‏הצגת רשומות עם תוויות ההתמחות למחשבת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ההתמחות למחשבת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום שני, 5 באוגוסט 2013

ספר חדש: "חשיבה ותלמוד: תשתית מדעית לידע פדגוגי"

אנו שמחים לבשר כי מחקרם האינטר-דיסציפלינרי של שני חברי סגל של מכללת אורות ישראל, פרופ' שלמה קניאל וד"ר דניאל רביב, רואה כעת אור בספר ייחודי תחת הכותר: "חשיבה ותלמוד: תשתית מדעית לידע פדגוגי".

הספר מציע אסטרטגיה שיטתית ומודולרית ללימוד סוגיה תלמודית. במסגרתו משורטט מכלול רחב של פעולות חשיבה וביטויין בתחום התלמוד, הן אצל יוצריו הן כמודל לשימוש בהוראת התלמוד ולמידתו, תוך השבחתם באופן משמעותי, לאחר הסברים והדגמות הפעולות בגופי הידע התלמודיים ועל בסיסם.
על בסיס הספר ניתן יהיה לפתח חיבורי המשך, הן בכיוון המחקרי הן בכיוון הפדגוגי. הכיוון המחקרי יוכל להתבטא באפיון יצירות חז"ל בהיבטי עולם החשיבה, והכיוון הפדגוגי יחייב לגבש מערכת תיווכים ייחודית בין המוצע בספר ובין הלומדים לסוגיהם ולרמותיהם, כגון מדריך למורה ומדריך לתלמיד.
הרעיון לספר נולד כתוצאה ממפגש בין שני אנשי חינוך ואקדמיה תורניים: פרופ' שלמה קניאל מתחום הפסיכולוגיה והחשיבה, פרופסור-חבר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, המשמש שנים רבות כראש החוג לחינוך במכללת אורות ישראל, וד"ר דניאל רביב מתחום היהדות, המשמש מרצה במכללת אורות ישראל (ובעבר היה ראש החוג לחינוך וראש ההתמחות למחשבת ישראל), ואשר צבר בעבר ניסיון כר"מ בישיבה תיכונית בהוראת התלמוד.
כאמור, מפגש זה הביא לתוצר ייחודי: חיבור אינטר-דיסציפלינרי בין עולם החשיבה לעולם התלמוד, כאשר לנגד עיני המחברים עמדו החזון והשאיפה לרתום את המדע לטובת עולם החינוך. חיבור זה נועד ליצור תשתית מדעית להפקת ידע פדגוגי ואשר יוכל אף לשמש מודל להעברות למפגשים בין-תחומיים נוספים בין מדע החשיבה לתחומי הדעת השונים, תחומים המשמשים כיום בשדה החינוך כמקצועות לימוד.
המכללה מברכת את המחברים, מוקירה את פועלם ומתעתדת לקיים בע"ה "אירוע השקה" לרגל הוצאת הספר לאור. פרטים יבואו.
את הספר ניתן לרכוש דרך הוצאת ראובן מס, ת"ד 990, ירושלים 91009.


יום שני, 15 באפריל 2013

סיור לבית הרב קוק בירושלים


מאת הרב ד"ר אמיר משיח,  
ראש ההתמחות למחשבת ישראל

לפני מספר שבועות יצאו בנות ההתמחות למחשבת ישראל לסיור בירושלים. הסיור כלל ביקור בציונו של הראי"ה קוק זצ"ל בחלקת הנביאים בהר הזיתים. ליד קברו טמונים בנו הרצי"ה ועוד רבנים חשובים כמו הרב אברהם שפירא, הרב הנזיר, הרב גורן ועוד. בהיותנו שם התבשמנו מניחוח המקום ושמענו ממדריכת טיולים על משמעות ההר ועל מה שהוא מייצג במסורת ישראל מהימים ההם ועד לזמן הזה. היה מרומם, מחכים ומרגש.

לאחר מכן ערכנו ביקור בבית הרב ושמענו שיחות מפי הרב יוחנן פריד והרב ארי שבט. האחרון הוא מהמרצים הבולטים בהתמחות ולצד עיסוקו בהוראה הוא האחראי על גנזך כתבי היד של הרב קוק. הרב שבט הראה כתב יד של הרב וניסינו יחד לעמוד על תוכנו ועל כוונותיו. לגעת בצורה כזו בכתבים שכאלה היה אירוע מפעים לכל מי שנכח במקום.
אין ספק כי הסיור כולו נגע בכולנו. היה בזה קישור מעניין בין החזון אשר על ברכיו גדלנו ואשר לאורו אנו מחנכים ובין מפגש בלתי אמצעי עם מכוננו. הסיור היה נדבך נוסף בבניין האישיות של כולנו.

