יום שלישי, 19 ביוני 2012

טקס הענקת תואר B.Ed ותעודת הוראה


ביום כ"ב באייר תשע"ב (14 במאי 2012) התקיים בקמפוס המכללה באלקנה טקס הענקת תארים לבוגרות המכללה. 170 הבוגרות מכלל המסלולים – על יסודי, חינוך מיוחד, הגיל הרך, מחול ותנועה, מורות משתלמות – זכו בערב רב רושם בתואר .B.Ed ובתעודת הוראה.
הטקס נערך בנוכחות הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הרב חיים דרוקמן, יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא וחתן פרס ישראל, פרופ' יוסף ריבלין, יו"ר המועצה האקדמית, ובני משפחות הבוגרות.
הרב פרופ' גוטל עמד בדבריו על המחויבות ועל האחריות של הבוגרות כלפי עם ישראל בתפקידיהן החינוכיים, ופרופ' ריבלין הדגיש את תפקיד המורה על פי פירוש הגר"א.
הדובר המרכזי, הרב חיים דרוקמן, הרצה על התקופה הנסית-גאולית שבה אנו חיים, הקמת המדינה ופיתוחה, על שלל הישגיה, ובתוכם מערכת החינוך.
את מסכת הדוברים חתמה נציגת הבוגרות שפרסה משנה חינוכית על חשיבות הקשר והתקשורת שבין המורה לתלמידיו, ובעיקר לאלו שאינם מתבלטים בכיתה.
ראוי לציין שב"ה אנו רואים ברכה בעמלנו, ולמעלה מ- 90% מהבוגרות שהשתתפו בטקס משולבות במערכת החינוך ועושות חיל.

כנס עמדו"ת השישי – ממשבר לצמיחה

"התנערי מעפר קומי"


עוד מימי חטא אדם הראשון בגן עדן עולמנו רווי משברים: משברים אישיים וכלליים, גופניים ונפשיים, פיזיים וכלכליים, משפחתיים ולאומיים, משברים מתמשכים ומשברים רגעיים ועוד.
ככלל, ניתן להצביע על שלוש דרכי התייחסות למשבר: דרך אחת – ייאוש וכניעה, שבירה והרמת ידיים; דרך שנייה – השלמה, קבלה והסתגלות; ודרך שלישית – צמיחה מתוך המשבר. לא רק "התנערי מעפר קומי", אלא גם "לבשי בגדי תפארתך" ("לכה דודי"). 
כנס עמדו"ת השישי הוקדש לדיון באתגרים שנושא זה, על היבטיו המגוונים, מציב בפנינו. ההיענות המרובה והמגוונת ל"קול קורא" מלמדת כי אכן נושא זה נמצא בטבור השיח הציבורי, המחקרי והציוני-דתי. ועדת ההיגוי של הכנס צריכה הייתה לעשות מלאכה מרובה כדי לדלל, להעצים ולמקד את חומר שהוגש לה. 
רבנים, אנשי חינוך ואקדמיה, ומומחים מהתחום הטיפולי התאספו בקמפוס מכללת אורות ישראל באלקנה כדי להציג את משנתם ואת מחקריהם, לדון בסוגיות כבדות המשקל ואף להציע דרכי פעולה ופתרונות. בין הנושאים שנדונו בכנס: משבר וצמיחה במעגל המשפחה, הפרט והנוער; משבר וצמיחה במעגל הציבורי: הציונות הדתית, עולם הרבנות; השואה והתקומה, ההתנקות מגוש קטיף ודגמים היסטוריים של משבר וצמיחה. בכנס זה הנהגנו חידוש וקיימנו מושב של פרחי מחקר – סטודנטים בתכנית המצוינות של קמפוס רחובות – אשר הכינו מחקרים והרצאות בנושא הכנס במסגרת סמינריון.
הכנס העשיר את הבאים ודברי הכנס הופצו באמצעי התקשורת. הרצאות הכנס ילוקטו אי"ה לקובץ מדעי-אקדמי בסדרת ספרי עמדו"ת.

לצפייה בתמונות מהכנס לחצו כאן.

