חדש בקמפוס רחובות – סדנת סטאז' וירטואלית

כתב: נתן פריד, מרכז ההתמחות בהוראה, קמפוס רחובות
ערך: עדיאל ברודמן, מרכז היחידה ללמידה מרחוק, קמפוס רחובות

מנחי הסטאז' והיחידה ללמידה מרחוק בקמפוס רחובות חברו יחד להקמת סדנת סטאז' וירטואלית לשירות מתמחי הפריפריה. היום כבר לא צריך לבזבז שעות יקרות בדרכים כדי להגיע לסדנה ולהיפגש עם המנחה. בלחיצת כפתור הסדנה מגיעה אל המתמחה בכל מקום ובכל זמן.

מבוא
תהליך ההתמחות של המורה החדש מורכב משלושה חלקים עיקריים:
1. העבודה בהוראה במוסד חינוכי מאושר בהיקף של לפחות שליש משרה;
2. הנחיה וליווי על ידי מורה ותיק מצוות בית הספר;
3. השתתפות בסדנת התמחות הנערכת במכללה, בהיקף של 56 ש"ש.

שלושת החלקים, ששניים מהם מתרחשים בבית הספר ואחד במכללה, הם בעלי חשיבות שווה. יחד עם זאת חייב להיות תיאום וקשר מובנה בין שלושת החלקים על מנת ששנת ההתמחות, השנה הראשונה לעבודתו של המורה, תהפוך לשנה משמעותית עבורו.

אז מה הבעיה?
במהלך שנות קיום אגף ההתמחות בהוראה הסתבר שבכל אחד משלושת הגורמים מתגלעים לעתים קשיים המונעים מהמורה למלא את דרישות ההתמחות לפרטיהן. הקושי העיקרי היה שבמספר מכללות מורים שבהם בוגרי המכללה שובצו לעבודה במקומות המרוחקים מהמכללה ועל פי רוב בסמוך למקום מגוריו של התלמיד.
היקף הסדנה הוא 2 ש"ש, אך הסתבר שלעתים על התלמיד לבזבז כארבע שעות נסיעה על מנת להגיע למכללה. אין גם שום גורם המממן לסטודנט את הוצאות נסיעותיו להשתתפות סדנה.
עקב כך היו מורים שהעדיפו להתעלם מחובת ההתמחות ובכך "זכו" גם ביום עבודה נוסף.

הפתרון – סדנה וירטואלית
היות שמשרד החינוך והמכללה רואים בתהליך ההתמחות תהליך הכרחי, נדרש פתרון לתלמידים-מורים אלו, שלמרות רצונם אינם משתתפים בתהליך ההתמחות. יש לציין שעיכוב בתהליך מעכב את קבלת רישיון ההוראה הקבוע ומעכב את המשך ההתמחות הפרופסיונאלית של המורה. הדבר נכון במיוחד לגבי מורי בית הספר היסודי הנמצאים במסגרת "אופק חדש".

הפתרון שנמצא הוא הכנת מסגרת תקשורת וירטואלית, המפגישה את המורים החדשים עם מנחה הקבוצה בעזרת פלטפורמה וירטואלית מובנית, שאותה אתאר בהמשך. במקביל לכך, שני חלקי ההתמחות האחרים – עבודה בבית הספר וליווי על ידי מורה מנחה – ממשיכים כמו אצל שאר התלמידים בסדנאות.

מבנה הסדנה הוירטואלית בקמפוס רחובות
בסדנה משתתפים (בהסכמתם) כעשרים תלמידים שנבחרו על פי מקומות מגוריהם: צפונה לירושלים, מזרחה לגוש דן או דרומה לאשקלון.


התכנים ודרכי העבודה
השתמשנו בפלטפורמה אינטרנטית הקיימת גם במכללות אחרות לחינוך כגון בית ברל, אורות ישראל קמפוס אלקנה ועוד.
באמצעות היחידה ללמידה מרחוק בקמפוס רחובות הוקם על אפליקציית Highlearn אתר עבור סדנת הסטאז' לשנת הלימודים תשע"א. רשמנו באתר את כל חברי הפורום, פרטיהם, דרכי התקשרות אישיות (טלפונים) וכתובות דוא"ל. כל תלמיד קיבל קוד כניסה אישי למערכת.

אז לא נפגשים כלל עם המנחה?
במהלך השנה יתקיימו אי"ה במכללה חמישה מפגשים של הקבוצה עם מנחה הסדנה, במטרה לדון בדרכי העבודה, להבהיר נושאים בקשר לפלטפורמה הוירטואלית ובמתרחש בעבודה.

