יום חמישי, 24 במאי 2012

מכתבים מרגשים

יש דברים שהצנעה יפה להם ויש דברים שהפרהסיה יפה להם, ולו רק לעתים. אחת ל... מותר גם לנו "להתגאות" בפירות הנובטים בערוגותינו. לפניכם שני מכתבים שהתקבלו אצלנו בשבועיים האחרונים – הם מדברים בעד עצמם!

שלום ....כעת קיבלתי טלפון נרגש מהמורה הדס, האחראית על החינוך המיוחד בבית הספר ... הדס ביקשה לשתף אותי בתגובות התלמידים מן ההתערבות של הסטודנטיות. הסטודנטיות עשו מאמצים גדולים להכין את התלמידים החלשים לקראת מבחני המיצב שנערכו השבוע. בסוף המבחן תלמיד אחד קם ואמר, אני מודה לסטודנטית שלימדה אותי כיצד לכתוב חיבור!
הדס הוסיפה שחייבים לפרגן להן על העזרה והתרומה הגדולה לאווירה הלימודית בבית הספר.
אין ספק שהמודל הייחודי מכה גלים עמוקים, ולא רק בקרב התלמידים.
יישר כוחך על המסירות, והחיוניות.

בברכה...

--------------------------------------------------------------------------------------------------------

המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן
לכבוד ד"ר דוד זייטון (ראש התמחות מתמטיקה)
מכללת אורות

שלום רב,

הנדון: מכתב תודה

ברצוננו להודות לך מקרב לב על שיתוף הפעולה לאורך השנים ועל עזרה בתיווך בין בוגרות המכללה ובינינו.
הבנות אשר מופנות אלינו בולטות ברמת ההוראה המאפיינת אותן וכן בתכונות האישיות, אשר מעידות כי קיבלו מטען חיובי וחזק, אשר הכשיר אותן להיות מורות למופת.
אנו תקווה שהמאמץ המשולב של שני הצדדים יימשך לאורך שנים, על מנת שכולם יצאו נשכרים.

המשך שנת לימודים פוריה ומהנה,
מנהלות התכנית


יום שלישי, 22 במאי 2012

מהנעשה באגודת הסטודנטיות

מאת ענת עגם, אגודת הסטודנטיות, קמפוס אלקנה

חודש עמוס ומלא בעשייה עבר על נציגות אגודת הסטודנטיות.
לבנות המעונות התקיימה סדנת שוקולד טעימה מאוד בהנחיית המנחה המקסימה מיכל יזרעאלי. בתחילה המשתתפות טעמו את ההבדלים בין שוקולד חלב לשוקולד מריר ולמדו מה ההבדל ביניהם ולאחר מכן ראו איך מכינים פרלינים. בהמשך קיבלו חומרים להכנה עצמית של שוקולדים בצורות ובעיצובים אישיים. הן קיבלו מילויים שונים ומעניינים וסוכריות במגוון צבעים, אגוזים ועוד, יצרו מטבעות שוקולד ומילאו כוסיות שוקולד במגוון טעמים. אחת המשתתפות דיווחה כי היה טעים, מעניין ומגבש. זה המקום להודות לאירית וקנין ולשרון רוזנבלוט, אימהות הבית, על כל העזרה בארגון ובערב עצמו.

כמו כן התקיים גם יום שיא במסגרת פרויקט "שכינה ביניהם". במהלך היום הגיעו זוגות מישיבות שונות ומגוונות, כגון מרכז הרב, יצהר והגבעות, מצפה יריחו, פדואול ועוד. במהלך היום הסטודנטיות התראיינו אצל הזוגות כדי למצוא את "החצי השני". המראיינים קיבלו שי צנוע על השתתפותם בפרויקט חשוב זה. אנו תפילה שיום זה יישא פירות.

לקראת תקופת המבחנים תתקיים פעילות "מעגל הלמידה". מעגל הלמידה מהווה מקום לקבלת ייעוץ והכוונה לקראת בחינות וסיוע בעבודות, על ידי סטודנטיות מתנדבות. הפרויקט הוקם ביזמתה של חברת האגודה אורטל דרמון (שייר) ובסיוען של הסטודנטיות יעל חבאני, מוריה אברהמי ואילת השחר ויינשטיין.

במהלך החודש הקרוב תתקיימנה בחירות לאגודה לשנת הלימודים תשע"ג. הסטודנטיות נקראו להגיש מועמדות וליטול חלק בפעילות חיונית זו.

