‏הצגת רשומות עם תוויות סיור לימודי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיור לימודי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 28 בינואר 2015

מכללת אורות ישראל בקיסריה

מאת ד"ר איל דודסון,
ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

אמרו חכמינו: "קיסריה וירושלים: אם אמר לך אדם חרבו שתיהן – אל תאמין; ישבו שתיהן – אל תאמין; חרבה קיסרי וישבה ירושלים – אל תאמין; חרבה ירושלים וישבה קיסרי – תאמין" (בבלי, מגילה ו ע"א). רצו לומר: קיסריה וירושלים הם שני יישובים שביטאו בתקופה הרומית ניגודיות מוחלטת בתרבותם ובצביונם. ירושלים היא עיר המקדש, הטהרה, האבן; קיסריה היא עיר האלילות הרומית, החולין, החול. לאחר שחרבה ירושלים הפכה קיסריה לבירתה של ארץ ישראל.
הסטודנטיות לתואר ראשון במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, יצאו ביום של שמש חורפית לסיור בקיסריה. הסיור הודרך על ידי סטודנטיות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל. היה זה שיאו של תהליך הכנה ממושך שבמהלכו שקדו הבנות על לימוד תוכני האתר ועמלו על השיטות להעביר את מסריו. את התהליך הובילה גב' נעמה בינדיגר, ממרצות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל. הסטודנטיות צללו אל סודותיה של קיסריה. הן למדו על תולדותיה, על המלך הורדוס – אבי העיר, על אופייה הרומי שהתבטא בתאטרון, במקדשים האליליים ועוד, על פלאי הטכנולוגיה העתיקה שהושקעו בבניית הנמל ובמערכות לאספקת המים, על חיי היהודים בעיר בדורות שלאחר החורבן, ועוד.
הסיור המכללתי מתקיים מדי שנה וכלול בחובות הלימודים. מכללת אורות ישראל רואה ערך עליון בהנחלת הקשר העמוק של עם ישראל לארצו בקרב תלמידיה, והסיור מהווה מרכיב חשוב במגמה זו.

סיור בחווה הטיפולית בתל מונד

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד

סטודנטיות המסלול לחינוך מיוחד, שנה א (אלקנה), קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן לשפר את היכולות הפיזיות והמוטוריות, את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי של מגוון המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים במוגבלוּת שכלית, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים, לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים, ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של חלקי גוף רבים: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן, ולמעשה כמעט כל השרירים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה.
כן מעניקה הרכיבה על הסוס ביטחון עצמי למטופל שלרוב הוא מובל ולא מוביל. כאן, למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות מלווים, לרוב מתנדבים, כל מטופל במהלך רכיבה מרגיש כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר – הוא בעל השליטה.
בכלביה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ומאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונליות נכשלו. כל זאת נעשה בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים. ראינו ממש איך הכלב מתרגש ושמח כשרואה את הילד שלו, ואף מלקקו בפנים או בידיו.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו משובבי לב ונפש. השילוב של המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות במקום, והסרט שהוקרן על החווה, הביאו להנאה מרובה. כפי שציינה אחת הסטודנטיות: "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

סיור של המכון הגבוה ללימודי חינוך ואמונה ביישוב טלמון ומפגש עם בת-גלים שער

מאת הרב יונה גודמן,
ראש המכון הגבוה ללימודי חינוך ואמונה בימינו

בערב חורפי סוער יצאו סטודנטיות המכון ללימודי חינוך ואמונה, בראשות הרב יונה גודמן, לסיור ביישוב טלמון ולמפגש עם בת-גלים שער, אמו של גיל-עד הי"ד. ערב העיון התחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון סיירו הבנות ב"חאן" רב ממדים שבנה הנוער של טלמון במו ידיו במשך ימי הקיץ הארוכים, בתקופת החיפושים והאבל ובעת מבצע צוק איתן. המפגש עם המקום יצר דיון עומק על דרכים שבהן ניתן לתעל ולכוון אנרגיות של נוער בעת שהוא סוער ונסער.
בשלב השני התקיים מפגש ודיון עומק עם רב היישוב טלמון, הרב רמי ברכיהו. הוא שיתף את הבנות באתגרים הייחודיים שאִתם הוא נפגש כרבה של קהילה שהתמודדה עם ימי ספק ועם אסון כה כבד. הוא שיתף את הבנות בשיקולים שהובילו לבחירת יאיר לפיד לשאת הספד בהלוויה (בין השאר, "כדי להראות שהרצון ליצור חיבור בין בעלי פלוגתא לא נבע רק ממצוקת ימי החיפושים"). למותר לציין שהדברים עוררו דיון רחב ועקרוני...
השלב האחרון, שהיווה שיא בביקור, היה שיחה של בת-גלים ואופיר שער בסלון ביתם. ההורים דיברו בצורה גלויה על ימי הקושי ועל דרכי ההתמודדות; סיפרו על גיל-עד ועל המפגש החי עִם עַם ישראל בשעותיו היפות. המפגש המרגש הסתיים בדיון בשאלה מה כל אחד מאִתנו יכול וצריך ללמוד מהקיץ האחרון בכלל ומעוצמות האחדות בעם ישראל שהתגלו בו בפרט.

יום שני, 15 באפריל 2013

סיור לבית הרב קוק בירושלים


מאת הרב ד"ר אמיר משיח,  
ראש ההתמחות למחשבת ישראל

לפני מספר שבועות יצאו בנות ההתמחות למחשבת ישראל לסיור בירושלים. הסיור כלל ביקור בציונו של הראי"ה קוק זצ"ל בחלקת הנביאים בהר הזיתים. ליד קברו טמונים בנו הרצי"ה ועוד רבנים חשובים כמו הרב אברהם שפירא, הרב הנזיר, הרב גורן ועוד. בהיותנו שם התבשמנו מניחוח המקום ושמענו ממדריכת טיולים על משמעות ההר ועל מה שהוא מייצג במסורת ישראל מהימים ההם ועד לזמן הזה. היה מרומם, מחכים ומרגש.

לאחר מכן ערכנו ביקור בבית הרב ושמענו שיחות מפי הרב יוחנן פריד והרב ארי שבט. האחרון הוא מהמרצים הבולטים בהתמחות ולצד עיסוקו בהוראה הוא האחראי על גנזך כתבי היד של הרב קוק. הרב שבט הראה כתב יד של הרב וניסינו יחד לעמוד על תוכנו ועל כוונותיו. לגעת בצורה כזו בכתבים שכאלה היה אירוע מפעים לכל מי שנכח במקום.
אין ספק כי הסיור כולו נגע בכולנו. היה בזה קישור מעניין בין החזון אשר על ברכיו גדלנו ואשר לאורו אנו מחנכים ובין מפגש בלתי אמצעי עם מכוננו. הסיור היה נדבך נוסף בבניין האישיות של כולנו.

יום רביעי, 10 באפריל 2013

לסייר – הכי גבוה שאפשר


מאת  ד"ר איל דודסון, 
ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל, קמפוס אלקנה

מספר ימים לפני פרוס החג, בעיצומם של הניקיונות הקדחתניים, יצאה ההתמחות ללימודי ארץ ישראל ללמוד במשך יומיים את החרמון – ההר הרם והגבוה בהרי ארץ ישראל – השיא, "שיאון". יש הטוענים כי גם שמו – "חרמון" –  מלשון חרם, איסור, רומז אולי לכך שבימי קדם שימש לפולחן אלילי, בתקופה שחיפשו את האלילים על ראשי ההרים הגבוהים.
הסיור נפתח בשמורת תל דן. למדנו על סיפור התיישבות בני דן למרגלות החרמון בימים שבהם לא היה מלך בישראל, ו"איש הישר בעיניו יעשה". המשכנו למעיינות הדן ללמוד על חשיבות מקור המים הגדול ביותר של נהר הירדן – "היורד מדן". את הסיור הדריך ברוב כישרון ד"ר אריה בורנשטיין. האתר הבא היה מבצר נמרוד – קלעת נמרוד, מבצר מימי הביניים החולש על הדרך הראשית בין החוף לדמשק. צפינו משם עד הלבנון וראינו בבהירות רבה את המבצר הצלבני בבופור, על נהר הליטני. את היום הראשון קינחנו בתצפית על ברכת רם, בריכת מים מופלאה ומסתורית שלפי אגדות עתיקות הייתה מקור המים של הירדן.
ביום השני טיפסנו ועלינו אל מרומי החרמון, בהדרכתו של שמיל קליין. השלג שירד יום קודם לכן לא פונה עדיין מן הדרכים ומנע מאתנו להגיע אל ראש הפסגה. הסתפקנו בתצפית מרשימה מגובה 1700 מ', מעל אתר החרמון, במוצב יפעת. התבוססנו בשלג ולמדנו גם על רזי הצומח והמסלע תחת המעטה הלבן. משם המשכנו במסלול רגלי מאזור אתר החרמון ועד לעיירה הדרוזית מג'דל שאמס.
"אִם אֶסַּק שָׁמַיִם – שָׁם אָתָּה" (תהלים קלט, ח). כך ביטא דוד את השגחתו של ה' בכל מקום ואולי גם את כמיהתו להתעלות רוחנית ולהגיע כביכול עד כיסא הכבוד. בסיור בחרמון למדנו את גדולתו של הקב"ה ב"שמים", בגובהי השחקים, ולמדנו "למצוא" אותו במקומות שלא הכרנו לפני כן.