איך מתבצעת הלמידה?
שנת הלימודים חולקה למחזורים של עשרה ימי עבודה (שבהם לומדים במכללה). בכל מחזור אחד מחברי הסדנה, על פי סדר שנקבע מראש, מציג לשאר החברים בעיה חינוכית, לימודית או משמעתית המעסיקה אותו. הבעיה עשויה להיות ביחסים בינו ובין הכיתה, בינו ובין הצוות או ההנהלה, בינו ובין ההורים וכדומה. הבעיה מוצגת מנקודת ראותו הסובייקטיבית של הכותב החווה את הבעיה.
במהלך שלושת הימים הבאים כל אחד מחברי הסדנה מציג לכותב שאלות להבהרה. לדוגמה: האם הוא פנה להורים? האם הוא מרגיש בהתנהגות הילד פגיעה אישית? האם הוא שוחח עם הילד? אין אפשרות להציג שאלות שיפוטיות או שאלות שהן בעצם פתרון מסוים.
במהלך היומיים הבאים התלמיד חייב לענות לכולם תשובות מפורטות, גם אם מופיעות שאלות דומות. מטרת השאלות היא לאפשר לתלמיד להיות חשוף לנקודות מבט אובייקטיביות אחרות. השאלות הן למעשה מעין שד"ד (שיקול דעת דידקטי), שייתכן שהכותב לא ביצע לפני תגובתו.
חברי הפורום נחשפים לתשובות שקיבלו כולם, לומדים את האירוע מכל היבטיו ("ההורים לא מתעניינים", "הילד יתום", "המנהל לא מתעסק עם בעיות בכיתות" וכו'). במהלך שלושת הימים הבאים מעלה כל אחד מחברי הפורום הצעה לפתרון הבעיה.

הייחודיות של הפלטפורמה שלנו
1. במהלך היומיים הבאים כותב האירוע עובר על כל ההצעות, מתרשם מהן ומעלה לאתר את מסקנותיו; מעין רפלקציה: "מה לקחתי אתי מהצעות החברים".
2. במהלך פרסום האירוע מנחה הסדנה יפרסם באתר (לקריאת רשות להעשרה) מאמר שתוכנו בזיקה לבעיה שהועלתה. אם אחד מחברי הפורום מעוניין לשתף את חברי הפורום במאמר, יוכל להעבירו למנחה הסדנה שיתרשם ויפרסם.
3. תלמיד שבמהלך שנת הלימודים מתבקש להתייעץ עם מנחה הסדנה יכול לעשות זאת באמצעות המייל האישי של המנחה.

בסוף שנת הלימודים תשע"א נשמח לספר חוויות מהסדנה. נבדוק גם מה יש לשפר ומה לשמר לקראת שנת הלימודים תשע"ב.

באנו חושך לגרש... איזה חושך גרשנו?

