‏הצגת רשומות עם תוויות ההתמחות לתנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ההתמחות לתנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 14 ביוני 2015

הרבנית והאנייה של ערוץ שבע

מאת הרבנית ד"ר נעמי שחור
ראש ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה

הרבנית שולמית מלמד, מנהלת ערוץ שבע ורעייתו של ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד, הוזמנה למכללה כמרצה אורחת לסיום קורס "נשים יהודיות בעת החדשה".
הקורס נלמד במסגרת ההתמחות להיסטוריה ועסק בצמתים השונים של עם ישראל בעת החדשה בכלל, ונשים יהודיות בפרט. נידונו השאלות האישיות, האידאולוגיות והרוחניות שהעסיקו נשים בתקופות שונות: תקופת ההשכלה באירופה, העליות השונות לארץ ישראל, שנות השישים וצמיחת הפמיניזם בארה"ב, ומקומן של נשים במדינת ישראל. מקום מיוחד בקורס ניתן לנשים דתיות במדינת ישראל הן במסגרת תנועות פמיניסטיות הן בתנועות אחרות כמו "גוש אמונים" וההתיישבות ביש"ע.
הרבנית מלמד שיקפה בהרצאתה את התמורות הרבות שעברו על נשים דתיות בעשורים האחרונים. היא סיפרה על הבית שבו גדלה, החשיפה לעולם הישיבות וההחלטה להתחתן ולהיות אשת אברך הקשור לישיבת מרכז הרב, דבר שהיה חריג בתקופתה. היא שיתפה את הסטודנטיות בהכרעות השונות הקשורות להיותה נשואה לאדם הלומד תורה וכיצד השפיע הדבר על חלוקת התפקידים בבית.
הצעד המשמעותי הבא בחייה, שגם הוא שיקף שינויים בציבור הדתי לאומי, הייתה ההחלטה להקים את היישוב בית אל ב'. סיפוריה על הקמת יישוב צעיר, על כל הבעיות הטכניות והביטחוניות, לצד קשיים ואתגרים מול המשפחה והמרחק מירושלים, פתחו בפני הסטודנטיות צוהר רחב לדברים לא שגרתיים.
צעד נוסף חשוב שהרבנית סיפרה עליו היה היזמה להקמת ערוץ הרדיו "ערוץ שבע". היא סיפרה על הרעיון של קניית אנייה ושידור מלב ים, ועל הצעדים הראשונים והקשים בתחום הרחוק ממנה וממשפחתה – תחום התקשורת. סיפוריה על השאלות השונות – הכספיות, הטכניות והמהותיות – שהיא צריכה הייתה להכריע בהן, עוררו עניין רב. היא ממשיכה עד היום בניהול התחנה ובהכנסת שינויים מתמידים בהתאם למהלכים בעולם התקשורת.
נושא נוסף שהרבנית עסקה בו לאורך ההרצאה היה מעמד האישה היהודייה בכלל, ומעמדה במדינת ישראל בפרט. היא עסקה בשאלת התנועות הפמיניסטיות, מקומן של נשים במשפחה, תפקידיהן ותרומתן המשמעותית הן למשפחה הן לחברה בישראל. שאלת מעמד האישה ובמיוחד תפקידה כיום במערכת הזוגית והמשפחתית, עורר דיון ערני בין הרבנית ובין הסטודנטיות. התייחסויות הנוגעות לחלוקת תפקידים בבית הביא לתגובות חלוקות מצד הסטודנטיות והעלה את שאלת "פער הדורות" בזוגיות כיום לזו 'שהייתה פעם', וההשלכות של שינויים אלו.
הצלחת ההרצאה הייתה בעצם העובדה שהיא נגעה בשאלות המשמעותיות לסטודנטיות כיום: כנשים יהודיות, כאימהות, כדתיות, כישראליות, ומעל לכל – חוויית מפגש עם אישיות שהיא "היסטוריה" של ממש.

