יום חמישי, 2 ביוני 2016

יום עיון למשתתפי תכנית תספ"ה

מאת הרב ד"ר יוחנן קאפח,
דיקן הסטודנטים, קמפוס רחובות

המכללה הצטרפה השנה למכללות המקיימות את תכנית תספ"ה (תקווה באמהרית) המיועדת לסטודנטים בני הקהילה האתיופית. במסגרת זו מקבלים הסטודנטים העשרות בתחומי דעת שונים.
לאחרונה קיימנו יום סיור עשיר וגדוש בפעילות בקריית גת. נפגשנו עם סגנית ראש העיר, גב' שולמית סהלו, לשיחה ארוכה על הכוח לפעול בתוך המערכת המוניציפלית, גם באמצעים מועטים ובזכות כוח הרצון. גב' סהלו ציינה את התהליך המדהים שעוברת העיר, מעיירת פיתוח הסובלת מתדמית נמוכה לעיר בפיתוח מואץ וכו'. חשוב לציין שהגב' סהלו היא בת הקהילה האתיופית ואשה דתייה.
דוברת העירייה ליוותה אותנו בסיור באתרים שונים בעיר בדגש על מרכזי הפיתוח הטכנולוגיים ומתן ביטוי לחשיבות שבזיהוי מוקדם ככל האפשר של שינויים עתידיים.
משם נסענו לביקור בכפר אתכלית-ביתא ישראל ונחשפנו שם לעושר התרבותי של העדה האתיופית. בכפר שוחח עם הסטודנטים הרב משה סולומון, מנכ"ל עמותת הנני, שהוא בן העדה וסא"ל במילואים.
לאחר מכן הגענו למנהלת תנופה וקיימנו דיון מרתק על כל חוויות היום. קינחנו בשיחה של הפסיכולוג העירוני.
הסטודנטים המשתתפים בתכנית באים מכלל מסלולי ההתמחות והתכניות השונות המתקיימות במכללה: סדירים, בני ישיבות והסבת אקדמאים. חלק גדול מהם משלבים במקביל ללימודיהם במכללה גם לימודים לרבנות. הביקור התנהל באווירה יפה ומרוממת וניכר שהשיג את ייעודו לעיצובם כמנהיגי קהילות ומחנכים.

