פרויקט הוראה פרטנית בהתמחות לאנגלית

הסטודנטיות בהתמחות לאנגלית בפרויקט הוראה פרטנית בעבודה המעשית

מאת ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות לאנגלית

במסגרת ההתנסות המעשית של הסטודנטיות בהתמחות לאנגלית, נעשים מאמצים ליצור חוויית התנסות משמעותית לסטודנטיות שתהווה גם תרומה ייחודית לבית הספר המאמן.

תהליכי העבודה המעשית נעשים באופן מיטבי כאשר הן בית הספר הן פרחי ההוראה יוצאים נשכרים מהתהליך. לשם כך עלינו להבין מה הם צורכי בית הספר המאמן ולהציע תכנית בהתאם לצרכים שהועלו.

בעבודה המעשית, המתקיימת השנה באולפנת דרכי נועם בפתח תקווה, הציעה המדריכה הפדגוגית ד"ר חיה כץ למנהלת האולפנה הגב' אסתר קיזלשטיין לשלב את הסטודנטיות המתנסות בהוראה בליווי פרטני לתלמידות כיתה ז' בעלות קשיים בקריאה ובהבעה בעל פה, הזקוקות לקידום מעבר למתאפשר במסגרת הוראה הרגילה.

ד"ר כץ סיפרה למנהלת האולפנה כי בבתי ספר אחרים לקחנו כיתות שבהן היו תלמידים הזקוקים לליווי פרטני והקפצנו אותם קדימה. כעת הם מתכננים מערכות שעות לפי היום שבו אנו מגיעים כדי שנוכל לחזור על הפרויקט בכיתות הנדרשות לעזרתנו. המנהלת, שבתחילה הסתייגה משילוב פרחי הוראה בבית הספר, הבינה כי מדובר בתהליך עמוק ורציני ואישרה כניסת סטודנטיות הן לתצפיות הן להוראה לפרויקט שכינינו בשם "mini-project", כדי לבדלו מתהליכי ההוראה וההתנסות הרגילים עם הכיתה ה"גדולה".

לפרויקט נרתמה גם המורה לאנגלית, גב' דינה פישר (בוגרת ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל). היא תכננה את יחידות ההוראה כך שתתאפשר למידה פרטנית בשיעורים אלה. בתחילת השיעור המורה הקנתה את החומר העיקרי, ואת התרגול והיישום ביצעו הסטודנטיות באופן פרטני עם התלמידות. באופן זה כל סטודנטית התאימה את החומר לתלמידות שלה. לעתים עלה צורך לחזור לרמה של כיתה נמוכה יותר ולחזק קריאה או אוצר מילים שעדיין חסר ללומדות. 

נושאי הלימוד נלקחו מספר הלימוד וחוברת העבודה הרגילים. בחלק מן השיעורים הוקנו מיומנויות קריאה וכתיבה; בחלק – תבניות דקדוקיות; ובחלק התקיימו שיחות על תחביבים ופעולות המתקיימים לאחר הלימודים. כל אלה יצרו אווירה תומכת בין הסטודנטיות לתלמידות, העלו את המוטיבציה שלהן והעשירו אותן באוצר מילים וביכולת להתבטא בעל פה ובכתב.

לדברי המורה, גב' פישר, "הפרויקט בכיתה ז' משמעותי וייחודי מאוד מאחר שהסטודנטיות עובדות באופן קבוצתי ופרטני עם הבנות. הן יוצרות עמן יחס אישי נוסף על לימוד השפה האנגלית שנעשה בהתאמה לרמת הבנות. הלמידה בקבוצות הקטנות מאפשרת יחס אישי, נותנת מענה לצורכי הבת ונותנת לסטודנטית לראות את התקדמות הבת והקבוצה במהלך השנה".

אף הורי התלמידות המשתתפות בפרויקט גילו עניין ומעורבות בתהליך. גב' פישר ציינה כי הורי אחת התלמידות התקשרו אליה ושמחו לציין שזו השנה הראשונה שבה בתם אוהבת אנגלית ומכינה את השיעורים.

המנהלת, גב' אסתר קיזלשטיין, עודכנה במהלך הפרויקט והיא מלווה את התהליך בסיפוק רב.

לסיכום הפרויקט קיימנו שיחות משוב עם הסטודנטיות ועם התלמידות המשתתפות בפרויקט.

הסטודנטית גב' נעה זילברשטין (וטלמכר) כתבה לאחר המפגש השלישי: "הופתעתי שהספקנו כל כך הרבה וסיימנו את כל הדפים. השגנו את המטרה כי התלמידה 'שלי' קראה לאט את המאמר כולו והשיבה על כל שאלותיי במהלך הקריאה. כל כך שמחתי שהיא זכרה את כל המילים שלמדנו יחד מספר שבועות קודם לכן. הבחנתי כי לראשונה התלמידה לא התביישה לקרוא בקול, לא היססה, וקראה די טוב. היא הצליחה להשיב על כל השאלות".

