‏הצגת רשומות עם תוויות מסלול הגיל הרך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מסלול הגיל הרך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 ביולי 2015

מסלול הגיל הרך בסיור בזכרון יעקב

מאת לוזית אודסר,
מרכזת מסלול הגיל הרך

לאחרונה יצאו סטודנטיות מסלול הגיל הרך לסייר ברחובות זכרון יעקב הקסומים ובסביבותיה.
מטרת הסיור הייתה לחוות חוויה של יחד, שיתוף וגיבוש מסלולי תוך למידה משמעותית מותאמת לגיל הרך. התחלנו בסיור מודרך בבית הקברות וברחוב המייסדים של זכרון, שם למדנו על המתיישבים הראשונים במושבה, הקשיים שאִתם התמודדו, דרכי ההתמודדות וההתפתחות של המושבה. בפתח בית הכנסת המרכזי שמענו על הברון רוטשילד, על מעורבותו ותרומתו למושבה. דנו במצב המורכב שבו תרומת הברון אפשרה למושבה להתקיים ולהתפתח וכן על פקידי הברון שמיררו את חיי האיכרים. לאחר שלמדנו והחכמנו מעט, המשכנו לגני רמת הנדיב.
בעת הכנת הסיור הציע צוות ההדרכה של רמת הנדיב פעילות בגינות הלימודיות. תחילה סירבנו להצעה עקב שנת השמיטה, אך להפתעתנו התברר שגני רמת הנדיב שומרים שמיטה! לאור המידע, הוחלט לערוך סיור ופעילות מותאמת לגיל הרך בנושא שמירת שמיטה בגנים (גני הצמחים וגני הילדים).
באתר גני רמת הנדיב פורסם:
ברמת הנדיב מקיימים את שנת השמיטה במובן החקלאי, על פי הלכות שקבעו חז"ל (בארמית):
אוקמי – המשך עבודות הדרושות להמשך הקיום ולמניעת נזק משמעותי לעצים, לצמחייה בגן ולפארק.
אברויי – הימנעות מעבודות שנעשות במטרה לשפר ולפתח.
העבודות בגן נעשות רק במידת הצורך המחייבת שמירה על הקיים. לא נוטעים עצים או צמחים חדשים. בערוגות ובחלקות האדמה שבהן נשתלו פרחים עונתיים מפזרים רסק עץ לחיפוי הקרקע. גיזום הצמחים מתבצע במתינות ובמטרה לשמרם, ולא כדי לעודד צימוח מחודש (כפי שנוהגים). בשנה זו ייערכו עבודות שאינן חקלאיות או גנניות, ויתמקדו בחידוש המתקנים והתשתיות המיועדים להשקיה ולדישון ומותאמים לנוחות המטיילים.
 
ואכן, בבואנו לגני רמת הנדיב היפים והמטופחים ראינו עדויות רבות לשמירת השמיטה. במקום פרחים עונתיים המקשטים בכל שנה את ערוגות הכניסה לגן הזכרון קיבלו את פנינו אלפי (!) פרחי חרס יפים, צבעוניים ומיוחדים מאוד, שהוכנו בשיתוף מועדוני קשישים ברחבי הארץ. כשהתקדמנו בשבילי הגן ראינו את פסלי הצמחים שאינם גזומים. גם בגינת הריחות המיועדת לכבדי ראיה, גינה שבה גדלים צמחי תבלין בעלי ארומה חזקה המזמינים את המסיירים בגינה לקטוף מהם, למולל בין האצבעות, לברך "בורא עשבי בשמים" ולהריח במלוא אוויר הריאות, ראינו עדויות לשמירת שמיטה: חלק מהערוגות שבהן צומחים תבלינים נותרו קרחות ורק שלט עם שם התבלין מעיד על חסרונו. שלט השואל על יחס הברון לשמיטה הוביל אותנו לדיון על פולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט (1889).
חלק נוסף מגני הנדיב כולל גנים שונים, כמו גינה טיפולית, גינת קיימוּת ועוד.
בגינה מזמנת פרפרים למדנו על המונח "טביעת כף רגל אקולוגית", הכרנו עץ נדיב מיוחד ולבסוף ביקרנו בגינה הטיפולית ולמדנו איך ומה אפשר לעשות בגן ילדים עם גן צמחים בכלל השנים ובמיוחד בשנת שמיטה.

