הלכה ותקשורת

מאת הרב אליאב ויזל,
מרצה במכללה
"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא – שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו" – כך פותח רמח"ל את ספרו "מסילת ישרים".

כחלק מבירור מתמשך הנעשה במסגרת הקורס "הלכה ותקשורת" המיועד לבנות ההתמחות לתקשורת, נסענו לפני חנוכה לרמת גן, לפגישה עם הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, רבה של העיר רמת גן ומחשובי המרצים במכללה. הקורס האמור עוסק בהיבטים הלכתיים של העיסוק בתקשורת על כל ענפיה לרבות התקשורת הכתובה, המצולמת ועוד. במסגרת זו התעוררו שאלות מורכבות המחייבות בירור הלכתי מול פוסק חשוב. לשמחתי, מו"ר הרב אריאל שליט"א נעתר לקבל את הסטודנטיות לקיים שיחה בביתו בשעות הצהריים, וכך נוצרה הזדמנות חשובה לשטוח בפני הרב את ההתלבטויות העולות מתוך העיסוק ביצירת תקשורת. בפגישה נכחו נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל, רכזת ההתמחות ד"ר דבורי הנדלר, הסטודנטיות ואנוכי – המלמד את הקורס.
הרב פתח והסביר מהי נקודת המוצא שצריכה ללוות את הסטודנטיות – המורות והמחנכות לעתיד, בעבודתן בתחום הוראת התקשורת. הרב הדגיש כי ביחס לכל דבר חדשני אפשר לבחור אם להתייחס אליו בחשדנות ולהתנתק ממנו, בבחינת "חדש אסור מן התורה" או לחלופין לקבל אותו ולהשתמש בו למטרות חיוביות תוך יציקת תכנים ערכיים לתוכו.
הרב הצביע על הבעייתיות הקיימת במדיה התקשורתית החזותית העלולה לגרום לעצלות, לניוון, לבטלה ולרדידות מחשבתית ותרבותית. עם זאת, נכון להדגיש את הפוטנציאל הגלום באמצעי התקשורת ואת התפקיד המוטל על מי שהתורה נר לרגליו להציב קודים אלטרנטיביים לכלי שנכון להיום הפסול והסיכון הטמונים בו עולים על יתרונותיו.
לקראת המפגש הכינו הסטודנטיות שאלות מגוונות והרב השיב עליהן בפרוטרוט. השאלות עסקו בדילמות המתעוררות מתוך העיסוק התקשורתי בכלל והעיסוק ביצירה קולנועית בפרט, שאלות שאתן הן נדרשות להתמודד כבר כעת, בזמן לימודיהן. כך למשל נשאל הרב מה הן ההגבלות הנדרשות ביחס להרגלי הצפייה בסרטים של יוצרים אחרים. הרב השיב שלמרות שמבחינה הלכתית בעיות הצניעות פחות חמורות לנשים, עם זאת צפייה אינטנסיבית, מרובה וחסרת ביקורת בתכנים לא נקיים פוגמת בטהרת הלב של הצופה.
בסיום הפגישה פנה הרב לסטודנטיות בקריאה נרגשת שתהיינה מודעות לגודל האחריות המונחת על כתפיהן. מבחינה ציבורית, המקצוע שבו בחרו הוא מרכזי ביותר ולכן יהא עליהן לחנך את הדור הצעיר לחשיבה יצירתית, לערכים חיוביים ולהסתכלות ביקורתית שונה מהמקובל.
הרב איחל לסטודנטיות הצלחה במהלך לימודיהן והביע נכונות להיפגש עמן שוב כשהדבר יידרש. למותר להוסיף כי מבחינתנו הפגישה הייתה מועילה מאוד ומילאה את המצברים לקראת התמודדות עם אתגרי ההמשך.

אורחים במסלול למחול

מאת טליה פרלשטיין
ראש המסלול למחול ותנועה

ביום רביעי, י"ז בכסלו תשע"א (24 בנובמבר 2010) התארחו בקמפוס אלקנה של המכללה ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת, פרופ' רמי יוגב, ראש רשות המחקר הבין-מכללתית ממכון מופ"ת ופרופ' ג'ניס רוס, נשיאת אגודת חוקרי ההיסטוריה של המחול בארה"ב וראש מחלקת מחול באוניברסיטת סטנפורד.
האורחים נפגשו עם נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, אשר סקר בפניהם את פועלה האקדמי של המכללה, את תרומת האיחוד עם מורשת יעקב, את "תוצריה" של המכללה – בוגרות ובוגרים, את פרסומיה, כנסיה וכו'. האורחים סיירו בקמפוס והתרשמו ממנו מאוד.
במהלך הביקור התכבדו האורחים, ואתם פרופ' רוס, להכיר מקרוב את המסלול למחול – המסגרת התורנית היחידה בארץ המעניקה תואר אקדמי ראשון ותעודת הוראה להוראת המחול לתלמידים מגיל הגן עד כיתה י"ב, ואת להקת המחול "נגה" – המסגרת המקצועית הייחודית לכוריאוגרפיות ולרקדניות שומרות מצוות.

