ערב השקה לספר חדש מאת הרב ארי שבט

ערב השקה ועיון לרגל הוצאת ספרו של הרב ארי שבט: "להרים את הדגל – על דגל ישראל והדיבור בעברית"

אנו שמחים להזמין אתכם, בליל ג', ח' בסיוון (26 במאי), לבית הרב קוק בירושלים (ראו פרסום כאן), לערב השקה שנקיים בע"ה לכבוד הרב ארי שבט, מחנך ומרצה מסור במשך שלושה עשורים במכללה, ולשעבר ראש מדרשת ת"ל אורות, לרגל הוצאת ספרו החדש בנושא "סמלי הציונות במקורות היהדות ובעידן המודרני והאוניברסלי". נושא הערב הוא: "ציונות ופוסט-ציונות", והמרצים הם:

הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל

ישראל הראל, יו"ר ומייסד מועצת יש"ע, וחתן פרס מוסקוביץ לפעילות ציונית בשנת תשע"ה

הרב ארי שבט, מחבר הספר "להרים את הדגל".

"זכר לעולם בריתו", אסופת מאמריו וכתביו של פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל

מאת הרב ד"ר אוריאל טויטו
ראש תכנית מצוינות

אסופת מאמריו וכתביו של פרופ' אלעזר טויטו, "זכר לעולם בריתו" (בשני כרכים), יצאה לאור בהוצאת מכללת אורות ישראל. באסופה זו מכונסים מאמרים בעברית ובלועזית, שעניינם פרשנות המקרא וחקר הפרשנות, למן פרשני ימי הביניים ועד לאחרונים. מקום מיוחד בספר מוקדש למחקריו על רש"י ופירושו לתורה. אל אלה נוספו מאמרים בנושאי חינוך, דברים לפרשות השבוע וכן הרצאות ששכתב ודברים שפרסם בבמות שונות. רובם ראו אור בעבר ומיעוטם רואים אור בקובץ זה לראשונה.
 פרופ' אלעזר טויטו נולד בכ"ח בטבת תרפ"ט (1928) באלג'יריה. בנעוריו למד בתיכון הממשלתי הצרפתי ובמקביל למד בישיבת עץ חיים, שבראשה עמד רבי יוסף ג'נאסיה זצ"ל. במלחמת העולם השנייה סולקו היהודים מבית הספר הצרפתי. עזיבתו, גם אם מאונס, את בית הספר הצרפתי הביאה לשקיעתו בלימוד תורה בהדרכת רבי יוסף ג'אנסיה. נוסף על לימודיו הוא התלווה אל רבו לישיבות בית הדין ועקב אחר פעילותו הרבנית. בכך שילב לימוד תורה עם שימושה. ברבי יוסף ג'נאסיה ראה את רבו המובהק. בקיץ תש"ז עלה לארץ ישראל בספינת המעפילים "שיבת ציון". הספינה נתפסה בידי הבריטים וכל נוסעיה הועברו למחנות המעצר בקפריסין. באדר תש"ח הצליח לחמוק ממחנה המעצר, הגיע ארצה והצטרף לפלוגה הדתית של הפלמ"ח. הוא השתתף בכל מלחמות ישראל, ממלחמת השחרור ועד למלחמת שלום הגליל. לאחר מלחמת השחרור עסק בהוראה, תחילה בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים ולאחר מכן עבר למוסד להכשרת מורים בגבעת ושינגטון. את לימודיו האקדמיים, לתארים הראשון והשני, למד באוניברסיטת בר-אילן, ואת הדוקטורט כתב במסגרת החוג לתנ"ך באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' עזרא ציון מלמד. החל משנת 1975 ועד פרישתו לגמלאות לימד באוניברסיטת בר-אילן. כן לימד כמרצה אורח בישיבה-אוניברסיטה בניו-יורק ובסורבון בפריז. בשנים האחרונות לימד גם במכללת אורות ישראל באלקנה ושימש בה בד בבד כראש המועצה האקדמית.
עיסוקו המדעי המרכזי היה בפרשנות המקרא. הוא עסק רבות בתורתם של חכמי צרפת בימי הביניים. את עבודת הדוקטורט שלו הקדיש לחקר פרשנותו של רבי חיים בן עטר לתורה "אור החיים". מחקריו נגעו גם בפרשנותם של חכמים נוספים דוגמת הרמב"ן, המלבי"ם ועוד. את מחקריו על רבי חיים בן עטר פרסם בספרו "רבי חיים בן עטר ופירושו אור החיים על התורה" (תשמ"ב) ואת מחקריו על הרשב"ם פרסם בספרו "הפשטות המתחדשים בכל יום" (תשס"ג).
מלבד שני ספרים אלה פזורים רבים ממחקריו ודברי תורתו בבמות שונות. את שלא פורסם בספרים שהוציא בחייו כינסנו כאן. הוספנו עליהם שיעורים ודרשות שהעלה על הכתב וכן מאמרים שכתב וטרם ראו אור.
את עיסוקו הרב במחקר ופריצת הדרך המדעית שהוביל בחקר הפרשנות[1] ליווה כל העת בעבודתו החינוכית. הוא הקדיש עצמו לחינוך וראה בחינוך את המשימה החשובה של דורנו. נוסף על ההוראה ועל פעילותו החינוכית במוסדות שבהם לימד, הוא הִרבה להעביר שיעורים בקהילתו, בבית הכנסת שבו התפלל ובחוגים והרצאות במקומות שונים, אך פעילותו לא הצטמצמה להעברת שיעורים והרצאות. הוא היה דמות חינוכית בכל הליכותיו והיטיב לקשור קשרים עם הנוער שסביבו כמו גם עם מבוגרים שראו בו כתובת לשאלות ולהתייעצות. מקום מיוחד בהגותו החינוכית, וממילא גם בפעילותו החינוכית, הקדיש לשאלת חינוכם של בני השכבות החלשות. הוא קרא לשילובם במערכת החינוך הרגילה, כפר בהגדרתם כ"טעוני טיפוח" והתנגד להפרדה של מערכות החינוך בשל פערים ברמה לימודית או דתית. בדרך חינוכו עסק בגיבוש זהותו של התלמיד מתוך הרקע שממנו צמח ובהתאמה לכישוריו האישיים. אוסף מאמרים שחיבר על נושאי חינוך ומכתב בנושא אינטגרציה בחינוך שמצאנו על מחשבו, צירפנו אל האסופה שלפנינו.
אסופת המאמרים רואה אור בהוצאת מכללת אורות ישראל. תודתנו נתונה לרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, על עידודו להוצאת הספר ועל עצתו ועזרתו במהלך עריכת הספר והבאתו לדפוס. 

