יום שני, 2 בספטמבר 2013

ערב הוקרה לגמלאי המכללה ופורשיה

מכללת אורות ישראל קיימה לאחרונה בקמפוס אלקנה ערב הוקרה לכבודם של מרצי המכללה ועובדיה אשר יצאו לגמלאות. את האירוע כיבדו בנוכחותם יו"ר חבר הנאמנים הרב חיים פוגל, נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל, מייסד המכללה הרב ד"ר יהודה פליקס, הגמלאים ובני משפחותיהם. בשם הגמלאים נשאו דברים מר יעקב פשקוס וד"ר יעל צהר. הנעימו באומר ובצליל הלל מאלי ולהקת ניגון ירושלמי.

על הסכין

מאת הנטורופתית שרה בר אשר,
מייסדת וראש בית הספר לרפואה משלימה (בהקמה) קמפוס אלקנה

יש אמונה טפלה הגורסת שאסור לשתות מים אחרי אכילת פירות ובמיוחד אחרי אכילת אבטיח. אפשר להקדיש טור שלם לדיון בסוגיה זאת, אך עדיף להתרכז בדברים החשובים כמו פיטוכימיקלים, ויטמינים, מינרלים ועוד דברים טובים הנמצאים בפירות.
לפי הרפואה הסינית, לפירות יש אנרגיה מקררת ולכן הם מצננים ומרעננים בקיץ. הבעיה היא שהם מכילים מרכיב אחד הגורם לחוסר נוחות אצל רבים. לרכיב זה קוראים סוכר ורק בגללו יש אנשים החושבים שפירות משמינים. אז זהו, שלא. פירות זה בריא, רק אל תגזימו עם הכמויות. הסתפקו בשלוש עד ארבע מנות פרי ליום. מנת פרי היא למשל כוס קוביות (מכילה כ-170 גרם פרי) של אבטיח, של מלון או של ענבים, שני שזיפים או אפרסק אחד.
השתדלו מאוד לאכול פירות בחמישה צבעים. הצבעים השונים תורמים לנו פיטוכימיקלים שהם נוגדי חמצון המחזקים את מערכת החיסון.
בחרנו להתייחס לשני פירות מתוך כל השפע, גם אם חבל ששניהם תורמים רק 0.5 מ"ג של סיבים תזונתיים:
אבטיח: אין ספק שהוא המלך הבלתי מעורער של הקיץ. מי שחושב שמדובר בפרי ישראלי או לפחות ים תיכוני, יופתע לגלות שהאבטיח היגר לכאן בצורה לגמרי חוקית ממרכז יבשת אפריקה.
מה יוצא לנו ממנו? 100 גרם של אבטיח תורמים 31 קלוריות. הוא מכיל 92% מים והיתר סוכר מסוג פרוקטוז Fructos)) שהוא חד-סוכר הנמצא בפירות. נוסף על כך, גם ויטמין C, ויטמין B3, B5, B6, בטא קרוטן שחשוב בין היתר לבריאות העיניים וליקופן המוכר לנו מהעגבניות. הליקופן הוא פיטוכימיקל הנותן לאבטיח את צבעו האדום. מי שרגיש לחומציות של העגבניה יכול ליהנות מהליקופן של האבטיח, אלא אם כן הוא אוכל אבטיח בצבע צהוב.
תכנית חיסכון: משתמשים בכל חלקי האבטיח, לרבות בקליפה הירוקה. מי שעדיין חושב שקליפת האבטיח מיועדת לסוסים – טועה. רבים וטובים מכינים קליפות אבטיח מוחמצות, מסוכרות ואפילו ריבות. פרט לכך קולים את גרעיני האבטיח לפיצוחים, אך 100 גרם גרעיני אבטיח תורמים 417 קלוריות, וזה המון.
מה עוד חשוב לדעת עליו? בשנים האחרונות ניתן לקנות אבטיחים קטנים כמעט בגודל אישי. כשתקפצו לביקור ביפן, אל תשכחו לקנות אבטיח מרובע. יתרונו הוא בכך שהוא נוח לאחסון כיוון שהוא משתלב טוב יותר עם הצורה המלבנית של המקרר.
מלון: זהו בן הזוג של האבטיח ולא בכדי שניהם נושאים את אותו שם משפחה, משפחת הדלועים. המלון נולד לפני 4,000 שנה בפרס ובאפריקה.
מה יוצא לנו ממנו? 100 גרם של מלון תורמים 34–36 קלוריות, תלוי בסוג ובצבע המלון. הוא מכיל 90% מים והיתר סוכר, כמו גם ויטמין A, ויטמין C, ויטמין B1, B3, B6, חומצה פולית, אשלגן ומגנזיום. כמו כן הוא מקור חשוב של בטא קרוטן ולוטאין שהם פיגמנטים נוגדי חמצון.
תכנית חיסכון: לא זורקים את גרעיני המלון; מכינים מהם משקה ספרדי בשם פיפיטאדה. להכנת המשקה, משתמשים בארבע כפות גרעיני מלון מיובשים וטחונים, סוכר לפי הטעם וליטר מים.
מה עוד חשוב לדעת עליו: מבדילים בין המלון הכתום בעל הצורה המאורכת למלון הצהוב שהוא עגול וקטן יותר. לכל אחד מהם יתרונות תזונתיים ייחודיים. 100 גרם של מלון כתום מכילים 37 מ"ג של ויטמין C. הוא מהווה מקור חשוב לנוגדי חמצון מסוג הקרטנואידים שמעניקים למלון את צבעו. לעומתו, המלון הצהוב הוא מקור חשוב לאשלגן. גם הוא עשיר בוויטמיןC , אך עני באופן יחסי בקרטנואידים .