יום ראשון, 15 במרץ 2015

השקת חוברת "דברי הפורים האלה – מגילת אסתר: מדריך לגננת"

מאת לוזית אודסר,
מרכזת ההתמחות לגיל הרך
בערב פורים נערכה בימת עיון בקמפוס אלקנה לרגל השקת חוברת "ימי הפורים האלה – מגילת אסתר: מדריך לגננת", שכתבה וערכה גב' ורד ינאי, מרצה ומד"פית במסלול הגיל הרך במכללה.
חוברת זו היא הניצן הראשון של תכנית מקיפה: "דעת ילד, הוראת יהדות בגיל הרך", תכנית הנותנת את הדעת על צורכי הילד, יכולותיו, נפשו, תחומי העניין שלו, ומתוך כך יוצקת לנפש הילד כבוד רב ואהבה – דעת.
לפני מספר שנים זיהתה גב' ורד ינאי חוסר בחומרי ההוראה בתחומי יהדות המיועדים לגיל הרך בחינוך הממלכתי דתי. על אף שבעבר נכתבו דברים, עדיין קיים חוסר בעיסוק מעמיק המשלב ידע בית מדרשי עם הבנה עמוקה של צורכי הילד, חומר היוצר למידה מעמיקה ומשמעותית הרלוונטית לילדים בגיל הרך. כאשר הוצע הפרויקט לנשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, הוא  הרחיב את ההתכווננות ממענה נקודתי, מכללתי, למענה כלל ארצי שיינתן בשיתוף עם הגב' אסתר חטב, המפקחת הארצית על תחום הקדם-יסודי בחמ"ד, עבור כלל הגננות המחנכות בגיל הרך.
החוברת שיצאה זה עתה לאור היא הניצן הראשון של תכנית מקיפה, "דעת ילד, הוראת יהדות בגיל הרך", תכנית הנותנת את הדעת על צורכי הילד, יכולותיו, נפשו, תחומי העניין שלו, ומתוך כך יוצקת לנפש הילד כבוד רב ואהבה – דעת, דעת עמוקה, אין סוף של תורה. החוברת עוסקת בתיווך של תכני מגילת אסתר לילדי הגן ונועדה לתת לגננת כלים, דרך ורעיונות לסיפור החג בגן; להוסיף, להדגיש ולחדד רבדים של משמעות, רעיונות מרכזיים, ערכים ומסרים שאותם ניתן לצקת לסיפור המגילה בגן, כך שכל רעיון העולה מפסוקי המגילה זוכה להתייחסות, הן ברמת המבוגר הן ברמת הילד.
בימת העיון נפתחה בדברי נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שכאמור זיהה את החזון וידע לפתח רעיון גרעיני לתכנית כוללת. הרב גוטל הצביע על המקצועיות ועל המומחיות הנדרשת בחיבור ובהתאמת רעיונות עמוקים, ערכים ועולם של תורה לילדים בגן. את דבריו המשיך הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת גן ומרצה בכיר במכללה, אשר העניק ליווי וייעוץ תורני הדוק במהלך כתיבת החוברת. הרב אריאל הדגיש בדבריו את הצורך במדריך לגננת שייתן מענה לגננות הרוצות לחנך לערכים בצורה נכונה.
הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, והגב' אסתר חטב, מפקחת ארצית קדם-יסודי בחמ"ד, אשר הייתה שותפה לכתיבת החוברת ולתכנית "דעת ילד", הצביעו על החזון המשותף להנהלת החמ"ד ולהנהלת המכללה, חזון של תחושת שליחות ורצון עז לחבר בין ריבוי תורה ללמידה משמעותית, רלוונטית ותואמת לגיל הרך, מתוך הכרה בחשיבות מתן מענה ייחודי וספציפי לילדים ולמחנכות החמ"ד.
הרב צבי יניר, רב קהילת פנינת גנים בפתח תקווה ומרצה במכללת אורות ישראל, אשר ליווה בייעוץ תורני-פדגוגי את כתיבת המדריך לגננת, עמד על דילמות, לבטים ושיקולי דעת שיש להפעיל בשעת חיבור עולם התורה לעולם הילד.
גב' ורד ינאי, עורכת החוברת, סיכמה את בימת העיון, סיפרה על תהליך הכתיבה והודתה במילים חמות לכל העוסקים במלאכה. גב' ינאי סיימה בתקווה להמשיך ליצור ולפעול בתוכנית דעת-ילד ולהרבות חכמה ודעת לגננות ולילדי ישראל.