--------------------------------------------------------------------------------
[1]      תקציר של דרכו במחקר ראה: עיוני מקרא ופרשנות, ח, מנחת ידידות והוקרה לאלעזר טויטו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל, ישראל תשס"ח, עמ' 11–14.

ספר חדש של מרצה במכללה: להרים את הדגל – דגל ישראל במקורות היהדות

דגל ישראל והשפה העברית הם מסממני הציונות הבולטים ביותר. אפילו המושג "דגל ישראל" טומן בחובו עולם ערכים ואידאולוגיה שלמה העונים על השאלה הבסיסית ביותר שעליה אנשים מוכנים אף למסור את נפשם: "במה אדם דוגל"?
סממנים של פוסט-ציונות חודרים לצערנו אט-אט למרחב העיוני והמעשי של החברה הישראלית. הם מעוררים פולמוס כללי ומכים גלים אף בציבור שהממלכתיות מושתתת בו מראשית התהוותו – המחנה הדתי-לאומי, ומתבטאים לעתים אף ביחס של ציניות כלפי המדינה וסמליה ה"ממלכתיים".
אנחנו שמחים לעדכן שהרב ארי שבט, מרצה ליהדות במכללת אורות ישראל, הוציא לאחרונה ספר בשם "להרים את הדגל", העוסק בנושאים הללו מזוויות שונות: הלכתית, היסטורית ורעיונית. במרכז הספר נמצאת דרשה ייחודית של מרן הראי"ה קוק זצ"ל העוסקת בהרחבה בחשיבותם של דגל ישראל ושל דגלים בכלל, דרשה שהייתה גנוזה במשך שמונים שנה וטרם הודפסה בספרי הרב קוק. הספר כולל גם מאמרים רבים שהתפרסמו במשך השנים בשנתונים של המכללה, והוא מתבסס על מחקר של שנים אשר נתמך על ידי ועדת המחקר של המכללה.
הספר עוסק בשאלות:
האם קיימת משמעות וישנם תקדימים לדגל ישראל במקורות היהדות, מעבר להיותו "פיסת בד המחוברת למוט"? האם מדובר בסמל יהודי או שמא מדובר בחיקוי של "חוקות הגויים"?
האם לדגל ישראל יש ערך ומקום ביהדות גם בתקופה האוניברסלית?
האם יש ערך לשוחח על ענייני חול בעברית?
האם העברית של היום היא אכן "לשון הקודש"?

