"המורה הצעיר כמוביל דרך"

מאת: ד"ר זאב קאים,
מרכז תכנית הסטאז' בקמפוס רחובות

כנס "יום המורה הצעיר" תשע"ה, לזכרו של מורה המורים מר יחיאל שוקרון ז"ל, עמד בסימן המורה הצעיר כמוביל דרך. הכנס התמקד באתגרים החינוכיים העומדים לפתחם של המתמחים וצייד אותם בארגז כלים יצירתי, ייחודי ומרתק להתמודדות מוצלחת עם אתגרי ההווה והעתיד.
היה מעניין ומרתק.
כמדי שנה, נערך בל"ג בעומר כנס "יום המורה הצעיר" בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל, לזכרו של "מורה המורים" מר יחיאל שוקרון ז"ל שהיה ממייסדי המכללה. יום חגיגי זה מהווה יום שיא למתמחים בהוראה, שבו הם זוכים להעשרה ולחוויה ייחודית בתחומי הלכה וחינוך מפי אנשים בעלי ניסיון עשיר, ייחודיים ופורצי דרך בתחומם.
המושב הראשון נפתח, באופן מסורתי, עם רעיונות תורניים הקשורים לרוח התקופה של ספירת העומר. ראשון לדוברים היה דיקן הלימודים בקמפוס רחובות, הרב ד"ר יחיאל לאש, שהציג את הרקע ההיסטורי למנהגי האבלות בספירת העומר. במוקד דבריו הוא התעמק בדמותו ובתפישתו הייחודית של רבי עקיבא ביחס לחכמי ישראל והקשר של כל זה להשלכות הקשות של מות תלמידיו הראשונים ושמירה על עולם התורה על ידי תלמידיו האחרונים.
בהמשך, זכו המתמחים לדברי ברכות ו"צידה לדרך" מפי דיקן הסטודנטים, הרב ד"ר יוחנן קאפח. הרב התייחס לערך ההתמדה והעקביות בעבודה החינוכית עם התלמידים. גם כשנראה שהמאמצים אינם נושאים פרי – הם כן נושאים פרי. אין להתייאש, ההתמדה פועלת את פעולתה וגם אם ראשית מִצְער – האחרית תִשֹגה מאוד.
במושב השני, מושב החינוך, עסקנו בכישורים הנדרשים מהמורה הצעיר כמוביל דרך. בראשית המושב הציג ד"ר שמחה צ'סנר, נשיא ישיבת "בני חייל" לתלמידים בעלי השראות (= "הפרעות") קשב וריכוז, את עולמו הפנימי של הילד המאתגר בכיתה. במהלך ההרצאה למדו המתמחים להכיר את הגורמים המשפיעים על התפקוד הלימודי, ההתנהגותי והחברתי של הילד המאתגר בכיתה, ולראות את התנהגותו ואת עולמו הרגשי באופן מכיל ומקדם את תהליך הלמידה. במהלך הדיון שהתפתח סיפק ד"ר צ'סנר תובנות מניסיונו העשיר בתחום ארגז כלים להתמודדות הוליסטית עם התלמיד המאתגר בכיתה. אין ספק שהייתה זו חוויה ראשונה ומעשירה בחומר (מעשי) וברוח שהמתמחים חוו.
האורח השני במושב היה מר עזרא היידו, מומחה בתחומי אימון, גישור והנחיית קבוצות. בהרצאתו עסק מר היידו במושג "תקשובת" – פיתוח תקשורת משמעותית בין המורה לתלמידיו, שאם היא צולחת, הרי הכול נראה אחרת. במהלך המפגש הוא הציג בפני המתמחים כלים לרכישת אמון ולהיכרות מעמיקה עם התלמידים, מתוך הנחה שהמורה חייב להכיר היטב את הרקע האישי, את הכוחות ואת החולשות של כל תלמיד בכיתתו. המתמחים ראו כיצד ניתן לשלב את הכלים בעבודת המורה בפועל.
נראה כי המתמחים שגילו מעורבות פעילה לאורך השיחות בכנס נתרמו רבות, הן בפיתוח השקפה חינוכית הוליסטית הן בתפקוד יעיל יותר אל מול אתגרים בשדה החינוך. אנו מייחלים ומאמינים שהנהנים והנתרמים הגדולים מפֵּרותיו של הכנס יהיו תלמידיהם לעתיד של המתמחים.
נקווה בסיעתא דשמיא להגשים בדרך זו את דבריו של הרב נריה זצ"ל:
"לכל מחנך צריך שיהיו שתי אהבות ושלוש אמונות:
אהבה לתלמידיו,
אהבה למקצוע שלו,
אמונה בכוחותיו כאדם וכמנהיג,
אמונה בערכים שמבקש להקנות לתלמידיו,
ואמונה בתלמידיו כי יספגו את מה שמשקיע בהם".
 (הרב משה צבי נריה זצ"ל, "לימוד וצמיחה", עמ' 103).

