יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

בעין חינוכית 102 - צריך ללמוד איך עושים מלחמת אחים...

מצ"ב "בעין חינוכית" מספר 102 אותו כתב הרב יונה גודמן בנושא:

"צריך ללמוד איך עושים מלחמת אחים...".
בגיליון מוצע ניתוח חינוכי מפורט של תפקידנו נוכח האירועים האחרונים בשומרון ותהודתם.

 לקריאה ולהורדה לחצו כאן.

פעימה-בית מדרש יוצר

מסלול למחול, מכללת אורות ישראל

"מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה"
מרן הראי"ה קוק, אורות הקודש

במסלול למחול במכללת אורות ישראל נפתח בית מדרש יוצר אשר פועל אחת לחודש בימי שישי. בית המדרש מיועד לבוגרות ולסטודנטיות המסלול. מטרתו היא לקיים במה חיה ותוססת של לימוד, שיח ובירור, מתוך צורך אמתי להיפגש בעמקות עם מקורות יהודיים שונים העוסקים בגילויי הנפש, במתח שבין ארץ ושמים, חומר ורוח, ומשתדלים אף להציע כיווני חיבור והשלמה. בית המדרש מהווה קהילה לומדת ופעילה בעבודת ה' המתרכזת בביטוי אמנותי אותנטי.

הרכזים ומנחי בית המדרש: מירב שפירא וד"ר ראובן טבול
מצורף בזה מכתב תודה מנעה רבקה קנר, סטודנטית למחול ותנועה, שנה ד.

מכתב תודה מנעה רבקה קנר, המסלול למחול ותנועה ,שנה ד

רציתי לדבר בשבח אכסניה,
להגיד בשבחה של "פעימה",
ולהגיד תודה על המקום שניתן לנו ללמוד תורה,
כבר דיברנו על הצמא הזה לתורה,
שיש במסלול למחול, המתוק מדבש,
ואני מרגישה שנפתחה פה מין באר,
של שפע טוב, של לימוד מתוק ומחייה,
של חידוד הקודש בתוך אומנות המחול.
אני מרגשה שהטעימות האלו מבית המדרש אי אפשר שיהיו חד-פעמיות,
הן צריכות לקבל ביסוס והמשך,
תורה צריכה שיהיה לה בית.
תודה רבה על הבית שאתם מאפשרים לה פה.
אני ממש מרגישה שאני הולכת עם בית המדרש כל החודש,
שהמתיקות הזאת של לימוד התורה היא חלק בלתי נפרד מכל ההוויה של המסלול,
של יצירה בקודש.
ועל כך תודה,
שהמקום הזה הופך למקומו של מקום.


ימים טובים של שמחת הלב,
נעה רבקה ,המסלול למחול ותנועה ,שנה ד.

בנות השירות הלאומי לומדות באקדמיה

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד, קמפוס אלקנה

מכללת אורות ישראל מארחת מזה שנים את בנות השירות הלאומי מאגודות להתנדבות שונות. במסגרת זו הסטודנטיות משתתפות בסדנאות חווייתיות שונות, ונחשפות לפעילויות מעניינות הנעשות במכללה.
השנה, כחלק מתכניות חדשות ופורצות דרך, הוחלט על שינוי גישה – קיום קורס אקדמי במכללה לבנות השירות הלאומי. חלק נכבד מהבנות העוסקות בחינוך פונות לתחומי החינוך המיוחד על גווניו השונים, ולכן אך טבעי הוא כי קורס מתחיל מתחומי החינוך המיוחד יעניין אותן.