שיהיה לשובע ולרזון.

קורס חדש במסלול החינוך המיוחד: תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח)

מאת גב' אופירה רג'ואן,
מרצה בשלב"ר-חנ"ם, גב' אילה מוקדס, מרצה בקס"ם-חנ"ם

במסגרת קורס תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח) לשנה ג במסלולי החינוך המיוחד התקיימה הרצאת אורחת על ידי הגב' צופית אלבק שהתמחתה בתחום בארה"ב בעבודה צמודה עם ד"ר גוסנס, מהמובילות בתחום. צופית, שהיא מחנכת, מומחית ויועצת בתחום התת"ח (על"ה – גדרה, מ.ש.ל – מרכז שיקומי לוד), פרשה בפני הסטודנטיות את דרכי עבודתה הייחודיות בתחום התת"ח לאוכלוסיות מורכבות בחינוך המיוחד.
דבריה שולבו במצגת שהדגימה לוחות תקשורת שונים של הילדים בספקטרום האוטיסטי, ואת האופן שבו המורות עושות בו שימוש כדי לקדם את התקשורת באוכלוסייה זו. 
מה היא "תקשורת תומכת וחלופית"?
ארגון הבריאות העולמי פיתח גישה שמשולבת בה חשיבה חינוכית טיפולית שתאפשר לאדם/לתלמיד את היכולת להשתתף בסביבות חברתיות שונות באופן אופטימלי, להיות מעורב ושותף במצבים שונים ולשפר את איכות חייו.
כדי לאפשר לתלמיד להשתתף במתרחש בסביבתו יש לספק לו אפשרויות והזדמנויות לעשות כן. כלומר עלינו להנגיש את הסביבה. לשם כך ניתן להיעזר בתקשורת תומכת וחליפית.
תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) היא כל דרך שימוש בשפה, השונה מדיבור, המסייעת ותומכת באינטראקציה חברתית תקשורתית ((ASHA, 1989. שימוש בתת"ח הוא תהליך של שימוש באמצעים ייצוגיים (סימנים, תמונות, סמלים ועוד) להעברת המסר התקשורתי.
התת"ח מאפשר השתתפות ושיתוף פעולה של התלמיד, קידום אינטראקציה בין-אישית וחברתית, קידום התפתחות דיבור ועוד. עם זאת, בניית מערכות תת"ח ושימוש בהן במסגרות חינוכיות ובקהילה הוא תהליך הדורש תכנון ומיומנות של הצוות החינוכי.
בהרצאה הוצג ידע תאורטי ומעשי על תת"ח מהיבטים שונים ונחשפו בפני הסטודנטיות כלים יישומיים בתחום, בהדגמות ובסרטונים ממסגרות חינוכיות שונות.