יום שני, 2 בספטמבר 2013

ללמוד וללמד - השתלמות בתנ"ך

מאת הרבנית נעמי שחור,
מרכזת ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה
התכנית החדשה בתנ"ך אִתגרה מורים רבים לתורה שנתקלו בקושי ללמד חומרי לימוד שלא נלמדו בעבר בכיתות ז–ח, וכוללת מעתה לימוד פרשיות סבוכות בספרים בראשית וויקרא. הצורך בהוראת נושאים אמוניים לצד נושאים הקשורים לאישוּת: נישואין, יולדת ואיסורי עריות, תפסו את המחנכים נבוכים מעט וחסרי כלים. במכללת אורות ישראל החליטו "להרים את הכפפה" ובמשך שלושה ימי השתלמות מוצלחים ביותר הוענקו כלים והדרכה מעשית כיצד ללמד פרשיות מורכבות מעין אלו. יעיד על כך מכתבה המרגש של מורה לחינוך גופני שהשתתפה בהשתלמות זו וסיפרה על מסקנותיה מהרצאה על מגילת אסתר...
התכנית החדשה בתנ"ך אִתגרה מורים רבים, במיוחד בכל הנוגע להוראת ספרי התנ"ך הנלמדים בכתות ז–ח. להשתלמות נבחרו מרצים המכירים כיתה מקרוב, בקיאים בנושאים הנלמדים ויכולים לתת כלים מעשיים ודרכי הוראה פרקטיים להוראת ספרים אלו. כתשעים מורים מכל רחבי הארץ השתתפו וביקשו המשך.
תשומת לב מיוחדת ניתנה ללימוד ולהוראת פרשיות סבוכות בספרים בראשית וויקרא ובתוכם דינים הקשורים לנשים, לנישואין, ליולדת ולאיסורי עריות, שתפסו את המחנכות והמחנכים נבוכים מעט וחסרי כלים להוראה. הושם דגש על היבטים חינוכיים ונושאים אמוניים הנלמדים בספרים אלו והתאמתם לחטיבת הביניים. גולת הכותרת של ימי העיון הייתה בשתי יחידות ששיתפו יועצת חינוכית, הגב' אביטל בן-חור, שעמדה על דרכי הוראה מתאימות של נושאים משפחתיים בחומשים בראשית וויקרא, והרבנית נעמי שחור שהביאה עמה את המבט החינוכי-ערכי על הנושא. בין הדגשים שניתנו דובר רבות על הזהות הנשית הנבנית בגיל זה, במה כדאי ואיך כדאי לגעת, ומה עדיף שלא לפתוח.
מתוך המכתבים הרבים של משתלמים מרוצים בחרנו להביא את מכתבה של טליה ארד, מורה לחינוך גופני שהשתתפה בימי ההשתלמות בתנ"ך. היא שיתפה אותנו במחשבותיה ובמסקנותיה האישיות בעקבות הרצאה ששמעה על מגילת אסתר מפי הרבנית ד"ר יעל צהר, ואלו דבריה:
"הרעיון מאחורי המילים: 'אל תדמי בנפשך' מרדכי פונה לאסתר במילים הכל כך מניעות, מעוררות ומחברות למהותה של אסתר. 'מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות'.
אל תחשבי רק על עצמך, היי חדורה אמונה וביטחון. בכוחך לעשות את ההיסטוריה ולשנות את גורל עמך, וכן, אומר לה מרדכי, עלייך להיות קשובה.
הקב״ה שולח לך איתותים ועלייך להקשיב ולעשות. אל תחמיצי את השעה.
אסתר בתפילתה, קודם לכתה אל המלך, מתחברת אל מהותה הפנימית 
במסירות נפש ולוקחת על עצמה את משימת ההצלה. 'וכאשר אבדתי אבדתי'. 
אמנם לא המתים יהללו יה, אבל כן, מה שצריך במסירות נפש אעשה הכול למען הצלת עמי.
הדברים אמורים גם בהקשר לימינו. כמה פעמים אנו מוצאים עצמנו מול אותות מאת השם יתברך; כמה פעמים תכננו לנסוע למקום מסוים והגענו למקום אחר ובמקרה (ואין מקרה) פגשנו באדם. 
אנחנו אמנם בוחרים את הדרך, אך מלווים בסימנים בלתי פוסקים. לפעמים אנו קשובים לסימנים ולפעמים אנו 'בועטים' בהם. לא מעט שואלים אנו את עצמנו האם זוהי שעתנו? אם לחתונה?! ללידה?! לעבודה ?! ועוד...
בהיבט האישי, התחברתי לדבריה של הרבנית צהר כאשר דיברה על אסתר ועל ההזדמנות. איך כמעט בעטתי בהזדמנות להינשא לבעל אלמן וארבעת ילדיו. בעודי חד-הורית כשבע שנים עם ארבעה ילדים משלי, נקרתה הזדמנות כזאת בחיי, ואז כשהרגשתי שהקשר לא ממשיך לשום מקום, סיימתי אותו. כעבור חודשיים הקב"ה שוב סימן לי שזהו מסלול חיי. היום אנחנו נשואים שנתיים, ולמשפחתנו הצטרפה לפני כחצי שנה קטנטונת מתוקה. אז כן, הסימנים והשאלות קיימים כל הזמן ומסירות הנפש חייבת להיות... 
כולי תפילה שאסתר תהיה לנו להשראה במסירותה ובחיבורה לשורשיה הפנימיים ושנזכור תמיד מאין באנו".
  
