חגיגת בר מצווה לפעילות מדרשת מג"דים

מאת מרדכי עזריה, יו"ר מג"דים

במכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות, התכנסו כ-400 גמלאים לחגוג מלאות י''ג שנים לפעילות מדרשת מג"דים (מורים גמלאים דתיים). כיבדו את המעמד בנוכחותם מר רחמים מלול, ראש העיר רחובות, וחברי מועצת העיר, מר גד דיעי, סגן מזכ''ל הסתדרות המורים ויו''ר אמ''ד, הרב חיים פוגל, יו''ר חבר הנאמנים של המכללה, מר גבי שמעון, יו''ר הסתדרות המורים רחובות והמרחב ועוד אנשי ציבור. מסיבה זו היוותה שיא לרצף פעילויות בעלי מאפיינים של ''בר-מצווה'', כגון טיול למצדה ועוד.
האירוע נפתח בארוחה בשרית עשירה ולאחר מכן אורחים מכובדים נשאו ברכות. כולם הביעו התפעלות ממספרם הרב של הגמלאים ומהיקף הפעילויות של המדרשה. הם חילקו שבחים למכללה המספקת אכסניה נעימה, חמה ומסבירת פנים, ולהסתדרות המורים, הארצית והמקומית, על תמיכתם הרעיונית והכלכלית. כן הודו למרדכי עזריה הוגה "מג"דים", המנהל במסירות, ביעילות ובהתנדבות את המדרשה מיום היווסדה. הערב נחתם במופע אמנותי מרהיב בהגשתו של מר מתי סרי ולהקתו שהלהיבו את הקהל בשירים בסגנונות שונים. בתום הערב זכו המשתתפים בשי צנוע, אך את המתנה המשמעותית קיבלו גמלאי המדרשה מראש העיר מר רחמים מלול – טיול מסכם.

ביקור של סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן בקמפוס רחובות

בי"ז בסיוון (26 במאי) ביקר סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן, בקמפוס רחובות. סגן השר וצוותו שמעו סקירה על פועלה האקדמי, החינוכי והתורני של המכללה מנשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל ומיו"ר חבר הנאמנים הרב חיים פוגל.

בדבריהם הודגשו הישגי המכללה, הגדולה ביותר במגזר החמ"ד והמגוונת ביותר בהתמחויותיה, כמו גם היענותה למשימות ממלכתיות: הגדלת מספר הגננות, הכשרה להוראת אזרחות, כיתות אופק חדש ועוד. כן צוינו התארים השניים שמעניקה המכללה, ואלה שעודם על שולחן מל"ג.

מר אופיר אביקסיס חשף בפני סגן השר את הפעילות המבורכת של הגרעין התורני הפועל בשכונת "אושיות" ברחובות, בתחומי חברה, רווחה וחינוך. זהו גרעין לא קטן שהגיע להישגים משמעותיים ועיריית רחובות גומרת עליהם את ההלל. הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב, הציג את ייחודה של הישיבה ואת "הוצאתה יקר מזולל", בקידום בני נוער משכונות מצוקה ל"הסדרניקים" מצוינים, אנשי תורה וחינוך.

סגן השר הביע את התפעלותו מעשייה מקיפה ועשירה זו והתחייב, כשליח הציבור, לסייע ולתמוך ככל שיהיה לאל-ידו.   

מהנעשה בחודש ניסן בקמפוס רחובות – על קצה המזלג

חודש ניסן שעבר עלינו בשמחה היה גדוש בפעילויות שארגן גרעין המורים התורני מורשת יעקב – אושיות שעל יד מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות.

הצלחנו להגיע לכלל מגוון הקשת הרחבה של החברה בשכונה מילדים ונוער עד נשים, גברים ומבוגרים. החודש החל בלימוד חברותות של תלמידי התיכון הדתי אמי"ת ע"ש המר עם אברכים מישיבת ההסדר אורות יעקב. הלימוד נבע מתוך רצון לחשוף את התלמידים לאווירת הלימוד העוצמתית של בית המדרש. במהלך החודש עמלו חברי הגרעין רבות בנושא החסד באיסוף מצרכים, אריזתם והעברתם למשפחות נזקקות, תחת הכותרת "קמחא דפסחא". כחלק מהפעילות לקראת חג הפסח נערכה הצגה במתנ"ס אושיות בהשתתפות חברי הגרעין. ילדים רבים מהשכונה ומרחבי העיר הגיעו לצפות בה, נהנו מאוד ולמדו ממנה. בימי החופש שלפני החג נערכה קייטנה במרכזי הלמידה של הגרעין, שבסיומה ערכו הילדים סדר פסח ולמדו על המנהגים ועל הסימנים של ליל הסדר. בערב חג הפסח ערכו כמה מחברי הגרעין סיומי מסכת בבתי הכנסת ברחבי השכונה, לאלו הנוהגים לפטור את עצמם מתענית בכורות. רעיון זה החל כיוזמה והפך למסורת לאורך שנים אצל חברי הגרעין.

פר"חים מצטיינים בקמפוס רחובות

מאת נתי פריד, דיקן סטודנטים (רחובות), רכז התמחות בהוראה, אופק שלב א

חלק גדול מתלמידי קמפוס רחובות משתתפים בפרויקט החונכות הארצי - פר"ח. המכללה מעודדת את הפעילות ורואה בה חלק משמעותי בהכשרת הסטודנטים להוראה ולתרומה לקהילה.
לאחרונה זכו  שניים מתלמידי המכללה בפרסי הצטיינות של פר"ח על עבודתם הייחודית בשנת הלימודים תשע"ב.

הסטודנט עזרא אברהם, תלמיד שנה ב, זכה בפרס פר"ח כמצטיין ארצי, והתלמיד אושרי כהן, תלמיד שנה ג, זכה בפרס כמצטיין אזור המרכז.ברכות לזוכים.