יום רביעי, 9 בינואר 2013

הרחבת הסמכה בתרבות ישראל ומורשתו

מורה ביסודי או בחט"ב? מכללת אורות ישראל פותחת בתכנית חדשה להרחבת הסמכה במקצוע 'תרבות ישראל ומורשתו'. ההרחבה מיועדת למורות המלמדות או תלמדנה במערכת החינוך הממלכתית. זוהי הזדמנות נדירה להביא את האור של 'אורות' לנוער הישראלי, תוך שימת דגש על תורת ישראל בעת החדשה על גווניה השונים.
ימי ג', בשעות 16:00-19:30
היקף התכנית: 180 שעות: שני קורסים בימי שלישי החל מכ"ה בשבט תשע"ג (5.2.13) בשעות 16:00-19:30; שני קורסים מתוקשבים ושבוע מרוכז בתחילת החופש הגדול.
עלות: 4,000 ש"ח. זיכוי על שכר הלימוד יוענק לזכאות ממשרד החינוך.
פרטים והרשמה: הרב ד"ר אמיר משיח, 052-6294253, דוא"ל: a.mashiach@gmail.com
בואו להאיר!

להורדת הפלייר, לחצו כאן.

יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

רגע עוצרים

מאת הרב ד"ר אמיר משיח
ראש ההתמחות למחשבת ישראל, מכללת אורות ישראל; רב בית הכנסת לצעירים פ"ת

בהודו, מספרים על חכם שצעד ערב אחד על חוף הים עד שהגיע לכפר דייגים קטן. הוא חצה את הרחוב הראשי של הכפר, וכשהחל להתרחק רץ בעקבותיו מישהו עד שהשיג אותו.
"עצור! עצור בבקשה!", אמר האיש לחכם, "תן לי את הפנינה היקרה שלך!".
"על איזו פנינה אתה מדבר?", שאל אותו החכם והמשיך לצעוד.
"על הפנינה הנמצאת בשק שלך", אמר האיש. "הלילה חלמתי שאפגוש חכם גדול והוא ייתן לי פנינה יקרה שתהפוך אותי לאדם עשיר עד סוף חיי". החכם עצר מלכת. הוא פתח את השק והוציא ממנו פנינה יפהפייה, ענקית ובוהקת כמו אלף להבות.
"ממש לפני כמה דקות, על שפת הים, הבחנתי בכדור הגדול והנוצץ הזה", אמר החכם והושיט את הפנינה לאיש הנדהם. "הוא מצא חן בעיניי ושמתי אותו בתרמיל הקבצנים שלי. זוהי כנראה הפנינה שעליה חלמת. קח אותה. היא שלך".
האיש היה מאושר. הוא לקח את הפנינה מידו של החכם והתרחק משם בדילוגים שמחים ואילו החכם השתרע על החול והתארגן לקראת הלילה שהחל לרדת.
האיש התקשה להירדם והתהפך במיטתו מצד לצד. הוא פחד שמישהו יגנוב את אוצרו. כך, במשך כל הלילה, לא הצליח למצוא לעצמו מנוחה.
למחרת, עם עלות השחר, לקח את הפנינה וירד אל החוף לחפש את החכם.
"אני מחזיר לך את הפנינה", אמר האיש לחכם כשמצא אותו. "היא מקור לדאגה יותר מאשר מקור לאושר ולעושר. אני מעדיף שתיתן לי קצת מהחכמה שאפשרה לך לוותר על הפנינה בקלות רבה כל כך. זה נראה לי העושר האמתי".