 ואנו יכולים רק להצטרף לתפילתה בימים אלו של שנה חדשה.


יום חמישי, 13 ביוני 2013

מסירות נפש ועצמה – בימים ההם בזמן הזה

מאת הרבנית נעמי שחור, 
מרכזת ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה

בכ"ה באייר התארח במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, יו"ר ועדת הכספים וח"כ מטעם הבית היהודי – מר ניסן סלומינסקי. הוא הוזמן להרצות על הנושא "תנועת גוש אמונים והקמת ההתיישבות ביש"ע", במסגרת קורס ייחודי של הרבנית נעמי שחור, העוסק בהיבטים היסטוריים ורוחניים של מדינת ישראל . 
הרב פרופ' נריה גוטל פתח בדברי ברכה על תרומתו של ח"כ סלומינסקי עוד בשלבי הקמת המכללה באלקנה ותמיכתו בה עד היום.

בפתיחת ההרצאה תיאר ח"כ סלומינסקי את לימודיו בישיבת כרם ביבנה ולאחר מכן את התחלת מסלולו המקצועי באוניברסיטת בר-אילן. חברותו המיוחדת עם הרב חנן פורת הובילה אותו לקשר עם מקימי תנועת גוש אמונים. ההכרעה לוותר על המשך לימודיו האקדמיים לטובת פעילות ציבורית היוותה עבורו את "המהפך של חייו". כמזכ"ל הראשון של גוש אמונים הוא פעל להפוך את החלומות של התנועה לפעילות מעשית בשטח. בעקבות המשבר של מלחמת יום הכיפורים הפכה גוש אמונים מתנועה פוליטית המוחה "נגד" לתנועה מיישבת הפועלת "בעד" מימוש זכות ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל.
ח"כ סלומינסקי נגע בנושאים שונים הקשורים לתנועה, וביניהם הקשר המיוחד עם הרצי"ה קוק, שילוב אנשים שאינם שומרי מצוות בתנועה, ויצירת סגנון התיישבות חדש – היישוב הקהילתי. הוא סיפר על השפעתה הרוחנית של התנועה והחיבור של עם ישראל לארץ ישראל דרך תורת ישראל. ח"כ סלומינסקי הדגיש כי למרות הגשמת חלומות רבים, "לא לעולם חוסן", והמקרה של גוש קטיף מעיד על כך. יש לפעול להמשך הגידול של ההתיישבות, לצד פעילות פוליטית מחוץ ובתוך השלטון.

את ההצלחה של התנועה ייחס לעצמה הרוחנית ולמסירות הנפש של משפחות רבות שליוו את המעשה ההתיישבותי ברחבי יש"ע. ח"כ סלומינסקי קרא לסטודנטיות להמשיך את המפעל החשוב של התיישבות ברחבי ארץ ישראל הן ביש"ע הן באזורי הגליל והנגב, מתוך הכרה שהציונות הדתית היא הקבוצה המובילה אידאולוגית וממנה ניתן לצפות להיענות לאתגרים כגון אלו.

