סטודנטית במכללת אורות ישראל זכתה בפרס הצטיינות בהוראה

בטקס רב רושם שהתקיים  במרכז למורשת בגין, זכתה יפעת חג'בי, סטודנטית במכללv ומורה לקולנוע באולפנת זבולון ,בפרס מורי המאה על הקמת גוף שתפקידו ללוות, לקדם ולגבש את בוגרות האולפנה. יפעת מובילה מיזם חלוצי האומר: גם כשהתלמידות שלנו עוזבות את הקן אנחנו עדיין אחראים להן ולרווחתן. עמה זכו עוד 99 מורים של החמ"ד במסגרת פרויקט "מורי המאה", על חינוך – למופת.

מסתבר שאפשר להיות סטודנטית ולזכות בפרס להוראה. יפעת חג'בי, סטודנטית במכללת אורות ישראל, שנה ג', בהתמחויות לתקשורת ולתושב"ע ומורה לקולנוע כשבע שנים באולפנת זבולון, זכתה בפרס מורי המאה בקטגוריית "חמ"ד וקהילה". המיזם שהקימה יפעת מגדיר מחדש את תחומי האחריות של בית הספר ומגדיל אותם הרבה מעבר למצופה. יפעת יזמה ומרכזת את מדרשת "מקימי", מדרשה של בית הספר, המטפחת את בוגרותיה. במסגרת המדרשה היא נפגשת בכל שבוע עם הבוגרות, מייעצת להן בנושאים שונים, ואחראית על הזמנת מרצים מגוונים כדי להכשיר את עולמן הפנימי של הבוגרות. זוהי תכנית ייחודית שאין שנייה לה.
חבר השופטים ציין בהודעת הזכייה כי "חג'בי היא מורה אהובה היוצרת קשר אישי עם מרבית הבוגרות הרואות בה מורה שניתן להתייעץ אתה בכל עניין ועניין".

הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, ציין: "חז"ל דימו את המלמדים לכוכבי השמים. מכללת אורות ישראל גאה לטפח כוכבים. יפעת חג'בי היא כוכב קטן שעתיד להיות כוכב גדול. זהו כבוד גדול עבורנו שסטודנטית שלנו זוכה בפרס הצטיינות בחמ"ד".

יפעת הוסיפה ואמרה: "שמחתי מאוד לשמוע על הזכייה. זו הרגשה טובה שמעריכים מורה על ההשקעה שלה ומעצימים אותה. הכרת הטוב מסוג זה נותנת לי ולמורים נוספים את הכוח להמשיך ולתת מעצמנו לטובת התלמידות והתלמידים שהם דור העתיד של עם ישראל. דווקא היום, כשיש כרסום במעמדו של המורה, מיזמים מסוג זה הם התשובה ההולמת להמשיך ביתר שאת בעשייה ברוכה וחשובה".

צופים אל האופק

מאת עליזה ליפסקר, רכזת פיתוח מקצועי אופק חדש

יזמות, חדשנות ויצירתיות, אינם רק מושגים מעולם ההייטק. בשנים האחרונות הם הפכו להיות חלק משמעותי מאוד בהכשרת מורים במכללת אורות ישראל בקמפוס אלקנה ובקמפוס רחובות. מטרת התכנית החדשה היא לפתח מורים טובים יותר, מקצועיים יותר, יזמיים, חוקרים ומנטורים.

במסגרת אופק חדש נפתחה השנה תכנית לפיתוח מקצועי הבנויה על שלוש דרגות:
דרגה 7 - מורה יוזם.
דרגה 8 - מורה חוקר.
דרגה 9 - מורה מדריך, מנטור.
בכל דרגה, התכנית דורשת לימוד של שנתיים, סה"כ 150 שעות (45 שעות עיוניות לשנה + 30 שעות הדרכה קבוצתית והנחיה אישית).
כמו כן חייב הלומד להגיש בסוף שנה א' עבודה בהתאם לתכני הלמידה. ובשנה ב' – ליישם את התכנית בארגון שבו הוא עובד.