הכנס הראשון לרפואה משלימה של בית הספר בריאה

מאת שרה בר אשר
מייסדת וראש בית הספר בריאה לרפואה

בית הספר בריאה, שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הזמין את הציבור הרחב לטעימות מתוך עולם הרפואה המשלימה. כל אחת מחמש ההרצאות בכנס ארכה כחצי שעה. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לנושא הכיבוד שכלל מאכלים ומשקאות בריאים, כגון תמרים, בייגלה אפוי, מים מינרליים ותה.
את הכנס פתח בדברי תורה וברכה נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שדן בשאלת זכותו של הרופא לרפא, ככתוב בפרשת השבוע: "רפוא ירפא". גב' שרה בר אשר, מייסדת וראש בית הספר בריאה, הרצתה על תעשיית המזון וערערה על מוסכמות מתחום המזון. הרצאתה דנה בשאלות כמו למשל האם כל מה שנמצא בלחם חייב להירשם על גבי האריזה? האם מלח דל נתרן הוא אכן בריא או שאולי מדובר במלח הגרוע ביותר? למה התבלינים המוגשים במסעדות ובבתי המלון עוברים הקרנה? גב' ענת פלמון לימדה מושגי יסוד מעולם הרפואה הסינית; גב' עדי יוגב לימדה כיצד צמחי המרפא יכולים לטפל במחלות חורף אצל ילדים; ד"ר אלי טופר לימד מושגי יסוד בהומאופתיה קלאסית ובהומאופתיה מודרנית; מר אברהם דהאן לימד על הקינמון וכיצד הוא שימש את הרופאים היהודיים מתקופת המשנה והתלמוד ועד ימי הביניים. הכנס הסתיים בהרמת כוסית לחיים, שהכין מר אברהם דהאן לפי מרשם עתיק המיוחס לעזרא הסופר. בכנס נכחו גם סמנכ"ל הכספים של המכללה, רו"ח אבי פריד, ודיקנית לימודי החוץ, הרבנית ד"ר לאה ויזל.

סטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד השתתפו בכנס לכבוד פרופ' פויירשטיין באוניברסיטת בר-אילן

מאת ד"ר אביה גוטמן, ראש המסלול לחינוך מיוחד, קמפוס אלקנה

סטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד השתתפו בכנס אקדמי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן בנושא: חינוך קוגניטיבי, השתנות, למידה, מוח ומה שביניהם?! הכנס התקיים לכבוד יום הולדתו ה-91 של פרופ' פויירשטיין, חתן פרס ישראל.

בשנים האחרונות נהוג היה לקיים יום עיון במכללת אורות ישראל לסטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד, בנושאים רלוונטיים לחינוך בכלל ולחינוך מיוחד בפרט. השנה שינינו ממנהג זה. פרופ' חפציבה לפשיץ פנתה אליי בבקשה להזמין סטודנטיות להשתתף בכנס מכובד וחשוב לכבוד פרופ' פוירשטיין, ואכן אושרה השתתפות כל הסטודנטיות במסלול לחינוך מיוחד שנתונים א–ד.
הכנס בנושא: חינוך קוגניטיבי, השתנות, למידה, מוח ומה שביניהם?! נולד וצמח מתוך האגודה הישראלית לחינוך קוגניטיבי, שאני חברה בה, בשיתוף עם בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
הכנס התקיים ביום שני, כ"ה בטבת תשע"ג (7 בינואר 2013), באודיטוריום של בית הספר לחינוך, לכבוד יום הולדתו ה-91 של פרופ' פוירשטיין, חתן פרס ישראל. בפתיחת הכנס נשאו ברכות פרופ' זמירה מברך, דיקנית הפקולטה למדעי החברה, פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' חפציבה לפשיץ, נשיאת האגודה ועוד.
הרצאות הכנס היו בעלות חשיבות אקדמית משמעותית. שתי ההרצאות הראשונות היו כלליות והתקיימו באודיטוריום. פרופ' דוד צוריאל, מומחה בין-לאומי לאבחון דינמי, סיכם שלושים שנות מחקר והרצה בנושא: למידה מתווכת וכושר ההשתנות השכלית. פרופ' משה בר, ראש המרכז הבין-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, הרצה על הנושא: ללמוד לזכור, מוח האדם מינקות עד זקנה.
לאחר מכן התקיימו סימפוזיונים מקבילים בנושאים שונים בחינוך קוגנטיבי – יישומים בתחומי חיים שונים, שבהם הסטודנטיות התפזרו בהתאם לנטיית לבן. ההרצאות ניתנו על ידי מרצים מאוניברסיטאות שונות בארץ. אני ייצגתי את מכללת אורות ישראל, הייתי יו"ר של סימפוזיון ונשאתי הרצאה בנושא של אימון קוגניטיבי לאחר פגיעות מוחיות.
לסיכום היום ניתנה הרצאה מחכימה על ידי פרופ' פויירשטיין, ראש מכון פוירשטיין בנושא: תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית והנוירו-פלסטיות של המוח, שבו הציג שינויים מוחיים כתוצאה מלמידה ושינון אף לאנשים בעלי מוגבלות שכלית.
בסיומו של יום העיון הביעו הסטודנטיות את שמחתן והודו למכללה על שאפשרה את השתתפותן בכנס יוקרתי זה, ועל שניתנה להן הזדמנות להכיר את מחברי המאמרים והספרים שבהם הן נפגשות במהלך לימודיהן, וזכו לראות אקדמיה במיטבה.
בתקווה לכנסים ולימי עיון נוספים ומעניינים.

