יום ראשון, 6 באפריל 2014

חג הפסח – חג החינוך

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל,
דיקנית סטודנטיות (אלקנה) ודיקנית לימודי חוץ

שלום לכולכם,
חג הפסח ממשמש ובא. ההכנות בעיצומן והבית "על גלגלים". זה הזמן לזכור ולהזכיר לעצמנו את מטרתו החינוכית של ליל הסדר כדי שנוכל להתכונן לקראתו באופן שיאפשר שיח בין-דורי פתוח ומשמעותי. לשם כך נידרש לתשומת לב מיוחדת שתבטיח שהדרך אל ליל הסדר לא תהיה רצופה חיכוכים וויכוחים האופייניים לעתים לשעות של לחץ. ככל שנצליח להעמיד לנגד עינינו את המטרה של המאמץ המלחמתי וההכנות הקדחתניות כך נשכיל בע"ה לנתב את הכוחות לא רק לניקוי הפיזי של הבית, אלא גם לשמירה על נקיות מערכות היחסים בתוך המשפחה לפני ההסבה אל שולחן החג.
ליל הסדר עצמו ואופן העברת סיפור יציאת מצרים כולל מספר רב של הנחיות פדגוגיות החיוניות ללמידה משמעותית.
ראשית, בפתיחת הערב מעוררים את סקרנות הילדים על ידי סדרת "מעשים משונים" שתכליתם אחת: לגרום להם לשאול שאלות. כך כותב הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה: "צריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?' עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך היה. וכיצד משנה? מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו".
שאילת השאלות מולידה מוטיבציה פנימית ללמידה ומגבירה את הקשב ואת יכולת הקליטה של הלומד. לכן יש לתור אחר דרכים יצירתיות שבכוחן לעורר קושיות ולא לחשוש מהתמודדות אִתן. בכל המסגרות לגיל הרך התאמנו הילדים זמן רב ולמדו לדקלם את ארבע הקושיות שבהגדה, אך אין די בכך. יש להביאם לשאילת שאלות פרי מחשבתם הצעירה העצמאית.
מעבר לכך, בלילה הזה יש התייחסות מיוחדת לכל סוגי הבנים לרבות זה שאינו יודע אפילו לשאול, הבן שנותר אדיש ולא מאותגר מכל השינויים שבליל הפסח. הרמב"ם מוסיף ומדגיש שיש לבחור את התכנים לפי רמתו וגילו של הבן הספציפי "לפי דעתו של בן [...] כיצד? אם היה קטן או טיפש אומר לו, בני, כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים, ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש ברוך הוא, ויצאנו לחירות; ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצריים, וניסים שנעשו לנו על ידי משה רבנו".
הלימוד הוא דיפרנציאלי ומותאם ליכולותיו של הילד הספציפי; לילד הקטן ההסבר מוחשי מאוד ולבוגרים יש להתאים תכנים עמוקים יותר. אין דרך הוראה אחידה ויחידה לכל בני הבית.
שמו של הלילה הזה – ליל הסדר – מצביע על חשיבותו של הסדר בתהליך הלמידה. "אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל – בשביל משנתו שאינה סדורה עליו". חוסר סדר גורר חוסר בהבנה, ולהפך, מבנה מסודר מסייע בלמידה. אף נתינת סימנים וראשי תיבות (דצ"ך עד"ש באח"ב) מסייעים בזכירה של המאורעות לרבות זכירת הסדר הכרונולוגי של המאורעות.
ליל הסדר הוא הזדמנות מיוחדת להתכנסות משפחתית רב-גילאית  סביב סיפור יציאת בני ישראל ממצרים ועיסוק במשמעויותיו. הדבר דורש הכנה לא פחות ממירוק הבית משאריות אבק.
בקמפוס אלקנה מפעילה גב' שרית גזבר בית מדרש יוצר בשם "הורות בית מדרש ליצירה חזותית". במסגרתו עוסקות הסטודנטיות ביצירה הצומחת מתוך לימוד מקורות מעולמות התוכן היהודיים. במסגרת זו עסקו הסטודנטיות השבוע בדמות מרים הנביאה ובחלקה הפעיל בגאולת מצרים. מתוך הלמידה הן נחשפו לרעיונות לעיצוב שולחן החג באופן המשלב בין צורה מרשימה לתוכן. עיצוב שכזה הוא ללא ספק דוגמה לאמצעים יצירתיים ליצירת אווירה מתאימה לתוכנו של ליל הסדר.
כדאי לנצל את הזמן שנותר לעיסוק בהכנת עצמנו וסביבתנו למצוות "והגדת".
אין לי אלא לאחל שנזכה במהרה להתגשמות נבואתו של מלאכי: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא [...] והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", חג שמח וכשר לכם ולכל בני ביתכם!