עוד מהחודש הקרוב:
הרצאה ומפגש סיכום של פרויקט "שכינה ביניהם", מכירות נוספות, הפתעה במסגרת פרויקט "נאמני בטיחות בדרכים" של התאחדות הסטודנטים ועוד.

אוזן קשבת, עין [מקצועית] צופייה ולב מכיל

פרויקט ייחודי וחווייתי בהתמחות לשלב"ר מוקד פק"ם (ייעוץ חינוכי)
מאת בלה אבן חן, מרצה, מד"פית ומרכזת במוקד הייעוץ החינוכי, קמפוס אלקנה
נסו להיזכר לרגע קט בימים, בשבועות, בחודשים ובשנים שחבשתם את ספסלי בתי הספר השונים. האם הייתה לכם הזדמנות לפגוש את עצמכם? לבדוק את מאפייני התקשורת במשפחתכם? להכיר את עצמכם ולא רק מהתבוננות במראה? האם למדתם להתמודד בדרכים יצירתיות עם אתגרים חברתיים מורכבים?
האם השתתפתם באופן קבוע בקבוצות דיון קטנות שבאתם בהן לידי ביטוי כשמישהו מקצועי מאזין, מנתח, מגיב ומנחה?
אם תשובתכם שלילית, אל תיפול רוחכם! קרוב לוודאי שאתם משתייכים לרוב המוחלט של בוגרי מערכות חינוך שונות המתקשות לייעד זמן ל"קטנות" שכאלה.
 אם אתם מהמאושרים שהשיבו בחיוב, אתם כנראה משתייכים לבוגרי בית הספר הממלכתי-דתי באלקנה בשש השנים האחרונות. כאן, במה שמכונה אצלנו במכללה כ"פרויקט אלקנה", מתרחש החלק היישומי והחווייתי ביותר בעבודה המעשית בהתמחות לפק"ם (ייעוץ חינוכי).
במסגרת העבודה המעשית משתלבות סטודנטיות שנה ב בסדנאות שבועיות עם תלמידי כיתות ג בבית הספר. בתהליך המרתק, נפגשת כל סטודנטית (ולעתים זוג סטודנטיות) עם קבוצה של שישה עד שמונה תלמידים. לכל סטודנטית יש שתי קבוצות בכל שבוע.
במפגשים עוברים התלמידים, בהנחיית הסטודנטיות, תהליכי היכרות עם מאפייני אישיותם, התנהלותם במסגרת המשפחתית ודרכי התמודדותם עם אתגרי בית הספר והחברה.
הסטודנטיות מפתחות, במהלך הפרויקט, כלים ייחודיים ומקוריים כדי להעשיר ולהעצים את חוויות ההתנסות השבועית. התלמידים מצפים בקוצר רוח לשיעור השבועי המיוחד שבו יש להם הזדמנות לחוות חוויות מרתקות ובלתי שגרתיות מחד גיסא, ובמה לביטוי רחשי-לב, מצוקות, כעסים, תסכולים, חלומות ומשאלות-לב מאידך גיסא.
בשנתיים האחרונות משתלבים גם בעלי חיים בתהליך, כאשר תלמידים עם קשיי קשב וריכוז או בעלי צרכים רגשיים מיוחדים מגיעים לשיעורים עם בעלי חיים שונים וידידותיים (ארנבונים, אוגרים, תוכים ועוד). שילובם של בעלי החיים זוכה להצלחה משמעותית ומרשימה בשיפור התפקוד האישי והבין-אישי של התלמידים. לא אחת קרה גם שסטודנטיות שנרתעו מבעלי חיים זכו לחוויה מתקנת והעזו לא רק לשתף אותם בשיעורים, אלא אף לגעת ולחבק!
מאחורי הקלעים של הפרויקט עומדות סטודנטיות מסורות המשקיעות זמן רב בחשיבה, בתכנון ובהכנת החומרים למפגשים. ההתמודדות עם תלמידים החווים מסגרת המאפשרת פתיחות ואווירה מכילה וחופשית יותר, מצריכה כוחות וכלים להתמודדות מאתגרת שפירותיה בסוף התהליך. אחד משיאי הפרויקט הוא ללא ספק מפגש הסיום והפרידה. לצד דברי הלל ותשבחות של צוות בית הספר, המנהלת, היועצת, המחנכות והאחראי על פינת בעלי החיים, מדווחים נציגי הקבוצות על התהליך המשמעותי שעברו ועל התרומה הגדולה שזכו לה. מרגש במיוחד לשמוע מפי הילדים ביטויים "ייעוציים" שאותם הפנימו במהלך המפגשים ואשר הפכו לחלק משפתם ומשגרת חייהם.
המפגשים מסתיימים בחילופי מתנות וצ'ופרים ובהבעת תקווה להמשך קשר.
את הפרויקט מובילה ומנחה גב' בלה אבן-חן. לא אחת היא פוגשת באירועים שונים הורים לתלמידים שלא "זכו" להשתתף בפרויקט נחשב זה ואשר מבקשים לכלול גם את ילדיהם בחוויה מעצימה זו.
יצוין כי מעבר לתרומה המשמעותית לעיצוב דמות התלמידים המשתתפים בפרויקט, יש לסטודנטיות הזדמנות בלתי אמצעית להתנסות בהתמודדות עם האתגרים המיועדים להן בעתיד בעבודה ובחיים.               






טקס חלוקת תואר מוסמך בחינוך ( M.Ed.)

טקס חלוקת תואר מוסמך בחינוך התקיים, לראשונה, בקמפוס רחובות בחודש אייר.
הטקס נפתח בסיור מרתק בהנחיית אלידע בר שאול שהתמקד בחינוך בהיסטוריה של רחובות.
בהמשך הוסמכו כשמונים בוגרים של התכנית במקרא וספרות חכמים. בירכו את הבוגרים: נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, המשנה לנשיא המכללה, הרב חיים סבן, יו"ר המועצה האקדמית, פרופ' יוסף ריבלין, המשנה האקדמי, ד"ר שרגא פישרמן ורכזי התכניות, הרב יעקב מרגלית וד"ר מרים סקלרץ.

לצפייה בתמונות מהטקס לחצו כאן.




"יום המורה הצעיר"

טקס אזכרה וחלוקת מלגות ע"ש מורה המורים ר' יחיאל שוקרון ז"ל
קמפוס רחובות
ל"ג בעומר תשע"ב

בל"ג בעומר התקיימה בקמפוס רחובות של המכללה האזכרה השנתית לר' יחיאל שוקרון ע"ה, "מורה למורים" ברחובות במשך שנות דור.

ר' יחיאל למד בצעירותו באוניברסיטת הסורבון בפאריס אצל הפסיכולוג השוויצרי פיאז'ה והושפע רבות מתורתו שעסקה בהתפתחות ההכרה אצל ילדים. הוא עלה לישראל עם משפחתו בסוף שנות החמישים והחל את עבודתו כמורה בבית ספר יסודי ואחר כך בסמינרים למורים. כמו כן הוא ניהל את התחנה הפסיכולוגית בחבל מודיעין.

ר' יחיאל החל את עבודתו בקמפוס רחובות לפני למעלה מארבעים שנה. לאחר יציאתו הרשמית לגמלאות המשיך לעבוד במכללה במשרה חלקית עד הגיעו לגיל שמונים וחמש.

ידיעותיו המקיפות בפסיכולוגיה ובתורת החינוך סייעו רבות לעבודתו במכללה ונוצרו קשרים חמים בינו ובין פרחי ההוראה. הם ראו בו סמכות חינוכית שניתן להתייעץ אתה בבעיות שחוו בהוראה או בבעיות אישיות. תלמידיו ועמיתיו (שחלקם היו תלמידיו בעבר) ראו בו "מורה מורים".

משפחת שוקרון ביקשה להנציח את שמו באמצעות מלגות המחולקות זו השנה השנייה למורים צעירים מצטיינים בראשית דרכם.

יום העיון שבמסגרתו חולקו המלגות על שמו נועד למורים צעירים בתחילת דרכם. מורים אלו, בוגרי המכללה, משתתפים בשתי מסגרות הכשרה המתקיימות בשנה זו בקמפוס רחובות. מסגרות אלו הן חלק מתכניות ההכשרה שמשרד החינוך מחייב בהן כל מורה חדש במערכת החינוך.המסגרת הראשונה היא "התמחות בהוראה" – סטאז'. תכנית זו מיועדת למורים בשנה הראשונה לעבודתם בהוראה; המסגרת השנייה היא "התפתחות מקצועית שלב א". התכנית מיועדת לבוגרי קורס ההתמחות בשנה השנייה לעבודתם. שתי המסגרות מאפשרות למורה החדש להתמקצע בנושאים המעשיים שאותם הוא פוגש במהלך עבודתו.

