יום רביעי, 6 באפריל 2016

טקס הענקת תואר ראשון בקמפוס אלקנה

מאת שבתאי טלר,
"קול-האורות"

בטקס מרגש, בהשתתפות קהל גדול של הורי הבוגרות, בעלים, בני משפחה ואורחים רבים, התקיים לאחרונה בקמפוס אלקנה טקס הענקת תואר ראשון לכ-150 בוגרות מכללת אורות ישראל.
התארים הוענקו במסלולי הגיל הרך, החינוך המיוחד, מסלול על יסודי ומחול ותנועה.
את הטקס פתח נשיא המכללה, הרב פרופסור נריה גוטל, ואחריו בירך יושב ראש המועצה האקדמית, פרופסור ישראל ריץ'.
ר' דוד בוסקילה, נציג האגף להכשרת עובדי הוראה, בירך אף הוא את מקבלות התואר.
אורח הכבוד בערב החגיגי היה יושב ראש הנהלת החמ"ד ורב היישוב עופרה, הרב אברהם גיסר. הוא עמד בדבריו על היתרון הערכי-חינוכי שיש למכללות על פני המוסדות האחרים להשכלה גבוהה והדגיש את תפקידן המכריע של הבוגרות המתעתדות להיות מורות בישראל בחינוכם של אלפי ילדי ישראל ובעיצוב דמותם הרוחנית.
תעודות הצטיינות הוענקו לבוגרות רבקה ארצי, חן בן חמו, רעות נוסבאום, ליטל עדות ועדי פלדמן.
בשם הבוגרות נשאה ברכה מיכל לנדאו, כיום מחנכת כיתה י' באולפנת אמי"ת בבאר שבע ומורה במגמת התקשורת. היא העלתה על נס את ההשקעה הרבה של המכללה וצוות ההוראה בשיטות הוראה ולימוד ובדרכה החינוכית-תורנית.
בוגרות המכללה משמשות היום בתפקידי חינוך רבים ומגוונים במגזרים שונים של מוסדות החינוך בכל רחבי הארץ.

מלגת "קרן אוקס" לסטודנטים מצטיינים

מאת הרב ד"ר יוחנן קאפח,
דיקן הסטודנטים, קמפוס רחובות

ביום שני, כ"ו באדר א' (6 במרץ) התקיים טקס הענקת תארים לסטודנטים מצטיינים להוראה. שני סטודנטים מהמכללה זכו במלגה היוקרתית.
קרן אוקס, שהוקמה לזכרם של הרב ד"ר דוד וגרדה אוקס, מעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטים להוראה. השנה החליטה הנהלת הקרן להעניק מספר מלגות נכבדות לסטודנטים מצטיינים להוראה. בסופו של תהליך נבחרו שני סטודנטים ממכללת אורות ישראל וסטודנטית נוספת ממכללה אחרת.
הקריטריונים לזכייה במלגה היו: שקידה והישגים לימודיים, יכולת פדגוגית מוכחת, הובלת פרויקט חינוכי וכושר מנהיגות. כאמור, ממכללת אורות ישראל זכו עידן קראוני מקמפוס רחובות ואביטל (הרץ) וינשטוק מקמפוס אלקנה.
הטקס התקיים במעמד רב-רושם ב"בית שלום" בתל אביב, במעמד הנהלת הקרן, משפחת אוקס, נציג משרד החינוך הרב דוד בוסקילה, זוכי המלגה ובני משפחותיהם. במהלך הטקס נשאו הדוברים דברים בשבח הרב ד"ר אוקס ורעייתו והדגישו את חשיבות החינוך שאותה ראו נגד עיניהם. הרב אוקס עסק כל ימיו בחינוך ובהרבצת תורה בקהילתו, כך שהיה זה אך טבעי בעיני משפחתו להקים קרן שתסייע לסטודנטים בולטים להתפתח בתחום החינוך.
במהלך הטקס נשא הרב ד"ר שרון שלום הרצאה מרתקת בנושא "זיהוי וזהות".

