מוכנים? היכון צא ל...חיים!

בנות יעוץ שנים ב ו-ג מכשירות את תלמידי כיתות ד לחיים.

זו השנה הרביעית הן" מתייצבות לדגל" בביה"ס היסודי באלקנה ומאמנות בדרך חוויתית ויצירתית את התלמידים בנתיבי כישורי חיים ובדרכי התמודדות כאלה שלהורים ולמורים אין די זמן, כח, חשק או מיומנויות להקנות.

בעוד עשור יצמחו פה בעז"ה (וגם בעזרת היועצות שבדרך) אנשים איכותיים יותר. מילה שלנו!

עבודה מעשית בהתמחות לייעוץ – פרויקט אלקנה
מזה ארבע שנים מופעל בבית הספר הממ"ד באלקנה פרויקט ייחודי ביזמת ההתמחות לייעוץ חינוכי במכללה.
במסגרת הפרויקט פוגשות הסטודנטיות קבוצות תלמידים (שישה עד שמונה בקבוצה) ותלמידות (בקבוצות נפרדות) למשך שיעור משותף, המאופיין בתהליך הדינמי והאינטראקטיבי המייחד אותו משאר השיעורים במערכת השעות.
הסטודנטיות נושאות בעול התפקיד המחייב הכנה מוקפדת, מעורבות רבה, רגישות גבוהה, יצירתיות והקפדה על כללי אתיקה, בזוגות. באופן כזה מתאפשרת במקביל אינטראקציה בין הסטודנטיות ובין התלמידים וקשרי גומלין בין שתי מנחות הסדנה.

במסגרת ההתמחות הסטודנטיות מתנסות בחלק משמעותי וחשוב בעבודת הייעוץ, שתעסוקנה בו בע"ה לאחר השלמת חוק לימודיהן: עבודה קבוצתית. הפרויקט מאפשר תרגול הליכים בין-אישיים תוך העצמת הפרט, הקבוצה והסטודנטית גם יחד.
הנושאים המרכזיים בסדנה הם: (1) אני ועצמי: פיתוח וטיפוח מודעות עצמית, תרגיל התמודדות במצבים שונים ועבודה על מידות; (2) אני והמשפחה: היכרות עם מאפייני התא המשפחתי, איתור מקורות תמיכה וכוח והתמודדות עם מצבים במסגרת המשפחה; (3) אני, החברה והמדינה: היחיד כחלק מתא חברתי קטן וכאזרח בקהילה ובמדינה. כוחו של האחד מול הרבים, השפעת הרוב על האחד, יחסי גומלין בין אזרח, עם וממשל, היכרות עם אמצעי תקשורת בין-אישיים ותקשורת המונים.