תכניות הסיוע למורה הצעיר כוללות פגישות במכללה המיועדות להעמקת הידע המקצועי, לליבון אירועים ולדיונים. הבוגר זוכה במהלך השנה לליווי צמוד של מורה ותיק מצוות בית הספר. ההנחה היא שסיוע זה מאפשר תמיכה בפרח ההוראה וקליטה מיטבית בבית הספר.

השנה החלטנו להפגיש את כל 130 הסטודנטים-המורים הצעירים הלומדים בשתי המסגרות, ליום עיון משותף שיעסוק במספר נושאים שזוהו על ידי מנחי הקורסים והסדנאות כנושאים "בוערים".

המושב הראשון ביום העיון נפתח בהרצאה של ד"ר ש' זילברשטרום, מנהלת אגף ההתמחות במשרד החינוך, שעסקה "בחשיבות ההתמחות להשתלבותו של המורה המתחיל בבית הספר".

במרכז הרצאתו של נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, עמד נושא החינוך "משימה ציונית דתית ". במהלך ההרצאה נותחו קטעי מקורות ממאמריו של הראי"ה שבהם הוא עומד על  הייחוד שבחינוך ארצישראלי לעת הזו......

המושב הראשון הסתיים בהרצאתו של הרב יוני לביא – "חינוך תורני בעידן מתירני". הרב לביא מנהל את אתר האינטרנט "חברים מקשיבים", אתר המהווה מצע לייעוץ לבני נוער ולהורים החווים קשיים בתחומים של בינו ובינה, זהות אישית, התבגרות, יחסים עם הורים חברים ועוד. המושב השני הוקדש לדרכי התמודדות של המורה עם ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. המרצה, הרב ד"ר שמחה צ'סנר, הוא פסיכולוג קליני העוסק בילדים בעלי   A.D.H.D.ומנהל את ישיבות "בני חיל". ישיבות אלה נותנות מענה לנוער דתי שאינו מוצא את מקומו בבתי הספר ובישיבות התיכוניות עקב בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגות נוספות. המרצה הציג את התהליך הנוירולוגי אצל ילדים אלו, הסבר להתנהגויות החריגות והציע דרכי התמודדות.

את המושב השני חתם הרב ד' איפרגן המחנך בני נוער מתקשים. הוא דיבר על הנושא "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" והציג דרכים לסיוע לתלמידים אלו.

במושב השלישי של יום העיון נסקר פעלו החינוכי של ר' יחיאל שוקרון ז"ל וחולקו שמונה מלגות לבוגרים מצטיינים, תרומת המשפחה בסיוע משרד החינוך והמכללה.

מארגן יום העיון נתן פריד,
מרכז ההתמחות בהוראה וההתפתחות המקצועית שלב א' בקמפוס רחובות.
תלמידו של ר' יחיאל שוקרון

"בתורה אין קיצורי דרך"

מאת ד"ר מירב כהנא (טובול), קמפוס אלקנה

השינויים הרבים העוברים על עולמנו במאה האחרונה שיש בהם הרבה ברכה, מחדירים אלינו גם רוחות רעות המשפיעות על תפיסתנו ועל ערכינו. המציאות שאנו חיים בה היום בניגוד לעבר היא מציאות של מהירות ומיידיות: אנחנו רוצים הכול – כאן ומהר. האוכל הפך להיות מהיר ונגיש; אנחנו מחפשים שיטות שההצלחה שלהם ניכרת מיד; יש מסלולים ישירים לתארים מתקדמים, המדלגים על התואר הנדרש הקודם, ועוד דוגמות רבות. כשהתפיסה הזו חודרת אל עולם הלימוד, ואל לימוד התורה היא מחוללת חורבן.

המילה 'עמל' היא מילה מאוד לא פופולרית היום ובוודאי לא עמל תורה. בעידן שבו מנסים חדשות לבקרים להתחדש ולהתקשט בשיטות מודרניות, מהפכניות וחדשניות, יש למושג עמל תורה ריח של גלות ושל זקנה, לפחות אצל חלקים מסוימים בציבור. בימים אלו כשלפנינו חג מתן תורה, האירוע ההיסטורי החד-פעמי החשוב המתחדש מדי שנה, דומה שיש לחדד את אידאל העמל.