פרויקט פר"ח פועל בקמפוס רחובות כעשרים וחמש שנה ברציפות. בכל שנה משתתפים בפרויקט כ-60% מתלמידינו הסדירים. פעילות פר"ח חושפת לראשונה את הסטודנטים למצוקות משפחתיות, לקשיים לימודיים וחינוכיים ועוד.
כיוון שהמכללה רואה בפעילות זו חלק חשוב מהכשרתו להוראה של הסטודנט, היא מסייעת לה באמצעות דיקן הסטודנטים, מר נתן פריד.
שני תלמידי קמפוס רחובות זכו לאחרונה בפרסי הצטיינות על ביצוע מיטבי של חונכות פר"ח בשנת תשע"ב. אחד מהם, עזרא אברהם, תלמיד שנה א (תשע"ב), המשרת עתה שירות סדיר במסגרת ישיבת ההסדר אורות יעקב, זכה בפרס כמצטיין ארצי של פרויקט פר"ח. בטקס רב משתתפים בבית בגין בירושלים, בחנוכה תשע"ג, הוענק לו הפרס על ידי מנכ"ל פר"ח ומנכ"ל בית בגין.
עם פתיחת שנת הלימודים נשלח עזרא לחנוך תלמיד כיתה ג. לתלמיד היו קשיים לימודיים וחברתיים רבים, הוא נהג באלימות כלפי חבריו, עמד על דעתו ללא מוכנות להבנת הצד השני והיה חסר כישורי חיים בסיסיים. עזרא החליט לתמוך בו תחילה מבחינה לימודית על ידי הכנת שיעורי בית והשתתפות במשחקי כדור. לאחר חודש הבין שהחניך אמנם מרוצה מתכנית זו, אולם הפעילות לא הביאה לשינוי כלשהו בהתנהגותו. לאחר התייעצות עם צוות פר"ח החליט לשנות את מהלך החונכות ולהתמקד בחינוך ובהקניית כישורי חיים. כל זאת תוך פעילות חברתית ולימודית התואמת את מטרותיו החינוכיות של החונך. לאחר זמן נראו בהדרגה התוצאות. התנהגותו של החניך התמתנה, הוא נקשר לחונך, שיתפוֹ בבעיותיו האישיות ונחשף לתחומי עניין נוספים, כמו קולנוע, אמנות פיסול ועוד. לקראת סוף השנה ניכר היה שהחניך עבר תהליך אישי וחברתי מורכב והשיח שלו השתנה לחלוטין.
מרכזת פר"ח שעקבה אחרי תהליך החונכות ציינה שעזרא, כבחור צעיר וכתלמיד שנה א, עבר גם הוא תהליך שבו למד מהי "שפת הילדים", כיצד ניתן לדבר בגובה העיניים ולהישאר אסרטיביים.
בשיחה עם עזרא הוא ציין ששנת החונכות והעבודה עם הילד חשפו בפניו חלקים מאישיותו שלא היו גלויים לו.

פרס פר"ח מחוזי לתשע"ב לחונך אושרי כהן
 באוניברסיטת בר אילן נערך בחודש שבט טקס הענקת תואר "חונך מצטיין מחוזי" לאושרי כהן, תלמיד שנה ג במכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות.
אושרי, כיום תלמיד שנה ד במכללה, בן העדה האתיופית, היה חונך בשנת הלימודים תשע"ב. החניך גילה סקרנות אינטלקטואלית ורצון רב להצליח בלימודיו למרות מגוריו בשכונת מצוקה וקושי במציאת חברים מתאימים. אושרי הצליח להעניק לו אוזן קשבת ושותפות בהתקדמות לימודית, וחשיפה לנושאי עניין חדשים ובלתי מוכרים. במהלך החונכות נוצרה ביניהם חברות ואושרי סייע לחניך להתגבר על מחסור בחברים מתאימים משכונתו.
נשמר קשר רצוף עם מחנכת כיתתו של החניך ועם הוריו ובסופה של החונכות הביעו כולם הערכה רבה לפעילותו החינוכית והלימודית של אושרי.
בנימוקים להמלצה להעניק לאושרי תואר חונך מצטיין של מחוז המרכז צוין: "אושרי עבר תהליך ארוך, מתחילת דרכו בפר"ח, שבמהלכו הפך כבר ל'מחנך'. מדובר בחונך שהתגלה כבעל 'נשמה של מחנך' והוא מהווה דוגמה מצוינת לחניכו".

סדנה למתמחי קמפוס רחובות בנושא "מספרים סיפור"

מאת נתי פריד, דיקן סטודנטים, רכז התמחות בהוראה, אופק שלב א, קמפוס רחובות 

שנת ההתמחות מזמנת לסטודנטים אפשרויות של למידה תוך עשייה חינוכית והופכת את השנה הראשונה לעבודה למעניינת ולמאתגרת, תוך  קבלת ידע בתחומים "בוערים" ותמיכה ממנחה הסדנה ומחבריהם לקבוצת ההנחיה. 

בניתוח מסגרות עבודתם של המתמחים בקמפוס רחובות מצאנו שרובם מועסקים בבתי ספר יסודיים בכיתות א–ה וחלקם מלמדים בתלמודי תורה או במקביל למחנכות הכיתה.

ה"מוצר" המבוקש ביותר שעשוי לחבר את המורה עם כיתתו הוא הסיפור. תחושה זו, שהסיפור עשוי לפתור בעיות חינוכיות ומשמעותיות בכיתה, היא נחלת כל מורה. אין ספק שיש מורים כאלו שאמנות הסיפור "שגורה על פיהם" וכל מדרש או סיפור קצר הופך להיות מרתק ומרכז את תשומת לבם של כל הילדים, גם ה"מאתגרים" .

עם זאת, לרוב המורים קשה לספר סיפור בעיקר משום שנראה להם ש"יקלקלו" את הסיפור כיוון שאין הם שחקנים. במסגרת סדנאות הסטאז' אנו עורכים אפוא ימי עיון בנושאים שונים היכולים להועיל לכלל המתמחים.

החלטנו להקדיש את יום העיון בחנוכה לנושא "מספרים סיפור". הזמנו את ר' נפתלי פוקס, מנהל התיאטרון הדתי "נדודים", כדי שיקיים סדנה בנושא "כוחו של סיפור וכיצד מספרים".

ר' נפתלי, בעבר תלמיד ישיבת "עטרת כוהנים" ובוגר לימודי הוראה במכללתנו, עובד כרב גן וכמורה. מניסיונו למד שלסיפור יש כוח חינוכי רב וניתן באמצעותו להשיג מטרות רבות, כגון: הפנמת נושא, יצירת עניין, פתרון בעיות משמעת, אהבת תורה, קיום מצוות ועוד. את ניסיונו העשיר תרגם להכשרת מורים למספרי סיפורים.