יום שלישי, 1 באפריל 2014

המלמד תורה לעמו ישראל

"[...] והייתה המדינה מרגשת והיו שואלין להן להיכן תלכו, ואומרים לבית ה' שבשילה שמשם תצא תורה ומצוות [...]"  (ילקוט שמעוני, שמואל א, רמז עז)
בבוקר בהיר וקר בראשית חודש אדר התכנסו בשילה הקדומה מפקחות גני הילדים בחמ"ד מכל רחבי הארץ למועצת מפקחות, בראשות המפקחת הארצית גב' אסתר חטב.
הכנס כלל רב-שיח שעסק בהוראת סיפורי התורה בגן הילדים. השתתפו מטעם מכללת אורות ישראל הרבנית ד"ר לאה ויזל – דיקנית לימודי החוץ, גב' ורד ינאי – מרצה ומד"פית במסלול הגיל הרך וגב' לוזית אודסר – רכזת מסלול הגיל הרך, ובקי פנסקי – מפקחת במחוז ירושלים (בגמלאות). הנחתה את הכנס גב' אסתר חטב.
זכות גדולה זוכה הגננת הטומנת בלבו של הילד את הגרעין הראשון, את 'הגרסא דינקותא' שממנו יצמח ויתפתח עולמו הרוחני. על הגננת המלמדת סיפור תורה לבנות לילדי הגן עולם חוויות עשיר בידע ובפעילויות שיהווה בסיס איתן להתפתחות האמונה, לקיום מצוות באהבה ולהנחלת תפיסת עולם דתית-לאומית. זו זכות גדולה המלווה באחריות גדולה. כדי שהלימוד יהווה בסיס נכון ואיתן על הגננת לסלול את דרכה תוך שהיא מתמודדת עם שאלות כמו למשל, האם לספר בהתאם לפרשת השבוע או באופן כרונולוגי את חומש בראשית ומעט מחומש שמות? מה חשוב יותר – לשלב את הילד בשיח שולחן השבת העוסק בפרשת השבוע או ללמוד לימוד אטי אך מעמיק? אילו פרקים ללמד ואילו לא? מה מתאים לנפשו של הילד ולרמת ההתפתחות שלו? האם ללמוד לפי פשוטו של מקרא? מה מקומו של המדרש? איך גורמים לילד להזדהות עם מעשי האבות והאימהות כדי שילך בדרכיהם? כיצד מתמודדים עם שאלות מוסריות העולות מהפסוקים? ועוד.
בשאלות אלה עסק הכנס. ד"ר לאה ויזל פתחה ודנה בהדגשת האחריות הגדולה המוטלת על מחנכות הגיל הרך וסיפרה על המלמד של יואב בן צרויה שחויב במיתה כי לימד בצורה שגויה. יואב למד והבין את הציווי למחות את זכר עמלק כציווי למחות את זָכָר (בבא בתרא כא ע"א). גב' ורד ינאי שיתפה את השומעות בדרך המיוחדת שבה עוסקים במכללת אורות ישראל בהוראת המקרא בגיל הרך, וסיפרה שבשעות הלימוד המוקדשות להוראת ספר בראשית עוסקות הסטודנטיות בהנחייתה בבירור מעמיק המתמקד בהדגשת המסרים הגלויים והסמויים העולים מהפרשה.
גב' לוזית אודסר הדגישה את חשיבות הלימוד האטי והמעמיק על פני לימוד בהתאם לפרשות, יחד עם הצעות ודרכים לשלב את הילד בשיח התורני סביב שולחן השבת. לימוד מעמיק המעדיף את פשוטו של מקרא ועושה שימוש מושכל במדרשים, דורש נכונות ויכולת מצד הגננת להתמודד עם שאלות נוקבות כמו השאלה: אם קין היה רע והבל היה טוב, איך זה שהבל מת וקין חי? שאלות על "רשע וטוב לו צדיק ורע לו" ושאלות מוסריות אחרות היכולות לעלות כבר בגילאים הצעירים בתנאי שהגננת יוצרת אקלים המאפשר מחשבה ודיון. מחשבה והעמקה בתורה הם הדרך שבה אנו מכשירים את הסטודנטיות במכללה להיות גננות המחנכות את הילדים ללמוד תורה, להעמיק בה להזדהות עם מעשי האבות והאימהות ולחיות אותם בכל אשר יעשו.
גב' בקי פנסקי המשיכה את דברי גב' אודסר והציעה מודל ללימוד ב"חברותות", כאשר הילדים עוסקים בקבוצות קטנות בתיווך הגננת בשאלות שעלו מהלימוד המשותף.
הדברים עוררו תגובות רבות ומגוונות בקרב השומעות שביקשו להמשיך לעסוק בנושא החשוב במסגרות נוספות של מחנכות הגיל הרך בחמ"ד.

יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

נכנסנו לתיבת נח...

