יום רביעי, 28 באוקטובר 2009

מאגר עם מבט תורני (עממי) על סוגיות אקטואליות

הרב יונה גודמן
ראש תחום חינוך אמוני

מורה או מחנכת המחפשת קטעי עיתון קצרים ובהם דעותיהם של רבנים שונים על סוגיות אקטואליות יכולה למצוא קטעים רבים באתר חדש ברשת. עיתון מקור ראשון היומי (יש דבר כזה, היוצא באמצע שבוע במקום מה שפעם היה עיתון הצופה) מפעיל מזה כשלושה חודשים מדור הנקרא "ראש בראש" בו כותבים בכל פעם שניים או שלושה רבנים את דעתם על סוגיות אקטואליות בוערות.
כל הפינות של המדור הועלו כעת לאתר אינטרנט היושב כאן.


חלק מהנושאים עשויים להיות מענייניים וחשובים לעולם התלמידים, וניתן לקחת מהם קטעים כפתיח לדיון חינוכי (כמובן שחלק מהנושאים קשורים יותר לעולם המבוגרים).
שימו לב כי בצד ימין למעלה ניתן לעבור לחודש אחר ולדפדף אף בו ברשימת הנושאים.



שילוב סטודנטיות בהתמחות לקידום נוער בהתנדבות עם נוער בחוף דוגית

רקע
במהלך חודשי הקיץ בשנים האחרונות עמותת על"ם – עמותה למען נוער במצבי סיכון – מקימה אוהל פתוח לנערים בסיכון בחוף דוגית. האוהל, המאויש באנשי מקצוע ובמתנדבים, פתוח בשעות הער
ב והלילה, ומהווה מרחב הידברות בין המבוגרים במקום ובין בני הנוער המעוניינים לשוחח על קשייהם.
המטרה המרכזית של הפרויקט היא סיוע לבני הנוער במתן מידע, בהכוונה, בתמיכה, ובאוזן קשבת על ידי המבוגר המשמעותי במקום. לעתים השיחה היא אישית – נער ומתנדב, ולעתים היא קבוצתית – מספר נערים או מספר מתנדבים. בנוסף, נעשה ניסיון לאתר נוער במצבי סיכון תוך הליכה לאורך החוף.
גורמי הסיכון של הנערים בחוף הם רבים: עישון כבד, לבוש פרובוקטיבי, אלימות, לחץ חברתי, אלכוהול, סמים ויחסי מין. לעתים נכנסים לאוהל גם נערים נורמטיביים המעוניינים בשיחה, בהפוגה או בכיבוד קל. כאמור, רוב הנערים המגיעים לאוהל הם מבתים דתיים.
המתנדבים במקום הם אנשי חינוך או טיפול, סטודנטים המתמחים בנוער בסיכון ואחרים. ערב התנדבות נפתח בהדרכה מקצועית קצרה של עמותת על"ם לכלל המתנדבים, ומסתיים בסיכום ובעיבוד קצר של ההתנדבות באותו הערב.

שילוב הסטודנטיות ממכללת אורות ישראל
בקיץ תשס"ט הוחלט לשלב בפרויקט סטודנטיות מההתמחות לחינוך חברתי קהילתי, המכשירה את הבנות לעשייה גם בתחום קידום נוער. ההחלטה לשלב את הסטודנטיות נבעה מתוך מחשבה שההתנסות היא חשובה ומשמעותית ועשויה לתרום לסטודנטית אישית ומקצועית. בנוסף, כיוון שרוב הנוער מגיע מבתים דתיים, התבקשנו על ידי עמותת על"ם, וביקשנו אנו ליצור מענה המכיר את השפה, הדילמות והקשיים של נוער זה. מטרה אחרת של השילוב בשנה זו הייתה ניסיון ובחינה האם נכון בעינינו למסד את שילוב הסטודנטיות בפרויקט בשנים הבאות.
השתתפות בנות המכללה בפרויקט בחוף דוגית נעשתה תוך חשיבה מרובה וליווי חינוכי צמוד. כהכנה לנסיעה שמעו הבנות שיחות מפי הרב נריה גוטל והרב יונה גודמן ולבנות התלוו הרב יונה גודמן ונורית סרי (ראש ההתמחות), שפעלו לצדן במשך הלילה. נערך דיון מסכם עם הבנות בחוף, בסוף הלילה. הדיון נועד לאפשר עיבוד שיטתי של החוויה בצד הרצון להפיק מסקנות לתחום הכשרת הבנות לעשייתן עם נוער דתי בסיכון.
לסיכום נאמר, כי ההתנסות הייתה משמעותית ומאתגרת. המפגש הישיר עם נערים בסיכון, במיוחד מרקע דתי, חשוב, קשה ואף מעורר תהיות – כיצד זה קורה לנו? איך נכון להתמודד? וכדומה. התחושה הכללית של הסטודנטיות ואנשי הצוות הייתה חיובית: המפגש תורם לנוער ועשוי לסייע לו, אם כי במידה מוגבלת; עולמו הדתי של המתנדב עשוי להיות משמעותי מאוד בהבנת מצבו של הנער הדתי בסיכון; המפגש תורם לסטודנטית אפשרות להבין פן נוסף של נוער בסיכון ושל דרכי עבודה עמו. בשנים הבאות בע"ה נמסד את ההתנדבות.