יום שלישי, 1 באפריל 2014

יום עיון: המסלול לחינוך מיוחד "כנגד כל הליקויים"

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד, קמפוס אלקנה

ביום רביעי, י' באדר ב' (12 במרץ 2014), התקיים יום עיון למסלול החינוך המיוחד. יום העיון התמקד בנושא: "כנגד כל הליקויים", על משקל כנגד כל הסיכויים. אנו רואים כי למרות הליקויים ולמרות הקשיים של הילד או הילדה עם הצרכים המיוחדים יש מקום של תקווה באמצעות מעגל תומך של המשפחה, ובאמצעות תמיכה והוראה של המורות לחינוך מיוחד, לקדם את הילדים הללו בהתאם ליכולותיהם ולכישוריהם.
ביום עיון זה היינו קשובים לבקשות הסטודנטיות בנושאים שהן ביקשו להרחיב ולהוסיף ידע, נושאים שהן ראו שיש בהם צורך ממשי בשדה במסגרת עבודתן בעבודה המעשית בבית הספר.
ראשון המברכים היה דיקן הלימודים, הרב ד"ר רחימי. הוא הדגיש את הנושא של "עולם חסד ייבנה" והעלה על נס את פועלן ואת עבודתן של הסטודנטיות לחינוך מיוחד המלמדות בשדה –בבתי הספר ובגני הילדים בכל תחומי החינוך המיוחד, ותיאר את העבודה הייחודית והחשובה שהן עושות.
ההרצאה הראשונה ניתנה על ידי הגב' ציפי משולם, מחברת ארגז הכלים "לומדים להצליח", שהרצתה על אסטרטגיות למידה. היא הדגישה את השימוש בממדי ההבנה בקידום תלמידים לקויי למידה.
 היא הציגה את "ארגז הכלים" שחיברה; שמונה ספרים העוסקים בהבנת הנקרא, "דיאלוג עם טקסט", הבעה בכתב, ארגון הידע ועוד, והעניקה לכלל הסטודנטיות שי קטן – דף עטוף בלמינציה של ארגז הכלים בזעיר אנפין, כדי שתוכלנה להתמצא בספרים ובאמצעותם להקנות לתלמידיהן בעתיד אסטרטגיות למידה. בהפסקה, יכלו הסטודנטיות לעיין בספרים ולרכוש אותם. יש לציין כי כל הספרים מצויים במרכז הפדגוגי מפתחו"ת, לשימושן של הסטודנטיות. כלים אלו חשובים מאוד לפרחי הוראה שמתעתדות להיות מורות במסגרות החינוך המיוחד, וחשיפה זו של המרצה תתרום להן רבות בעתיד.
ההרצאה השנייה ניתנה על ידי ד"ר מיכל שרייבר-דיבון בנושא זוגיות ומוגנות בחינוך המיוחד. המרצה הדגישה כי בגיל ההתבגרות גם ילדים עם צרכים מיוחדים חווים שינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים המשפיעים על המיניות שלהן, והסטודנטיות כמורות בעתיד צריכות להיות מודעות לכך, הן מצד ההתייחסות שלנו אליהם הן מצד ההתייחסות שלהם בינם ובין עצמם בנושא הזוגיות והמוגנות.
ראוי לציין שהמרצה הציגה את הנושא בצניעות מרבית. הנושא מאתגר ביותר והסטודנטיות ייחשפו אליו במהלך עבודתן בעתיד. אף הסרטים שהציגה הוצגו בעידון רב ועוררו שאלות רבות עם הסתכלות ביקורתית וחווייתית על מצבים מיוחדים בנושא זה של מוגנות וזוגיות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים.
יום העיון הסתיים בהצגה "מלאך עם תסמונת דאון", הצגה שהציגה את סיפורם האישי של האחים עופר ודקל. עופר הוא אח "רגיל" ודקל – עם תסמונת דאון. בהצגה הציגו בצורה שובת לב ומעוררת צחוק ובכי את היחסים ביניהם. בסיכום ההצגה אמרתי: "ראיתי הרבה סטודנטיות עם עיניים 'בוכקות' – עיניים עם צחוק ובכי יחדיו". האחים הציגו סיטואציות מהחיים, כיצד התמודדו באופן יום-יומי עם החיים בצוותא. ההצגה לוותה בהומור עצמי, ובדרכם האישית המיוחדת הדגימו את הדואליות בחיים שלהם ואת האפשרות כי ניתן להצליח לחיות זה בצד זה ואף ללמוד אחד מהשני.
עם תום ההצגה ניהל עופר דיון מסכם ושאל את הסטודנטיות שאלות שונות. לאחר מכן הוא ודקל שוחחו אישית עם הסטודנטיות שניגשו אליהם מיוזמתן וענו על שאלותיהן בסבלנות רבה.
הסטודנטיות נהנו מההצגה החווייתית, וכמורות לחינוך מיוחד בעתיד בטוחני כי הצגה זו תרמה להן רבות.
בטוחני שהסטודנטיות נהנו מיום העיון, למדו והחכימו ממגוון התחומים בשדה הרחב של החינוך המיוחד, והעשירו את עצמן בראייה הכוללת של החינוך המיוחד.
תודה רבה לאנשי המנהלה במכללה שסייעו לקיים את יום העיון הזה, לצוות העובדים, למרצים ולכל הסטודנטיות היקרות.