דרגה 7 – מורה יוזם
תכנית הלימודים כוללת את הנושאים: בניית יוזמה, איתורה, הכלים לבנייתה, גישות מחקר איכותניות, תוך הדגשת חדשנות כתרבות ארגונית. בסיומה של השנה הראשונה נדרש הלומד להגיש הצעת יוזמה שתהיה רלוונטית לבית הספר שבו הוא עובד.
בשנה ב' מיישם הלומד את היוזמה בבית הספר, ולומד מהי ראייה רפלקטיבית ומטה קוגנטיבית ככלי לשיפור, לשדרוג ולהרחבת היוזמה. בסיומה של שנה וליווי מונחה על הלומד להגיש תכנית ייחודית בזיקה לערכים או נושאים מרכזיים המותאמים כל אחד לדרכי הארגון שבו מתבצעת היוזמה. כל זה על פי מתווה קיים בהתאם לנלמד בלימוד העיוני.

דרגה 8 – מורה חוקר
דרגה זו עוסקת בחקר עשייתו החינוכית והלימודית של המורה כדי להביאו לשיפור יכולותיו. התכנים הנלמדים: מחקר אמפירי והשוואה למחקר עיוני, פרדיגמות מחקריות והתבוננות השוואתית, שיקולים בבחירת כלי המחקר, שיטות וכלים לניתוח נתונים.
בסיומה של שנת הלימודים הראשונה על הלומד להציע הצעת מחקר המתייחסת לתחום העשייה שאותו הוא חוקר. הלומד מלווה במנחה אישי המסייע בידו עד לכתיבת המחקר: איתור נושא למחקר, ליווי אישי דיסציפלינרי ספציפי לתחום המחקר ואמצעי הערכה, איסוף ביבליוגרפיה וכתיבת רקע תאורטי.
בשנה ב' הדגש הוא על מהלך ביצוע המחקר, עיבוד נתונים, הפקת לקחים. הצגת תוצאות ופיתוח אפליקציות יישומיות.

דרגה 9 – מורה מנטור
במסגרת הלימודים נפגש הלומד עם מודלים של הנחיה, רוכש כלים להנחיה ומתמודד עם הקשיים בתפקידי ההדרכה, לומד מושגים חדשים מעולם ההדרכה, לומד את תפישת התפקיד, זהות מקצועית, פיתוח מיומנויות מקצועיות התנסות בסימולציות הדרכה ועוד.

היקף הלימודים
בשנה ראשונה חווה התלמיד התנסות אישית וחניכה משולבת בהנחיה אישית של 10 שעות, ו-5 שעות הנחיה קבוצתית.
בסיומה של שנה א' על הלומד לתעד את ההתנסות במהלך פעילויות הלמידה השונות.
בשנה ב' יתנסה הלומד במקום עבודתו בהובלת הנחיה על פי הכשרתו.
בלימודיו העיוניים יפגוש התלמיד רכיבי תוכן ורפלקציה בהנחיה, ייתקל בסוגיות אתיות ויעמיק בנושאים ובמודלים של הנחיה כדי להיות מנחה מורה מקצועי ומיומן.
בכל הדרגות נחשף הלומד למחקרים תאורטיים מעולם האקדמיה ולספרות מקצועית בתחומו.

זו השנה השנייה שאנו פועלים בתכנית אופק חדש במכללת אורות ישראל המאוחדת. השנה פתחנו כיתות נוספות, פי 3 מאשתקד. בקמפוס אלקנה נפתחו שתי כיתות לדרגה 7, כיתה לדרגה 8–9 ותלמידי שנה ב' ממשיכים בדרגה 7–8.
בקמפוס רחובות נפתחו 2 כיתות לדרגה 7, 2 כיתות לדרגה 8 , כיתה אחת לדרגה 9 ושלוש קבוצות לדרגה 7–8 מאשתקד שזו להם שנתם השנייה. ביניהם גם בנים.
בקבוצות לומדים תלמידים הן מהמגזר הממלכתי הן הממלכתי דתי, שבחרו ללמוד במכללתנו.

