תערוכה של כלי הוראה – משחקים

ד"ר אביה גוטמן, ראש מסלול חינוך מיוחד

בתערוכה המוצגת בימים אלה בארונות התצוגה במסדרון בניין יהדות, אנו נהנים לראות שני סוגים של כלי הוראה.
כלי הוראה אלה הם משחקים שסטודנטיות ממסלול החינוך המיוחד והגיל הרך יצרו במסגרת הקורס "מוזיקה ככלי טיפולי", שנלמד על ידי המרצה ד"ר חוה וייס, וכן כלי הוראה לתלמידים לקויי ראייה בקורס "לקויות ראייה", שנלמד על ידי המרצה גב' חגית אופוצ'ינסקי.
הרציונל של המשחק והמוזיקה באמצעות משחקי הקופסה:
1. פיתוח התפיסה השמיעתית-חזותית: משחקים שבהם על הילד לחבר בין מה שהוא רואה, אם זו תמונה או מילה, ובין מה שהוא שומע. הסיוע בחיבור בין מרכיבי השמע והחזות מפתחים את הלמידה;
2. עזרה בשלבי חשיבה שונים: התייחסות למצב שבו הילד נעזר במוזיקה כדי לחלק את ניתוח המידע המובא לפניו. לעתים המוזיקה יוצרת השהיה ומאפשרת לילד לעצור ולחשוב;
3. פיתוח זיכרון שמיעתי: המוזיקה מסייעת לילד לתרגל ולפתח את הזיכרון השמיעתי.
מטרת המשחקים
המשחקים נבנו כדי לתת מענה, בו-זמנית, לרמות לימודיות שונות של ילדים, הודות למוזיקה, שהיא הרכיב המרכזי בכל משחק. לדוגמה: לפני הילדים מונחים לוחות עם תמונות בעלי חיים שאותם עליהם לזהות באופן שמיעתי. ילד שמתקשה, יקשיב לקול החיה המתנגנת, יחפש את הכרטיס עם תמונת החיה ויניחה על גבי תמונת החיה בלוח. ילד שיודע לקרוא, יקשיב לקול החיה ויניח כרטיס עם המילה המתאימה על גבי תמונת החיה המתאימה בלוח. בצורה זו כל ילד יקבל את הלוח ואת הכרטיסיות המתאימות לרמתו הלימודית כשבמקביל המוזיקה זהה לכולם והיא זו המאחדת ומאפשרת לכל הילדים לשחק את אותו משחק בו-זמנית.
כיצד נעשה השימוש במוזיקה?
יש שתי דרכים שבהן נעשה שימוש במוזיקה: האחת, בכלי נגינה, בעיקר במשחקים העוסקים בחשבון; השנייה, במוזיקה מוקלטת, כאשר מדובר בתפיסה שמיעתית חזותית המתאפיינת בזיהוי פריטים. יש משחקים שהמוזיקה מהווה בהם תחליף לקובייה או לכרטיסים.
הרציונל למשחקים ללקויי ראייה ועיוורים
לילדים בעלי לקות ראייה ועיוורון יש פגם באחד מחלקי העין ולכן חדות הראייה ושדה הראייה שלהם נפגעים. אחד הקשיים מתבטא בקושי לראות ולזהות פרטים קטנים מקרוב. כדי שהשילוב החברתי של הילד בעל לקות ראייה או עיוורון יצליח, דרושות לו היכולת והאפשרות לשחק עם בני גילו. לשם כך צריך להנגיש את המשחקים השונים. הנגשת משחקים נעשית על ידי גודל, מרקם, ניגוד, שימוש בחומרי מישוש שונים, צבעים חזקים, הבלטות. בקורס "לקויות ראייה" התבקשו הסטודנטיות להתאים משחקים שונים לילדים בעלי לקות ראייה ועיוורון.
משחקים אלו מונחים בתצוגה, כמו למשל סולמות וחבלים, משחק זיכרון, רברסי, משחקי התאמה, רמי, בינגו, פאזל, דמקה, דומינו.
הסטודנטיות וצוות המכללה מוזמנים להתרשם מהתצוגה, לפתוח את משחקי הקופסה במוזיקה, למשש את המשחקים של לקויי הראייה, ולראות את היצירתיות של הסטודנטיות שיצרו ובנו את כלי ההוראה.

