום התכנית, אני נזכרת בתחילת הדרך [...] כל כך התרגשתי כשהודיעו לנו שגם השנה תהיה תכנית. כולנו חיכינו מאוד לשמוע על הנסיעה לארץ ישראל.
היינו מאושרות ושמחות כשזה אכן קרה. ממש לא האמנו שלמרות המצב בארץ ישראל אנו זוכות להגיע.
אני חושבת שבשנה זו הייתה לנו קבוצה מיוחדת. מאוד נהנינו להיות ביחד ולחוות חוויות מיוחדות בעקבות השיעורים והמשחקים. למדנו להכיר אחת את השנייה טוב יותר, למדנו שכל אחת מבנות הקבוצה שונה ויש לה הרבה הרבה מה לתת מעצמה. אנחנו מרגישות עכשיו הרבה יותר מאוחדות.
ברצוני להודות בשמי ובשם כל הקבוצה על התכנית המדהימה.
הרגשנו את ההשקעה בכל פרט קטן, בשיעורים, בתכניות הערב, ובמיוחד בטיולים, כי אין דבר בעולם שדומה לטיול בארץ ישראל. זו תחושה מיוחדת שרק מי שחי מחוץ לארץ יוכל להבין אותה.
מרגש לפגוש כאן בארץ ישראל אנשים כמוכם שיודעים לתת מעומק הנשמה וברוחב לב, כאלה שתמיד יודעים להיות במקום ובזמן הנכון, כאלה שמתנדבים לעזור תכף ומיד, להושיט יד.
תודה ושוב תודה".
חיה מושקא בשם כל בנות בית חנה דנייפרופטרובסק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה