יום ראשון, 9 בינואר 2011

"הנני שלחני"– על השליחות

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, מרצה ליהדות במכללה

כבוד האדם הוא ערך בסיסי ביהדות ואפילו כבוד המת. לעומת זאת מצינו בחז"ל אמירות חריפות בגנות הכבוד והרדיפה אחריו. הרב סולוביצ'יק מציג פתרון לסתירה הנ"ל באמצעות הרעיון בדבר שליחותו של האדם. השיחה עוסקת בניתוח רעיון השליחות לאור רעיונותיו של הרב סולוביצ'יק. לימוד עניין השליחות נעשה מתוך התבוננות בשליחותו של משה רבנו בפרשת השבוע ותוך השוואה למושג המשפטי של שליחות בין בני אדם. להפנמת רעיון השליחות ואימוצו כדרך חיים יש השלכות מרחיקות לכת, לרבות הגברת ההתלהבות, ההזדהות והמוטיבציה להשקיע במשימות היום-יום.

ניתן לשמוע את השיחה במלואה עם תכנית האודיו או להוריד את הקובץ לשמירה בלחיצה כאן.


יום שני, 3 בינואר 2011

המרפ"ד בשבילך- גם בביתך

מאת נעמה מאירסדורף
מנהלת המרכז הפדגוגי

שלום, שמי נעמה מאירסדורף ולאחרונה התחלתי לנהל את המרכז הפדגוגי של מכללת אורות ישראל בקמפוס אלקנה. אתכם, שכבר סיימתם ללמוד, לא יצא לי להכיר, אך כבוגרי המכללה בוודאי ביליתם במרפ"ד שעות ונעזרתם בצוות המקצועי שלנו.
היום כשכבר יצאתם לדרך עצמאית ומשקיעים את מרצכם במלאכת הקודש של ההוראה והחינוך, אתם ודאי נזכרים לפעמים בערגה בימי המכללה העליזים, כשהיו לכם לפעמים התלבטויות לגבי מערך שיעור שתכננתם והיה לכם את מי לשאול ובמי להיעזר אצלנו במרפ"ד, באחד המרצים או בחבר במעונות.
אני מקווה כי גם כעת, כשהשתלבתם בעבודה, מצאתם אנשי חינוך שבהם אפשר להיעזר בשעת הצורך.
ובכל זאת, כדי שלא תצעדו לבד, החלטנו להקדיש בבמה זו – "מבזק אורות" – פינה, שבה נוסיף להעשיר אתכם בכלים מקצועיים שיסייעו בהוראה, גם לאחר שהשלמתם את הלימודים.
בפינה זו נציג, צוות המרפ"ד ואני, כעין השתלמות וירטואלית ב"עיצוב סביבה לימודית".
ההיכרות שלי עם תחום "עיצוב סביבה לימודית" החל מתוך צרכים שזיהיתי בקרב חברותיי המורות: כשסיימתי את לימודי ההוראה והאמנות, התחלתי ללמד בשני בתי ספר ונחשפתי לעבודתן של מורות ומחנכות רבות שהשקיעו שעות רבות ל"קישוט הכיתה", אך בהיעדר ידע כיצד נכון לקשט כיתה – ירדה השקעתן לטמיון...
מצד אחד, היעדר הידע גרם לשימוש בחומרים שחיי המדף שלהם קצרים והפלקטים – למרות שהשקיעו בהם המון אהבה, רצון ושעות של עבודה – התבלו מהר ולא הוסיפו כלל חן לכיתה...
מצד שני, התוצאה במרבית המקרים הייתה של כיתה עמוסה בפלקטים, ו"מרוב עצים לא ראו את היער"... התחושה הכללית הייתה של "כל המוסיף גורע"...
והעצוב ביותר היה שבתוך כל העומס הזה ציפו מהתלמידים להצליח להתרכז בלמידה ולעתים אף נדרש מהם להתבונן ולהיעזר בחלק מהלוחות, העמוסים עד לעייפה, כדי להבין את החומר הנלמד.
אך מי יכול לקלוט כשיש לו עומס רב כל כך מול העיניים?
מי יכול ללמוד ברעש חזותי שכזה?
באותם ימים המורים נתבקשו "לקשט" את הכיתות. המושג "עיצוב סביבה לימודית" טרם היה מוכר במקומותינו. חיפשתי ידע, הדרכה וכלים שבעזרתם אוכל לסייע לחברותיי המורות להשיג תוצרים איכותיים יותר, מאירי עיניים, מעוררי חשיבה ואתגר.
עם השנים והניסיון המצטבר גיבשתי את ההשתלמות שלי ב"עיצוב סביבה לימודית", שהעברתי לצוותי הוראה רבים, וזכיתי לראות את השינוי בכיתות מתרחש מול עיניי.
עם השנים הידע בנושא זה הלך והתרחב. נעשו קצת מחקרים מעבר לים, מרפ"דים הקצו לכך יותר משאבים, במשרד החינוך התחילו להכיר בחשיבותו והוקם פורום של סדנאיות בפסגו"ת שמתמקצעות בתחום זה.
ועדיין, עד היום – זו טיפה בים.
אני חולמת על היום שבו תהיה בכל המוסדות להכשרת מורים סדרת השתלמויות מקצועיות ב"עיצוב סביבה לימודית" שאותה יחויב לעבור כל פרח הוראה בטרם יחל בעבודתו.
ועד אז, בוגרים יקרים, אני מקדישה לכם פינה זו, שבה נתוודע למושגים "עיצוב סביבה לימודית", "אוריינות חזותית"; נלמד על שילוב צבע במוסדות לימוד, על שימוש נכון בגופנים, איך נכון לתלות תוצרים של תלמידים בכיתה; נלמד מהי קומפוזיציה ועוד מושגים מעולם האמנות והפרסום בשירות המורה בכיתה; נעסוק ביצירתיות ואיך ולמה כדאי לחשוב "מחוץ לקופסה". ועוד ועוד.
אם אתם רוצה שקירות הכיתה שלכם יעוררו חשיבה ואתגר; אם אתם רוצים שבכיתה שלכם תהיה אווירה לימודית נעימה; אם אתם רוצים לדעת איך יוצרים מרחב לימודי שמשרת את ההוראה והלמידה –
אתם מוזמנים להצטרף אליי במבזקים הבאים.

