יום שני, 5 באוגוסט 2013

מתמטיקה בגן הילדים, או מתי תבואו שוב?

מאת לוזית אודסר
מסלול הגיל הרך, קמפוס אלקנה

סטודנטיות שנה ב' במסלול הגיל הרך הגיעו לגן של הגננת סיגלית באלקנה. הן באו עמוסות בציוד והקימו בחצר הגן שש תחנות ובהן פעילויות מגוונות. הפעילות דרשה מהילדים להפעיל מיומנויות מתמטיות של ספירה, מנייה, חיבור, ייצוג כמויות והכול תוך כדי פעילות תנועתית-משחקית שכללה קפיצה, ניתור, קליעה למטרה ואפילו דייג.

גן הילדים מהווה מסגרת למידה חשובה עבור הילד. הלמידה המשמעותית בגן מתרחשת בעיקר באמצעות פעילות שהילד שותף פעיל בה. במושג "פעילות" כוונתנו למשחק, לשיר, לסיפור ועוד. הלמידה יעילה יותר כאשר הילד משתמש במהלך הפעילות לא רק במלל, אלא בערוצי למידה נוספים כמו הערוץ התחושתי והערוץ החזותי.
בגיל הגן הילד רוכש ומפתח מושגים מתמטיים שונים ולכן חשוב לזמן לילד התנסויות למידה מתמטיות מגוונות תוך שמירה על המאפיינים הייחודיים של גן הילדים. עיסוק במתמטיקה תוך כדי פעילות גופנית במרחב הפתוח מאפשר התנסות חווייתית הן לילדים הן לסטודנטיות. פעילות המשלבת בין תחומים מגוונים וערוצי למידה שונים מעמיקה את ההבנה המתמטית והופכת את הלמידה לחוויה משמעותית.
איך יודעים שהפעילות הצליחה? כאשר הילדים, לאחר שעה וחצי של פעילות אינטנסיבית, רואים את הסטודנטיות מתכוננות לעזוב ושואלים: "מתי אתן באות עוד פעם"?


ספר חדש: "חשיבה ותלמוד: תשתית מדעית לידע פדגוגי"

אנו שמחים לבשר כי מחקרם האינטר-דיסציפלינרי של שני חברי סגל של מכללת אורות ישראל, פרופ' שלמה קניאל וד"ר דניאל רביב, רואה כעת אור בספר ייחודי תחת הכותר: "חשיבה ותלמוד: תשתית מדעית לידע פדגוגי".

הספר מציע אסטרטגיה שיטתית ומודולרית ללימוד סוגיה תלמודית. במסגרתו משורטט מכלול רחב של פעולות חשיבה וביטויין בתחום התלמוד, הן אצל יוצריו הן כמודל לשימוש בהוראת התלמוד ולמידתו, תוך השבחתם באופן משמעותי, לאחר הסברים והדגמות הפעולות בגופי הידע התלמודיים ועל בסיסם.
על בסיס הספר ניתן יהיה לפתח חיבורי המשך, הן בכיוון המחקרי הן בכיוון הפדגוגי. הכיוון המחקרי יוכל להתבטא באפיון יצירות חז"ל בהיבטי עולם החשיבה, והכיוון הפדגוגי יחייב לגבש מערכת תיווכים ייחודית בין המוצע בספר ובין הלומדים לסוגיהם ולרמותיהם, כגון מדריך למורה ומדריך לתלמיד.
הרעיון לספר נולד כתוצאה ממפגש בין שני אנשי חינוך ואקדמיה תורניים: פרופ' שלמה קניאל מתחום הפסיכולוגיה והחשיבה, פרופסור-חבר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, המשמש שנים רבות כראש החוג לחינוך במכללת אורות ישראל, וד"ר דניאל רביב מתחום היהדות, המשמש מרצה במכללת אורות ישראל (ובעבר היה ראש החוג לחינוך וראש ההתמחות למחשבת ישראל), ואשר צבר בעבר ניסיון כר"מ בישיבה תיכונית בהוראת התלמוד.
כאמור, מפגש זה הביא לתוצר ייחודי: חיבור אינטר-דיסציפלינרי בין עולם החשיבה לעולם התלמוד, כאשר לנגד עיני המחברים עמדו החזון והשאיפה לרתום את המדע לטובת עולם החינוך. חיבור זה נועד ליצור תשתית מדעית להפקת ידע פדגוגי ואשר יוכל אף לשמש מודל להעברות למפגשים בין-תחומיים נוספים בין מדע החשיבה לתחומי הדעת השונים, תחומים המשמשים כיום בשדה החינוך כמקצועות לימוד.
המכללה מברכת את המחברים, מוקירה את פועלם ומתעתדת לקיים בע"ה "אירוע השקה" לרגל הוצאת הספר לאור. פרטים יבואו.
את הספר ניתן לרכוש דרך הוצאת ראובן מס, ת"ד 990, ירושלים 91009.