בסדנה, ר' נפתלי מספר סיפורים, מחליף דמויות, ותוך כדי כך מלמד איך מספרים סיפור טוב, מהיכן לוקחים סיפורים ואיך מתרגמים אותם לעולם הילדים.

הסדנה זכתה להצלחה רבה, חיזקה במורים את ההכרה בחשיבות הסיפור ככלי חינוכי ונטעה בהם את האומץ לנסות דרך זו.

סטודנטים מקמפוס רחובות מלווים משפחות שכולות

מאת נתן פריד,
דיקן סטודנטים, קמפוס רחובות

לפני שלוש שנים פנו אלינו מ"יד לבנים" ברחובות בבקשה לשלוח שני סטודנטים למשימה של תמיכה במשפחה ששכלה את בנה במהלך שירותו הצבאי.
מלכתחילה הרעיון נראה מעניין ובעל ערך לאומי-יהודי. הבקשה הפתיעה אותנו משום שכל הפעילות ההתנדבותית של הסטודנטים עד עתה הייתה מול תלמידי בית ספר ועתה היו אמורים לעסוק במעין "חונכות" להורים מבוגרים שנושאים על גבם נטל של שכול. מנהלת "יד לבנים" התגייסה לעזרתנו. היא ערכה את ההיכרות של הסטודנטים עם המשפחה השכולה וליוותה אותם במהלך המפגשים. לאור ההדים החיוביים שהגיעו למנהלת ואלינו הוחלט על הגדלת המסגרת לשמונה סטודנטים שליוו ארבע משפחות. הם עסקו בליווי בפועל לביצוע פעולות במשרדים, שיחות עם ההורים על הבן שנפל, שיחות על פרשת השבוע וכדומה, והכול בהתאם לנטיית המשפחה. נוצר תהליך של מעין שילוב המלווים במשפחה השכולה.
השנה (תשע"ב) משתתפים בפרויקט שלושה עשר סטודנטים, ביניהם שלושה אתיופים המלווים שתי משפחות שכולות ממוצא אתיופי. לחלק מהמשפחות זו השנה השנייה לפעילות. חלק ממשימות הקבוצה הוא הכנת מעין "ספר זיכרון" לחלל. נערכים ראיונות עם קרובי משפחה, נאספות תמונות וסיפורים מחברים ומוציאים לאור אוגדן הנמצא בספריית "יד לבנים".
הפעילות כולה ממומנת על ידי האגף להכשרת עובדי הוראה בשיתוף המכללה. מעבר לחשיבות הגדולה להיות אוזן קשבת ולסייע להורים, הסטודנטים חווים תהליך חינוכי עמוק ומשמעותי בעיצוב דמותם כמחנכים לעתיד ושותפים בבניית אישיותם של תלמידיהם. לאור שביעות הרצון מצד הגורמים המפעילים את התכנית אנו מקווים שבשנה הבאה יגדל היקפה.

"יום המורה הצעיר"

טקס אזכרה וחלוקת מלגות ע"ש מורה המורים ר' יחיאל שוקרון ז"ל
קמפוס רחובות
ל"ג בעומר תשע"ב

בל"ג בעומר התקיימה בקמפוס רחובות של המכללה האזכרה השנתית לר' יחיאל שוקרון ע"ה, "מורה למורים" ברחובות במשך שנות דור.

ר' יחיאל למד בצעירותו באוניברסיטת הסורבון בפאריס אצל הפסיכולוג השוויצרי פיאז'ה והושפע רבות מתורתו שעסקה בהתפתחות ההכרה אצל ילדים. הוא עלה לישראל עם משפחתו בסוף שנות החמישים והחל את עבודתו כמורה בבית ספר יסודי ואחר כך בסמינרים למורים. כמו כן הוא ניהל את התחנה הפסיכולוגית בחבל מודיעין.

ר' יחיאל החל את עבודתו בקמפוס רחובות לפני למעלה מארבעים שנה. לאחר יציאתו הרשמית לגמלאות המשיך לעבוד במכללה במשרה חלקית עד הגיעו לגיל שמונים וחמש.

ידיעותיו המקיפות בפסיכולוגיה ובתורת החינוך סייעו רבות לעבודתו במכללה ונוצרו קשרים חמים בינו ובין פרחי ההוראה. הם ראו בו סמכות חינוכית שניתן להתייעץ אתה בבעיות שחוו בהוראה או בבעיות אישיות. תלמידיו ועמיתיו (שחלקם היו תלמידיו בעבר) ראו בו "מורה מורים".

משפחת שוקרון ביקשה להנציח את שמו באמצעות מלגות המחולקות זו השנה השנייה למורים צעירים מצטיינים בראשית דרכם.

יום העיון שבמסגרתו חולקו המלגות על שמו נועד למורים צעירים בתחילת דרכם. מורים אלו, בוגרי המכללה, משתתפים בשתי מסגרות הכשרה המתקיימות בשנה זו בקמפוס רחובות. מסגרות אלו הן חלק מתכניות ההכשרה שמשרד החינוך מחייב בהן כל מורה חדש במערכת החינוך.המסגרת הראשונה היא "התמחות בהוראה" – סטאז'. תכנית זו מיועדת למורים בשנה הראשונה לעבודתם בהוראה; המסגרת השנייה היא "התפתחות מקצועית שלב א". התכנית מיועדת לבוגרי קורס ההתמחות בשנה השנייה לעבודתם. שתי המסגרות מאפשרות למורה החדש להתמקצע בנושאים המעשיים שאותם הוא פוגש במהלך עבודתו.

תכניות הסיוע למורה הצעיר כוללות פגישות במכללה המיועדות להעמקת הידע המקצועי, לליבון אירועים ולדיונים. הבוגר זוכה במהלך השנה לליווי צמוד של מורה ותיק מצוות בית הספר. ההנחה היא שסיוע זה מאפשר תמיכה בפרח ההוראה וקליטה מיטבית בבית הספר.

השנה החלטנו להפגיש את כל 130 הסטודנטים-המורים הצעירים הלומדים בשתי המסגרות, ליום עיון משותף שיעסוק במספר נושאים שזוהו על ידי מנחי הקורסים והסדנאות כנושאים "בוערים".

