לצאת מהקופסה וללמוד מחוץ לכיתה

מאת הרב ד"ר אוריאל טויטו, תכנית מצוינות

האם ניתן ללמד מתמטיקה ביער? כיצד אפשר ללמד היסטוריה בחיק הטבע? מה צריך לעשות כדי להפוך יציאה מהכיתה לחוויה שגם לומדים בה? האם גלגל, חבל ודלי יכולים לשמש עזרי למידה? מה הקשר בין מנהיגות בכיתה לעדר כבשים?

בשאלות אלה ועוד רבות אחרות, הקשורות להוראה ולמידה מחוץ לכיתה, עסקו בכנס המצוינים הארצי לסטודנטים ולסטודנטיות משנתון א בתכנית המצוינים. את הכנס אירחה מכללת אורות ישראל, על שני הקמפוסים שלה, בשיתוף עם תכנית המצוינים הארצית של משרד החינוך ובשיתוף המרכז למנהיגות של נאות קדומים. בכנס השתתפו כ-450 סטודנטים וסטודנטיות מ-24 מכללות להוראה.

מהי למידה מחוץ לכיתה? זוהי למידה שהמורה משכיל בה לנצל את המשאבים שבחוץ – הטבע, האתר ההיסטורי, מקור המים, העצים שביער ועוד, לצורכי הלמידה. הלמידה לא נערכת במתכונתה המוכרת בכיתה, בשינוי מקום, אלא כל צורת ההוראה משנה את פניה. כלי ההוראה נלקחים מהסביבה שבה נערך השיעור ותכני הלמידה משולבים בחומרים שאינם מצויים בכיתה, אבל מצויים בשפע בסביבת ההוראה החדשה.

לא כל יציאה מן הכיתה מביאה אותנו לתהליך של למידה מחוץ לכיתה. "שיעור שמש", לדוגמה, אינו למידה מחוץ לכיתה, מפני שהוא מתנהל בדיוק כפי שמתנהל שיעור בכיתה. בשיעור זה אנו מוציאים את הכיתה אל החוץ. מטרת ההוראה מחוץ לכיתה היא להניע תהליך של למידה בכלים חדשים ובדרכי חשיבה שונות. לא להעתיק את הכיתה אל הדשא.

עם הכנה מתאימה והרבה יצירתיות אפשר ללמד כל דבר גם בחוץ. יתרונה של הלמידה בחוץ הוא שמקומו של המורה בתהליך הלמידה קטן, ואילו הפעולות שבהן עסוק ומהן לומד התלמיד מקבלות נפח גדול יותר במהלך הלמידה. מסיבה זו למידה זו היא משמעותית יותר ללומד, ומפתחת בו גם כישרונות ויכולות שבדרך כלל לא באים לידי ביטוי בכיתה.

אז איך עושים את זה? הנחת היסוד של הכנס הייתה כי על הסטודנטים המשתתפים בכנס לא רק ללמוד על "למידה מחוץ לכיתה" אלא גם לחוות למידה שכזו. כלומר ללמוד על "למידה מחוץ לכיתה" בעזרת למידה מחוץ לכיתה. הכנס נפתח בדברי נשיא מכללת אורות ישראל, הרב פרופ' נריה גוטל, שדיבר על מוסד "ירחי כלה". מוסד זה התקיים כאלף שנים והניע למידה מרצון של לומדים רבים שלא היו בתוך מסגרת לימודית מחייבת. בהמשך הרצה ד"ר אסף זלצר על חשיבותה של ההוראה מחוץ לכיתה ועל דרכים ליישומה במערכת החינוך.

לאחר הרצאות הפתיחה עסקו הסטודנטים בלמידה מחוץ לכיתה, בסדנאות שעסקו בסוגים שונים של הוראה ולמידה מחוץ לכיתה ובדרכי יישומן. הסדנאות היו בחלקן של תכנית המצוינים הארצית וכללו תחומי הוראה מגוונים ממתמטיקה, היסטוריה ועד לתחומי החברה. נוספו עליהם הסדנאות של המרכז למנהיגות של נאות קדומים ששילבו בין הוראה מחוץ לכיתה לתפקידו של המורה כמנהיג בכיתתו.

את הכנס חתמה ד"ר רמה קלויר מרכזת תכנית המצוינים הארצית.