הסטודנטית גב' ציפי שרייבר כתבה לאחר המפגש הרביעי: "כשנכנסתי לכיתה חשתי שהיחסים שלי עם ת' מתחילים להיבנות, משום שת' חיפשה אותי, ניסתה לתפוס את תשומת ליבי על ידי נפנוף לשלום ושמרה לי מקום בכיסא הצמוד אליה [...] המשכנו לעבוד ות' קראה יפה מאוד, אך הבחנתי כי היא מבלבלת בין האותיות w ו- u. תרגלתי אתה את האותיות הללו והראיתי לה מילים עם האותיות תוך הדגשת ההבדלים ביניהן [...] חשתי שזה היה שיעור טוב. היה לנו מספיק זמן לעבוד על 'הדברים הקטנים' ואני מקווה שאוכל להקנות לה אסטרטגיות נוספות שיסיעו לה בעתיד להסתדר בכוחות עצמה".

הסטודנטית הדס פנחסוב קיימה ריאיון עם שתי התלמידות המודרכות "שלה", במהלכו אמרה ע', אחת התלמידות: "בלמידה קבוצתית אני מרגישה שלסטודנטית הרבה יותר קל לזהות את הקושי שלי ולעזור לי מאשר כשלומדים בצורה כיתתית. הלימוד הקבוצתי מאפשר לי גם ללמוד עם בנות ברמה שלי פחות או יותר וזה כיף. אנחנו שוות וקצב ההתקדמות שלנו שווה פחות או יותר. הרבה יותר קשה לנו ללמוד ביחד כשיש פערים גדולים בין הרמות. בנוסף, הלמידה עם הסטודנטיות הרבה יותר מעניינת – יש תחרויות, משחקים והפעלות שגורמות לשיעור להיראות הרבה יותר כיפי ומהנה. הסטודנטיות גם מאוד נחמדות – הן שילוב של מורה וחברה וזה כיף ללמוד בצורה כזאת שיש שיחה זורמת ושהן באמת מבינות אותנו. בנוסף, לפעמים אנחנו מרגישות שהמורה רוצה להתייחס ולעזור לכולן אבל זה קשה ולכן אנחנו מתפספסות מדי פעם, לכן הלימוד עם הסטודנטיות נותן לנו את היחס האישי שחסר לנו".

ובנושא אחר אמרה ח' בהתייחסה לפעילות שהשאירה בה רושם מיוחד: "הסטודנטית הכינה לנו משחק זיכרון (לאוצר מילים) והלהיבה אותנו לאורך כל המשחק. היא גם השתתפה בעצמה וזה היה ממש כיף. אנחנו זוכרות שבסוף השיעור, כשהסטודנטית רצתה לקחת את הכרטיסים אתה, ביקשנו ממנה להשאיר את הכרטיסים אצלנו כדי ללמוד אתם להכתבה ואז בהפסקות במהלך השבוע שיחקנו במשחק וכך התכוננו להכתבה. אנחנו חייבות לספר לך שאנחנו זוכרות את המילים עד היום!".

בתשובה לשאלה, "מה לקחתן אתכן מהשיעורים לעתיד? האם היה משהו חדש שלמדתן?", השיבו שתי המרואיינות: "למדנו איך לומדים נכון. אסטרטגיות למידה. לדוגמה, איך לגשת לקטע חדש שלא קראנו עד כה. הבנו שקודם כדאי לקרוא את השאלות ורק אז לגשת לטקסט. ככה הקריאה ממוקדת וקלה יותר. פעם היינו קוראות את הטקסט, קוראות את השאלות ואז שוב ניגשות לטקסט והלמידה הייתה הופכת לארוכה ומתישה. כל החשק לקרוא קטע חדש היה יוצא. למידה ממוקדת זה משהו שפחות התמקדנו בו בכיתה".

לסיכום, הצלחנו ליצור פרויקט במצב win-win שבו משילוב פרחי ההוראה נשכרים התלמידות והוריהם, המורה והנהלת בית הספר.