ב"אורות" מחנכים יוצרים

מאת ד"ר זאב קאים,
מרכז תכנית הסטאז' בקמפוס רחובות

כנס ההוקרה למתמחים ולמורים חדשים לשנת תשע"ו שיקף עשייה משמעותית של מתמחים ממכללת אורות ישראל שזכו במקומות הראשונים בתחרות הארצית. יצירותיהם פותחות לנו צוהר לעולמם הערכי ולמורכבות תפקידם של אנשים המופקדים על חינוך ילדי ישראל. אשרינו שאלו בוגרינו!
אחת היוזמות המבורכות שיזם אגף ההתמחות במשרד החינוך בשנים האחרונות היא תחרות ארצית של יצירות חינוכיות מפרי עטם של המתמחים. הרעיון העומד מאחורי התחרות הוא להביא את הקול הפנימי של המורים הצעירים ולשקף דרך היצירות השונות את נקודת מבטם על ראשית דרכם בהוראה. בדרך זו מתאפשר גם לציבור הרחב להציץ אל המתרחש מאחורי דלת הכיתה ולהבין, ולוּ במעט, את מורכבות עולמו של המורה החדש.
מורים מתמחים חווים בשנתם הראשונה בהוראה משברים והצלחות, מתחבטים בדילמות חינוכיות והתנהלותם רוויה מתחים ושינויים. הם מעורבים באירועים רבים, נחשפים לתהליכים פדגוגיים מורכבים, ונדרשים להחלטות חינוכיות בעלות משמעות. למעשה, ניתן לדמות את חייו של המתמחה לגלי ים המשתנים ללא הרף; רגע אחד אתה רוכב על הגל וברגע שאחריו הגל טופח על פניך. מתמחים אלה מגיעים להוראה מתוך שליחות ורצון לתרום לעיצוב פני הדור הצעיר, והאופן שבו יחוו את שנתם הראשונה תעצב את תפיסתם החינוכית ותפיסת תפקידם.
התחרות הארצית נערכה השנה בקרב כ-7000 מורים וגננות חדשים. מאות יצירות מופלאות הוגשו לשופטים בעלום-שם. במסגרת התחרות השתתפו המתמחים בשלוש קטגוריות של יצירות חינוכיות: סיפורים, כרזות וסרטונים בתחום החינוך. אסיף היצירות החינוכיות שהוגש לשיפוט נבחן בקפדנות רבה על ידי צוותי שופטים שונים המורכבים מאנשי חינוך ואנשי מקצוע בתחומי הספרות, האמנות והקולנוע.
עם פרסום הזוכים התברר שמכללת אורות ישראל זכתה כהרגלה במקום מוביל בין הזוכים. בוגרי המכללה זכו בשני המקומות הראשונים בתחרות ובמקום השלישי בקטגוריית כתיבת הסיפור החינוכי. גם בקטגוריות האחרות של הכרזות והסרטונים החינוכיים זכו בוגרים שלנו במקומות מכובדים.
בין הזוכים מבוגרי המכללה פגשנו את אלעד יהודאי שבסיפורו "של נעליך מעל רגליך" הוא עומד על תפקידו של המחנך כמנהיג ועל המתח בדמותו בין הרצון לשמש לתלמידים כדמות סמכותית, כמודל לחיקוי עבור התלמידים, ובין רצונו להתקרב אליהם ולהרגיש את הקשר הרגשי אתם. זוכה נוסף ממכללתנו, שמואל חיון, קושר בסיפורו "חוויה בעלייה" בין הסוד של אביו שעלה לארץ ממרוקו וחוויות הקליטה הקשות שעבר בתקופת המעברות ובין הפרויקט המופלא "חוויה בעלייה" שאותו יזם בכיתתו בהשראת אביו. הסיפור מטלטל את הקורא בין העבר להווה ומסתיים במפגש מרגש בין האב, בנו המורה ותלמידי הכיתה. בוגר נוסף שלנו, אהרון בר-יעקב חושף בפנינו בסיפורו "כמים הפנים לפנים" את השינוי שעבר כמחנך, מדמות של מורה קפדן, נוקשה וסמכותי למורה רגיש, סובלני ובעל עין טובה ביחסו עם תלמידיו. אט אט מתרחש השינוי ומוביל את המחנך ליחסים משמעותיים ובונים עם שניים מתלמידיו המורכבים.
בתחום הסרטים זכה מאיר דדוש בסרטו "דרך אחרת". הוא מתאר בסרט את יחסו המיוחד עם עמית, תלמיד המרותק לכיסא גלגלים, שאותו הוא משלב בהצלחה רבה בכיתה. אחרונה חביבה היא הבוגרת בת-אל מרמלשטיין שזכתה בציון לשבח על הכרזה "יגעת ומצאת (באהבה) – תאמין".
שיא החוויה היה טקס הענקת המלגות בתאטרון הקאמרי. את הטקס כיבדו בנוכחותם מנכ"לית משרד החינוך – גב' מיכל כהן, מר אייל רם – סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה, מר יוסי וסרמן – יו"ר הסתדרות המורים, נשיאי מכללות, ובראשם נשיאנו הרב פרופסור נריה גוטל. הטקס נפתח במעגלי שיח שבהם הציגו הזוכים את משמעות יצירותיהם בפני האורחים וכל אורח קיבל ספר שריכז בתוכו את היצירות הזוכות. בהמשך הערב התקיים טקס הוקרה וחלוקת מלגות לזוכים, ובו זכינו לברכות מפי מכובדים ולהמחזה של חלק מהיצירות. המנחה ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף ההתמחות והכניסה להוראה, ניצחה על הערב החגיגי בהתרגשות מדבקת וסיכמה אותו ב"מתנות הקטנות-גדולות שהעניקו לנו המתמחים בפרי יצירותיהם".
ואכן אין ספק: זו זכות להצמיח בוגרים שכאלה!

בימת עיון בקמפוס אלקנה לקראת פסח בסימן "את אחי אנוכי מבקש"

"אח רחוק- שכן קרוב:  מגזרים בחברה הישראלית" – במסגרת בימת עיון ייחודית שהתקיימה לפני חג הפסח נחשפו הסטודנטיות לשיחות של נציגים ממגוון מגזרים ולקחו חלק בדיון חינוכי על כור ההיתוך ומשמעויותיו בשדה החינוך.