סיור סליחות – ברחוב שינקין!


בעשרת ימי תשובה יצאו בנות המכון לחינוך ואמונה בימינו בראשותו של הרב יונה גודמן לסיור תשובה ייחודי. במקום לנסוע מזרחה, לירושלים עיר הקודש ולבתי כנסיותיה, נסעו הבנות מערבה, ללב תל-אביב, לחפש את העם ואת תפקידנו כלפיו. בנות המכללה ביקרו בשלושה מוקדי "קירוב" / "החזרה בתשובה" / "הפצת יהדות" (כל מקום והגדרותיו) אשר הוקמו בשנתיים האחרונות בלב גוש דן על ידי משפחות מהציונות הדתית. התחנה הראשונה הייתה ברמת אביב, בה פגשנו משפחה שהחליטה לאחר הגירוש מגוש קטיף לעזוב את ביתה בעיר דוד ולעקור ללב האליטות; התחנה השנייה הייתה ב"המקום", אשר הוקם על ידי משפחות שעזבו את בית-אל ועברו ללב תל-אביב, צמוד לרחוב שיינקין; התחנה השלישית הייתה המדרשה לבעלות תשובה שהוקמה על ידי "ראש-יהודי" ובה לומדות כעשרים צעירות (בנות 25–35), שהחליטו שלא להסתפק בשיעורים ובקבלות שבת (המוצעים ב"ראש יהודי") אלא לעשות צעד ממשי נוסף ולקבל על עצמן חיי תורה ומצוות.
הסיור פתח בפני בנות המכללה סוגיות ושאלות רבות שיצרו דיונים פוריים. בין היתר נמנה את חלקן במבזקים:
א. מה ההבדלים המהותיים בין שלושת המרכזים שפגשנו בכל הקשור לקביעת מטרת בואם לשכונה ודרכי פועלם? הניתן לקבוע מי מהם צודק?
ב. האם הקמת מוקדי "קירוב" ליהדות ברוח ציונית-דתית הוא מהלך נכון בעינינו? אם כן, מדוע לא עשינו זאת עד היום?
ג. האם ניתן להקנות לילדים מהמשפחות הדתיות שעברו למעוזים חילוניים חינוך תורני בתנאים רוחניים כה קשים? האם משפחה שעוקרת ללב גוש דן למשימה שכזו מקריבה את ילדיה? כל משפחה הסבירה בצורה שונה את הדרך שבה היא מתמודדת עם אתגר חינוך ילדיה ב"לב שינקין".
ד. האם ניתן לדבר על התעוררות רחבה בעם, של חיפוש שורשים יהודיים? האם תהליכים שעוברים על חלק מאמני ישראל מלמדים על תהליכים ציבוריים רחבים יותר?
ה. מניין הכוח ומסירות הנפש לשלם מחירים כה יקרים (כולל במובן הכלכלי הפשוט, שכר דירה וכדומה)? האם גם לנו יש מסירות נפש שכזו כדי לפעול בדרכים הנראות לנו?
הסיור הסתיים במפגש מרתק עם בעלות תשובה "חדשות" שנמצאות בתחילת הדרך של חיי תורה ומצוות.
ולסיום – שני ציטוטים:
א. אחת מבעלות התשובה נשאלה מדוע היא בחרה לשוב בתשובה דווקא לכיוון ציוני-דתי. בין השאר היא השיבה: "אתם לא יודעים מה נתתם לי. נתתם לי עם וארץ כה נפלאים. אני שנים עובדת בהיי-טק, מכירה את מדינת תל-אביב ואת הכביש לנתב"ג משם נוסעים לטייל. מי הכיר מושג שנקרא "עם ישראל"?? מי שמעה על "ארץ ישראל"?? הפגשתם אותי עם מורשתי במובן הרחב של המילה ואין לי מילים כדי להודות לכם על כך".
ב. אחת מתלמידות המכללה (תושבת בנימין, דתייה מלידה) אמרה בסוף המפגש עם חיוך על פניה: "כשאהיה גדולה, גם אני רוצה להיות בעלת תשובה".