טקס הענקת תואר ראשון ותעודת הוראה

טקס הענקת תואר ראשון ותעודת הוראה לכמאה ושלושים בוגרות נערך לאחרונה במכללה האקדמית לחינוך "אורות ישראל" באלקנה.
הבוגרות התמחו בארבעה מסלולים: הגיל הרך, חינוך מיוחד (שתי התמחויות), מחול ועל-יסודי.
98% מהבוגרות עובדות בתחום החינוך ופרושות ברחבי הארץ מהצפון ועד הדרום, ואף בחו"ל. חלק ניכר מהבוגרות משולבות בתכניות ללימודי תואר שני במכללות ובמוסדות אקדמיים אחרים.
הטקס התקיים במעמד נשיא המכללה – הרב פרופסור נריה גוטל, המשנה לנשיא המכללה – הרב חיים סבן, יו"ר חבר הנאמנים – הרב חיים פוגל, יו"ר המועצה האקדמית – פרופסור ישראל ריץ', דיקן הלימודים וראש בית הספר לתואר שני – הרב ד"ר משה רחימי, הרב אליעזר מלמד – רב היישוב ברכה וראש ישיבת הר ברכה, הורים, בעלים וקהל רב.
נציגת הבוגרות בירכה בשם מקבלות התואר.
בחלק האמנותי הופיע הזמר ישראל פרנס שבתו היא אחת הבוגרות וקיבלה את התואר בטקס.

לצפייה בתמונות לחצו כאן.

