נקודה למחשבה מהמרפ"ד:מאורות הדף היומי

מאת טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד

"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה" (גיטין ס ע"ב). בנקודה זו טמון הסוד המייחד את מעמד התורה שבעל פה בתודעת כנסת ישראל לדורותיה. במוקד כל ישיבה ובתודעת כל הבא בשעריה עומד לימוד הגמרא במרכז, אולם לימוד הגמרא אינו עוד נחלתם הבלעדית של היושבים בבית המדרש.
רעיון "הדף היומי" הוכרז על ידי מחוללו הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין שבפולין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים והאמרי אמת, שהביעו את תמיכתם ואת ברכתם. הרציונל העומד בבסיס הרעיון היה ליצור סדר אחיד ומשותף ללימוד הגמרא בכל קהילות ישראל, נקבע לוח ללימוד דף יומי – סדר ללימוד התלמוד הבבלי, בקצב של דף אחד ליום. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד, ואכן כך. הדף היומי נלמד בשקיקה ובשקידה בכל קהילות אירופה, אך בעקבות מלחמת העולם השנייה והכחדת קהילות רבות נפגע הלימוד באופן משמעותי. עם סיום המלחמה, במקביל לשיקום הקהילות היהודיות, הוקמו שיעורים רבים במטרה להחזיר את המצב לקדמותו, אולם הדבר לא צלח והדף היומי נלמד בקרב ציבור מצומצם בלבד.
אור לשנת תש"ס נפל דבר בישראל: הרב חיים דוד קובלסקי הקיים את "מאורות הדף היומי", ארגון שמטרתו להחיות מחדש את לימוד הדף היומי בכל שכבות הציבור בארץ ובעולם. המקור והבסיס למטרת הארגון מושתתים על חזונו של הרב מאיר שפירא מלובלין, על פיו כל היהודים, בכל ארצות פזוריהם, ילמדו את אותו דף תלמוד בכל יום. במרכז הארגון ארבעה בתי מדרש להכשרת מגידי שיעור. במהלך תקופת ההכשרה מתמקדים הרבנים בלימוד הדף היומי באופן עיוני ומעשי תוך מתן דגש על הקשר בין הסוגיות הנלמדות לנושאים אקטואליים. מזה עשור, מדי יום ביומו, בכל שעות היום, מתקיימים שיעורים ברחבי הארץ במאות מוקדים – בישיבות בבתי ספר, בבתי כנסת, בשווקים ובמשרדים. ידועים ומפורסמים הקשיים והבעיות בלימוד הגמרא. אליבא דפרופ' אפרים אלימלך אורבך אפשר לחלקם לשלושה סוגים: בעיית החומר, בעיית המתודה ובעיית המורים. מגידי השיעורים ערים לבעיות ולקשיים הפדגוגיים האמיתיים אִתם מתמודדים לומדי הגמרא, והם מצוידים בכלים המאפשרים לימוד חי ותוסס, מתנצח וסוער, רב חיוניות ועצמה לצד לימוד הגיוני ונורמטיבי. יש שכתוצאה מהחשיפה לדף היומי יבקשו ללמוד מהמסד עד הטפחות, מהפסוקים עד הפסיקה; אחרים יסתפקו בהיכרות עם החשיבה ההלכתית בלבד. עבור אלה וגם אלה קיים סיכוי שמעבר ללימוד גרידא תתפתח ותעמיק אצלם הנכונות למחויבות ההלכתית. בנוסף למערכת השיעורים הענפה הוקמו על ידי הארגון פרויקטים חוצי גבולות. ארגון מאורות הדף היומי מפיק, מפרסם ומוכר עזרים העוסקים בלימוד הגמרא למסכתות השונות, ביניהם חוברות, תמונות ותקליטורים בשפות שונות, וספרי עזר להוראה. מדי שבוע מופץ גיליון "מאורות הדף היומי" בכ-60,000 עותקים בשפות עברית, אנגלית וצרפתית ונשלח לכל דורש בדוא"ל. במטרה להשריש את אהבת לימוד התורה אצל הילדים כבר מגיל צעיר מופץ העלון השבועי לילדים "מאורות הדף היומי". הוא נכתב בשפה העברית ומופץ בכל שבוע בכ-30,000 עותקים. לא נותר לנו אלא לחתום בדבריו של הרב מאיר שפירא מלובלין: "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז–גרמניה, לידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים, למרות מחלוקות שביניהם, לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן".

מקורות
1. אתר הדף היומי
2. פורטל הדף היומי
3. סטריקובסקי אריה (עורך), היהודי והספר – דף לתרבות יהודית, גיליון 248, ירושלים, כסלו תשס"א.