מפגש בוגרי מחזור א' בתכנית ארגון ומינהל החינוך עם תלמידי השנה הראשונה

מאת ד"ר דוד טאוב
ראש לימודי תואר שני בארגון ומנהל החינוך

במסגרת סיור לימודי, שאורגן על ידי ד"ר עליה קולא, נפגשו תלמידי שנה א' עם בוגרי המחזור הראשון המשמשים בתפקידי פיקוח וניהול מוסדות חינוך. המפגש התקיים באולפנת להב"ה שבקדומים.

גב' עינת וולך, בוגרת המחזור הראשון, המשמשת כמנהלת אולפנת להב"ה בקדומים, אירחה את המפגש ועזרה בתכנונו ובקיומו. במסגרת המפגש סיירו הסטודנטים בבית הספר, נפגשו עם נושאי תפקידים ניהוליים בכירים, למדו על מקום החזון הבית ספרי וקיימו פאנל עם בוגרי המחזור הראשון. בפאנל השתתפו 6 בוגרים: בוגר אחד מועסק כמנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין, אחת בתפקיד מפקחת על גני ילדים במרכז הארץ, המארחת שמנהלת אולפנה גדולה שבה לומדות כ-1000 תלמידות, בוגרת אחרת שקיבלה פרס חינוך מכובד, מנהלת בית ספר של בית חולים והשאר מנהלי בתי ספר יסודיים ותיכוניים.
בוגרי המחזור הראשון, שזו שנתם הראשונה בעבודת הניהול והפיקוח, ריתקו את המשתתפים בתארם את שנתם הראשונה כמנהלים. הם הרחיבו בנושאים שונים שלמדו וכלים שרכשו המסייעים להם בעבודת הניהול  וביישום החזון הבית ספרי.
ד"ר עליה קולא, האחראית על ההכשרה וההתנסות, יזמה את המפגש הייחודי והמוצלח. ד"ר קולא הרצתה על הקשר שבין לימודי מנהיגות חינוכית ומיומנויות ניהול ובין תכנון ויישום חזון בית ספרי במערכות החינוך; ד"ר שרגא פישרמן, ראש לימודי תואר שני במכללה, דיבר על הקשר בין תכנית לימודי ארגון ומינהל ובין התמודדות עם קונפליקטים במערכת החינוך; ד"ר דוד טאוב, ראש לימודי תואר שני בארגון ומינהל החינוך במכללה, דיבר על הקשר בין קבלת התואר ובין אפשרויות הקידום בתפקידים במערכת החינוך בתקווה שגם מחזור התלמידים הנוכחי יתרום מניסיונו לסטודנטים העתידיים.

אפשר לסכם ולומר שהסיור הלימודי היה מוצלח, לשביעות רצונם של המארגנים, הבוגרים והסטודנטים. המארגנים מרגישים שעשו חיל בפועלם וקוצרים את פירות השקעתם. הבוגרים ציינו את תרומת הידע התאורטי לעבודתם הניהולית ואת חשיבות המשכיות הקשר אתם בהכוונה של מגמת ארגון ומינהל החינוך במכללה. הסטודנטים הפנימו את חשיבות הלימודים התאורטיים והסיורים הלימודיים ביישום העבודה המנהלית וראו את הגדלת סיכוייהם להשתלב בתפקידים בכירים במערכת החינוך. 

