ראש השנה – לזכור ולהיזכר

הרב יהושע וידר
מרצה במסלול למחול ולתנועה
ומרצה ב"ראש יהודי"

לקראת ראש השנה, יום הזיכרון הבא עלינו לטובה, ראוי להתבונן במשמעות הגלומה בַּזכירה. חושיו של האדם חושפים אותו מדי רגע לגירויים חדשים התובעים את תשומת לבו, ומשום כך יש בזכירה גם ממד של הצהרה על מִדרג ערכיו של האדם. כשאדם מַפנה את הקֶשב אל התוכן שבו הוא נזכר מצהיר הוא בכך שתוכן או אירוע זה, על אף שאיננו מתרחש במציאות ההוֹוִית, המיידית, חשוב הוא בעיניו יותר מההתרחשות העכשווית, ולכן הוא 'מוותר' כרגע על ההתייחסות להווה או מצמצם אותה כדי לפַנות מקום להתייחסות לערך חשוב ממנו.

חז"ל הורו לנו שהקב"ה אומר "אִמרו לפָני [...] זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה" (ראש השנה טז ע"א), ובתפילה אנו מבקשים "זכרנו לחיים". על מה מסתמכת אמונתנו זו שזכירתנו תהיה לחיים ולטובה? הלא כשנזכרים אנו באדם, למשל, נזכרים במכלול הרושם המוטבע בנו על אודותיו, ונזכרים בחסרונותיו כמו ביתרונותיו. האם 'משתלם' לנו לבקש להיזכר ביום הדין לפני הדיין שאיננו נושא פנים?

התשובה לשאלות אלו קשורה להבנת הזיכרון שהוצגה לעיל. כשם שזכירתנו היא התמקדות בַּעיקר, גם אם אין הוא הדבר הבולט ביותר לעין כעת, כך גם הזכירה האלקית. משמעותה של האמירה "הקב"ה זוכר אותנו" איננה שפרט שנעלם מתודעתו במשך הזמן חזר ועלה בה, שהרי "אין שכחה לפני כסא כבודו" של ריבון כל המעשים ואדון כל הנשמות. משמעות ה'היזכרות' האלקית בנו היא שהמבט האלקי עלינו פונה אל העיקר, אל השורש הפנימי שערכו נמדד הרבה מעֵבר לשאלה עד כמה הוא מתגלה בפועל במציאות החיצונית בשלב זה. "[...] הזכרון הוא מצד העבר הגדול, של כח הסגולה האורית כמו שהיא בעֵינה, לפני ירידתה והתמעטותה במשך הדורות בירידתם, שאותה הבהירות, שעִמָּדָהּ הסגולה הקדוֹשה המיוחדת, שממנה באה הנקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו, תהיה נזכרת ומופעת מכח שורש מציאותה משכבר הימים [...]" (הראי"ה קוק, עולת ראיה א, פב–פג).

בדברים אלו של הראי"ה מזכיר הוא לא רק את סגולתה הפנימית של האומה, שהיא הנזכרת לפני ד' לטובה בראש השנה עם כל חסד נעוריה ואהבת כלולותיה, אלא גם את היותה של סגולה זו מקור הנביעה ל"נקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו". ביום הזיכרון נקראים כולנו להיזכר בעיקר שבחיינו ולבכר אותו על פני הטפל והחולף. נזכרים אנו שעומק שאיפת חיינו היא לזכות להיות שותפים להמלכת ד' בעולמו. זוכרים אנו גם ששאיפותינו בחיים לפרטיהן, הנוגעות למצב האישי, לבריאות, להצלחה, לפרנסה וכו' – אינן עומדות כשלעצמן, מעצם היותנו חפֵצים בהן, אלא מהוות כלים שגם בהם תתגלה, באמצעות פריחתם של חיינו האישיים, מלכות ד' בעולמו בעוצמה רבה יותר.

במידה שאכן זוכים אנו לקבוע בנפשנו את הדבקות בד' ואת הרצון לקידוש שמו בעולם כעיקרם של חיינו וכיסוד מכונן לכל שאיפותינו או במילים אחרות: במידה שבה זוכים אנו להיזכר מי אנחנו באמת – כך יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים שאכן זיכרוננו עולה לפניו לטובה בעת פתיחת שערי המציאות למדרגת החיים המתחדשת של השנה הבאה לטובה, ושהקב"ה ימלא את כל משאלות לבנו, הלאומיוֹת והאישיוֹת, לטובה ולברכה ולגאולה שלמה, כללית ואישית.