יום חמישי, 7 באפריל 2011

חירות נשית וגאולה אישית

מאת הרבנית נעמי שחור,
מרכזת ההתמחות לתנ"ך ומרצה להיסטוריה וליהדות
"מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה" הוא המוטיב המרכזי של חג הפסח. מדוע אין להסתפק ביציאה לחירות, הרי חירות וחופש הם משאת נפשו של כל אדם בעולם, וכדברי השיר: "תן להיות חופשי ומאושר"?! 
מה מוסיף הביטוי "שעבוד לגאולה", ומה ההבדל בין חירות לגאולה? וכן, מדוע דווקא אנחנו, העם היהודי שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות, חוגג חירות? ובכיוון נשי יותר – מה לנו כנשים לחגוג את החג שבו אנו מרגישות את ה'שעבוד' הגדול ביותר? ראשית יש לדון אם קיים בעולם הזה מושג של חירות במובן של חופש מוחלט. ההנחה היסודית של תורת הכלכלה היא "עיקרון המחסור", כלומר הכול בעולם שלנו מוגבל, ולשם ייצור או רכישת מוצר אחד יש לוותר על מוצר אחר. לכן עלינו להניח שלא נוכל לעולם להשיג את כל רצוננו ומאוויינו. ויותר מכך, האדם אינו באמת חופשי אלא אסור ב"כבלי הברזל" של חוקי הטבע, ולכן רק בכניעה לאלוקים ניתן להשיג את החירות האמתית.[1] תשובה זו נכונה לכל אדם בעולם באשר הוא, אך לגבי יהודים השאלה מורכבת יותר. עצם הכניעה לקיום תורה ומצוות בצורה המוכתבת מלמעלה נראית כמגבילה את החירות האישית של האדם. אך ניתן להפוך מגבלה זו לשאיפה למימוש הצו האלוקי, תוך חיפוש הייחודיות והעצמיות בקיום המצוות או כדברי הרש"ר הירש: זוהי שמחה של מצוה המקוימת מרצון, זוהי חירות שבמשמעת ומשמעת שבחירות, והיא באה לכלל תודעת האישיות העצמית – דווקא בשעת השתעבדותה המוחלטת לרצון הבורא, תוך הרגשת עצמיותה בשמחה שאין למעלה ממנה.[2] 
 דווקא ההשתעבדות לרצון ה' היא המחייבת את האדם לברר את אישיותו העצמית, את כוחותיו ואת יכולותיו הניתנות לו מה'. מכאן להבדל שבין מימוש עצמי המכוון להצלחה אישית והישגים כלכליים, ובין טיפוח העצמיות המכוון לטיפוח כוחות רוחניים ואישיותיים הייחודיים לאדם. [3] 
למרות הכול קורה שמתגנב ללבנו, הנשים, הרצון ל"חופש", במיוחד בשבועות לפני פסח. נראה לנו כי נשים בלי עול של בית, ילדים, ניקיונות – שמחות ומרוצות יותר. כבר אמרנו: חופשי ומאושר. אך מתברר שהדברים לא כך הם. למרות הדגש בעולם המערבי על המימוש העצמי של האישה והחופש לבחור, המחקר מוכיח שהאושר טמון בכך שנשים תגדרנה לעצמן שאיפות המתאימות להן ותהיינה שלמות עם בחירתן.[4] 

מכאן להבדל בין חירות לגאולה. להגיע לחירות יכול כל אחד שמנתק עצמו ממחויבויות ועושה רק "מה שבא לו". אך גאולה היא דרגה שונה לחלוטין. בעוד חירותש מוחקת עבר של עבדות פיזית, הגאולה אינה מסתפקת בשינוי פיזי זמני, אלא נותנת לבן החורין חיים של ייעוד ומטרה, עשייה ומשמעות. גאולה שואפת לעתיד טוב יותר על ידי שינוי ההווה, ודורשת מן האדם ניצול כוחותיו וכישוריו לפיתוח עצמו, סביבתו ועולמו. החירות תדרוש מהאדם ניתוק מהסביבה המשעבדת אותו, והגאולה תדרוש ממנו חיפוש אישי המכוון לפיתוח האישי – גאולת הפרט לצורך השינוי הכלל – גאולת הכלל. אנו כנשים, רק מאתנו ניתן לצפות למבצע פסח מורכב כל כך: סידור הבית וניקיונו, הלבשת כל המשפחה, בישולים מיוחדים ויצירת אווירת חג בכל פינה. נכון, קשה לעסוק ברעיונות רוחניים בזמן עבודה פיזית, אך עלינו להשוות את עצמנו לנשים אחרות ולהודות על הקושי שלנו: משפחה, ילדים, ארונות בגדים, מטבח עם מכשירי חשמל, צעצועים ועוד. רק העבודה שלנו עם עצמנו על משמעות הגאולה האישית שלנו, ובמה אנו תורמות לעצמנו, למשפחתנו ולעולם כולו – היא שתהפוך את חודש ניסן לחודש של חירות נשית. בזכות נשים צדקניות כמוכן, ניגאל כולנו בגאולה שלמה, אמן.