אנחנו חיים בעולם של ריצה מטורפת אחר עושר ושגשוג. יש בזה הרבה מן החיוב. המרוץ הזה הביא את האנושות כולה להישגים כבירים בכל הקשור למדע ולטכנולוגיה. האדם כבש את הים ואת המצולה; כבש את מרחבי האוויר והחלל; הצליח לשעבד את קרני השמש ואת זרמי המים והאוויר לטובת הפקת אנרגיה; סלל עורקי תחבורה אשר צמצמו משמעותית את זמן ההגעה ממקום למקום; הפך באמצעות המחשב והאינטרנט את העולם כולו לכפר גלובלי קטן אשר בלחיצת כפתור מביאים את הגולש לכל קצוות תבל בשניות; ועוד... אולם הישגים אלה, על אף חשיבותם הנעלה, אינם המכלול כולו. התורה מלמדת אותנו כי האדם הוא יצירה המורכבת משניים: גוף ונשמה. אין ספק שאת הגוף פיתח האדם לממדים מעוררי כבוד, אולם בעולם מודרני ופוסט-מודרני, כאשר ההגדרה של הזמן היא הכסף (Time is money), הרי שמשהו חשוב מאוד חסר כאן.
על האדם, למרות הישגיו המרשימים, להבין כי התמונה חסרה אם ההתמקדות היא חד-ממדית, רק החומר. עושר, אין פירושו רק עושר גשמי. העושר בהא הידיעה הוא השלמות הנפשית. לא בכדי אומר לנו בן זומא: "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות ד, א).
בגלל מרדפו של האדם אחר "פנינה יקרה שתהפוך אותי לאדם עשיר עד סוף חיי", באה התורה ונותנת לנו זמן לעצור ולחשוב. הימים הנוראים, אשר מתחילים בראש השנה ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, הם זמן להתמקד ברוח. עד כדי כך, שביום הכיפורים אנחנו מנותקים לחלוטין מן החומר, לא אוכלים ולא שותים, לא מתרחצים ולא סכים. אנחנו ממש כמו מלאכים – רוחניים לגמרי. לא! אין כוונת התורה להפוך את האדם למלאך. מלאכים יש לקב"ה הרבה בשמים. אנחנו, כבני אדם, צריכים להיות שילוב נדיר של יצירה מאוזנת המורכבת משניים – רוח וחומר, גוף ונשמה. משימה זו איננה קלה ועל כן היא מוענקת בראש ובראשונה לעם ישראל. עם ישראל, בעשותו כן, יגיע לשלמותו שלו ויאיר את העולם כולו באור יקרות של הבנה אמתית של המושג "צלם אלוהים".
לא בכדי המצווה היחידה בראש השנה היא לשמוע קול שופר. קול פשוט ולא מורכב; קול המייצג את הנמצא מעבר למילים ולצלילים; קול הקורא לנו לעצור ולחשוב על החלק המוזנח והיקר המצוי בנו, חשיבה שתביא אותנו לוותר על ה"פנינה" ולהגיע לשלמות האמתית – האיזון הקדוש בין החומר והרוח.
בהתמחות למחשבת ישראל במכללה אנו לומדים את הגותם של גדולי ישראל במשך כל הדורות, אך מעבר ללימוד העיוני של כתביהם אנו לומדים בעיקר להפנים את חכמת חייהם. בעשותנו כן, נלמד להחיל את הגות דמויות המופת מהימים ההם, לחיים שלנו כפרטים וכחברה בזמן הזה. ההפנמה היא משימה לא קלה, אך בע"ה נלמד, נפנים ונצליח.

שנה טובה ובהצלחה.