סיור תושב"ע במכון צומ"ת


מאת  הרב אברם ווייס, 
ראש ההתמחות לתושב"ע, קמפוס אלקנה

בסוף סמסטר א ערכה ההתמחות לתושב"ע סיור במכון צומ"ת שבגוש עציון. מכון צומ"ת ("צוותי מדע ותורה") הוקם בשנת תשל"ז במטרה "לפעול בצמתי המפגש שבין דרישות ההלכה וחיי המעשה" (מתוך אתר המכון). המכון התפרסם בפיתוחיו ההלכתיים-טכנולוגיים, כולל מכוני חליבה לשבת, מעליות שבת, קלנועית עם פיקוד שבת ועוד. בשנים האחרונות פתח המכון מרכז מבקרים המאפשר לקהל הרחב להתרשם מקרוב מפיתוחיו השונים, תוך קבלת הסברים הלכתיים ויישומיים על אודות המכשירים שבתצוגה.
עבור בנות ההתמחות הייתה זאת הזדמנות לראות כיצד מיושמת ההלכה התאורטית "היבשה" במצבים עכשוויים: במכשור עבור בתי חולים, מערכת הביטחון, ואף בהקשרים ביתיים שכיחים. תרגום עקרונות ההלכה לשפת המעשה אִפשר גם חידוד של אותם עקרונות הלכתיים העומדים ביסוד הפיתוחים הטכנולוגיים. כך למשל נידון ההבדל בין "גרמא" ל"כוח כוחו", וכן התנאים הנדרשים לשימוש ב"גרמא" עצמה, ואף שאלת מקור איסור השימוש בחשמל בשבת בכלל: "בונה"/"מכה בפטיש", "מבעיר" או איסור "מוליד"? נידונו אף ההשלכות המעשיות של חילוקים אלה.
מרתק במיוחד היה הדיון שהתפתח סביב עיקרון "שינוי עצמת זרם החשמל" בשבת, העומד ביסוד השימוש במכשירי שמיעה בשבת וכעת גם בשימוש בשבת ב"קלנועית" ובעגלת נכים עם "פיקוד שבת" (להאצה ולהאטת המכשירים), בגלאי מתכות וב"שער" גלאי מתכות בשבת, בהגברת תאורת LED בשבת ועוד. שהרי אם אמנם איסור "מוליד" אין כאן, כפי שנטען, ואם הגבלת השימוש בעיקרון "שינוי עצמת זרם החשמל" לכדי מצבים של "צורך גדול" נובעת מחשש ש"תיעשה השבת כחול", או מחשש מראית העין שבשימוש נרחב בחשמל בשבת, אפשר שבעתיד הרחוק ישתנה המצב בתכלית – כשם שהשימוש בשעון השבת הפך נרחב חרף הדעות שביקשו תחילה להגביל את שימושו להדלקת האור בלבד, מחששות דומים.
כך או כך, סיפק הסיור הזדמנות טובה לסטודנטיות ההתמחות לחדד מושגים ולהרחיב אופקים. הרב ראובן ספולטר, המלמד במכללה קורס בתחום השבת והלכותיה, השתתף בסיור והעביר דברי תגובה וסיכום בסיומו.