לשאלתי: "מדוע בחרתם ללמוד במכללת אורות ישראל?" נעניתי: "הנושאים מגוונים ומעניינים"; "מרצים מקצועיים"; "אווירה נעימה מאד"; "מעניין לנו".


התגובות משקפות את שביעות הרצון ותחושת ההתקדמות והיצירתיות שחשים הלומדים בשלבי הלימוד השונים.

אכן, במכללת אורות ישראל צופים אל העתיד!

סדנה למתמחי קמפוס רחובות בנושא "מספרים סיפור"

מאת נתי פריד, דיקן סטודנטים, רכז התמחות בהוראה, אופק שלב א, קמפוס רחובות 

שנת ההתמחות מזמנת לסטודנטים אפשרויות של למידה תוך עשייה חינוכית והופכת את השנה הראשונה לעבודה למעניינת ולמאתגרת, תוך  קבלת ידע בתחומים "בוערים" ותמיכה ממנחה הסדנה ומחבריהם לקבוצת ההנחיה. 

בניתוח מסגרות עבודתם של המתמחים בקמפוס רחובות מצאנו שרובם מועסקים בבתי ספר יסודיים בכיתות א–ה וחלקם מלמדים בתלמודי תורה או במקביל למחנכות הכיתה.

ה"מוצר" המבוקש ביותר שעשוי לחבר את המורה עם כיתתו הוא הסיפור. תחושה זו, שהסיפור עשוי לפתור בעיות חינוכיות ומשמעותיות בכיתה, היא נחלת כל מורה. אין ספק שיש מורים כאלו שאמנות הסיפור "שגורה על פיהם" וכל מדרש או סיפור קצר הופך להיות מרתק ומרכז את תשומת לבם של כל הילדים, גם ה"מאתגרים" .

עם זאת, לרוב המורים קשה לספר סיפור בעיקר משום שנראה להם ש"יקלקלו" את הסיפור כיוון שאין הם שחקנים. במסגרת סדנאות הסטאז' אנו עורכים אפוא ימי עיון בנושאים שונים היכולים להועיל לכלל המתמחים.

החלטנו להקדיש את יום העיון בחנוכה לנושא "מספרים סיפור". הזמנו את ר' נפתלי פוקס, מנהל התיאטרון הדתי "נדודים", כדי שיקיים סדנה בנושא "כוחו של סיפור וכיצד מספרים".

ר' נפתלי, בעבר תלמיד ישיבת "עטרת כוהנים" ובוגר לימודי הוראה במכללתנו, עובד כרב גן וכמורה. מניסיונו למד שלסיפור יש כוח חינוכי רב וניתן באמצעותו להשיג מטרות רבות, כגון: הפנמת נושא, יצירת עניין, פתרון בעיות משמעת, אהבת תורה, קיום מצוות ועוד. את ניסיונו העשיר תרגם להכשרת מורים למספרי סיפורים.

בסדנה, ר' נפתלי מספר סיפורים, מחליף דמויות, ותוך כדי כך מלמד איך מספרים סיפור טוב, מהיכן לוקחים סיפורים ואיך מתרגמים אותם לעולם הילדים.

הסדנה זכתה להצלחה רבה, חיזקה במורים את ההכרה בחשיבות הסיפור ככלי חינוכי ונטעה בהם את האומץ לנסות דרך זו.

הרחבת הסמכה בתרבות ישראל ומורשתו

מורה ביסודי או בחט"ב? מכללת אורות ישראל פותחת בתכנית חדשה להרחבת הסמכה במקצוע 'תרבות ישראל ומורשתו'. ההרחבה מיועדת למורות המלמדות או תלמדנה במערכת החינוך הממלכתית. זוהי הזדמנות נדירה להביא את האור של 'אורות' לנוער הישראלי, תוך שימת דגש על תורת ישראל בעת החדשה על גווניה השונים.
ימי ג', בשעות 16:00-19:30
היקף התכנית: 180 שעות: שני קורסים בימי שלישי החל מכ"ה בשבט תשע"ג (5.2.13) בשעות 16:00-19:30; שני קורסים מתוקשבים ושבוע מרוכז בתחילת החופש הגדול.
עלות: 4,000 ש"ח. זיכוי על שכר הלימוד יוענק לזכאות ממשרד החינוך.
פרטים והרשמה: הרב ד"ר אמיר משיח, 052-6294253, דוא"ל: a.mashiach@gmail.com
בואו להאיר!

