מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד
בעשורים האחרונים אנו עדים לתמורות מרחיקות לכת בעולם הטכנולוגיה והמידע. המורה אינו עוד מקור הידע והמידע הבלעדי. מרגע שאלו הפכו נגישים לכל דורש המורה נדרש למיומנויות במגוון תחומים חדשים, ביניהם לשליטה בנבכי עולם המולטימדיה והאינטרנט ובסביבות למידה והדרכה חדשניות, ועליו לגלות גמישות ויצירתיות בהתאם לסביבה החינוכית בה הוא פועל. במטרה למנף יכולות אלו ובניסיון לתת מענה להשבחת המיומנויות הנדרשות, נכתבו מספר ספרים. המעיין בהם עתיד למצוא תועלת ולהיחשף למגוון רחב של מתודות.
אין לנו אלא לסיים באמרתו הידועה של הרב קוק: "בכל דור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור". לו יהיה זה בבחינת נקודה טובה.
מקורות
גולדברגר דב, הפעלופדיה: אנציקלופדיה לפעילות חברתית, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1994.
גולדברגר דב, הפעלוטף: אנציקלופדיה לפעילות חינוכית חברתית לגיל הרך ולמשפחה, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1999.
גלודברג דב, מתודופדיה: אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה, תל אביב: משכל, 2003.
גולדברגר דב, הפעלופדיה: אנציקלופדיה לפעילות חברתית, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1994.
גולדברגר דב, הפעלוטף: אנציקלופדיה לפעילות חינוכית חברתית לגיל הרך ולמשפחה, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1999.
גלודברג דב, מתודופדיה: אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה, תל אביב: משכל, 2003.
אתם צודקים בהחלט, הבעיה האמיתית היא שלא משנים את נושאי הלימוד בהכשרת המורים, כך שאספקטים חשובים שמורה צריך לדעת לא מובאים לפניו במסגרת לימדיו, אלא רק לאחר נסיון אישי שלו או של עמיתיו.
השבמחק