יום חמישי, 19 ביוני 2014

חגיגת בר מצווה לפעילות מדרשת מג"דים

מאת מרדכי עזריה, יו"ר מג"דים

במכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות, התכנסו כ-400 גמלאים לחגוג מלאות י''ג שנים לפעילות מדרשת מג"דים (מורים גמלאים דתיים). כיבדו את המעמד בנוכחותם מר רחמים מלול, ראש העיר רחובות, וחברי מועצת העיר, מר גד דיעי, סגן מזכ''ל הסתדרות המורים ויו''ר אמ''ד, הרב חיים פוגל, יו''ר חבר הנאמנים של המכללה, מר גבי שמעון, יו''ר הסתדרות המורים רחובות והמרחב ועוד אנשי ציבור. מסיבה זו היוותה שיא לרצף פעילויות בעלי מאפיינים של ''בר-מצווה'', כגון טיול למצדה ועוד.
האירוע נפתח בארוחה בשרית עשירה ולאחר מכן אורחים מכובדים נשאו ברכות. כולם הביעו התפעלות ממספרם הרב של הגמלאים ומהיקף הפעילויות של המדרשה. הם חילקו שבחים למכללה המספקת אכסניה נעימה, חמה ומסבירת פנים, ולהסתדרות המורים, הארצית והמקומית, על תמיכתם הרעיונית והכלכלית. כן הודו למרדכי עזריה הוגה "מג"דים", המנהל במסירות, ביעילות ובהתנדבות את המדרשה מיום היווסדה. הערב נחתם במופע אמנותי מרהיב בהגשתו של מר מתי סרי ולהקתו שהלהיבו את הקהל בשירים בסגנונות שונים. בתום הערב זכו המשתתפים בשי צנוע, אך את המתנה המשמעותית קיבלו גמלאי המדרשה מראש העיר מר רחמים מלול – טיול מסכם.

כנס "יום המורה הצעיר" תשע"ד לזכרו של מורה המורים מר יחיאל שוקרון ע"ה עמד בסימן העצמת המורים המתמחים העומדים בפני אתגרים חינוכיים והלכתיים, ואחראים על פיתוחו של ההון האנושי היקר ביותר במדינת ישראל.

מאת ד"ר זאב קאים,
מרכז תכנית הסטאז', קמפוס רחובות

כמדי שנה, נערך בל"ג בעומר כנס "יום המורה הצעיר" במכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות, לזכרו של "מורה המורים" מר יחיאל שוקרון ז"ל, שהיה ממייסדי המכללה. האירוע מהווה יום שיא למתמחים בהוראה ובמסגרתו הם נחשפים להעשרה ולכלים יישומיים בתחומי הלכה וחינוך מפי אנשים פורצי דרך ובעלי ניסיון עשיר בתחומם. את המתמחים כיבדו בנוכחותם נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, דיקנים, נושאי תפקידים, מנחי הסדנאות ומרצים, שפתחו צוהר בפני המתמחים לעיצוב תפיסה חינוכית מובילה ומקסום יכולותיהם.
 המושב הראשון בכנס נפתח בסימן "קרבה שנת השבע שנת השמיטה". ראשון לדוברים היה נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, אשר הציג את האתגרים האידאולוגיים וההלכתיים העומדים לפתחנו בשנת השמיטה. במוקד דבריו הועלו בעיות הלכתיות וחינוכיות בשנת השמיטה כמחנכים וכיהודים החיים במדינה, תוך סקירת החלופות להתמודדות ודירוגן עבורנו כחברה ציונית דתית. בהמשך זכו המתמחים לדברי ברכות וצידה לדרך מפי דיקן הלימודים, הרב ד"ר יחיאל לאש, ודיקן הסטודנטים, הרב ד"ר יוחנן קאפח. המושב הראשון הסתיים במצגת שתיארה ברוח הומוריסטית את השלבים שעברו הלומדים בתהליך המפרך של הסטאז' ושיחה עם מר נתי פריד על המשך דרכם החינוכית ביחידה להתפתחות מקצועית שקמה במכללה.
במושב השני עסקנו בכישורים הנדרשים מהמורה הצעיר. מר עזרא היידו, מומחה בתחום גישור והנחיית קבוצות, עסק בהרצאתו בפיתוח תקשורת בין-אישית בין המורה לגורמים שונים במשולש הבית-ספרי: תלמידים, הורים ואנשי צוות. אורח נוסף במושב היה הרב ספי שרמן, מנהל בית הספר המאתגר "ראשית" בתל אביב, שחרת על דגלו את הסיסמה: "ציונות עם מצוינות". הרב שרמן סיפר על הצלחות בחינוך על פי עקרון החינוך השוויוני לכלל התלמידים, בדגש על העצמה של תלמידים ומורים והצבת ציפיות גבוהות. אין ספק כי התמהיל שספגו המתמחים בכנס של חזון חינוכי ציוני מוצק עם כלים יישומיים ותובנות לשיפור עבודת החינוך תרמו לתחושת השליחות החינוכית וחיזקו אצלם את אמירתו של הרב נריה זצ"ל: "גדולים – החולמים חלומות גדולים והופכים חלומות למציאות. גדולים – העוסקים במעשים קטנים והופכים את המעשים לגדולים".