סיור בחווה הטיפולית בתל מונד

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד

סטודנטיות המסלול לחינוך מיוחד, שנה א (אלקנה), קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן לשפר את היכולות הפיזיות והמוטוריות, את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי של מגוון המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים במוגבלוּת שכלית, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים, לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים, ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של חלקי גוף רבים: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן, ולמעשה כמעט כל השרירים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה.
כן מעניקה הרכיבה על הסוס ביטחון עצמי למטופל שלרוב הוא מובל ולא מוביל. כאן, למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות מלווים, לרוב מתנדבים, כל מטופל במהלך רכיבה מרגיש כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר – הוא בעל השליטה.
בכלביה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ומאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונליות נכשלו. כל זאת נעשה בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים. ראינו ממש איך הכלב מתרגש ושמח כשרואה את הילד שלו, ואף מלקקו בפנים או בידיו.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו משובבי לב ונפש. השילוב של המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות במקום, והסרט שהוקרן על החווה, הביאו להנאה מרובה. כפי שציינה אחת הסטודנטיות: "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

יום עיון: המסלול לחינוך מיוחד "כנגד כל הליקויים"

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד, קמפוס אלקנה

ביום רביעי, י' באדר ב' (12 במרץ 2014), התקיים יום עיון למסלול החינוך המיוחד. יום העיון התמקד בנושא: "כנגד כל הליקויים", על משקל כנגד כל הסיכויים. אנו רואים כי למרות הליקויים ולמרות הקשיים של הילד או הילדה עם הצרכים המיוחדים יש מקום של תקווה באמצעות מעגל תומך של המשפחה, ובאמצעות תמיכה והוראה של המורות לחינוך מיוחד, לקדם את הילדים הללו בהתאם ליכולותיהם ולכישוריהם.
ביום עיון זה היינו קשובים לבקשות הסטודנטיות בנושאים שהן ביקשו להרחיב ולהוסיף ידע, נושאים שהן ראו שיש בהם צורך ממשי בשדה במסגרת עבודתן בעבודה המעשית בבית הספר.
ראשון המברכים היה דיקן הלימודים, הרב ד"ר רחימי. הוא הדגיש את הנושא של "עולם חסד ייבנה" והעלה על נס את פועלן ואת עבודתן של הסטודנטיות לחינוך מיוחד המלמדות בשדה –בבתי הספר ובגני הילדים בכל תחומי החינוך המיוחד, ותיאר את העבודה הייחודית והחשובה שהן עושות.
ההרצאה הראשונה ניתנה על ידי הגב' ציפי משולם, מחברת ארגז הכלים "לומדים להצליח", שהרצתה על אסטרטגיות למידה. היא הדגישה את השימוש בממדי ההבנה בקידום תלמידים לקויי למידה.
 היא הציגה את "ארגז הכלים" שחיברה; שמונה ספרים העוסקים בהבנת הנקרא, "דיאלוג עם טקסט", הבעה בכתב, ארגון הידע ועוד, והעניקה לכלל הסטודנטיות שי קטן – דף עטוף בלמינציה של ארגז הכלים בזעיר אנפין, כדי שתוכלנה להתמצא בספרים ובאמצעותם להקנות לתלמידיהן בעתיד אסטרטגיות למידה. בהפסקה, יכלו הסטודנטיות לעיין בספרים ולרכוש אותם. יש לציין כי כל הספרים מצויים במרכז הפדגוגי מפתחו"ת, לשימושן של הסטודנטיות. כלים אלו חשובים מאוד לפרחי הוראה שמתעתדות להיות מורות במסגרות החינוך המיוחד, וחשיפה זו של המרצה תתרום להן רבות בעתיד.
ההרצאה השנייה ניתנה על ידי ד"ר מיכל שרייבר-דיבון בנושא זוגיות ומוגנות בחינוך המיוחד. המרצה הדגישה כי בגיל ההתבגרות גם ילדים עם צרכים מיוחדים חווים שינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים המשפיעים על המיניות שלהן, והסטודנטיות כמורות בעתיד צריכות להיות מודעות לכך, הן מצד ההתייחסות שלנו אליהם הן מצד ההתייחסות שלהם בינם ובין עצמם בנושא הזוגיות והמוגנות.
ראוי לציין שהמרצה הציגה את הנושא בצניעות מרבית. הנושא מאתגר ביותר והסטודנטיות ייחשפו אליו במהלך עבודתן בעתיד. אף הסרטים שהציגה הוצגו בעידון רב ועוררו שאלות רבות עם הסתכלות ביקורתית וחווייתית על מצבים מיוחדים בנושא זה של מוגנות וזוגיות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים.
יום העיון הסתיים בהצגה "מלאך עם תסמונת דאון", הצגה שהציגה את סיפורם האישי של האחים עופר ודקל. עופר הוא אח "רגיל" ודקל – עם תסמונת דאון. בהצגה הציגו בצורה שובת לב ומעוררת צחוק ובכי את היחסים ביניהם. בסיכום ההצגה אמרתי: "ראיתי הרבה סטודנטיות עם עיניים 'בוכקות' – עיניים עם צחוק ובכי יחדיו". האחים הציגו סיטואציות מהחיים, כיצד התמודדו באופן יום-יומי עם החיים בצוותא. ההצגה לוותה בהומור עצמי, ובדרכם האישית המיוחדת הדגימו את הדואליות בחיים שלהם ואת האפשרות כי ניתן להצליח לחיות זה בצד זה ואף ללמוד אחד מהשני.
עם תום ההצגה ניהל עופר דיון מסכם ושאל את הסטודנטיות שאלות שונות. לאחר מכן הוא ודקל שוחחו אישית עם הסטודנטיות שניגשו אליהם מיוזמתן וענו על שאלותיהן בסבלנות רבה.
הסטודנטיות נהנו מההצגה החווייתית, וכמורות לחינוך מיוחד בעתיד בטוחני כי הצגה זו תרמה להן רבות.
בטוחני שהסטודנטיות נהנו מיום העיון, למדו והחכימו ממגוון התחומים בשדה הרחב של החינוך המיוחד, והעשירו את עצמן בראייה הכוללת של החינוך המיוחד.
תודה רבה לאנשי המנהלה במכללה שסייעו לקיים את יום העיון הזה, לצוות העובדים, למרצים ולכל הסטודנטיות היקרות.

