הדלקת נרות חגיגית בקהילת המעונות

מאת תהילה פרטוש,
אם הבית לזוגות צעירים

ביום ראשון בערב, אור לכ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה, התכנסה קהילת המעונות של הזוגות הצעירים במכללה להדלקת נרות חגיגית.

נפגשנו בקפטריה של המכללה לארוחת ערב חלבית וטעימה שהכינו הסטודנטיות, אכלנו, פטפטנו והכרנו את הדיירים החדשים שנכנסו בחודש האחרון לקמפוס. במהלך היום-יום אנחנו לא מצליחים להיפגש כולנו בנחת, לדבר ולהכיר יותר לעומק. הייתה זו הזדמנות כיפית ומגבשת.
בהמשך הערב הדלקנו נרות חנוכה, שרנו "הנרות הללו" ו"מעוז צור" יחד עם הילדים וערכנו חידון חנוכה מאתגר שבסופו היו מנצחים שזכו ב...עוד סופגנייה.
בסוף הערב הגיעו סופגניות חמות וטעימות בחסות המכללה שמפרגנת ומרעיפה עלינו. על כך רצינו לומר תודה רבה!!
בערב הייתה נוכחות גדולה של דיירי המעונות, האווירה הייתה נעימה מאוד ומשפחתית, נהנינו מאוד!

ניפגש בחג הבא.

באנו חושך לגרש... איזה חושך גרשנו?

מאת הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

על החושך שבחכמת יוון ועל חלקם של ישראל באלוקי ישראל מובא במדרש (בראשית רבה ב , ד): "חושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". על מדרש זה נשאלות מספר שאלות:
מדוע דווקא על קרן השור? מה כוונת היוונים באומרם לישראל שאין להם חלק באלוקי ישראל? לכאורה היה ראוי לדרוש מהם לכתוב "שאנו כופרים בה' " או "שאין אנו מאמינים בה' ". האמירה של היוונים לישראל ש"אין לכם חלק" רומזת שאמנם לישראל אין חלק אך לנו, היוונים, יש את החלק הנכון והאמתי באלוקים.
על איזה חלק מדברים היוונים שיש להם בבורא עולם? מה מפריע להם שלישראל יש חלק באלוקיו?
מצאנו בחז"ל שהם העריכו את השפה היוונית ואף התירו לכתוב את התורה ביוונית. דרשו זאת מהפסוק: "יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם יפיותו של יפת תהא באוהלי שם" (מגילה ט).
השפה כידוע היא ביטוי לחכמה ולדעת. הערכתם של חז"ל לשפה היוונית נובעת מההכרה שיש גרעין אמת בחכמת יוון שניתן בו להסתמך עליו: "ושמע אמת ממי שאמרה" (רמב"ם, הקדמה לשמונה פרקים). לעומת זאת, במדרש הנ"ל חז"ל הגדירו את יוון כחושך, וכוונתם לכאורה היא שחכמתם ותרבותם מחשיכים את העולם וכל ההולך בדרכם הוא כעיוור באפלה, מהלך בחשכה ורחוק מן האמת. כיצד ניתן להבין את הסתירה בדברי חז"ל ביחסם לחכמת יוון? ומנגד, מדוע היוונים התנגדו לחכמת ישראל? ניתן לבאר, שדווקא גדולת חכמתם של היוונים היא שהניעה אותם לבטל את חכמת ישראל, מפני שגם אצל ישראל עיקר עניינם היא החכמה, כך שחכמת ישראל משמשת חלופה לחכמת יון. בלשונו של המהר"ל מפראג: "והקירוב הזה עצמו לחוכמה ולתורה היה גורם שרצו לאבד מהם – מישראל – התורה, שהרי אין הגיבור מתקנא אלא בגיבור שכמותו, ולפיכך רצו לאבד מהם את התורה" (מהר"ל, נר מצווה, עמוד כד).
רבי יצחק הוטנר בספרו פחד יצחק (חנוכה, מאמר ד) מסביר את החלק שעליו מדברים היוונים שיש להם באלוקים: בכך שאנו מכירים את הופעת ה' בעולם בשתי מערכות. האחת מערכת הטבע בחוקיה ובמגבלותיה, והשנייה המערכת הנסית שאינה מוגבלת בחוקים ובסדרים מגבילים. חכמת יוון טוענת שאכן יש אלוקים אך הוא כפוף ומוגבל לחוקי הטבע. אין מציאות שבה חוקים אלו משתנים ומאבדים ולו לרגע את חוקיותם ואת התמדתם. משמעות דבריהם היא שהרצון האלוקי מוגבל ושאין לו יכולת לשנות את חוקי הטבע. לעומת זאת חכמת ישראל סוברת שרצון האל המתגלה בחוקי הטבע הוא פן אחד, חלקי, בהופעת האל בעולם, אך יש ממד נוסף שבו רצון האל יכול להתגלות ולהופיע – במערכת הנסית המשנה את חוקי הטבע ושהרצון האלוקי אינו כפוף ומשועבד להם אלא עומד מעליהם ומנהלם כרצונו.
על תפיסה זו דרשו היוונים מישראל להתכחש לה ולכפור בה משום שלדעתם אין האל מתגלה בגילויים נסיים השוברים את חוקי הטבע.
באומרם לישראל "אין לכם חלק באלוקי ישראל" כוונתם היא שההנחה שה' יכול להתגלות בשינוי סדרי הטבע היא מוטעית. אמונתכם צריכה להתבסס אך ורק על חלקנו שרואה בחוקי הטבע ובסדריו את ההופעה היחידה של האלוקים במציאות.
תפיסה זו על פי חז"ל מוגדרת כחושך, מפני שראיית עולם הטבע בממד אחד היא הסתרה והחשכה של המציאות האמתית.
על פי זה ניתן להבין מדוע היוונים דרשו לכתוב זאת על קרן השור. השור מסמל את עולם הטבע "רב תבואות בכח שור" בעזרת השור האדם משתמש בכוחות הטבע ומשעבדם לצרכיו. לכן כשמשה בושש לבוא עם ישראל יוצר את העגל בתור תחליף להנהגה של משה רבנו – הנהגה נסית. משה בעודו על הארץ רומם את מצבם הרוחני והיו ראויים להנהגה נסית, אך כשמשה איננו, הבינו כי אין ביכולתה של הנהגה זו להמשך. מכאן שעליהם לעבור להנהגה הטבעית שפועלת על פי חוקי הטבע, ויצירת העגל מסמלת הנהגה זו.