"להרים את הדגל" הוא הספר המקיף הראשון מסוגו שעוסק בחקר מקומו של הדגל במקורות היהדות, והוא בא להשיב על שאלות אלו. הספר מספק מענה עיוני שטרם ניתן למחנות המתנגדים מימין (החרדים ומאוכזבי הציונות) ומשמאל (הפוסט-ציונים), והכל על פי מקורות היהדות.
"להרים את הדגל" בא אף לברר מה מקומו של עם ישראל ומה תפקידו הייחודי דווקא בתקופה של קיפול והורדת דגלים ולאומיות בכל העולם, "לטובת" הגלובליזציה והתפישה האוניברסלית.
הספר כולל גם פולמוס עם תפישה חרדית-אמריקאית, וכן דיון מעמיק בשאלות נוקבות שהתעוררו לאחרונה בעקבות תנועת החזרה בתשובה של יהודים רבים בארה"ב, כגון: האם יש בעיה עקרונית ללמוד תורה מתרגומים? האם מותר ליהודי המתגורר בחו"ל להניף את הדגל המקומי?
"להרים את הדגל" בא להוכיח, בסגנון קריא ומהנה, את התֵזה: כשם שאין ישראליות ללא יהדות, כך אין יהדות ללא ישראליות.
ניתן להזמין את הספר בדוא"ל:
arishvat@gmail.com

ספר בעין חינוכית יצא לאור

ספר בעין חינוכית
בעריכת הרב יונה גודמן

הגיליון הראשון של "בעין חינוכית" יצא לאור בכסלו תשס"ו. ההחלטה ליזום את הוצאתו נבעה מהרצון להוסיף רכיב נוסף לבניין החינוכי של מחנכי ההווה והעתיד. דור דור ואתגריו החינוכיים, ודפי "בעין חינוכית" שואפים להציע מבט חינוכי ותורני על אתגרים המתגלים במעגלים שונים ומגוונים במציאות חיינו המתחדשת.
במכתב הרקע שנשלח לכותבים הראשונים נכתב, בין השאר:
בעולם הישיבות היה מקובל לקיים שיחה שבועית של משגיח, שיחה שבועית של ראש ישיבה וכדומה. שיחות אלו שימשו קורה משמעותית בבניין החינוכי של עולם התלמידים. אצלנו במכללה אין שיחה שבועית לכולם, אך רצון לחנך יש ויש. מכאן למטרת דפי "בעין חינוכית": הכוונה היא ליצור דפים ובהם אמירה קצרה וברורה בעלת השלכות חינוכיות לקורא; אמירה שמאירה את חיינו ודרכינו.
במשך הזמן זכינו לעסוק במגוון סוגיות חינוכיות בוערות, חלקן בבחינת "עשה טוב" (כגון חינוך לתודעת תשובה בערב ראש השנה, חינוך לשמחה אמתית לקראת פורים וכו'), וחלקן בבחינת "סור מרע" (כגון יחסנו לתכנית "האח הגדול", יחסנו לגלישה דרך מכשירים סלולאריים וכו'); חלקן קשורות לבניין המידות בימינו (חינוך לעמל, חינוך לענווה), חלקן לבניין רוחני (יחסנו למדינה שאינה הולכת בדרך התורה, יחסנו ל"תג מחיר" וכו') וחלקן לסוגיות רגישות ומורכבות (היחס לרב הנחשד במעשים פסולים, היחס לאדם דתי החשוד ברצח וכו').
עם תחילת הפצת הגיליונות לתלמידות המכללה ולבוגרותיה, החלו לזרום פניות ממפקחים וממנהלים, ממחנכים ומאנשי חינוך מכל רחבי הארץ ואף מהגולה, בבקשה להצטרף לרשימת המנויים. כך נוצר מעגל רחב של אנשי חינוך הקוראים את הדפים, לעתים פונים ומבקשים התייחסות לנושאים בוערים וחשובים ולעתים מגיבים על הנכתב. 
לאחר שזכינו להוציא לאור למעלה ממאה גיליונות של "בעין חינוכית" במנעד רחב של נושאי יסוד, מצאנו לנכון בע"ה להפיק מתוכם ספר שירוכזו בו רבים מהגיליונות שיצאו לאור בשנים תשס"ו–תשע"ב, מתוך תקווה שהדבר ישמש מקור לעיון ולהשראה לאנשי חינוך באשר הם.

מחיר הספר 35 ₪. לפרטים ולרכישה: 03-9061228

"מסורת התורה שבעל פה, יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה" מאת הפרופ' שלמה זלמן הבלין

מאת הרב יעקב מרגלית,
מרכז אקדמי לימודי המשך תואר ראשון ושני גברים, קמפוס רחובות

 פרופ' שלמה זלמן הבלין, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן במחלקות לתלמוד וללימודי מידע וראש החוג לתורה שבעל פה במכללת אורות ישראל, זיכה אותנו בספר חדש/ישן, שיצא בהוצאת מכללת אורות ישראל.

