שיר לזכרה של רינה (שבט) צביאל ע"ה

תשכ"ז–תשס"ז
רינה (שבט) צביאל אמנם עלתה ארצה מארה"ב בגיל 16 אך הייתה סיפור הצלחה של תורת ארץ ישראל. רינה התברכה בתכונות רבות של יצירה, ארגון, חכמה וחוש הומור. היא בלטה והצליחה בחברה ובלימודים, כמדריכה, כמורה-חיילת וכמחנכת. מאז חתונתה עם שמוליק כוונו כוחותיה כלפי משפחתה כאישה וכאימא נאמנה, וחברה פעילה בתפקידים רשמיים, כגון ועדת קליטה ותרבות, ובעיקר בתפקידים לא-רשמיים, ביישוב מעלה-חבר שבדרום הר חברון: לדאוג ליולדות, למשפחות חדשות, לעבור ולעודד את מי שצריך מילה טובה או עצה. רינה היוותה דוגמה חיה של צניעות ואלטרואיזם, לא מתוך "מסכנות" או "הצטדקות" אלא מתוך אידאליזם צרוף ובחירה מודעת. האמונה, הביטחון והשמחה שלה נשארו איתנים, גם בהתמודדותה עם המחלה הממושכת והקשה.
תורת החיים של תורת ארץ ישראל, של כלליות וחסד, של מסירות וגבורה, הייתה לה טבעית כל כך שקשה להאמין שזו הדרך הארוכה שעשתה במשך חייה הקצרים.
כשבועיים לפני פטירתה של רינה, היא כתבה תפילה. לחץ למילים של התפילה.

אודי ולילך דוידי הלחינו שיר לחלק ממילות התפילה.
השיר נמצא בדיסק החדש של אודי דוידי.

השמעת השיר באישורו של הזמר אודי דוידי

לחץ להשמעת השיר.

תכנית קיץ – "אור חנה" בשיתוף מכללת בית חנה – מכללת אורות ישראל אלקנה

מאת: הרב משה וובר
ראש תוכנית אור חנה
מנהל מכללת בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה

כשאלפי סטודנטים ברחבי אוקראינה עוזבים את ספסל הלימודים לחופשת הקיץ, קבוצת עילית של בנות המכללה לחינוך והוראה בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה, יוצאות לתכנית קיץ לימודית חווייתית במכללת אורות ישראל באלקנה, ישראל. הצלחת התכנית הייחודית נזקפת לנשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, וד"ר שרגא פישרמן, בעידודו של הגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הקליימס-קונפרנס וגורמים נוספים.

סטודנטיות מהמכללה לחינוך והוראה בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה, מגיעות זו השנה השתים-עשר ברציפות לתכנית קיץ מיוחדת הממוקמת בתוככי מכללת אורות ישראל באלקנה.
מטרת התכנית היא להגביר את לימודי העברית והמסורת לתלמידות המכללה באוקראינה מתוך חוויה לימודית והכרת הארץ, לפתח בהן את הזיקה הציונית ואהבת הארץ וחיבור לתורה ולמצוות.
במהלך שישה שבועות מקבלות התלמידות הרצאות מפי מיטב המרצים בשפה העברית והרוסית, בנושאי דעת שונים. הדגש העיקרי הוא כמובן לרכישת השפה העברית. 30 ש"ש מושקעות במטרה זו. דגש נוסף הוא בהקניית מתודות להוראת השואה בקרב בתי הספר היהודיים בחבר המדינות.
בנוסף לכך, הבנות מתוודעות למתודות עדכניות בהוראת יהדות ועברית, ומתנסות ביצירה חווייתית לימודית במרפ"ד המכללה המאובזר. התלמידות תורמות מהידע ומהכלים שרכשו לקבוצות ילדות עולות בישראל.
הרכב המרצים מגוון מאוד. חלקם מרצים ממכללת אורות ישראל וחלקם מכל רחבי הארץ. הם נבחרו בקפידה על ידי הנהלת התכנית.
תכנית זו מושקעת במיוחד לאור הצורך הרב במורות לעברית וליהדות ברחבי מדינות חבר העמים (לשעבר). המכללה היחידה המכשירה כוח עובדי הוראה בחבר העמים היא מכללת בית חנה. משרד החינוך רואה בכך חשיבות מיוחדת להגביר את הזיקה לישראל ולמורשתה בקרב בתי הספר העבריים בחבר העמים, על ידי השקעה מיוחדת בפרויקט ייחודי זה.
כדי להגיע להצלחה מֵרבית ואפקטיבית מהתכנית, ראשי מכללת אורות ישראל וצוות מכללת בית חנה נפגשים חודשים קודם לכן באוקראינה, מגבשים יחדיו את מטרות התכנית ובוחרים בקפידה את התלמידות המתאימות לפרויקט זה.
"עד היום התכנית הוכיחה את עצמה מעל ומעבר", אומר לנו הרב משה וובר ראש התכנית בשנה זו. ''הידע שרוכשות הבנות בתכנית הקיץ בתחום העברית, המתודיקה והמסורת, ובעיקר ההווי הישראלי, שווים למספר שנות לימוד באוקראינה''.