הכנס היה ראשון מסוגו, הן בתכנים שבהם עסק הן בצורת העברת התכנים. ארגון כנס מחוץ למכללה, עם הקשיים הלוגיסטיים הקשורים בכך, איגוד כל השותפים לכנס, ומעל הכול יצירת התכנים המגוונים, דרשו מחשבה רבה וגם אנשי ביצוע. תודתנו נתונה לכל מי שסייע בהכנת הכנס ותרם להצלחתו.

שיתוף פעולה בין תכנית המצוינות לבתי ספר ניסויים

מאת הרב אוריאל טויטו,
מרכז תכנית המצוינות, קמפוס אלקנה

תכנית המצוינות הארצית והגף לניסוי ויזמוּת במשרד החינוך יזמו כנס משותף שעסק בפיתוח יוזמות חינוכיות במערכת החינוך. במסגרת הכנס הוצגו מיזמים חינוכיים וניסויים שנערכו בבתי ספר, המשתפים פעולה עם הגף לניסוי ויזמוּת. המיוחד בכנס זה היה שהמציגים בכנס לא היו נציגי האגף לניסוי ויזמוּת או נציגי בתי הספר, אלא סטודנטים וסטודנטיות של תכנית המצוינות.

בסמסטר הראשון של השנה נפגשו סטודנטיות תכנית המצוינות של מכללת אורות ישראל (קמפוס אלקנה) עם נציגים של הגף לניסוי ויזמוּת וכן עם מובילי הניסוי בשני בתי ספר: ישיבת כינור דוד שבעטרת ואולפנת דולב. לאחר שהסטודנטיות שמעו על הניסוי החינוכי הנערך בבתי ספר אלה הן יצאו לסיור וללמידה בבתי הספר עצמם ונפגשו עם מנהלי בתי הספר, מורים, אנשי צוות המעורבים בניסוי החינוכי, תלמידים ותלמידות.

הסיור בבתי הספר היה תחילתו של תהליך למידה וחקר של הניסוי שנערך בבתי הספר. הסטודנטיות המשיכו ללמוד על הניסוי בעיקר בעזרת חומרים שקיבלו ממנהלי בתי הספר ומקשר ישיר אל אנשי הצוות. בסופה של הלמידה הכינה כל קבוצה סדנה הכוללת פעילות, הסברים ומצגת, והציגה בפני באי הכנס את הניסוי שנערך בבית הספר שאותו חקרה. תודתנו נתונה למנהלי בתי הספר: לרב אילן ביטון, ראש אולפנת דולב, ולרב מוטי הרשקופ, ראש ישיבת כינור דוד, על העזרה ועל הליווי בכל שלבי הלמידה והכנת הסדנאות.

דגש מיוחד הושם בתהליך הלמידה ובהכנת הסדנה על השאלה: מה אנחנו יכולים לקחת מהניסוי להוראה שלנו. למדנו שעקרונות חינוכיים יכולים להיות מיושמים בצורות שונות במקומות שונים; למדנו שדרכי חשיבה חינוכיות שיושמו בבתי הספר הניסויים יכולים להיות מתאימים גם לבתי ספר אחרים, עם אוכלוסייה שונה ועם מבנה חברתי אחר. אולם בעיקר חווינו חוויה של חשיבה חינוכית. למדנו שלא חייבים להיות צמודים למבנה הבית ספרי המקובל ולא לצורת השיעור המקובלת; אפשר לחשוב אחרת וליישם גם רעיונות חדשניים בתוך בית הספר.

כמי שליווה את הסטודנטיות בתהליך הלמידה נראה לי שרכשנו כאן לא רק ידע, אלא גם שיטת לימוד חווייתית, הכוללת את המפגש החי עם הניסוי והיוזמות החינוכיות. המפגש הישיר עם היוזמה החינוכית וכן הצורך להציג אותה בפני אחרים הביאה את הסטודנטיות ללמידה עצמית ולעצמאית, להפנמת המסר וללמידה משמעותית יותר. נדמה שלמדנו משהו לא רק מהניסוי שחקרנו, אלא גם מהדרך שבה עשינו זאת.

