יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

חומש ויקרא – ספר חינוכי וחווייתי – הייתכן?

מאת: הרבנית נעמי שחור ואחינעם שיינטופ

חומש ויקרא סובל שלא בצדק מדימוי נמוך בעיני רוב עם ישראל. הספר נתפס כעוסק בנושאים רחוקים ולא משמעותיים לימינו, והוא זכור לתלמידים כספר משעמם שאין בו סיפורים מעניינים כמו בספרים בראשית, שמות או במדבר. כאשר שואלים תלמיד או מבוגר מה הוא זוכר מהחומש, הוא יציין תמיד את העיסוק ואת הפרקים הרבים הדנים בקרבנות. מעטים יזכרו מספר
מצוות מפרק יט, כמו "ואהבת לרעך כמוך".
לשתינו יחס שונה לחלוטין לחומש זה. מבחינתנו הוא ספר מרתק העוסק בנושאים רבים ומשמעותיים מאוד לתלמידים בבית הספר היסודי והתיכון, ולנו – המבוגרים. אנחנו רואות משימה חשובה להפוך ספר זה למרכזי בתודעה, ולהוכיח כי רק בספר ויקרא יש מגוון עצום כל כך של נושאים הקשורים להלכה, למחשבה, למוסר ולמידות, למשפחה ולמסירות נפש. בספר ויקרא יש התייחסות לקדושות מכל הסוגים: קדושת המקום, הזמן, הארץ, והמשפחה. בספר ויקרא יש גם התייחסות משמעותית לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל ולקשרים ביניהם.
דווקא בספר זה אנו נבחנים האם "נשארנו בגן" ומה שמרתק אותנו הם סיפורים, או שאנו מסוגלים למצוא במצוות את המשמעותי, החשוב והמעשי כיום, וללמוד לעומק את דברי אלוקים חיים הנאמרים בספר ויקרא.
גיבשנו מספר הצעות מניסיוננו רב השנים בהוראת חומש ויקרא. הדברים מיועדים בעיקר למורים המלמדים ספר זה ומתייחסים להוראת ספר ויקרא בכיתות ה ו-ט, אך דברינו משמעותיים ומאתגרים גם לאלו הפוגשים את ספר ויקרא בקריאת התורה בשבתות. נתייחס למספר דרכים בהן ניתן לשנות את היחס לספר זה.
א. כמו בכל היכרות – למפגש הראשון יש חשיבות מֵרבית. לכן יש להפוך את השיעורים הראשונים בהם פוגשים התלמידים את ספר ויקרא למשמעותיים ולחווייתיים ביותר. ניתן לפתוח את השנה בלימוד של פרקים העוסקים בחגי תשרי, בפרק כג העוסק בכל חגי השנה או בפרק טז העוסק בעבודת כוהן גדול ביום הכיפורים. חגים אלו מוכרים ויהוו בסיס להעמקה נוספת שתבוא עם לימוד הפרקים והמפרשים.
ב. יש לתכנן בצורה מיטבית את מספר השיעורים לכל נושא בספר. מומלץ במיוחד לבחון מחדש את רמת ההעמקה והידע הנדרשים לנושא הקרבנות, ומכך לגזור את מספר השיעורים הנצרכים. יש להיזהר מהפיכת לימוד הקרבנות בשתי הפרשות הראשונות לנושא המרכזי של השנה. לדעתנו, יש לעסוק פחות בפרטים של הקרבנות ולהקדיש יותר זמן לדיון בנושא הכמיהה למקדש בימינו, למשמעות העמוקה של הקרבן ולמסר הטמון בחובו, ושאלת הקרבת קרבנות בזמן המודרני או בתקופה המודרנית.
הדרך היעילה ביותר לשינוי הגישה והיחס לספר היא באיתור נושאים חינוכיים והפיכתם למשמעותיים על ידי דיונים בכיתה והזמנת מרצים אורחים מתוך בית הספר ומחוצה לו.
נביא כאן חלק מהנושאים שאנו ממליצים עליו מניסיוננו, מלווים ברעיונות לאמצעי עזר ולפעילויות מלוות.
בכיתות הנמוכות היכולת לעורר דיון מעמיק קטן יותר ולכן יש להתמקד בגיוון בהוראה ובדרכי סיכום החומר:
1. את פרשת קדושים ניתן להפוך לנושא שנתי הנלמד בשעה שבועית הקבועה במערכת. כל תלמידה מכינה עבודה על מצווה אחת מפרק יט ומלמדת את חברותיה בדרכים מגוונות (משחק, חידון ועוד). בשבוע של פרשת קדושים התלמידות בונות תערוכה לימודית לכלל בית הספר, ומציגות בה את העבודות האישיות שלהן על כל מצווה.
2. הזמנת מרצים אורחים בנוש
אים כמו (א) כשרות מעשית לתלמידים והבנת המושגים תעודת כשרות, מהדרין וכו'; (ב) מרצה ממכון המקדש לסיכום נושא הקרבנות והמנחות.
3. סיכום נושא לימוד הרחוק מעולמן (כגון צרעת) בדרך שונה ממבחן. יש להעדיף דרכים המאפשרות גיוון ויצירתיות, כמו כתבה לעיתון, הכנת מוצג מוחשי, הצגה, חידון, מצגת.