האורחים החלו בסיור בספרייה בהדרכתה של הגב' מגי מורן, כך זכו להיוודע למאגרים האקדמיים המקיפים הקיימים במכללה. לאחריו פגשו את הכוריאוגרפיות של להקת נגה – ציונה יחזקאל, אפרת נחמה ואביטל בן גד, וצפו ביצירותיהן בווידאו. במפגש זה נערך דיון מקצועי בין היוצרות לפרופ' רוס. בסיום המפגש הביעה פרופ' רוס את התרשמותה העמוקה מייחודיות היצירה.
בצהרי היום התקיים מופע מיוחד של המסלול למחול לכבודם של האורחים. המופע כלל הדגמת עבודה עם תלמידי בית הספר הממ"ד אלקנה במעמד נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל. התלמידים הציגו מפירות עבודתם בהוראת הסטודנטיות למסלול למחול כחלק מהעבודה המעשית שלהן. התלמידים הפגינו הבנה והפנמה של הנלמד ורקדו מתוך חדווה אמתית וחיבור לתנועה.
בהמשך, הציגו סטודנטיות המסלול בפני האורחות קטעי רפרטואר בבלט קלאסי, ויצירות מקוריות שלהן כחלק מלימודי הקומפוזיציה. כמו כן הוקרנו קטעים מתוך רפרטואר להקת נגה של בוגרות המסלול. המופע זכה להערכה מרובה ולתגובות חמות מכל הצופים בו.
לסיכום היום התקיים מפגש של פרופ' רוס עם צוות המסלול. פרופ' רוס הביעה התעניינות והערכה עמוקה לפעלה של טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול ותנועה, ולעשייה המרובה והמקצועית במסלול. היא ציינה כי מרגש לראות כיצד המסלול למחול מהווה אבן דרך משמעותית בחידוש הנרקם בתרבות היהודית-ישראלית ובפתיחות שנוצרה בה לחיבור לאמנות בכלל ולאמנות המחול בפרט.
ד"ר גולן ופרופ' יוגב סיימו את יומם במפגש עם נשיא המכללה. מכתבם המצורף בזה מדבר בעד עצמו.

"הנני שלחני"– על השליחות

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, מרצה ליהדות במכללה

כבוד האדם הוא ערך בסיסי ביהדות ואפילו כבוד המת. לעומת זאת מצינו בחז"ל אמירות חריפות בגנות הכבוד והרדיפה אחריו. הרב סולוביצ'יק מציג פתרון לסתירה הנ"ל באמצעות הרעיון בדבר שליחותו של האדם. השיחה עוסקת בניתוח רעיון השליחות לאור רעיונותיו של הרב סולוביצ'יק. לימוד עניין השליחות נעשה מתוך התבוננות בשליחותו של משה רבנו בפרשת השבוע ותוך השוואה למושג המשפטי של שליחות בין בני אדם. להפנמת רעיון השליחות ואימוצו כדרך חיים יש השלכות מרחיקות לכת, לרבות הגברת ההתלהבות, ההזדהות והמוטיבציה להשקיע במשימות היום-יום.

ניתן לשמוע את השיחה במלואה עם תכנית האודיו או להוריד את הקובץ לשמירה בלחיצה כאן.

