מאת:הרב אברם ווייס
ראש התמחות תושב"עמתוך רצון לארגן פעילות חווייתית של כל בנות ההתמחות לתושב"ע, שנים ב–ג, נערך ביום ב' בסיוון סיור בצפון הארץ בעקבות תנאים ואמוראים. הוא כלל ביקור ותפילה בקבריהם הקדושים של חכמי המשנה והגמרא במטרה להתחבר לדמויותיהם ולתורתם.
כל סטודנטית הכינה סיכום קצר על דמות אחת או שתיים מהתנאים והאמוראים וליד ציון הקבר של אותו צדיק סיפרה על פועלה, מעלותיה, הנהגותיה ותרומתה לעם ישראל ולתורה שבעל פה. במהלך הסיור מיקמנו את התנאים והאמוראים השונים בציר זמן תקופתי שהוכן מראש, מה שעזר לנו ללמוד על כל דמות גם בהקשר לתקופה בה חיה ולקבל תמונה רחבה יותר.
את הסיור התחלנו בטבריה בקבר רבי עקיבא, גדול התנאים הידוע בצניעותו ובענוותנותו, ובקברו של הרמח"ל, בעל 'מסילת ישרים'. ביקרנו במתחם קבריהם של הרמב"ם, רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו. ליד קברו של השל"ה הקדוש התפללנו את התפילה המיוחדת שחיבר על הבנים.
בדרך למירון עצרנו בקברם של התנאים רבי חלפתא ובניו רבי שמעון ורבי יוסי, הוא רבי יוסי 'סתם' המופיע במשנה. במירון עלינו לציון רבי שמעון בר יוחאי ורבי יוחנן הסנדלר.
נסענו לקברו של רבי יהודה בר עילאי, רבי יהודה 'סתם' המוכר מהמשנה, אשר יותר משש מאות מהלכותיו נמצאות בה. משם הגענו למערת קבורה מיוחדת בה קבורים גדולי אמוראי בבל, אביי ורבא, שהחלו את חתימת התלמוד.
את הסיור סיימנו ב'עמוקה' – קברו של ר' יונתן בן עוזיאל, הידוע בצדקותו ובסגולותיו, וערכנו 'סעודת אמנים' במתחם הקבר.
הסיור הוסיף לנו ידע רב על חכמינו הקדושים. הרגשנו הרגשה מרוממת על זכותנו להכירם יותר מקרוב, ללמוד על תולדותיהם ופעלם, ולהבין, ולו במעט, כיצד תרמו והשפיעו לאורך הדורות ואף בימינו אלה.
שמחנו על ההזדמנות להתפלל על קברות הצדיקים ולהכיר את גדולתם ואת קדושתם.
את הגיבוש החברתי של בנות ההתמחות ואת יצירת ההווי הקבוצתי המשותף ניתן לזקוף לזכותם של ראש ההתמחות, הרב אברם ווייס, והמדריכה הפדגוגית, ד"ר רותי שפירא, העמלים רבות בפיתוח ההתמחות ומגלים רצון לעזור, ליצור אווירה לימודית נעימה וחווייתית ולהקנות כלים להכשרתנו.
מי ייתן ונזכה ללכת לאורם של הצדיקים ולהנחיל לדורות הבאים את חידושיהם, חיבוריהם, מידותיהם והנהגותיהם, וזכותם תגן בעדנו ובעד כל עם ישראל. אמן.
השימוש בשפה כאמצעי תקשורת, מאפשר ניסוח מסרים והעברתם, שינוי עמדות, וחינוך. שפה זרה, ובעולמנו הגלובלי במיוחד השפה האנגלית, מהווה גשר לעולם: גשר לעולם הכללי, גשר לעולם האקדמי, גשר לעולם הטכנולוגי והעסקי, ואף גשר לעולם היהודי. ואכן, אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים היום בפני הציונות הדתית הוא יצירת קשר והידוק קשר עם יהודי התפוצות.
תכנית בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל למנהיגות נוסדה בירושלים בשנת 1991 בשיתוף עם משרד החינוך. זו תכנית ייחודית מבחינת היקפה, תכניה ואופי הלימוד. מטרתה לפתח ולטפח מנהיגים חינוכיים בעלי חזון והשפעה שיניעו ויובילו תהליכים לקידום החינוך בישראל. אחת מאבני היסוד עליהן מושתתת התכנית היא ההנחה שעל המנהיג החינוכי לפעול לאורו של חזון מעמיק ומעשי. עמיתי התכנית מפתחים תפיסות חזון בעבודה אישית לצד עבודה בצוותא, במסגרת אינטנסיבית ומאתגרת לצד מסגרת המעודדת ומאפשרת חשיבה מעמיקה ותכנון. במהלך התכנית העמיתים לומדים וחוקרים את שדה החינוך תאוריה לצד התנסות ממשית ומשמעותית, נפגשים עם מומחים בולטים ממגוון תחומים, בוחנים ובודקים מקרוב את המקום של החזון ושל הזהות החינוכית בעולם המעשה. מקורו ההיסטורי של החזון במנהיגים אשר ראו בעיני רוחם כיצד הרעיונות שטוו זה מכבר רוקמים עור וגידים, כמו הרצל, אטאטורק, מייקל קולינס ואמון דה ולירה, ג'פרסון. לאלו קדמו "נביאי ישראל הנבאים אל ירושלים והחזים לה חזון", ישעיה וחבקוק, הושע ועובדיה, נחום ודניאל. לימים מושג החזון אומץ לתחום הניהול והפך לכלי ניהולי בעזרתו משרטט הפרט או הארגון תמונה עתידית אידאלית אליו הוא שואף, מתוכה נגזרות הנחיות ותהליכי ביצוע המכוונים להוביל למימוש החזון. מנהיגים מצטיינים המוּנעים על ידי חזון בעל עצמה הם המפתח לשיפור החברה וחייהם של אנשים ברחבי העולם, אולם החזון אינו נחלתם הבלעדית של שועי עולם. אף מנהיגי חינוך אפקטיביים הם בעלי חזון ואת חזונותיהם אפשר לטפח באמצעות עבודת הכשרה.
מאת:הרב אברם ווייס
מרכז, אולם לימוד הגמרא אינו עוד נחלתם הבלעדית של היושבים בבית המדרש.