הרב ספולטר, האחראי על גיוס סטודנטיות במכללה, פנה אליי, כראש המסלול לחינוך מיוחד, לקדם את הנושא, וחשבנו כי קורס בסיסי חווייתי ומעניין יהיה הקורס "התפתחות סנסומוטורית נורמלית". הקורס יוכר לסטודנטיות כקורס אקדמי, כולל חובות כמו חומר קריאה, הכנת תרגילים ועבודה. הקורס יכלול שבע פגישות, כל מפגש בן ארבע שעות, ולאחר מכן סדנה חווייתית מתחומי החינוך המיוחד, כגון פסיכודרמה, תרפיה באמנות, סדנת כתיבה וסדנת משחק על ידי מרפאה בעיסוק ועוד. שלושה מפגשים יינתנו על ידי ד"ר אביה גוטמן, וארבעה מפגשים יינתנו על ידי המרפאה בעיסוק גב' שרית שוורץ.
הסטודנטיות תקבלנה נקודות זכות אקדמיות לקורס זה, ואם יחליטו ללמוד במסלול לחינוך מיוחד במכללת אורות ישראל לאחר השירות הלאומי הוא יוכר כקורס אקדמי של שנה א.
במסגרת קורס זה, בנות השירות הלאומי העובדות עם ילדים בעלי קשיים התפתחותיים יכירו את רצף ההתפתחות הנורמלית של היילוד, הפעוט – בפירוט חודשי עד גיל שנה, והילד עד גיל שש. בקורס יינתן דגש על המיומנויות השונות המתפתחות ברצף זה, המהוות בסיס לתפקודו התקין של הילד בגיל הגן ובית הספר.
כמו כן, הסטודנטיות תלמדנה מה הן המערכות בגוף הקשורות למערכת התנועה והתחושה: מערכת העצבים – המוח, חוט השדרה ומערכת התחושה. כחלק מעבודתן בשירות הלאומי תלמדנה את ההתפתחות האבנורמלית הגורמת ללקויות השונות של הילדים בחינוך המיוחד.
ביום כ"ג במרחשוון התקיים היום הראשון של הלימודים שבו למדו את האנטומיה של מערכת התחושה והתנועה. שיעור זה היה מאתגר ואף קשה. זו להן למידה ראשונה של מערכת העצבים ברמה אקדמית, אך הבנות גילו עניין, שאלו שאלות מעניינות והעלו מקרים מבית הספר של לקויות שונות שמקורן נוירולוגי.
בחלקו השני של הקורס, שיינתן על ידי מרפאה בעיסוק, הן תלמדנה על איתור קשיים התפתחותיים, זיהוי הקשיים במיומנויות סנסומוטוריות – קשר עין יד, תיאום בילטרלי, אחיזה, כיצד יש לסייע במיומנויות טרום כתיבה ועוד.
נראה כי קורס אקדמי זה יתרום רבות לעבודתן בשירות הלאומי והן תסייענה לילדים על סמך ידע מקצועי כבר בשנת השירות הראשונה שלהן. אנו מאחלים ללומדות חדוות למידה והנאה מרובה בעבודתן המבורכת בשדה החינוך המיוחד.

יום עיון לרכזי ההכשרה המעשית של מכוני ההוראה הישיבתיים

רכזי ההכשרה המעשית של מכוני ההוראה הישיבתיים, ובני הישיבות הלומדים במכללות, התכנסו השבוע ליום עיון אשר נערך במכללת אורות ישראל (קמפוס רחובות).

ביום העיון פרי יוזמתם של נציגי האגף להכשרת מורים, ד"ר יהודה שוורץ ומר דוד בוסקילה, נדונו מספר סוגיות אשר עומדות במרכז ההכשרה המעשית לתלמידים אלו.
במרכז הדיון עמדה שאלת המסגרת הייחודית של ההכשרה המעשית שמתאימה לבני הישיבות. ובין השאר גם עמדו הדוברים והמגיבים על הייחודיות והחשיבות של ההכשרה המעשית בתושב"ע.
• הרב יעקב אריאל – רב העיר רמת גן ¬¬– הדגיש בדבריו את המתח הבריא הקיים בין מסגרת ההכשרה המעשית ולבין לימוד התורה בישיבה. מתח זה מביא לתוצאה מבורכת, שבה הישיבה יוצקת את התוכן ואת הערכים, ואת מסגרת ההכשרה להעברת התורה לדורות הבאים. כדבריו, ר"מ שאינו יודע ליישם או לקרב את התורה לעולמם של התלמידים אינו ראוי ללמד, ומטרה זו תושג רק על ידי לימוד רחב ומעמיק. הרב נריה זצ"ל אמר, "שכל תפקידו בהוראה בישיבה התיכונית הוא 'והערב נא' להאהיב את דברי התורה על התלמידים".
• הרב פרופ' נריה גוטל – נשיא מכללת אורות ישראל – עמד בדבריו על הסכנה הגדולה בלימוד השטחי, לאור ביקורתו של הראי"ה קוק זצ"ל במאמרים שונים על הלימוד מסוג זה. רק ידע רחב בתחומים שונים המשיקים לחומר הנלמד יכול להוות תשתית ללימוד עיוני,השוואתי וביקורתי בהמשך. הרב פרופ' גוטל המשיל את הלימוד השטחי, הקל והנגיש לתלמידים, לאכילת מזון תינוקות על ידי מבוגרים. כדברי הרב קוק זצ"ל בעין אי"ה "כמו שיקוץ הגדול במזון היונק כך יקוץ המתרגל ביגיעה ובעבודת העיון בלימודים הנקנים בדרכים קלות".
• הרב יהודה זולדן – מפמ"ר תושב"ע בחמ"ד – הדגיש בדבריו את הידע רחב ההיקף שמעבר ליחידה הנלמדת, הגורם לאתגור וגירוי המחשבה ומביא ללימוד תורה אמתי. הרב זולדן הביא דוגמאות רבות לכך שחוסר הידע והיעדר ההיקף הנרחב הביאו לחוסר עניין בשיעור ולעתים גם לסילוף וטעויות בהלכה בסיסית. כמו כן מסר המפמ"ר על עדכונים חדשים אשר נכנסים כעת לתכנית הלימודים בתושב"ע ולשינויים שיחולו במערך בחינות הבגרות בשנת הלימודים הנוכחית.

