יום ראשון, 18 באפריל 2010

אדמו"ר ציוני-דתי?!

שיעור מאת הרב פרופ' נריה גוטל

אדמו"ר חסידי ציוני-דתי למהדרין גר בתל אביב עם קום המדינה: הרב יעקב פרידמן זצ"ל, האדמו"ר מהוסיאטין. בליל שבת ו' באייר תש"ח, שעות ספורות אחר ההכרזה על הקמת המדינה, נשא הרב דרשה אשר קוטב עניינה: החשיבות שבהקמת מדינה וכיצד נכון להתייחס אליה ולקדמה. הדגש: מדינה איננה רק ישות פיסית וחייבים להחדיר בה "יידישקייט" – מסר ציוני-דתי מובהק. דרשה זו נכללה לימים בספר דרשותיו "אהלי יעקב", לפרשת אמור. דא עקא, גמדים טרוטי עיניים "היודעים טוב יותר מרבותיהם" מה "נכון" ומה "לא נכון", עשו בספר כבשלהם וכאשר הוא נסרק למאגר התורני הממוחשב "אצר החכמה" הושמטה ממנו דרשה זו!

מצוה וחובה אפוא להחזיר עטרה ליושנה, לפרסם את מעשה הנבלה ומה המתאים יותר ליום העצמאות מלימוד ועיון כדבעי בדרשה נפלאה זו.

להורדת השיעור לחצו כאן. גם ניתן להאזין לשיעור באודיו המופיע כאן.

להורדת דפי מקורות מתוך המצגת לחצו כאן.




יום חמישי, 15 באפריל 2010

בניין מעונות חדש ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף ז"ל

משפחת אורות ישראל איבדה לאחרונה תורם וחבר קרוב, מר ארווינג צימברקנוף. אנו מביעים את תנחומינו הכנים לאשתו ולמשפחתו.
הודות לחזונו של מר צימברקנוף, התחלנו לפני כעשר שנים לבנות בניין מעונות חדש כדי לענות על המספר ההולך וגדל של סטודנטיות שזקוקות למעונות. לצערנו, עקב המצב הכלכלי, נאלצנו להפסיק את הבנייה לתקופה ארוכה.

בזכות עזרתו ותרומתו המתמשכת של מר צימברקנוף וקבלת תרומות נוספות, מכללת אורות ישראל התחילה שוב בימים אלה בעבודות הבנייה. אנו מקווים בע"ה לסיים את הבנייה עוד השנה, כדי שנוכל אי"ה לשכן את הסטודנטיות בבניין החדש והמודרני בתחילת שנת הלימודים הבאה.
למרות שמר צימברקנוף ז"ל לא יוכל לראות במו עיניו את התגשמות חזונו, הבניין החדש בקמפוס של אורות יהווה מצבת זכרון למסירות ועזרה לדור מורי העתיד של מדינת ישראל ולחזון הציוני-דתי שהמכללה מייצגת ומיישמת יום יום.
אנו שמחים להציע הקדשת חדרים בתוך בניין המעונות החדש במחירים אטרקטיביים מאוד. זו הזדמנות ייחודית להנציח את זכרם של קרובי משפחה שנפטרו וע"י כך לקחת חלק ושותפות ברווחתם של המורים לעתיד.
לפרטים נוספים, נא ליצור קשר עם נעמי שפנגלט.