המושב הראשון ביום העיון נפתח בהרצאה של ד"ר ש' זילברשטרום, מנהלת אגף ההתמחות במשרד החינוך, שעסקה "בחשיבות ההתמחות להשתלבותו של המורה המתחיל בבית הספר".

במרכז הרצאתו של נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, עמד נושא החינוך "משימה ציונית דתית ". במהלך ההרצאה נותחו קטעי מקורות ממאמריו של הראי"ה שבהם הוא עומד על  הייחוד שבחינוך ארצישראלי לעת הזו......

המושב הראשון הסתיים בהרצאתו של הרב יוני לביא – "חינוך תורני בעידן מתירני". הרב לביא מנהל את אתר האינטרנט "חברים מקשיבים", אתר המהווה מצע לייעוץ לבני נוער ולהורים החווים קשיים בתחומים של בינו ובינה, זהות אישית, התבגרות, יחסים עם הורים חברים ועוד. המושב השני הוקדש לדרכי התמודדות של המורה עם ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. המרצה, הרב ד"ר שמחה צ'סנר, הוא פסיכולוג קליני העוסק בילדים בעלי   A.D.H.D.ומנהל את ישיבות "בני חיל". ישיבות אלה נותנות מענה לנוער דתי שאינו מוצא את מקומו בבתי הספר ובישיבות התיכוניות עקב בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגות נוספות. המרצה הציג את התהליך הנוירולוגי אצל ילדים אלו, הסבר להתנהגויות החריגות והציע דרכי התמודדות.

את המושב השני חתם הרב ד' איפרגן המחנך בני נוער מתקשים. הוא דיבר על הנושא "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" והציג דרכים לסיוע לתלמידים אלו.

במושב השלישי של יום העיון נסקר פעלו החינוכי של ר' יחיאל שוקרון ז"ל וחולקו שמונה מלגות לבוגרים מצטיינים, תרומת המשפחה בסיוע משרד החינוך והמכללה.

מארגן יום העיון נתן פריד,
מרכז ההתמחות בהוראה וההתפתחות המקצועית שלב א' בקמפוס רחובות.
תלמידו של ר' יחיאל שוקרון

הסיור שנתי תשע"ב – ישיבת אורות יעקב, רחובות

אילון פרג,
שיעור ה, קמפוס רחובות

כמיטב המסורת, את אירועי חודש אדר המלאים שמחה והתרוממות הרוח – שבת זכור, מסיבת פורים, סעודת פורים וכו' – חתמנו בשלושה ימים מלאי תוכן, מאמץ, הנאה והזדככות הנפש, קצת לפני היציאה לחופשת בין הזמנים.

השכמה מוקדמת, תפילה, ארוחת בוקר והתארגנות זריזה. באיחור קל מצאנו את עצמנו ישובים באוטובוסים בדרך צפונה. שמענו הסברים מעניינים על האזור מפי המדריכים וירדנו למסלול הראשון בטיול – נחל יבנאל. לאחר הליכה נינוחה באדמה יבשה עלינו על האוטובוסים לכיוון מדרשת הגולן – בית הארחה בחספין. קיבלנו חדרים נעימים, אכלנו מיני מטעמים ויצאנו לבריכות החמות בחמת גדר. השתכשכנו להנאתנו במים הרותחים (חום שהיד סולדת בו...) ורשמנו סיום חמים ונעים ליום הראשון בטיול.

את היום השני פתחנו במסלול מאתגר יותר והרבה יותר רטוב. במרכזו של נחל אל-על נכנסנו למים הקפואים תחת המפל המרהיב. יישר כוח לכל בעלי התעוזה שלא חששו מהקור (ואף דאגו שכולם יישארו רטובים...). לאחר המסלול הנהדר והנופים היפהפיים שצילמנו בדרך, חזרנו קצת אחורה, לתקופה הביזנטית. בכפר אום אל-קנטיר (אם הקשתות) שבדרום הגולן נמצא אחד מבתי הכנסת החשובים והמפוארים שהתגלו בארץ. שמענו הסברים מרתקים על בית הכנסת ועל עבודות השחזור והבנייה שלו. את היום השני סיימנו ב"טיש" ישיבתי באכסניה עם דברי תורה, שירים וכיבוד קל.

את היום האחרון התחלנו בתצפית מרהיבה לכנרת במבוא חמה. בהמשך צפינו ב"משולש הגבולות" – תצפית לגבולות סוריה, ירדן וישראל – וקינחנו בתצפית בתל-סאקי, שם שמענו סיפורי גבורה מרתקים ממלחמת יום הכיפורים. בצהרי היום הגיע הרגע המרכזי – טיול אופניים. רכבנו, מיהרנו, עלינו, ירדנו, התאמצנו, החלקנו, נרטבנו, צחקנו ובעיקר נהנינו. חתמנו את הטיול בעין אורחה – מעיין הג'וחדר ועלינו על האוטובוסים לכיוון רחובות. תודה רבה לראש הישיבה, הרב עמי דנינו, ולכל העוסקים במלאכה.

צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך

צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך

מאת הרב יעקב מרגלית, מרכז אקדמי – לימודי המשך תואר ראשון ושני גברים, קמפוס רחובות

מדי שנה מקיימת מכללת אורות ישראל כנסים בנושאים הקשורים למפגש בין התורה, החיים האישיים והציבוריים, ומערכות החינוך.
בסוף חודש תשרי השנה התקיים הכנס בקמפוס המכללה ברחובות ונושאו היה "צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך".

הכנס נפתח בשיעורו של הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של רמת גן. הרב דיבר על מדינת ישראל האידאלית שאמורה להיות מושתתת על ערכי צדק וצדקה. לא צדקה כעניין וולונטרי אלא כחובה ציבורית, כפי שנהגו בקהילות ישראל לדורותיהם ואף יש לו ביטוי מובהק בהלכה, למן מתנות כהונה, מתנות עניים ועד לקופות הצדקה הקהילתיות.

הרב קרא לקהל השומעים להצטרף למחאה החברתית ולא לחשוש מהמניעים הזרים שאולי מתלווים למחאה. עלינו להשמיע קול ערכי וברור ממקורה של תורה, אמירה שיש בה נכונות לעשייה חברתית ולא רק תביעה לקבל מהמדינה.