מאת ברוריה מכמן,
מרצה להוראת מקרא במסלול הגיל הרך


במסגרת השיעור "הוראת מקרא בגיל הרך" יצאה קבוצה של סטודנטיות הלומדות במסלול זה לביקור ב"בית המקרא" ברמת גן. המטרה הייתה לחוות דרכים מגוונות ויצירתיות להפגשת הלומד הצעיר עם התנ"ך.
"בית המקרא" השוכן ברמת גן נועד לקרב את סיפורי התורה לעולמם של התלמידים ולחבב אותם עליהם בדרך פעילה וחווייתית. קהל היעד של המקום הם תלמידים בגני חובה, חטיבות צעירות וכיתות א–ג בחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי והממלכתי תורני.
התלמידים חווים את סיפורי התורה כמשתתפים פעילים בהתרחשויות. בעזרת שחקנים, נגנים, תחפושות, תפאורה ותאורה, חוזרים הילדים במנהרת הזמן אל "תיבת נח", "אוהל אברהם", "מסע העבד למצוא אישה ליצחק", "חלום יעקב בבית אל" ועוד. נוסף על כך, משתתפים התלמידים בסדנת משחקים המותאמים לרמה ולגיל, כשהדגש הוא על למידה משמעותית תוך פעילות יצירתית. כדי לפתח אחריות קבוצתית המשימות שעל התלמידים למלא מושתתות על בסיס של שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה, למשל לבנות על שטיח קיר אילן יוחסין למשפחת האבות, להרכיב פאזלים, למיין את היקום כולו על פי ימי הבריאה וכדומה. כל זה נעשה באמצעים פשוטים הזמינים ונגישים לכל גננת ולכל מורה.
בין היתר מתייחד "בית המקרא" בכך שההפעלות בו אינן כוללות הפעלות דיגיטליות. העובדה שיש להזמין ביקור במקום לפחות חצי שנה מראש מעידה על כך שגם במאה העשרים ואחת ילדים נהנים ונתרמים מהפעלות שאינן עתירות טכנולוגיה.
הסטודנטיות נטלו חלק בהמחזות ושיחקו במשחקי ההמחשה המוצעים ללומדים הצעירים. ההנאה הייתה רבה, כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות וכפי שמעידים המשובים שכתבו:
"כל הכבוד על המחשבה תחילה בכל משחק והרכבה, ועל ההשקעה בתכנון ההצגה והתפאורה, תוך שיתוף הלומדים הצעירים בהתפתחות העלילה".
 "אהבתי במיוחד את החוויה בכל החושים יחד – זה חשוב ותורם המון".
"אהבתי שהפכו הכול למוחשי יותר ויצרו משחקים הקשורים לסיפורי התורה".
"ראיתי רעיונות שבודאי ארצה ליישם בעבודה המעשית וגם בעתיד כגננת".

יום שני, 5 באוגוסט 2013

מתמטיקה בגן הילדים, או מתי תבואו שוב?

מאת לוזית אודסר
מסלול הגיל הרך, קמפוס אלקנה

סטודנטיות שנה ב' במסלול הגיל הרך הגיעו לגן של הגננת סיגלית באלקנה. הן באו עמוסות בציוד והקימו בחצר הגן שש תחנות ובהן פעילויות מגוונות. הפעילות דרשה מהילדים להפעיל מיומנויות מתמטיות של ספירה, מנייה, חיבור, ייצוג כמויות והכול תוך כדי פעילות תנועתית-משחקית שכללה קפיצה, ניתור, קליעה למטרה ואפילו דייג.

גן הילדים מהווה מסגרת למידה חשובה עבור הילד. הלמידה המשמעותית בגן מתרחשת בעיקר באמצעות פעילות שהילד שותף פעיל בה. במושג "פעילות" כוונתנו למשחק, לשיר, לסיפור ועוד. הלמידה יעילה יותר כאשר הילד משתמש במהלך הפעילות לא רק במלל, אלא בערוצי למידה נוספים כמו הערוץ התחושתי והערוץ החזותי.
בגיל הגן הילד רוכש ומפתח מושגים מתמטיים שונים ולכן חשוב לזמן לילד התנסויות למידה מתמטיות מגוונות תוך שמירה על המאפיינים הייחודיים של גן הילדים. עיסוק במתמטיקה תוך כדי פעילות גופנית במרחב הפתוח מאפשר התנסות חווייתית הן לילדים הן לסטודנטיות. פעילות המשלבת בין תחומים מגוונים וערוצי למידה שונים מעמיקה את ההבנה המתמטית והופכת את הלמידה לחוויה משמעותית.
איך יודעים שהפעילות הצליחה? כאשר הילדים, לאחר שעה וחצי של פעילות אינטנסיבית, רואים את הסטודנטיות מתכוננות לעזוב ושואלים: "מתי אתן באות עוד פעם"?


