יום שלישי, 28 ביולי 2015

השתלמויות קיץ למורים לתנ"ך

"אם אי אפשר להביא את התלמיד לשטח – נביא את השטח לתלמיד" (ד"ר חגי בן ארצי)

במכללת אורות ישראל התקיימו לאחרונה ארבע השתלמויות למורים לתנ"ך. לקמפוסים באלקנה וברחובות הגיעו עשרות רבות של מורים ומורות ששמעו שיעורים במגוון נושאים תנ"כיים.
ייחודיותן של השתלמויות אלו, בשונה מהשתלמויות אחרות, מתאפיינת במתן כלים מעשיים להוראה בכיתה תוך שימת דגש ללימוד התנ"ך בארבעה היבטים: פשט, דרש, הקשר רחב והיבט חינוכי. זאת לצד שיעורי העשרה במגוון נושאים שבתכנית הלימודים, בשילוב עיונים פרשניים, ספרותיים והיסטוריים.
חידוש מרענן שהיה השנה היו הרצאותיו של ד"ר חגִי בן ארצי ששילבו הוראת סוגיות מהתנ"ך תוך סיור וירטואלי בשטח שנעשה באמצעות סרטים שהוכנו מראש על ידיו. סוגיות כמו מקום תפילת חנה ותפילת שלמה על המקדש נדונו באמצעות התבוננות בממצאים הארכאולוגיים והגאוגרפיים שבשטח.
שביעות הרצון הרבה שהביעו המשתלמים מדרבנת אותנו להמשיך במפעל חשוב זה גם בשנים הבאות, להעצים ולהעמיק בכך את לימוד התורה והוראתה.

יום שלישי, 21 ביולי 2015

ערב השקה לספרו של הרב ארי שבט- "להרים את הדגל"


בחודש סיוון קיימה המכללה, בשיתוף פעולה עם בית הרב קוק והמכון לאסטרטגיה ציונית, ערב השקה לספר "להרים את הדגל – על דגל ישראל והדיבור בעברית במקורות היהדות", שכתב מרצה המכללה הרב ארי שבט. כמאה משתתפים מילאו את בית המדרש המקורי של ישיבת מרכז הרב, ביניהם מרצי המכללה ובוגרות המכללה, המדרשה ותכנית בת-ציון.
נשאו דברים הרב פרופ' נריה גוטל, שעסק בשאלה "האם הרב קוק היה ציוני?" והתייחס למורכבות הקשר של מרן הרב קוק זצ"ל לנושא; הרב יוחנן פריד, יו"ר בית הרב, שהתייחס לנושא הדגל בישראל; מר ישראל הראל, היו"ר המייסד של מועצת יש"ע, שעסק בנושא "הציונות והפוסט-ציונות". הרב שבט התייחס לדרשת הרב קוק בנושא "חשיבות דגל ישראל", שמצא בארכיון בית הרב, ול-11 נקודות שונות שהזכיר שם הרב זצ"ל בנושא.

השקת הספר "מבוא להסתברות"

מכללת אורות ישראל ערכה לאחרונה טקס השקה לספר "מבוא להסתברות",  שחיברו ראש ההתמחות למתמטיקה ד"ר דוד זייטון יחד עם המרצה ד"ר רוני בן-דוד. נשיא המכללה נשא דברי ברכה את הייחוד שבהוראת המתמטיקה במכללה. פרופ' עלי מרצבך הציג בהרצאה מרתקת מיגוון שימושים ויישומים חיוניים של תורת ההסתברות ופרופ' נח דנא-פיקארד עמד בהרחבה על איכותו המקצועית והפדגוגית המשובחת של הספר.
ד"ר דוד זייטון חתם בדברי נעילה.

חיים ולומדים על הציונות הדתית

מרחב למידה כתומך למידה
פיתוח קשרי אקדמיה-שדה בנושא: "מהבטחה למדינה" – ציונות דתית

שרית גזבר,
מרפ"ד-מפתחו"ת, אלקנה

כיפה סרוגה? שחורה? שחורה-סרוגה? ואולי קסקט? איזה כיסוי ראש היה חובש אברהם אבינו אם היה חי בתקופתנו?
היכן היה גר בנו יצחק? האם היה ממשיך לחפור בארות בקיבוץ? במושב? ואולי בסמוך לגרעין תורני בעיר בדרום הארץ?
ובמה היה עוסק נכדו יעקב? ראש ישיבה? חקלאי ואולי כמפתח סטארט אפ?
והיכן ניניו היו לומדים? בממ"ד או במסגרת חרד"לית?
שאלות אלו ואחרות עלו בדיונים שערכו סטודנטיות מסלול יסודי במסגרת הכנת מרחב ללמידה בנושא ציונות דתית עבור בית ספר שילה באשדוד. במסגרת קשרי אקדמיה-שדה חברו יחד צוות ממרצי המכללה עם מנהלת בית הספר, ליצירת מסגרת מיטבית ליישום התכנית במסגרת קורס.