סטודנטיות ההתמחות לאנגלית ביום עיון וסדנה על הוראה דיגיטלית ומיומנויות המאה ה-21

מאת ד"ר ויטלא ארזי,
ראש ההתמחות לאנגלית

ההתמחות לאנגלית קיימה לסטודנטיות יום עיון וסדנה מעשית שהתמקדה בתחום החדשני והמעודכן ביותר של הוראה דיגיטלית ומיומנויות המאה ה-21, ויישומם בהוראת השפה האנגלית.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בעולם החינוך והפדגוגיה שמטרתם להתאים את מערכת החינוך למציאות של החיים במאה ה-21, ולהקנות לתלמידים ערכים, ידע, מיומנויות וכלים החיוניים להתמודדות עם אתגרי העידן החדש.
משרד החינוך הגדיר ארבעה תחומים מרכזיים הנוגעים למיומנויות המאה ה-21, והבאים לידי ביטוי גם בתכנית התקשוב הלאומית. תחומים אלו הם:
(א) דרכי חשיבה; (ב) דרכי למידה ועבודה; (ג) אמצעי למידה ועבודה; (ד) חיים בעולם.
עוד טרם לידתה של "תכנית התקשוב הלאומית" של משרד החינוך, קידמה ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל את תחום הלמידה המתוקשבת והדיגיטלית. המכללה השקיעה בפיתוח מעבדה לשונית חדשנית; מתקיים קורס מחשבים מתקדם ייחודי להוראת אנגלית שבמסגרתו התקיימו גם שיעורי למידה שיתופית עם עמיתים בישיבה יוניברסיטי בארה"ב, ועוד.
יחד עם זאת, ההתמחות רואה צורך ביצירת חיבור עדכני ביותר למציאות ההוראה בפועל ולחזון העומד בבסיס תכנית התקשוב הלאומית. המטרה היא שהבוגרות שזה עתה סיימו את הכשרתן תוכלנה להוביל ולהנהיג תהליכים אלו, הלכה למעשה, בבתי הספר שבהם תועסקנה. לאחרונה החליט משרד החינוך כי במסגרת תכנית התקשוב תשע"ה יש לקדם תהליכי תקשוב בבתי הספר "במטרה להפכם לארגונים מתוקשבים, זאת בדגש על הטמעת פדגוגיה חדשנית ופיתוח אוריינות דיגיטלית במגוון תחומים המקוונים להשבחת תהליכי הוראה, למידה והערכה ותהליכים חברתיים-שיתופיים".
יום העיון במכללה, ביזמתה של ד"ר חיה כץ, מרצה למתודיקה ומדריכה פדגוגית בהתמחות לאנגלית, עסק ב"תכנית התקשוב הלאומית" וב"מיומנויות המאה ה-21" באופן ממוקד ויסודי. המרצה האורחת הייתה הגב' שרה וויסברג, מרצה מטעם משרד החינוך בהשתלמויות למורים בתחום התקשוב.
עסקנו בשאלות עקרוניות הנוגעות למהות בית הספר המתוקשב, להיבטים פדגוגיים כלליים הנוגעים להוראה המתוקשבת, בצורך בתכנון מושכל של שילוב התקשוב בלמידה, בהיבטים של למידה שיתופית ועוד.
בצד המעשי-יישומי התנסו הסטודנטיות במגוון רחב של כלים דיגיטליים המתאימים במיוחד להוראת שפה בכלל ולהוראת השפה האנגלית בפרט (לוח דיגיטלי, קומיקס דיגיטלי, אנימציה, הכתבה ועוד). במהלך ההתנסות התייחסנו להנחיות משרד החינוך, כגון למידה שיתופית, יצירתיות וחדשנות, אוריינות מידע, הכרת השונה ועוד. דגש מיוחד הושם על היכרות עם תבנית מערך השיעור הדיגיטלי תוך הצגת דוגמה של יחידת לימוד באנגלית, הבנת הרציונל שלה וניתוח מרכיביה.
הסטודנטיות שמילאו את המעבדה הלשונית עד אפס מקום סיימו את הסדנה בתחושה של התרגשות מחוויה לימודית מרתקת ומעשירה, וכתרגיל סיכום הן התבקשו להכין יחידת לימוד דיגיטלית בנושא השמיטה.
ציפי שרייבר, סטודנטית שנה ג, כותבת: "זכיתי להשתתף בסדנת הכלים הדיגיטלית. אני מרגישה שמעבר לכך שנהניתי והתעשרתי בכלים להוראה יצירתית ומהנה, אני חושבת שבעידן של היום זה קריטי שמורות ידעו להשתמש בטכנולוגיה על מנת להגיע לתלמידים שבעצם מעבירים את מרבית הזמן שלהם מול המסך. בסדנה זו ראינו שאפשר ללמד תלמידים בשימוש המחשב ובצורה הזו הם ירגישו שהם נהנים אך בעצם לומדים המון".
ההתמחות לאנגלית תמשיך ביישום ובהטעמה של הרעיונות שעלו בסדנה הן בקורסי המתודיקה הן בעבודה המעשית.

השפה האנגלית בתיאטרון חי - סטודנטיות ההתמחות לאנגלית יוצאת להצגה "הנחשול"

מאת ד"ר ויטלא ארזי,
ראש ההתמחות לאנגלית

לימוד של שפה זרה לעולם אינו שלם אם הלומד אינו נחשף גם לתרבות אותנטית בשפה הנרכשת באמצעות ספרות ואמנות. הסטודנטיות בהתמחות לאנגלית לומדות שירה, ספרות ומחזות, אולם הזדמנויות לצפות בתאטרון איכותי ומקורי באנגלית בארץ אינן רבות, וכשנקראת הזדמנות כזו ודאי שאין להחמיצה.