"אני לוקחת מכאן את כל ארץ ישראל": סמינר קיץ: "בית חנה" – דנייפרופטרובסק

מאת גב' עליזה ליפסקר,
מרכזת התכנית, קמפוס אלקנה



"אני לוקחת מכאן את כל ארץ ישראל"
אכן!
בטקס לסיום חודש של לימוד מרתק, מאתגר וחווייתי אמרה אחת התלמידות: "מה אקח עמי לאוקראינה? אני לוקחת מכאן את כל ארץ ישראל".
חודש שכולו לימוד חווייתי. זאת הייתה מטרת השהייה של בנות "בית חנה" מדנייפרופטרובסק (אוקראינה), שלוחה של מכללת אורות ישראל, היחידה בחבר העמים שבה לומדות סטודנטיות יהודיות הוראה כדי שתהיינה בעתיד מורות במגזר היהודי ברחבי חבר-מדינות העמים (לשעבר).
מגמת הלימוד הייתה להקנות להן עברית, יהדות ופדגוגיה ושתחווינה את ארץ ישראל על אווירתה ותרבותה. חוויה יהודית, ישראלית ופדגוגית.
כדי שהלמידה תהיה משמעותית, מוסיפה דעת ומיוחדת, למדו הסטודנטיות בכל יום מהשעה 9.00 בבוקר עד 22.00 בערב. חלק מהשיעורים ניתנו בכיתות וחלקם בסיורים ובלמידה חוץ בית ספרית.
הסטודנטיות שהו במבנה הפנימייה החדש של מכללת אורות ישראל באלקנה ונהנו ממעדני הבישול של המטבח של רחל. השפע והגיוון בארוחות היו חלק מחווייתן בארץ. "איזה שפע!"
יום הלימודים החל בתפילה ובשיעור בחסידות על ידי הרב משה וובר, שליח חב"ד בבית חנה. לאחר מכן למדו התלמידות ארבעה שיעורי עברית דרך שירי ארץ ישראל, כאשר מילות השירים הוסיפו להן ידע בגאוגרפיה ובהיסטוריה. פעילות נוספת הייתה במרפ"ד המכללה על ידי גב' שרית גזבר שעבדה כצוות עם המרצה לעברית גב' נורית אלקלעי  והכינה אִתן עזרי למידה ללימוד השירים, בשילוב הוראה דידקטית.
"ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת...", שירים שנשמעו ברקע לאורך כל שהייתן במקום. את השירים זכינו לשמוע בנסיעותינו הרבות ברחבי ארץ ישראל.
נוסף על שיעורי העברית למדו הסטודנטיות מתודיקה בסדנה מיוחדת, תורה והלכה דרך מצגות ומשחקים מעניינים, תקשורת כמתווכת למידה ושמעו על החינוך בארץ ישראל, על הבית היהודי, על השואה, וביקרו במכון "שם עולם" בכפר הרואה.
בערבים נהנו מחוגים לריקודי עם, אמנות, ערבי חברה, איפור וסידורי פרחים. ערב מיוחד נערך בט"ו באב עם דגש לאופי היום ופעילות תואמת. במשך היום יכלו הבנות לשחות בבריכה של המכללה ולהתרחץ בימה של הרצליה.
התקיימו טיולים רבים ברחבי הארץ. לירושלים הוקדשו שני ימים כשלכל יום ניתן דגש אחר. בערב תשעה באב ביקרו התלמידות ביד ושם ובעיר העתיקה והיו שותפות לאמירת קינות (בלילה) בכותל. סיור נוסף התקיים בכנסת, בבתי הכנסת בעיר העתיקה ובעיר דוד. כמו כן ביקרו הבנות בעכו, בטבריה, במירון, בצפת וברמת הגולן. הן שטו בקיאקים, השתתפו בטיולי ג'יפים, שטו בסירות טורנדו וערכו תצפיות לעבר לבנון, ביקרו במיני ישראל, ביד לשריון, בלונה פארק ובעולם הדממה בחולון. בראש חודש אלול הגיעו לחברון, סיירו במערת המכפלה ובקבר רחל והתפללו על קברי אבות.
השבתות עצמן וההכנה לקבלת שבת היו חוויה בפני עצמה: הכנת שולחן שבת, סידורי פרחים, תפילות שבת וסיור באלקנה מישן לחדש. כמו כן נערכה שבת בצפת, באווירתה המיוחדת.
בסיומה של תקופה נטעו התלמידות במכללה עץ פרי משבעת המינים והציגו תערוכה של עבודות שהביעו את התרשמותן ועזרים שהכינו ויצרו. בטקס הסיום קיבלו תעודות בציון המקצועות ושעות הלימוד. הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, שוחח עם התלמידות על התרשמותן מהשהייה במכללה. כל אחת תיארה, מי בעברית מי ברוסית, את מה שנתנה לה תקופה זו בארץ. היה מעניין לראות ולשמוע את התרגשותן.
את הרצון לחזור לארץ ישראל הביעו הבנות באמרן: "מה אקח מארץ ישראל? את כל הארץ ואת כל מה שחוויתי".
אכן היה זה מסע מרתק וחווייתי שהשאיר בכל אחת חוויה יהודית, ישראלית.