______________________________________________________
[1] להרחבה בנושא עיין: עיונים על חירות ועבדות, מתוך 'פרקים במחשבת הרב סולוביצ'יק, בעריכת הרב בית דין.
[2] הרש"ר הירש, שמות ל"ט, מ"ג
[3] הרב אליעזר שינוולד, 'חינוך למימוש עצמי או ל'קוממיות'?, בתוך: אידיאליזם ומימוש עצמי, בהוצאת אל עמי, תשנ"ט, עמ' 27-28.
[4] ד"ר אשר מאיר, "פרדוקס הבחירה – האם ריבוי אפשרויות פוגע בתחושת האושר?", מקור ראשון י"ג סיון תשס"ט.

יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

חומש ויקרא – ספר חינוכי וחווייתי – הייתכן?

מאת: הרבנית נעמי שחור ואחינעם שיינטופ

חומש ויקרא סובל שלא בצדק מדימוי נמוך בעיני רוב עם ישראל. הספר נתפס כעוסק בנושאים רחוקים ולא משמעותיים לימינו, והוא זכור לתלמידים כספר משעמם שאין בו סיפורים מעניינים כמו בספרים בראשית, שמות או במדבר. כאשר שואלים תלמיד או מבוגר מה הוא זוכר מהחומש, הוא יציין תמיד את העיסוק ואת הפרקים הרבים הדנים בקרבנות. מעטים יזכרו מספר
מצוות מפרק יט, כמו "ואהבת לרעך כמוך".
לשתינו יחס שונה לחלוטין לחומש זה. מבחינתנו הוא ספר מרתק העוסק בנושאים רבים ומשמעותיים מאוד לתלמידים בבית הספר היסודי והתיכון, ולנו – המבוגרים. אנחנו רואות משימה חשובה להפוך ספר זה למרכזי בתודעה, ולהוכיח כי רק בספר ויקרא יש מגוון עצום כל כך של נושאים הקשורים להלכה, למחשבה, למוסר ולמידות, למשפחה ולמסירות נפש. בספר ויקרא יש התייחסות לקדושות מכל הסוגים: קדושת המקום, הזמן, הארץ, והמשפחה. בספר ויקרא יש גם התייחסות משמעותית לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל ולקשרים ביניהם.
דווקא בספר זה אנו נבחנים האם "נשארנו בגן" ומה שמרתק אותנו הם סיפורים, או שאנו מסוגלים למצוא במצוות את המשמעותי, החשוב והמעשי כיום, וללמוד לעומק את דברי אלוקים חיים הנאמרים בספר ויקרא.
גיבשנו מספר הצעות מניסיוננו רב השנים בהוראת חומש ויקרא. הדברים מיועדים בעיקר למורים המלמדים ספר זה ומתייחסים להוראת ספר ויקרא בכיתות ה ו-ט, אך דברינו משמעותיים ומאתגרים גם לאלו הפוגשים את ספר ויקרא בקריאת התורה בשבתות. נתייחס למספר דרכים בהן ניתן לשנות את היחס לספר זה.
א. כמו בכל היכרות – למפגש הראשון יש חשיבות מֵרבית. לכן יש להפוך את השיעורים הראשונים בהם פוגשים התלמידים את ספר ויקרא למשמעותיים ולחווייתיים ביותר. ניתן לפתוח את השנה בלימוד של פרקים העוסקים בחגי תשרי, בפרק כג העוסק בכל חגי השנה או בפרק טז העוסק בעבודת כוהן גדול ביום הכיפורים. חגים אלו מוכרים ויהוו בסיס להעמקה נוספת שתבוא עם לימוד הפרקים והמפרשים.
ב. יש לתכנן בצורה מיטבית את מספר השיעורים לכל נושא בספר. מומלץ במיוחד לבחון מחדש את רמת ההעמקה והידע הנדרשים לנושא הקרבנות, ומכך לגזור את מספר השיעורים הנצרכים. יש להיזהר מהפיכת לימוד הקרבנות בשתי הפרשות הראשונות לנושא המרכזי של השנה. לדעתנו, יש לעסוק פחות בפרטים של הקרבנות ולהקדיש יותר זמן לדיון בנושא הכמיהה למקדש בימינו, למשמעות העמוקה של הקרבן ולמסר הטמון בחובו, ושאלת הקרבת קרבנות בזמן המודרני או בתקופה המודרנית.
הדרך היעילה ביותר לשינוי הגישה והיחס לספר היא באיתור נושאים חינוכיים והפיכתם למשמעותיים על ידי דיונים בכיתה והזמנת מרצים אורחים מתוך בית הספר ומחוצה לו.
נביא כאן חלק מהנושאים שאנו ממליצים עליו מניסיוננו, מלווים ברעיונות לאמצעי עזר ולפעילויות מלוות.
בכיתות הנמוכות היכולת לעורר דיון מעמיק קטן יותר ולכן יש להתמקד בגיוון בהוראה ובדרכי סיכום החומר:
1. את פרשת קדושים ניתן להפוך לנושא שנתי הנלמד בשעה שבועית הקבועה במערכת. כל תלמידה מכינה עבודה על מצווה אחת מפרק יט ומלמדת את חברותיה בדרכים מגוונות (משחק, חידון ועוד). בשבוע של פרשת קדושים התלמידות בונות תערוכה לימודית לכלל בית הספר, ומציגות בה את העבודות האישיות שלהן על כל מצווה.
2. הזמנת מרצים אורחים בנוש
אים כמו (א) כשרות מעשית לתלמידים והבנת המושגים תעודת כשרות, מהדרין וכו'; (ב) מרצה ממכון המקדש לסיכום נושא הקרבנות והמנחות.
3. סיכום נושא לימוד הרחוק מעולמן (כגון צרעת) בדרך שונה ממבחן. יש להעדיף דרכים המאפשרות גיוון ויצירתיות, כמו כתבה לעיתון, הכנת מוצג מוחשי, הצגה, חידון, מצגת.