הזדמנות כזו נקרתה לנו במהלך חודש מרחשוון, עם הגעתה לארץ של להקת התאטרון ADGE  – להקה מקצועית בריטית-אמריקאית המעלה בדרך כלל מחזות שייקספיריים. הפעם הגיעה הלהקה לארץ עם עיבוד לתאטרון של הספר "הנחשול" מאת טוד שטרסר. העלילה מבוססת על סיפורו האמתי של מורה בקליפורניה בסוף שנות השישים, שנים של מחלוקת סביב מלחמת וייטנאם, דור ה"פרחים" ותרבות הפופ.
על רקע זה מקיים המורה להיסטוריה ניסוי חי בכיתה הלומדת על הנאציזם ועל השואה. בניסוי זה הוא מבקש להדגים כי אימוץ עקרונות אנטי דמוקרטיים מפלים ורודניים אינו נחלת העבר, וכי גם תלמידי תיכון באמריקה ה"נאורה" של שנות השישים עלולים ליפול שבי בידי אידאולוגיה פאשיסטית מהפכנית לכאורה, המעוותת את שיקול דעתם.
להקת התאטרון ADGE  המופיעה ברחבי העולם בפני מבוגרים ובני נוער, שמה לה למטרה להנגיש את המחזות הקלאסיים לבני נוער הלומדים אנגלית, לחבב עליהם את השפה ולהעמיק את המוטיבציה לשיפור מיומנויות בשפה האנגלית.
הנהלת המכללה תומכת ומעודדת פעילות העשרה תרבותית הנעשית מעבר לתכנית הלימודים האקדמית הרגילה. פנייתנו לדיקן הלימודים, הרב ד"ר משה רחימי, המרכז פעילויות אלו, נענתה ברצון והמכללה נרתמה להשתתף במימון הכרטיסים וההסעה להופעה.
קבוצה גדולה ונרגשת של סטודנטיות בשנים א–ג נסעה לתאטרון בכפר סבא. הן ציינו את האירוע כחוויה מיוחדת ומשמעותית.
אביבה בלטה, סטודנטית שנה א, אומרת:
"אני ממש נהניתי מההצגה. אני שמחה שחשבתם על כך. זאת גם דרך יפה ללמוד אנגלית יותר טוב וכמו שאתם תמיד אומרים "שפה זאת גם תרבות" ואני חושבת שזכינו ללמוד על התרבות השונה משלנו בדרך יצירתית. אפשר כמובן ללמוד דרך ספרים אבל ההצגה פשוט מחיה הכול. זה היה מדהים! זכינו לראות בהצגה את המנטליות של דוברי השפה האנגלית ואת מה שבולט בתרבות שלהם (כמו הפוטבול וכו'). ההצגה הייתה ברמה גבוהה והשחקנים לא היו אדישים לקהל. הם שיתפו אותנו ולקחנו בעצם חלק בהופעה. אני חושבת שהחוויה הזאת מאוד חשובה ללומדי השפה האנגלית וזה אפילו החדיר בי אישית מרץ להשקיע יותר בלימוד".
כינרת שטיינמץ, מורה הנמצאת בהשתלמות בהתמחות השנה, הדגישה את הקשר בין ההצגה לאירועים הקשים שחווינו לאחרונה:
"השבוע נפלה בידינו הזדמנות נדירה של צפייה בהצגה איכותית באנגלית. ההצגה עסקה בניסיון להבין כיצד בני אדם עלולים לאבד את הביקורת והחשיבה העצמית ולפעול כבתוך עדר, דוגמת המפלגה הנאצית בימי מלחמת העולם השנייה.
את ההצגה ראינו מספר שעות לאחר הפיגוע הרצחני בבית הכנסת בהר נוף בו נרצחו ארבעה יהודים בעודם עטופים בטליתות. אי אפשר שלא לחוש בימים אלו, נוכח התמונות הקשות, את ההקבלה לימי מלחמת העולם השנייה. כעת מתעוררת שוב ביתר שאת השאלה שהוצגה באופן איכותי ומקצועי על הבמה, עד כמה הסתה ושטיפת מוח יכולה להיות מסוכנת ולהביא לידי מעשים נתעבים על ידי אנשים, שאולי בלתה לא היו מגיעים לידי כך".
צפייה במחזה כמו פעילויות תרבות נוספות חוץ-אקדמיות מבטאת את הגישה ההוליסטית לחוויית הלמידה בכלל וללימוד שפה זרה בפרט, שעל פיה מעוצבת אישיותה של המורה בהתמחות לאנגלית במכללה.