תכנית התאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים לימודי תעודה


מאת ד"ר אבי'ה גוטמן,
ראש התכנית

במכללת אורות ישראל נפתחה השנה, תשע"א, תכנית התאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים. זוהי המכללה הדתית הראשונה בארץ שמתקיימת בה תכנית מבוקשת זו.
התכנית החלה בתחילת חודש מרחשוון ולומדות בה למעלה מעשרים סטודנטיות בעלות תואר ראשון וחלקן אף בעלות תואר שני: מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ומטפלות בהבעה וביצירה. סיום הלימודים בהצלחה מעניק רישיון הוראה לעובדים פרא-רפואיים העובדים במערכת החינוך.

מטרת התכנית
הקניית עקרונות עיוניים והיבטים מעשיים בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, כדי להכשיר עובדים פרא-רפואיים לעבודה במערכת החינוך. התכנית ייחודית בכך שהיא נותנת מבט דתי-יהודי-ייעודי בתחומי החינוך המיוחד, וזו חשיבותה במכללה דתית כאורות ישראל.
תכנית הלימודים
התכנית בנויה בהתאם לדרישות משרד החינוך ובתיאום עם הפיקוח על אגף החינוך המיוחד. היא נועדה להרחיב את הידע בנושאים הקשורים למערכת החינוך והחינוך המיוחד. מלמדים בה מיטב המרצים מתחומים מולטי-דיסצפלינריים בחינוך המיוחד ובתחום הפרא-רפואי.
נושאי הלימוד רבים ומגוונים, כגון:
• התערבות טיפולית באוכלוסיות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים
(ליקויי למידה, אוטיזם, פיגור וכו')
• תכניות לימודים בחינוך המיוחד
• תכנון סביבה לימודית
• עבודה עם הורים
• בעיות משמעת
התכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון ממוסד המוכר על ידי משרד החינוך מתחומי הטיפול הבאים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תרפיה בהבעה וביצירה (אמנות, תנועה, מוזיקה, ביבליותרפיה, דרמה, פסיכודרמה).
למסיימות תינתן תעודה מטעם מכללת אורות ישראל – מכללה אקדמית לחינוך, המוכרת על ידי משרד החינוך. סיום הלימודים בהצלחה הוא שלב בהשגת קביעות או רישיון הוראה לעובדים פרא-רפואיים העובדים במערכת החינוך, ולצבירת גמולי השתלמות במערכת החינוך.
אנא הפיצו בקרב מכריכן הלומדות בתחומים רלוונטיים אלו את קיומה של תכנית ייחודית-דתית זו במכללת אורות ישראל באלקנה.