הרב יעקב אריאל במפגש עם לומדי ייעוץ חינוכי

מאת רביד תירוש ואריה כהן,
סטודנטים לתואר שני – ייעוץ חינוכי

לקראת סיום שנת הלימודים תשע"ד הגיע למכללה הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת גן ומרצה בכיר וותיק במכללה, למפגש עם כלל הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים ייעוץ חינוכי לתואר שני. נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א, פתח בדברים והסביר את הרקע להזמנתו של הרב אריאל. הרב הדגיש את התפיסה היסודית של המכללה הרואה את חשיבות ההתמקצעות בכלל התחומים ובפרט בתחום הייעוץ החינוכי. הרב ציין את העובדה שאמנם הנחת המוצא היא שהכול כלול ומצוי בתורה – "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" – אולם אנו נעזרים בכלים אוניברסליים כדי לחשוף את כל היש. הזמנת הרב אריאל למכללה באה אפוא להדגיש את התפיסה התורנית המשולבת עם התפיסה המדעית המקצועית. "חכמה בגוים תאמין" במשולב עם תורת ישראל.
הרב אריאל פתח בהצגת עקרונות. תחילה הדגיש שהמדע וכלי המחקר השונים באים לחשוף את היש, אולם במהותם ולפי הגדרתם אין עניינם ב"ערכים". מדע אינו מתיימר לקבוע ערכים. בעוד שהמדע חוקר עובדות ומציג אותן, הרי שהתורה מציבה את הערכים שעל פיהם אנו משתמשים במדע. בשל כך, במישור זה אין כל סתירה מהותית בין תורה למדע.    
הרב דן במספר דילמות הלכתיות העולות מתוך התפיסה הפסיכולוגית-ייעוצית, דילמות שהגישו הסטודנטים מראש והובאו לעיונו. הרב הדגיש שבהתייחסות לחלק מהדילמות נכון ורצוי להסתייע בספרות מדעית-מחקרית אשר לא פעם זורה אור על הבנת המציאות. הרב הדגים זאת, למשל, במקרה של אדם הסובל מ-O.C.D. ואינו חדל מנטילת ידיים שוב ושוב, וכיוצא בזה. אדם זה עלול להיתפס כ"צדיק" בשל רצונו לקיים את המצווה בשלמות, אולם המבט המדעי מלמד אותנו שלאמתו של דבר הוא סובל מבעיה נפשית הדורשת טיפול. הרב ציין את תשובת החתם סופר שממנה עולה שיש להורות לו חד-משמעית לא לִשְנוֹת שוב את המצווה, וזאת גם אם הלה חושש שמא לא קיימה כהלכתה.
בהמשך השיח נגע הרב בסוגיות שונות אשר גם הן נבעו משאלות הסטודנטים, הן כאלה שהובאו מראש לעיונו הן כאלה שנשאלו על-אתר. כך עלתה שאלת היחס לתלמיד הומוסקסואל, הכוונה (כפייה?) לתפילה בבית הספר, מצב שקיים בו ניגוד בין החינוך בבית ובין הנוהַג הבית ספרי (כמו למשל אם שאינה מכסה את ראשה בעוד שבית הספר מחנך לכך), חינוך לשימוש ראוי באינטרנט בגיל הילדות, סמארטפונים בישיבות ובאולפנות, חינוך לצניעות ועוד. הרב התריע וזעק נגד "טמינת הראש בחול" בנושא פגמי הצניעות בציבור הדתי ואמירות כדוגמת: "אצלנו זה לא קיים"; "זה קיים ובל נשלה עצמנו!". הרב הדגיש שלצערנו תופעות חריגות ופסולות קיימות בכל מקום, בכל ציבור, וגם במסגרות שלנו.
האווירה במפגש הייתה פתוחה והרב "שם על השולחן" דברים מורכבים ו"קרא לילד בשמו". הוא הדגיש את חשיבות שאילת השאלות, ולו גם ללא מתן תשובות מיידי, והבהיר שגם לו אין תמיד תשובות לכל השאלות המורכבות וכל מקרה נדון לגופו. הוא המליץ לקבץ את כל השאלות העולות בתחומים הנ"ל וליצור במה שבה הדברים יידונו על ידי היועצים עצמם ועל ידי אנשי הלכה. כך בע"ה יתלבנו, "ותשועה ברוב יועץ", בוודאי בייעוץ חינוכי.