מאת הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

על החושך שבחכמת יוון ועל חלקם של ישראל באלוקי ישראל מובא במדרש (בראשית רבה ב , ד): "חושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". על מדרש זה נשאלות מספר שאלות:
מדוע דווקא על קרן השור? מה כוונת היוונים באומרם לישראל שאין להם חלק באלוקי ישראל? לכאורה היה ראוי לדרוש מהם לכתוב "שאנו כופרים בה' " או "שאין אנו מאמינים בה' ". האמירה של היוונים לישראל ש"אין לכם חלק" רומזת שאמנם לישראל אין חלק אך לנו, היוונים, יש את החלק הנכון והאמתי באלוקים.
על איזה חלק מדברים היוונים שיש להם בבורא עולם? מה מפריע להם שלישראל יש חלק באלוקיו?
מצאנו בחז"ל שהם העריכו את השפה היוונית ואף התירו לכתוב את התורה ביוונית. דרשו זאת מהפסוק: "יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם יפיותו של יפת תהא באוהלי שם" (מגילה ט).
השפה כידוע היא ביטוי לחכמה ולדעת. הערכתם של חז"ל לשפה היוונית נובעת מההכרה שיש גרעין אמת בחכמת יוון שניתן בו להסתמך עליו: "ושמע אמת ממי שאמרה" (רמב"ם, הקדמה לשמונה פרקים). לעומת זאת, במדרש הנ"ל חז"ל הגדירו את יוון כחושך, וכוונתם לכאורה היא שחכמתם ותרבותם מחשיכים את העולם וכל ההולך בדרכם הוא כעיוור באפלה, מהלך בחשכה ורחוק מן האמת. כיצד ניתן להבין את הסתירה בדברי חז"ל ביחסם לחכמת יוון? ומנגד, מדוע היוונים התנגדו לחכמת ישראל? ניתן לבאר, שדווקא גדולת חכמתם של היוונים היא שהניעה אותם לבטל את חכמת ישראל, מפני שגם אצל ישראל עיקר עניינם היא החכמה, כך שחכמת ישראל משמשת חלופה לחכמת יון. בלשונו של המהר"ל מפראג: "והקירוב הזה עצמו לחוכמה ולתורה היה גורם שרצו לאבד מהם – מישראל – התורה, שהרי אין הגיבור מתקנא אלא בגיבור שכמותו, ולפיכך רצו לאבד מהם את התורה" (מהר"ל, נר מצווה, עמוד כד).
רבי יצחק הוטנר בספרו פחד יצחק (חנוכה, מאמר ד) מסביר את החלק שעליו מדברים היוונים שיש להם באלוקים: בכך שאנו מכירים את הופעת ה' בעולם בשתי מערכות. האחת מערכת הטבע בחוקיה ובמגבלותיה, והשנייה המערכת הנסית שאינה מוגבלת בחוקים ובסדרים מגבילים. חכמת יוון טוענת שאכן יש אלוקים אך הוא כפוף ומוגבל לחוקי הטבע. אין מציאות שבה חוקים אלו משתנים ומאבדים ולו לרגע את חוקיותם ואת התמדתם. משמעות דבריהם היא שהרצון האלוקי מוגבל ושאין לו יכולת לשנות את חוקי הטבע. לעומת זאת חכמת ישראל סוברת שרצון האל המתגלה בחוקי הטבע הוא פן אחד, חלקי, בהופעת האל בעולם, אך יש ממד נוסף שבו רצון האל יכול להתגלות ולהופיע – במערכת הנסית המשנה את חוקי הטבע ושהרצון האלוקי אינו כפוף ומשועבד להם אלא עומד מעליהם ומנהלם כרצונו.
על תפיסה זו דרשו היוונים מישראל להתכחש לה ולכפור בה משום שלדעתם אין האל מתגלה בגילויים נסיים השוברים את חוקי הטבע.
באומרם לישראל "אין לכם חלק באלוקי ישראל" כוונתם היא שההנחה שה' יכול להתגלות בשינוי סדרי הטבע היא מוטעית. אמונתכם צריכה להתבסס אך ורק על חלקנו שרואה בחוקי הטבע ובסדריו את ההופעה היחידה של האלוקים במציאות.
תפיסה זו על פי חז"ל מוגדרת כחושך, מפני שראיית עולם הטבע בממד אחד היא הסתרה והחשכה של המציאות האמתית.
על פי זה ניתן להבין מדוע היוונים דרשו לכתוב זאת על קרן השור. השור מסמל את עולם הטבע "רב תבואות בכח שור" בעזרת השור האדם משתמש בכוחות הטבע ומשעבדם לצרכיו. לכן כשמשה בושש לבוא עם ישראל יוצר את העגל בתור תחליף להנהגה של משה רבנו – הנהגה נסית. משה בעודו על הארץ רומם את מצבם הרוחני והיו ראויים להנהגה נסית, אך כשמשה איננו, הבינו כי אין ביכולתה של הנהגה זו להמשך. מכאן שעליהם לעבור להנהגה הטבעית שפועלת על פי חוקי הטבע, ויצירת העגל מסמלת הנהגה זו.

נס חנוכה שנעשה בשמן המנורה (שעל פי ההלכה הוא נס מיותר, שהרי טומאה הותרה בציבור והיה אפשר להדליק בשמן טמא) בא להעמיד את היוונים על טעותם ושאכן קיימת מערכת על טבעית, נסית, שאינה משועבדת וכפופה לחוקי הטבע.
ניתן להוסיף שהנס התגלה דווקא במנורה, מפני שידוע ששבעת הקנים שבמנורה הם כנגד שבע חכמות שבטבע ודווקא במנורה שהיא סמל לחכמת הטבע התגלתה ההופעה הנסית שהיוונים כפרו בה.