לקראת חג הפסח התקיימה בימת עיון לכלל הסטודנטיות הלומדות בקמפוס אלקנה בנושא:
" את אחי אנוכי מבקש: ריבוי זהויות ותרבויות בדור הגאולה". את היום פתחה דיקנית הסטודנטיות, הרבנית ד"ר לאה ויזל, בשיחה על המפגש עם כור ההיתוך בכיתה. בדבריה, ביקשה להתחקות אחר מקור הביטוי "כור ההיתוך" ומשמעותו והצביעה על השינויים החברתיים שחלו מאז מדיניות "כור ההיתוך" שנהגה  בראשית שנותיה של המדינה וביקשה לייצר דמות ישראלי אחידה ועד לתפיסה המקובלת כיום הרואה יופי ויתרון במגוון התרבויות הקיימות בישראל.
בהמשך, התפצלו הסטודנטיות , לפי בחירה, למגוון שיחות שפתחו צוהר למגוון מגזרים בחברה הישראלית, ובכללן: צוהר לעולם החרדי שהציג ר' שלמה קוק, סופר ועיתונאי חרדי, "אחותי החילונית: מי את?" שהעבירה גב' חן קדם, מרצה במכינה לנשים לפני צבא, שיחה של משה סלומון, ראש ארגון "הנני" ששוחח עם השומעות על הקהילה של העולים מאתיופיה, ד"ר יוסי לונדין, מרצה להיסטוריה ולאזרחות במכללה, שהציג את הדילמה המורכבת  של עיצוב הזיכרון ההיסטורי בספרי ההיסטוריה, וד"ר ציפי ריין שעסקה בנישואים בין-עדתיים  ובשאלה איך לעשות זאת נכון? .
החלק העיוני נסגר בשיחת סיכום של הרב מתניה ידיד , רכז תחום חינוך אמוני במכללה, שהתמקד בצורך הבסיסי בהיכרות ובכיבוד של השונות, בבחינת "כגודל הידיעה- גודל האהבה".
בימת העיון נחתמה בהופעה ושיח של היוצר ג'קי לוי שנגע בנושאים עמוקים בהומור רב. בסוף היום יצאו סטודנטיות רבות עם "טעם של עוד" ונקודות למחשבה על המפגש הקצר עם האחר.
יתר על כן, אף ממעבירי היחידות התקבל פידבק נלהב של מפגש עם סטודנטיות מעמיקות ואכפתיות. כך, למשל, התבטא ר' שלמה קוק במייל ששלח לדיקנית, ואף כתב על כך בעלון שהוא מוציא לציבור החרדי. (לקישור ללחוץ כאן)
"נהניתי להעביר את ההרצאה בפני הסטודנטיות. הן היו קשובות, מעמיקות, ואף שאלו שאלות.
בשאלותיהן ניכרו השאיפות הרוחניות הגבוהות שלהן והתפילה לאחדות ישראל בין כל גווני האוכלוסייה הדתית-חרדית. אשרייך שאת מעמידה דור מיוחד כל-כך, שבוודאי יאיר את שדה החינוך, למען דור העתיד, בדרך התורה".
מסתבר שוב שמפגש בלתי אמצעי מוליד תוספת של אהבת חינם..