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

מותר לשנוא אותו? שיעור מאת הרב פרופ' נריה גוטל

הכל יודעים על המחויבות לאהבת ישראל ואולם ההלכה מלמדת כי לעתים ישנה חובת שנאת ישראל! האם שתי הוראות מנוגדות אלה משתלבות?

כהקדמה לתשובת שאלה זאת, הרב פרופ' גוטל העביר שיעור מיוחד לצוות מנהלת המכללה. תקשיבו ותהנו!

להורדת הקובץ בפורמט mp3 לחצי כאן.


יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

פרויקט מתוקשב בין מכללת אורות ישראל וישיבה יוניברסיטי

השימוש בשפה כאמצעי תקשורת, מאפשר ניסוח מסרים והעברתם, שינוי עמדות, וחינוך. שפה זרה, ובעולמנו הגלובלי במיוחד השפה האנגלית, מהווה גשר לעולם: גשר לעולם הכללי, גשר לעולם האקדמי, גשר לעולם הטכנולוגי והעסקי, ואף גשר לעולם היהודי. ואכן, אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים היום בפני הציונות הדתית הוא יצירת קשר והידוק קשר עם יהודי התפוצות.
משהתבקשה ההתמחות לאנגלית, כמו יתר ההתמחויות במכללה, לשלב את נושא הציונות הדתית בלימודי ההתמחות, עלו רעיונות רבים ויפים והם בוצעו בקורסים שונים ובעבודה המעשית. במסגרת הקורס "שימושי מחשב מתקדמים באנגלית" השתתפו הסטודנטיות בפרויקט בינלאומי שכלל דיאלוג בינן ובין סטודנטים לחינוך יהודי מישיבה יוניברסיטי. הפרויקט עמד על שלושה עקרונות : (1) הגדרת הציונות הדתית כתודעת כלל ישראל; (2) הנחת היסוד בהתמחות כי המורה לאנגלית בוגרת מכללת אורות איננה רק מורה "מקצועית" המקנה לתלמידיה כלי מעשי לחיים, אלא היא עוסקת בחינוך; (3) המטרה המרכזית של לימוד אנגלית והוראת אנגלית הינה שימוש בשפה כאמצעי תקשורת בהקשר חברתי/תרבותי אמיתי.
ד"ר קרן גולדפרד ממכללת אורות וד"ר קארן שון מישיבה יוניברסיטי הקימו אתר סגור שאיפשר לסטודנטים שלהן לנהל דיאלוג מעמיק בנושאים מגוונים הקשורים לחינוך בכלל וחינוך יהודי בפרט. הפרויקט נערך במשך כשמונה שבועות והסטודנטים דנו בו בדילמות הלקוחות מעולם החינוך תוך שימוש במקורות יהודיים המבססים את הגישות החינוכיות והפילוסופיות שלהם. מלבד הכרת שימוש טכנולוגי נוסף העומד לרשות המורה במאה העשרים ואחת, סיפק הפרויקט פלטפורמה ייחודית להיחשף לדעות ולגישות חינוכיות מיהודי התפוצות, ובו בזמן להשמיע את הגישה החינוכית והייחודית של הציונות הדתית.
לדברי ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות לאנגלית, הפרויקט בשיתוף עם ישיבה יוניברסיטי בארה"ב חייב את הסטודנטיות לחשוב במושגים של כלל ישראל, לבחון את הרעיונות הקשורים לציונות הדתית בקשר ליהודי התפוצות, להבין אילו מסרים הם מעבירים לנו, לחשוב אילו מסרים אנו, כציונים דתיים, צריכים להעביר ליהודי התפוצות, ולנסחם תוך התחשבות ברגישויות של השומעים.

יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

נקודה למחשבה - מכון מנדל למנהיגות

מאת: טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד
תכנית בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל למנהיגות נוסדה בירושלים בשנת 1991 בשיתוף עם משרד החינוך. זו תכנית ייחודית מבחינת היקפה, תכניה ואופי הלימוד. מטרתה לפתח ולטפח מנהיגים חינוכיים בעלי חזון והשפעה שיניעו ויובילו תהליכים לקידום החינוך בישראל. אחת מאבני היסוד עליהן מושתתת התכנית היא ההנחה שעל המנהיג החינוכי לפעול לאורו של חזון מעמיק ומעשי. עמיתי התכנית מפתחים תפיסות חזון בעבודה אישית לצד עבודה בצוותא, במסגרת אינטנסיבית ומאתגרת לצד מסגרת המעודדת ומאפשרת חשיבה מעמיקה ותכנון. במהלך התכנית העמיתים לומדים וחוקרים את שדה החינוך תאוריה לצד התנסות ממשית ומשמעותית, נפגשים עם מומחים בולטים ממגוון תחומים, בוחנים ובודקים מקרוב את המקום של החזון ושל הזהות החינוכית בעולם המעשה. מקורו ההיסטורי של החזון במנהיגים אשר ראו בעיני רוחם כיצד הרעיונות שטוו זה מכבר רוקמים עור וגידים, כמו הרצל, אטאטורק, מייקל קולינס ואמון דה ולירה, ג'פרסון. לאלו קדמו "נביאי ישראל הנבאים אל ירושלים והחזים לה חזון", ישעיה וחבקוק, הושע ועובדיה, נחום ודניאל. לימים מושג החזון אומץ לתחום הניהול והפך לכלי ניהולי בעזרתו משרטט הפרט או הארגון תמונה עתידית אידאלית אליו הוא שואף, מתוכה נגזרות הנחיות ותהליכי ביצוע המכוונים להוביל למימוש החזון. מנהיגים מצטיינים המוּנעים על ידי חזון בעל עצמה הם המפתח לשיפור החברה וחייהם של אנשים ברחבי העולם, אולם החזון אינו נחלתם הבלעדית של שועי עולם. אף מנהיגי חינוך אפקטיביים הם בעלי חזון ואת חזונותיהם אפשר לטפח באמצעות עבודת הכשרה.
תכנית ההכשרה של מכון מנדל למנהיגות מציבה את חזון המחנך במרכז ההתפתחות המקצועית. סגל ההוראה מונה שורה ארוכה של אנשי אקדמיה בולטים מישראל ומהעולם: חוקרים, מעצבי מדיניות ואנשי מקצוע. אנשי הסגל מלווים את העמיתים בעבודת ניסוח חזונם הפרטי, לבחינת הרעיונות הגדולים והדמויות הדגולות של התרבות המערבית והיהודית ולימוד הדרכים ליישום החזון הלכה למעשה! אחד מיעדי התכנית הוא פיתוח חומרים ושיטות לימוד – במהלך ההכשרה – והפצתם בקרב קהילת מנהיגי החינוך. מיותר לציין שעמיתי התכנית מתקבלים רק משהוכרו כבעלי יכולת להניע תהליכים משמעותיים בעתיד. במהלך הכשרתם הם רוכשים את הכלים הנחוצים כדי להקים ולנהל מוסדות חינוך שבהם עתידים להירתם לאתגרים החינוכיים והחברתיים הניצבים בפני החברה על גווניה וקהילותיה, על פלגיה ושסעיה, בארץ ובתפוצות. בוגרי בית הספר למנהיגות מכהנים בתפקידי מפתח במסגרות שונות, החל במשרות בכירות במשרדי הממשלה דרך ארגונים חינוכיים וחברתיים וכלה ברשויות המקומיות ועוד. אלה גם אלה הם עדות חיה לעובדה שחזון אינו רק תהליך מיסטי או דמיוני, אלא תהליך רציונלי, מובנה, שיטתי, ממוקד, וכדבריו של החוזה: "אם תרצו אין זו אגדה".
מקורות
1.דף הבית מכון מנדל למנהיגות
http://mandel.mli.org.il/MandelCMS/HomePage.htm
2.יחזקאל יג, טז.
3.ראובן כץ, COACHING אמון לחיים,אופוס,2005 , עמ' 190–209.
4.אתר משרד החינוך מינהל חברה ונוער
http://www.snunit.k12.il/minhal/42218.html
5.שלמה פוקס, ישראל שפלר, ודניאל מרום, מדברים חזון: הזמנה לדיון בתכלית החינוך היהודי,כתר.
http://mandel.mli.org.il/MedabrimChazon/The+Book/
6.לורה ויתוורת', הנרי קימסי-האוס, פיל סנדאהל, אימון קו אקטיבי, כישורים חדשים לאימון אנשים להצלחה בעבודה ובחיים, דניאלה די- נור, 2006.