להיות מנהל




מאת דוד שביט,
מרכז קורס המנהלים – רחובות (תש"ע)

(דברים שנישאו בטקס חלוקת תעודות סיום לבוגרי קורס מנהלים, אורות ישראל קמפוס רחובות, תש"ע)



מי שאין בו אלא טוב מסתכן בהפקרות
מי שאין בו אלא חכמה מסתכן בספקנות
מי שאין בו אלא אמונה עלול לשקוע בקיצוניות
יש לאחד את טוב הלב, החכמה והאמונה (ר' שמחה בונים מפשיסחה)


זוהי כל תורת הניהול!

טקס הסיום וחלוקת תעודות הגמר מבטאים את התוצאה המשמעותית של הקורס להכשרת מנהלים. הקורס מתקיים זו השנה השלישית במכללת אורות ישראל, בקמפוס מורשת יעקב ברחובות – לגברים ובקמפוס אלקנה – לנשים, ונמשך שנתיים. תכלית הלימודים היא להכין פרחי ניהול לשמש דמויות שינהלו מוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים בטווח הקרוב והרחוק.

במכללת אורות ישראל לומדים היום 64 לומדים ולומדות בקורס להכשרת מנהלים. ההדגשה בלימודים היא על דרכים ומגמה מכוונת לגישור מתמיד בין תאוריה למעשה על ידי חשיפת הלומד להתנסות חינוכית מעשית. במסגרת זו נפגשים הלומדים עם עובדי הוראה מנוסים, מנהלים מובילים ודמויות מובילות במערכת החינוך ועוד. תוצאה ישירה בתום שתי שנות הלימוד באה לידי ביטוי בשינוי השפה שבה מתבטא הבוגר, הקשורה באופן ישיר למושגים בולטים משדה החינוך והניהול. המגמה האישית של הלומד מקבלת תפנית, מחשש לנהל, להוביל, לרצון לקבלת אחריות להיות בין המובילים את מערכת החינוך הכללית והאמונית. רבים מבוגרינו, משמשים מנהלים בפועל ושומרים על קשר מתמיד עם אנשי המכללה.
מגמת הקורס היא לחשוף את הלומדים להיבטים התאורטיים השונים עד לשלב שבו יוכשרו לומדים להתמודד עם עולם המעשה – ניהול בפועל. שעות רבות מוקדשות להיבט המעשי, כאשר בשנה הראשונה מבקרים הלומדים בבתי ספר ונפגשים עם מנהלים ותיקים ומנוסים. בשנה הראשונה מתבססת ההתנסות על צפייה ולמידה על פי תכנית בנויה מראש, ובשנה השנייה מתנסים הלומדים בהובלת משימה באורח עצמאי ובליווי מקצועי, מסדר עבודתו של מנהל בית ספר שכל צוות מאתר ובוחר.
הנחות היסוד של מתכנני תכנית הלימודים בקורס זה הן:
• מנהל בית ספר הוא הדמות המרכזית המובילה במוסד החינוכי;
• מנהל בית ספר, על פי המגמות המתפתחות במערכת החינוך בעידן זה, הוא מנהיג חינוכי בעל השקפת עולם חינוכית-ערכית מגובשת הניחן ביכולת תכנון ויישום תהליכים חינוכיים מורכבים;
• מנהל בית ספר הוא דמות מקצועית בעלת יכולת ניהול. תפקידו מורכב ביותר ומצריך ידע רב ומיומנויות ניהול מורכבות, יכולת ליזום, להוליך שינוי ולנהלו כמנהיג שעומד בראש צוות.
אנו מצפים שלימודים במסגרת מכללה תורנית וחינוכית תסייע בידי הלומדים לגבש השקפת עולם אמונית-חינוכית ופיתוח זהות אישית ומקצועית, בהיבט יישומי-עיוני, תפתח אותו כמנהיג וכאיש מקצוע אשר ידע להקשיב ולשתף אחרים תוך הובלתם ליצירת סביבה חינוכית עצמאית בעלת חזון ויצירה, הנוטלת אחריות ליישום ולתוצאות.
אנו נושאים תפילה שמשימה זו שהמכללה נטלה על עצמה תשמש זרז להשבחת המערכת החינוכית.