כנס מגמות המחול הארצי הראשון

ביום שני, י"ב בכסלו (26.11) התקיים במכללת אורות ישראל כנס מגמות המחול הארצי הראשון.
בכנס זה השתתפו כ-180 תלמידות משבע מגמות מחול ברחבי הארץ, אשר בהן מרכזות או מלמדות בוגרות המסלול למחול במכללת אורות ישראל.
תלמידות מגמות המחול השתתפו בשיעורים מעשיים שהעבירו מרצות המסלול, הגב' איילת הבר, הגב' אמירה קדם והגב' אירנה מראקיש, צפו במופע של סטודנטיות שנה ג' בהנחייתה של הגב' מיכל זרקא ושל להקת נגה, שמעו הרצאה עיונית בנושא המחול בישראל מפי ד"ר שרי אלרון, ובסיומו של היום הציגו אחת בפני השנייה את יצירותיהן.
הגב' מיכל רלוי, מדריכה ארצית בפיקוח על המחול, אשר הייתה נוכחת בכנס, ציינה בפנינו כי היא התרשמה עמוקות מצוות ההוראה של מגמות המחול המורכב ברובו מבוגרות המסלול למחול במכללת אורות ישראל. היא ציינה בין היתר כי "הייתה אנרגיה מצוינת ושיתוף פעולה מקסים בין אוסף נשים כריזמטיות שמדברות בשפת החינוך למחול ומעודדות את קהילת החמ"ד לחולל שינוי בקרבן באמצעות המחול".
הגב' רלוי התפעלה במיוחד מהמעורבות הרבה של מכללת אורות ישראל, מהעובדה שנשיא המכללה פינה זמן מיוחד לשאת דברים בפני התלמידות, מסגל המרצות במסלול למחול שהעניק התנסות אמנותית רבת משמעות לתלמידות, וממעורבות עובדי המשק והתחזוקה שדאגו לאירוח מכובד בתנאים ובסטנדרטים מקצועיים.

אנחנו תקווה כי הכנס הראשון יהווה תחילת מסורת של מפגש תלמידות ועמיתות השותפות לצמיחת תחום המחול במגזר הדתי.

כנס ר"מים, מכללת אורות ישראל, תמוז תשע"ב

מאת הרב יעקב מרגלית,
מרכז אקדמי-לימודי המשך תואר ראשון ושני גברים, קמפוס רחובות

בראש חודש תמוז התקיים במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, כנס השתלמות לר"מים בישיבות תיכוניות. הכנס מתקיים מדי שנה על ידי מרכז ישיבות בני עקיבא והמפמ"ר לתושב"ע. השנה חברו השניים למכללת אורות ישראל המתמחה בהכשרת מורים לתושב"ע. נושא הכנס היה בעיקרו סביב המסכת הנלמדת בישיבות התיכוניות בשנת תשע"ג – מסכת בבא קמא.

הכנס נפתח בדברי ברכה ותורה של נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל. דבריו נסובו על המימרה ה"עממית" המוזכרת במסכת בבא קמא (צב ע"ב): "חמרא למריה, טיבותא לשקייה" (היין של המלך, והשותין מחזיקין טובה לשר המשקה אותם – רש"י). הוסיף אחריו דברי ברכה ותורה הרב ד"ר יהודה פליקס, המנהל החינוכי במרכז ישיבות בני עקיבא, בסוגיות המסכת על פי הסבריו של הרב רבינוביץ שליט"א בספריו יד פשוטה על הרמב"ם. חלק הברכות הסתיים בדברי ברכתו של ראש המועצה המקומית מר צדוק זהוראי.
את סדרת השיעורים פתח הרב חיים דרוקמן, ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, בשיעור מענייני דיומא – ימי אבלות על החורבן, מדוע עתידים ימים אלו להפוך לימי ששון ושמחה.

הכנס נמשך בעיסוק בסוגיות המסכת הנלמדת. ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא שליט"א, לימד סוגיה מפרק הכונס בנושא "המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו" והסביר כיצד סוגיה זו נוגעת לעניינים נוספים בתורה, כמו הלכות שבת ושמיטה. כיד ה' הטובה עליו תיבל שיעורו בסיפורים והנהגות שראה ושמע בבית אביו, מרן הגר"א שפירא זצ"ל.