יום רביעי, 10 באפריל 2013

ילד חריג – התמוטטות או התמודדות? זו השאלה


מאת ד"ר עידית ליוש, 
ראש מסלול הגיל הרך, קמפוס אלקנה

ביום ג', ט' באדר תשע"ג (19.3.13), התכנסו כל הסטודנטיות במסלול הגיל הרך למפגש מסלולי. מפגש כזה נערך פעמיים בשנה, בתחילת השנה ובתחילת סמסטר ב. במפגש משתתפות גם כל המד"פיות של המסלול וראש המסלול.
הכותרת לקוחה משמה של הרצאתו של מיקי לוי, יועץ ארגוני ועיתונאי בעיתון מקור ראשון. ההרצאה הייתה חלק מיום עיון של מסלול הגיל הרך שעסק בשאלות: האם לשלוח ילד עם צרכים מיוחדים למסגרת מיוחדת או לשנות (קצת) את המסגרת הרגילה כך שתתאים לילד בעל הצרכים המיוחדים?
סרט, דיון והרצאה של מיקי לוי, בעל צרכים מיוחדים בעצמו, האירו היבטים מגוונים בנושא.
מטרות המפגש
- היכרות. המפגש מאפשר היכרויות ברמות שונות, של הסטודנטיות מהשנתונים השונים, ושל הסטודנטיות עם המד"פיות. ההיכרות מונעת הרגשה של ניכור וזרות ומסייעת  בעיקר לסטודנטיות שנה א. לסטודנטיות שנים ב, ג המפגש מעניק הרגשה של תמיכה, של לכידות ושל "גאוות יחידה". גם המד"פיות נהנות מהמפגש שלהן האחת עם רעותה.
- חילופי מידע. במהלך המפגש הסטודנטיות יכולות להחליף ביניהן מידע, להתעדכן, לשאול שאלות, להתוודע לדרישות שונות של המערכת, והכול בצורה ידידותית, חמימה, לא פורמלית, כאשר המד"פיות וראש המסלול נמצאות שם ויכולות לענות על שאלות, על צרכים ועל בקשות בצורה ישירה.
- פעילות אקס-קוריקולרית. המפגש שאורכו שלוש-ארבע שעות לפחות, מאפשר לעסוק בנושאים שאינם מכוסה בצורה מספקת במסגרת הלימודים הסדירים, או כאלה הדורשים בירור נוסף. המפגש גם מאפשר הזמנת מרצים אורחים בחשיפה לכל הסטודנטיות הלומדות בשלושת השנתונים, ביחד.
במפגש האחרון עסקנו בנושא: שילובו של הילד החריג במערכת הלימודים הרגילה.  הסטודנטיות לומדות במהלך ההכשרה שני קורסים העוסקים בנושא מהיבטים שונים. בשנה ב הן לומדות את הקורס "שילוב הילד החריג", ובשנה ג – קורס העוסק בילד לקוי הלמידה. הכללתם של קורסים אלו במערכת היא מחויבת המציאות, לאור "חוק השילוב" ולאור העובדה שילדים רבים, שהוגדרו ככאלה עם צרכים מיוחדים, משולבים היום במערכת החינוך הרגילה.
שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך בגיל הרך היא מורכבת במיוחד. ילדים רבים המבקרים בגני הילדים לא אובחנו עדיין, עקב גילם הצעיר, ואינם זוכים כלל למענה טיפולי נוסף לזה של הגננת. פעמים רבות הגננת היא הראשונה שמזהה את הבעייתיות של ילדים צעירים, והיא זו שמפנה את תשומת לבם של ההורים ושל גורמים מערכתיים אחרים לצרכים המיוחדים של הילד.
המפגש התחיל בצפייה משותפת בסרט "כוכבים על הארץ". הסרט עוסק בילד בן תשע הסובל מדיסלקציה שאינה מאובחנת. הוא אינו מטופל כהלכה, לא בבית הספר וגם לא על ידי משפחתו, שדוחה אותו. הסרט, המציג את הנושא בדרך רגישה ומרגשת מאוד, נגע ללב כולנו (טוב שהבאנו ממחטות נייר לרוב...) והעיר אצל כל אחת חוויות משנותיה היא בבית הספר.
לאחר הסרט נערך דיון בהנחייתה של המד"פית והמרצה ורד ינאי. בדיון ניתן מקום לבירור נושאים שאינם מובנים, לשאילת שאלות ובעיקר להעלאת חוויות אישיות וניסיון חיים על צרכים שנענו, או שלא נענו, על ידי מחנכים שונים. הדיון, שנערך בצורה מקצועית, האיר שתי מסקנות שאם כי הן מוכרות – הן בהחלט קיבלו חיזוק והדגשה:
- לכל תלמיד, גם אם אינו מוגדר כבעל צרכים מיוחדים, יש צרכים מיוחדים.
- תפקידי המחנכת הם לנסות לזהות את הצרכים הייחודיים של כל תלמיד ולנסות לענות עליהם במידת האפשר.
לאחר הדיון התקיימה הרצאה של העיתונאי והיועץ הארגוני מיקי לוי. להרצאה זו זומנו כל המרצים במסלול הגיל הרך.
הקשר שלי עם מיקי נוצר לאחר קריאת כתבה מרתקת ומרגשת שלו. ראו קישור.
מיקי, כאילו יצא מהסרט, האיר בפנינו את נקודת המבט של הילד בעל הצרכים המיוחדים. הוא תיאר את התפתחותו האישית, בהיותו בעל יד אחת בלבד, מלידה, וסיפר גם על  התפתחות התפיסה ההורית של אמו כאם לילד בעל צרכים מיוחדים. אמו של מיקי, לאחר שנודע לה כי נולד לה ילד פגוע, גידלה אותו כילד רגיל לכל דבר. אל התובנה שהוא "מוגבל" או "שונה" הוא הגיע בגיל מאוחר. הדימוי העצמי שלו כל כך בריא ושלם, שלדבריו: "אם הייתי מקבל היום יד נוספת לא הייתי יודע מה לעשות אִתה. אולי הייתי תורם אותה לגמ"ח ידיים". מיקי ציין שאנשים שנפגשים עמו לא שמים לב כלל להיעדרה של יד אחת אצלו.
מיקי תיאר והדגים, בחכמה ובהומור שופע, איך הוא למד לבצע פעולות שלביצוען נדרשות שתי ידיים, כמו קשירת נעליים, ביד אחת בלבד. הוא הראה, תוך שימוש במושגים תאורטיים ומעשיים, כיצד ילד שמקבל התייחסות בריאה, יחד עם סיוע מקצועי לפתרון בעיות, גדל להיות מבוגר נורמטיבי שהדימוי העצמי שלו נכון, שלם ובריא, בעל משפחה ותורם לחברה.
סיימנו את יום העיון בהרגשה שכולנו נתרמנו, מבחינה מקצועית, שכלית ורגשית.