על מוזיקה ולמידה – סיפור של ניסוי חינוכי

מאת הרב אוריאל טויטו
מרכז תכנית המצוינות, קמפוס אלקנה
האם חשבתן פעם כיצד מתבצע ניסוי חינוכי? ניסויים במערכת החינוך הם יוזמות של אנשים מתוך המערכת החינוכית המעוניינים לפתח דרכים לשפר את החינוך ואת ההוראה בכיתתם, בבית ספרם או במערכת החינוך כולה. יש גם מי שמעודד את היוזמות הללו – הגף לניסוי ויוזמות במשרד החינוך. תחת גף זה חוסים כמה עשרות של מוסדות חינוכיים, החל מגיל הגן ועד למכללות להכשרת מורים. המשותף לכל מוסדות החינוך הללו הוא שבכולם יש מי שמנסה לשנות, ליזום ולשפר את רמת ההוראה והחינוך. כל מוסד בדרכו, כל מערכת חינוכית וחידושיה. אבל על אף השוני יש מכנה משותף: הרצון לשנות וליצור עולם חינוכי טוב יותר. מסתבר שאין רק דרך אחת להיטיב עם החינוך ולשפר את ההוראה. כדי לעשות זאת צריך לפעמים "לצאת מהקירות" של הכיתה, לחנך ולהורות במקומות אחרים.
תכנית המצוינות הארצית יזמה כנס משותף עם הגף לניסוי ויזמות במשרד החינוך "חזון ומימושו", שהתקיים ביום ט' בטבת תשע"א (16 בדצמבר 2010) בקמפוס האמניות של סמינר הקיבוצים. מטרת הכנס הייתה להציג את הניסויים החינוכיים והחשיבה האחרת ההולכת ומתפתחת בבתי הספר הניסויים.
צוות של בנות שנה ב' ממכללת אורות השתתף בהכנת סדנה שהועברה בכנס. לצורך הכנת הסדנה נחקר על ידי הבנות הניסוי החינוכי שנערך בישיבת "כינור דוד" שבישוב עטרת שבשומרון. ישיבת "כינור דוד" היא ישיבה מוזיקלית שמשלבים בה חינוך תורני, למידה לבגרות ולימוד מוזיקה ברמה גבוהה. אך אין לטעות. ישיבת "כינור דוד" אינה ישיבה שבה לומדים מוזיקה כמקצוע, אלא מקום שהפך את המוזיקה לשפה שבה משתמשים בכל השיעורים ובכל המקצועות. כיצד?
גם אנחנו שאלנו, כשנפגשנו עם אמירה ארליך, מובילת הניסוי בישיבת "כינור דוד". במפגשים אתה, עם הרב מוטי הרשקופ, ראש הישיבה, ועם אנשי צוות נוספים, למדנו על עקרונות השיטה החינוכית בישיבה: הקשבה והבעה. ההנחה המוקדמת היא שלכל אדם יש מה לומר. לכל אחד עולם עשיר של תחושות, מחשבות ורגשות. צריך ללמוד להקשיב להן. קודם לעצמי ולמה שבתוכי ואחר כך לסביבתי. לאחר שלמדנו להקשיב אנחנו לומדים גם דרכי הבעה. כך נוצר הדיאלוג בין האדם-התלמיד לסביבתו. כיצד כל זה קשור לחינוך? יסוד החינוך הוא ביכולת ההקשבה, ההפנמה ויכולת ההבעה, לא רק של מה שאמר המורה אלא גם של מה שאני חווה וכיצד אני מגיב למה שאמר המורה. נשמע מסובך? גם אנחנו התפלאנו לראות שזה עובד בכל המקצועות, וגם לאחר מכן ככישורי חיים.
למדנו את עקרונות הניסוי והכנו סדנה להעביר גם לאחרים את מה שלמדנו.
הסדנה כללה שלושה מרכיבים:
האחד, הצגת עקרונות הניסוי: הקשבה, הבעה, יצירה. במסגרת הניסוי מחנכים את התלמידים להקשיב לסובב אותם ובעיקר לעצמם. לכל אחד יש מה לומר והוא צריך להיות מודע לאמירה שלו. המודעות וההקשבה לעצמי ולסביבה מביאה להבעה. ההבעה יוצרת דיאלוג בין התלמיד לעצמו, לחבריו ולצוות החינוכי. דגש מושם בישיבה על היצירה בהיותה דרך שמאפשרת הבעה אישית של מה שאני רוצה לומר.
בחלקה השני של הסדנה הוצגו דרכי היישום של השיטה בדגש על היכולת ליישם אותה בכל מערכת חינוכית, ולא רק בישיבה מוזיקלית כמו "כינור דוד".
בחלק השלישי הוצג יישום השיטה בישיבת "כינור דוד" המביאה את תלמידיה להקשבה ולהבעה, לדיאלוג וליצירה, דרך עולם המוזיקה. במצגת שולבו דברי בוגרים של הישיבה ודוגמאות מחיי הישיבה הממחישים את יישומה של השיטה. כמו כן הוקרנו סרטוני הופעות של הרכבים שמנגנים יחד יצירות של תלמידי הישיבה.