השבעה של פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל

בשם מכללת אורות ישראל אנחנו שולחים את תנחומינו העמוקים למשפחת טויטו, לגב' דינה, לרב אוריאל ולבת עתירה שמיר בהילקח הבעל-האב, הרב פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל. פרופ' טויטו שימש יו"ר המועצה האקדמית של המכללה במשך שנים רבות, לימד תנ"ך ועמד בראש ההתמחות למקרא וספרות חכמים בלימודי תואר שני. פרופ' טויטו זצ"ל היה תלמיד חכם צנוע ועניו, ודמות נערצת על הסטודנטיות. החלל שהוא מותיר אחריו גדול מאוד.

השבעה בבית משפחת טויטו, רחוב מגדל דוד 1, אלקנה, עד יום שישי.

"בייביסיטר מרובע"

ד"ר דבורי הנדלר, מרכזת מגמת תקשורתביום האחרון של שנת הלימודים, כ"ז בסיוון, נערכה מסיבת יום עיון לכלל הסטודנטיות במגמת תקשורת שנתונים א–ד.
ליום זה הוזמנו בוגרותינו שהגיעו בהתלהבות. היום עסק בילדים ובמדיה, באפיונים, בסכנות וביתרונות וזאת לקראת ימי הקיץ שבהם הצפייה מוגברת. למורים ולהורים תפקיד מתווך במתן כלי צפייה.
את היום פתח הרב פרופסור נריה גוטל בדברי ברכה ולאחר מכן נפגשנו לשיח סביב שולחן עגול עם הרב עמנואל שילה – עורך עיתון "בשבע", עם אסי מערוץ "מאיר" – תסריטאי ושחקן, ועם מולי קימל – מרצה לקולנוע בהתמחות ויוצר סרטי DVD לילדים בנושא פרקי אבות עם הרב בני לאו.
"במה כדאי שילדינו הקטנים יצפו?".מהדיון עלה כי יש אפשרות לצפות בתכניות כגון אלה המוצגות בערוץ "הופ", ערוץ לא מגזרי לילדים, ובערוצי ילדים כלליים נוספים שיש בהם תכניות איכותיות. אולם הם הביעו את משאלתם לראות מסך טלוויזיוני ואינטרנטי שהדמויות המשתתפות בו הן עם כיפה ועם שביס, כאלה שייראו כילדינו וכהורינו.
מסך כזה עשוי לשמש חוויה מרתקת עבור הצופים הצעירים ומקור להזדהות.
שאלות שנשאלו על ידי כלל המשתתפים עסקו בשאלה מהי הפקה ייחודית בעלת צביון השייך לציבור הדתי לאומי, שאלת ייצוג דמויות, הנרטיב העלילתי, התכנים, עלות וגיבוי ציבור בררני במיוחד – ציבור חרד"לי, דתי לייט ותורני.במהלך המפגש צפינו בקטעים מתוך ערוץ "מאיר" לילדים שבו אסי בעצמו הציג דמות בעלת שני פנים: זו הפועלת על פי מותר ונכון והשנייה המתנהלת ומגיבה מתוך שלל רצונות ודחפים. משל ליצר "הטוב" מול היצר "הרע".
מולי קימל הציג קטע מתוך קלטתDVD שיצר ושמוצגות בה שתי בובות חביבות מאוד, לומדות ושואלות את הרב בני לאו בסוגיות העוסקות בפרקי אבות. הכול מלווה בשירה ובמוזיקה כאמצעי להחדרת אהבה למקורותינו.
שלומית שוגרמן נתנה טיפים לצפייה ביקורתית והדגישה ש"על המחנכים ועל ההורים מוטלת אחריות לתווך את החומרים" בעיקר בנושא החדשות. אין להשאיר את המידע גולמי כי אז המשמעות עלולה להיות בעלת נזק לנפש הרכה של הילד. מיקומו של המידע המעובד בתודעה עשוי לאפשר לילד לחיות בשלום ובנוחות נפשית עם אקטואליה קשה.
בסיום המפגש שיתפו אותנו הבוגרות בניסיונן העשיר והמקצועי ופרסו בפנינו את כוח ההוראה החזק, הרלוונטי, האקטואלי והמרתק של תקשורת וקולנוע, הכולל גם הפקות יצירתיות בקרב תלמידים מאוכלוסיות שונות.