אתה שותה או שוטה?

מאת שרה בר אשר, נטורופטית, 
מייסדת וראש בית הספר "בריאה" לרפואה משלימה (בהקמה) במכללת אורות ישראל

לפי שיטת התזונה המקרוביוטית ולפי שיטת קינגסטון קליניק, אדם אינו צריך לשתות. את הנוזלים הוא אמור לקבל מהמזון ובעיקר מהפירות, מהירקות ומהדגנים. מזל שלפי שאר השיטות אדם חייב לשתות ולוּ רק משום שהתזונה של רוב האנשים כוללת בדרך כלל מזונות עם כמות מים קטנה וכמות נתרן (שסופח את המים) גדולה.
עם תחילת הקיץ, להלן כל מה שצריך לדעת על שתייה.

  • הכינו כל בוקר שלושה בקבוקים של חצי ליטר כל אחד. שתו בקבוק אחד עד השעה 12:00, בקבוק נוסף עד השעה 16:00 ובקבוק שלישי עד השעה 20:00. כך תהיו בטוחים שאתם שותים ליטר וחצי ביום. זה המינימום. יש שיטה הממליצה לשתות בכל שעה כששומעים את החדשות. זה אולי טוב לניו זילנד. בארץ, האזנה לחדשות בכל שעה לא מוסיפה בריאות. שיטה אחרת ממליצה לספור שמונה כוסות ביום. בואו נגיד את האמת: מי סופר? בטוח שתתבלבלו.
  • קשה לכם לשתות מים? שתו סודה. אפשר לקנות מים מינרליים מוגזים ואפשר להכין סודה בבית ממים שעברו סינון דרך פחם או דרך אוסמוזה הפוכה (האחרון מומלץ יותר).
  • רוצים את זה אלגנטי? הכינו קנקן מים עם פלחי לימון ועלי נענע. לפי הרפואה הסינית לנענע יש אנרגיה מקררת, כך שהרווחתם עוד משהו. אפשר לשים בקנקן לימון ננסי או תפוז ננסי, לחלוט במעט מים רותחים ולמלא את הקנקן במים קרים.
  • הרמב"ם כתב במשנה תורה, הלכות דעות, פרק ד: "לא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין". אז שתייה זה טוב, אך בין הארוחות. בזמן הארוחה, כדי לא להפריע לתהליך העיכול, עדיף רק להרטיב את הפה. הבעיה היא שהמזון המערבי ובמיוחד המזונות המעובדים והמתועשים מכילים הרבה מאוד מלח שמצמיא. המלצתי, אל תשתו בזמן הארוחה; אִכלו מזונות המכילים באופן יחסי הרבה מים ומעט מלח.
  • קשה לכם לשתות כל כך הרבה? מתברר שככל ששותים יותר, כך צמאים יותר. לכן אם מדד השתייה שלכם בקיץ עומד על 2–3 כוסות ביום, הוסיפו בכל יום כוס מים אחת עד שתגיעו לשמונה כוסות לפחות, או אמצו את ההמלצה מהסעיף הראשון. די מהר תמצאו את עצמכם נלחצים כשאתם מגלים ששכחתם לקחת אתכם את חברכם הטוב – בקבוק מים.
  • את מי לא סופרים? משקאות שמכילים קפאין כמו קולה, קפה, שוקו, תה שחור ותה ירוק, כיוון שחלק גדול מהנוזלים שבהם מופרש מהגוף. אז מה התועלת בזה ששתינו?
  • גם דברים טובים מגיעים במידה, לכן אל תגזימו! שיטה כמו שתיית שלושה ליטרים של מים על הבוקר גורמת לעומס גדול על הכליות, לדילול מיצי העיכול ועלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם. כאמור, ככל ששותים יותר צמאים יותר, לכן אפשר בקלות להגיע לארבעה ליטרים מים ביום. זה לא נכון לגוף. צמצמו!
  • פעם בקיץ היה חם ולכן שתינו כדי להתקרר; היום יש מזגן ועל כן לא צמאים. שימו לב! המזגן מייבש.
  • חבל לכם לקנות מים ולכן אתם קונים מים עם צבע וסוכר? לכו לסופרמרקט, קנו את הבקבוקים הקטנים של צבעי מאכל, מלאו בקבוק מים, שִפכו לתוכו בקבוק של צבע מאכל והוסיפו סוכר. נשמע לכם נורא? אז תפסיקו לקנות מים עם צבע.