קישורים:
לשם הסרט בהודית:   http://www.imdb.com/title/tt0986264/
שם הסרט באנגלית: "Like stars on earth".
לכתבה של מיקי לוי: מצורפת למייל.

יום שני, 3 בדצמבר 2012

חמ"ד של חג – השתלמות לגננות בנושא דרכי הוראת החגים חנוכה ופסח בחמ"ד


מאת ד"ר יעל שגב,
מרכזת התכנית המואצת להסבת אקדמאיות לגננות בקמפוס רחובות ומרכזת ההשתלמות

"בימים ההם בזמן הזה".
בשעה ברוכה, ביום כ"א במרחשוון תשע"ג (6 בנובמבר 2012), נפתחה במכללת אורות ישראל – קמפוס רחובות, השתלמות ייחודית לגננות בנושא: "חמ"ד של חג – עיון מעמיק בדרכי הוראת החגים (חנוכה ופסח) בגיל הרך בחמ"ד".
·         מה היה הנס העיקרי בחג החנוכה על פי ספר המקבים? רמז: דווקא לא נס פך השמן...
·         אילו שירי חנוכה, מאלו ששרים בגן הילדים, אינם מבטאים כלל את רוח החג?
·         האם ידעתם כי כ"ה בכסלו נחשב ליום חגיגה כבר בימי משה רבנו, כ- 1000 שנה לפני ניצחון המכבים על היוונים?
על שאלות אלו ועוד ענינו במפגש הראשון של ההשתלמות: "חמ"ד של חג – מבט מעמיק בדרכי הוראת החגים חנוכה ופסח בגיל הרך בחמ"ד".

מטרת ההשתלמות היא לתת למחנכת, שעובדת עם ילדים בגיל הרך, ידע מבוסס מתוך המקורות העיוניים על המצוות ועל המנהגים של חגי ישראל. מטרתנו היא לפתח תובנות חדשות וישנות ומודעוּת, וזאת כדי שהגננת תוכל להפעיל שיקולי דעת מושכלים בבואה ללמד את החג בגן. הוראת החג תהיה מותאמת לגיל, מגוונת מבחינה ערכית ועם הדגשים תוכניים שונים.

הכוונה היא ליצור במהלך ההשתלמות תשתית טקסטואלית ומעשית, שעוברת בחינה אמונית ואקדמית, ותאפשר לכל גננת שעוברת את ההשתלמות לגשת אליה ולבחור מתוכה על פי העדפותיה והעדפות האוכלוסייה שבגן שלה.