במסגרת הפרויקט מתקיים קשר קבוע בין הסטודנטיות ובין מחנכות הכיתות, ובאופן רציף מתבצע תהליך החלפת מידע רלוונטי לגבי מאפייני התלמידים כפי שבאים לידי ביטוי בסדנה ובכיתות-האם.
בעקבות הסדנאות הנערכות בכל שבוע עם קבוצות התלמידים, ובהמשך להן, נערך פרקטיקום שמלובנות בו סוגיות הנובעות מהתהליכים המתרחשים בקבוצות, נידונות דרכי הפעלה יצירתיות ומתוכננות הפעילויות הבאות.
במהלך הסדנאות המועברות כאמור בזוגות נעשית לעתים עבודה קבוצתית על ידי אחת הסטודנטיות כאשר האחרת פוגשת בארבע עיניים תלמיד הזקוק לתשומת לב אישית. נתון זה, לצד רבים נוספים, מאפשר תפקוד משודרג של היחיד והקבוצה כאחד.
בתהליך ההיערכות לפרויקט, ששותפים לו הנהלת בית הספר באלקנה והצוות כולו וכן ההתמחות לייעוץ במכללת אורות ישראל, תוכננה הפעילות הייחודית באופן כזה, שכאשר חלק מתלמידי הכיתה משתתפים בפרויקט עם הסטודנטיות, חלק אחר נותר עם מחנכות הכיתות לפעילויות מגוונות שאינן מתאפשרות בדרך כלל בהיקף מלא של כל תלמידי הכיתה. בדרך זו יוצאים כולם נשכרים מהתהליך.
הפרויקט מאפשר לעתים קרובות לתלמידים דרכי ביטוי והתמודדות בתכנים ובאמצעים שאינם ברי השגה בחיי היום-יום בבית הספר, במשפחה או בחברה. זאת, תוך הכוונה מקצועית (או בתהליכי התמקצעות) של הסטודנטיות ושל מנחת הפרויקט.
לא אחת התבררו והתגלו פרטי מידע חשובים ביותר הנוגעים לחיי התלמידים, צרכיהם ומצוקותיהם ובאמצעות הסדנאות טופלו ברגישות תוך תיאום עם צוות בית הספר.
לא בלי שמץ של גאווה ונחת נציין כי הפרויקט זוכה להערכה רבה בקרב סגל בית הספר ושִמעוֹ יצא ברחבי היישוב כולו, עד כי הורים רבים מבקשים לשתף כיתות נוספות בתהליך.
יוצא כי אנו זוכים בע"ה ב"שניים במחיר אחד" – דרך חווייתית, יצירתית ומקצועית להתמחות מעשית עם אתגרי הייעוץ החינוכי ואמצעי להאדרת שם המכללה ברבים.

הכוונה תורנית בנושאי חינוך להורי מתבגרים

מאת: הרב יונה גודמן
ראש תחום חינוך אמוני

מזה שנים מספר מפועל 'קו חם' שאליו יכולים לפנות הורים דתיים למתבגרים, המבקשים להתייעץ בדבר אתגרי חינוך בהם הם מתמודדים עם ילדיהם בבית. מי שייסד את הקו ומקדם אותו הוא הרב אלישע אבינר, אשר צירף אליו את הרב רפי פוירשטיין (המסייע לאתר בעיקר בצדדים פסיכולוגיים) והרב יונה גודמן (המסייע בצדדים חינוכיים). האתר מופעל בהתנדבות ופעילים בו כחמישים רבנים ופסיכולוגים, שניתן להתקשר אליהם בשעות הערב ללא עלות וללא חובת הזדהות. מספר הקו הוא: 02-9973232.
בימים האחרונים העלה הרב אלישע, בסיוע אחרים, אתר אינטרנט עשיר תוכן, המיועד להורים דתיים של מתגברים. באתר ניתן למצוא שיחות וידאו קצרות בנושאי חינוך, מאמרים, שאלות ותשובות ועוד. כתובת האתר היא: http://www.kipa.co.il/levavot/about.asp
מחנכים מוזמנים לבקר באתר ואף לפרסמו להורי תלמידי כיתתם.

חומש ויקרא – ספר חינוכי וחווייתי – הייתכן?