יום שני, 10 במאי 2010

מהנעשה בהתמחות למחשבת ישראל: ביקור המפמ"ר וחזון ההתמחות

ד"ר דניאל רביב
ראש ההתמחות למחשבת ישראל

בסוף מחצית א' השנה – תש"ע, קיימנו מפגש תלמידות ההתמחות עם המפמ"ר (מפקח מקצועי ראשי) למחשבת ישראל, הרב ד"ר יוחאי רודיק. מפגש זה הוא המשך למסורת של שמירה על הקשר בין המתכשרות במכללת אורות להוראת מקצוע מחשבת ישראל ובין הנציג הבכיר ביותר של משרד החינוך לתחום הדעת שהן מתמחות בו. במפגש זה נחשפנו לנעשה בתחום לימודי מחשבת ישראל ברמה הארצית במוסדות הלימוד של החינוך הדתי ממבטו של המפמ"ר.
המפמ"ר התמקד בחשיבות הרבה שיש בראיית המקצוע כייחודי, בהיותו מזַמן תהליך של עיצוב זהות אמונית, מעבר לדאגה הבסיסית לרכישת הידע והיכולות העיוניות בתחום הדעת כמקובל בשאר מקצועות הלימוד, בהתאם לדרישות הבגרות הנגזרות מעולם האקדמיה. ברוח זו נעשים ניסויים בפיתוח חומרי לימוד עדכניים המכוונים לספק מענה מחשבתי ואמוני עדכני לצורכי התלמידים בתהליך גיבוש השקפתם בעת הזו מתוך ראיית המקצוע כתורת חיים רלוונטית ומשמעותית ביותר כיום. העיסוק במשמעות החיים מתוך הקשבה לשאלות הלומדים הצעירים תוך הכשרתם לשאול שאלות משמעותיות ועידודם להעז לשאול שאלות אמוניות נוקבות במסגרת הלמידה, הפך להיות חלק מהותי מתחום הדעת.
בה בעת, במקביל לתמורות והעדכנות במישור הארצי בפיתוח מקצוע מחשבת ישראל בשנים האחרונות, ההתמחות למחשבת ישראל במכללת אורות ישראל עברה בשנים האחרונות תהליך מקביל והולם. התפתחותה של ההתמחות במכללה נעשתה ונעשית מתוך "ראייה חזונית", היינו תפיסה מגובשת של "חזון ההתמחות". חזון זה מכיל שאיפה לסייע למתכשרת בעיצוב אישיותה כדמות חינוכית משמעותית לתלמידיה, המסוגלת להכיל מורכבות בעמידתה מול אתגרים מחשבתיים ואמוניים מתחדשים.
לאור זאת, ההתמחות משקיעה בהכשרת הסטודנטיות באופן רב מישורי – הן בהקניית תשתית השכלתית הגותית נרחבת ומעמיקה שבבחינת "נכסי צאן ברזל הגותיים" כבסיס לצמיחה אישית רוחנית, הן ברכישת יכולות חקר וניתוח של טקסטים מחשבתיים ועמדות הגותיות, כיאה ללומדת העצמאית המעוניינת והמסוגלת להמשיך להתפתח בכוחות עצמה, הן בטיפוח המסוגלות ההוראתית חינוכית תוך רכישת כלים לשם סיוע ללומדים הצעירים והמתבגרים בבניית עולמם האמוני ובגיבוש זהותם הדתית על רקע אתגריה הרוחניים של התקופה.
על מנת להגשים מטרות אלו הורחבו ושודרגו קורסי ההתמחות בשנים האחרונות בכיוונים שונים, מעבר למוקד הקלאסי של מחשבת ישראל שנתגבשה בימי הביניים: נוספו קורסי תשתית הקשורים לרקע צמיחת מחשבת ישראל הקלאסית – קורס "מחשבת המקרא ופרשנות הגותית" וקורס "מחשבת חז"ל באגדה ובהלכה" – קורסים המכוונים להכרה ולזיהוי מקורות היסוד אשר שימשו בסיס לצמיחה והתגבשות יצירות המחשבה של ימי הביניים. כן נוספו קורסים מכווני התקופה המתייחסים לעידן המודרני והפוסט מודרני, כגון "מחשבת ארץ ישראל" העוסק במשמעותה ההגותית של הארץ בעולמה של היהדות, בעולמם של יהודים ובעולמה של המדינה, כבסיס לעיצוב זהות ציונית ישראלית עדכנית כיום, וקורס העוסק בסוגיות אמוניות עכשוויות המותאם לצורכי אוכלוסיית הלומדות בקורס באותה שנה.
לשם חיזוק מגמת החינוך לאמונה כמתבקש מתחום הדעת מחשבת ישראל, התקיים לאחרונה מפגש ייחודי ומשמעותי עם הרב יונה גודמן המתמחה בנושא מזווית עדכנית, והוצפו בו דילמות משמעותיות מעולמן של מחנכות, כבסיס לליבון דרכי התמודדות. עיסוק בניתוח דוגמאות ואירועים עדכניים, מזמני בירור רלוונטי, מהווה אתגר משמעותי שניתן דרכו לקדם את ההכשרה של מורת מחשבת ישראל כמורה משמעותית ורלוונטית לתלמידיה תוך הקשבה לעולמם האישי לצד התייחסות לגורמי ההשפעה עליהם כיום מצד העולם התרבותי המתחדש. מי ייתן ובעז"ה נצליח בעשייה ההתמחותית לקדם את תלמידותינו להיות דמויות למופת כמחנכות וכמורות משמעותיות לבניית דור אמוני בעל השכלה תורנית רחבה ומעמיקה, המקיים אורח חיים בשמירת התורה ומצוותיה מתוך מוטיבציה אמתית, הבנה והזדהות פנימית, לצד תחושת אחריות לכלל ישראל בעת הגאולה.