כנס עמדו"ת העשירי

הרב ד"ר יחיאל לאש,
דיקן הלימודים בקמפוס רחובות ומרכז הכנס

כנס עמדו"ת העשירי, בנושא "תמורות זהות – זרמים אידאולוגיים בחברה הישראלית, מגמות, שינויים והתפתחויות", התקיים ביום רביעי, י' באייר תשע"ו (18 במאי 2016) בקמפוס אלקנה.
לכנס התקבלה ברכתו הכתובה של נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, בה הוא מברך את המכללה והעומד בראשה, ומתייחס בהרחבה לנושא הכנס:
השותפות של כל הגורמים בחברה הישראלית, כחברה מלוכדת, להשגת מטרות משותפות. מתוך דבריו: "האתגר המרכזי העומד בפנינו הוא היכולת להבין שהחברה הישראלית היום משנה את פניה [...] אני מאמין שלאנשי החינוך יש תפקיד קריטי ביכולתנו לבסס אמון בין הקבוצות השונות, ולאפשר שותפות אמיתית במדינת ישראל. שותפות אין פרושה חזרה למדיניות "כור היתוך" [...] אנשי החינוך שהוכשרו לתפקידם ארוכות, וזהותם הפנימית יציבה ונהירה להם, רק להם יש את היכולת להנחיל הלאה חינוך לסובלנות והכלה של האחר, באופן שאינו מאיים על הזהות הייחודית של כל שבט ושבט".
המושב הראשון של הכנס התקיים באודיטוריום המכללה. הכנס נפתח בדברי ברכה שנשאו הרב פרופ' נריה גוטל – נשיא המכללה ופרופ' ישראל ריץ' – יו"ר המועצה האקדמית של המכללה. לאחר דברי הברכה שמעו המשתתפים את הרצאתו המעניינת של פרופ' אשר כהן, חבר המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "מגן דוד בסבך הזהויות: ציונות, יהדות, דמוקרטיה". לאחריה התקיים פנל מרתק ומשמעותי בנושא: "זרמים אידאולוגיים מנוגדים: ייחודיות ושותפות בעת מחלוקת", בהשתתפות מר דני הירשברג – מזכ"ל תנועת בני עקיבא ומר רועי יסוד – מזכ"ל תנועת הנוער העובד והלומד. את הפנל הנחה הרב יונה גודמן.
בהמשך היום התקיימו שישה מושבי הרצאות שעסקו בנושאים הבאים: חינוך וגרעינים תורניים, זהות ישראלית, ביכורי מחקר – מצוינות, השפעות ותמורות בציונות הדתית, הוראה, פדגוגיה וקהילות, תמורות פנים מגדריות.
ברובם של המושבים התמלאו אולמות ההרצאה עד אפס מקום וההדים שנשמעו מפי המשתתפים היו חיוביים ביותר.
יש לציין כי ההרצאות נבחרו בקפידה על ידי הוועדה האקדמית של הכנס, מבין הצעות רבות שהוגשו.

יום רביעי, 6 באפריל 2016

טקס הענקת תואר ראשון בקמפוס אלקנה

מאת שבתאי טלר,
"קול-האורות"

בטקס מרגש, בהשתתפות קהל גדול של הורי הבוגרות, בעלים, בני משפחה ואורחים רבים, התקיים לאחרונה בקמפוס אלקנה טקס הענקת תואר ראשון לכ-150 בוגרות מכללת אורות ישראל.
התארים הוענקו במסלולי הגיל הרך, החינוך המיוחד, מסלול על יסודי ומחול ותנועה.
את הטקס פתח נשיא המכללה, הרב פרופסור נריה גוטל, ואחריו בירך יושב ראש המועצה האקדמית, פרופסור ישראל ריץ'.
ר' דוד בוסקילה, נציג האגף להכשרת עובדי הוראה, בירך אף הוא את מקבלות התואר.
אורח הכבוד בערב החגיגי היה יושב ראש הנהלת החמ"ד ורב היישוב עופרה, הרב אברהם גיסר. הוא עמד בדבריו על היתרון הערכי-חינוכי שיש למכללות על פני המוסדות האחרים להשכלה גבוהה והדגיש את תפקידן המכריע של הבוגרות המתעתדות להיות מורות בישראל בחינוכם של אלפי ילדי ישראל ובעיצוב דמותם הרוחנית.
תעודות הצטיינות הוענקו לבוגרות רבקה ארצי, חן בן חמו, רעות נוסבאום, ליטל עדות ועדי פלדמן.
בשם הבוגרות נשאה ברכה מיכל לנדאו, כיום מחנכת כיתה י' באולפנת אמי"ת בבאר שבע ומורה במגמת התקשורת. היא העלתה על נס את ההשקעה הרבה של המכללה וצוות ההוראה בשיטות הוראה ולימוד ובדרכה החינוכית-תורנית.
בוגרות המכללה משמשות היום בתפקידי חינוך רבים ומגוונים במגזרים שונים של מוסדות החינוך בכל רחבי הארץ.