הרב שלמה אישון שליט"א, ראש מכון כת"ר לחקר הכלכלה על פי התורה, ירד לפרטים של מחויבות המדינה לצדק חברתי, כגון האחריות למחירי המוצרים החיוניים, מאבק במפקיעי שערים וכדומה.

הרב ניתח את מושג קו העוני כפי שהוא מקובל בעולם המערבי ובביטוח הלאומי במדינת ישראל, והציג את האלטרנטיבה היהודית המחייבת את החברה להבטיח את סיפוק צרכיהם של כל חבריה באופן שיבטיח להם חיים בכבוד.

הרצאה נוספת נשא הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה. הרב הוכיח בהרצאתו שהתורה בכוונת מכוון לא קבעה קטגורית משנה סדורה בשאלת החזון החברתי כלכלי – מעין שיטתו של הנצי"ב מוולוז'ין על שיטת המשטר המדיני – וזאת מפני שחייבת להתקיים הלימה בין היישום החברתי-תורני-כלכלי ובין כל דור ודור על מצבו, על מקומו, ועל תקופתו. עם זאת, אין ספק שההלכה התוותה קווים וערכים אשר דרכם ועליהם יש לבסס את המשנה החברתית כלכלית. היא ודאי לא מצדדת בקפיטליזם דורסני, ובה במידה שגם אינה מנחה לשיתופיות מרכסיסטית קיצונית. דרך האמצע נכוחה תוך התחשבות בעניינו של דור.

ההרצאה האחרונה ניתנה על ידי הרב יעקב מרגלית, מארגן הכנס, ועסקה בהיבטים החינוכיים של דרכי המחאה: האם יש גבולות שאותם אסור לחצות? מה הם? האם מדובר בתביעה לצדק חברתי מתוך תחושה שנעשה עוול ליחידים, או שמא מדובר בתביעה לצדקה מתוך תחושת אחריות חברתית, וממילא מה הן הנגזרות מכך לדרכי המחאה? נדונה גם השאלה מה מקום  הדוגמה האישית של העומדים בראש.

הכנס הסתיים בתחושה שעדיין רבים הנושאים שאותם יש לברר, ובע"ה נעסוק בהם בכנס הבא בחודש ניסן.

יום עיון בנושא " 'והגר אשר בקרבך' – החינוך הדתי והיחס למיעוטים הלא יהודיים בישראל"

מאת אופיר אביקסיס
מרכז תכנית אזרחות, קמפוס רחובות

ביום שני, ז' בניסן תשע"א, התקיים בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל יום עיון בנושא החינוך הדתי והיחס למיעוטים, בהשתתפות מאות מתלמידי המכללה ואורחים רבים. יום העיון התקיים במסגרת התכנית להכשרת מורים לאזרחות הפועלת במכללה ומכשירה ר"מים ומורים להוראת האזרחות מזווית תורנית ולאומית.

המפמ"ר לאזרחות, עו"ד אדר כהן, בירך את המכללה על העיסוק באזרחות בכלל ועל האומץ לעסוק בנושא רגיש כמו שאלת המיעוטים בפרט. אדר הביא לכנס גם את ברכתה של המפמ"רית לאזרחות בחינוך הדתי, גב' בלהה גליקסברג, שנבצר ממנה ברגע האחרון לקחת חלק באירוע.
את יום העיון פתח נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל. הרב גוטל הרצה על סוגיית הגיור של העולים הלא יהודיים והוכיח באמצעות ראיות רבות כי בניגוד לסטיגמה הרווחת, בתי הדין של הציונות הדתית, הנתפסים כ"מֵקֵלים" על המתגיירים, מתבססים על מקורות הלכתיים מרכזיים לא פחות ואף יותר מאשר בתי הדין החרדיים הנוטים להחמיר מאוד בסוגיה זו מסיבות של השקפת עולם ולא מתוך תשתית הלכתית שונה. בהמשך יום העיון שוחח עם הקהל מר מנדי ספדי, מהדמויות הבולטות בקרב הציבור הדרוזי בארץ, שהרצה על הקשר המיוחד הקיים בין הציבור הדרוזי לציבור היהודי בעבר ובהווה, על האיום המשותף של האסלאם הקנאי, על הדרוזים והיהודים כאחד ועל נאמנותם הבלתי מותנית של הדרוזים למדינה ולעם ישראל.
את ההרצאה המרכזית נשא הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של רמת גן ומרצה במכללה. הרב אריאל עמד על חשיבות העיסוק בלימודי האזרחות בכלל, ובירך את המכללה על היזמה הייחודית להכשרת ר"מים שדווקא מתוך עיסוקם במקצועות הקודש ילמדו אזרחות. הרב אריאל קרא לכלל הציבור ללמוד את הסוגיות הקשורות בדמוקרטיה ושאלות התורה והמדינה לעומקם ולא להסתפק בשינון סיסמאות שטחיות. בהקשר לשאלת זכויות המיעוטים טען הרב כי יש משמעות רבה להתחייבותה של מדינת ישראל במגילת העצמאות להענקת שוויון זכויות מלא למיעוטים. הוא טען כי מציאות של אפליה מובנית כלפי מיעוטים תגרום נזק אדיר למעמדה של ישראל בעולם. הרב יצא בחריפות נגד "מכתב הרבנים" שאסר על השכרת דירות לערבים ברחבי הארץ, וטען כי בהלכה אין כל איסור על השכרת דירות לגוי שאינו עובד עבודה זרה. הוא הדגיש שאת הבעיה של השתלטות ערבית על אזורים יהודיים יש לפתור באמצעות חיזוק הרוב היהודי. אשר למכירת דירות לצמיתות לנכרים טען הרב כי קיים איסור הלכתי משמעותי בהרבה, וכי האיסור על מכירת דירות לנכרים אינו נוגד בהכרח גם עקרונות דמוקרטיים, על רקע העובדה שבמדינות נאורות רבות בעולם קיימות הגבלות על מסירת נכסי הלאום לזרים.
הרב המשיך וטען כי קיימת חובה להעניק שוויון זכויות מלא, כמו גם תקציבים, למיעוטים, וכי אין לראות בהם אויבים. עם זאת ברור שלמרות ההבנה למצבם המורכב של ערביי ישראל, שעמם נמצא בלחימה מתמדת עם העם היהודי, אין להשלים עם חוסר נאמנות מופגן ויש לדרוש מהם שירות לאומי בתוך הקהילה הערבית כתחליף לשירות צבאי.
לסיכום דבריו אמר הרב אריאל כי חובה עלינו להתייחס למיעוטים במידת "כבדהו" וכי את משימת ה"חשדהו" יש להותיר לשב"כ.
את ברכת המינהל לחינוך דתי הביא לכנס ראש המינהל, ד"ר אברהם ליפשיץ, שהעלה גם הוא על נס את חשיבות פעילותה של המכללה בנושא הכשרת מורים לאזרחות. ד"ר ליפשיץ הסביר כי הוא רואה במקצוע זה את אחד הכלים החשובים ביותר בחינוך הנוער בכלל והנוער הדתי בפרט, והסביר כי על המורים לאזרחות להבהיר לתלמידיהם את ההישגים העצומים שנעשו עד היום בבניין המדינה, ולפתח ביחד אתם את ההתייחסות הראויה והנכונה לבעיותיה ולמשימותיה של מדינה מודרנית. בנושא היחס למיעוטים טען ד"ר ליפשיץ כי יש לעמוד על ייחודה של המדינה כמדינה יהודית, יחד עם ההבנה כי אחד המבחנים המוסריים הגדולים של המדינה הוא יחסה למיעוטים.
את יום העיון חתמה הרצאתו המרתקת של המזרחן הנודע ד"ר מוטי קידר, שהבהיר לקהל, בהסתמכו על דוגמאות רבות מהתרבות המוסלמית והערבית, כי הדרך היחידה להשלמה של ערביי ישראל עם קיומה של ישראל כמדינה יהודית, קיום המפריע לרובם מאוד מסיבות תאולוגיות, אידאולוגיות ומעשיות, היא לשמר את ההרתעה הישראלית תוך הימנעות מיצירת חיכוך שלא לצורך עם אוכלוסייה זו.
את יום העיון הנחו הרב יעקב מרגלית, ראש תכנית ההמשך לתורה שבעל פה בקמפוס רחובות, ומר יוסי לונדין, ראש התכנית להכשרת מורים לאזרחות. מר לונדין הסביר לקהל את מטרות התכנית ובישר על פתיחת מסלול נוסף להכשרת מורות בשנת הלימודים תשע"ב, למורות מהתיכונים והאולפנות.
לפרטים נוספים על התכנית הייחודית ניתן לפנות לאופיר אביקסיס: 052-4239713.