בכיתות ט יש מקום לערוך דיונים מעמיקים ולעורר חשיבה על קיום מצוות מסוגים שונים, הבנת טעמן, פרשנות מגוונת וההשלכות של קיום מצוות אלו בימינו:
1
. נושא הכשרות יכול להוות פתח להיכרות מעמיקה יותר עם מערכת הכשרות בארץ, עם הבנת מושגים הקשורים לכך כמו "מהדרין", "חלק". יש חשיבות לדיון על הטעמים וההסברים השונים למאכלות אסורים. ניתן לעסוק בקשר הקיים בין גוף ונפש, טומאה וקדושה בהקשר של כשרות המאכל.
2. קדושה: הספר דן לכל אורכו בסוגי הקדושה, אך השאלה המעמיקה היא כיצד ניתן להגיע לקדושה ומהי ההתנהגות הרצויה לקדש את שמו של ה'. השאלה עולה לאורך כל הספר ובמיוחד בפרק יט ובסוף פרק כב.
3. משפחה: ספר ויקרא כולל מצוות רבות הקשורות למשפחה, לאישה, להולדה ועוד. על המורה והמחנך לבחון אילו נושאים חשובים לדיון וללימוד בכיתה, במיוחד בימינו לאור הסביבה המעלה אופנים שונים של נישואין, זוגיות והורות. זו ההזדמנות ללמד על קדושת המשפחה והנישואין ביהדות מפי אנשי תורה המוכנים לענות על שאלות ותהיות בנושאים החשובים לבני הנוער.
4. סוגיות הלכתיות: יש דוגמאות רבות בספר ויקרא לנושאים שההלכה התמודדה אתן לאורך הדורות. ברכת הגומל שמקורה בקרבן תודה; חוקות הגויים שמקורה באיסור של "בחוקותיהם לא תלכו"; מצוות התוכחה שמקורה ב"הוכח תוכיח את עמיתך" – הן חלק מהדוגמאות למצוות שניתן להראות את התפתחות ההלכה לאורך ההיסטוריה ולדון בשאלות רלוונטיות לימינו (ניתן להיעזר בפרויקט השו"ת ובמקורות נוספים).
5. קדושת הארץ: חשיבות מצוות שמיטה, האתגרים בקיומה, השאלות ההלכתיות הקשורות לכך במשק מודרני ועוד.
6. מהו "וחי בהם": הקשר בין קיום מצוות לחיים טובים והמסקנות ההלכתיות הקשורות לפסוק זה: מ"פיקוח נפש דוחה שבת" ועד האיסור ל"רצח מתוך רחמים".
7. מקדש בימינו – האפשרי?

לסיום, נצטט את דברי הראי"ה קוק זצ"ל הנכונים לתורה בכלל ולחומש ויקרא בפרט:
"האור הכללי של התורה, המביא חיים לעולם
מתפלש הוא בכל הפרטים, בכל המצוות ודקדוקיהן,
ככוח החיים הנובע מן הלב
ומתפשט על האברים כולם"
(אורות התורה, טו)

2 תגובות:

  1. אני בהחלט מסכימה. במערכת החינוך של ימינו המורים מזניחים ערכים חשובים כמו הורות, נישואים ומערכת זוגיות בריאה. ערכים שכשאני הייתי ילדה הועברו ע"י ה"מחנך" שהיום אבד לחלוטין את משמעות המילה.

    השבמחק