חינוך יעודי

מאת: יהונתן ונדר, עיתון מקור ראשון

המפגש הראשון שלהן עם היהדות מלווה בשופרות ובטקס כפרות. אלה שצולחות את השלב הזה בלי להיבהל, מתחברות ללימודי יהדות בעומק שלא יבייש אף בחור ישיבה. המורות מאוקראינה לומדות שם במכללה חב"דית וכאן במכללת "אורות ישראל" באלקנה, ואיכשהו זה דווקא עובד.

למאמר המלא ללחץ כאן.

תוכנית המצוינות במכללת אורות ישראל באלקנה

הרב אוריאל טויטו מרכז התוכנית

"מכללת אורות" הוקמה בשנת תשל"ט כשבבסיסה ניצבת משנתו של הראי"ה קוק. בהתאם לחזונו הגדול של הראי"ה קוק מכשירים במכללה מורות ומחנכות, מתוך הכרה במיוחדות התקופה בה אנו חיים ובאתגרים החינוכיים הגדולים שהיא מזמנת לפתחנו. תוכנית המצוינות של מכללת אורות היא פרויקט הבא לתרום תרומה ייחודית לתהליך הכשרת המורות והמחנכות של המחר.
הבנות מתקבלות לתוכנית על בסיסי מצוינות אקדמית, ובתוכנית אנו מנסים לתרגם את המצוינות האקדמית למצוינות במעשה ההוראה והחינוך. מטרת התוכנית אינה להפוך מצוינים למורים אלא לכוון את המצוינות לאפיקי החינוך וההוראה, ליצור מורים שמצטיינים בעבודתם החינוכית. תפיסה זו של תוכנית המצוינות הציבה בפנינו אתגר לא פשוט. הרי הכשרת מורים שמצטיינים בעבודתם החינוכית היא מטרתם של כל המסלולים והחוגים במכללה. תפיסת מרכזיותו של החינוך ותחושת השליחות המלווה את המכללה כולה במעשה ההכשרה לא מאפשרת לנו להתפשר על פחות ממצוינות בחינוך. ומאחר שזו מגמתם של כל החוגים במכללה – מה בעצם מוסיפה תוכנית המצוינות?
התוכנית באה לתרום להכשרת הלומדת בשלושה תחומים, בהם משתלבות המצוינות האקדמית שמביאות איתן הבנות אל התוכנית, והמצוינות במעשה ההוראה: חינוך והוראה, הובלה וניהול והעשרה. מתוך ראיית בנות המצוינות כמורות המשתלבות בהוראה בכיתה, בחינוך בכיתה ובתרומה בעשייה החינוכית בבית הספר, שולבו בתוכנית קורסים שנועדו לפתח את כישורי ההוראה והחינוך של הסטודנטית. מתוך ראיית בנות המצוינות לא רק כמורות בעתיד, אלא גם כממלאות תפקידי מפתח נוספים בבית הספר ובמערכת החינוך, שילבנו בתוכנית הלימודים קורסים שנועדו להקנות כישורים בסיסיים של מנהיגות וניהול, וכן הכרת המערכת הבית-ספרית מעבר למה שנעשה במסגרת העבודה המעשית. בנוסף לאלו, מתכוונת התוכנית להעשיר את עולמה של הלומדת.
אנו מניחים שמורה מצוינות היא מורה בעלת השכלה עשירה ובעלת ידע בסיסי בתחומי דעת רבים, הלכך כללנו בתוכנית המצוינות קורסים שנועדו להרחיב את עולמה האינטלקטואלי של הלומדת . הסטודנטית "טועמת" מתחומים המשיקים אל החינוך, וכן מתחומים שאינם קשורים מהותית לחינוך, אך עולים על שולחנה של המחנכת במהלך עבודתה.
לצד קורסים העוסקים בחיזוק זהותה המקצועית של סטודנטית וחיזוק דרכי ההוראה, משתתפת הלומדת, במהלך שלוש שנות הלימודים, בסיורי שטח המזמנים לה מפגשים עם המערכת הבית-ספרית שמעבר לכיתה ולתלמידים. לצורך כך נבחרים בתי ספר בעלי ייחוד (צורת ניהול מיוחדת, אוכלוסיות מגוונות, צורות ארגוניות וכד') מטרת הסיורים, להכיר וללמוד כיצד פועלת שכבת ההנהלה של בתי הספר, וכיצד היא מתמודדת עם אתגרי הלמידה ואתגרי המערכת הבית-ספרית וכיצד ניתן לתרום לה ולקדמה. את הסיורים מנחה ד"ר יחיאל שרמן (מרצה בבית הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת בר אילן).
במסגרת תוכנית ההעשרה שבתוכנית שומעות בנות שנה ג' קורס בנושאי אתיקה רפואית. הקורס עוסק בדילמות של אתיקה רפואית ופותח בפני הלומד צוהר אל עולמות של רפואה, מוסר וערכים ומה שעולה במפגש ביניהם. מטרת הקורס: להעשיר את עולמה של הלומדת ולהפגיש אותה עם תחומי ידע חדשים, אותם היא עתידה לפגוש בשיח החינוכי והאישי בכיתה בה תלמד. מרצה: פרופ' מנחם שלזינגר (מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת באר שבע).
קורס אחר מוקדש לפיתוח המצוינות האקדמית של הבנות. הקורס: פרשת שבוע בעין הלכתית, עוסק בפיתוח יכולות למידה ואוריינות, ומטרתו: הקניית כלים לניתוח טקסטים והוראתם בכיתה. בסיס הקורס הוא פרשת השבוע, הנלמדת בכל כיתה בכל שבוע, וממנו יוצאות הלומדות לעיסוק במגוון נושאים המפגישים אותם עם ספרות עשירה, וכן עם דרכי הוראתה. מרצה: ד"ר מרב טובול
התוכנית כוללת גם קורס בנושא: היחס אל המדינה ואל החילון בהגות הדתית המודרנית. נושא זה עולה תדיר על שולחנה של המחנכת, פעמים אגב מועדים שנתחדשו עם הקמת המדינה (יום עצמאות, יום ירושלים ועוד), פעמים אגב ההוראה של תנ"ך ותורה שבעל פה, ופעמים אגב מאורעות ציבוריים שונים.
את סיום השנה (תשס"ט) צייננו בסיור במוזיאון השקט בחולון, שם עמדו הבנות על עולמם של החרשים ועל קשיי ההשתלבות שלהם בחברה. חוויית ההתנסות בדרכי התקשורת של החרשים והמפגש עם החרשים פתח צוהר אל עולמם ותרם להבנת תפקידנו כחברה בכלל וכמחנכים בפרט ביחס לחרשים ובמעגל רחב יותר, ביחס לכל המרכיבים של החברה.
משם יצאנו לסיור תיאטרלי בשכונת נווה צדק בתל - אביב. בליווי המדריך-שחקן ערן לנסקי, שבחן ובכישרון משחק הוביל אותנו בין בתיה של השכונה ותאר בפנינו את ההתרחשויות והדמויות שמלאו אותה בשנותיה הראשונות. מומלץ.
חתמנו את היום בארוחה קלה בגרעין התורני ביפו, ושמענו סקירה על הפעילויות החינוכיות הרבות אותם מקיים הגרעין בבתי הספר באזור וגם בפעילויות חוץ בית ספריות.
לא נוכל לסיים סקירה קצרה זו על תוכנית המצוינות מבלי להתייחס גם לעתיד. ההבנה שמצוינות היא גם התקדמות מתמדת, המחייבת גם אותנו לשלב בתוכנית התייחסות לאתגרים שהזמן צריך להם, כמו המדיה, הקולנוע, השימוש בהם ושילובם במערכת החינוכית, חינוך לחיי משפחה, חינוך דתי בעולם מודרני ועוד. על כל אלה אנו נותנים את דעתנו מתוך מטרה לתת להם מענה בתוכנית המצוינות.