יום שלישי, 12 במרץ 2013

הי דרומה לאילת


מאת ד"ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

מה הקשר בין כרישים, דקלים וסלעי גרניט?
התשובה – ההתמחות ללימודי ארץ ישראל. כעשרים סטודנטיות יצאו משגרת המבחנים בחופשת הסמסטר והקדישו שלושה ימים להיכרות עומק עם עיר הנופש הדרומית. הצטרפו אליהן שני מרצים – חיים צבי אלבוים וד"ר איל דודסון. מה אפשר כבר להכיר בשלושה ימים? לאור הניסיון הסתבר שיש צורך בשלושה ימים נוספים כדי שההיכרות תהיה רצינית יותר.

כולנו מכירים את החוף הקסום של ים סוף, אבל לא תמיד שמים לב להרים המעטרים את אילת. בהרים אלה יש תופעות טבע ייחודיות ומרהיבות, והאזור היחידי בארץ שיש בו סלעי בראשית שלא כוסו במשקעים ובסלעים ה"מספרים" רבות על עברה הגאולוגי העשיר של ארץ ישראל. ביניהם מסתתרת אוכלוסייה מכובדת מאוד של צמחים, שבעונה זו של השנה נמצאים בשיא פריחתם.
הנוף של אילת הושפע מהבקע הסורי-אפריקני. לפני היווצרותו היו הרי אילת והרי אדום יחידה גאוגרפית אחת. וכיום מפריד ביניהם ים סוף והערבה. ירדנו לערבה, מספר קילומטרים מצפון לאילת, והתרשמנו מעולם הצמחייה המגוון ומהמינים הנדירים, במיוחד דקל הדום, שזו הנקודה הצפונית ביותר בעולם שהוא גדל בה. אדמת הערבה ספוגה במלחים רבים, אבל הצמחים לא מתייאשים ונאחזים בה בכל כוחם בשיטות מופלאות.
גם על עולם הדגים לא ויתרנו, וירדנו אל מתחת לפני הים, אל שמורת האלמוגים במצפה התת-ימי. עמדנו על הייחודיות הזואולוגית של מפרץ אילת, שדווקא בו מתהווים מינים מקוריים ומרהיבים של בעלי חיים ימיים. הצירוף של טבע עשיר ומגוון ביחידת שטח כה קטנה ובמזג אויר כה חם, השאיר אותנו נפעמים מכוחו וגבורתו של ריבון העולם, "מה רבו מעשיך ה' "!
מעבר לתכנים אלו התעכבנו על עברה היהודי וההיסטורי של אילת – יישוב יהודי המוכר עוד מימי שלמה המלך כ"עציון גבר", ובהמשך, בתקופת המשנה והתלמוד וימי הביניים. למדנו שהתושבים התפרנסו בעיקר מדייג וממסחר, וצפינו אל אתר ההתיישבות הקדומה הנמצא כיום מעבר לגבול, בשטח ירדן.