מאת: הרבנית נעמי שחור ואחינעם שיינטופ

חומש ויקרא סובל שלא בצדק מדימוי נמוך בעיני רוב עם ישראל. הספר נתפס כעוסק בנושאים רחוקים ולא משמעותיים לימינו, והוא זכור לתלמידים כספר משעמם שאין בו סיפורים מעניינים כמו בספרים בראשית, שמות או במדבר. כאשר שואלים תלמיד או מבוגר מה הוא זוכר מהחומש, הוא יציין תמיד את העיסוק ואת הפרקים הרבים הדנים בקרבנות. מעטים יזכרו מספר מצוות מפרק יט, כמו "ואהבת לרעך כמוך".
לשתינו יחס שונה לחלוטין לחומש זה. מבחינתנו הוא ספר מרתק העוסק בנושאים רבים ומשמעותיים מאוד לתלמידים בבית הספר היסודי והתיכון, ולנו – המבוגרים. אנחנו רואות משימה חשובה להפוך ספר זה למרכזי בתודעה, ולהוכיח כי רק בספר ויקרא יש מגוון עצום כל כך של נושאים הקשורים להלכה, למחשבה, למוסר ולמידות, למשפחה ולמסירות נפש. בספר ויקרא יש התייחסות לקדושות מכל הסוגים: קדושת המקום, הזמן, הארץ, והמשפחה. בספר ויקרא יש גם התייחסות משמעותית לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל ולקשרים ביניהם.
דווקא בספר זה אנו נבחנים האם "נשארנו בגן" ומה שמרתק אותנו הם סיפורים, או שאנו מסוגלים למצוא במצוות את המשמעותי, החשוב והמעשי כיום, וללמוד לעומק את דברי אלוקים חיים הנאמרים בספר ויקרא.
גיבשנו מספר הצעות מניסיוננו רב השנים בהוראת חומש ויקרא. הדברים מיועדים בעיקר למורים המלמדים ספר זה ומתייחסים להוראת ספר ויקרא בכיתות ה ו-ט, אך דברינו משמעותיים ומאתגרים גם לאלו הפוגשים את ספר ויקרא בקריאת התורה בשבתות. נתייחס למספר דרכים בהן ניתן לשנות את היחס לספר זה.
א. כמו בכל היכרות – למפגש הראשון יש חשיבות מֵרבית. לכן יש להפוך את השיעורים הראשונים בהם פוגשים התלמידים את ספר ויקרא למשמעותיים ולחווייתיים ביותר. ניתן לפתוח את השנה בלימוד של פרקים העוסקים בחגי תשרי, בפרק כג העוסק בכל חגי השנה או בפרק טז העוסק בעבודת כוהן גדול ביום הכיפורים. חגים אלו מוכרים ויהוו בסיס להעמקה נוספת שתבוא עם לימוד הפרקים והמפרשים.
ב. יש לתכנן בצורה מיטבית את מספר השיעורים לכל נושא בספר. מומלץ במיוחד לבחון מחדש את רמת ההעמקה והידע הנדרשים לנושא הקרבנות, ומכך לגזור את מספר השיעורים הנצרכים. יש להיזהר מהפיכת לימוד הקרבנות בשתי הפרשות הראשונות לנושא המרכזי של השנה. לדעתנו, יש לעסוק פחות בפרטים של הקרבנות ולהקדיש יותר זמן לדיון בנושא הכמיהה למקדש בימינו, למשמעות העמוקה של הקרבן ולמסר הטמון בחובו, ושאלת הקרבת קרבנות בזמן המודרני או בתקופה המודרנית.
הדרך היעילה ביותר לשינוי הגישה והיחס לספר היא באיתור נושאים חינוכיים והפיכתם למשמעותיים על ידי דיונים בכיתה והזמנת מרצים אורחים מתוך בית הספר ומחוצה לו.
נביא כאן חלק מהנושאים שאנו ממליצים עליו מניסיוננו, מלווים ברעיונות לאמצעי עזר ולפעילויות מלוות.
בכיתות הנמוכות היכולת לעורר דיון מעמיק קטן יותר ולכן יש להתמקד בגיוון בהוראה ובדרכי סיכום החומר:
1. את פרשת קדושים ניתן להפוך לנושא שנתי הנלמד בשעה שבועית הקבועה במערכת. כל תלמידה מכינה עבודה על מצווה אחת מפרק יט ומלמדת את חברותיה בדרכים מגוונות (משחק, חידון ועוד). בשבוע של פרשת קדושים התלמידות בונות תערוכה לימודית לכלל בית הספר, ומציגות בה את העבודות האישיות שלהן על כל מצווה.
2. הזמנת מרצים אורחים בנושאים כמו (א) כשרות מעשית לתלמידים והבנת המושגים תעודת כשרות, מהדרין וכו'; (ב) מרצה ממכון המקדש לסיכום נושא הקרבנות והמנחות.
3. סיכום נושא לימוד הרחוק מעולמן (כגון צרעת) בדרך שונה ממבחן. יש להעדיף דרכים המאפשרות גיוון ויצירתיות, כמו כתבה לעיתון, הכנת מוצג מוחשי, הצגה, חידון, מצגת.