הרב פרופ' נריה נוטל איתר את ה"שדה" והדליק את הניצוץ. על הקצאת המסגרת בתכנית הלימודים עמלו הרב ד"ר משה רחימי, דיקן הלימודים, יחד עם הגב' רחלי ברטוב, רכזת העבודה מעשית באלקנה, שגם ליוותה את התכנית. ד"ר יוסי לונדין הציג בפני הסטודנטיות את תולדותיו של "המקף שביניהם" (תשובתו של ד"ר יוסף בורג ז"ל לשאלה: "מה חשוב יותר בצמד המילים "ציונות דתית" – הציונות או הדתית?"); גב' עליזה ליפסקר פרסה את שיטות ההוראה והתפיסות החינוכיות העדכניות העומדות מאחורי המיזם וליוותה את יישומו בשלבי התכנון, היישום וההצבה בשדה.
לאחר מפגש תכנון של הצוות עם מנהלת בית הספר, גב' נעמה סט, נערך בין כותלי בית הספר באשדוד מפגש משותף של צוות המורים והסטודנטיות להצגת היוזמה, להיכרות ולתיאום ציפיות תוך הגדרת חלקה בתכנית הבית ספרית בנושא הציונות הדתית. הדגש היה על יצירת מרחב ללמידה מגוונת באסטרטגיות למידה שונות הנותנת מענה לייחודיות, לתחומי העניין ולרמות הידע השונות של הלומדים.
מרגע זה החל המירוץ להפקת מוקדי הפעילות למרחב הלמידה, שעבר גם דרך מרפ"ד-מפתחו"ת שאִפשר נגישות לחומרים וליועצים-מומחים. התכנים מתחומי דעת שונים מופו והותאמו לעקרונות הפדגוגיים של החינוך החזותי ולארגון מרחבי הלמידה. קבוצות העבודה הפכו את המידע הטקסטואלי לחזותי, למפעיל ולחווייתי. מפות, צירי זמן, צבעים, שירים, ייצוגים שונים, המחשות, משחקי לוח ומחשב ועוד, ככל הנדרש להקמת המוקדים במרחב הלימוד בנושא הציונות הדתית: "מהבטחה למדינה".
1. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" – מאפייני הציונות הדתית על ציר הזמן ההיסטורי;
2. "אנשי מפתח" ו"שקיות מספרות" – על דמות הציוני הדתי ומנהיגיה;
3. "בדרך ההתיישבות" – על ההתיישבות של אנשי הציונות הדתית במכלול סוגי ההתיישבות;
4. "שרים לך מולדת" ו"ארץ אהבתי" – על תפילה, כיסופים ושירים לארץ ישראל;
5. "שימו סמל" – על מאפיינים חזותיים בסמלי הציונות והדת;
6. "מביתא ישראל לבית בישראל" – על העדה האתיופית.
תא המטען של האוטובוס היה עמוס בביכורי העשייה שיצרו הסטודנטיות בדרכן למפגש הצגת הפעילויות לבית הספר. מעמדים מרשימים בצורת מגני דוד שהופקו בבית דפוס, קידמו אותן והיוו בסיס להצבת הייצוגים על פי הנושאים שהוגדרו כאמור מראש.
בחן, בידע ובעיקר בביטחון, הציגה כל קבוצה בפני צוות המורים את המוקד שהכינה. בשיח פדגוגי מכבד ומקדם שהתרחש במקום ניתן היה לשמוע על תכנים, דרכי למידה והתאמה לאוכלוסיית התלמידים ולמבנה הפיזי של בית הספר.
מורי בית הספר התפעלו מעושר המידע ומפעילות הלמידה המגוונת שהוצגה בפניהם על ידי פרחי ההוראה ואף העניקו להן תיק ובו חוברות הלמידה שהכינו בנושא.
גב' רחלי ברטוב הביעה את התרשמותה:
היום חוויתי חוויה מיוחדת של שותפות בהקמת מרכז למידה ייחודי בנושא ציונות דתית בבית ספר שילה באשדוד על ידי סטודנטיות שנה א' במסלול יסודי. מרכז הלמידה הוכן באופן מושקע ואיכותי הן ברמה התכנית והערכית הן ברמה החזותית והפדגוגית. מרכז זה מיישם הלכה למעשה עקרונות רבים מעקרונות הלמידה המשמעותית. אין לי ספק שבית הספר אכן ישתמש במרכז זה בתקופה הקרובה ואף בשנים הקרובות. קיים שם חומר רב ברמות למידה שונות בנושא העומד בלבה של העשייה החינוכית בבית הספר הממלכתי דתי.
בעקבות ביקור שערך מפקח בית הספר במרחב הוחלט להזמין לבית הספר את מועצת החמ"ד בראשות ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, ואת מחמ"ד דרום, מר מאיר סבג. הרב פרופ' נריה גוטל השתתף בביקור והציג בפני העמיתים לעבודה ולרוח את חלקה של המכללה במיזם.
ד"ר אברהם ליפשיץ ציין את החשיבות בשיתוף שבין האקדמיה לשדה וקרא לכלל מנהלי בתי הספר באשדוד להביא את תלמידי בית ספרם לפעול במרחב ולהעלות את נס הציונות הדתית.
בשיעור הסיכום יכלו הסטודנטיות לצפות בצילומים שנשלחו מבית הספר ובהם ניתן להבחין בחוויית הלמידה של התלמידים במרחב "מהבטחה למדינה". בשיחת המשוב על התהליך, התכנים, דרכי הלמידה ותובנות ממנה, הן תיארו את תהליך הלמידה שעודד אותן לחשיבה ביקורתית בנושאים משגרת החיים תוך פיתוח החשיבה היצירתית מפתרון בעיות ועד לתוצר אישי-קבוצתי.
גב' עליזה ליפסקר, ראש המסלול ליסודי סיכמה:
אין למידה טובה יותר אלא אם יילמד מודל תאורטי ובעקבותיו ייעשה יישום והתנסות המודל בשדה ההוראה והלמידה. בתקופה האחרונה אנו שומעים את המושג "למידה משמעותית" נישא בפי כול. אחת ההגדרות של למידה משמעותית, על פי פרופ' יורם הר פז, היא, "מעורבות בלמידה והבנה בתוצר". אין ספק שאכן סטודנטיות המסלול לחינוך יסודי, שנה א', היו מעורבות בלמידה ומבינות בתוצר ששמו "מרכז למידה". מי שיראה את המרכז ואת תכניו, את עושר הדרכים ללמידת התכנים הציוניים לאומיים, דתיים. יבין כיצד אפשר ללמד היסטוריה וגאוגרפיה בדרך חווייתית ובלמידה משמעותית אחרת, שתביא את התלמיד להיות לומד המעורב בלמידה ומבין בתוצר.