את הפסוק הפותח את פרשת בחוקותי (ויקרא כו, ג), "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", דורש הספרא כך: "אם בחוקותי תלכו, יכול אילו המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו - להיות עמלים בתורה" (פרשה א). רש"י על אתר מביא את דברי הספרא ומוסיף ביחס לסיפה של הפסוק: "ואת מצוותי תשמרו – הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים". בעל השם משמואל (שם, שנת תרע"א) מציין שבפירושו של רש"י יש שלושה מרכיבים: (א) עמל תורה; (ב) ידיעת התורה; (ג) עשיית מצוות התורה. מתוך כך הוא כותב שלו יצויר שאדם ידע את התורה בלי עמל, אין כאן שלמות מצווה, כיוון שהוא מחוסר מצוות עמל תורה. אור החיים (ויקרא, שם) מסביר מדוע הכתוב קורא לעמל התורה חוקה. לדבריו, מצוות לימוד תורה כוללת גם הנחיה שהאדם צריך לשוב ללמוד גם דברים שלמדם קודם והם ידועים אצלו, "כי חפץ ה' בעסק התורה חוקה חקק".

כיוצא בדברים אלו, ממרא מפורשת ונוקבת היא בירושלמי התולה את קיומה ואת השתמרותה של התורה אצל הלומדים בתנאי שנרכשה בעמל וביגיעה: "אמר רב מנא 'כי לא דבר ריק הוא מכם', ואם הוא ריק – מכם הוא. למה? שאין אתם יגעים בתורה. כי הוא חייכם – אימתי הוא חייכם? כשאתם יגעים בו" (פאה א, ה [טו ע"ב]).

הרב קוק התייחס בכמה וכמה מקומות למתודות הקלה של מחנכים, המנסים להקל את עול הלימוד מעל תלמידיהם, כך למשל הם דבריו בעין איה על ברכות סג ע"ב (פסקה שמד):

רבים הם הפדגוגים המתנשאים להביא דרכים להקל את עול הלימוד, וחושבים שיביאו ברכה לעולם בהקנותם את הידיעות והלימוד התוריים באופן קל, שלא יצטרך האדם להיות עמל בהם. ותועלת הדבר אינה אלא מטעה, כי הידיעות לא תמדדנה ע"פ כמותם כ"א ע"פ איכותם, ע"פ עומק הבנה וחריפות השימוש בהם לכל חפץ. ביותר לימוד התורה ע"פ גודל הרושם שפועלים על הלומד לעניין התכונה של המוסר, המעשים הטובים ויראת ד' הטהורה. ובזאת יהי' מועיל רק הלימוד שאינו בא בדרכים קלים ונוחים לקלוט, כי ע"י היגיעה ועבודה שכלית מתעלה האדם למדרגות נעלות, ולהיות נוטה אל השכל ואל כל דברי קודש באהבה וחפץ לב, והלימוד פועל עליו להיות כולו נתון ומסור ללמודיו. [...] אבל הלמודים הנכנסים באופן קל בלא יגיעה ועבודה כבירה יישארו לעולם שטחיים וקפויים, עומדים מחוץ לנפשו של אדם הפנימית, ופועלים מעט על מעשיו ועל יצרי לבבו.

תורה שאינה נקנית בעמל אינה משתמרת בקרב הלומד, תורה שאינה באה מתוך יגיעה סופה שהיא שטחית ורדודה, "רק חכמה שעמדה לי באף היא שעמדה לי".

במקום אחר (עין איה, שבת ל ע"ב, פסקה קא) הרב קוק מתייחס לרצון של לומדי התורה שכבר בתחילת הדרך הלימודית התורה תשמח ותענג אותם. וכך הוא כותב: "חלילה להיות בהולים על העונג הזה שהוא הצד החיצון את החכמה ואל דעת האמת בשעתו, לקנותו בלא עתו. זה החלק יסיר מהמתחיל את החפץ לעמול ולהתייגע ולעמוד על האמת, כי לא יוכל כלל להתאים העמל הגדול הנדרש לד"ת עם חפץ השמחה והעונג בתחילתו, מתנת אלהים זאת אינה נתונה כ"א לאותם שכבר יגעו הרבה והרגילו נפשם בנועם אור האמת".