"הדרך אל העיר בתש"ח" - שיחה מפי מר יהודה זיו

שיחת הכנה לסיור המכללתי, התקיימה בב' בכסלו

"בכל ההיסטוריה הצבאית העולמית לא הייתה חטיבה שרוחב החזית שלה היה רוחב של כביש!"
כך שאג בפנינו קצין החינוך של חטיבת הראל בתדריך לקראת ההגנה על הכביש היחיד המביא אספקה לירושלים". בתיאור זה פתח יהודה זיו את עדותו המרגשת בביקורו בב' בכסלו במכללה.
הרצאתו של פלמ"חניק וותיק זה, שכיום מכהן בוועדת השמות הממשלתית, מתובלת הייתה בסיפורים רציניים ולצידם באנקדוטות פלמ"חניקיות מעוררות צחוק. "הייתי אז עם דבר יקר מציאות - רישיון נהיגה! תסלחו לי שאני משוויץ שעברתי טסט ראשון אצל הבריטים!" בזכות יתרון זה גויס יהודה כנהג משוריין המוביל אספקה לעיר הגדולה וקדושה - ירושלים. בתפקיד זה ידע הצלחות וסיפוק כאשר תושבי ירושלים היו מקבלים בהכרת תודה ובמתנות את נהגי השיירות, אך ידע גם התקפות קשות שגבו את מחיר יקר של חיי חבריו לנשק, "היינו מדחיקים את הכאב בדחקות" אמר יהודה ובפניו ראינו את הכאב ואת התחושה שכן הם עשו היסטוריה, ואנו חשנו את פעמי ההיסטוריה דרך הפגישה עם יהודה זיו עצמו.

ניתן לשמוע את השיחה במלואה עם תכנית האודיו או להוריד את הקובץ לשמירה בלחיצה כאן.

הנני - שלחני!

שיעור מאת נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל

האם יש פסול באדם שמקיים כהלכה את כלל תרי"ג המצוות והסתעפויותיהם? היעלה על הדעת לבקר אדם כזה, השומר על כל עיקרי הדין, ולא לשבחו?
ובכן, למרבה הפלא, מתברר שכן! מקורות רבים, קדומים ומאוחרים, מצביעים על קיומה של מצוה וחובה המוטלת על כל אדם ואדם "לבחור" לו מצוה מסויימת אשר אותה לא רק יקיים אלא בה יהדר, יחמיר, יקפיד, יזהר, ישתדל ויגדיל.
מכאן אם כן הקריאה לאדם: היה שלוחו של מקום ותקן עולם במלכות ש-ד-י, קריאה לה נדרשת תשובה: "הנני שלחני". דגל שליחות זה עתיד בע"ה ללוותנו במכללה בשנת תשע"א, כמיטב מסורת "הדגלים" המכללתית.

הנני שלחני1

תכניות חדשות לקראת שנת הלימודים תשע"א

הסטודנטיות החוזרות למכללת אורות לקראת שנת הלימודים החדשה ימצאו כמה יזמות חדשות, בחירה רחבה יותר של תכניות חינוכיות וניסיון לימודי רב יותר. המכללה פותחת תכנית חדשה לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך לנשים וגברים; סטודנטיות שגרות במעונות המכללה ייהנו הן מפנימייה חדשה הן מפנימיות משופצות; המכללה תתמקד השנה בנושא המרכזי של "הנני – שלחני" שישים דגש על חשיבות השליחות האישית בימינו. נפתחים גם קורסים חדשים המדגישים את התחייבות המכללה למצוינות אקדמית יחד עם דבקות בערכי התורה הקדושה.

חדש – תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך
שנת הלימודים תשע"א מסמנת את פתיחתה של תכנית ללימודי תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך, בכיתות נפרדות לנשים לגברים. התכנית מיועדת למחנכים המעוניינים להצטרף לצוות הניהול, ותכלול קורסים במנהיגות חינוכית, מיומנויות ניהול, קבלת החלטות ככלי בידי המנהל, הכנסת שינויים במערכת החינוך ועוד.
התכנית שפותחה בהדרכתו של ד"ר שרגא פישרמן, ראש בית הספר לתואר שני, תאפשר למכללה לספק את הצורך של מערכת החינוך הישראלית למנהלים מקצועיים ומוכשרים. "אנו רואים בתכנית זו הגשמה נוספת של משימת מכללת אורות ישראל להכשיר את הדור החדש של המחנכים הישראלים", אמר נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל.

מעונות הסטודנטיות
על מנת לשפר את איכות החיים של הסטודנטיות המתגוררות במעונות המכללה, הסתיימו במשך חופשת הקיץ שיפוצים בבנייני המעונות הקיימים. כמו כן, עבודות הגמר בפנימייה החדשה ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף ז"ל הסתיימו בימים אלה.