יום עיון בנושא תרבות המערב

מאת הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב,
מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

ביום שני, י"ז באדר א' תשע"א, התקיים בישיבת ההסדר אורות יעקב שברחובות יום עיון מרוכז בנושא "תרבות המערב". יום העיון הועבר על ידי רבנים מהשורה הראשונה והיה פתוח לכלל תושבי העיר. בית המדרש היה מלא מפה לפה, מחזה מרהיב לכשעצמו.
לאחר דברי הקדמה קצרים מפי הרב חיים סבן, המשנה לנשיא מכללת אורות ישראל וראש קמפוס המכללה ברחובות, נשא הרב חגי לונדין, ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה ובמכון מאיר בירושלים, שיחה מרתקת בליווי מצגת בנושא "התמודדות מול תרבות המערב" על פי פסקאות הרב בעין איה, שבת ב, בנושא דרכי האמורי.
הרב לונדין הביא בחן רב דוגמאות מוחשיות מעקרונות דברי הרב שם. הוא הראה עד כמה הדברים שכותב הרב הם נכונים ועדכניים לתרבות זמננו, ועד כמה אנו צריכים להיזהר בקבלת דברים שיש בהם מרוח תרבות המערב.
הרה"ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, עסק בנושא "תרבות הפנאי". הוא ניתח מהי הגדרת תרבות, מה הביא עמו המערב, ומדוע התרבות המערבית של דורנו איננה סותרת בהכרח את היהדות אם אנו מדברים על האמצעים ועל הכלים שהיא מקנה. אם אותם אמצעים מביאים עמם תוכן קלוקל – יש בעיה. בסיום דבריו ציין הרב אריאל את הנזק שבהקניית תוכן התרבות המערבית בשעות הפנאי, בדגש על האמצעים הויזואליים – הטלוויזיה והאינטרנט שאיננו מסונן.
לאחר הפסקה קצרה וכיבוד קל חזרו הלומדים בכוחות מחודשים לשיחתו של ראש הישיבה הרב עמי דנינו, בנושא "'תרבות המערב – האם זה רק כלים?" בליווי דף מקורות מסודר וערוך בקפידה לימד הרב דנינו ביסודיות דרך כתבי הרב את המורכבות ביחס שבין דברים הקשורים בפנימיות החיים, לקודש, שצריכים לנבוע מישראל ולהשפיע על כלל אומות העולם, ובין דברים הקשורים בחיצוניות החיים, לחול, שיכולים לבוא לישראל אף בקבלה מאומות העולם.
בסוף דבריו נגע הרב דנינו בעיקרי ההבדלים בין תרבות המערב לתרבות ישראל, הבדלים מהותיים שאנו עלולים "להישאב" אליהם עם סכנת ה"רכיבה" על גבי הכלים שמקנה לנו תרבות המערב: פרט מול כלל, תוצאה מול תהליך, הווה מול נצח, זכויות מול חובות, יחסי מול מוחלט, החצנה מול הפנמה.
אחרון הדוברים היה הרב אלישע וישליצקי, מבית מדרש "מהות", אשר התמקד בנושא "תרבות המערב – והשמחה", מתוך ראיית החיבור בין נושא יום העיון לענייני דיומא (חודש אדר).
הרב וישליצקי חידד את ההבדל המהותי שבין השמחה בראי היהדות, שמחה של נתינה, ובין השמחה של תרבות המערב, שבה ה"אני", ה"אגו", במרכזה. באמנות רבה הוא חיבר אותנו לעצמנו, למרות השעה המאוחרת, ואולי אף בזכות העוצמה הרבה שהקנה ערב גדוש ומיוחד זה.