מחזון למעשה – שיפור הישגים באנגלית בחמ"ד באמצעות למידה חווייתית בין-תחומית

יום עיון בנושא שיפור ההישגים באנגלית בבתי הספר של החמ"ד נערך לאחרונה על ידי מינהל החמ"ד והמפקח על החינוך היסודי, הרב אוריאל עובדיה. הכנס יועד למנהלי בתי ספר ולמורים לאנגלית במחוזות דרום, מרכז ותל-אביב. ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות להוראת אנגלית במכללת אורות ישראל הרצתה על הנושא "הוראת אנגלית כחוויה בין תחומית בבתי הספר של החמ"ד".  
לדעת ד"ר ארזי הסיבות לקשיים של החמ"ד בשיפור ההישגים באנגלית נובעות לא רק ממחסור במורים מקצועיים בתחום הוראת האנגלית, מחסור הקיים בכל המגזרים, אלא גם מההישגים הנמוכים בחמ"ד הנובעים בין היתר מעמדות שליליות כלפי לימוד השפה האנגלית, הנתפסת לעתים קרובות כמייצגת עולם ערכי הנמצא בהתנגשות עם ערכי החינוך הדתי. בכך נוצר מעין "מעגל קסמים" הגורם לכך שבוגרי החמ"ד הפונים להוראה נרתעים מלהכשיר את עצמם להוראת אנגלית גם כאשר הם בעלי נתונים מתאימים לתחום. לכן המשימה העיקרית העומדת כיום בפני מערכת החינוך הדתי היא לשבור את "מעגל הקסמים" הזה.
ד"ר ארזי הבהירה כי רכישת שפה זרה מתאפשרת בשני אופנים: האחד, בלמידה ישירה ומכוונת הנעשית באופן מובנה וישיר בכיתת לימוד בבית ספר, והאחר, באופן אקראי מחוץ לשעות הלימודים ובהתאם לתרבות הפנאי של הלומדים. ד"ר ארזי הציגה מחקרים אמפיריים עדכניים המוכיחים כי חשיפה ארוכת טווח לטלוויזיה ולסרטים, כמו גם לשירי פופ ולמשחקי מחשב, משפרת את הידיעות בשפה האנגלית. הבנת משמעות הלמידה האקראית או היעדרה יכולות לשפוך אור על הפערים בין תלמידי החמ"ד לתלמידים בבתי הספר הכלליים, שכן תלמידי החמ"ד אינם חשופים ללמידה האקראית באותה מידה כמו עמיתיהם בחינוך הממלכתי. לכן, על בתי הספר של החמ"ד למצוא חלופות המתאימות לעולם הערכים שלנו ולהגביר מאמצים שיאפשרו לצמצם את פער זה, וזאת לא במקום המאמצים הנדרשים בגיוס מורים, אלא נוסף עליהם. מהפכת האינטרנט מחייבת להתייחס היום לשפה האנגלית כשפה שנייה ולא כשפה זרה, ולכן יש לשלב אמצעי לימוד הלקוחים מעולם הוראת שפה שנייה. המאמץ העיקרי חייב להיות מופנה להפיכת השפה האנגלית ל"נוכחת" ונגישה במרחב הבית ספרי כולו ולאורך פעילויות רבות, תוך גיוס כלל המורים לנושא. ניתן לבנות מוקדים ערכיים ויהודיים שישולבו בהם פעילויות בשפה האנגלית, מומלץ להפעיל עיתון בית ספרי מודפס או מקוון בשפה האנגלית, רצוי מדי פעם לקיים "הפסקה פעילה" באנגלית, להפעיל תלמידים באופן יצירתי בכתיבה והעלאת מחזות באנגלית. כן חובה על מנהלי בתי הספר לדאוג למרחב טקסטואלי עשיר ולהשקיע בספריות בשפה האנגלית.
ד"ר ארזי הציגה דוגמאות מתועדות ומצולמות ממיזמים מגוונים שיזמה ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל בבתי ספר שונים, במסגרת ההכשרה המעשית של הסטודנטיות, ומהם ניתן ללמוד על דרכים מעשיות ליישום רעיון זה. אין לחשוש כי מהלך כזה יפגע בשפה העברית ובחשיבותה, שכן המחקרים מראים על השפעה חיובית במיומנויות שפה לא רק בהעברה משפת-אם לשפה שנייה, אלא גם להפך. שיפור באוריינות – בכתיבה ובקריאה באנגלית – ישפיע באופן חיובי גם על האוריינות בשפה העברית.
 ד"ר ארזי קראה לראשי החמ"ד ולמנהלי בתי הספר לגבש חזון המעמיד את נושא האנגלית בסולם עדיפות גבוה, ובהתאם לחזון זה להגדיר מטרות, להוביל ולהנהיג, תוך שיתוף פעולה ויצירתיות של מורים והורים.