בהמשך שמעו המשתתפים שני שיעורים קצרים, שיעורי פתיחה למסכת בבא קמא, שניתנו על ידי שני ר"מים שלימדו בעבר בישיבות תיכוניות וכיום מלמדים בישיבות הסדר: הרב בני סיגליס מישיבת ההסדר בנצרת עילית והרב שלמה קריספין מישיבת אור וישועה בחיפה. בעקבות השיעורים הקצרים והמרתקים בנושאי המבוא התנהל דיון בהנחיית הרב יעקב מרגלית ממכללת אורות ישראל, על דרכי הוראת הגמרא בישיבות התיכוניות.
הכנס נמשך בלימוד סוגיה אגדית מן הסוגיות הנלמדות השנה לבחינת הבגרות, סוגיית מלחמת האחים אריסטובלוס והורקנוס לקראת חורבן בית שני. את השיעור לימד הרב חן חלמיש, ראש בית המדרש לתורה וחינוך בישיבת חורב.

אחת ממטרות תכנית הלימודים החדשה בתלמוד היא להמחיש לתלמידים את הרלוונטיות של הגמרא לחיינו האישיים והציבוריים. הדגים זאת הרב סיני לוי, רב היישוב מצפה אילן ודיין בבית דין לממונות "ארץ חמדה". הרב הציג מקרה שהובא לפני בית דין ועסק בתאונת דרכים ובתביעות נזיקין הדדיות. הכרעת הדין נבנתה על סמך שלוש סוגיות שונות במסכת. ד"ר יכין אפשטיין ממט"ח המחיש לימוד סוגיה באמצעים דיגיטליים עכשוויים. סופו של יום זה היה בהצגה ובדיון של תכנית הלימודים החדשה בדינים ומבוא על ידי המפמ"ר, הרב יהודה זולדן, והמפ"א, הרב דוד עצמון.
המשתתפים הביעו את הערכתם לארגון המופתי של הכנס על ידי המכללה, עם עין טובה בהכנסת אורחים.

כנס עמדו"ת השישי – ממשבר לצמיחה

"התנערי מעפר קומי"

עוד מימי חטא אדם הראשון בגן עדן עולמנו רווי משברים: משברים אישיים וכלליים, גופניים ונפשיים, פיזיים וכלכליים, משפחתיים ולאומיים, משברים מתמשכים ומשברים רגעיים ועוד.
ככלל, ניתן להצביע על שלוש דרכי התייחסות למשבר: דרך אחת – ייאוש וכניעה, שבירה והרמת ידיים; דרך שנייה – השלמה, קבלה והסתגלות; ודרך שלישית – צמיחה מתוך המשבר. לא רק "התנערי מעפר קומי", אלא גם "לבשי בגדי תפארתך" ("לכה דודי"). 
כנס עמדו"ת השישי הוקדש לדיון באתגרים שנושא זה, על היבטיו המגוונים, מציב בפנינו. ההיענות המרובה והמגוונת ל"קול קורא" מלמדת כי אכן נושא זה נמצא בטבור השיח הציבורי, המחקרי והציוני-דתי. ועדת ההיגוי של הכנס צריכה הייתה לעשות מלאכה מרובה כדי לדלל, להעצים ולמקד את חומר שהוגש לה. 
רבנים, אנשי חינוך ואקדמיה, ומומחים מהתחום הטיפולי התאספו בקמפוס מכללת אורות ישראל באלקנה כדי להציג את משנתם ואת מחקריהם, לדון בסוגיות כבדות המשקל ואף להציע דרכי פעולה ופתרונות. בין הנושאים שנדונו בכנס: משבר וצמיחה במעגל המשפחה, הפרט והנוער; משבר וצמיחה במעגל הציבורי: הציונות הדתית, עולם הרבנות; השואה והתקומה, ההתנקות מגוש קטיף ודגמים היסטוריים של משבר וצמיחה. בכנס זה הנהגנו חידוש וקיימנו מושב של פרחי מחקר – סטודנטים בתכנית המצוינות של קמפוס רחובות – אשר הכינו מחקרים והרצאות בנושא הכנס במסגרת סמינריון.
הכנס העשיר את הבאים ודברי הכנס הופצו באמצעי התקשורת. הרצאות הכנס ילוקטו אי"ה לקובץ מדעי-אקדמי בסדרת ספרי עמדו"ת.

לצפייה בתמונות מהכנס לחצו כאן.

שיתוף פעולה בין תכנית המצוינות לבתי ספר ניסויים

מאת הרב אוריאל טויטו,
מרכז תכנית המצוינות, קמפוס אלקנה

תכנית המצוינות הארצית והגף לניסוי ויזמוּת במשרד החינוך יזמו כנס משותף שעסק בפיתוח יוזמות חינוכיות במערכת החינוך. במסגרת הכנס הוצגו מיזמים חינוכיים וניסויים שנערכו בבתי ספר, המשתפים פעולה עם הגף לניסוי ויזמוּת. המיוחד בכנס זה היה שהמציגים בכנס לא היו נציגי האגף לניסוי ויזמוּת או נציגי בתי הספר, אלא סטודנטים וסטודנטיות של תכנית המצוינות.