יום ראשון, 11 באפריל 2010

עושים היסטוריה – בישיבות ההסדר

ד"ר אמנון חבר
ראש ההתמחות להיסטוריה של עם ישראל

בתחומים רבים אנו חשים את פירות האיחוד בין מכללות אורות ישראל ומורשת יעקב. בתחום ההיסטוריה, אנו בעזרת השם, בדרך לעשות היסטוריה: מנסים להכניס גוון אמוני להוראה, ברוח דבריו של הרב קוק שרואה בהיסטוריה הסתר-יה. אנו מאמינים כי הגיע הזמן שנקבל את ההגדרה הרואה במקצוע היסטוריה מקצוע קודש, כי באמצעותו אפשר לחזק אמונה. ברוח זו אנו רואים חשיבות מרובה בהנחלת המקצוע גם לתלמידי ישיבות ההסדר במסגרת מכוני ההוראה הישיבתיים.
המגמה היא לשבור את החשש של הלומדים מהוראת מקצוע זה בעיקר בגלל הדימוי המוטעה שלו כמקצוע הדורש זיכרון על אנושי, ידיעת תאריכים גם מתוך חלום ו"מקצוע משעמם". המשימה שלנו כמכשירי מורים להיסטוריה היא לשבור סטיגמה זו ולהראות כיצד ניתן ללמד היסטוריה בדרך חווייתית, אמונית, תהליכית.
הסטודנטיות במכללה מכירות דרך הוראה זו, וביחס לתלמידים בישיבות ההסדר אנו בתחילת הדרך לשינוי התפיסה. בסמסטר זה התחלנו בהוראת קורס בהיסטוריה בקמפוס רחובות לתלמידי ישיבות ההסדר המכשירים את עצמם להוראה, כאשר המגמה היא להרחיב את המעגל להוראת היסטוריה למכוני הוראה ישיבתיים שיבחרו בכך. עדיין אין מדובר בהתמחות להיסטוריה, אבל הכיוון הוא לאפשר למכשירים את עצמם להוראה לבחור במקצוע זה כמקצוע הוראה נוסף במקביל לתושב"ע או לתנ"ך. דמיינו לעצמכם שבתי הספר שלנו מתמלאים במורים להיסטוריה בוגרי ישיבות הסדר, ועם כל המטען הרוחני והתורני שהם הוטענו בו בישיבה מלמדים את תולדות עם ישראל. בקיצור ימות המשיח.

יום עיון יהדות וסביבה


ביום שלישי, ג' בניסן תש"ע, התקיים במכללה יום עיון בנושא יהדות וסביבה במסגרת בימת ראש חודש לתלמידות שנה א. מטרת יום העיון לפתח מודעות לנושא הסביבה והקשרו לעולם היהדות ולעודד סטודנטיות להוביל שינוי במערכת החינוך בנושאי סביבה. יום העיון הועבר על ידי צוות עמותת 'טבע עברי'.

במסגרת במות ראש חודש המתקיימות במכללה עלתה יזמה של הארגון 'טבע עברי', העוסק בנושא יהדות וסביבה, לערוך יום עיון מגוון במכללה. אחת מהפעילות בארגון היא הדס ילניק (זגורי), בוגרת ההתמחות ללימודי ארץ ישראל במכללה. הדס המשיכה לתואר שני בנושא סביבה וחזרה אלינו כפעילה בארגון סביבתי זה שעוסק בהפצת הרעיון במוסדות חינוך.
לאחר הרצאת פתיחה של הרב גוטל הציגה הדס את נושא המשבר העולמי שאנו נמצאים בו ורובנו לא מודעים אליו. לאחר ההרצאות התפצלו הבנות לשני סבבים של לימוד בבית מדרש בשני נושאים: ברכת האילנות, וכיבוש ושמירה על ערכי טבע. במקביל לכך הועברו שתי סדנאות: אחת עסקה בחשיבות ייצור קומפוסט ומִחזור, והשנייה – הצגת תכשירים שחלקם מכיל רעלים שונים שראוי להימנע מהשימוש בהם ולעומתם תכשירים בריאים וטובים.
היום המעניין והמעורר למחשבה בתחומי בריאות וסביבה הסתיים בסיכום ובמשוב תוך קריאה למעוניינות לבוא ולהשתלב במסגרות של סביבה עברית.

סיורים במוסדות חינוך

ד"ר יחיאל שרמן,
מרצה למנהיגות במכללת אורות ישראל

כדי שהמצטיינות במכללת אורות ישראל תהיינה מנהלות מעולות בעתיד הן לומדות פרקי מנהיגות בתאוריה ורואות הלכה למעשה מהי מנהיגות איכותית בסיורים שאנו עורכים בבתי הספר. בכל סיור הן מבקרות בבית ספר יסודי ועל יסודי ונפגשות עם המנהל המנהיג ועם הצוות המוביל כדי ללמוד איכויות מנהיגותיות.
במפגשים עם צוותי הניהול הן מבחינות ביישום התאוריה המנהיגותית שלמדו - הלכה למעשה. הבנות מרוצות ושמחות, ומדגישות כי הסיורים מעניינים ומרתקים יותר מכל לימוד.