סיור בבית חולים "שערי צדק" עם בנות המצוינות

הרב אוריאל טויטו, מרכז תכנית המצוינות

בקורס אתיקה רפואית נוגעות בנות המצוינות במקום שבו הרפואה נפגשת עם ההלכה, האתיקה והמוסר. בסיור בבית החולים "שערי צדק" הן למדו גם כיצד מתמודדים עם פירות המפגש הזה בעולם הרפואה המודרני.

מזה עשר שנים פועלת במכללת אורות ישראל תכנית לבנות מצטיינות. הסטודנטיות מתקבלות לתכנית על בסיס מצוינות אקדמית במטרה לרכוש כלים ויכולות לממש את המצוינות האקדמית שלהן, לתרגמה למעשה ההוראה וליישמה בתחום החינוך. לצד כלים חינוכיים ומתודיים שולבו בתכנית קורסים להעשרת עולם הדעת של המשתלמת, מתוך מחשבה שהידע של המורה הוא הכלי הראשון שבו הוא משתמש בתהליכי הוראה והחינוך. קורסים אלה מפגישים את הסטודנטיות עם תחומי ידע שונים העולים, אם על ידי התלמידים אם על ידי האירועים החדשותיים וכדומה, על שולחנו של המורה והמחנך.
קורס העוסק באתיקה רפואית ומועבר על ידי פרופ' מנחם שלזינגר והרב מנחם שחור, נוגע במקום שבו נפגשת הרפואה עם ההלכה, האתיקה והמוסר. למותר לציין שבעולם שבו התקשורת והאינטרנט פועלים בעצמה רבה, התלמיד נחשף שוב ושוב לשאלות מעין אלו, אם סביב דיון על תרומת איברים אם סביב נושאי היריון ולידה (הפלות) אם סביב מחלות סופניות ועוד.
הקורס הוא בעיקרו פרונטאלי. במסגרתו נערך סיור בבית החולים "שערי צדק" בהדרכת מרצים ממכון שלזינגר. הבנות נפגשו עם העוסקים במלאכה – הרופאים והאחיות, ושמעו על ההתמודדויות ועל הפתרונות המוצעים היום במערכת הרפואה בכל הקשור לזוגיות, להיריון וללידה.
הסיור כלל הרצאה בנושא טיפול תרופתי לכלות לפני החופה והרצאה נוספת על התאמה גנטית בין בני זוג. הבנות למדו על הגנים שהם כנראה נושאי מחלות ותהליך זיהויים, על הטיפול התרופתי הניתן למניעת מחלות עתידיות, על התאמה בין בני זוג מבחינה גנטית ועל התמודדות עם בני זוג ששניהם נשאים.
במחלקת הפריה חוץ גופית הן למדו על שלבי הטיפול תוך הבנת הדרך שאותה נדרשים לעבור זוגות רבים בדרכם להיריון וללידה וכיצד מיושמים הדברים בפועל.
הרצאה נוספת עסקה בהפעלת בתי חולים בשבת ובמועד. השאלה כיצד מפעילים מערכות שלמות שכולן פועלות תוך חילול שבת, על פי גדרי ההלכה, אינה פשוטה ומזמינה את מנהלי בית החולים ואת הפוסקים למגוון פתרונות יצירתיים הן מבחינה הלכתית הן מבחינה טכנולוגית ומדעית.
התגובות לסיור היו מצוינות. התחושה היא כי נפתח כאן חלון לעולם חשוב ומרתק שספק אם יוכלו הבנות לפגוש אותו במקום אחר.