שיר לזכרה של רינה (שבט) צביאל ע"ה

תשכ"ז–תשס"ז
רינה (שבט) צביאל אמנם עלתה ארצה מארה"ב בגיל 16 אך הייתה סיפור הצלחה של תורת ארץ ישראל. רינה התברכה בתכונות רבות של יצירה, ארגון, חכמה וחוש הומור. היא בלטה והצליחה בחברה ובלימודים, כמדריכה, כמורה-חיילת וכמחנכת. מאז חתונתה עם שמוליק כוונו כוחותיה כלפי משפחתה כאישה וכאימא נאמנה, וחברה פעילה בתפקידים רשמיים, כגון ועדת קליטה ותרבות, ובעיקר בתפקידים לא-רשמיים, ביישוב מעלה-חבר שבדרום הר חברון: לדאוג ליולדות, למשפחות חדשות, לעבור ולעודד את מי שצריך מילה טובה או עצה. רינה היוותה דוגמה חיה של צניעות ואלטרואיזם, לא מתוך "מסכנות" או "הצטדקות" אלא מתוך אידאליזם צרוף ובחירה מודעת. האמונה, הביטחון והשמחה שלה נשארו איתנים, גם בהתמודדותה עם המחלה הממושכת והקשה.
תורת החיים של תורת ארץ ישראל, של כלליות וחסד, של מסירות וגבורה, הייתה לה טבעית כל כך שקשה להאמין שזו הדרך הארוכה שעשתה במשך חייה הקצרים.
כשבועיים לפני פטירתה של רינה, היא כתבה תפילה. לחץ למילים של התפילה.