חונכות אוריינית באנגלית סטודנטיות בהתמחות לאנגלית חונכות תלמידים עם לקויות למידה

ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות לאנגלית, קמפוס אלקנה

לאחרונה, עם כניסת רפורמת אופק חדש למערכת החינוך, תפקיד המורה לאנגלית עובר תהליך עיצוב. מלבד ההוראה בכיתה הגדולה נדרש המורה לתת גם שעות פרטניות שיש בהן הזדמנות למתן מענה אמתי וישיר לצרכים הייחודיים של התלמיד. בשעות אלה ניתנת למורה ההזדמנות לבנות תכנית עבודה אישית המתמקדת בנקודות הקושי והחוזק המאפיינות את התלמיד. במילים אחרות, המורה מקבל את ההזדמנות "להגיע" סוף סוף לתלמיד ולנתב אותו למסלול הצלחה אישי.
אוכלוסיית התלמידים לקויי הלמידה היא אוכלוסייה מיוחדת עם צרכים ספציפיים, המהווה אתגר משמעותי למורה לאנגלית. באופן כללי, תלמידים אלו מאופיינים בקושי ברכישת מיומנויות אקדמיות המשפיע על ההישגים הלימודיים. חלק מהתלמידים עם לקות הלמידה מגלים קשיי קריאה על רקע לקות קריאה ספציפית, כלומר דיסלקציה. לתלמידים אלה הקניית מיומנויות אורייניות באנגלית, שאינה שפת האם של הלומד, מהווה אתגר משמעותי. אחת הסיבות לכך היא שהלומד שפה זרה אינו יכול להישען על השפה הדבורה שלו כמנגנון פיצוי. הוא נאלץ לפענח את הכתוב כשהוא מתבסס בעיקר על מנגנוני זיהוי מילה שאצלו הם לקויים. למרות קושי מוכח זה נדרש המורה לאנגלית ללמד תלמידים אלה יחד עם שאר תלמידי הכיתה ואף להגיע אתם להישגים. לשם כך יש להשתמש בדרכי הוראה ממוקדות ומדויקות המתאימות לתלמידים עם דיסלקציה.
תכנית הכשרת המורות לאנגלית במכללת אורות ישראל שואפת להכשיר מורות המיומנות בהוראה לכל סוגי התלמידים ובמגוון הרחב ביותר של שיטות הוראה. מתוך רצון לאפשר לסטודנטיות בחוג לאנגלית לתת מענה עתידי גם לאוכלוסיית הלומדים בעלי לקויות למידה, מציעה המכללה קורס הכולל לימוד מעמיק של הקשיים המאפיינים תלמידים עם לקות למידה, ובעיקר של לקות קריאה ספציפית, דיסלקציה. הקורס בנוי מחלק תאורטי בסמסטר א' ומפרקטיקום המתבצע במהלך סמסטר ב'. מרצת הקורס היא הגב' תמר שמרלר, מאבחנת דידקטית ומעריכת תפקודי למידה (מת"לית) במשרד החינוך, ודוקטורנטית במחלקה לבלשנות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן .
במהלך סמסטר א' הסטודנטיות מתוודעות לפרופיל הייחודי של תלמיד עם דיסלקציה. הן נחשפות לעדויות מתחומי הקריאה והכתיבה של תלמידים אלו, לומדות על המנגנונים העומדים בבסיס הקריאה והכתיבה ומוצגות בפניהן דרכי פיצוי לקשיים המאפיינים לקות קריאה זאת. כשהן מצוידות בידע עדכני זה משתתפות הסטודנטיות במהלך סמסטר ב' בפרויקט ייחודי שנועד לתת הזדמנות לחוות תהליך רכישת קריאה באנגלית של לומד מתקשה. הפרויקט מתקיים בבית הספר היסודי כרמים באלקנה. אוכלוסיית היעד היא תלמידים המאובחנים כלקויי למידה מכיתות ד', ה'.
לפרויקט מספר שלבים. בשלב ראשון נערך מבדק דיאגנוסטי כדי לאפשר בניית תכנית התערבות אישית לכל משתתף בפרויקט. מבדק חדש זה שפותח על ידי רא"מה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) מאפשר למורה לסנן את קבוצת התלמידים המתקשים במיומנויות אורייניות מבין תלמידי הכיתה. המבדק כולל מיומנויות יסוד של מודעות פונמית, יכולת קריאת מילים וזיכרון פונולוגי. תכנית ההתערבות נבנית על פי הפרופיל האורייני של התלמיד. בשלב הבא יוצאות הסטודנטיות, עם המידע שנאסף, לדרך המאתגרת של חונכות אוריינית לתלמידי בית הספר כרמים. הן מגיעות לבית הספר מדי שבוע ועובדות ברמה פרטנית עם התלמידים. שיטת הלימוד, שיעילותה מוכחת מחקרית, נלמדת תוך שימוש באמצעי המחשה מגוונים, כגון כרטיסי קלפים ואמצעים רב-חושיים נוספים המעודדים הפנמה ומעוררים מוטיבציה ללמידה. השלב האחרון בתכנית הוא הערכה. הסטודנטיות חוזרות למבדק הראשוני ורואות אם חל שיפור בידע. מודל זה של אבחון, לימוד והערכה של תלמידים עם קשיי קריאה יוכל להיות כלי עבודה יעיל ומעשי למורות הצעירות בהגיען ללמד במערכת החינוך.
תגובות התלמידים והסטודנטיות חיוביות ואף נלהבות. המפגש השבועי של התלמידים בחדר אנגלית עם "מורות פרטיות" שבאות במיוחד עבורם הוא מרענן ותורם. זו הזדמנות המאפשרת לתלמידים לחוות חוויית הצלחה בסביבה תומכת ונעימה. לחלק מהם המפגש עם החונכת הוא הפעם הראשונה שבה יכלו לחוות חוויית הצלחה, תחושת מסוגלות ולמידה משמעותית בתחום האנגלית. מנקודת המבט של הסטודנטיות, הפרויקט מאפשר להן לחוש את ה"שטח" האמתי. הן יכולות לחוות "איך באמת קורים הדברים"; את התסכול שהתלמיד לפעמים נושא עמו; את ההתלהבות של התלמיד שחווה הצלחה; את הגאווה על כך שהתלמיד מתמיד ולא מוותר על אף מפגש עם החונכת מתוך תחושה שמפגש זה הוא משמעותי עבורו. במילים אחרות, הפרויקט מעצים את הערכים ההופכים את תחום ההוראה למושך ומיוחד ואת הרצון והשאיפה של המורה "להיות שם בשביל התלמיד ולחולל שינוי משמעותי.