"רוץ בן סוסי" - המרכז לרכיבה טיפולית

ד"ר אבי'ה גוטמן, ראש המסלול לחינוך מיוחד והתמחויות קס"ם ושלב"ר

המסלול לחינוך מיוחד, שנה א, התמחויות קס"ם ושלב"ר, קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל-מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן שיפור היכולות הפיזיות והמוטוריות ושיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי של המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים בפיגור שכלי, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של כמעט כל חלקי הגוף: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן ולמעשה כמעט כל האיברים השריריים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה. הרכיבה על סוס מעניקה ביטחון עצמי למטופל שלרוב זוכה להיות מובל ולא מוביל. למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות המלווים כל מטופל במהלך רכיבה, מרגיש המטופל כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר הוא בעל השליטה.
בכלבייה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ועם מאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונאליות נכשלו, בעיקר בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו מרחיבי לב ונפש. שילוב המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות בחווה הביאו להנאה מרובה, כפי שציינה אחת הסטודנטיות "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

נגה להקת מחול

מכללת אורות ישראל שמחה להזמין אתכן להופעת הבכורה של נגה להקת מחול, להקה מקצועית של בוגרות המסלול במכללה. נגה להקת מחול נוסדה בשנת 2009 על ידי גב' טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול ותנועה. מטרת הלהקה היא ליצור מסגרת מקצועית ייחודית לכוריאוגרפיות ולרקדניות שומרות מצוות הרואות במחול דרך חיים והגשמה אישית מקצועית, ומאפשרת ליוצרות עצמאיות לפתח ולטפח את הדיאלוג בין ערכי היסוד והקניין הרוחני שמהן הן יונקות לביטוין האמנותי האישי. הדיאלוג בין העולמות מהווה קרקע פורייה ליצירה אמונית אמנותית חדשה ולעולם מחולי ייחודי הנרקם אט אט כחלק מעיצוב חיי התרבות והרוח בחברה הדתית בפרט ובחברה בישראל בכלל. גב' פרלשטיין היא המנהלת האמנותית של הלהקה, והכוריאוגרפית – גב' שרונה פלורסהיים, מצוות המסלול במכללה. הלהקה פועלת במכללת אורות ישראל המהווה עבורה בית ליצירה ולהמשך התפתחות מקצועית.

הופעת הבכורה של הלהקה כוללת שלש יצירות מחול של בוגרות המסלול, ציונה יחזקאל, אפרת נחמה ואביטל בן גד, המביאות לידי ביטוי הווי מעולם החוויה של נשים דתיות בזמן הזה.
בואו להשתתף בערב מהנה!

בין חֵרות לחָרות

מאת אשר פרשני

משנה מינהלי

כמדי שנה חגגנו גם השנה על מדשאות המכללה את הסעודה השנתית "בין חֵרות לחָרות", אירוע המשלב ומציין את הקשר בין יום ירושלים לחג השבועות.

מאות סטודנטיות, מרצים ועובדים מקמפוס אלקנה ומקמפוס רחובות ישבו בצוותא סביב שולחנות עגולים ותחת שמשיות לבנות לסעודה חגיגית, במזג אוויר נפלא ובמראה נהדר של הפנינג.
לאחר הסעודה כונס הציבור באודיטוריום שהיה מלא מפה לפה.


פתח את הטקס מר ציון ששון, המנחה המיתולוגי של המכללה, בקריאת פרק תהלים ובדברי שבח ליום ולמכללה.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, נשא דבר תורה ושילב בו דברים על חשיבות היום. הוא איחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לפרופ' אלעזר טויטו, שנהג להשתתף בטקס זה מדי שנה בשנה.
הגב' אסתי רון, חברת הוועד המנהל של המכללה, דיברה על הקשר ועל הזיכרון לבתה ציפי ז"ל שעל שמה הוקמה קרן מלגות לטובת סטודנטיות נזקקות במכללה.
לקראת תום החלק הראשון צוינו לשבח עבודות סמינריון מצטיינות. במקום השלישי זכתה טלי-הודיה ריכטר שכתבה על "קבלת שבת"; במקום השני זכתה חן גרוס שכתבה על "שלוש נשים חכמות בספר שמואל"; במקום הראשון זכתה מעיין כץ שכתבה על "חלקם של מנהיגי האומה, רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל, בשיקום האומה לאחר חורבן בית שני", והרצתה בטוב טעם על עבודתה. בתכנית האמנותית הופיעה משפחת ואך, משפחה גדולה, איכותית ומרשימה שהיטיבה לשיר ולנגן בשילוב קטעי קישור הולמים, להנאתם הרבה של הצופים.