בכיתות ט יש מקום לערוך דיונים מעמיקים ולעורר חשיבה על קיום מצוות מסוגים שונים, הבנת טעמן, פרשנות מגוונת וההשלכות של קיום מצוות אלו בימינו:
1. נושא הכשרות יכול להוות פתח להיכרות מעמיקה יותר עם מערכת הכשרות בארץ, עם הבנת מושגים הקשורים לכך כמו "מהדרין", "חלק". יש חשיבות לדיון על הטעמים וההסברים השונים למאכלות אסורים. ניתן לעסוק בקשר הקיים בין גוף ונפש, טומאה וקדושה בהקשר של כשרות המאכל.
2. קדושה: הספר דן לכל אורכו בסוגי הקדושה, אך השאלה המעמיקה היא כיצד ניתן להגיע לקדושה ומהי ההתנהגות הרצויה לקדש את שמו של ה'. השאלה עולה לאורך כל הספר ובמיוחד בפרק יט ובסוף פרק כב.
3. משפחה: ספר ויקרא כולל מצוות רבות הקשורות למשפחה, לאישה, להולדה ועוד. על המורה והמחנך לבחון אילו נושאים חשובים לדיון וללימוד בכיתה, במיוחד בימינו לאור הסביבה המעלה אופנים שונים של נישואין, זוגיות והורות. זו ההזדמנות ללמד על קדושת המשפחה והנישואין ביהדות מפי אנשי תורה המוכנים לענות על שאלות ותהיות בנושאים החשובים לבני הנוער.
4. סוגיות הלכתיות: יש דוגמאות רבות בספר ויקרא לנושאים שההלכה התמודדה אתן לאורך הדורות. ברכת הגומל שמקורה בקרבן תודה; חוקות הגויים שמקורה באיסור של "בחוקותיהם לא תלכו"; מצוות התוכחה שמקורה ב"הוכח תוכיח את עמיתך" – הן חלק מהדוגמאות למצוות שניתן להראות את התפתחות ההלכה לאורך ההיסטוריה ולדון בשאלות רלוונטיות לימינו (ניתן להיעזר בפרויקט השו"ת ובמקורות נוספים).
5. קדושת הארץ: חשיבות מצוות שמיטה, האתגרים בקיומה, השאלות ההלכתיות הקשורות לכך במשק מודרני ועוד.
6. מהו "וחי בהם": הקשר בין קיום מצוות לחיים טובים והמסקנות ההלכתיות הקשורות לפסוק זה: מ"פיקוח נפש דוחה שבת" ועד האיסור ל"רצח מתוך רחמים".
7. מקדש בימינו – האפשרי?

לסיום, נצטט את דברי הראי"ה קוק זצ"ל הנכונים לתורה בכלל ולחומש ויקרא בפרט:
"האור הכללי של התורה, המביא חיים לעולם
מתפלש הוא בכל הפרטים, בכל המצוות ודקדוקיהן,
ככוח החיים הנובע מן הלב
ומתפשט על האברים כולם"
(אורות התורה, טו)

104 בוגרות מקבלות תואר B.Ed

טקס רב רושם של חלוקת תואר B.Ed. , התקיים במחצית חודש נובמבר באודיטוריום שבמכללת אורות ישראל.הבוגרות נכנסו לאודיטוריום לקול צלילי מארש תורכי בליווי מחיאות כפיים קצובות של הקהל. הורים, בעלים ובני משפחה נרגשים וכן אנשי סגל של המכללה, באו לכבד את הבוגרות ביום חגן.
אורח הכבוד לטקס היה פרופ' עמוס אלטשולר, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה יו"ש. פרופ' אלטשולר, נתן הרצאה מרתקת ומאלפת בעזרת מצגת בנושא "מה ניתן לעשות עם משולש שאינו קיים".
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, קידם בברכה את האורחים ובני המשפחות וברך את הבוגרות היוצאות לשדה ההוראה.
הבוגרות זכו לברכת הדרך מפי הרב נח גרינפלד,מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הרב חיים פוגל יו"ר חבר הנאמנים ופרופ' אלעזר טויטו סיו"ר המועצה האקדמית.
נציגת הבוגרות אמרה דבר תורה ומילות תודה בשמן של הבוגרות ולאחר מכן חולקו התעודות.
הטקס לווה בקטעי נגינה.