מחזון למעשה – שיפור הישגים באנגלית בחמ"ד באמצעות למידה חווייתית בין-תחומית

יום עיון בנושא שיפור ההישגים באנגלית בבתי הספר של החמ"ד נערך לאחרונה על ידי מינהל החמ"ד והמפקח על החינוך היסודי, הרב אוריאל עובדיה. הכנס יועד למנהלי בתי ספר ולמורים לאנגלית במחוזות דרום, מרכז ותל-אביב. ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות להוראת אנגלית במכללת אורות ישראל הרצתה על הנושא "הוראת אנגלית כחוויה בין תחומית בבתי הספר של החמ"ד".  
לדעת ד"ר ארזי הסיבות לקשיים של החמ"ד בשיפור ההישגים באנגלית נובעות לא רק ממחסור במורים מקצועיים בתחום הוראת האנגלית, מחסור הקיים בכל המגזרים, אלא גם מההישגים הנמוכים בחמ"ד הנובעים בין היתר מעמדות שליליות כלפי לימוד השפה האנגלית, הנתפסת לעתים קרובות כמייצגת עולם ערכי הנמצא בהתנגשות עם ערכי החינוך הדתי. בכך נוצר מעין "מעגל קסמים" הגורם לכך שבוגרי החמ"ד הפונים להוראה נרתעים מלהכשיר את עצמם להוראת אנגלית גם כאשר הם בעלי נתונים מתאימים לתחום. לכן המשימה העיקרית העומדת כיום בפני מערכת החינוך הדתי היא לשבור את "מעגל הקסמים" הזה.
ד"ר ארזי הבהירה כי רכישת שפה זרה מתאפשרת בשני אופנים: האחד, בלמידה ישירה ומכוונת הנעשית באופן מובנה וישיר בכיתת לימוד בבית ספר, והאחר, באופן אקראי מחוץ לשעות הלימודים ובהתאם לתרבות הפנאי של הלומדים. ד"ר ארזי הציגה מחקרים אמפיריים עדכניים המוכיחים כי חשיפה ארוכת טווח לטלוויזיה ולסרטים, כמו גם לשירי פופ ולמשחקי מחשב, משפרת את הידיעות בשפה האנגלית. הבנת משמעות הלמידה האקראית או היעדרה יכולות לשפוך אור על הפערים בין תלמידי החמ"ד לתלמידים בבתי הספר הכלליים, שכן תלמידי החמ"ד אינם חשופים ללמידה האקראית באותה מידה כמו עמיתיהם בחינוך הממלכתי. לכן, על בתי הספר של החמ"ד למצוא חלופות המתאימות לעולם הערכים שלנו ולהגביר מאמצים שיאפשרו לצמצם את פער זה, וזאת לא במקום המאמצים הנדרשים בגיוס מורים, אלא נוסף עליהם. מהפכת האינטרנט מחייבת להתייחס היום לשפה האנגלית כשפה שנייה ולא כשפה זרה, ולכן יש לשלב אמצעי לימוד הלקוחים מעולם הוראת שפה שנייה. המאמץ העיקרי חייב להיות מופנה להפיכת השפה האנגלית ל"נוכחת" ונגישה במרחב הבית ספרי כולו ולאורך פעילויות רבות, תוך גיוס כלל המורים לנושא. ניתן לבנות מוקדים ערכיים ויהודיים שישולבו בהם פעילויות בשפה האנגלית, מומלץ להפעיל עיתון בית ספרי מודפס או מקוון בשפה האנגלית, רצוי מדי פעם לקיים "הפסקה פעילה" באנגלית, להפעיל תלמידים באופן יצירתי בכתיבה והעלאת מחזות באנגלית. כן חובה על מנהלי בתי הספר לדאוג למרחב טקסטואלי עשיר ולהשקיע בספריות בשפה האנגלית.
ד"ר ארזי הציגה דוגמאות מתועדות ומצולמות ממיזמים מגוונים שיזמה ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל בבתי ספר שונים, במסגרת ההכשרה המעשית של הסטודנטיות, ומהם ניתן ללמוד על דרכים מעשיות ליישום רעיון זה. אין לחשוש כי מהלך כזה יפגע בשפה העברית ובחשיבותה, שכן המחקרים מראים על השפעה חיובית במיומנויות שפה לא רק בהעברה משפת-אם לשפה שנייה, אלא גם להפך. שיפור באוריינות – בכתיבה ובקריאה באנגלית – ישפיע באופן חיובי גם על האוריינות בשפה העברית.
 ד"ר ארזי קראה לראשי החמ"ד ולמנהלי בתי הספר לגבש חזון המעמיד את נושא האנגלית בסולם עדיפות גבוה, ובהתאם לחזון זה להגדיר מטרות, להוביל ולהנהיג, תוך שיתוף פעולה ויצירתיות של מורים והורים.