מסלול הגיל הרך בסיור בזכרון יעקב

מאת לוזית אודסר,
מרכזת מסלול הגיל הרך

לאחרונה יצאו סטודנטיות מסלול הגיל הרך לסייר ברחובות זכרון יעקב הקסומים ובסביבותיה.
מטרת הסיור הייתה לחוות חוויה של יחד, שיתוף וגיבוש מסלולי תוך למידה משמעותית מותאמת לגיל הרך. התחלנו בסיור מודרך בבית הקברות וברחוב המייסדים של זכרון, שם למדנו על המתיישבים הראשונים במושבה, הקשיים שאִתם התמודדו, דרכי ההתמודדות וההתפתחות של המושבה. בפתח בית הכנסת המרכזי שמענו על הברון רוטשילד, על מעורבותו ותרומתו למושבה. דנו במצב המורכב שבו תרומת הברון אפשרה למושבה להתקיים ולהתפתח וכן על פקידי הברון שמיררו את חיי האיכרים. לאחר שלמדנו והחכמנו מעט, המשכנו לגני רמת הנדיב.
בעת הכנת הסיור הציע צוות ההדרכה של רמת הנדיב פעילות בגינות הלימודיות. תחילה סירבנו להצעה עקב שנת השמיטה, אך להפתעתנו התברר שגני רמת הנדיב שומרים שמיטה! לאור המידע, הוחלט לערוך סיור ופעילות מותאמת לגיל הרך בנושא שמירת שמיטה בגנים (גני הצמחים וגני הילדים).
באתר גני רמת הנדיב פורסם:
ברמת הנדיב מקיימים את שנת השמיטה במובן החקלאי, על פי הלכות שקבעו חז"ל (בארמית):
אוקמי – המשך עבודות הדרושות להמשך הקיום ולמניעת נזק משמעותי לעצים, לצמחייה בגן ולפארק.
אברויי – הימנעות מעבודות שנעשות במטרה לשפר ולפתח.
העבודות בגן נעשות רק במידת הצורך המחייבת שמירה על הקיים. לא נוטעים עצים או צמחים חדשים. בערוגות ובחלקות האדמה שבהן נשתלו פרחים עונתיים מפזרים רסק עץ לחיפוי הקרקע. גיזום הצמחים מתבצע במתינות ובמטרה לשמרם, ולא כדי לעודד צימוח מחודש (כפי שנוהגים). בשנה זו ייערכו עבודות שאינן חקלאיות או גנניות, ויתמקדו בחידוש המתקנים והתשתיות המיועדים להשקיה ולדישון ומותאמים לנוחות המטיילים.
 
