חג העישון הלאומי

מאת שרה בר אשר, ראש בית הספר לרפואה משלימה, מכללת אורות ישראל

אחרי שב"ה רובנו נפרדנו מהמנהג המגונה של עישון סיגריות, לא ברור כיצד קורה שדווקא ביום העצמאות אנשים, נשים (ובכללן נשים הרות) וטף יושבים תחת עננת עשן, ולמעשה מעשנים.

דבר אחר, לא ברור לי מדוע כשהורים בוחרים לעצמם סטייקים, פרגיות, שיפודים ועוד כל מיני בשרים משובחים, הם נותנים לילדיהם, את הבשרים הכי נחותים. אז נכון שחשוב שהם יהיו שבעים. ונכון שבבשרים האלה יש גם קצת בשר, ולכן הם בשריים. ונכון שזה מה שהם דורשים. אבל חברים! נקניקיות? אתם באמת לא יודעים מה יש בהם? בואו נתחיל עם העובדה המצערת שהם מכילים חומרים משמרים שנקראים ניטריטים וניטרטים שמה לעשות, אלה הם חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן, בעיקר בקיבה.

כיצד קרה שאנחנו חוגגים את החג הכי ישראלי בנוסח גריל דרום אמריקאי? או אם תרצו כמסיבת ברביקיו אמריקאית? בואו נחשוב: המאכלים הכי ישראליים מתקופת האבות הם לבנה, זעתר ופיתות. תחשבו על זה, זה רעיון מעולה לגיוון. אם אתם מארחים בערב החג, תעשו טובה, עשר בלילה היא שעה גרועה לעיכול סטייקים. ארוחת ערב חלבית בנוסח אגן הים התיכון נראית לי פתרון מוצלח יותר לבטן המסכנה. אהה, וגם פתרון אלגנטי.

מה דעתכם שבחג העצמאות לישראל, תשקיעו בטיול בארץ ישראל? זה יותר ישראלי, יותר חגיגי והכי חשוב זה יותר בריא. לאלה שחייבים בחג לאכול את הכולסטרול שלהם לדעת, אני מציעה הסכם פשרה: צאו אחרי הארוחה עם כל חבורת הקרניבורים שלכם לצעידה. הודיעו לכולם מראש שיביאו נעלי ספורט. זה לא ישרוף את כל מה שאכלתם. אך זה יאזן מעט את הכולסטרול.

נראה לכם שבשר שמועשר בחומרי בעירה הוא מזון בריא? אני מקווה שלא. אני יודעת שישנן הרבה דיאטות הרזיה שמצדדות בהכנת חזה עוף על האש כי הוא מרזה. ואם משהו מרזה, אזי הוא בריא. אז זהו שלא. פחמים שספוגים בחומרי בעירה מבית מדרשו של הנפט הם חומרים מזיקים. אם בחרתם לאכול בשר מהמנגל השתמשו במנגל חשמלי, או כפשרה, במנגל על גז.

למה אנשים חושבים שכדי לא להשמין כדאי לאכול רק את הבשרים ולהימנע מהפיתות? בדקתם כמה קלוריות יש בפיתה? וכמה יש בקבב? בדקתם מהם אחוזי השומן שבפיתה לעומת ההמבורגר? אם אתם רוצים לשמור על הבריאות והמשקל, אכלו 2-3 שיפודים. או חזה עוף עם שפע של סלטים מסוגים שונים כשהם מתובלים בשמן זית ישראלי, לימון טרי וזעתר. היש יותר ישראלי מהתיבול הזה?

מי אמר ששיפוד הוא מילה נרדפת לבשר מטפטף? מה דעתכם על שיפודי דגים? או על שיפודים צבעוניים מירקות, או מפירות בצבעים שונים? אחרי שכבר חוויתם כמעט את הכול, שווה לנסות ריגושים חדשים. ואחרון ולא חביב, בבקשה על תכינו מרשמלו על האש. גם אם הצבע שלו כחול ולבן. אולי בעצם בגלל שהצבע שלו כחול ולבן.