בכיתות ט יש מקום לערוך דיונים מעמיקים ולעורר חשיבה על קיום מצוות מסוגים שונים, הבנת טעמן, פרשנות מגוונת וההשלכות של קיום מצוות אלו בימינו:
1
. נושא הכשרות יכול להוות פתח להיכרות מעמיקה יותר עם מערכת הכשרות בארץ, עם הבנת מושגים הקשורים לכך כמו "מהדרין", "חלק". יש חשיבות לדיון על הטעמים וההסברים השונים למאכלות אסורים. ניתן לעסוק בקשר הקיים בין גוף ונפש, טומאה וקדושה בהקשר של כשרות המאכל.
2. קדושה: הספר דן לכל אורכו בסוגי הקדושה, אך השאלה המעמיקה היא כיצד ניתן להגיע לקדושה ומהי ההתנהגות הרצויה לקדש את שמו של ה'. השאלה עולה לאורך כל הספר ובמיוחד בפרק יט ובסוף פרק כב.
3. משפחה: ספר ויקרא כולל מצוות רבות הקשורות למשפחה, לאישה, להולדה ועוד. על המורה והמחנך לבחון אילו נושאים חשובים לדיון וללימוד בכיתה, במיוחד בימינו לאור הסביבה המעלה אופנים שונים של נישואין, זוגיות והורות. זו ההזדמנות ללמד על קדושת המשפחה והנישואין ביהדות מפי אנשי תורה המוכנים לענות על שאלות ותהיות בנושאים החשובים לבני הנוער.
4. סוגיות הלכתיות: יש דוגמאות רבות בספר ויקרא לנושאים שההלכה התמודדה אתן לאורך הדורות. ברכת הגומל שמקורה בקרבן תודה; חוקות הגויים שמקורה באיסור של "בחוקותיהם לא תלכו"; מצוות התוכחה שמקורה ב"הוכח תוכיח את עמיתך" – הן חלק מהדוגמאות למצוות שניתן להראות את התפתחות ההלכה לאורך ההיסטוריה ולדון בשאלות רלוונטיות לימינו (ניתן להיעזר בפרויקט השו"ת ובמקורות נוספים).
5. קדושת הארץ: חשיבות מצוות שמיטה, האתגרים בקיומה, השאלות ההלכתיות הקשורות לכך במשק מודרני ועוד.
6. מהו "וחי בהם": הקשר בין קיום מצוות לחיים טובים והמסקנות ההלכתיות הקשורות לפסוק זה: מ"פיקוח נפש דוחה שבת" ועד האיסור ל"רצח מתוך רחמים".
7. מקדש בימינו – האפשרי?

לסיום, נצטט את דברי הראי"ה קוק זצ"ל הנכונים לתורה בכלל ולחומש ויקרא בפרט:
"האור הכללי של התורה, המביא חיים לעולם
מתפלש הוא בכל הפרטים, בכל המצוות ודקדוקיהן,
ככוח החיים הנובע מן הלב
ומתפשט על האברים כולם"
(אורות התורה, טו)