"אופק חדש" – מי צריך את זה בכלל?

מאת דורית דויטש,
רכזת פיתוח מקצועי – מכללת אורות ישראל

רבים פוגשים אותי ושואלים מה הקשר בין אופק חדש למכללה ובכלל מי צריך את התכנית הזו. כדי להבין מה הקשר למכללה ומהו תפקידי, אשתף אתכם ברפורמה ובמשתמע ממנה.
אופק חדש היא תכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונלית בחינוך הקדם יסודי, היסודי ובחטיבות הביניים, שהועלתה להצעה והוצגה לראשונה בשנת 2008, בתקופת כהונתה של פרופ' יולי תמיר כשרת החינוך ומיושמת בהדרגתיות החל משנת הלימודים תשס"ח במערכת החינוך של מדינת ישראל.

אופק חדש היא תכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונלית בחינוך הקדם יסודי, היסודי ובחטיבות הביניים, המיושמת ברוב המסגרות של מערכת החינוך בשנת תשע"ב.
מטרותיה העיקריות הן:
• שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
• שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטליות, פרטניות ושהייה
• שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
• פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה
מאז כניסתה למערכת, תכנית אופק חדש היא במגמה של התרחבות והטמעה במערכת כולה. המטרה המרכזית הניצבת בראש המתווה היא קידום וביסוס מעמדם של עובדי ההוראה, אשר תושג באמצעות תהליך מובנה ושיטתי של התפתחות מקצועית לאורך הקריירה המקצועית.
מעורבות המכללה השנה בנושא אופק חדש באה לידי ביטוי בארבעה מישורים:
• התפתחות מקצועית של מורים חדשים בשנתם הראשונה לעבודה – פועלות ארבע קבוצות
• התפתחות מקצועית של מורים חדשים בשנתם השנייה לעבודה – פועלות שתי קבוצות
• העצמה בית ספרית בהלימה לצרכים ולמדיניות החמ"ד – במספר בתי ספר
• פיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות (7–9) – פועלות ארבע קבוצות
התפתחות מקצועית שנה א ושנה ב: הקורס נפתח בשני הקמפוסים. בקמפוס רחובות מרכז את הקורס מר נתן פריד ובקמפוס אלקנה מרכזת את הקורס הגברת אילנית אסרף. מטרת הקורס היא לתת למורים החדשים בשנתם הראשונה והשנייה כלים יישומיים להתמודדות בשטח ועם זאת – במה להעלאת דילמות וקשיים. הקורס מתקיים בשנה הראשונה בהיקף של 60 ש"ש, מתוכן 40 ש"ש מיועדות לסדנאות במכללה ו-20 ש"ש מיועדות לליווי בשטח על ידי מורה נבחר מצוות בית הספר. חשוב לציין שהלומדים בשני הקורסים מדווחים על שיפור בתפקודם המקצועי במערכת בעקבות הסדנאות והליווי האישי. בשנה השנייה הקורס מתקיים בהיקף של 20 ש"ש המיועדות אך ורק לליווי בשדה החינוך, בפיקוח ותיעוד של צוות המכללה.
העצמה בית ספרית: בתי הספר נעזרים במרצים מהמכללה לצורך קיום השתלמות בנושאים שונים בהלימה למשנת החמ"ד, כאשר נושא ההשתלמות ותכניה עברו את אישור מפקח בית הספר. הנושאים המרכזיים הם: "בית חינוך כמשפחה – טיפוח האקלים החינוכי" ו"מבחן הבוגר" – לקראת מבחן בהלכה לכיתות ה. הועברו גם נושאים מתחומים שונים לפי בקשת בית הספר.
פיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות (7–9): במסגרת מתווה אופק חדש המעבר מדרגה לדרגה (1–6) הוא לפי ותק ושעות לימוד במסגרת בית הספר או במרכזי פיסג"ה. בדרגות הגבוהות המצב שונה: מורה הרוצה להתקדם בדרגה צריך ללמוד במוסד אקדמי שקיבל אישור לתכנית. התכנית מחולקת לשעות עיוניות ולשעות מעשיות בבית הספר בליווי מרצה חונך מהמכללה, ומתפרסת על פני שנתיים. מטרת התכנית היא לאפשר לעובד הוראה התמחות בלמידה רפלקטיבית ברמה גבוהה בתהליכי למידה-הוראה ויישום בכיתה ובבית הספר. דרגה 7 עוסקת במורה יוזם, דרגה 8 עוסקת במורה חוקר ודרגה 9 עוסקת במורה חונך. את התכנית בנה צוות ממרצי המכללה בתחומים השונים. התכנית אושרה והחלה לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע"ב. חשוב לציין שבמכללה ניתן מענה לצרכים המגדריים של האוכלוסייה ונפתחו קבוצות נפרדות לגברים ולנשים.
נעשה ונצליח!