הרב עמיטל הדגיש את החובה שלימוד התורה יהיה מתוך עמל ומאמץ שכלי וטען שהיא אף חובה המיוחדת לדורנו, ואלו דבריו (והארץ נתן לבני אדם, עמ' 44):  

דווקא בתקופה שבה פן זה [אינטלקטואלי] מרכזי בחיי האדם, ובעיקר בחיי מי שבוחר בחייו לעסוק במקצוע אינטלקטואלי, יש חשיבות מכרעת לכך שעבודת ה' תבוא לידי ביטוי מיוחד בתחום זה ולא רק בקיום מצוות [...]. המוח, הכוח האינטלקטואלי, הוא האיבר החשוב ביותר של האדם. וכי נוכל להסתפק בעבודת ה' רק בידיים, באברים – ניקח שופר ביד ונתקע בו בפה, נניח תפילין, נאכל מצות – ורק המוח ייוותר לבדו, כשאינו משמש לעבודתו יתברך? מי שאינו עוסק בתלמוד תורה חסר דבר בסיסי בעבודת ה'. וכי נשאיר את האינטלקט ואת המוח לצורך הקריירה, לקבל תואר אקדמי, ואת עבודת ה' נותיר רק לאיברים? [...] דווקא בתקופה כזו חשוב באופן מיוחד שלימוד התורה ייעשה בצורה רצינית, ולא יפול בעומק האינטלקטואלי מלימודים בתחומים אחרים. עבודת ה' בימינו לא תחזיק מעמד אם נושאיה לא יהיו בעלי השכלה תורנית. אי-אפשר לחיות חיים דתיים רציניים ללא השכלה תורנית מעמיקה.

יהי רצון שנזכה לקבל את התורה כולה בשמחה וברצון, שנזכה לעמול ולהתייגע בה, ומלמעלה הקב"ה יזכנו ויפתח לנו שערי חכמה ובינה בתורה.




יום שלישי, 1 במאי 2012

מכללת אורות ישראל "מרימה את הכפפה"!


תכנית ייחודית להסבת אקדמאים להוראה בגיל הרך: הירתמות למשימה הלאומית
תכנית מואצת להסבת אקדמאים להוראה בגיל הרך נפתחה בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל. התכנית נבנתה לאור היערכות משרד החינוך ליישום המלצות ועדת טרכטנברג לקליטת ילדים בני שלוש שנים במסגרת חינוך חינם.

מדינת ישראל הגדירה את התכנית כמשימה לאומית ומכללת אורות ישראל היא היחידה בין מכללות החמ"ד שזכתה בהרשאה לממש את התכנית המואצת להכשרת אקדמאים לעבודה בגני החמ"ד.

נשיא מכללת אורות ישראל, הרב פרופ' נריה גוטל, אמר כי "מסתבר שיש אנשים, בעיקר נשים במקרה שלנו, שמגיעים בשלב מסוים בחייהם למסקנה שייעוד חייהם הוא חינוך ולאו דווקא עבודה במקצוע שאותו למדו באקדמיה בצעירותם, ואני מברך על כך".
תלמידות התכנית תלמדנה השנה יומיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, ויומיים בשבוע תתנסינה בעבודה מעשית בגני ילדים, בליווי מודרך. בחודשי הקיץ הלימודים ייערכו בימים מרוכזים. ד"ר יעל שגב וד"ר עידית ליוש בנו את התכנית ומופקדות על מימושה. הן משוכנעות אמנם כי הכשרה מיטבית מתקיימת במסלול הרגיל הקיים במכללה, ועם זאת, "עת לעשות לה' הפרו תורתך". מתוך תחושת שליחות והירתמות למצב החירום שנוצר, ומתוך הכרת מקומה החשוב של הגננת בהתפתחות הרגשית התקינה של הילדים, הסכימה המכללה להיות שותפה ב"הרמת הכפפה", ולבנות מסלול מואץ למועמדות איכותיות, בעלות מוטיבציה גדולה להגשים את חלום חייהן להיות גננות. מסיבה זו, המועמדות שהתקבלו נבחרו בקפידה כך שווידאנו כי המטרה העיקרית שלהן היא שילובן של בעלות תואר אקדמי במערכת החינוך. כך תימשך המגמה השלטת בשנים האחרונות: הפיכת הלימודים בגיל הרך למשמעותיים יותר וטיפוח הרמה המקצועית אשר אליה אנו חותרים כל העת בהכשרת מחנכים ומחנכות לטיפול בגיל הרך.

לא למותר לציין כי התשלום לתכנית מורכב מהלוואה מותנית המוענקת על ידי משרד החינוך בתנאים נוחים במיוחד. לאחר ארבע שנים של עבודה מחצית מההלוואה הופכת למענק! הדבר מבטא בהחלט את הכרת המדינה בתכנית זו כ"משימה לאומית". בשעת כתיבת מילים אלה נותרו עוד מספר מקומות בודדים לרישום לתכנית במכללת אורות ישראל; לא בטוח שגם בשעת פרסומם...