בסמסטר הראשון של השנה נפגשו סטודנטיות תכנית המצוינות של מכללת אורות ישראל (קמפוס אלקנה) עם נציגים של הגף לניסוי ויזמוּת וכן עם מובילי הניסוי בשני בתי ספר: ישיבת כינור דוד שבעטרת ואולפנת דולב. לאחר שהסטודנטיות שמעו על הניסוי החינוכי הנערך בבתי ספר אלה הן יצאו לסיור וללמידה בבתי הספר עצמם ונפגשו עם מנהלי בתי הספר, מורים, אנשי צוות המעורבים בניסוי החינוכי, תלמידים ותלמידות.

הסיור בבתי הספר היה תחילתו של תהליך למידה וחקר של הניסוי שנערך בבתי הספר. הסטודנטיות המשיכו ללמוד על הניסוי בעיקר בעזרת חומרים שקיבלו ממנהלי בתי הספר ומקשר ישיר אל אנשי הצוות. בסופה של הלמידה הכינה כל קבוצה סדנה הכוללת פעילות, הסברים ומצגת, והציגה בפני באי הכנס את הניסוי שנערך בבית הספר שאותו חקרה. תודתנו נתונה למנהלי בתי הספר: לרב אילן ביטון, ראש אולפנת דולב, ולרב מוטי הרשקופ, ראש ישיבת כינור דוד, על העזרה ועל הליווי בכל שלבי הלמידה והכנת הסדנאות.

דגש מיוחד הושם בתהליך הלמידה ובהכנת הסדנה על השאלה: מה אנחנו יכולים לקחת מהניסוי להוראה שלנו. למדנו שעקרונות חינוכיים יכולים להיות מיושמים בצורות שונות במקומות שונים; למדנו שדרכי חשיבה חינוכיות שיושמו בבתי הספר הניסויים יכולים להיות מתאימים גם לבתי ספר אחרים, עם אוכלוסייה שונה ועם מבנה חברתי אחר. אולם בעיקר חווינו חוויה של חשיבה חינוכית. למדנו שלא חייבים להיות צמודים למבנה הבית ספרי המקובל ולא לצורת השיעור המקובלת; אפשר לחשוב אחרת וליישם גם רעיונות חדשניים בתוך בית הספר.

כמי שליווה את הסטודנטיות בתהליך הלמידה נראה לי שרכשנו כאן לא רק ידע, אלא גם שיטת לימוד חווייתית, הכוללת את המפגש החי עם הניסוי והיוזמות החינוכיות. המפגש הישיר עם היוזמה החינוכית וכן הצורך להציג אותה בפני אחרים הביאה את הסטודנטיות ללמידה עצמית ולעצמאית, להפנמת המסר וללמידה משמעותית יותר. נדמה שלמדנו משהו לא רק מהניסוי שחקרנו, אלא גם מהדרך שבה עשינו זאת.

השיח הסודי של הרבנים

מכללת אורות ישראל אירחה בחג החנוכה את הכנס הראשון של "פורום הרבנים המתוקשב". לפורום ייחודי זה עדיין לא מלאה שנה וכבר חברים בו למעלה ממאתיים רבנים חשובים. פורום זה מתייחד לא רק בכך שפעילותו מתוקשבת, אלא גם בכך שלא כל אחד יכול להיות בו חבר.