עושים קולנוע – עושים היסטוריה: פרס הצטיינות ליזמה מכללתית

מאת פנינה פרנקל,ראש ההתמחות לתקשורת ולקולנוע

"עושים קולנוע – עושים היסטוריה" הוא פרויקט פיילוט המנסה להעביר את התלמיד חוויית לימוד אקטיבית ובמהלכה גם הארכיון הופך להיות "דינמי". הפרויקט מאפשר לשלב עשייה בתהליך הלמידה ובכך הופך את שיעורי ההיסטוריה והקולנוע לחוויה רב-חושית. הפרויקט נבנה מתוך אמונה כי כאשר התלמיד מגיע כתחקירן, כבימאי, כמפיק וכעורך הוא חווה למידה משמעותית. נקודת המבט שלו משתנה והמוטיבציה להשקעה בעבודת החקר לקראת הפקת התוצר הממשי גבוהה יותר.
מכללת אורות ישראל יזמה פרויקט חדשני זה תוך שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינרי בין ההתמחות לתקשורת וקולנוע ובין ההתמחות להיסטוריה. נוצרה סדרת סרטים קצרים (3 דקות כל אחד) המבטאת דילמות משמעותיות שהיו ליהודים בתקופת טרום השואה. הסטודנטיות להיסטוריה תִחקרו את הנושאים, הכינו את התסריט וניסחו את הדילמות תוך מתן מידע על פרטי לבוש, עיצוב הסביבה וכו'; הסטודנטיות לקולנוע יצרו והפיקו את הדילמות על פי המידע שהתקבל. התוצרים הם חמישה סרטים הנוגעים באופן רגיש ועדין בתקופה קשה, משקפים את הלך הרוח של התקופה ההיסטורית של טרום השואה ומשמשים כפתיח למערכי שיעור בנושא.
"משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה" החליט להעניק למכללת אורות ישראל פרס חינוך על מיזם חינוכי זה. בנימוקים לפרס צוין: "אנו מברכים על החשיבה היצירתית והרציונל הפדגוגי הייחודי שבאו לידי ביטוי בפיתוח של למידה, חינוך והערכה. נראה כי החוויה הלימודית של התלמיד שילמד מהסרטים הללו, תתרום תרומה של ממש ללימודי השואה בבתי הספר".

אות הנשיא למתנדב – לגרעין אושיות רחובות

מאת אופיר אביקסיס,
יו"ר הנהלת הגרעין התורני אושיות רחובות

גרעין המורים התורני מורשת יעקב – אושיות (מכללת אורות ישראל), נבחר מבין מאות מתמודדים לזכות ב"אות הנשיא למתנדב". אות זה מוענק מדי שנה על ידי נשיא המדינה למי שתרומתו ייחודית למען המדינה והחברה בישראל. הפרס וההוקרה נועדו לטפח ערכים של מעורבות חברתית, נתינה לזולת, אחריות הדדית ואהבת האדם והארץ בקרב תושבי ישראל.
הטקס נערך בהשתתפות נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל, המשנה לנשיא המכללה הרב חיים סבן ונציגי השותפים לפעילות הענפה של הגרעין. נשיא המדינה מר שמעון פרס העניק את הפרס לראש הגרעין הרב חיים פוגל.
הגרעין הוקם בשנת תשס"ב בשכונת אושיות שבעיר רחובות, שכונה המשתתפת בפרויקט שיקום שכונות. תושבי השכונה, רובם עולים חדשים ממדינות שונות, בדגש על עולים מאתיופיה ותימן, ולצדם מיעוט של משפחות ותיקות. הגרעין מורכב ברובו ממורים ומורות בוגרי מכללת אורות ישראל ו"כולל" אורות יעקב. בוגרים אלה אותרו כמובילים בבתי ספר רבים, בדרום הארץ ובמרכזה. בכך הם מהווים חוד חנית וחלוצים בשכונה, בשעות הלימודים ואחר הצהריים.
הגרעין מקבל את הפרס על כך שמשנת הקמתו ועד היום הוא פועל במרץ בתרומה לקהילה. תחומי העיסוק של חברי הגרעין מגוונים: הפצת יהדות, העצמת גני החמ"ד בשכונה על ידי רב גן ובנות שירות לאומי, קיום אירועי שיא לילדים, מועדוניות למידה, נוער בסיכון, מפעלי חסד, העצמת נשים חד-הוריות ועוד.
פרויקט "סיכון וסיכוי" שמפעיל הגרעין, הפך לשם דבר בעיר רחובות. הפרויקט מיועד לנערים שנשרו מהמסגרות הרשמיות והידרדרו לשולי החברה. אחת הפעילויות, לדוגמה, מתקיימת בשעות הקטנות של הלילה, סביב ה"פיצוציה" המקומית. במפגשים אלה מקבלים בני הנוער סיוע בהשלמת לימודיהם ועצה במציאת מקורות תעסוקה. פעילות זו הובילה לירידה משמעותית ברמת הפשיעה בשכונה, ירידה בנשירה מבתי הספר התיכוניים ועליה במוטיבציה לשירות צבאי.
הנהלת המכללה מבקשת להביע ברכת יישר כוח לכל העוסקים במלאכה.