נס חנוכה שנעשה בשמן המנורה (שעל פי ההלכה הוא נס מיותר, שהרי טומאה הותרה בציבור והיה אפשר להדליק בשמן טמא) בא להעמיד את היוונים על טעותם ושאכן קיימת מערכת על טבעית, נסית, שאינה משועבדת וכפופה לחוקי הטבע.
ניתן להוסיף שהנס התגלה דווקא במנורה, מפני שידוע ששבעת הקנים שבמנורה הם כנגד שבע חכמות שבטבע ודווקא במנורה שהיא סמל לחכמת הטבע התגלתה ההופעה הנסית שהיוונים כפרו בה.

"להדליק נר" עם ההתמחות לאנגלית במרכז לימודי ייחודי באולפנת זבולון בראש העין

מאת: ד"ר ויטלא ארזי
ראש מסלול על יסודי
וראש ההתמחות לאנגלית

אחת המטרות של ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל היא לשלב תוכן יהודי רלוונטי לתוך לימוד האנגלית. אנו מאמינים ששיעורי האנגלית צריכים להגביר ערכים חינוכיים ותרבותיים, ושלימוד השפה האנגלית צריך להשתלב בתכנית הלימודים של בית הספר, בפעילויות ובפרויקטים מיוחדים. כמובן שהלוח היהודי, ובמיוחד חנוכה, מספק הרבה הזדמנויות כדי ליצור חוויות לימודיות. אולם לעתים קרובות מופנית ביקורת כלפי המורים לאנגלית בטענה שהם מלמדים את החגים בצורה שטחית ונשארים ברמה של סופגניות וסביבונים.

חנוכה – חג של אור
על מנת להתמודד עם ביקורת זו, סטודנטיות שנה ג, בפיקוח המד"פית ד"ר חיה כץ ובעזרת הגב' עדינה סלומון מהמרכזייה הפדגוגית של המכללה, הקימו חוויה לימודית ייחודית באולפנת זבולון שם הם עושים את העבודה המעשית, סביב הנושא של אור ומשמעויותיו הרוחניים.
בבסיס היחידה שהוכנה על ידי הסטודנטיות היה הסמל של אור, המייצג את הניצחון של הרוח על החומר.
לתפיסת האור יש מגוון משמעויות בתנ"ך, ארבע מהן נבחרו על ידי הסטודנטיות:
1. אור החכמה – כפי שאמר החכם מכל אדם: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א);
2. אור התורה – ממשיך שלמה המלך: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג);
3. אור האמונה – אומר אביו: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי" (תהלים קיט, קה);
4. אור הנשמה – ושוב אצל שלמה המלך: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז).
כיוון שחנוכה הוא חג שקשור גם לנושא של ניגודים ושל הפכים (אור – חושך, מעטים – רבים, חלש – חזק וכו'), הסטודנטיות החליטו שההיבט הלשוני של מרכז הלימודים יסתובב סביב ניגודים והפכים (כגון: אמון – אמונה, חומרני – רוחני, אור – חושך וכו'). המטרה הייתה ללכת מעבר לסופגניות ולסביבונים אל המשמעות הרוחנית של האור, ליצור חוויה ייחודית רב-חושית, ולעודד את התלמידים לבטא את החוויות האישיות שלהם.

השיר "הדליקו נר"
השיר "הדליקו נר" של שרית חדד נותן משמעות סמלית להדלקת הנרות כמעשה של קיבוץ אנשים ועמים. השיר נכתב בשנת 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומבטא את האכזבה מהאשליה של תהליך השלום.
חמשת הבתים של השיר תורגמו לאנגלית על ידי הסטודנטיות ונלמדו עם דגש על כל אחד מארבעת הממדים: חכמה, תורה, אמונה ונשמה. הבית החמישי הודפס עם חללים ריקים כדי לאפשר לתלמידים למלא אותם עם החוויות והאסוציאציות האישיות שלהם. השימוש בשיטת הפאזל אִפשר ביטוי אישי ושיתוף פעולה קבוצתי והסתיים בשירה משותפת של כל הקבוצה.

הסטודנטיות הפכו את המושגים המופשטים לחוויה חזותית בצורה מוצלחת, שמיעתית וסנסורי-מוטורית, שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי המורים והתלמידים של האולפנה.