בלי להתנצל ובלי להתלהם, כך מכשירים את אזרחי הדור הבא

מאת אופיר אביקסיס,
מרכז תכנית אזרחות, קמפוס רחובות

התכנית הייחודית להכשרת מורים לאזרחות ממלאת חלל ריק וחיוני ¬- הכשרת מורים לאזרחות מתוך רוח תורנית ולאומית. איך עושים זאת בעידן כה סוער?
המורה לאזרחות בחמ"ד נאלץ בדרך כלל להתמודד עם שני קשיים: האחד, הצורך להסביר ולהצדיק תכנית לימודים שבחלקה אינה עולה בקנה אחד עם ההשקפות הרווחות בציבור הדתי לאומי, והשני, להתמודד עם אנטגוניזם הרווח בחלק מהציבור הדתי כלפי כל מה שקשור לערכים ולמסרים דמוקרטיים המזוהים כ"שמאלניים". מציאות זו, יחד עם הבורות ביחס לנעשה במדינה והאדישות הקיימת בקרב חלק מהתלמידים לענייני הציבור, הופכים את הוראת האזרחות לאתגר מיוחד במינו.
מתוך הכרת החשיבות במקצוע המעצב במידה רבה את תפיסת עולמם של בוגרי מערכת החינוך ביחס לתפיסת המציאות במדינת ישראל, החליטה מכללת אורות ישראל לפתוח תכנית ייחודית להכשרת מורים להוראת האזרחות.
התכנית מתקיימת בקמפוס המכללה ברחובות בריכוזם של אופיר אביקסיס, מנכ"ל הגרעין התורני ברחובות, ויוסי לונדין, דוקטורנט למדעי המדינה ומורה ומדריך ותיק לאזרחות. בתכנית המתקיימת זו שנה שנייה לומדים כעשרים ר"מים המכשירים את עצמם להוראת המקצוע מתוך תחושת שליחות ורצון להכשרה מקצועית מקיפה, ומתוך הבנה שחשוב שדווקא מחנכים המגיעים מתוך עולמה של תורה יעסקו בהוראת מקצוע רגיש זה. זאת כמובן מבלי לפגוע במקצועיות הנדרשת מהעוסקים בהוראת המקצוע.
במסגרת התכנית שומעים הלומדים הרצאות ממומחים בתחום מדעי המדינה, נפגשים עם ח"כים ועם אישי ציבור, מקיימים סיורים ברחבי הארץ ועוברים בשיטתיות על תכנית הלימודים באזרחות תוך הדגשת המסרים הלאומיים והתורניים הרלוונטיים לכל אחד מסעיפי התכנית. כדי להקל על הלומדים רוכזו הלימודים לאחר צהרים אינטנסיבי אחד בשבוע.
התכנית מתקיימת בשיתוף פעולה מלא עם הפיקוח על האזרחות במשרד החינוך, המעוניין מאוד להגדיל את מספר המורים לאזרחות ואף מסייע בהחזר שכר הלימוד ללומדים, וכן עם מינהל החמ"ד. לאור הביקוש תיפתח בשנת הלימודים תשע"ב תכנית דומה גם לציבור המורות והמחנכות.
לפרטים ולהרשמה לקראת השנה הבאה ניתן לפנות לאופיר 052-4239713 או למשרדי קמפוס רחובות של המכללה.

האם מפגש הורי סטודנטים תורם לתהליך החינוך במכללה ?

נתי פריד
דיקאן סטודנטים ומרכז הסטאז', קמפוס רחובות

לפני שש שנים הועלתה הצעה ליצור מפגש בין הורי תלמידי שנה א' ובין צוות המכללה והישיבה. הרקע להצעה היה הרצון והצורך להכיר את הורי התלמידים החדשים, ללמוד מכלי ראשון על בעיותיהם וכן לחשוף את ההורים לצוות החינוכי, להציג בפניהם את ה"אני מאמין" של המכללה וליצור שיח פתוח ושיתוף פעולה התחלתי בין ההורים וגורמי המכללה.

אני מניח שברקע הרצון שלנו עמדה הידיעה שחלק לא מבוטל מתלמידינו עדיין סמוכים על שולחן הוריהם, לא רק במשמעות הכלכלית וההורים הם בעלי השפעה רבה על תפיסת העולם של בניהם. לכן הדיאלוג החינוכי שלנו אמור להיות מוצג גם להם ולהפכם לשותפים שלנו במהלך החינוכי והלימודי שאנו מבצעים.

ההצעה לקיים את המפגש לוותה בהרמת גבה מצד חברים שטענו בצדק שישיבות הסדר, קל וחומר מכללות, לא מקיימות "אספות הורים" ושתלמידים לא ירצו לשתף פעולה היות שיש במפגש מעין רמז שהם עדיין לא בוגרים דיים והמכללה זקוקה להורים על מנת להעמידם במקום. נשמעו טיעונים נוספים שלכאורה נראו נכונים והיה גם חשש אמתי שאם ההורים לא יגיעו לכנס יהיה בזה מסר ברור שמשמעותו אינה מחמיאה למכללה.

למרות החששות נקבע תאריך למפגש. סדר היום כלל דברי פתיחה של ראש המכללה, ראש הישיבה ומרכז הלימודים האקדמיים ולאחר מכן נפגשו ההורים עם כל ר"מ בנפרד. הוצג ה"אני מאמין" החינוכי שלו ונערכה שיחה קצרה על מצבה של הכיתה וסבב שאלות והערות של ההורים.
למרות שהגיעו למפגש הורים מעטים, המפגש היה מעניין. שאלות והערות ההורים היו חשובות ושימשו אותנו בהמשך תכנון העבודה החינוכית במכללה. החשיבות העיקרית של המפגש הייתה השיחה והפגישה הבלתי אמצעית והישירה עם ההורים, היחשפותנו למצבים שונים בבית התלמידים, מצב משפחתי מיוחד, מחלה, עיסוק ההורים, יחסיהם עם הבנים וכו'.