לומדים באנגלית על מנהיגות ושליחות – מיזם בבית ספר אמי"ת רננים, רעננה

מאת ד"ר ויטלא ארזי
ראש ההתמחות לאנגלית, קמפוס אלקנה

ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל שואפת לחיבור מתמיד בין תאוריות הוראה ולמידה בשדה הוראת האנגלית כשפה זרה ובין הוראת תוכן משמעותי וערכי לתלמידים, ומקפידה לשלב תוכן יהודי רלוונטי בהוראת השפה האנגלית. אנו מאמינים ששיעורי האנגלית צריכים להגביר ערכים חינוכיים ותרבותיים, ושעל לימוד השפה להשתלב בתכנית הלימודים של בית הספר בפעילויות ובפרויקטים מיוחדים. על שיעורי האנגלית להוות חוויה חינוכית ולא רק חוויה לימודית. רעיון זה מהווה בסיס להוויה הלימודית ולהכשרת הסטודנטיות בהתמחות.

השנה הוחלט כי עיקרון זה ייושם במסגרת העבודה המעשית בכיתה ט' בבית הספר אמי"ת רננים ברעננה, ובהתאם לנושא השנתי שנבחר במכללה "הנני שלחני". התהליך החל בסיעור מוחין שערכה המדריכה הפדגוגית ד"ר חיה כץ עם תלמידות שנה ג' ומתוכו עלו רעיונות שונים הקשורים למנהיגות: תכונות המנהיג הרצוי ושמות מנהיגים שונים מההיסטוריה היהודית והכללית. הקבוצה הלומדת הגיעה למסקנה שכדאי ליצור מיזם לימודי/חינוכי שיעסוק בדמויות מן ההיסטוריה היהודית ודמויות מופת בתקומתה של מדינת ישראל, ויתמקד בדמויות המהוות דוגמה ומעוררות הזדהות, הן בשל התכונה המאפיינת הן בשל המחשבה העומדת בבסיס הרעיון של "הנני שלחני" ש"כל אחד יכול להיות מנהיג" ולכל אדם השליחות שלו. ברקע עמדה השאלה מה הופך אדם למנהיג : רעיונותיו או תכונותיו? הדמויות שנבחרו למיזם החינוכי היו:

• ר' אריה לוין – אבי האסירים, גילה נחישות ומסירות נפש.
• מרים הנביאה – מנהיגת הנשים, גילתה אחריות ודאגה לאחיה משה.
• מנחם בגין – ראש תנועת מחתרת ובהמשך ראש ממשלה, גילה נחישות ויכולת הכרעה.
• דוד בן גוריון – ראש הממשלה הראשון, הוכיח יכולת קבלת החלטות ברגע קריטי.

הפעילות הלימודית שנבחרה לביצוע היא פעילות של JIGSAW. הרציונל של jigsaw מתבסס על שני עקרונות: חלוקת טקסט ארוך לחלקים קטנים ועבודת שיתוף של הלומדים בידע הנרכש. הסטודנטיות הכינו טקסטים מתאימים שכללו רקע קצר על כל מנהיג, וסיפור קצר הממחיש את אחת מהתכונות האופייניות של המנהיג. כל קבוצה לומדת מתלמידות כתה ט' התמקדה במנהיג אחר, למדה את חלקו, התאמנה בדיווח לאחרים ותרגלה מיון פעלים בהווה ובעבר באמצעות משחק התאמה. בהמשך הפעילות התפצלה הכיתה לקבוצות חדשות שבכל אחת הייתה נציגה אחת לכל מנהיג. בקבוצה החדשה, המשתתפות שיתפו במידע את שאר חברות הקבוצה, תוך מילוי משימות כתיבה ולשון המשקפות את הפעלים ואת אוצר המילים הרלוונטי לכל מנהיג. לבסוף עבר הנושא לממד אישי יותר, וכל תלמידה התבקשה לבחור תכונת מנהיגות אחת הניכרת אצל חברתה, ולכתוב לה על מגזרת נייר מעוצבת את התכונה וסיפור קצר המוכיח אותה, תוך שימוש באוצר מילים ובפעלים שנלמדו.
אומרת שירה הכהן, אחת מהסטודנטיות בקבוצה: "נושא הפעילות היה רלוונטי מאוד גם בעבור התלמידות ולא רק בשבילנו. נראה היה שהן נהנות ללמוד מידע חדש על אנשים מוכרים. הן גם נהנו לתפקד כמורות וללמד את חברותיהן את מה שהן למדו. [...] הבנות למדו באופן עצמאי וביעילות וניתנה להן הזדמנות לעבוד כקבוצה ולהביע גם דעה אישית. כל זה יחד יצר דו שיח מעניין מאוד". ואכן, התלמידות בכיתה הביעו סיפוק מהתהליך. אמרה אחת התלמידות: "הרגשתי אחריות כשלימדתי את חברותיי את מה שלמדתי. ההצלחה שלהן לענות על השאלות הייתה ההצלחה שלי". התלמידות ציינו גם כי מעבר לתרגול הטקסט והנושאים הלשוניים האחרים, הן למדו רבות על תכונות המנהיגים ונכונותם להקרבה אישית למען האידאל. גם המורה המאמנת הביעה את הערכתה המקצועית לאופן שבו התרחש תהליך הלמידה כולו.