יום שני, 18 ביוני 2012

בין חֵרוּת לחָרוּת תשע"ב


מסורת היא בקמפוס אלקנה לקיים אירוע מרכזי שנתי וסעודת הודיה לסטודנטיות המכללה, לסגל ההוראה ולסגל המנהלה. השנה התקיים האירוע ביום כ"ט באייר (21 במאי).
לאחר סעודה חגיגית על מדשאות הקמפוס התכנסו כל הבאים באודיטוריום לברכות, לחלוקת פרסים ולתכנית אמנותית. את הבאים בירכו נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, ויו"ר המועצה האקדמית, פרופ' יוסף ריבלין.
לאחר מכן התקיימו שלושה טקסי משנה:
  1. הענקת מלגות על שם ציפי רון ז"ל לסטודנטיות המכללה, על ידי משפחת רון (בשיתוף עם משפחות בצר ופרנקל). גב' רון סיפרה מעט על ציפי ז"ל ועמדה על תכונת הנתינה והחסד שלה אשר הביאה אותם להנציח את זכרה במעשי חסד;
  2. הענקת פרסי הצטיינות אקדמית על עבודות סמינריון ביהדות. שתים עשרה סטודנטיות עלו לגמר, ומתוכן, לאחר  שלושה מעגלי שיפוט, נבחרו שלוש הטובות ביותר. במקום הראשון זכתה הסטודנטית אורטל פלורה שייר-דרמון, אשר כתבה על מאפייני שירתו של הרב קוק זצ"ל לאור המחקר המודרני בספרות;
  3. הענקת פרס הצטיינות לחברות אגודת הסטודנטיות במכללה על פועלן החברתי לרווחת הסטודנטיות.
 את האירוע חתמה תכנית אמנותית שהופעלה על ידי "עיר דוד" מירושלים וכללה מצגת על ירושלים, חידון ושירה בציבור.

תמונות מהאירוע נמצאים כאן.



"מסורת התורה שבעל פה, יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה" מאת הפרופ' שלמה זלמן הבלין

מאת הרב יעקב מרגלית,
מרכז אקדמי לימודי המשך תואר ראשון ושני גברים, קמפוס רחובות

 פרופ' שלמה זלמן הבלין, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן במחלקות לתלמוד וללימודי מידע וראש החוג לתורה שבעל פה במכללת אורות ישראל, זיכה אותנו בספר חדש/ישן, שיצא בהוצאת מכללת אורות ישראל.

בספר זה קיבץ מיטב ממאמריו שפורסמו בבימות מדעיות ומחקריות והוסיף עליהם מאמרים חדשים.

קשה להמעיט בחשיבותו של הספר שעניינו בירור וניתוח של המושגים הבסיסיים בתורה שבעל פה; התבוננות בטיבה, משמעותה, גבולותיה, חלקיה, מקורות סמכותה, כוחה ופעולותיה והשפעתה על חיי עם ישראל לאורך שנותיו, התבוננות במסורותיה, בקבלותיה, במנהגיה ובצרכיה.

דומה שלא בא כבושם הזה כבר שנים רבות בעולם המחקר התלמודי.

רבים מן הנושאים הנידונים בספר לובנו בשיעוריו המאלפים במכללה בלימודי התואר הראשון והשני, והוא מהווה לרבים מתלמידינו תורה שבכתב לתורות שהשמיע בעל פה במשך שנים רבות.

כפי שרומז המחבר בספר עוד נושאים רבים באמתחתו ואנו נמתין בקוצר רוח לפרסומים נוספים מפרי עטו. הספר  נערך והודפס במעורבות פעילה של אנשי הצוות השונים במכללה ועל כך יבואו כל העוסקים במלאכה על הברכה.


לצאת מהקופסה וללמוד מחוץ לכיתה

מאת הרב ד"ר אוריאל טויטו, תכנית מצוינות

האם ניתן ללמד מתמטיקה ביער? כיצד אפשר ללמד היסטוריה בחיק הטבע? מה צריך לעשות כדי להפוך יציאה מהכיתה לחוויה שגם לומדים בה? האם גלגל, חבל ודלי יכולים לשמש עזרי למידה? מה הקשר בין מנהיגות בכיתה לעדר כבשים?