המרפ"ד בשבילך- גם בביתך

מאת נעמה מאירסדורף
מנהלת המרכז הפדגוגי

שלום, שמי נעמה מאירסדורף ולאחרונה התחלתי לנהל את המרכז הפדגוגי של מכללת אורות ישראל בקמפוס אלקנה. אתכם, שכבר סיימתם ללמוד, לא יצא לי להכיר, אך כבוגרי המכללה בוודאי ביליתם במרפ"ד שעות ונעזרתם בצוות המקצועי שלנו.
היום כשכבר יצאתם לדרך עצמאית ומשקיעים את מרצכם במלאכת הקודש של ההוראה והחינוך, אתם ודאי נזכרים לפעמים בערגה בימי המכללה העליזים, כשהיו לכם לפעמים התלבטויות לגבי מערך שיעור שתכננתם והיה לכם את מי לשאול ובמי להיעזר אצלנו במרפ"ד, באחד המרצים או בחבר במעונות.
אני מקווה כי גם כעת, כשהשתלבתם בעבודה, מצאתם אנשי חינוך שבהם אפשר להיעזר בשעת הצורך.
ובכל זאת, כדי שלא תצעדו לבד, החלטנו להקדיש בבמה זו – "מבזק אורות" – פינה, שבה נוסיף להעשיר אתכם בכלים מקצועיים שיסייעו בהוראה, גם לאחר שהשלמתם את הלימודים.
בפינה זו נציג, צוות המרפ"ד ואני, כעין השתלמות וירטואלית ב"עיצוב סביבה לימודית".
ההיכרות שלי עם תחום "עיצוב סביבה לימודית" החל מתוך צרכים שזיהיתי בקרב חברותיי המורות: כשסיימתי את לימודי ההוראה והאמנות, התחלתי ללמד בשני בתי ספר ונחשפתי לעבודתן של מורות ומחנכות רבות שהשקיעו שעות רבות ל"קישוט הכיתה", אך בהיעדר ידע כיצד נכון לקשט כיתה – ירדה השקעתן לטמיון...
מצד אחד, היעדר הידע גרם לשימוש בחומרים שחיי המדף שלהם קצרים והפלקטים – למרות שהשקיעו בהם המון אהבה, רצון ושעות של עבודה – התבלו מהר ולא הוסיפו כלל חן לכיתה...
מצד שני, התוצאה במרבית המקרים הייתה של כיתה עמוסה בפלקטים, ו"מרוב עצים לא ראו את היער"... התחושה הכללית הייתה של "כל המוסיף גורע"...
והעצוב ביותר היה שבתוך כל העומס הזה ציפו מהתלמידים להצליח להתרכז בלמידה ולעתים אף נדרש מהם להתבונן ולהיעזר בחלק מהלוחות, העמוסים עד לעייפה, כדי להבין את החומר הנלמד.
אך מי יכול לקלוט כשיש לו עומס רב כל כך מול העיניים?
מי יכול ללמוד ברעש חזותי שכזה?
באותם ימים המורים נתבקשו "לקשט" את הכיתות. המושג "עיצוב סביבה לימודית" טרם היה מוכר במקומותינו. חיפשתי ידע, הדרכה וכלים שבעזרתם אוכל לסייע לחברותיי המורות להשיג תוצרים איכותיים יותר, מאירי עיניים, מעוררי חשיבה ואתגר.
עם השנים והניסיון המצטבר גיבשתי את ההשתלמות שלי ב"עיצוב סביבה לימודית", שהעברתי לצוותי הוראה רבים, וזכיתי לראות את השינוי בכיתות מתרחש מול עיניי.
עם השנים הידע בנושא זה הלך והתרחב. נעשו קצת מחקרים מעבר לים, מרפ"דים הקצו לכך יותר משאבים, במשרד החינוך התחילו להכיר בחשיבותו והוקם פורום של סדנאיות בפסגו"ת שמתמקצעות בתחום זה.
ועדיין, עד היום – זו טיפה בים.
אני חולמת על היום שבו תהיה בכל המוסדות להכשרת מורים סדרת השתלמויות מקצועיות ב"עיצוב סביבה לימודית" שאותה יחויב לעבור כל פרח הוראה בטרם יחל בעבודתו.
ועד אז, בוגרים יקרים, אני מקדישה לכם פינה זו, שבה נתוודע למושגים "עיצוב סביבה לימודית", "אוריינות חזותית"; נלמד על שילוב צבע במוסדות לימוד, על שימוש נכון בגופנים, איך נכון לתלות תוצרים של תלמידים בכיתה; נלמד מהי קומפוזיציה ועוד מושגים מעולם האמנות והפרסום בשירות המורה בכיתה; נעסוק ביצירתיות ואיך ולמה כדאי לחשוב "מחוץ לקופסה". ועוד ועוד.
אם אתם רוצה שקירות הכיתה שלכם יעוררו חשיבה ואתגר; אם אתם רוצים שבכיתה שלכם תהיה אווירה לימודית נעימה; אם אתם רוצים לדעת איך יוצרים מרחב לימודי שמשרת את ההוראה והלמידה –
אתם מוזמנים להצטרף אליי במבזקים הבאים.