אודי ולילך דוידי הלחינו שיר לחלק ממילות התפילה.
השיר נמצא בדיסק החדש של אודי דוידי.

השמעת השיר באישורו של הזמר אודי דוידי

לחץ להשמעת השיר.

תכנית קיץ – "אור חנה" בשיתוף מכללת בית חנה – מכללת אורות ישראל אלקנה

מאת: הרב משה וובר
ראש תוכנית אור חנה
מנהל מכללת בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה

כשאלפי סטודנטים ברחבי אוקראינה עוזבים את ספסל הלימודים לחופשת הקיץ, קבוצת עילית של בנות המכללה לחינוך והוראה בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה, יוצאות לתכנית קיץ לימודית חווייתית במכללת אורות ישראל באלקנה, ישראל. הצלחת התכנית הייחודית נזקפת לנשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, וד"ר שרגא פישרמן, בעידודו של הגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הקליימס-קונפרנס וגורמים נוספים.

סטודנטיות מהמכללה לחינוך והוראה בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה, מגיעות זו השנה השתים-עשר ברציפות לתכנית קיץ מיוחדת הממוקמת בתוככי מכללת אורות ישראל באלקנה.
מטרת התכנית היא להגביר את לימודי העברית והמסורת לתלמידות המכללה באוקראינה מתוך חוויה לימודית והכרת הארץ, לפתח בהן את הזיקה הציונית ואהבת הארץ וחיבור לתורה ולמצוות.
במהלך שישה שבועות מקבלות התלמידות הרצאות מפי מיטב המרצים בשפה העברית והרוסית, בנושאי דעת שונים. הדגש העיקרי הוא כמובן לרכישת השפה העברית. 30 ש"ש מושקעות במטרה זו. דגש נוסף הוא בהקניית מתודות להוראת השואה בקרב בתי הספר היהודיים בחבר המדינות.
בנוסף לכך, הבנות מתוודעות למתודות עדכניות בהוראת יהדות ועברית, ומתנסות ביצירה חווייתית לימודית במרפ"ד המכללה המאובזר. התלמידות תורמות מהידע ומהכלים שרכשו לקבוצות ילדות עולות בישראל.
הרכב המרצים מגוון מאוד. חלקם מרצים ממכללת אורות ישראל וחלקם מכל רחבי הארץ. הם נבחרו בקפידה על ידי הנהלת התכנית.
תכנית זו מושקעת במיוחד לאור הצורך הרב במורות לעברית וליהדות ברחבי מדינות חבר העמים (לשעבר). המכללה היחידה המכשירה כוח עובדי הוראה בחבר העמים היא מכללת בית חנה. משרד החינוך רואה בכך חשיבות מיוחדת להגביר את הזיקה לישראל ולמורשתה בקרב בתי הספר העבריים בחבר העמים, על ידי השקעה מיוחדת בפרויקט ייחודי זה.
כדי להגיע להצלחה מֵרבית ואפקטיבית מהתכנית, ראשי מכללת אורות ישראל וצוות מכללת בית חנה נפגשים חודשים קודם לכן באוקראינה, מגבשים יחדיו את מטרות התכנית ובוחרים בקפידה את התלמידות המתאימות לפרויקט זה.
"עד היום התכנית הוכיחה את עצמה מעל ומעבר", אומר לנו הרב משה וובר ראש התכנית בשנה זו. ''הידע שרוכשות הבנות בתכנית הקיץ בתחום העברית, המתודיקה והמסורת, ובעיקר ההווי הישראלי, שווים למספר שנות לימוד באוקראינה''.

נקודה למחשבה -כיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת?

מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד

כיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת? כיצד להעביר מסרים בצורה ברורה ותמציתית? כיצד להתמודד עם קשיים העולים במהלך שיעור? כיצד להתגבר על פחד מפני קהל? מסתבר ששאלות כגון אלו מעסיקות לא רק את פרחי ההוראה במהלך לימודיהם אלא גם את טובי המדינאים בארץ ובעולם. המורה בחברה בת זמננו נדרש לעמוד בעל כורחו בתחרות מול שטף מידע ממקורות חזותיים ואינטראקטיביים העומדים בחלקם בניגוד למידע השמיעתי השיטתי הניתן על ידו.תחרות זו מחייבת את המורה לרכוש כלים מתודולוגיים שיש בהם ממש כדי להפוך את תהליך ההוראה והלמידה למועיל איכותי וחוויתי.אחת משיטות השכנוע המובילות בעולם מיושמת מזה עשרות שנים בעולם האקדמי, הפוליטי והעסקי. מדובר על שיטת דיבייט.
דיבייט (Debate) הוא ענף תחרותי חוצה גבולות, המשלב רטוריקה וחשיבה מעמיקה. הדיבייט הוא ויכוח מובנה בו מנסים נואמים משני צדדיו של נושא מסוים לשכנע בצדקת דבריהם באמצעות טיעונים והצגתם בצורה משכנעת. ייחודה של השיטה בפיתוח מיומנויות ויכולות וברכישת כלים מעשיים לשיפור יכולת השכנוע והעברת המסרים כגון: הכרות עם שפת גוף ככלי לחיזוק המסר המילולי, הגברת ריכוז וקשב לקהלי יעד משתנים, הקניית טכניקות להתגברות על המאפיינים הנפוצים של פחד במה, פיתוח הקשבה ביקורתית ויכולת התמודדות עם דברי אופוזיציה בזמן אמת ועוד.הדיבייט מאפשר פיתוח כושר ביטוי, חשיבה אנליטית, ניסוח וביטחון עצמי. מועדוני דיבייט קיימים במרבית האוניברסיטאות והמכללות במדינות המערב, רבים מבכירי המשק והחברה בעולם המערבי הם "דיבייטורים" בעברם, גם בישראל הוכשרו עשרות אלפי בני אדם במסגרות הכשרה שונות בשיטה זו ביניהם חברי כנסת ופוליטיקאים הבולטים שבהם הם רה"מ בנימין נתניהו והשגריר באו"ם לשעבר דני גילרמן, כמו כן אנשי עסקים בכירים חברים בעמותות חברתיות ומקצועיות ועוד.בארץ קיימים מועדוניי דיבייט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באוניברסיטת תל – אביב באוניברסיטת בר אילן וכן במרכז הבינתחומי בהרצלייה . הדיבייט מתאים לסטודנטים\ות מכל הפקולטות והחוגים,וכן למרצים מורים ולכל מי שנדרש לדבר בפני קהל ולגלות כושר שכנוע הלכה למעשה.
מקורות
http://debatebiu.wordpress.com/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98/
http://www.idebate.org.il/

אל גינות אגוז

מירה לוינגר
מרכזת החוג לספרות

לפנינו קובץ של שירים וסיפורים – פרי עטן של בנות החוג לספרות.
בחרנו הפעם להפגיש את שירתן הצעירה של הסטודנטיות עם שירתם של משוררים קלאסיים, ידועים ומוכרים. יצרנו דיאלוג סמוי בין שיר לשיר : העמדנו שיר "צעיר" מול שיר "ותיק" , ומצאנו ש"סדנא דארעא חד הוא".

יש קווים מקבילים בין השירה של הסטודנטיות לשירה של המשוררים המפורסמים. ויש ,כמובן, גם שוני רב הן מבחינת רמת הכתיבה, דרכי ההבעה והשקפת העולם.
שירה טובה – סיפור טוב הם דרך ביטוי לומר משהו , משהו אמיתי.
באגרות הראיה כותב הרב קוק זצ"ל:
" הננו חייבים לקנות לנו את הכישרון הספרותי, את הסגנון החי לכל צבעיו, את הפרוזי ואת המליצי. ואם יש בנו מי שמרגיש את רוחו בנטייה לשירה ופיוט, אל נא יעזוב כשרונו... והננו חייבים להכין לנו את הנשק הזמני – העט".
{אגרות הראיה, ב', אגרת תקצד, עמ' רכו}
וזאת עשו בנות החוג לספרות. הן אחזו בעט והעלו על הכתב שירים וסיפורים המכילים מחשבות, לבטים, כיסופים וספקות של כותבות צעירות.
"אל גינת 2" – חוברת השירים והסיפורים "לוקחת" אותנו למסע קצר החושף את עולמן הפנימי של סטודנטיות צעירות, מוכשרות , מהחוג לספרות במכללת אורות ישראל.

למעוניינים לקבל עותק של "אל גינת 2" נא ליצור קשר עם נעמי שפנגלט בכתובת: development@orot.ac.il