נושא כלל מכללתי: "הנני – שלחני"
כבכל שנה המכללה, בפיקוחם של דיקן הסטודנטים, הרב ד"ר משה רחימי וראש תחום חינוך אמוני, הרב יונה גודמן, בוחרת נושא מרכזי כלל מכללתי שמתמקדים בו במשך השנה. השנה נבחר הנושא "הנני – שלחני" המדגיש את חשיבות מושג השירות בכלל ואת המסירות האישית לעם ישראל בפרט. כותב הרב גודמן: "זכינו לחיות בדור בו עם ישראל שב לארצו ולעצמו, ובע"ה גם לתורתו. אנו מבקשים לחנך את עצמנו ואת מורי העתיד לחיים של עשייה ואידאליסטיות, כל אחד לפי כוחותיו ונטיותיו".

קורסים חדשים בין-תחומיים
כדי להתמודד עם ערכים סותרים, הניצבים לעתים קרובות בפני הסטודנטיות במהלך לימודיהן, מכללת אורות מציעה שני קורסים בין-תחומיים חדשים על המיזוג של תורה ומחשבה יהודית עם מקצועות אקדמיים וחילוניים.

• מחול ויהדות – סטודנטיות במסלול למחול יכולות ללמוד קורס חדש ביהדות ואמנות שיבחן כיצד מחשבה יהודית מתייחסת לאמנות, את גבולות האמנות ואת היתרונות הרוחניים להבעה אמנותית. הסטודנטיות יקבלו גם הדרכה תורנית חיונית כדי לסייע להן בפיתוח תכניות ריקוד חדשות ויזמות ברוח ערכי התורה.
• יהדות ותקשורת - העולם התקשורת המיידית שבו אנו חיים היום, מעלה דילמות אתיות והלכתיות מאתגרות ביותר. היכן נמצאים הגבולות של עיתונות ולשון הרע? כיצד אפשר לביים סרט שיציג בצורה אותנטית את החיים בנאמנות מלאה לגדרי הצניעות והתורה? קורס שנתי חדש יעסוק בסוגיות הלכתיות והשקפתיות רבות העולות מתחום התקשורת, ויספק לסטודנטיות הדרכה לקריירה החינוכית והמקצועית שלהן.

סדנת קלפים טיפוליים

ביום שני, י"ח בסיוון תש"ע (31 במאי 2010), התקיימה במכללה סדנה להיכרות עם קלפים טיפוליים. הסדנה יועדה לסטודנטיות במסלול ייעוץ חינוכי, שנים א' ו-ב'. את הסדנה העביר איציק שמואלביץ, יוצר הקלפים, מפתח הדרך הטיפולית ומנחה מקצועי לעבודה בקבוצות.

המפגש המרתק ארך כשלוש שעות והשתתפו בו כשישים בנות.
הסטודנטיות הכירו מגוון סוגי קלפים והתנסו באפשרויות הרבות הגלומות בהם. השיטה בנויה על מנגנון ההשלכה. התמונה הצבעונית המופיעה בקלף מגרה את החוש הוויזואלי של המסתכל ומעלה לתודעה רגשות מרבדים שונים בנפשו. חלק מהקלפים מכילים מילים או משפטים קצרים. ההפעלה מתייחסת למלל, לציור, לצבעים, ליחס בין התמונה לרקע ועוד. העבודה מתאימה לקבוצה גדולה – כיתה, לקבוצות קטנות בכיתה או בחדר הייעוץ, וכמובן לטיפול יחידני שהיועצת נפגשת אישית עם הנועץ. הקלפים משמשים כלי עזר מצוין שבעזרתו משתחררים המעצורים, האדם נפגש עם רגשותיו בצורה שאינה מאיימת עליו והדרך פנויה לטיפול מעמיק יותר של היועצת.
בסדנה התנסו המשתתפות במפגש עם הקלפים בצורה אישית, כל אחת בינה ובין הקלף שבחרה, בהנחיית המנחה, ובחוויית הקלפים בקבוצות קטנות. ניתנה גם הדרכה כיצד להפעיל כיתה שלמה בצורה חווייתית, מהנה ומועילה.
הבנות שיתפו פעולה בהתלהבות, נהנו מאוד מהפעילויות והפיקו ידע רב ליישום בעבודתן כיועצות בעתיד.
הפעילות התקיימה ביזמתו ובעידודו של מר יהודה לובין, ראש החוג לייעוץ במכללת אורות ישראל.