בספר זה קיבץ מיטב ממאמריו שפורסמו בבימות מדעיות ומחקריות והוסיף עליהם מאמרים חדשים.

קשה להמעיט בחשיבותו של הספר שעניינו בירור וניתוח של המושגים הבסיסיים בתורה שבעל פה; התבוננות בטיבה, משמעותה, גבולותיה, חלקיה, מקורות סמכותה, כוחה ופעולותיה והשפעתה על חיי עם ישראל לאורך שנותיו, התבוננות במסורותיה, בקבלותיה, במנהגיה ובצרכיה.

דומה שלא בא כבושם הזה כבר שנים רבות בעולם המחקר התלמודי.

רבים מן הנושאים הנידונים בספר לובנו בשיעוריו המאלפים במכללה בלימודי התואר הראשון והשני, והוא מהווה לרבים מתלמידינו תורה שבכתב לתורות שהשמיע בעל פה במשך שנים רבות.

כפי שרומז המחבר בספר עוד נושאים רבים באמתחתו ואנו נמתין בקוצר רוח לפרסומים נוספים מפרי עטו. הספר  נערך והודפס במעורבות פעילה של אנשי הצוות השונים במכללה ועל כך יבואו כל העוסקים במלאכה על הברכה.

אירוע השקה לספר "להיות מחנך, סיפורה של מכללה בניסוי"

מאת ד"ר שרגא פישרמן, משנה אקדמי וראש בית הספר לתואר שני
והרב יוסף הרשליקוביץ, מדריך פדגוגי, בדימוס, קמפוס אלקנה

           

"באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח,וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" (הראי"ה קוק, אורות הקודש,ג, בקשת האני העצמי)

הספר "להיות מחנך, סיפורה של מכללה בניסוי" מתאר את הניסוי שנערך במכללת אורות ישראל במשך שש שנים. מטרת הניסוי הייתה להכשיר את הסטודנטיות לשמש מחנכות למתבגרים. על אף שתפקיד המחנך הוא מרכזי וחשוב, הידע על דרכי הכשרתו לוקה בחסר ומכאן נחיצות הניסוי. 

אירוע ההשקה נערך במתכונת "שולחן עגול" במכון מופ"ת. באירוע נכחו ראשי הכשרת מורים, מפקחים, מנהלי בתי ספר, צוותים חינוכיים של בתי הספר שהשתתפו בתכנית, חברי סגל המכללה ואנשי מכון מופת.

באירוע, שאותו הנחתה גב' לילי רוסו (מרשתת בגף ניסויים), עלו לדיון הסוגיות: האם צריך להכשיר מחנכים בהכשרה ייעודית? מתי הזמן המתאים להכשיר מחנכים? מה התובנות העולות מהניסוי ביחס להכשרת מחנכים?

המשתתפים תמכו בעמדה שצריך להכשיר מחנכים ואל לנו להסתפק במאפיינים אישיותיים של המועמדים. מאפיינים אישיותיים שונים, כגון אמפתיה, הכלה ועוד עשויים להוות תנאי קדם למחנכים, אך אינם תנאים מספקים.

באשר לתזמון ההכשרה נחלקות הדעות אם להעדיף את ההכשרה הקדם תפקידית (pre service) או את ההכשרה הקשורה להתפתחות המקצועית (in service). היתרון של ההכשרה הקדם תפקידית הוא בזמינות ובפניות יחסית של הסטודנט והיתרון של ההכשרה הבתר תפקידית הוא בבשלות של המורה.

הניסוי הוכיח שניתן להכשיר סטודנטים, כבר בתחילת לימודיהם, לפיתוח מיומנויות יסודיות הכרחיות למחנך. המשימה אינה קלה, אך היא אפשרית.

במסגרת הניסוי נדונו בהרחבה התחומים: חינוך לערכים, חינוך פיידוצנטרי ותקשורת בין-אישית. הניסוי עסק בשלושה מעגלים של זהות: זהות האני, זהות אמונית וזהות מקצועית.

במסגרת הניסוי פותחו מיומנויות השיח עם מתבגרים, האמפתיה למתבגר, פיתוח מנהיגות צעירה ודרכים לגיבוש הזהות המקצועית של פרחי הוראה.

כותרת המשנה של הספר "סיפורה של מכללה בניסוי" באה להבליט את ההיקף של המשתתפים בניסוי ואת השינוי בתהליך ההכשרה המכללתי .

"חוק הוא שהחינוך מועיל, ואם אינו מועיל לגמרי, מועיל הרבה" (הרב קלונמוס קלמיש,האדמו"ר מפיאסצ'נה, דרך המלך, תס"א)