סימן טוב

מאת שרה בר אשר, נטורופתית, ראש בית הספר בריאה לרפואה משלימה במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה

בשונה מהסימנים של ליל הסדר שכולם מבשרים את הסוף המר של אויבינו, בראש השנה יש גם כמה סימנים שאינם עוסקים דווקא באופן ישיר באויבים. לשמחתנו, חז"ל בחרו עבורנו סימנים עם ערכים תזונתיים עצומים (טוב, לא כולם. ראש של בעלי חיים הוא מקור להרבה שומן), ולכן אין זה ברור למה אנחנו אוכלים מהם רק באופן סמלי. הנה נגיעות קטנות מכל סמל.

רימון: עונת ההבשלה שלו היא בסמוך לראש השנה. אולי בשל כך אנחנו נזכרים בו כעת וחבל ששוכחים אותו כבר בצום גדליה. מומלץ לקלף אותו סמוך לארוחה ולא להסתפק בגרגירי פרי שקולפו במפעל. כי מה לעשות – הם פחות טעימים. החשיפה של השמן הטוב שברימון לאור ולחמצן לא עושה להם טוב, אלא מחמצנת (מקלקלת) אותו. 

תמרים: לעומת הפֵּרות המיובשים האחרים שהתברכה בהם טורקיה ושכנותיה, התמרים דווקא גדלים לאורך בקעת הירדן והחקלאים בארץ אף מייצאים את התמר לארצות רבות בעולם. התמר המועדף על רוב הישראלים הוא תמר מג'הול שנראה אמנם מיובש, אך למעשה הוא מתייבש על העץ. כדאי לבחור תמר שקליפתו אינה קשה ומופרדת מהפרי. 

תפוח: את התפוח משתלם ביותר לאכול, גם בשל האינדקס הגליקמי שלו הנמוך ביותר יחסית לשאר הפֵּרות, כלומר הוא מכיל את כמות הגלוקוז המעטה ביותר וגם כיוון שהמרקם הקשה שלו תורם לתחושת שובע. אומרים שמי שאוכל תפוח לא יראה את הרופא בטוח. מכאן שהאוכל תפוח בראש השנה לא יראה את הרופא כל השנה. אולי. 

דבש: במצרים העתיקה היו חונטים את הפרעונים בחומר משמר לאחר מותם. בשונה מהם, אנחנו ממלאים את עצמנו בחומר משמר עוד בחיינו, ולכך אחראים מאכלים רבים. הדבש הוא חומר משמר משובח בתנאי שלא עבר חימום. רצוי לחפש את המילים האלה על גבי הצנצנת. 

כרֵשה: חז"ל קוראים לה כרתי, אך אנשים רבים קוראים לה פרסה. הטעם שלה מזכיר בצל, אלא שבכרשה אנו "מרוויחים" גם את הכלורופיל על כל מעלותיו. הכלורופיל מגיע מהצבע הירוק של הכרשה. רצוי לא לטגן חביתות ירק עם הרבה שמן, שכן הערך התזונתי שלהן נהרס, אלא לאפות בתנור כשהן מונחות על גבי נייר אפייה. 

לוביה (פול מצרי): רוב הדעות סוברות שזאת המשמעות של השם רוביא. זו קטנייה שמוסיפה לארוחת החג חלבון מן הצומח. הפול המצרי עושה טוב לכולם חוץ מאשר לסובלים מחוסר באנזים G6PD. אין מה לדאוג. מי שזה חסר לו, קיבל את הבשורה מיד אחרי שהוא נולד. 

סלק ועלי סלק: הטוב ביותר הוא לאכול סלק שאינו מבושל, כלומר בשיטת ה- Raw food. פשוט מגררים סלק טרי ומתבלים. אפשר כמובן גם לבשל את הסלק, רק לא לשכוח לשתות את מי הבישול. לגבי העלים, הם עשירים בכלורופיל ובויטמין K. רצוי להוסיפם לסלט ירוק ולא לשלב בחביתה המוזכרת לעיל.

דלעת: כדאי שהמרק בסעודה יהיה מרק ירקות ולא מרק עוף. 