נושאי ההשתלמות מגוונים וייתנו מענה, בין השאר, לנושאים הבאים: הימנעות מטעויות נפוצות בהוראת החג, הצורך בהבחנה גילאית בלימוד תוכני החג, הוראת החג דרך הערכים העולים ממנו ועוד.

בהשתלמות זו נבחן את סיפורי החגים דרך שלושה מוקדים: המוקד הערכי, המוקד ההיסטוריוגרפי והמוקד הספרותי.

ההשתלמות היא ארצית ומיועדת לציבור גננות החמ"ד. טובי המרצים התגייסו להורות בה. כל מפגש בנוי מחלק עיוני ומחלק מעשי, בבחינת "במת הלכה למעשה" – עיבוד הנאמר בחלק העיוני בצורה יצירתית.

יום שלישי, 1 במאי 2012

מכללת אורות ישראל "מרימה את הכפפה"!


תכנית ייחודית להסבת אקדמאים להוראה בגיל הרך: הירתמות למשימה הלאומית
תכנית מואצת להסבת אקדמאים להוראה בגיל הרך נפתחה בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל. התכנית נבנתה לאור היערכות משרד החינוך ליישום המלצות ועדת טרכטנברג לקליטת ילדים בני שלוש שנים במסגרת חינוך חינם.

מדינת ישראל הגדירה את התכנית כמשימה לאומית ומכללת אורות ישראל היא היחידה בין מכללות החמ"ד שזכתה בהרשאה לממש את התכנית המואצת להכשרת אקדמאים לעבודה בגני החמ"ד.

נשיא מכללת אורות ישראל, הרב פרופ' נריה גוטל, אמר כי "מסתבר שיש אנשים, בעיקר נשים במקרה שלנו, שמגיעים בשלב מסוים בחייהם למסקנה שייעוד חייהם הוא חינוך ולאו דווקא עבודה במקצוע שאותו למדו באקדמיה בצעירותם, ואני מברך על כך".
תלמידות התכנית תלמדנה השנה יומיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, ויומיים בשבוע תתנסינה בעבודה מעשית בגני ילדים, בליווי מודרך. בחודשי הקיץ הלימודים ייערכו בימים מרוכזים. ד"ר יעל שגב וד"ר עידית ליוש בנו את התכנית ומופקדות על מימושה. הן משוכנעות אמנם כי הכשרה מיטבית מתקיימת במסלול הרגיל הקיים במכללה, ועם זאת, "עת לעשות לה' הפרו תורתך". מתוך תחושת שליחות והירתמות למצב החירום שנוצר, ומתוך הכרת מקומה החשוב של הגננת בהתפתחות הרגשית התקינה של הילדים, הסכימה המכללה להיות שותפה ב"הרמת הכפפה", ולבנות מסלול מואץ למועמדות איכותיות, בעלות מוטיבציה גדולה להגשים את חלום חייהן להיות גננות. מסיבה זו, המועמדות שהתקבלו נבחרו בקפידה כך שווידאנו כי המטרה העיקרית שלהן היא שילובן של בעלות תואר אקדמי במערכת החינוך. כך תימשך המגמה השלטת בשנים האחרונות: הפיכת הלימודים בגיל הרך למשמעותיים יותר וטיפוח הרמה המקצועית אשר אליה אנו חותרים כל העת בהכשרת מחנכים ומחנכות לטיפול בגיל הרך.

לא למותר לציין כי התשלום לתכנית מורכב מהלוואה מותנית המוענקת על ידי משרד החינוך בתנאים נוחים במיוחד. לאחר ארבע שנים של עבודה מחצית מההלוואה הופכת למענק! הדבר מבטא בהחלט את הכרת המדינה בתכנית זו כ"משימה לאומית". בשעת כתיבת מילים אלה נותרו עוד מספר מקומות בודדים לרישום לתכנית במכללת אורות ישראל; לא בטוח שגם בשעת פרסומם...