קורס חדש במסלול החינוך המיוחד: תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח)

מאת גב' אופירה רג'ואן,

מרצה בשלב"ר-חנ"ם, גב' אילה מוקדס, מרצה בקס"ם-חנ"ם

במסגרת קורס תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח) לשנה ג במסלולי החינוך המיוחד התקיימה הרצאת אורחת על ידי הגב' צופית אלבק שהתמחתה בתחום בארה"ב בעבודה צמודה עם ד"ר גוסנס, מהמובילות בתחום. צופית, שהיא מחנכת, מומחית ויועצת בתחום התת"ח (על"ה – גדרה, מ.ש.ל – מרכז שיקומי לוד), פרשה בפני הסטודנטיות את דרכי עבודתה הייחודיות בתחום התת"ח לאוכלוסיות מורכבות בחינוך המיוחד.

דבריה שולבו במצגת שהדגימה לוחות תקשורת שונים של הילדים בספקטרום האוטיסטי, ואת האופן שבו המורות עושות בו שימוש כדי לקדם את התקשורת באוכלוסייה זו. 

מה היא "תקשורת תומכת וחלופית"?

ארגון הבריאות העולמי פיתח גישה שמשולבת בה חשיבה חינוכית טיפולית שתאפשר לאדם/לתלמיד את היכולת להשתתף בסביבות חברתיות שונות באופן אופטימלי, להיות מעורב ושותף במצבים שונים ולשפר את איכות חייו.

כדי לאפשר לתלמיד להשתתף במתרחש בסביבתו יש לספק לו אפשרויות והזדמנויות לעשות כן. כלומר עלינו להנגיש את הסביבה. לשם כך ניתן להיעזר בתקשורת תומכת וחליפית.

תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) היא כל דרך שימוש בשפה, השונה מדיבור, המסייעת ותומכת באינטראקציה חברתית תקשורתית ((ASHA, 1989. שימוש בתת"ח הוא תהליך של שימוש באמצעים ייצוגיים (סימנים, תמונות, סמלים ועוד) להעברת המסר התקשורתי.

התת"ח מאפשר השתתפות ושיתוף פעולה של התלמיד, קידום אינטראקציה בין-אישית וחברתית, קידום התפתחות דיבור ועוד. עם זאת, בניית מערכות תת"ח ושימוש בהן במסגרות חינוכיות ובקהילה הוא תהליך הדורש תכנון ומיומנות של הצוות החינוכי.

בהרצאה הוצג ידע תאורטי ומעשי על תת"ח מהיבטים שונים ונחשפו בפני הסטודנטיות כלים יישומיים בתחום, בהדגמות ובסרטונים ממסגרות חינוכיות שונות.



תערוכה "מה קורה כשאני קורא"

מאת ד"ר אביה גוטמן 

ראש מסלול חינוך מיוחד

חנוכת ארונות התצוגה במסדרון של בניין יהדות נערכה ביום כ"ה באייר תשע"ג. התערוכה נושאת את השם "מה קורה כשאני קורא" והיא מציגה ספרי ילדים סנסומוטוריים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

את הסרט גזרו הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, וד"ר אביה גוטמן, ראש מסלול חינוך מיוחד, והם הודו לכל העוסקים במלאכת הקמת תערוכה זו.

את הרציונל לתערוכה כתבה ד"ר יעל שגב:

אומר ר' נחמן: "כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּסֵפֶר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד, מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ" (ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה קכא). ילדים בעלי צרכים מיוחדים נזקקים לתיווך ולשימוש מוגבר במגוון חושים כדי שיוכלו להבין את הסיפור ולהזדהות עם גיבוריו.

הזדהות זו חשובה מאוד מבחינה רגשית וקוגניטיבית, ופעמים רבות נמנעת מאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים עקב אי הפגשה מותאמת בין גיבורי הסיפור ובין הסיפור עצמו.

הספרים הסנסומוטוריים באים לספר את הסיפור במספר ערוצי קלט, כך שהילד יוכל להבין אותו על פי רמתו. יש חשיבות רבה בהתנסות בקשיים שחווים חלק מהתלמידים, כדי שכמורות לעתיד תדענה לשמש מתווכות נאמנות מתוך תחושת כבוד לילד ומתוך הבנה אמתית לצרכיו.

ארונות התצוגה מתחלקים לארבעה נושאים: ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ADHD, ילדים בעלי קשיים בוויסות תחושתי – תת רגישות או רגישות יתר, ילדים בעלי נכויות התפתחותיות – אוטיזם, אספרגר ופיגור, ולקויות ראייה ושמיעה.

בכל ארון תצוגה מוצגים ספרים בהתאם ללקות עם הוראות קריאה ושימוש. פעמים יש לשבת על כיסא עם קוצים או לשים קולר דוקר סביב הצוואר כדי לחוש את הפרעת הקשב של הילד עם ADHD, ופעמים יש להיכנס ל"חדר דיאלוג בחשכה" כדי לחוות את הסביבה שהעיוור חש, ועוד חוויות כאלה ואחרות. כמו כן, בכל ארון תצוגה מוצגות מצגות על הלקויות השונות – לצפייה של הקהל.

אנו מזמינים את הסטודנטיות ואת המרצים לעיין בספרים שיצרו הסטודנטיות, למשש ולגלות "מה קורה כשאני קורא". התערוכה תוצג אי"ה עד סוף השנה, בליווי האביזרים.

באלבום המצוי במקום ניתן לרשום חוויות מהתערוכה.

ברצוני להודות לרב פרופ' נריה גוטל על שאִפשר את הקמת ארונות התצוגה ולמר דוד יניב, סמנכ"ל התפעול, שהביא לידי גמר את בניית ארונות התצוגה. תודה מיוחדת לגב' נעמה מאירסדורף, מנהלת המרפ"ד, וכל צוותה, שעמלו רבות בעיצוב התערוכה המושקעת והמרהיבה.