יום רביעי, 9 ביוני 2010

ללמוד וליהנות במסלול הגיל הרך

מאת ד"ר עידית ליוש
ראש מסלול הגיל הרך


ביום ג', כ"ט בניסן, יצאו הסטודנטיות במסלול הגיל הרך לסיור לימודי.
הסיור נפתח בביקור במפג"ש, מרכז פעילות טיפולי בגוש שילה, שניתנים בו טיפולים בתחומי ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפול רגשי בתנועה, באמנות, במוזיקה ועוד. במקום קיים חדר תחושה, "סנוזלן".
מטרתנו הייתה לחשוף את המחנכות המתכשרות למגוון של טיפולים פרא-רפואיים שניתנים לילדים צעירים, על מנת לעזור להם להתמודד עם קשיים פיזיולוגיים, רגשיים חברתיים וכדומה. במהלך השיחות במפגש התברר לנו כי למחנכות בגיל הרך יש תפקיד חשוב לפחות בשלושה שלבים מהותיים בתהליכי האבחון והטיפול:
1. איתור הילדים בעלי הקשיים והפנייתם לאבחון. פעמים רבות המחנכת, לאור הכשרתה המקצועית, היא זו שמזהה את הילדים המתקשים. היא המומחית שיכולה להשוות בין התפקוד של ילדים שנמצאים באותו שלב התפתחותי ולזהות את הילדים שהתפתחותם אטית או לקויה בהשוואה לשאר הילדים בני גילם.
2. מילוי דו"ח. גם במקרה שההורים הם אלו שפנו לאבחון מלכתחילה, הם מתבקשים להביא דו"ח מהמחנכת, המומחית להתפתחות הילד. הגננת או המורה בכיתות היסוד בבית הספר רואה את הילד בעיניים מקצועיות, בפעילויות מגוונות, במשך חמישה ימים בשבוע לפחות ויש לה ידע רב על המיומנויות, על היכולות ועל רמות הביצוע של כל ילד.
3. המשך טיפול. לאחר האבחון הילד מופנה לקבלת טיפול מתאים. הוא מקבל את הטיפול מידי איש המקצוע פעם בשבוע, במשך כ-45 דקות בלבד. המחנכת, שמקבלת הסבר מהמטפלים, היא זו שיכולה להמשיך את התרגול ואת האימון בגן או בכיתה ולקדם את הילד במהלך כל השבוע.
לאחר שיחת פתיחה מחכימה ומרגשת עם ציפי פישר, מנהלת המפג"ש, התכבדנו בכיבוד קל והתפצלנו לשתי סדנאות: קבוצה אחת שוחחה עם מרפאה בעיסוק וראתה הדגמה של טיפול על אחת הסטודנטיות; הקבוצה השנייה פעלה עם בת שבע סדן בתרפיה באמנות. הסטודנטיות יצאו נפעמות משתי הסדנאות.
במהלך הביקור נכנסנו בקבוצות קטנות לחדר ה"סנוזלן". הסנוזלן הוא חדר לגרייה רב-חושית. הוא משמש חלק ממרחב טיפולי ומאפשר לקיים פעילות בשילוב של אקטיביות ורגיעה. מדובר בחדר המעוצב בצורה ייחודית ומכיל ציוד המעורר את חוש הריח, השמיעה, המישוש, הראייה והתנועה, מתוך נעימות ורכות. החדר נעים ומרגיע עד כי חלק מהסטודנטיות, אם רק היינו מאפשרות זאת, היו נשארות בו עד היום.
אחד הטיפולים המוצעים במפג"ש הוא רכיבה טיפולית. בהמשך הסיור הגענו לחוות רכיבה טיפולית בגבעת הראל. מנהל החווה, דניאל בן נון, שוחח אתנו על מטרות הרכיבה בהקשרים טיפוליים:
בהיבטים מוטוריים: חיזוק חגורת הכתפיים, שיפור שיווי משקל, קואורדינציה ועוד; בהיבטים רגשיים: חיזוק הביטחון העצמי, ויסות התנהגות, טיפול בחרדות, ב- ADD ועוד.
הנוף הנשקף מגבעת הראל, בשילוב עם אישיותו החמה של מנהל החווה ולבביותה של משפחתו, הרחיבו לבבות. סטודנטיות שהיו מעוניינות זכו לרכיבה פרטית מרגשת על אחד הסוסים. גילינו רוכבות מצטיינות, ובישיבות ההערכה של המסלול תישקל האפשרות לכלול ציון על העלייה על הסוס, על הרכיבה ועל הירידה מהסוס...
"בין ובין" נכנסנו לביקור בגן הילדים של חיה ליבשיץ בגבעת הראל. חיה סיפרה על העבודה בגן רב-גילאי, על הייחוד ועל הקשיים.
המשכנו בתצפית מרהיבה מגבעת היובל שבעלי. על מרפסת התצפית של מרכז המבקרים שמענו סקירה (קצרה מדי לטעמנו) מפיה של אליענה פסנטין על הקמת השכונה, על תושביה, על הנופלים רועי קליין ואלירז פרץ הי"ד ועל הבעייתיות המשפטית של חלק מבתי השכונה.
סיימנו בארוחת צהריים טעימה ומפנקת במעיין הגבורה.
הסיור תרם לגיבוש הסטודנטיות במסלול, להידוק הקשר שלהן עם המד"פיות ולהעשרת הידע המקצועי בדרך של חוויה והנאה.