שיהיה לשובע ולרזון.

סיור ספרותי בירושלים

מאת ד"ר ראובן טבול
ראש ההתמחות לספרות, קמפוס אלקנה

ביום א', י"ז בסיוון, יצאנו לסיור ספרותי בירושלים. התכנסנו בבוקר (ל"ב סטודנטיות) בחנות הספרים "דברי שיר" ונפגשנו לשיחה מרתקת עם הרב רן שריד, עורך ספרותי, מו"ל ומייסד הרשת "דברי שיר" ליצירה יהודית. הרב רן תיאר את הנסיבות שהובילו אותו לצרוך, למכור וליצור תרבות יהודית חדשה, והעניק לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של היווצרות מהפכה תרבותית מרתקת.

הרב רן חידד על פי השקפתו את תפקידן של המורות לספרות לקראת שינוי תרבותי מהותי בעם ישראל. לאחר השיחה והביקור בחנות יצאנו לסיור ירושלמי-ספרותי בהדרכתה של גב' עולש גולדברג. הסיור התמקד במפגש עם מספר יוצרים, כאשר דרך הכתבים שקראנו סיירנו ברחובות העיר. כך התלוו לסיורנו ש"י עגנון, לאה גולדברג והרב חיים סבתו וגילו לנו, בשפתם המיוחדת, את סודותיה הכמוסים של העיר ואנשיה המיוחדים. לאחר הפסקת צהריים קצרה נכנסנו למוזיאון גוש קטיף. במוזיאון הקטן פגשנו את אמציה יחיאלי, רכז הנוער האזורי של גוש קטיף ת"ו וכיום מלווה את נוער הגוש דרך מנהלת תנופה. אמציה אף ערך את הקובץ "חלום קטוף" שבו נאספו קטעי שירה ומחשבות של נוער הגוש לפני תהליך העקירה ואחריה. הסיור במוזיאון היה מלווה בסיפורו האישי והמשפחתי של אמציה יחד עם קריאה של כשלושים שירים מ"חלום קטוף". התגובות לסיור מצד הבנות היו נרגשות מאוד. המפגש עם האירוע הקשה דרך עיני היצירה פתח אופק חדש ולא מוכר לרחשי הלב, למצוקה ולכאב, אך גם לתעצומות הנפש ולאמונה. אמציה הקפיד, בזכות היכרותו הצמודה עד היום, לספר על עולמם של הנערים והנערות הכותבים, הן אז בימי גוש קטיף והן כיום כבעלי משפחות וקצינים בצה"ל. מנהלת המוזיאון שהתלוותה לסיור המיוחד סיפרה לי שזוהי ההדרכה החזקה והמטלטלת ביותר ששמעה.

סיימנו יום גדוש בתוכן ובתחושת סיפוק. בע"ה נתחיל לתכנן את הסיור לשנה הבאה...