המפגש הפך למסורת המתקיימת בכל שנה בסיום סמסטר א'. בראש חודש אדר השנה קיימנו את המפגש השישי. מהניסיון של המפגש הראשון למדנו שיש לחלקו לשלושה חלקים: בחלק הראשון – הצגת גורמי המכללה ותפקידם, הצגת ה"אני מאמין" המוסדי והשילוב בין המכללה לישיבה, הבעת הרצון לשיתוף פעולה עם ההורים וכו',
בחלק השני – שיחה של הר"מ עם הורי התלמידים על ה"אני מאמין החינוכי" שלו. לאחר מכן עריכת סבב התייחסויות של ההורים. בסבב זה נשמעות הערות שונות על התרשמותם של ההורים מהתקדמות בניהם בישיבה וכמובן במידה והעלאת בעיות בתחום מסלול הלימודים, עומס או חיי הפנימיה.
בחלק השלישי – פגישות של הורים המעוניינים בכך עם ראש הישיבה, עם הר"מ עם דיקן הסטודנטים או מדור שכר לימוד.

למדנו להבין מה חשוב להורים ואנו מנסים לענות על הציפיות שלהם מהמפגש. קבענו שאין זו "אספת הורים", איננו עוסקים כלל במצב לימודי של התלמיד הבודד או הכיתה; זהו מעין מפגש היחשפות הדדי בתחום מידע. ההורים נחשפים לראשונה למהות התואר האקדמי והשימוש בו, לישיבת ההסדר, לגיוסם הקבוצתי של בניהם לצה"ל, לפנימייה וכו'. הצוות נחשף במפגשים אלו להורי התלמיד, לבעיות הקיימות בביתו, לבקשות שונות של ההורים, ולבעיות כלכליות או בריאותיות שהן בעלות חשיבות לידיעת הצוות החינוכי.

ניתן לקבוע בוודאות שסימני השאלה והתמיהות שליוו את המפגש הראשון לפני שש שנים נעלמו. המפגש הפך להיות חלק מה"תפריט" החינוכי שהקמפוס מציע לתלמידים. יחסי האמון שבין ההורים, ההנהלה והר"מים שתחילתם במפגש זה מלווים את פעילותה החינוכית של המכללה.
ולסיום, בימים אלו, שבהם אנו עוסקים במסגרות חינוכיות "ידידותיות למשתמש", נראה לי שהערך המוסף של המפגשים היא יצירת אווירה חמה בין התלמיד ומשפחתו ובין הגורמים החינוכיים במכללה.

להיות מנהל

מאת דוד שביט,
מרכז קורס המנהלים – רחובות (תש"ע)

(דברים שנישאו בטקס חלוקת תעודות סיום לבוגרי קורס מנהלים, אורות ישראל קמפוס רחובות, תש"ע)

מי שאין בו אלא טוב מסתכן בהפקרות
מי שאין בו אלא חכמה מסתכן בספקנות
מי שאין בו אלא אמונה עלול לשקוע בקיצוניות
יש לאחד את טוב הלב, החכמה והאמונה (ר' שמחה בונים מפשיסחה)

זוהי כל תורת הניהול!

טקס הסיום וחלוקת תעודות הגמר מבטאים את התוצאה המשמעותית של הקורס להכשרת מנהלים. הקורס מתקיים זו השנה השלישית במכללת אורות ישראל, בקמפוס מורשת יעקב ברחובות – לגברים ובקמפוס אלקנה – לנשים, ונמשך שנתיים. תכלית הלימודים היא להכין פרחי ניהול לשמש דמויות שינהלו מוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים בטווח הקרוב והרחוק.

במכללת אורות ישראל לומדים היום 64 לומדים ולומדות בקורס להכשרת מנהלים. ההדגשה בלימודים היא על דרכים ומגמה מכוונת לגישור מתמיד בין תאוריה למעשה על ידי חשיפת הלומד להתנסות חינוכית מעשית. במסגרת זו נפגשים הלומדים עם עובדי הוראה מנוסים, מנהלים מובילים ודמויות מובילות במערכת החינוך ועוד. תוצאה ישירה בתום שתי שנות הלימוד באה לידי ביטוי בשינוי השפה שבה מתבטא הבוגר, הקשורה באופן ישיר למושגים בולטים משדה החינוך והניהול. המגמה האישית של הלומד מקבלת תפנית, מחשש לנהל, להוביל, לרצון לקבלת אחריות להיות בין המובילים את מערכת החינוך הכללית והאמונית. רבים מבוגרינו, משמשים מנהלים בפועל ושומרים על קשר מתמיד עם אנשי המכללה.
מגמת הקורס היא לחשוף את הלומדים להיבטים התאורטיים השונים עד לשלב שבו יוכשרו לומדים להתמודד עם עולם המעשה – ניהול בפועל. שעות רבות מוקדשות להיבט המעשי, כאשר בשנה הראשונה מבקרים הלומדים בבתי ספר ונפגשים עם מנהלים ותיקים ומנוסים. בשנה הראשונה מתבססת ההתנסות על צפייה ולמידה על פי תכנית בנויה מראש, ובשנה השנייה מתנסים הלומדים בהובלת משימה באורח עצמאי ובליווי מקצועי, מסדר עבודתו של מנהל בית ספר שכל צוות מאתר ובוחר.
הנחות היסוד של מתכנני תכנית הלימודים בקורס זה הן:
• מנהל בית ספר הוא הדמות המרכזית המובילה במוסד החינוכי;
• מנהל בית ספר, על פי המגמות המתפתחות במערכת החינוך בעידן זה, הוא מנהיג חינוכי בעל השקפת עולם חינוכית-ערכית מגובשת הניחן ביכולת תכנון ויישום תהליכים חינוכיים מורכבים;
• מנהל בית ספר הוא דמות מקצועית בעלת יכולת ניהול. תפקידו מורכב ביותר ומצריך ידע רב ומיומנויות ניהול מורכבות, יכולת ליזום, להוליך שינוי ולנהלו כמנהיג שעומד בראש צוות.
אנו מצפים שלימודים במסגרת מכללה תורנית וחינוכית תסייע בידי הלומדים לגבש השקפת עולם אמונית-חינוכית ופיתוח זהות אישית ומקצועית, בהיבט יישומי-עיוני, תפתח אותו כמנהיג וכאיש מקצוע אשר ידע להקשיב ולשתף אחרים תוך הובלתם ליצירת סביבה חינוכית עצמאית בעלת חזון ויצירה, הנוטלת אחריות ליישום ולתוצאות.
אנו נושאים תפילה שמשימה זו שהמכללה נטלה על עצמה תשמש זרז להשבחת המערכת החינוכית.