ללמוד וללמד - השתלמות בתנ"ך

מאת הרבנית נעמי שחור,
מרכזת ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה
התכנית החדשה בתנ"ך אִתגרה מורים רבים לתורה שנתקלו בקושי ללמד חומרי לימוד שלא נלמדו בעבר בכיתות ז–ח, וכוללת מעתה לימוד פרשיות סבוכות בספרים בראשית וויקרא. הצורך בהוראת נושאים אמוניים לצד נושאים הקשורים לאישוּת: נישואין, יולדת ואיסורי עריות, תפסו את המחנכים נבוכים מעט וחסרי כלים. במכללת אורות ישראל החליטו "להרים את הכפפה" ובמשך שלושה ימי השתלמות מוצלחים ביותר הוענקו כלים והדרכה מעשית כיצד ללמד פרשיות מורכבות מעין אלו. יעיד על כך מכתבה המרגש של מורה לחינוך גופני שהשתתפה בהשתלמות זו וסיפרה על מסקנותיה מהרצאה על מגילת אסתר...
התכנית החדשה בתנ"ך אִתגרה מורים רבים, במיוחד בכל הנוגע להוראת ספרי התנ"ך הנלמדים בכתות ז–ח. להשתלמות נבחרו מרצים המכירים כיתה מקרוב, בקיאים בנושאים הנלמדים ויכולים לתת כלים מעשיים ודרכי הוראה פרקטיים להוראת ספרים אלו. כתשעים מורים מכל רחבי הארץ השתתפו וביקשו המשך.
תשומת לב מיוחדת ניתנה ללימוד ולהוראת פרשיות סבוכות בספרים בראשית וויקרא ובתוכם דינים הקשורים לנשים, לנישואין, ליולדת ולאיסורי עריות, שתפסו את המחנכות והמחנכים נבוכים מעט וחסרי כלים להוראה. הושם דגש על היבטים חינוכיים ונושאים אמוניים הנלמדים בספרים אלו והתאמתם לחטיבת הביניים. גולת הכותרת של ימי העיון הייתה בשתי יחידות ששיתפו יועצת חינוכית, הגב' אביטל בן-חור, שעמדה על דרכי הוראה מתאימות של נושאים משפחתיים בחומשים בראשית וויקרא, והרבנית נעמי שחור שהביאה עמה את המבט החינוכי-ערכי על הנושא. בין הדגשים שניתנו דובר רבות על הזהות הנשית הנבנית בגיל זה, במה כדאי ואיך כדאי לגעת, ומה עדיף שלא לפתוח.
מתוך המכתבים הרבים של משתלמים מרוצים בחרנו להביא את מכתבה של טליה ארד, מורה לחינוך גופני שהשתתפה בימי ההשתלמות בתנ"ך. היא שיתפה אותנו במחשבותיה ובמסקנותיה האישיות בעקבות הרצאה ששמעה על מגילת אסתר מפי הרבנית ד"ר יעל צהר, ואלו דבריה:
"הרעיון מאחורי המילים: 'אל תדמי בנפשך' מרדכי פונה לאסתר במילים הכל כך מניעות, מעוררות ומחברות למהותה של אסתר. 'מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות'.
אל תחשבי רק על עצמך, היי חדורה אמונה וביטחון. בכוחך לעשות את ההיסטוריה ולשנות את גורל עמך, וכן, אומר לה מרדכי, עלייך להיות קשובה.
הקב״ה שולח לך איתותים ועלייך להקשיב ולעשות. אל תחמיצי את השעה.
אסתר בתפילתה, קודם לכתה אל המלך, מתחברת אל מהותה הפנימית 
במסירות נפש ולוקחת על עצמה את משימת ההצלה. 'וכאשר אבדתי אבדתי'. 
אמנם לא המתים יהללו יה, אבל כן, מה שצריך במסירות נפש אעשה הכול למען הצלת עמי.
הדברים אמורים גם בהקשר לימינו. כמה פעמים אנו מוצאים עצמנו מול אותות מאת השם יתברך; כמה פעמים תכננו לנסוע למקום מסוים והגענו למקום אחר ובמקרה (ואין מקרה) פגשנו באדם. 
אנחנו אמנם בוחרים את הדרך, אך מלווים בסימנים בלתי פוסקים. לפעמים אנו קשובים לסימנים ולפעמים אנו 'בועטים' בהם. לא מעט שואלים אנו את עצמנו האם זוהי שעתנו? אם לחתונה?! ללידה?! לעבודה ?! ועוד...
בהיבט האישי, התחברתי לדבריה של הרבנית צהר כאשר דיברה על אסתר ועל ההזדמנות. איך כמעט בעטתי בהזדמנות להינשא לבעל אלמן וארבעת ילדיו. בעודי חד-הורית כשבע שנים עם ארבעה ילדים משלי, נקרתה הזדמנות כזאת בחיי, ואז כשהרגשתי שהקשר לא ממשיך לשום מקום, סיימתי אותו. כעבור חודשיים הקב"ה שוב סימן לי שזהו מסלול חיי. היום אנחנו נשואים שנתיים, ולמשפחתנו הצטרפה לפני כחצי שנה קטנטונת מתוקה. אז כן, הסימנים והשאלות קיימים כל הזמן ומסירות הנפש חייבת להיות... 
כולי תפילה שאסתר תהיה לנו להשראה במסירותה ובחיבורה לשורשיה הפנימיים ושנזכור תמיד מאין באנו".
  
 ואנו יכולים רק להצטרף לתפילתה בימים אלו של שנה חדשה.