גזר: כמו הדלעת גם הוא מעשיר לנו את התפריט החגיגי בצבע הכתום על כל הבטא קרוטן שבו. 

כך נוכל להעיף מבט טוב ובריא לעבר השנה החדשה.

הרצאה חדשה וסמסטר אביב בבית ספר בריאה

בית הספר בריאה לרפואה משלימה מזמין אותך להרצאה בנושא צמח המרפא: "מורינגה ערבה".

ההרצאה תתקיים בקמפוס אלקנה, ביום ראשון ל' אדר א' (2.3.14), בשעות 18:30 – 20:00.

מרצה: מר מיכה מורן. ההשתתפות ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש. ניתן להזמין אורחים.

בנוסף, נמשכת ההרשמה ללימודים בסמסטר ב':

החדשים פרטים והרשמה להרצאה ולקורסים החדשים שיפתחו בסמסטר ב', אצל מזכירת ביה"ס בריאה, הגב' ציפי לוי. בטלפון: 03-9061330, או בדוא"ל: zipi@orot.ac.il,או באתר בית הספר.

הכנס הראשון לרפואה משלימה של בית הספר בריאה

מאת שרה בר אשר
מייסדת וראש בית הספר בריאה לרפואה

בית הספר בריאה, שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הזמין את הציבור הרחב לטעימות מתוך עולם הרפואה המשלימה. כל אחת מחמש ההרצאות בכנס ארכה כחצי שעה. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לנושא הכיבוד שכלל מאכלים ומשקאות בריאים, כגון תמרים, בייגלה אפוי, מים מינרליים ותה.
את הכנס פתח בדברי תורה וברכה נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שדן בשאלת זכותו של הרופא לרפא, ככתוב בפרשת השבוע: "רפוא ירפא". גב' שרה בר אשר, מייסדת וראש בית הספר בריאה, הרצתה על תעשיית המזון וערערה על מוסכמות מתחום המזון. הרצאתה דנה בשאלות כמו למשל האם כל מה שנמצא בלחם חייב להירשם על גבי האריזה? האם מלח דל נתרן הוא אכן בריא או שאולי מדובר במלח הגרוע ביותר? למה התבלינים המוגשים במסעדות ובבתי המלון עוברים הקרנה? גב' ענת פלמון לימדה מושגי יסוד מעולם הרפואה הסינית; גב' עדי יוגב לימדה כיצד צמחי המרפא יכולים לטפל במחלות חורף אצל ילדים; ד"ר אלי טופר לימד מושגי יסוד בהומאופתיה קלאסית ובהומאופתיה מודרנית; מר אברהם דהאן לימד על הקינמון וכיצד הוא שימש את הרופאים היהודיים מתקופת המשנה והתלמוד ועד ימי הביניים. הכנס הסתיים בהרמת כוסית לחיים, שהכין מר אברהם דהאן לפי מרשם עתיק המיוחס לעזרא הסופר. בכנס נכחו גם סמנכ"ל הכספים של המכללה, רו"ח אבי פריד, ודיקנית לימודי החוץ, הרבנית ד"ר לאה ויזל.

על הסכין

מאת הנטורופתית שרה בר אשר,
מייסדת וראש בית הספר לרפואה משלימה (בהקמה) קמפוס אלקנה

יש אמונה טפלה הגורסת שאסור לשתות מים אחרי אכילת פירות ובמיוחד אחרי אכילת אבטיח. אפשר להקדיש טור שלם לדיון בסוגיה זאת, אך עדיף להתרכז בדברים החשובים כמו פיטוכימיקלים, ויטמינים, מינרלים ועוד דברים טובים הנמצאים בפירות.