תודה למרצה ד"ר יעל שגב המלמדת קורס זה, שגילתה יזמה ורצון להציג את הספרים הייחודיים שהסטודנטיות יצרו בשנתיים האחרונות. בזכות בקשתה להקים את התערוכה האצנו את תהליך הבנייה של ארונות התצוגה והתערוכה יצאה לפועל הן במחשבה הן במעשה. ואחרונות חביבות – הסטודנטיות היוצרות של הספרים הסנסומוטוריים.

סטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד השתתפו בכנס לכבוד פרופ' פויירשטיין באוניברסיטת בר-אילן

מאת ד"ר אביה גוטמן, ראש המסלול לחינוך מיוחד, קמפוס אלקנה

סטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד השתתפו בכנס אקדמי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן בנושא: חינוך קוגניטיבי, השתנות, למידה, מוח ומה שביניהם?! הכנס התקיים לכבוד יום הולדתו ה-91 של פרופ' פויירשטיין, חתן פרס ישראל.

בשנים האחרונות נהוג היה לקיים יום עיון במכללת אורות ישראל לסטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד, בנושאים רלוונטיים לחינוך בכלל ולחינוך מיוחד בפרט. השנה שינינו ממנהג זה. פרופ' חפציבה לפשיץ פנתה אליי בבקשה להזמין סטודנטיות להשתתף בכנס מכובד וחשוב לכבוד פרופ' פוירשטיין, ואכן אושרה השתתפות כל הסטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד שנתונים א–ד.
הכנס בנושא: חינוך קוגניטיבי, השתנות, למידה, מוח ומה שביניהם?! נולד וצמח מתוך האגודה הישראלית לחינוך קוגניטיבי, שאני חברה בה, בשיתוף עם בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
הכנס התקיים ביום שני, כ"ה בטבת תשע"ג (7 בינואר 2013), באודיטוריום של בית הספר לחינוך, לכבוד יום הולדתו ה-91 של פרופ' פוירשטיין, חתן פרס ישראל. בפתיחת הכנס נשאו ברכות פרופ' זמירה מברך, דיקנית הפקולטה למדעי החברה, פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' חפציבה לפשיץ, נשיאת האגודה ועוד.
הרצאות הכנס היו בעלות חשיבות אקדמית משמעותית. שתי ההרצאות הראשונות היו כלליות והתקיימו באודיטוריום. פרופ' דוד צוריאל, מומחה בין-לאומי לאבחון דינמי, סיכם שלושים שנות מחקר והרצה בנושא: למידה מתווכת וכושר ההשתנות השכלית. פרופ' משה בר, ראש המרכז הבין-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, הרצה על הנושא: ללמוד לזכור, מוח האדם מינקות עד זקנה.
לאחר מכן התקיימו סימפוזיונים מקבילים בנושאים שונים בחינוך קוגנטיבי – יישומים בתחומי חיים שונים, שבהם הסטודנטיות התפזרו בהתאם לנטיית לבן. ההרצאות ניתנו על ידי מרצים מאוניברסיטאות שונות בארץ. אני ייצגתי את מכללת אורות ישראל, הייתי יו"ר של סימפוזיון ונשאתי הרצאה בנושא של אימון קוגניטיבי לאחר פגיעות מוחיות.
לסיכום היום ניתנה הרצאה מחכימה על ידי פרופ' פויירשטיין, ראש מכון פוירשטיין בנושא: תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית והנוירו-פלסטיות של המוח, שבו הציג שינויים מוחיים כתוצאה מלמידה ושינון אף לאנשים בעלי מוגבלות שכלית.
בסיומו של יום העיון הביעו הסטודנטיות את שמחתן והודו למכללה על שאפשרה את השתתפותן בכנס יוקרתי זה, ועל שניתנה להן הזדמנות להכיר את מחברי המאמרים והספרים שבהם הן נפגשות במהלך לימודיהן, וזכו לראות אקדמיה במיטבה.
בתקווה לכנסים ולימי עיון נוספים ומעניינים.