בעקבות לוחמי תש"ח בדרך לירושלים

מאת ד"ר יוסי שפנייר,
מרכז ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

כבכל שנה כך גם השנה פתחנו את סדרת הסיורים של שנת תשע"א בסיור לימודי. השנה ציינו בסיור הראשון את סיפור ירושלים במלחמת העצמאות תוך שימת דגש על הדרך לעיר. במסגרת הנושא הכלל מכללתי השנה ("הנני –שלחני") שהדגש שלו הוא תרומה לכלל והתנדבות למען המדינה, ראינו כיצד בנושא זה המסלול שבו הלכנו ובעיקר הנושא של תרומת הלוחמים בדרך לעיר מדגישים צד זה. המדריכות בסיור הראו תוך שילוב מקורות ושיטות הדרכה מגוונים מה רב היה הקושי של 100,000 תושבי ירושלים שהיו שרויים במצור וכיצד לוחמי הפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות חירפו את נפשם להצלת העיר מחרפת רעב, תוך כדי לחימה עיקשת על הדרך הראשית לירושלים.
את הסיור הדריכו תלמידות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל שעברו לשם כך הכנה יסודית שלושה שבועות לפני הסיור בשטח. הסטודנטיות-המדריכות הכינו הכנה תאורטית בספרייה ועזרי הדרכה במרפ"ד שעזרו להבהיר את הדברים בשדה.
ההשקעה המרובה הורגשה היטב בהדרכה השוטפת והשליטה היפה בחומר ובשטח.
הסיור כלל ביקור בשמורת המסרק (לחלק מהקבוצות), טיפוס לשלוחת השיירות לתצפית מדהימה על שער הגיא ועל הכביש הראשי לירושלים (כביש מספר 1). רק כשמסתכלים במבט מזווית זו ממרום הרכס ניתן להבין את חשיבות הציר הראשי לירושלים אז וגם היום. לאורך התחנות השונות, שהיו בחלקן עמדות בתקופת המלחמה, שוחזרו האירועים שהתרחשו בראשית שנת תש"ח.
ההכנה לסיור כללה גם הרצאה מקדימה של יהודה זיו, לוחם פלמ"ח, ששיתף אותנו בחוויות מאותם ימים כפי שהוא הרגיש כלוחם.
סיור קל במרכז הארץ המתפתחת שלנו כיום מזכיר לנו עד כמה הייתה קשה תחילת הדרך ודור תש"ח שלחם עבורנו נתן לנו את העצמאות שממנה אנו נהנים עד ימים אלה.

יישר כוח לתלמידות ההתמחות ולמרצים ד"ר יצחק ספיר ונעמה בינדיגר שהשקעתם המרובה הניבה סיור מעניין ומהנה.

אפשר להתעל"ם!?