תכנית התאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים לימודי תעודה

מאת ד"ר אבי'ה גוטמן,
ראש התכנית

במכללת אורות ישראל נפתחה השנה, תשע"א, תכנית התאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים. זוהי המכללה הדתית הראשונה בארץ שמתקיימת בה תכנית מבוקשת זו.
התכנית החלה בתחילת חודש מרחשוון ולומדות בה למעלה מעשרים סטודנטיות בעלות תואר ראשון וחלקן אף בעלות תואר שני: מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ומטפלות בהבעה וביצירה. סיום הלימודים בהצלחה מעניק רישיון הוראה לעובדים פרא-רפואיים העובדים במערכת החינוך.

מטרת התכנית
הקניית עקרונות עיוניים והיבטים מעשיים בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, כדי להכשיר עובדים פרא-רפואיים לעבודה במערכת החינוך. התכנית ייחודית בכך שהיא נותנת מבט דתי-יהודי-ייעודי בתחומי החינוך המיוחד, וזו חשיבותה במכללה דתית כאורות ישראל.
תכנית הלימודים
התכנית בנויה בהתאם לדרישות משרד החינוך ובתיאום עם הפיקוח על אגף החינוך המיוחד. היא נועדה להרחיב את הידע בנושאים הקשורים למערכת החינוך והחינוך המיוחד. מלמדים בה מיטב המרצים מתחומים מולטי-דיסצפלינריים בחינוך המיוחד ובתחום הפרא-רפואי.
נושאי הלימוד רבים ומגוונים, כגון:
• התערבות טיפולית באוכלוסיות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים
(ליקויי למידה, אוטיזם, פיגור וכו')
• תכניות לימודים בחינוך המיוחד
• תכנון סביבה לימודית
• עבודה עם הורים
• בעיות משמעת
התכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון ממוסד המוכר על ידי משרד החינוך מתחומי הטיפול הבאים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תרפיה בהבעה וביצירה (אמנות, תנועה, מוזיקה, ביבליותרפיה, דרמה, פסיכודרמה).
למסיימות תינתן תעודה מטעם מכללת אורות ישראל – מכללה אקדמית לחינוך, המוכרת על ידי משרד החינוך. סיום הלימודים בהצלחה הוא שלב בהשגת קביעות או רישיון הוראה לעובדים פרא-רפואיים העובדים במערכת החינוך, ולצבירת גמולי השתלמות במערכת החינוך.
אנא הפיצו בקרב מכריכן הלומדות בתחומים רלוונטיים אלו את קיומה של תכנית ייחודית-דתית זו במכללת אורות ישראל באלקנה.

להיות מנהל

מאת דוד שביט,
מרכז קורס המנהלים – רחובות (תש"ע)

(דברים שנישאו בטקס חלוקת תעודות סיום לבוגרי קורס מנהלים, אורות ישראל קמפוס רחובות, תש"ע)

מי שאין בו אלא טוב מסתכן בהפקרות
מי שאין בו אלא חכמה מסתכן בספקנות
מי שאין בו אלא אמונה עלול לשקוע בקיצוניות
יש לאחד את טוב הלב, החכמה והאמונה (ר' שמחה בונים מפשיסחה)

זוהי כל תורת הניהול!

טקס הסיום וחלוקת תעודות הגמר מבטאים את התוצאה המשמעותית של הקורס להכשרת מנהלים. הקורס מתקיים זו השנה השלישית במכללת אורות ישראל, בקמפוס מורשת יעקב ברחובות – לגברים ובקמפוס אלקנה – לנשים, ונמשך שנתיים. תכלית הלימודים היא להכין פרחי ניהול לשמש דמויות שינהלו מוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים בטווח הקרוב והרחוק.