לבד מהיות המועמד להצטרפות רב קהילה, דיין, ראש ישיבה, ר"מ בישיבה גבוהה או בישיבת הסדר או ראש מוסד מקביל (בהווה או בעבר), הוא חייב לחתום על "התחייבות". בחתימתו הוא מצהיר שלא ידליף דבר מדיוני הפורום, אלא אם כן יעשה זאת ללא ייחוס למי מן הכותבים, ועוד הוא מצהיר שישמור על שיח ראוי וענייני. למרבה הפלא, עברו תשעה חודשים – ממש ירחי לידה – והתנאים נשמרים בקפידה!
דיוני הפורום נסבו עד היום על מגוון רחב מאוד של נושאים – הלכתיים, אמוניים, מעשיים וכו'. שאלות של כשרות ושל מקדש, של אורח חיים ושל חושן משפט, של יחיד ושל ציבור, הארץ והתפוצות וכו'. לא פעם עוררו הדיונים שיח עז מבע ואף חד. כבר קרה שמי מהחברים התנצל כאשר חש שחברו – אולי – נפגע, ועדיין כאמור, הסגנון לא חרג משיח בית מדרשי רווח. זה אולי אחד מקסמיו של הפורום, שהוא מאפשר לחבריו הפזורים אי פה אי שם ועסוקים איש איש ב"מצודתו", לחזור לבית המדרש ולדון ולפלפל עם "החברים".
עד לכנס זה מעולם לא פגשו החברים איש את רעהו. פה ושם פלוני מכיר את אלמוני ואלמוני את פלמוני ואולם סביר להניח שאף לא אחד מהחברים מכיר יותר מ-10% מהחברים. כנס זה היה אפוא הזדמנות ראשונה למפגש פנים אל פנים. לא בכדי הכינה המכללה "תגיות" לזיהוי, שכן אחרת באמת לא היה יודע האחד מי הוא חברו...
הכנס כלל ארבע הרצאות: הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, המארח, פתח את הכנס כשהוא עוסק בסוגיית השיח שמתנהל בפורום, גבולותיו וגדריו; הרב יעקב אריאל ביטא מסרים עקרוניים שצריכים להיות נר לרגלי רבנים; הרב דוד זנו, רב מושב "שלוה" שבנגב, הציג דגם רבנות קהילתית-פריפריאלית על מורכבותה; וכאתנחתא ש"הזמן גרמה" - הרב שלמה הכט הסתייע בתוכנת google earth כדי לתאר את מלחמות החשמונאים. עם זאת דומה שמשקל נכבד מאוד בתועלת שצמחה ממפגש זה היה דווקא השיח הפתוח שהתנהל פעמיים בין כלל החברים שהתקבצו, שם נדונו סוגיות ערכיות ועקרוניות מזה, וטכניות וניהוליות מזה. לא פחות חשוב, ההיכרות הבין-אישית, הראשונית, שנערכה בין אישים ש"שוחחו" ביניהם פעמים הרבה וירטואלית, אך רבים מהם מעולם לא ראו איש את רעהו. לא בכדי פתח הרב עזריה אריאל מהנהלת הפורום את הכנס בברכת שהחיינו, בשם ומלכות, כדין מי שרואה את חברו שאתו לא התראה פרק זמן ממושך. הרב יואל קטן, אף הוא מהנהלת הפורום, הנחה את הכנס ותיאר את דרכי ההתנהלות.
סוף דבר, מתברר שמתחת לפני השטח קיים "פורום" חצי מחתרתי, חצי סודי, שרוגש, פעיל ושוצף ולעתים אף קוצף, ולמרבה הפלא מצליח לשמור על "סודיותו" גם בעידן תקשורת כה פתוחה. זה כשלעצמו חידוש מרענן.
למאמר נוסף שפורסם בעיתון מעריב לחצו כאן.

צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך

צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך

מאת הרב יעקב מרגלית, מרכז אקדמי – לימודי המשך תואר ראשון ושני גברים, קמפוס רחובות

מדי שנה מקיימת מכללת אורות ישראל כנסים בנושאים הקשורים למפגש בין התורה, החיים האישיים והציבוריים, ומערכות החינוך.
בסוף חודש תשרי השנה התקיים הכנס בקמפוס המכללה ברחובות ונושאו היה "צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך".

הכנס נפתח בשיעורו של הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של רמת גן. הרב דיבר על מדינת ישראל האידאלית שאמורה להיות מושתתת על ערכי צדק וצדקה. לא צדקה כעניין וולונטרי אלא כחובה ציבורית, כפי שנהגו בקהילות ישראל לדורותיהם ואף יש לו ביטוי מובהק בהלכה, למן מתנות כהונה, מתנות עניים ועד לקופות הצדקה הקהילתיות.

הרב קרא לקהל השומעים להצטרף למחאה החברתית ולא לחשוש מהמניעים הזרים שאולי מתלווים למחאה. עלינו להשמיע קול ערכי וברור ממקורה של תורה, אמירה שיש בה נכונות לעשייה חברתית ולא רק תביעה לקבל מהמדינה.

הרב שלמה אישון שליט"א, ראש מכון כת"ר לחקר הכלכלה על פי התורה, ירד לפרטים של מחויבות המדינה לצדק חברתי, כגון האחריות למחירי המוצרים החיוניים, מאבק במפקיעי שערים וכדומה.

הרב ניתח את מושג קו העוני כפי שהוא מקובל בעולם המערבי ובביטוח הלאומי במדינת ישראל, והציג את האלטרנטיבה היהודית המחייבת את החברה להבטיח את סיפוק צרכיהם של כל חבריה באופן שיבטיח להם חיים בכבוד.

הרצאה נוספת נשא הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה. הרב הוכיח בהרצאתו שהתורה בכוונת מכוון לא קבעה קטגורית משנה סדורה בשאלת החזון החברתי כלכלי – מעין שיטתו של הנצי"ב מוולוז'ין על שיטת המשטר המדיני – וזאת מפני שחייבת להתקיים הלימה בין היישום החברתי-תורני-כלכלי ובין כל דור ודור על מצבו, על מקומו, ועל תקופתו. עם זאת, אין ספק שההלכה התוותה קווים וערכים אשר דרכם ועליהם יש לבסס את המשנה החברתית כלכלית. היא ודאי לא מצדדת בקפיטליזם דורסני, ובה במידה שגם אינה מנחה לשיתופיות מרכסיסטית קיצונית. דרך האמצע נכוחה תוך התחשבות בעניינו של דור.