"להדליק נר" עם ההתמחות לאנגלית במרכז לימודי ייחודי באולפנת זבולון בראש העין

מאת: ד"ר ויטלא ארזי
ראש מסלול על יסודי
וראש ההתמחות לאנגלית

אחת המטרות של ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל היא לשלב תוכן יהודי רלוונטי לתוך לימוד האנגלית. אנו מאמינים ששיעורי האנגלית צריכים להגביר ערכים חינוכיים ותרבותיים, ושלימוד השפה האנגלית צריך להשתלב בתכנית הלימודים של בית הספר, בפעילויות ובפרויקטים מיוחדים. כמובן שהלוח היהודי, ובמיוחד חנוכה, מספק הרבה הזדמנויות כדי ליצור חוויות לימודיות. אולם לעתים קרובות מופנית ביקורת כלפי המורים לאנגלית בטענה שהם מלמדים את החגים בצורה שטחית ונשארים ברמה של סופגניות וסביבונים.

חנוכה – חג של אור
על מנת להתמודד עם ביקורת זו, סטודנטיות שנה ג, בפיקוח המד"פית ד"ר חיה כץ ובעזרת הגב' עדינה סלומון מהמרכזייה הפדגוגית של המכללה, הקימו חוויה לימודית ייחודית באולפנת זבולון שם הם עושים את העבודה המעשית, סביב הנושא של אור ומשמעויותיו הרוחניים.
בבסיס היחידה שהוכנה על ידי הסטודנטיות היה הסמל של אור, המייצג את הניצחון של הרוח על החומר.
לתפיסת האור יש מגוון משמעויות בתנ"ך, ארבע מהן נבחרו על ידי הסטודנטיות:
1. אור החכמה – כפי שאמר החכם מכל אדם: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א);
2. אור התורה – ממשיך שלמה המלך: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג);
3. אור האמונה – אומר אביו: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי" (תהלים קיט, קה);
4. אור הנשמה – ושוב אצל שלמה המלך: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז).
כיוון שחנוכה הוא חג שקשור גם לנושא של ניגודים ושל הפכים (אור – חושך, מעטים – רבים, חלש – חזק וכו'), הסטודנטיות החליטו שההיבט הלשוני של מרכז הלימודים יסתובב סביב ניגודים והפכים (כגון: אמון – אמונה, חומרני – רוחני, אור – חושך וכו'). המטרה הייתה ללכת מעבר לסופגניות ולסביבונים אל המשמעות הרוחנית של האור, ליצור חוויה ייחודית רב-חושית, ולעודד את התלמידים לבטא את החוויות האישיות שלהם.

השיר "הדליקו נר"
השיר "הדליקו נר" של שרית חדד נותן משמעות סמלית להדלקת הנרות כמעשה של קיבוץ אנשים ועמים. השיר נכתב בשנת 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומבטא את האכזבה מהאשליה של תהליך השלום.
חמשת הבתים של השיר תורגמו לאנגלית על ידי הסטודנטיות ונלמדו עם דגש על כל אחד מארבעת הממדים: חכמה, תורה, אמונה ונשמה. הבית החמישי הודפס עם חללים ריקים כדי לאפשר לתלמידים למלא אותם עם החוויות והאסוציאציות האישיות שלהם. השימוש בשיטת הפאזל אִפשר ביטוי אישי ושיתוף פעולה קבוצתי והסתיים בשירה משותפת של כל הקבוצה.

הסטודנטיות הפכו את המושגים המופשטים לחוויה חזותית בצורה מוצלחת, שמיעתית וסנסורי-מוטורית, שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי המורים והתלמידים של האולפנה.