יום עיון: מסלול חינוך מיוחד, תשע"א

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד

ביום ראשון, כ"ג באדר א' תשע"א, התקיים יום עיון בנושא: "הנרטיב של הבוגר בעל הצרכים המיוחדים, ההורה והמטפל".
"עולם של חסד ייבנה" – זה המוטיב של כל העוסקים בילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסיוע, בטיפול ובלימוד של הילד בעל הצרכים המיוחדים קיים המעגל התומך הקרוב – ההורים, האחים ובני המשפחה האחרים, אלו שהם לרוב בקשר יום-יומי, בשעות היום והלילה, בימי חול וחג, וקיים הצוות המטפל הקשור בקשר טיפולי רציף עם הילד בעל הצרכים המיוחדים. עבודה זו מצריכה כוחות גוף ונפש רבים.
ראשון הדוברים היה מר אלי קלרמן, מנכ"ל עמותת "שמחה לילד". ההרצאה נסובה סביב הנושא הכלל מכללתי לשנה זו – "הנני שלחני". הוא העלה על נס את תרומתם הברוכה של המתנדבים בפעילויות התנדבותיות רבות לילדים בעלי צרכים מיוחדים: קייטנות קיץ, פעילויות בשבתות, קבלת שבת בבתי החולים ועוד. הוא ציין כי סטודנטיות רבות ממכללת אורות ישראל מתנדבות ונהנות מהעשייה הברוכה המתקיימת בעמותה. ההרצאה לוותה בסרטים המציגים את פעילויות העמותה, ובסיומה הוא קרא להרחיב את מעגל ההתנדבות ולגרום לילדים "להחליף את הכאב בשמחה", כנאמר בסיסמת העמותה.
הגב' אורלי אזוריאל הרצתה בנושא "אל תקרי בנייך אלא בונייך". היא הציגה את סיפורה האישי המרגש בטיפול בבנה החולה במחלת A.T. – Ataxia Telangiectasia , מחלה גנטית חשוכת מרפא הפוגעת במערכת העצבים המרכזית במוח הקטן. במהלך ההרצאה היא הציגה את דרך ההתמודדות שלה כאם לילד החולה במחלה ואת הצורך בטיפול היום-יומי בבנה. גב' אזוריאל ציינה את השינוי שחל בה כתוצאה מלידת בנה והוביל לבניין האישיות שלה.
" 'מלאכיות הדממה', הזמן הוא עכשיו!!!" הרצאה בנושא זה ניתנה על ידי ד"ר מאיר לוטן, פיזיותרפיסט מומחה ארצי בתסמונת "רט", מרצה וחוקר במרכז האוניברסיטאי באריאל, שכתב את הספר "מלאכיות הדממה". הוא ציין את הגורמים לתסמונת רט, הצביע על הביטוי הקליני שלה והסביר את דרכי הטיפול. ד"ר לוטן הדגיש כי נמצא הגן הגורם לתסמונת ופירט את דרכי הריפוי של הגן הלקוי. הוא הדגיש כי חובה עלינו לטפל טיפול תחזוקתי בבנות הלוקות בתסמונת, כיוון שהוא צופה כי ניתן להביא לריפוי מלא של המחלה בעוד כעשור שנים.
"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". עמותת אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל היא קהילה של אנשים שהתאגדו ומקיימים פורום עצמאי שעיקר תפקידו לסייע ולעזור זה לזה, ובעצם לחזק זה את זה. התוודענו לסיפורו האישי של מר רונן גיל, מנכ"ל עמותת אס"י, ולדרכי התמודדותו עם מצבים שונים באינטראקציה החברתית שלו.
סיימנו בהצגה "אין דבר כזה ילד רע" – הצגה שהציגה את סיפורו האישי של אושי גרוס, במאי ומפיק ההצגה. הוא הדגים סיטואציות מבית הספר והדגיש כי כילד בעל לקות למידה היה עליו להתמודד באופן יום-יומי עם החומר הנלמד, עם צחוק הילדים ולעתים אף עם הלגלוג של המורים. ההצגה הייתה מלווה בהומור עצמי. בדרכו האישית המיוחדת הוא הראה כי ניתן להתאים את הסביבה הלימודית לילד בעל לקות הלמידה. בסיום ההצגה התקיים דיון עם הסטודנטיות בנושא לקויות הלמידה.
התוודענו לרב-גוניות ולמגוון התחומים המצויים בספקטרום זה שבחינוך המיוחד. ניכר היה כי הסטודנטיות נהנו והרחיבו את ידיעותיהן בצורה חווייתית ומעניינת.