יום שני, 14 בספטמבר 2009

סיור לצפון עם בנות תושב"ע

מאת:הרב אברם ווייס
ראש התמחות תושב"ע


מתוך רצון לארגן פעילות חווייתית של כל בנות ההתמחות לתושב"ע, שנים ב–ג, נערך ביום ב' בסיוון סיור בצפון הארץ בעקבות תנאים ואמוראים. הוא כלל ביקור ותפילה בקבריהם הקדושים של חכמי המשנה והגמרא במטרה להתחבר לדמויותיהם ולתורתם.
כל סטודנטית הכינה סיכום קצר על דמות אחת או שתיים מהתנאים והאמוראים וליד ציון הקבר של אותו צדיק סיפרה על פועלה, מעלותיה, הנהגותיה ותרומתה לעם ישראל ולתורה שבעל פה. במהלך הסיור מיקמנו את התנאים והאמוראים השונים בציר זמן תקופתי שהוכן מראש, מה שעזר לנו ללמוד על כל דמות גם בהקשר לתקופה בה חיה ולקבל תמונה רחבה יותר.

את הסיור התחלנו בטבריה בקבר רבי עקיבא, גדול התנאים הידוע בצניעותו ובענוותנותו, ובקברו של הרמח"ל, בעל 'מסילת ישרים'. ביקרנו במתחם קבריהם של הרמב"ם, רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו. ליד קברו של השל"ה הקדוש התפללנו את התפילה המיוחדת שחיבר על הבנים.
בדרך למירון עצרנו בקברם של התנאים רבי חלפתא ובניו רבי שמעון ורבי יוסי, הוא רבי יוסי 'סתם' המופיע במשנה. במירון עלינו לציון רבי שמעון בר יוחאי ורבי יוחנן הסנדלר.
נסענו לקברו של רבי יהודה בר עילאי, רבי יהודה 'סתם' המוכר מהמשנה, אשר יותר משש מאות מהלכותיו נמצאות בה. משם הגענו למערת קבורה מיוחדת בה קבורים גדולי אמוראי בבל, אביי ורבא, שהחלו את חתימת התלמוד.
את הסיור סיימנו ב'עמוקה' – קברו של ר' יונתן בן עוזיאל, הידוע בצדקותו ובסגולותיו, וערכנו 'סעודת אמנים' במתחם הקבר.

הסיור הוסיף לנו ידע רב על חכמינו הקדושים. הרגשנו הרגשה מרוממת על זכותנו להכירם יותר מקרוב, ללמוד על תולדותיהם ופעלם, ולהבין, ולו במעט, כיצד תרמו והשפיעו לאורך הדורות ואף בימינו אלה.
שמחנו על ההזדמנות להתפלל על קברות הצדיקים ולהכיר את גדולתם ואת קדושתם.
את הגיבוש החברתי של בנות ההתמחות ואת יצירת ההווי הקבוצתי המשותף ניתן לזקוף לזכותם של ראש ההתמחות, הרב אברם ווייס, והמדריכה הפדגוגית, ד"ר רותי שפירא, העמלים רבות בפיתוח ההתמחות ומגלים רצון לעזור, ליצור אווירה לימודית נעימה וחווייתית ולהקנות כלים להכשרתנו.

מי ייתן ונזכה ללכת לאורם של הצדיקים ולהנחיל לדורות הבאים את חידושיהם, חיבוריהם, מידותיהם והנהגותיהם, וזכותם תגן בעדנו ובעד כל עם ישראל. אמן.