הצלחתו ההישגית, הלימודית, החברתית, ההתנהגותית והערכית של בית ספר תלויה בעיקרה במנהל שהוא מנהיג. הוא הדמות המשפיעה והמובילה את צוות המורים לרום הפסגה במגוון התחומים. המנהיג המצוין משלב בעשייתו את האינטלגנציה השכלית והרגשית גם יחד.
בכל עשייתו החינוכית מצאתי כי התשתית האיתנה והבסיסית של המנהיג היא חכמתו. ככל שהמנהיג משכיל, נבון ובעל מידות, משלב ומשתף את צוות המורים בחשיבה ובעשייה הרי הוא יעפיל להישגים המגוונים הטובים ביותר. מנהל מנהיג משכיל ידאג לפיתוחם האינטלקטואלית של צוות המורים.
איתור הסטודנטים המצוינים, טיפוחם והשרשת המוטיבציה בתוכם לרצות להיות מנהיגים מובילים במערכת החינוך הוא לדעתי הפרויקט החשוב ביותר בהכשרתם של מורים במכללות. הלומדות במכללת אורות ישראל זוכות להעשרה בשני מישורים:
בשנה א למידה במשך סמסטר אחד בתחום המנהיגות;
קיומם של שלושה סיורים במשך כל שנת לימודים (ס"ה תשעה ימי סיור).
לאחר הלימודים התאורטיים על הדרכים ועל הכלים לפיתוחו של מנהיג הן זוכות לביקור ב-18 מוסדות חינוך (שני מוסדות בכל סיור) בחינוך היסודי והעל יסודי.
נבחרים מוסדות חינוך הטובים ביותר שבהם מנהיגי החינוך המנהלים מבהירים במשך כשלוש שעות את הדרכים, את הכלים, את היוזמות ואת המיומנויות שהם משתמשים בהם כמנהיגים כדי להיות הטובים ביותר. הם משלבים בביקור שיחה, דיון, סיור ומפגשים עם מורים-מנהיגים ועם מנהיגות נוער.
המפגשים הם במגוון מוסדות: תורניים, רגילים, תיכוניים, ישיבות ואולפנות, וכן מוסדות בחינוך הממלכתי.
בביקורים אלו הלמידה התאורטית שאותה למדו הבנות מקבלת משמעות מעשית.
חשוב לציין שהשפה המנהיגותית לרוב זהה, המושגים המנהיגותיים נאמרים בקול רם ורובם ככולם מדגישים את ההצלחה התלויה במנהיג, באישיותו, בביטחון העצמי, בדימוי העצמי, בדוגמה האישית, באנושיות, בחיוך, בעידוד, בכבוד, ביחס, בשיתופיות, בתחושת שייכות, באהבה, בניהול הזמן, בעמל החינוכי, בשליחות, בפיתוח חיי חברה, במנהיגות נוער, בנחישות, בהעזה, באומץ לב, בעל צוותי, בטיפוח, ההורים כלקוחות, בדרכי תכנון, בתהליכים ובהערכה ובהתממשותם של "חלומות".
המרתק ביותר בסיורים חשובים אלה היא ההבנה כי השפה המנהיגותית זהה אך הדרך, ה"איך", הכלים להשגת היעדים המנהיגותיים שונים בכל מוסד בהתאם לאופיו של המנהיג.
אני מאמין שככל שנמשיך להעצים את ה"מצטיינות" בשני המישורים, מחד גיסא בתאוריה ומאידך גיסא במפגשים במוסדות החינוך, הרי שהמוטיבציה שלהן להיות מנהלות-מנהיגות בעתיד תהא גבוהה.
חשוב למצוא כל דרך לשמור על קשר במשך חמש שנים לאחר תום הלימודים עם כל הבוגרות המצטיינות כדי להמשיך להפנים בהן מוטיבציה לרצות להיות מובילות בחינוך כמנהיג בעתיד. במפגשים אלה במהלך השנים יש צורך להתמקד בארבעה מישורים:
שמירה על קשר – חשוב מבחינה פסיכולוגית מעשית וערכית;
הקשה – לדילמות מהנעשה בשדה;
מפגשים עם מפקחים, עם מנהלי מחוזות ועם מנהלים-מנהיגים;
הרצאות עדכניות במנהיגות.

אני בטוח ומשוכנע שפיתוח וקידום המצוינות תוביל את עם ישראל להיות הטובים ביותר.