מאת ד"ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל, קמפוס אלקנה
קללה נוראה רובצת על הר הגלבוע: "אל טל ואל מטר עליכם". מותו של שאול, האיש שנלקח מאחר הצאן לאחד את העם הקרוע לשנים עשר גזרים, חתם תקופה לא-זוהרת במיוחד בתולדות ישראל, תקופה של תקווה מלכותית גדולה שנגמרה כעבור זמן קצר במפח נפש לאומי. הגלבוע הפך לסמל המצב העגמומי שנוצר, אבל באותה מידה לסמל נקודת המפנה ההיסטורית שתתחולל תחת שרביטו של דוד, שיצליח במשימה שבה כשל קודמו.
מצוידות בנעליים נוחות, בתנ"ך, במים ובצ'ופרים, יצאנו לחוש את הגלבוע במו-רגלינו, ולגלות את סודותיו. מהר שאול, הנושא את שמו של המלך שמת כאן מות גיבורים, עשינו תצפית מרהיבה אל מרחבי עמק יזרעאל ועמק חרוד, כשאת קו האופק סוגרים הרי גלעד. כדי להמחיש את הברכה שהבאנו אל ההר המקולל ירדנו ברגל ממרומי הגלבוע אל מרגלותיו במסלול הקסום של נחל יצפור. לאורך כל הדרך ליוו אותנו רקפות לבנות וורודות, לגמרי לא ביישניות, וסתווניות לרוב.
החלק השני של היום הוקדש ליזרעאל, יישוב ממלכתי מתקופת מלכות ישראל. כאן היה ארמונם של אחאב ואיזבל, וכאן קראנו את סיפור העוול הנורא שהם ביצעו בנבות. הסיפור הקשה עורר דיון נוקב בשאלת סמכותם המוסרית של המלכים והשפעתה הקודרת של התרבות הזרה והאלילית שהוחדרה אל תוככי תרבות ישראל. מראשו של תל יזרעאל ירדנו בהליכה קלילה אל "העין אשר ביזרעאל" – המעיין הנובע למרגלות העיר הקדומה, והבריכה הקסומה שלידו.
את הסיור הנפלא הדריכו בנות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל שטרחו ועמלו בהכנת מערכי ההדרכה, העזרים המתודיים, ואף הקדישו יום שלם להכנת המסלול בשטח. על מלאכה זו ניצחו בכישרון רב נעמה בינדיגר, שתוך כדי ההכנות לסיור ילדה בת בשעה טובה, ויהודית זורגר, שנכנסה חיש קל לנעליה של נעמה וניהלה את הפרויקט ביד רמה.