מאת אביה זוננפלד,
סטודנטית שנה ד לחינוך חברתי קהילתי

בקיץ האחרון היינו על החוף יחד עם רבים מבני הנוער הישראלי הדתי לאומי.
ראינו מראות רבים, דיברנו לתוך השעות הקטנות של הלילה וגילינו שכדי להכיר את הנוער שלנו טוב יותר, ולזכות באמונו באמת, כדאי להיות אתו במקומות שהוא נמצא, גם אם הוא נמצא במקומות שאנחנו לא רוצים שיהיה.
במסגרת החוג לחינוך חברתי קהילתי – מוקד קידום נוער – במכללת אורות ישראל עסקנו בטיפול פרטני עם נוער מנותק או בסיכון. ל"נוער בסיכון" שייכים נערים או נערות שיש סכנה כי יעזבו את המסגרת מסיבות של התנהגות, לימודים או קשיים אחרים. ההנחה היא שנער או נערה שלא נמצאים במסגרת עלולים להגיע להתנהגויות מסוכנות.
במהלך העבודה המעשית נפגשנו עם הנוער במסגרת מרכזים לקידום נוער, בפנימיות או בתוך בתי הספר. הגיע הקיץ, והמסגרות יצאו לחופשה, אבל הנוער, לא נעלם... הוא מחפש תעסוקה, לנפוש ול"התפרק", ולפעמים הוא מגיע למקומות שבהם הוא עלול להימצא בסיכון.
אז הלכנו לפגוש אותו שם...
כמובן, לא כל המקרים הם אותו הדבר ולא כל הנוער נגרר ומסתכן, אבל הפוטנציאל הוא רחב. אחד המקומות שאליו הנוער בוחר להגיע הוא החוף. חופים רבים קיימים במדינת ישראל ויש לנוער אלטרנטיבות רבות. במהלך חופשת הקיץ חופי הים התיכון, חופי אילת וחופי הכינרת מלאים נערים ונערות. מה עושים בחוף במהלך היום? שוחים, נמצאים עם החבר'ה, עושים "בטן גב", והחשוב מכול – נמצאים רחוקים ומנותקים מכל עולם המבוגרים ומתנהלים בסדר יום עצמאי. ובלילה? בלילה מתחילים העניינים המעניינים... פעמים רבות מוציאים בקבוקי אלכוהול, מוזיקה (לפעמים גם יותר מזה), העניינים בין הבנים לבנות אטרקטיביים יותר, ונותנים פשוט ללילה להכתיב את הקצב.
אז מה הבעיה? הנוער נמצא ימים ולפעמים שבועות לבד על החוף, ולעתים אף יוצא משם לטייל. פעמים רבות הנערים והנערות לא מאורגנים מבחינת מים, אוכל והיגיינה, ורבים מגיעים למצבי התייבשות. יתר על כן, הנערים מגיעים למצבים של שכרות, של אלימות, של סמים, ולפעמים גם לסכנות של טביעה מחוסר זהירות. מלבד הבעיות הפיזיות יש כמובן נזקים רוחניים ובלבולים אישיותיים הנלווים למצבים כאלה. חלק מהנוער, גם זה שאינו נגרר למצבי הסיכון הקיצוניים, נמצא במצב של שאלות רבות על עצמו, על ההתבגרות שלו ועל הקורה סביבו.
לשם כך, כבר מזה שנים מקימה עמותת על"ם יחד עם הרשות למלחמה בסמים וגופים נוספים שעוסקים בנוער, בחסות משרד החינוך, אוהל פתוח שיש בו שתייה, אור, אוכל, ובעיקר מבוגרים המעוניינים להיות שם בשביל הנוער ואתו, כדי לכוון, לשוחח ולתת מידע. האוהל פועל מהשעה 21:00 בלילה עד 2:00 לפנות בוקר.
רוב המתנדבים שהגיעו לאוהל היו מדהימים, והיה נפלא לעבוד אתם, אך הם הגיעו מרקע לא דתי. עם זאת, חלק ניכר מהנוער שנמצא על החופים הוא דווקא מהציבור "שלנו". הצורך לשוחח עם הנוער הוא גדול, אך מבוגר שלא בא מהרקע של הנוער לא יכול לתת לו מענה מלא כי הוא לא מבין את עולמו. לכן יש צורך גדול במתנדבים שבאים מרקע דתי. בעקבות כך "גייסו" אותנו – סטודנטיות הלומדות קידום נוער – כקבוצה שיש לה גם רקע בעבודה עם נוער בסיכון וגם רקע דתי.

הקבוצה שלנו לוותה על ידי גב' סלי גב, מרצה במכללה בתחום קידום נוער, ומנהלת היחידה לקידום נוער בגבעת שמואל. לקראת הנסיעה שוחחנו עם סלי גב ועם ד"ר נורית סרי, מרכזת ההתמחות, על הצפוי לנו, על החששות ועל ההתמודדות. שמענו שיחה מפי הרב פרופ' נריה גוטל, שהדגיש את הפן האמוני-דתי לקראת ההתמודדויות הצפויות.
בחוף דוגית שהינו שני לילות. חווינו את מה שחווה הנוער, ראינו מעט ממה שהוא מחפש שם, וגילינו כמה חשוב לתת לו הזדמנות להיות בקשר עם מבוגר שלא שופט אותו, כאשר לכאורה בני הנוער בורחים מעולם המבוגרים. קיבלנו פידבקים חיוביים רבים מהנערים ומהנערות, ראינו הרבה חבר'ה "משלנו" וגם כאלה שהכרנו באופן אישי... היו רגעים קשים, למשל כאשר ראינו נערות שמגיעות באיבוד הכרה מרוב שתייה או כשפגשנו נער או נערה מהיישוב שבו אנו גרים. השיחות שנוצרו עם בני הנוער היו מעניינות, וההרגשה שהם רוצים אותנו שם הפתיעה מאוד. היה חשוב ללמוד על הנוער ועל עצמנו.