נקודה למחשבה -כיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת?

מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד

כיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת? כיצד להעביר מסרים בצורה ברורה ותמציתית? כיצד להתמודד עם קשיים העולים במהלך שיעור? כיצד להתגבר על פחד מפני קהל? מסתבר ששאלות כגון אלו מעסיקות לא רק את פרחי ההוראה במהלך לימודיהם אלא גם את טובי המדינאים בארץ ובעולם. המורה בחברה בת זמננו נדרש לעמוד בעל כורחו בתחרות מול שטף מידע ממקורות חזותיים ואינטראקטיביים העומדים בחלקם בניגוד למידע השמיעתי השיטתי הניתן על ידו.תחרות זו מחייבת את המורה לרכוש כלים מתודולוגיים שיש בהם ממש כדי להפוך את תהליך ההוראה והלמידה למועיל איכותי וחוויתי.אחת משיטות השכנוע המובילות בעולם מיושמת מזה עשרות שנים בעולם האקדמי, הפוליטי והעסקי. מדובר על שיטת דיבייט.
דיבייט (Debate) הוא ענף תחרותי חוצה גבולות, המשלב רטוריקה וחשיבה מעמיקה. הדיבייט הוא ויכוח מובנה בו מנסים נואמים משני צדדיו של נושא מסוים לשכנע בצדקת דבריהם באמצעות טיעונים והצגתם בצורה משכנעת. ייחודה של השיטה בפיתוח מיומנויות ויכולות וברכישת כלים מעשיים לשיפור יכולת השכנוע והעברת המסרים כגון: הכרות עם שפת גוף ככלי לחיזוק המסר המילולי, הגברת ריכוז וקשב לקהלי יעד משתנים, הקניית טכניקות להתגברות על המאפיינים הנפוצים של פחד במה, פיתוח הקשבה ביקורתית ויכולת התמודדות עם דברי אופוזיציה בזמן אמת ועוד.הדיבייט מאפשר פיתוח כושר ביטוי, חשיבה אנליטית, ניסוח וביטחון עצמי. מועדוני דיבייט קיימים במרבית האוניברסיטאות והמכללות במדינות המערב, רבים מבכירי המשק והחברה בעולם המערבי הם "דיבייטורים" בעברם, גם בישראל הוכשרו עשרות אלפי בני אדם במסגרות הכשרה שונות בשיטה זו ביניהם חברי כנסת ופוליטיקאים הבולטים שבהם הם רה"מ בנימין נתניהו והשגריר באו"ם לשעבר דני גילרמן, כמו כן אנשי עסקים בכירים חברים בעמותות חברתיות ומקצועיות ועוד.בארץ קיימים מועדוניי דיבייט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באוניברסיטת תל – אביב באוניברסיטת בר אילן וכן במרכז הבינתחומי בהרצלייה . הדיבייט מתאים לסטודנטים\ות מכל הפקולטות והחוגים,וכן למרצים מורים ולכל מי שנדרש לדבר בפני קהל ולגלות כושר שכנוע הלכה למעשה.
מקורות
http://debatebiu.wordpress.com/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98/
http://www.idebate.org.il/

אל גינות אגוז

מירה לוינגר
מרכזת החוג לספרות

לפנינו קובץ של שירים וסיפורים – פרי עטן של בנות החוג לספרות.
בחרנו הפעם להפגיש את שירתן הצעירה של הסטודנטיות עם שירתם של משוררים קלאסיים, ידועים ומוכרים. יצרנו דיאלוג סמוי בין שיר לשיר : העמדנו שיר "צעיר" מול שיר "ותיק" , ומצאנו ש"סדנא דארעא חד הוא".