ואכן, בבואנו לגני רמת הנדיב היפים והמטופחים ראינו עדויות רבות לשמירת השמיטה. במקום פרחים עונתיים המקשטים בכל שנה את ערוגות הכניסה לגן הזכרון קיבלו את פנינו אלפי (!) פרחי חרס יפים, צבעוניים ומיוחדים מאוד, שהוכנו בשיתוף מועדוני קשישים ברחבי הארץ. כשהתקדמנו בשבילי הגן ראינו את פסלי הצמחים שאינם גזומים. גם בגינת הריחות המיועדת לכבדי ראיה, גינה שבה גדלים צמחי תבלין בעלי ארומה חזקה המזמינים את המסיירים בגינה לקטוף מהם, למולל בין האצבעות, לברך "בורא עשבי בשמים" ולהריח במלוא אוויר הריאות, ראינו עדויות לשמירת שמיטה: חלק מהערוגות שבהן צומחים תבלינים נותרו קרחות ורק שלט עם שם התבלין מעיד על חסרונו. שלט השואל על יחס הברון לשמיטה הוביל אותנו לדיון על פולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט (1889).
חלק נוסף מגני הנדיב כולל גנים שונים, כמו גינה טיפולית, גינת קיימוּת ועוד.
בגינה מזמנת פרפרים למדנו על המונח "טביעת כף רגל אקולוגית", הכרנו עץ נדיב מיוחד ולבסוף ביקרנו בגינה הטיפולית ולמדנו איך ומה אפשר לעשות בגן ילדים עם גן צמחים בכלל השנים ובמיוחד בשנת שמיטה.

כנס מגמות מינהל החינוך

ד"ר חיים שקד,
יו"ר הכנס, מרצה בתכנית לתואר שני – ניהול וארגון מערכות חינוך

מכללת אורות ישראל אירחה השנה את כנס מגמות מינהל החינוך. תחום מינהל החינוך כולל נושאים שונים, כמו מנהיגות חינוכית, מדיניות חינוכית, תהליכי שינוי במערכות חינוך ועוד. אחת לשנה מתקיים כנס המשותף לכל המוסדות האקדמיים המלמדים תחום זה. השנה זכתה המכללה לארח את הכנס, תחת הכותרת "מנהיגות חינוכית בעידן של תמורות: מחקר ומעשה".
לכנס הגיעו משתתפים רבים: חוקרים שבאו להציג את מחקריהם; ראשי מכללות, ראשי חוגים וראשי תכניות, שבאו ללמוד על המחקרים העדכניים; מרצים וסטודנטים מאוניברסיטאות ומכללות; ואורחים רבים נוספים. עבור רבים ממשתפי הכנס הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם מגיעים לקמפוס אלקנה של המכללה, ולחלק מהם היה זה ביקור נדיר "מעבר לקו הירוק".
הרב פרופ' נריה גוטל בירך את באי הכנס תוך שהוא קושר את תכני הכנס לדמויות מפרשות השבוע – משה רבנו ובלעם הרשע. הכנס נפתח בהרצאות של פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק, שהשווה בין המנהיגות בתחום הרפואה למנהיגות בתחום החינוך, ושל גב' דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, שהגדירה את מטרותיה העכשוויות של מערכת החינוך ושל מנהיגיה.
החלק המרכזי של הכנס היה המושבים המקבילים. התקיימו שמונה מושבים שבהם הוצגו 38 מחקרים הנערכים בימים אלה בתחום מינהל החינוך. המחקרים עוסקים בנושאים המעסיקים כעת את מערכת החינוך ואת מנהיגיה, כמו רפורמות, תקשוב, הכשרת מנהיגי חינוך ועוד. את המחקרים הציגו 59 חוקרים שבאו מ-14 מוסדות אקדמיים שונים. היו אלה חוקרות וחוקרים, ותיקים וצעירים, יהודים וערבים, מהארץ ומהעולם, בהרצאות ובפוסטרים – מגוון שהעשיר את החוויה האקדמית.
מושב הסיום הציג את המנהיגות החינוכית מנקודת מבט נוספת – חווייתית אמנותית, כאשר כלל באי הכנס נטלו חלק בתאטרון משתף (פלייבק) שעסק במנהיגות חינוכית. ועדת הכנס חתמה את היום בתודה לכל צוות המכללה שנרתם בכל מאודו להצלחה. הכנס זכה לתגובות נלהבות מכל משתתפיו, ששיבחו הן את הרמה האקדמית הן את הארגון הלוגיסטי.