כנס עמדו"ת השביעי: החברה הישראלית – בין סולידריות להיבדלות

מאת הרב ד"ר משה רחימי
דיקן הסטודנטים והלימודים
"האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך' " (הראי"ה קוק, אורות ישראל ד, ג).
הסולידריות והערבות ההדדית הם עיקרון הלכתי מכונן, אך גם ההיבדלות. יש שעות – וב"ה הרבה שעות – של אהבה ואחווה ושלום ורעות, אך לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל היו, ויש, גם שעות – ולו גם מצומצמות, יחסית – של הוראת היפרדות ואף של חובת נתק. אוי לו לאדם ואוי לה לחברה שנוקטת היבדלות בשעה שאין בה כורח מוחלט, אך גם אוי לו לאדם ואוי לה לחברה שנוקטת ידידות כאשר צו השעה הוא "היפרד נא מעלי" (בראשית יג, ט).
האם יש בדבר כללים ברורים, אם הלכתיים ואם חוקיים? מה מלמדת ההיסטוריה? כיצד נהגו מנהיגים והוגים שונים במגוון מצבים? האם יש הבדל בין יחיד ובין ציבור? האם כל התקופות זהות? האם יש מקום להבחנה בין קהילות שונות ובין הארץ לתפוצות? כיצד מתח זה בא לידי ביטוי תרבותי? אלה הן מקצת השאלות שנדונו בציר הנושא המרתק שלו הוקדש כנס עמדו"ת השביעי: "כל ישראל ערבין זה בזה": החברה הישראלית – בין היבדלות לסולידריות.
כנס עמדו"ת השביעי הוקדש לדיון באתגרים שנושא זה, על היבטיו המגוונים, מציב בפנינו.
ההיענות המרובה והמגוונת ל"קול קורא" מלמדת כי אכן נושא נמצא בטבור השיח הציבורי, המחקרי והציוני-דתי. מלאכה מרובה צריכה הייתה לעשות ועדת ההיגוי של הכנס כדי לדלל, להעצים ולמקד את שהוגש לה.
רבנים, אנשי חינוך ואקדמיה ומומחים מהתחום התאספו בקמפוס מכללת אורות ישראל ברחובות להציג את משנתם  ואת מחקריהם, לדון בסוגיות כבדות משקל  ואף להציע דרכי פעולה  ופתרונות. בין הנושאים
שנדונו בכנס: סולידריות והיבדלות בחברה הישראלית בכלל ובחברה הציונית דתית בפרט; סולידריות והיבדלות במעגלי ההתיישבות, החינוך והמשפחה, בתקשורת ובמשפט; אירועים היסטוריים ועמדותיהם  של הוגי דעות. כמו כן המשכנו את החידוש מהכנס הקודם וקיימנו מושב של פרחי מחקר – סטודנטים בתכנית המצוינות של קמפוס רחובות – אשר הכינו מחקרים והרצאות בנושא הכנס במסגרת סמינריון.

הכנס העשיר את הבאים ודברי הכנס הופצו באמצעי התקשורת. הרצאות הכנס ילוקטו אי"ה לקובץ מדעי-מחקרי בסדרת ספרי עמדו"ת.

בין חֵרוּת לחָרוּת


מסורת היא בקמפוס אלקנה לקיים אירוע מרכזי שנתי וסעודת הודיה לסטודנטיות המכללה, לסגל ההוראה ולסגל המנהלה. השנה התקיים האירוע ביום ד' בסיוון (13 במאי).
לאחר סעודה חגיגית על מדשאות הקמפוס התכנסו כל הבאים באודיטוריום לברכות, לחלוקת פרסי הצטיינות אקדמית ולתכנית אמנותית. את הבאים בירך נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל ולאחר מכן התקיימו שני טקסי משנה:
א. הענקת מלגות ע"ש ציפי רון ז"ל לסטודנטיות המכללה, על ידי משפחת רון (בשיתוף עם משפחות בצר ופרנקל). גב' רון סיפרה מעט על ציפי ז"ל ועמדה על תכונת הנתינה והחסד שלה, אשר הביאה אותם להנציח את זכרה במעשי חסד.
ב. הענקת פרסי הצטיינות אקדמית על עבודות סמינריון ביהדות. תשע סטודנטיות עלו לגמר, ומתוכן, לאחר שלושה מעגלי שיפוט, נבחרו שלוש הראשונות. במקום הראשון זכתה הסטודנטית קרן אהרון אשר כתבה על אישיותו ומידותיו של הלל הזקן.
את האירוע חתמה תכנית אמנותית של הזמר והשחקן גולן אזולאי.