במכללת אורות ישראל לומדים היום 64 לומדים ולומדות בקורס להכשרת מנהלים. ההדגשה בלימודים היא על דרכים ומגמה מכוונת לגישור מתמיד בין תאוריה למעשה על ידי חשיפת הלומד להתנסות חינוכית מעשית. במסגרת זו נפגשים הלומדים עם עובדי הוראה מנוסים, מנהלים מובילים ודמויות מובילות במערכת החינוך ועוד. תוצאה ישירה בתום שתי שנות הלימוד באה לידי ביטוי בשינוי השפה שבה מתבטא הבוגר, הקשורה באופן ישיר למושגים בולטים משדה החינוך והניהול. המגמה האישית של הלומד מקבלת תפנית, מחשש לנהל, להוביל, לרצון לקבלת אחריות להיות בין המובילים את מערכת החינוך הכללית והאמונית. רבים מבוגרינו, משמשים מנהלים בפועל ושומרים על קשר מתמיד עם אנשי המכללה.
מגמת הקורס היא לחשוף את הלומדים להיבטים התאורטיים השונים עד לשלב שבו יוכשרו לומדים להתמודד עם עולם המעשה – ניהול בפועל. שעות רבות מוקדשות להיבט המעשי, כאשר בשנה הראשונה מבקרים הלומדים בבתי ספר ונפגשים עם מנהלים ותיקים ומנוסים. בשנה הראשונה מתבססת ההתנסות על צפייה ולמידה על פי תכנית בנויה מראש, ובשנה השנייה מתנסים הלומדים בהובלת משימה באורח עצמאי ובליווי מקצועי, מסדר עבודתו של מנהל בית ספר שכל צוות מאתר ובוחר.
הנחות היסוד של מתכנני תכנית הלימודים בקורס זה הן:
• מנהל בית ספר הוא הדמות המרכזית המובילה במוסד החינוכי;
• מנהל בית ספר, על פי המגמות המתפתחות במערכת החינוך בעידן זה, הוא מנהיג חינוכי בעל השקפת עולם חינוכית-ערכית מגובשת הניחן ביכולת תכנון ויישום תהליכים חינוכיים מורכבים;
• מנהל בית ספר הוא דמות מקצועית בעלת יכולת ניהול. תפקידו מורכב ביותר ומצריך ידע רב ומיומנויות ניהול מורכבות, יכולת ליזום, להוליך שינוי ולנהלו כמנהיג שעומד בראש צוות.
אנו מצפים שלימודים במסגרת מכללה תורנית וחינוכית תסייע בידי הלומדים לגבש השקפת עולם אמונית-חינוכית ופיתוח זהות אישית ומקצועית, בהיבט יישומי-עיוני, תפתח אותו כמנהיג וכאיש מקצוע אשר ידע להקשיב ולשתף אחרים תוך הובלתם ליצירת סביבה חינוכית עצמאית בעלת חזון ויצירה, הנוטלת אחריות ליישום ולתוצאות.
אנו נושאים תפילה שמשימה זו שהמכללה נטלה על עצמה תשמש זרז להשבחת המערכת החינוכית.

בעקבות לוחמי תש"ח בדרך לירושלים

מאת ד"ר יוסי שפנייר,
מרכז ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

כבכל שנה כך גם השנה פתחנו את סדרת הסיורים של שנת תשע"א בסיור לימודי. השנה ציינו בסיור הראשון את סיפור ירושלים במלחמת העצמאות תוך שימת דגש על הדרך לעיר. במסגרת הנושא הכלל מכללתי השנה ("הנני –שלחני") שהדגש שלו הוא תרומה לכלל והתנדבות למען המדינה, ראינו כיצד בנושא זה המסלול שבו הלכנו ובעיקר הנושא של תרומת הלוחמים בדרך לעיר מדגישים צד זה. המדריכות בסיור הראו תוך שילוב מקורות ושיטות הדרכה מגוונים מה רב היה הקושי של 100,000 תושבי ירושלים שהיו שרויים במצור וכיצד לוחמי הפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות חירפו את נפשם להצלת העיר מחרפת רעב, תוך כדי לחימה עיקשת על הדרך הראשית לירושלים.
את הסיור הדריכו תלמידות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל שעברו לשם כך הכנה יסודית שלושה שבועות לפני הסיור בשטח. הסטודנטיות-המדריכות הכינו הכנה תאורטית בספרייה ועזרי הדרכה במרפ"ד שעזרו להבהיר את הדברים בשדה.
ההשקעה המרובה הורגשה היטב בהדרכה השוטפת והשליטה היפה בחומר ובשטח.
הסיור כלל ביקור בשמורת המסרק (לחלק מהקבוצות), טיפוס לשלוחת השיירות לתצפית מדהימה על שער הגיא ועל הכביש הראשי לירושלים (כביש מספר 1). רק כשמסתכלים במבט מזווית זו ממרום הרכס ניתן להבין את חשיבות הציר הראשי לירושלים אז וגם היום. לאורך התחנות השונות, שהיו בחלקן עמדות בתקופת המלחמה, שוחזרו האירועים שהתרחשו בראשית שנת תש"ח.
ההכנה לסיור כללה גם הרצאה מקדימה של יהודה זיו, לוחם פלמ"ח, ששיתף אותנו בחוויות מאותם ימים כפי שהוא הרגיש כלוחם.
סיור קל במרכז הארץ המתפתחת שלנו כיום מזכיר לנו עד כמה הייתה קשה תחילת הדרך ודור תש"ח שלחם עבורנו נתן לנו את העצמאות שממנה אנו נהנים עד ימים אלה.

יישר כוח לתלמידות ההתמחות ולמרצים ד"ר יצחק ספיר ונעמה בינדיגר שהשקעתם המרובה הניבה סיור מעניין ומהנה.