ראש השנה – לזכור ולהיזכר

הרב יהושע וידר
מרצה במסלול למחול ולתנועה
ומרצה ב"ראש יהודי"

לקראת ראש השנה, יום הזיכרון הבא עלינו לטובה, ראוי להתבונן במשמעות הגלומה בַּזכירה. חושיו של האדם חושפים אותו מדי רגע לגירויים חדשים התובעים את תשומת לבו, ומשום כך יש בזכירה גם ממד של הצהרה על מִדרג ערכיו של האדם. כשאדם מַפנה את הקֶשב אל התוכן שבו הוא נזכר מצהיר הוא בכך שתוכן או אירוע זה, על אף שאיננו מתרחש במציאות ההוֹוִית, המיידית, חשוב הוא בעיניו יותר מההתרחשות העכשווית, ולכן הוא 'מוותר' כרגע על ההתייחסות להווה או מצמצם אותה כדי לפַנות מקום להתייחסות לערך חשוב ממנו.

חז"ל הורו לנו שהקב"ה אומר "אִמרו לפָני [...] זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה" (ראש השנה טז ע"א), ובתפילה אנו מבקשים "זכרנו לחיים". על מה מסתמכת אמונתנו זו שזכירתנו תהיה לחיים ולטובה? הלא כשנזכרים אנו באדם, למשל, נזכרים במכלול הרושם המוטבע בנו על אודותיו, ונזכרים בחסרונותיו כמו ביתרונותיו. האם 'משתלם' לנו לבקש להיזכר ביום הדין לפני הדיין שאיננו נושא פנים?

התשובה לשאלות אלו קשורה להבנת הזיכרון שהוצגה לעיל. כשם שזכירתנו היא התמקדות בַּעיקר, גם אם אין הוא הדבר הבולט ביותר לעין כעת, כך גם הזכירה האלקית. משמעותה של האמירה "הקב"ה זוכר אותנו" איננה שפרט שנעלם מתודעתו במשך הזמן חזר ועלה בה, שהרי "אין שכחה לפני כסא כבודו" של ריבון כל המעשים ואדון כל הנשמות. משמעות ה'היזכרות' האלקית בנו היא שהמבט האלקי עלינו פונה אל העיקר, אל השורש הפנימי שערכו נמדד הרבה מעֵבר לשאלה עד כמה הוא מתגלה בפועל במציאות החיצונית בשלב זה. "[...] הזכרון הוא מצד העבר הגדול, של כח הסגולה האורית כמו שהיא בעֵינה, לפני ירידתה והתמעטותה במשך הדורות בירידתם, שאותה הבהירות, שעִמָּדָהּ הסגולה הקדוֹשה המיוחדת, שממנה באה הנקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו, תהיה נזכרת ומופעת מכח שורש מציאותה משכבר הימים [...]" (הראי"ה קוק, עולת ראיה א, פב–פג).

בדברים אלו של הראי"ה מזכיר הוא לא רק את סגולתה הפנימית של האומה, שהיא הנזכרת לפני ד' לטובה בראש השנה עם כל חסד נעוריה ואהבת כלולותיה, אלא גם את היותה של סגולה זו מקור הנביעה ל"נקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו". ביום הזיכרון נקראים כולנו להיזכר בעיקר שבחיינו ולבכר אותו על פני הטפל והחולף. נזכרים אנו שעומק שאיפת חיינו היא לזכות להיות שותפים להמלכת ד' בעולמו. זוכרים אנו גם ששאיפותינו בחיים לפרטיהן, הנוגעות למצב האישי, לבריאות, להצלחה, לפרנסה וכו' – אינן עומדות כשלעצמן, מעצם היותנו חפֵצים בהן, אלא מהוות כלים שגם בהם תתגלה, באמצעות פריחתם של חיינו האישיים, מלכות ד' בעולמו בעוצמה רבה יותר.

במידה שאכן זוכים אנו לקבוע בנפשנו את הדבקות בד' ואת הרצון לקידוש שמו בעולם כעיקרם של חיינו וכיסוד מכונן לכל שאיפותינו או במילים אחרות: במידה שבה זוכים אנו להיזכר מי אנחנו באמת – כך יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים שאכן זיכרוננו עולה לפניו לטובה בעת פתיחת שערי המציאות למדרגת החיים המתחדשת של השנה הבאה לטובה, ושהקב"ה ימלא את כל משאלות לבנו, הלאומיוֹת והאישיוֹת, לטובה ולברכה ולגאולה שלמה, כללית ואישית.