להורדת הפלייר, לחצו כאן.

בגרעין המורים התורני מורשת יעקב (רחובות) האור ממשיך להאיר גם לאחר חנוכה

בני נוער רבים מכל רחבי הארץ מסתובבים ברחובות לאחר שעות הלימודים ללא מעש. הבטלה והשעמום גוברים ומביאים אותם למצב של חיפוש עצמי. כשאינם מוצאים תשובות ותוכן ערכי הם נמשכים אל עולם הפשע, האלכוהול והוונדליזם.
בגרעין המורים התורני שעל יד המכללה – מורשת יעקב, המקיים פעילות בשכונת אושיות, החליטו לתקוף את הבעיה בכל החזיתות כדי למגר את תופעת חוסר המעש, הבטלה והשעמום של בני הנוער לאחר שעות הלימודים. הופעלו אם כן מספר פרויקטים המניבים ב"ה הצלחות רבות. אחד מהם הוא סניף "מקום בלב" המנוהל ומודרך על ידי חברי הגרעין. בסניף הממוקם ברחוב רש"י נפגשים בכל שבוע חניכים מתושבי השכונה  ומהעיר כולה עם המדריכים המעבירים פעילויות בעלות תוכן וערך. המדריך מהווה אוזן קשבת ודמות חינוכית בוגרת לחניכים.
כמו כן קיימים פרויקטים נוספים בשכונה שחברי הגרעין מובילים, כמו "מרכז נוער מסיכון לסיכוי" – חיזוק והעצמה של בני נוער וצעירים בסיכון, המיועד לבני נוער שנשרו ממערכת החינוך או נמצאים בסכנת נשירה ממנה, ובני נוער המשתמשים בסמים וחשופים לסכנת התמכרות.
זאת ועוד, מזה מספר שנים מתקיימות פעילויות לבני נוער מהעדה האתיופית, כמו מדרשה לנערות בכל שבוע, שיעורים וסדנאות להעצמת הצעירים והצעירות. הסדנאות מועברות על ידי חברי הגרעין ואנשי מקצוע בנושאים שונים: ערכים, מודעות לחיים ולציונות, שירות צבאי ולאומי משמעותי ורציני, הכוונה להשכלה גבוהה ולאקדמיה, הכוונה לתעסוקה ועזרה במציאת מקומות עבודה ועוד.
בגרעין המורים התורני שואפים ופועלים לקידום הנוער מתוך אמונה שכאשר יתבגרו הם ישתלבו בהובלה ובקידום החברה כולה.

כנס מגמות המחול הארצי הראשון

ביום שני, י"ב בכסלו (26.11) התקיים במכללת אורות ישראל כנס מגמות המחול הארצי הראשון.
בכנס זה השתתפו כ-180 תלמידות משבע מגמות מחול ברחבי הארץ, אשר בהן מרכזות או מלמדות בוגרות המסלול למחול במכללת אורות ישראל.
תלמידות מגמות המחול השתתפו בשיעורים מעשיים שהעבירו מרצות המסלול, הגב' איילת הבר, הגב' אמירה קדם והגב' אירנה מראקיש, צפו במופע של סטודנטיות שנה ג' בהנחייתה של הגב' מיכל זרקא ושל להקת נגה, שמעו הרצאה עיונית בנושא המחול בישראל מפי ד"ר שרי אלרון, ובסיומו של היום הציגו אחת בפני השנייה את יצירותיהן.
הגב' מיכל רלוי, מדריכה ארצית בפיקוח על המחול, אשר הייתה נוכחת בכנס, ציינה בפנינו כי היא התרשמה עמוקות מצוות ההוראה של מגמות המחול המורכב ברובו מבוגרות המסלול למחול במכללת אורות ישראל. היא ציינה בין היתר כי "הייתה אנרגיה מצוינת ושיתוף פעולה מקסים בין אוסף נשים כריזמטיות שמדברות בשפת החינוך למחול ומעודדות את קהילת החמ"ד לחולל שינוי בקרבן באמצעות המחול".
הגב' רלוי התפעלה במיוחד מהמעורבות הרבה של מכללת אורות ישראל, מהעובדה שנשיא המכללה פינה זמן מיוחד לשאת דברים בפני התלמידות, מסגל המרצות במסלול למחול שהעניק התנסות אמנותית רבת משמעות לתלמידות, וממעורבות עובדי המשק והתחזוקה שדאגו לאירוח מכובד בתנאים ובסטנדרטים מקצועיים.