בשאלות אלה ועוד רבות אחרות, הקשורות להוראה ולמידה מחוץ לכיתה, עסקו בכנס המצוינים הארצי לסטודנטים ולסטודנטיות משנתון א בתכנית המצוינים. את הכנס אירחה מכללת אורות ישראל, על שני הקמפוסים שלה, בשיתוף עם תכנית המצוינים הארצית של משרד החינוך ובשיתוף המרכז למנהיגות של נאות קדומים. בכנס השתתפו כ-450 סטודנטים וסטודנטיות מ-24 מכללות להוראה.

מהי למידה מחוץ לכיתה? זוהי למידה שהמורה משכיל בה לנצל את המשאבים שבחוץ – הטבע, האתר ההיסטורי, מקור המים, העצים שביער ועוד, לצורכי הלמידה. הלמידה לא נערכת במתכונתה המוכרת בכיתה, בשינוי מקום, אלא כל צורת ההוראה משנה את פניה. כלי ההוראה נלקחים מהסביבה שבה נערך השיעור ותכני הלמידה משולבים בחומרים שאינם מצויים בכיתה, אבל מצויים בשפע בסביבת ההוראה החדשה.

לא כל יציאה מן הכיתה מביאה אותנו לתהליך של למידה מחוץ לכיתה. "שיעור שמש", לדוגמה, אינו למידה מחוץ לכיתה, מפני שהוא מתנהל בדיוק כפי שמתנהל שיעור בכיתה. בשיעור זה אנו מוציאים את הכיתה אל החוץ. מטרת ההוראה מחוץ לכיתה היא להניע תהליך של למידה בכלים חדשים ובדרכי חשיבה שונות. לא להעתיק את הכיתה אל הדשא.

עם הכנה מתאימה והרבה יצירתיות אפשר ללמד כל דבר גם בחוץ. יתרונה של הלמידה בחוץ הוא שמקומו של המורה בתהליך הלמידה קטן, ואילו הפעולות שבהן עסוק ומהן לומד התלמיד מקבלות נפח גדול יותר במהלך הלמידה. מסיבה זו למידה זו היא משמעותית יותר ללומד, ומפתחת בו גם כישרונות ויכולות שבדרך כלל לא באים לידי ביטוי בכיתה.

אז איך עושים את זה? הנחת היסוד של הכנס הייתה כי על הסטודנטים המשתתפים בכנס לא רק ללמוד על "למידה מחוץ לכיתה" אלא גם לחוות למידה שכזו. כלומר ללמוד על "למידה מחוץ לכיתה" בעזרת למידה מחוץ לכיתה. הכנס נפתח בדברי נשיא מכללת אורות ישראל, הרב פרופ' נריה גוטל, שדיבר על מוסד "ירחי כלה". מוסד זה התקיים כאלף שנים והניע למידה מרצון של לומדים רבים שלא היו בתוך מסגרת לימודית מחייבת. בהמשך הרצה ד"ר אסף זלצר על חשיבותה של ההוראה מחוץ לכיתה ועל דרכים ליישומה במערכת החינוך.

לאחר הרצאות הפתיחה עסקו הסטודנטים בלמידה מחוץ לכיתה, בסדנאות שעסקו בסוגים שונים של הוראה ולמידה מחוץ לכיתה ובדרכי יישומן. הסדנאות היו בחלקן של תכנית המצוינים הארצית וכללו תחומי הוראה מגוונים ממתמטיקה, היסטוריה ועד לתחומי החברה. נוספו עליהם הסדנאות של המרכז למנהיגות של נאות קדומים ששילבו בין הוראה מחוץ לכיתה לתפקידו של המורה כמנהיג בכיתתו.

את הכנס חתמה ד"ר רמה קלויר מרכזת תכנית המצוינים הארצית.

הכנס היה ראשון מסוגו, הן בתכנים שבהם עסק הן בצורת העברת התכנים. ארגון כנס מחוץ למכללה, עם הקשיים הלוגיסטיים הקשורים בכך, איגוד כל השותפים לכנס, ומעל הכול יצירת התכנים המגוונים, דרשו מחשבה רבה וגם אנשי ביצוע. תודתנו נתונה לכל מי שסייע בהכנת הכנס ותרם להצלחתו.