במפגש מסכם, לאחר סיום הכנס, הדגישו הבנות את יתרונה של הלמידה בדרך של יישום הנלמד, שמביאה את הסטודנטית להכרה מעמיקה עם החומר בדרך מעניינת ופעילה. יתרונה של הסדנה היה ברכישה הכפולה: הן של היוזמה החינוכית שעסקו בה וחקרו אותה הן בהכרת שיטת הלמידה בדרך של יישום והוראה.

סיור בבית חולים "שערי צדק" עם בנות המצוינות

הרב אוריאל טויטו, מרכז תכנית המצוינות

בקורס אתיקה רפואית נוגעות בנות המצוינות במקום שבו הרפואה נפגשת עם ההלכה, האתיקה והמוסר. בסיור בבית החולים "שערי צדק" הן למדו גם כיצד מתמודדים עם פירות המפגש הזה בעולם הרפואה המודרני.

מזה עשר שנים פועלת במכללת אורות ישראל תכנית לבנות מצטיינות. הסטודנטיות מתקבלות לתכנית על בסיס מצוינות אקדמית במטרה לרכוש כלים ויכולות לממש את המצוינות האקדמית שלהן, לתרגמה למעשה ההוראה וליישמה בתחום החינוך. לצד כלים חינוכיים ומתודיים שולבו בתכנית קורסים להעשרת עולם הדעת של המשתלמת, מתוך מחשבה שהידע של המורה הוא הכלי הראשון שבו הוא משתמש בתהליכי הוראה והחינוך. קורסים אלה מפגישים את הסטודנטיות עם תחומי ידע שונים העולים, אם על ידי התלמידים אם על ידי האירועים החדשותיים וכדומה, על שולחנו של המורה והמחנך.
קורס העוסק באתיקה רפואית ומועבר על ידי פרופ' מנחם שלזינגר והרב מנחם שחור, נוגע במקום שבו נפגשת הרפואה עם ההלכה, האתיקה והמוסר. למותר לציין שבעולם שבו התקשורת והאינטרנט פועלים בעצמה רבה, התלמיד נחשף שוב ושוב לשאלות מעין אלו, אם סביב דיון על תרומת איברים אם סביב נושאי היריון ולידה (הפלות) אם סביב מחלות סופניות ועוד.
הקורס הוא בעיקרו פרונטאלי. במסגרתו נערך סיור בבית החולים "שערי צדק" בהדרכת מרצים ממכון שלזינגר. הבנות נפגשו עם העוסקים במלאכה – הרופאים והאחיות, ושמעו על ההתמודדויות ועל הפתרונות המוצעים היום במערכת הרפואה בכל הקשור לזוגיות, להיריון וללידה.
הסיור כלל הרצאה בנושא טיפול תרופתי לכלות לפני החופה והרצאה נוספת על התאמה גנטית בין בני זוג. הבנות למדו על הגנים שהם כנראה נושאי מחלות ותהליך זיהויים, על הטיפול התרופתי הניתן למניעת מחלות עתידיות, על התאמה בין בני זוג מבחינה גנטית ועל התמודדות עם בני זוג ששניהם נשאים.
במחלקת הפריה חוץ גופית הן למדו על שלבי הטיפול תוך הבנת הדרך שאותה נדרשים לעבור זוגות רבים בדרכם להיריון וללידה וכיצד מיושמים הדברים בפועל.
הרצאה נוספת עסקה בהפעלת בתי חולים בשבת ובמועד. השאלה כיצד מפעילים מערכות שלמות שכולן פועלות תוך חילול שבת, על פי גדרי ההלכה, אינה פשוטה ומזמינה את מנהלי בית החולים ואת הפוסקים למגוון פתרונות יצירתיים הן מבחינה הלכתית הן מבחינה טכנולוגית ומדעית.
התגובות לסיור היו מצוינות. התחושה היא כי נפתח כאן חלון לעולם חשוב ומרתק שספק אם יוכלו הבנות לפגוש אותו במקום אחר.