הכנת הפעילות התאפשרה בזכות תמיכתה ועידודה של המורה המאמנת בבית הספר, גב' סברינה פולק, בזכות הסיוע המקצועי וההנחיות הביצועיות שקיבל צוות הסטודנטיות מגב' עדינה סלומון במרפ"ד, ובזכות עבודת צוות מאומצת של סטודנטיות שנה ג' בהתמחות בהנחייתה של המד"פית ד"ר חיה כץ.

"להדליק נר" עם ההתמחות לאנגלית במרכז לימודי ייחודי באולפנת זבולון בראש העין

מאת: ד"ר ויטלא ארזי
ראש מסלול על יסודי
וראש ההתמחות לאנגלית

אחת המטרות של ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל היא לשלב תוכן יהודי רלוונטי לתוך לימוד האנגלית. אנו מאמינים ששיעורי האנגלית צריכים להגביר ערכים חינוכיים ותרבותיים, ושלימוד השפה האנגלית צריך להשתלב בתכנית הלימודים של בית הספר, בפעילויות ובפרויקטים מיוחדים. כמובן שהלוח היהודי, ובמיוחד חנוכה, מספק הרבה הזדמנויות כדי ליצור חוויות לימודיות. אולם לעתים קרובות מופנית ביקורת כלפי המורים לאנגלית בטענה שהם מלמדים את החגים בצורה שטחית ונשארים ברמה של סופגניות וסביבונים.

חנוכה – חג של אור
על מנת להתמודד עם ביקורת זו, סטודנטיות שנה ג, בפיקוח המד"פית ד"ר חיה כץ ובעזרת הגב' עדינה סלומון מהמרכזייה הפדגוגית של המכללה, הקימו חוויה לימודית ייחודית באולפנת זבולון שם הם עושים את העבודה המעשית, סביב הנושא של אור ומשמעויותיו הרוחניים.
בבסיס היחידה שהוכנה על ידי הסטודנטיות היה הסמל של אור, המייצג את הניצחון של הרוח על החומר.
לתפיסת האור יש מגוון משמעויות בתנ"ך, ארבע מהן נבחרו על ידי הסטודנטיות:
1. אור החכמה – כפי שאמר החכם מכל אדם: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א);
2. אור התורה – ממשיך שלמה המלך: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג);
3. אור האמונה – אומר אביו: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי" (תהלים קיט, קה);
4. אור הנשמה – ושוב אצל שלמה המלך: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז).
כיוון שחנוכה הוא חג שקשור גם לנושא של ניגודים ושל הפכים (אור – חושך, מעטים – רבים, חלש – חזק וכו'), הסטודנטיות החליטו שההיבט הלשוני של מרכז הלימודים יסתובב סביב ניגודים והפכים (כגון: אמון – אמונה, חומרני – רוחני, אור – חושך וכו'). המטרה הייתה ללכת מעבר לסופגניות ולסביבונים אל המשמעות הרוחנית של האור, ליצור חוויה ייחודית רב-חושית, ולעודד את התלמידים לבטא את החוויות האישיות שלהם.

השיר "הדליקו נר"
השיר "הדליקו נר" של שרית חדד נותן משמעות סמלית להדלקת הנרות כמעשה של קיבוץ אנשים ועמים. השיר נכתב בשנת 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומבטא את האכזבה מהאשליה של תהליך השלום.
חמשת הבתים של השיר תורגמו לאנגלית על ידי הסטודנטיות ונלמדו עם דגש על כל אחד מארבעת הממדים: חכמה, תורה, אמונה ונשמה. הבית החמישי הודפס עם חללים ריקים כדי לאפשר לתלמידים למלא אותם עם החוויות והאסוציאציות האישיות שלהם. השימוש בשיטת הפאזל אִפשר ביטוי אישי ושיתוף פעולה קבוצתי והסתיים בשירה משותפת של כל הקבוצה.

הסטודנטיות הפכו את המושגים המופשטים לחוויה חזותית בצורה מוצלחת, שמיעתית וסנסורי-מוטורית, שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי המורים והתלמידים של האולפנה.