ההרצאה האחרונה ניתנה על ידי הרב יעקב מרגלית, מארגן הכנס, ועסקה בהיבטים החינוכיים של דרכי המחאה: האם יש גבולות שאותם אסור לחצות? מה הם? האם מדובר בתביעה לצדק חברתי מתוך תחושה שנעשה עוול ליחידים, או שמא מדובר בתביעה לצדקה מתוך תחושת אחריות חברתית, וממילא מה הן הנגזרות מכך לדרכי המחאה? נדונה גם השאלה מה מקום  הדוגמה האישית של העומדים בראש.

הכנס הסתיים בתחושה שעדיין רבים הנושאים שאותם יש לברר, ובע"ה נעסוק בהם בכנס הבא בחודש ניסן.

כנס לזכרו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל

מאת הרב ד"ר יוחאי רודיק ,מפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי

הכנס נערך ביוזמת מינהל החינוך הדתי ובשיתוף פעולה עם מכללת אורות ישראל ומכון מופ"ת בנחלים בראשותו של הרב צבי שינובר. הכנס נועד להאיר מזוויות שונות את דמותו ואת פועלו של הרב עוזיאל זצ"ל. דמות זו היא הנושא השנתי בשנת תשע"ב במערכת החינוך הדתי. בכנס השתתפו הנהלת החמ"ד, ראשי מכללות, מפקחים, מנהלים ואנשי חינוך.
הכנס נפתח בהרצאתו של ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי, בנושא "בית חינוך כמשפחה לאור משנתו של הרב עוזיאל". המרצה הדגיש כי דמותו הייחודית של הרב עוזיאל הצטיינה באהבת ישראל וראייה כלל ישראלית שאותן השכיל ליישם בתחומים שונים: שאלות הלכתיות (רפואה, גרות ונושאים נוספים), סוגיות חינוכיות (התנגדות לזרמים בחינוך ותרבות כללית לכתחילה) ונושאים מדיניים-חברתיים.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, התמקד בהרצאתו בשאלה "האמנם קלקלה 'אהבת ישראל' של הרב עוזיאל את שורת ההלכה?" במהלך הרצאתו התמקד הרב בשלושה תחומים:
1. הוכחות ממשנתו של הרב עוזיאל על אהבת ישראל עצומה שפעמה בו והתבטאה בצוואתו: "האמת והשלום אהבו... הסירו כל גורמי הפירוד והמחלוקת ממדינתנו".
2. ציטוט מקורות ממכתביו ההלכתיים של הרב עובדיה יוסף (שו"ת "יביע אומר" ) שמהם משתמע כי לדידו בסוגיות הלכתיות שונות "אהבתו של הראשון לציון הגרב"צ עוזיאל לאחד את האומה גרמה לו לקלקל את השורה", והשפיע על פסיקתו ההלכתית.
3. הוכחות שלפיהן אמנם הושפעה חשיבתו ההלכתית של הרב עוזיאל מאהבת ישראל שלו אולם "הדבר מעוגן ביסודות הפסיקה ההלכתית" (שו"ת עשה לך רב ח צז).
לאור הנ"ל סיכם הרב גוטל כי אמנם אהבת ישראל היוותה יסוד מרכזי באישיותו של הרב עוזיאל,אולם פסיקתו הייתה לגופו של עניין כפי שמשתמע מאחד מפסקיו בספרו "משפטי עוזיאל" (אבן העזר, מהדו"ת, סימן ב), "אין מידת הרחמים מסלפת את הדין... ודל לא תהדר בריבו... ואין מרחמים בדין... אלא הדין צריך להיות דין אמת לאמיתו".
משתתפי הכנס זכו לשמוע הרצאות נוספות בתחומים מגוונים ואקטואליים. ד"ר יעקב הדני, לשעבר ראש מינהל החמ"ד ומראשי מכללת ליפשיץ, הציג את משנתו החינוכית של הרב עוזיאל ; הרב שמואל כ"ץ, רב בתי הספר חורב וממ"ד הר נוף בירושלים וחוקר תולדות הרבנות הראשית, דיבר על הרב עוזיאל כמנהיג וראשון לציון; ד"ר משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן שוחח על ערכי הדמוקרטיה ביהדות על פי משנתו של הרב עוזיאל;ד"ר נעמה סט,שכתבה עבודת דוקטורט על פסיקתו ההלכתית של הרב עוזיאל בענייני משפחה, דיברה על ערכי המשפחה במשנתו של הרב עוזיאל.
הכנס הסתיים בדיון על נקודות מרכזיות בחיי הרב עוזיאל והצגה של תאטרון "אספקלריא" על הרב עוזיאל בראי תקופתנו.

הפשטות המתחדשים – פרשנות רשב"ם למקרא

מאת הרב ד"ר משה רחימי
דיקן הלימודים, קמפוס אלקנה

מכללת אורות ישראל בשיתוף עם המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן קיימה כנס אקדמי בין-לאומי: הפשטות המתחדשים בכל יום – פרשנות רשב"ם למקרא. הכנס נערך לזכרו של פרופ' אלעזר טויטו ז"ל.