לפי הרפואה הסינית, לפירות יש אנרגיה מקררת ולכן הם מצננים ומרעננים בקיץ. הבעיה היא שהם מכילים מרכיב אחד הגורם לחוסר נוחות אצל רבים. לרכיב זה קוראים סוכר ורק בגללו יש אנשים החושבים שפירות משמינים. אז זהו, שלא. פירות זה בריא, רק אל תגזימו עם הכמויות. הסתפקו בשלוש עד ארבע מנות פרי ליום. מנת פרי היא למשל כוס קוביות (מכילה כ-170 גרם פרי) של אבטיח, של מלון או של ענבים, שני שזיפים או אפרסק אחד.
השתדלו מאוד לאכול פירות בחמישה צבעים. הצבעים השונים תורמים לנו פיטוכימיקלים שהם נוגדי חמצון המחזקים את מערכת החיסון.
בחרנו להתייחס לשני פירות מתוך כל השפע, גם אם חבל ששניהם תורמים רק 0.5 מ"ג של סיבים תזונתיים:
אבטיח: אין ספק שהוא המלך הבלתי מעורער של הקיץ. מי שחושב שמדובר בפרי ישראלי או לפחות ים תיכוני, יופתע לגלות שהאבטיח היגר לכאן בצורה לגמרי חוקית ממרכז יבשת אפריקה.
מה יוצא לנו ממנו? 100 גרם של אבטיח תורמים 31 קלוריות. הוא מכיל 92% מים והיתר סוכר מסוג פרוקטוז Fructos)) שהוא חד-סוכר הנמצא בפירות. נוסף על כך, גם ויטמין C, ויטמין B3, B5, B6, בטא קרוטן שחשוב בין היתר לבריאות העיניים וליקופן המוכר לנו מהעגבניות. הליקופן הוא פיטוכימיקל הנותן לאבטיח את צבעו האדום. מי שרגיש לחומציות של העגבניה יכול ליהנות מהליקופן של האבטיח, אלא אם כן הוא אוכל אבטיח בצבע צהוב.
תכנית חיסכון: משתמשים בכל חלקי האבטיח, לרבות בקליפה הירוקה. מי שעדיין חושב שקליפת האבטיח מיועדת לסוסים – טועה. רבים וטובים מכינים קליפות אבטיח מוחמצות, מסוכרות ואפילו ריבות. פרט לכך קולים את גרעיני האבטיח לפיצוחים, אך 100 גרם גרעיני אבטיח תורמים 417 קלוריות, וזה המון.
מה עוד חשוב לדעת עליו? בשנים האחרונות ניתן לקנות אבטיחים קטנים כמעט בגודל אישי. כשתקפצו לביקור ביפן, אל תשכחו לקנות אבטיח מרובע. יתרונו הוא בכך שהוא נוח לאחסון כיוון שהוא משתלב טוב יותר עם הצורה המלבנית של המקרר.
מלון: זהו בן הזוג של האבטיח ולא בכדי שניהם נושאים את אותו שם משפחה, משפחת הדלועים. המלון נולד לפני 4,000 שנה בפרס ובאפריקה.
מה יוצא לנו ממנו? 100 גרם של מלון תורמים 34–36 קלוריות, תלוי בסוג ובצבע המלון. הוא מכיל 90% מים והיתר סוכר, כמו גם ויטמין A, ויטמין C, ויטמין B1, B3, B6, חומצה פולית, אשלגן ומגנזיום. כמו כן הוא מקור חשוב של בטא קרוטן ולוטאין שהם פיגמנטים נוגדי חמצון.
תכנית חיסכון: לא זורקים את גרעיני המלון; מכינים מהם משקה ספרדי בשם פיפיטאדה. להכנת המשקה, משתמשים בארבע כפות גרעיני מלון מיובשים וטחונים, סוכר לפי הטעם וליטר מים.
מה עוד חשוב לדעת עליו: מבדילים בין המלון הכתום בעל הצורה המאורכת למלון הצהוב שהוא עגול וקטן יותר. לכל אחד מהם יתרונות תזונתיים ייחודיים. 100 גרם של מלון כתום מכילים 37 מ"ג של ויטמין C. הוא מהווה מקור חשוב לנוגדי חמצון מסוג הקרטנואידים שמעניקים למלון את צבעו. לעומתו, המלון הצהוב הוא מקור חשוב לאשלגן. גם הוא עשיר בוויטמיןC , אך עני באופן יחסי בקרטנואידים .

שיהיה לשובע ולרזון.