אנחנו תקווה כי הכנס הראשון יהווה תחילת מסורת של מפגש תלמידות ועמיתות השותפות לצמיחת תחום המחול במגזר הדתי.

ברכת הדרך וקללת הגלבוע: סיכום הסיור הכלל-מכללתי תשע"ג

מאת ד"ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל, קמפוס אלקנה

ביום של שמש חורפית נעימה יצאנו צפונה אל ארץ הגלבוע והעמקים כדי לזכות בעוד כמה אמות בארץ ישראל, ובינתיים גם לגעת בכמה אירועים תנ"כיים דרמטיים.
קללה נוראה רובצת על הר הגלבוע: "אל טל ואל מטר עליכם". מותו של שאול, האיש שנלקח מאחר הצאן לאחד את העם הקרוע לשנים עשר גזרים, חתם תקופה לא-זוהרת במיוחד בתולדות ישראל, תקופה של תקווה מלכותית גדולה שנגמרה כעבור זמן קצר במפח נפש לאומי. הגלבוע הפך לסמל המצב העגמומי שנוצר, אבל באותה מידה לסמל נקודת המפנה ההיסטורית שתתחולל תחת שרביטו של דוד, שיצליח במשימה שבה כשל קודמו.
מצוידות בנעליים נוחות, בתנ"ך, במים ובצ'ופרים, יצאנו לחוש את הגלבוע במו-רגלינו, ולגלות את סודותיו. מהר שאול, הנושא את שמו של המלך שמת כאן מות גיבורים, עשינו תצפית מרהיבה אל מרחבי עמק יזרעאל ועמק חרוד, כשאת קו האופק סוגרים הרי גלעד. כדי להמחיש את הברכה שהבאנו אל ההר המקולל ירדנו ברגל ממרומי הגלבוע אל מרגלותיו במסלול הקסום של נחל יצפור. לאורך כל הדרך ליוו אותנו רקפות לבנות וורודות, לגמרי לא ביישניות, וסתווניות לרוב.
החלק השני של היום הוקדש ליזרעאל, יישוב ממלכתי מתקופת מלכות ישראל. כאן היה ארמונם של אחאב ואיזבל, וכאן קראנו את סיפור העוול הנורא שהם ביצעו בנבות. הסיפור הקשה עורר דיון נוקב בשאלת סמכותם המוסרית של המלכים והשפעתה הקודרת של התרבות הזרה והאלילית שהוחדרה אל תוככי תרבות ישראל. מראשו של תל יזרעאל ירדנו בהליכה קלילה אל "העין אשר ביזרעאל" – המעיין הנובע למרגלות העיר הקדומה, והבריכה הקסומה שלידו.
את הסיור הנפלא הדריכו בנות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל שטרחו ועמלו בהכנת מערכי ההדרכה, העזרים המתודיים, ואף הקדישו יום שלם להכנת המסלול בשטח. על מלאכה זו ניצחו בכישרון רב נעמה בינדיגר, שתוך כדי ההכנות לסיור ילדה בת בשעה טובה, ויהודית זורגר, שנכנסה חיש קל לנעליה של נעמה וניהלה את הפרויקט ביד רמה.