פרופ' אלעזר טויטו ז"ל היה מבכירי החוקרים של פרשנות רשב"ם. מחקריו המעמיקים, שבהם הבליט את ההיבט הטקסטואלי ואת ההיבט ההיסטורי, נעשו נדבך הכרחי בחקר פרשנותו של רשב"ם. לפני שנה הלך פרופ' טויטו לעולמו תוך שהוא משאיר אחריו ירושה ומורשת בצד אתגר ודחף להמשך חקר פרשנות רשב"ם.
מכללת אורות ישראל והמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, שני המוסדות האקדמיים העיקריים שבהם הסתופף פרופ' טויטו, ראו לעצמם חובה וזכות לחבור יחדיו ולקיים כנס מדעי בין-לאומי לזכרו, המוקדש לחקר משנתו הפרשנית של רשב"ם.
הכנס נערך באוניברסיטת בר אילן בנוכחות בני משפחת טויטו, חבריו ומוקיריו, חוקרים ולומדי תנ"ך. מספר הנוכחים העצום בכנס לאורך כל היום העיד הן על ההוקרה שזכה לה פרופ' טויטו ז"ל הן לעניין הרב ולסקרנות שעורר הכנס. בסיומו, זכה הכנס וזכתה המכללה לשבחים, על התוכן ועל הארגון.
בדברי הברכה בפתיחת הכנס עמדו הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל ופרופ' משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר אילן על אישיותו התרומית והאצילה של פרופ' טויטו ז"ל, אשר תרם רבות לבניין הארץ ולהגנתה, לחינוך ולמחקר.
בכנס נטלו חלק מיטב חוקרי הרשב"ם, מאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. ארבעת מושבי הכנס האירו את רשב"ם ואת תורתו מכיוונים שונים. המושב הראשון עסק בפירושו של רשב"ם לתורה; המושב השני דן בפירושי רשב"ם לספרים תהלים, קהלת ושיר השירים; המושב השלישי עסק ביחסי הגומלין הפרשניים בין רש"י וראב"ע ובין רשב"ם; והמושב הרביעי בחן את השפעתו של רשב"ם על הדורות הבאים.
הרצאות הכנס הוקלטו וניתן להאזין להם באתר המכללה. כמו כן ההרצאות עתידות להתכנס לקובץ אקדמי שיצא לאור אי"ה בהוצאה משותפת של מכללת אורות ישראל ואוניברסיטת בר אילן.

כנס עמדות החמישי בנושא מנהיגות והנהגה

מאת הרב ד"ר משה רחימי
דיקן הלימודים, קמפוס אלקנה

כל מה שהאדם מתעלה יותר בצורתו הרוחנית, מרגיש הוא יותר את הערך הגדול של הרבים. הציבור מתחיל להיות חי בתוכיותו, בלבבו ועומק רצונו הוא מרגיש את הצרכים הרבים של הציבור, את גודל הערך של החיים, המפעמים בכללות הציבור, והוא עומד כולו לעיני רוחו כדמות חטיבה אחת. הוא מרגיש את המציאות הממשית של הציבור, ומתמלא אליו אהבה וכבוד אין קץ. ואז הרי הוא מתעלה להיות מנהיג ציבורי אידיאלי, מחשבותיו מתקדשות בקדושת הרבים, ומוסרו מתעלה להיות צדיק לרבים

(הראי"ה קוק, אורות הקודש, ג', עמ' קנה).

מנהיגות בכלל, ומנהיגות חינוכית בפרט, הם אתגר שימיו כימי עולם. מאדם הראשון והתמודדותו עם אשתו, עם בניו, עם העולם שסביבו, אפילו עם עצמו, ועד ימינו, אתגר זה יציב וקיים. ההיסטוריה האנושית חוותה דמויות רבות ושונות של מנהיגים: טובים ורעים, מוכשרים ונחשלים, מעצימים ומדכאים, חזקים וחלשים, אהודים ושנואים ועוד. העולם התברך ומתברך בראשונים, העולם סבל וסובל מהאחרונים. תורת המנהיגות המחנכת, לסוגיה ולגווניה, טעונה בירור וליבון בשאלה מהי מנהיגות ראויה וכיצד מובילים אליה.
כנס עמדו"ת החמישי הוקדש למנהיגות והנהגה, תוך שימת דגש על הפן החינוכי, ויעסוק בהיבטים מגוונים של סוגיה נכבדה זו. רבנים ואנשי חינוך, אנשי הגות ומחקר, אנשי מעשה ומומחים בתחום התכנסו בקמפוס המכללה ברחובות להצגת משנתם ומחקריהם. בין הנושאים שנדונו בכנס: מנהיגות רבנית, מנהיגות במערכת החינוך, מנהיגות צבאית, מנהיגות נשית, מנהיגות בשואה ואף מנהיגות הורית.
הכנס העשיר את הבאים ודברי הכנס ומסריו הופצו באמצעי התקשורת: רדיו, אינטרנט ועיתונות. אי"ה הרצאות הכנס ילוקטו לקובץ מדעי-אקדמי בסדרת ספרי עמדו"ת.

לצפייה בגלריית תמונות מהכנס, לחצו כאן.