יום רביעי, 9 ביוני 2010

ללמוד וליהנות במסלול הגיל הרך

מאת ד"ר עידית ליוש
ראש מסלול הגיל הרך


ביום ג', כ"ט בניסן, יצאו הסטודנטיות במסלול הגיל הרך לסיור לימודי.
הסיור נפתח בביקור במפג"ש, מרכז פעילות טיפולי בגוש שילה, שניתנים בו טיפולים בתחומי ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפול רגשי בתנועה, באמנות, במוזיקה ועוד. במקום קיים חדר תחושה, "סנוזלן".
מטרתנו הייתה לחשוף את המחנכות המתכשרות למגוון של טיפולים פרא-רפואיים שניתנים לילדים צעירים, על מנת לעזור להם להתמודד עם קשיים פיזיולוגיים, רגשיים חברתיים וכדומה. במהלך השיחות במפגש התברר לנו כי למחנכות בגיל הרך יש תפקיד חשוב לפחות בשלושה שלבים מהותיים בתהליכי האבחון והטיפול:
1. איתור הילדים בעלי הקשיים והפנייתם לאבחון. פעמים רבות המחנכת, לאור הכשרתה המקצועית, היא זו שמזהה את הילדים המתקשים. היא המומחית שיכולה להשוות בין התפקוד של ילדים שנמצאים באותו שלב התפתחותי ולזהות את הילדים שהתפתחותם אטית או לקויה בהשוואה לשאר הילדים בני גילם.
2. מילוי דו"ח. גם במקרה שההורים הם אלו שפנו לאבחון מלכתחילה, הם מתבקשים להביא דו"ח מהמחנכת, המומחית להתפתחות הילד. הגננת או המורה בכיתות היסוד בבית הספר רואה את הילד בעיניים מקצועיות, בפעילויות מגוונות, במשך חמישה ימים בשבוע לפחות ויש לה ידע רב על המיומנויות, על היכולות ועל רמות הביצוע של כל ילד.
3. המשך טיפול. לאחר האבחון הילד מופנה לקבלת טיפול מתאים. הוא מקבל את הטיפול מידי איש המקצוע פעם בשבוע, במשך כ-45 דקות בלבד. המחנכת, שמקבלת הסבר מהמטפלים, היא זו שיכולה להמשיך את התרגול ואת האימון בגן או בכיתה ולקדם את הילד במהלך כל השבוע.
לאחר שיחת פתיחה מחכימה ומרגשת עם ציפי פישר, מנהלת המפג"ש, התכבדנו בכיבוד קל והתפצלנו לשתי סדנאות: קבוצה אחת שוחחה עם מרפאה בעיסוק וראתה הדגמה של טיפול על אחת הסטודנטיות; הקבוצה השנייה פעלה עם בת שבע סדן בתרפיה באמנות. הסטודנטיות יצאו נפעמות משתי הסדנאות.
במהלך הביקור נכנסנו בקבוצות קטנות לחדר ה"סנוזלן". הסנוזלן הוא חדר לגרייה רב-חושית. הוא משמש חלק ממרחב טיפולי ומאפשר לקיים פעילות בשילוב של אקטיביות ורגיעה. מדובר בחדר המעוצב בצורה ייחודית ומכיל ציוד המעורר את חוש הריח, השמיעה, המישוש, הראייה והתנועה, מתוך נעימות ורכות. החדר נעים ומרגיע עד כי חלק מהסטודנטיות, אם רק היינו מאפשרות זאת, היו נשארות בו עד היום.
אחד הטיפולים המוצעים במפג"ש הוא רכיבה טיפולית. בהמשך הסיור הגענו לחוות רכיבה טיפולית בגבעת הראל. מנהל החווה, דניאל בן נון, שוחח אתנו על מטרות הרכיבה בהקשרים טיפוליים:
בהיבטים מוטוריים: חיזוק חגורת הכתפיים, שיפור שיווי משקל, קואורדינציה ועוד; בהיבטים רגשיים: חיזוק הביטחון העצמי, ויסות התנהגות, טיפול בחרדות, ב- ADD ועוד.
הנוף הנשקף מגבעת הראל, בשילוב עם אישיותו החמה של מנהל החווה ולבביותה של משפחתו, הרחיבו לבבות. סטודנטיות שהיו מעוניינות זכו לרכיבה פרטית מרגשת על אחד הסוסים. גילינו רוכבות מצטיינות, ובישיבות ההערכה של המסלול תישקל האפשרות לכלול ציון על העלייה על הסוס, על הרכיבה ועל הירידה מהסוס...
"בין ובין" נכנסנו לביקור בגן הילדים של חיה ליבשיץ בגבעת הראל. חיה סיפרה על העבודה בגן רב-גילאי, על הייחוד ועל הקשיים.
המשכנו בתצפית מרהיבה מגבעת היובל שבעלי. על מרפסת התצפית של מרכז המבקרים שמענו סקירה (קצרה מדי לטעמנו) מפיה של אליענה פסנטין על הקמת השכונה, על תושביה, על הנופלים רועי קליין ואלירז פרץ הי"ד ועל הבעייתיות המשפטית של חלק מבתי השכונה.
סיימנו בארוחת צהריים טעימה ומפנקת במעיין הגבורה.
הסיור תרם לגיבוש הסטודנטיות במסלול, להידוק הקשר שלהן עם המד"פיות ולהעשרת הידע המקצועי בדרך של חוויה והנאה.