יש קווים מקבילים בין השירה של הסטודנטיות לשירה של המשוררים המפורסמים. ויש ,כמובן, גם שוני רב הן מבחינת רמת הכתיבה, דרכי ההבעה והשקפת העולם.
שירה טובה – סיפור טוב הם דרך ביטוי לומר משהו , משהו אמיתי.
באגרות הראיה כותב הרב קוק זצ"ל:
" הננו חייבים לקנות לנו את הכישרון הספרותי, את הסגנון החי לכל צבעיו, את הפרוזי ואת המליצי. ואם יש בנו מי שמרגיש את רוחו בנטייה לשירה ופיוט, אל נא יעזוב כשרונו... והננו חייבים להכין לנו את הנשק הזמני – העט".
{אגרות הראיה, ב', אגרת תקצד, עמ' רכו}
וזאת עשו בנות החוג לספרות. הן אחזו בעט והעלו על הכתב שירים וסיפורים המכילים מחשבות, לבטים, כיסופים וספקות של כותבות צעירות.
"אל גינת 2" – חוברת השירים והסיפורים "לוקחת" אותנו למסע קצר החושף את עולמן הפנימי של סטודנטיות צעירות, מוכשרות , מהחוג לספרות במכללת אורות ישראל.

למעוניינים לקבל עותק של "אל גינת 2" נא ליצור קשר עם נעמי שפנגלט בכתובת: development@orot.ac.il

ביקור במרכז לרכיבה טיפולית בישראל - מסלול חינוך מיוחד, שנה א

מאת: מור יוסף סטודנטת שלב"ר, שנה א
מסלול חינוך מיוחד

המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד מסייע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים באמצעות טיפול ברכיבה על סוסים ובאמצעות כלבייה טיפולית ומלווה על ידי צוות מקצועי, מסור ומיומן.

ביום רביעי י"א בטבת תשס"ט מסלול חינוך מיוחד, שנה א, התמחויות שלב"ר (שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה) וקס"ם (קשיים סנסו-מוטורים), יצאו לביקור במרכז לרכיבה טיפולית בישראל בתל מונד. הסטודנטיות יצאו מהביקור בתחושת התפעלות רבה, ונהנו מאוד מהלימוד על העזרים הטיפוליים המצויים במקום ודרך הטיפול בילדים הזקוקים לכך.
"המרכז לרכיבה טיפולית בישראל" הוקם בשנת 1986 בבית יהושע כארגון מתנדבים, שלא למטרות רווח, היחיד מסוגו בארץ. באוקטובר 2000 עברה החווה לביתה החדש והמשוכלל, בתל מונד, דבר שהתאפשר הודות לתרומות הנדיבות.

מטרות המרכז הן:
- לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות להפיק תועלת משיטות טיפול שונות ומגוונות באמצעות רכיבה על סוסים וטיפול באמצעות כלבים;
- להוות מרכז למידה למורים לרכיבה טיפולית ולהעסיק צוות של מורים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ובעלי התמחויות שונות בתחום הטיפולי;
- לתכנן ולארגן אירועים המעודדים את המטופלים ומשפחותיהם לשפר את איכות חייהם.
משחר ההיסטוריה סוסים שימשו לא רק כאמצעי תחבורה אלא גם כסמל למעמד ולעושר. לפני יותר מאלפיים שנה ראה היפוקרטס כי לקצב הליכתו של הסוס יש יכולת רפואית, וכי לרכיבה השפעות חיוביות על אברי הגוף – בעיקר בחיזוק שרירים ובשמירה על תפקודם.
ייחודו של הכלב הוא בהיותו בעל חיים המחזיר אהבה ללא תנאי, ומהווה גורם המקשר בין האדם לסביבה. באמצעות פעילות המספקת חיזוקים חיוביים, ניתן להביא את הילדים המטופלים לשיפורים משמעותיים בתחומי החיים השונים.
צפינו בפעילות שהמדריכים קיימו עם הסוסים. הילדים המטופלים היו עם בעיות קשר וריכוז בפעילות עם הכלבים. הצפייה הייתה בילדי גן ספיבק ברמת גן, ילדים עם נכויות התפתחותיות ומוטוריות קשות. ראינו את החיוך והניצוץ שבעיני הילדים ואת ההנאה שהם הפיקו מטיפול זה.
מומלץ לבוא לבקר במרכז זה; המרכז ישמח לקבל מתנדבים.

נקודה למחשבה-מסע בנבכי המתודות

מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד

בעשורים האחרונים אנו עדים לתמורות מרחיקות לכת בעולם הטכנולוגיה והמידע. המורה אינו עוד מקור הידע והמידע הבלעדי. מרגע שאלו הפכו נגישים לכל דורש המורה נדרש למיומנויות במגוון תחומים חדשים, ביניהם לשליטה בנבכי עולם המולטימדיה והאינטרנט ובסביבות למידה והדרכה חדשניות, ועליו לגלות גמישות ויצירתיות בהתאם לסביבה החינוכית בה הוא פועל. במטרה למנף יכולות אלו ובניסיון לתת מענה להשבחת המיומנויות הנדרשות, נכתבו מספר ספרים. המעיין בהם עתיד למצוא תועלת ולהיחשף למגוון רחב של מתודות.