מלגת "קרן אוקס" לסטודנטים מצטיינים

מאת הרב ד"ר יוחנן קאפח,
דיקן הסטודנטים, קמפוס רחובות

ביום שני, כ"ו באדר א' (6 במרץ) התקיים טקס הענקת תארים לסטודנטים מצטיינים להוראה. שני סטודנטים מהמכללה זכו במלגה היוקרתית.
קרן אוקס, שהוקמה לזכרם של הרב ד"ר דוד וגרדה אוקס, מעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטים להוראה. השנה החליטה הנהלת הקרן להעניק מספר מלגות נכבדות לסטודנטים מצטיינים להוראה. בסופו של תהליך נבחרו שני סטודנטים ממכללת אורות ישראל וסטודנטית נוספת ממכללה אחרת.
הקריטריונים לזכייה במלגה היו: שקידה והישגים לימודיים, יכולת פדגוגית מוכחת, הובלת פרויקט חינוכי וכושר מנהיגות. כאמור, ממכללת אורות ישראל זכו עידן קראוני מקמפוס רחובות ואביטל (הרץ) וינשטוק מקמפוס אלקנה.
הטקס התקיים במעמד רב-רושם ב"בית שלום" בתל אביב, במעמד הנהלת הקרן, משפחת אוקס, נציג משרד החינוך הרב דוד בוסקילה, זוכי המלגה ובני משפחותיהם. במהלך הטקס נשאו הדוברים דברים בשבח הרב ד"ר אוקס ורעייתו והדגישו את חשיבות החינוך שאותה ראו נגד עיניהם. הרב אוקס עסק כל ימיו בחינוך ובהרבצת תורה בקהילתו, כך שהיה זה אך טבעי בעיני משפחתו להקים קרן שתסייע לסטודנטים בולטים להתפתח בתחום החינוך.
במהלך הטקס נשא הרב ד"ר שרון שלום הרצאה מרתקת בנושא "זיהוי וזהות".

הקולוקוויום המכללתי ה-16

מאת הרב ד"ר יחיאל לאש,
דיקן הלימודים, קמפוס רחובות

בתחילת חודש אדר א', התקיים בקמפוס אלקנה הקולוקוויום המכללתי ה-16.
מושב הפתיחה הוקדש לחיבורי שני מרצים אשר ראו אור לאחרונה, הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין וד"ר מאיר נזרי, אשר הרצו על נושאים אחדים מתוך חיבוריהם החדשים: הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין: "מסירה" לאויב – פועלן של מועצות היהודים ושותפיהן; ד"ר מאיר נזרי: קהילות תאפילאלת/סג'למאסא.
לאחר מכן התקיימו שני מושבים בהם סקרו מרצים את פֵּרות מחקריהם בתחומים שונים ומגוונים (תנ"ך, היסטוריה וספרות).
הרב ד"ר יוסף פריאל: היכול להיות פרשן העוסק בלשון ואינו בלשן? חזקוני כמקרה מבחן.
ד"ר ארי גייגר: ללמוד מהאויב: מה חיפשו הנוצרים ההבראיסטים במקורות היהודיים והאם מה שמצאו שם שינה את יחסם ליהדות?
הרב אופיר אחימאיר: מה פרצת עליך, פרץ?! / יצירתו הספרותית של י"ל פרץ כביטוי לביקורת דתית מוצדקת – הסיפור "ברל החייט" כמקרה מבחן.
מיוחדת ומרתקת הייתה הרצאתו של ד"ר יוסי פרץ על אודות "ספר תורה שלם אשכנזי מהמאה ה-13". להלן נקודות אחדות מתוך הרצאתו:
אלה מקצת מהמאפיינים המצביעים על עתיקותו של ספר התורה:
א.      כתוב ב-48 שורות בעמודה ובהקפדה על ווי העמודים;
ב.      מסומנות בו אותיות משונות ותגים מיוחדים השונים מאלה הנהוגים היום;
ג.       מקפיד להשאיר רווח גדול בין פסוקים;
ד.      החלוקה לפרשיות פתוחות וסתומות שונה מזו של הרמב"ם בהלכות ספר תורה;
ה.      החלוקה בסוף שירת הים שונה מהמקובל היום;
ו.        נוסח האותיות קרוב מאוד לנוסח המסורה, אבל אינו זהה לחלוטין.
בתקופה מאוחרת יותר נעשו בספר התורה תיקונים רבים מאוד כדי להכשירו לקריאה על פי נוהגי הלכה, תיקונים שלא מעט מהם דווקא שיבושים!
ההרצאה לוותה במצגת ובה תמונות של מספר עמודות מספר התורה, וכן תמונות מיוחדות המצביעות על מחיקות ותיקונים שנעשו בספר.
עשרות רבות ממרצי המכללה השתתפו בקולוקוויום, ותגובותיהם על תוכן ההרצאות היו חיוביות ביותר.