המלמד תורה לעמו ישראל

"[...] והייתה המדינה מרגשת והיו שואלין להן להיכן תלכו, ואומרים לבית ה' שבשילה שמשם תצא תורה ומצוות [...]"  (ילקוט שמעוני, שמואל א, רמז עז)
בבוקר בהיר וקר בראשית חודש אדר התכנסו בשילה הקדומה מפקחות גני הילדים בחמ"ד מכל רחבי הארץ למועצת מפקחות, בראשות המפקחת הארצית גב' אסתר חטב.
הכנס כלל רב-שיח שעסק בהוראת סיפורי התורה בגן הילדים. השתתפו מטעם מכללת אורות ישראל הרבנית ד"ר לאה ויזל – דיקנית לימודי החוץ, גב' ורד ינאי – מרצה ומד"פית במסלול הגיל הרך וגב' לוזית אודסר – רכזת מסלול הגיל הרך, ובקי פנסקי – מפקחת במחוז ירושלים (בגמלאות). הנחתה את הכנס גב' אסתר חטב.
זכות גדולה זוכה הגננת הטומנת בלבו של הילד את הגרעין הראשון, את 'הגרסא דינקותא' שממנו יצמח ויתפתח עולמו הרוחני. על הגננת המלמדת סיפור תורה לבנות לילדי הגן עולם חוויות עשיר בידע ובפעילויות שיהווה בסיס איתן להתפתחות האמונה, לקיום מצוות באהבה ולהנחלת תפיסת עולם דתית-לאומית. זו זכות גדולה המלווה באחריות גדולה. כדי שהלימוד יהווה בסיס נכון ואיתן על הגננת לסלול את דרכה תוך שהיא מתמודדת עם שאלות כמו למשל, האם לספר בהתאם לפרשת השבוע או באופן כרונולוגי את חומש בראשית ומעט מחומש שמות? מה חשוב יותר – לשלב את הילד בשיח שולחן השבת העוסק בפרשת השבוע או ללמוד לימוד אטי אך מעמיק? אילו פרקים ללמד ואילו לא? מה מתאים לנפשו של הילד ולרמת ההתפתחות שלו? האם ללמוד לפי פשוטו של מקרא? מה מקומו של המדרש? איך גורמים לילד להזדהות עם מעשי האבות והאימהות כדי שילך בדרכיהם? כיצד מתמודדים עם שאלות מוסריות העולות מהפסוקים? ועוד.
בשאלות אלה עסק הכנס. ד"ר לאה ויזל פתחה ודנה בהדגשת האחריות הגדולה המוטלת על מחנכות הגיל הרך וסיפרה על המלמד של יואב בן צרויה שחויב במיתה כי לימד בצורה שגויה. יואב למד והבין את הציווי למחות את זכר עמלק כציווי למחות את זָכָר (בבא בתרא כא ע"א). גב' ורד ינאי שיתפה את השומעות בדרך המיוחדת שבה עוסקים במכללת אורות ישראל בהוראת המקרא בגיל הרך, וסיפרה שבשעות הלימוד המוקדשות להוראת ספר בראשית עוסקות הסטודנטיות בהנחייתה בבירור מעמיק המתמקד בהדגשת המסרים הגלויים והסמויים העולים מהפרשה.
גב' לוזית אודסר הדגישה את חשיבות הלימוד האטי והמעמיק על פני לימוד בהתאם לפרשות, יחד עם הצעות ודרכים לשלב את הילד בשיח התורני סביב שולחן השבת. לימוד מעמיק המעדיף את פשוטו של מקרא ועושה שימוש מושכל במדרשים, דורש נכונות ויכולת מצד הגננת להתמודד עם שאלות נוקבות כמו השאלה: אם קין היה רע והבל היה טוב, איך זה שהבל מת וקין חי? שאלות על "רשע וטוב לו צדיק ורע לו" ושאלות מוסריות אחרות היכולות לעלות כבר בגילאים הצעירים בתנאי שהגננת יוצרת אקלים המאפשר מחשבה ודיון. מחשבה והעמקה בתורה הם הדרך שבה אנו מכשירים את הסטודנטיות במכללה להיות גננות המחנכות את הילדים ללמוד תורה, להעמיק בה להזדהות עם מעשי האבות והאימהות ולחיות אותם בכל אשר יעשו.
גב' בקי פנסקי המשיכה את דברי גב' אודסר והציעה מודל ללימוד ב"חברותות", כאשר הילדים עוסקים בקבוצות קטנות בתיווך הגננת בשאלות שעלו מהלימוד המשותף.
הדברים עוררו תגובות רבות ומגוונות בקרב השומעות שביקשו להמשיך לעסוק בנושא החשוב במסגרות נוספות של מחנכות הגיל הרך בחמ"ד.