"רוץ בן סוסי" - המרכז לרכיבה טיפולית

ד"ר אבי'ה גוטמן, ראש המסלול לחינוך מיוחד והתמחויות קס"ם ושלב"ר

המסלול לחינוך מיוחד, שנה א, התמחויות קס"ם ושלב"ר, קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל-מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן שיפור היכולות הפיזיות והמוטוריות ושיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי של המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים בפיגור שכלי, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של כמעט כל חלקי הגוף: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן ולמעשה כמעט כל האיברים השריריים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה. הרכיבה על סוס מעניקה ביטחון עצמי למטופל שלרוב זוכה להיות מובל ולא מוביל. למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות המלווים כל מטופל במהלך רכיבה, מרגיש המטופל כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר הוא בעל השליטה.
בכלבייה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ועם מאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונאליות נכשלו, בעיקר בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו מרחיבי לב ונפש. שילוב המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות בחווה הביאו להנאה מרובה, כפי שציינה אחת הסטודנטיות "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

ביקור במרכז לרכיבה טיפולית בישראל - מסלול חינוך מיוחד, שנה א

מאת: מור יוסף סטודנטת שלב"ר, שנה א
מסלול חינוך מיוחד

המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד מסייע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים באמצעות טיפול ברכיבה על סוסים ובאמצעות כלבייה טיפולית ומלווה על ידי צוות מקצועי, מסור ומיומן.

ביום רביעי י"א בטבת תשס"ט מסלול חינוך מיוחד, שנה א, התמחויות שלב"ר (שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה) וקס"ם (קשיים סנסו-מוטורים), יצאו לביקור במרכז לרכיבה טיפולית בישראל בתל מונד. הסטודנטיות יצאו מהביקור בתחושת התפעלות רבה, ונהנו מאוד מהלימוד על העזרים הטיפוליים המצויים במקום ודרך הטיפול בילדים הזקוקים לכך.
"המרכז לרכיבה טיפולית בישראל" הוקם בשנת 1986 בבית יהושע כארגון מתנדבים, שלא למטרות רווח, היחיד מסוגו בארץ. באוקטובר 2000 עברה החווה לביתה החדש והמשוכלל, בתל מונד, דבר שהתאפשר הודות לתרומות הנדיבות.

מטרות המרכז הן:
- לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות להפיק תועלת משיטות טיפול שונות ומגוונות באמצעות רכיבה על סוסים וטיפול באמצעות כלבים;
- להוות מרכז למידה למורים לרכיבה טיפולית ולהעסיק צוות של מורים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ובעלי התמחויות שונות בתחום הטיפולי;
- לתכנן ולארגן אירועים המעודדים את המטופלים ומשפחותיהם לשפר את איכות חייהם.
משחר ההיסטוריה סוסים שימשו לא רק כאמצעי תחבורה אלא גם כסמל למעמד ולעושר. לפני יותר מאלפיים שנה ראה היפוקרטס כי לקצב הליכתו של הסוס יש יכולת רפואית, וכי לרכיבה השפעות חיוביות על אברי הגוף – בעיקר בחיזוק שרירים ובשמירה על תפקודם.
ייחודו של הכלב הוא בהיותו בעל חיים המחזיר אהבה ללא תנאי, ומהווה גורם המקשר בין האדם לסביבה. באמצעות פעילות המספקת חיזוקים חיוביים, ניתן להביא את הילדים המטופלים לשיפורים משמעותיים בתחומי החיים השונים.
צפינו בפעילות שהמדריכים קיימו עם הסוסים. הילדים המטופלים היו עם בעיות קשר וריכוז בפעילות עם הכלבים. הצפייה הייתה בילדי גן ספיבק ברמת גן, ילדים עם נכויות התפתחותיות ומוטוריות קשות. ראינו את החיוך והניצוץ שבעיני הילדים ואת ההנאה שהם הפיקו מטיפול זה.
מומלץ לבוא לבקר במרכז זה; המרכז ישמח לקבל מתנדבים.