הפעלופדיה: אנציקלופדיה לפעילות חברתית המהווה מאגר בלתי נדלה של הפעלות ומתודות בנושאים שונים, המיועדים לחתך רב גילאי ולקבוצות הטרוגניות במסגרת המשפחתית והקהילתית הפורמאלית והבלתי פורמאלית. בכל נושא ניתן למצוא הפעלות מסוגים שונים, כגון פעילויות עיוניות, הפעלות במרחב, הפעלות דרמטיות, טקסים אירועים ועוד. ההפעלופדיה כוללת שנים עשר כרכים ומלווה באינדקס ממוחשב.

הפעלוטף: אנציקלופדיה לפעילות חברתית למשפחה ולגיל הרך המהווה סדרת המשך להפעלופדיה. האנציקלופדיה כוללת חמישה כרכים העוסקים בנושאי מורשת, תרבות ואף בנושאים אישיים וחברתיים. הפעילויות המוצעות מאפשרות התמודדות עם דילמות המעסיקות את הילדים ומתייחסות לפיתוח של כישורים ומיומנויות בגיל הרך, כגון פיתוח חשיבה, כושר ביטוי, יכולת טכנית, כישורי תנועה אחריות ועוד. בכל כרך מגוון מתודות ופינות.

המתודופדיה: אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה המרכזת מאגר רב גווני של שיטות ודרכי הנחיה והפעלה, וכן מודלים ויוזמות ייחודיות מהשדה. האנציקלופדיה מחולקת לארבעה פרקים מרכזיים: פעילויות שיח, פעילויות הדמיה, פעילויות הדגמה ודגמים משלבים. כל פרק מלווה בדוגמאות, בהסברים ובהנחיות ברורות להפעלת כל אחת מהמתודות.
אין לנו אלא לסיים באמרתו הידועה של הרב קוק: "בכל דור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור". לו יהיה זה בבחינת נקודה טובה.

מקורות
גולדברגר דב, הפעלופדיה: אנציקלופדיה לפעילות חברתית, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1994.
גולדברגר דב, הפעלוטף: אנציקלופדיה לפעילות חינוכית חברתית לגיל הרך ולמשפחה, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1999.
גלודברג דב, מתודופדיה: אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה, תל אביב: משכל, 2003.

דברים לזכרה של דר' שושנה פרקש זכרונה לברכה

מאת: מרב הרץ, בוגרת המכללה

נדהמתי כששמעתי שדר' שושנה פרקש זכרונה לברכה הלכה לעולמה.
חלפו הרבה שנים מאז שסיימתי את לימודי המתמטיקה אבל את דר' שושנה פרקש ז"ל אי אפשר לשכוח.
היינו קבוצה קטנה של בנות ושושנה ז"ל ליוותה אותנו בכל ארבע שנות לימודינו במכללה.
מעבר להיותה מרצה למתמטיקה , בחסד עליון, היא הדריכה אותנו בעבודה המעשית, נתנה יחס אישי לכל אחת ואחת. אמנם היא היתה כבר דוקטור אבל היא כלל לא התנשאה אלא להיפך- נתנה לנו הרגשה של בית, הייתה מאוד מסורה, תמיד מצאה זמן לעזור לכל אחת ואחת להכין מערכי שיעור, להדריך, לתמוך ולהנחות בכל מה שצריך.
המוטו שלה היה, שאם נדע להבין את הקשיים של תלמידינו – נוכל לעזור להם להתקדם. וכך היא נהגה כלפינו.
היא הייתה אישה רבת פעלים, גידלה משפחה לתפארת והיוותה מודל לחיקוי של אישה נאמנה, אמא מסורה, מרצה ומורה לתפארת והכל מתוך צניעות ענווה ודבקות במטרה.
שושנה ז"ל העמידה דורות של מורות למתמטיקה שרואות את עבודתן כשליחות חינוכית הרבה מעבר לתורת המספרים כי אם ככלי בחינוך ילדי ישראל למידות טובות בבחינת יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.
גם היום לאחר 15 שנות הוראה אני יודעת כי הייתה לי הזכות ללמוד ולהשתלם אצל אישה דגולה אשר הנחילה מאישיותה ומחכמתה עלינו- תלמידותיה, ודרכינו- לדורות רבים של תלמידים.
קשה לנחם את המשפחה על אובדן שכזה. ברם, בזאת תנוחמו, בכך ששושנה ז"ל השאירה בעולם הזה יד ושם בדמות תלמידיה הרבים אשר הולכים לאורה ומחנכים דורות רבים של תלמידים לאהבת תורה ולדרך ארץ לאור הלפיד והזרקור שהיא התוותה לנו. ולאורה נמשיך לילך.
יהי זכרה ברוך.