הקולוקוויום המכללתי ה-16

מאת הרב ד"ר יחיאל לאש,
דיקן הלימודים, קמפוס רחובות

בתחילת חודש אדר א', התקיים בקמפוס אלקנה הקולוקוויום המכללתי ה-16.
מושב הפתיחה הוקדש לחיבורי שני מרצים אשר ראו אור לאחרונה, הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין וד"ר מאיר נזרי, אשר הרצו על נושאים אחדים מתוך חיבוריהם החדשים: הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין: "מסירה" לאויב – פועלן של מועצות היהודים ושותפיהן; ד"ר מאיר נזרי: קהילות תאפילאלת/סג'למאסא.
לאחר מכן התקיימו שני מושבים בהם סקרו מרצים את פֵּרות מחקריהם בתחומים שונים ומגוונים (תנ"ך, היסטוריה וספרות).
הרב ד"ר יוסף פריאל: היכול להיות פרשן העוסק בלשון ואינו בלשן? חזקוני כמקרה מבחן.
ד"ר ארי גייגר: ללמוד מהאויב: מה חיפשו הנוצרים ההבראיסטים במקורות היהודיים והאם מה שמצאו שם שינה את יחסם ליהדות?
הרב אופיר אחימאיר: מה פרצת עליך, פרץ?! / יצירתו הספרותית של י"ל פרץ כביטוי לביקורת דתית מוצדקת – הסיפור "ברל החייט" כמקרה מבחן.
מיוחדת ומרתקת הייתה הרצאתו של ד"ר יוסי פרץ על אודות "ספר תורה שלם אשכנזי מהמאה ה-13". להלן נקודות אחדות מתוך הרצאתו:
אלה מקצת מהמאפיינים המצביעים על עתיקותו של ספר התורה:
א.      כתוב ב-48 שורות בעמודה ובהקפדה על ווי העמודים;
ב.      מסומנות בו אותיות משונות ותגים מיוחדים השונים מאלה הנהוגים היום;
ג.       מקפיד להשאיר רווח גדול בין פסוקים;
ד.      החלוקה לפרשיות פתוחות וסתומות שונה מזו של הרמב"ם בהלכות ספר תורה;
ה.      החלוקה בסוף שירת הים שונה מהמקובל היום;
ו.        נוסח האותיות קרוב מאוד לנוסח המסורה, אבל אינו זהה לחלוטין.
בתקופה מאוחרת יותר נעשו בספר התורה תיקונים רבים מאוד כדי להכשירו לקריאה על פי נוהגי הלכה, תיקונים שלא מעט מהם דווקא שיבושים!
ההרצאה לוותה במצגת ובה תמונות של מספר עמודות מספר התורה, וכן תמונות מיוחדות המצביעות על מחיקות ותיקונים שנעשו בספר.
עשרות רבות ממרצי המכללה השתתפו בקולוקוויום, ותגובותיהם על תוכן ההרצאות היו חיוביות ביותר.

"כיתה חכמה" – הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה החדישה

מאת רחלי ברטוב,
רכזת עבודה מעשית במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה

בקמפוס אלקנה הוקם השנה חדר מיוחד המאפשר למידה חדשנית באמצעות עמדות למידה שיתופית, ומחשב הכולל מסך מרכזי משוכלל המופעל על ידי המורה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכים המשקפים את מהפכת המידע והידע בעולם החינוכי. לא עוד המורה כ"משפך" והתלמיד כ"כלי קיבול" קולט, מתמלא ומשנן, אלא המורה כמפעיל דרכי למידה מגוונות המספקות לתלמיד אחריות ושותפות בחיפוש הידע וארגונו לכדי מידע מסודר ומובנה. כחלק מתהליך זה הוצב היעד של התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, ובתוכו גם המערכת להכשרת המורים.
מיומנויות המאה ה-21 כוללות: (1) אוריינות מדיה ומידע-איתור, ניתוח והערכה של מידע מסוגי מדיה שונים (התמצאות במדיה ובמיומנויות תקשורת); (2) חשיבה ופתרון בעיות (חשיבה ביקורתית, זיהוי בעיות ומציאת פתרונות, חשיבה יצירתית); (3) קשרים בין-אישיים וניהול עצמי (מיומנויות בין-אישיות ולמידה שיתופית, גמישות, ואחריות אישית).
הפדגוגיה החדישה אינה כולה חדשה. יש מיומנויות הוראה ולמידה שבהם השתמשו במקורותינו ובעולם בית המדרש כבר לפני שנים רבות, אך יש צורך להתאימן לעולם המודרני ולחדש יחד עמן מיומנויות וכלים חדשים הקיימים כיום.
המכללה מקיימת תהליך ספירלי להטמעת הפדגוגיה החדישה בכמה מעגלים:
1. מעגל קבוצת מרצים המשתלמים בתכנית "בית מדרש להתחדשות פדגוגית", המתקיימת בסמסטר ב' תשע"ו ובסמסטר א' תשע"ז;
2. מעגל כלל המרצים שישתלמו בימי עיון והעשרה מרוכזים;
3. מעגל המדריכים הפדגוגיים הנפגשים בימי למידה משותפים הכוללים התייחסות להיבטים של חדשנות פדגוגית ושימוש בטכנולוגיה לשירות הפדגוגיה (כדוגמת שימוש בסימולציות, שימוש בלמידה שיתופית וכיתה חכמה), והטמעתם בימי העבודה המעשית בשדה;
4. מעגל הסטודנטיות: קורסי למידה של אוריינות טכנולוגית ופדגוגית – קורסים חוצי מסלול בשנה ב', וקורסים ייחודיים לכל התמחות בשנה ג'. כן תשתלם קבוצת סטודנטיות ביישומי פדגוגיה חדישה ותיישם התנסויות אלה במסגרות העבודה המעשית.
המדריכים הפדגוגיים מהווים נדבך חשוב ומרכזי בהטמעת פדגוגיה חדשנית והעברתה אל השדה בימי העבודה המעשית עם הסטודנטיות.
במפגש למידה שהתקיים למד"פים בו' באדר ב' מסר אליהו קניאל, מיחידת המחשבים, הדרכה על התפעול הטכני של הכיתה החכמה, אפשרויות הכניסה דרך אפליקציה בטלפונים חכמים או דרך המחשבים הניידים בחדר, ותפעול עמדת המורה בכיתה הכוללת שליטה על שלושת המסכים והקרנה של המידע שהועלה בפני כל הכיתה במסך המרכזי. לאחר ההסברים הטכניים נערכה התנסות בלמידה שיתופית בהנחיית מר משה חסיד. ההתנסות תרמה להבנת הפוטנציאל הפדגוגי הקיים ב"חדר חכם" זה – יכולת הפעלת המשתתפים בחיפוש מידע, שיתוף וארגון המידע בקבוצות למידה, וחשיפתו בפני כלל השותפים. 

ביקור ראשי מחוז מרכז של משרד החינוך להיכרות עם תכנית אקדמיה-כיתה


מאת רחלי ברטוב,
רכזת עבודה מעשית, קמפוס אלקנה, ומתאמת אקדמית של תכנית אקדמיה-כיתה

תכנית אקדמיה-כיתה היא תכנית פיילוט חדשה של משרד החינוך שמהותה שותפות בין המכללה לשדה. שותפות זו באה לידי ביטוי בהוראה של שני מורים בכיתה, מורה מיומן ותיק יחד עם סטודנט, למשך שלושה ימים בשבוע, לאורך כל שנת הלימודים.
בקמפוס אלקנה אנו מקיימים השנה שותפות זו על ידי מסלול יסודי במכללה יחד עם בית ספר "כרמים" באלקנה, בהובלת מנהלת בית הספר גב' מנו צרפתי.
בפיילוט משתתפות עשר סטודנטיות ועשר מורות מכשירות. גב' עליזה ליפסקר, רכזת מסלול יסודי, משמשת גם כמדריכה הפדגוגית של התכנית ומלווה מקרוב את ההוראה של הסטודנטיות בשדה.
בתחילת חודש אדר ב' התקיים ביקור חשוב בהשתתפות נציגים בכירים ממשרד החינוך שבאו לעמוד על יישומה של התכנית הייחודית באלקנה. השתתפו בביקור: מר אייל רם – סמנכ"ל משרד החינוך וראש מינהל עובדי הוראה ומיוזמי התכנית, ד"ר דליה עמנואל – מדריכה מחוזית של התכנית במחוז מרכז, ד"ר יהודה שוורץ – נציג האגף להכשרת עובדי הוראה וממובילי תכנית אקדמיה-כיתה בחמ"ד, אבי שושן – סגן מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, גב' עמליה חיימוביץ – מנהלת מחוז מרכז, גב' אביבה בן רפאל מלשכתה של מנהלת המחוז, מר גד ברטוב – מחמ"ד מחוז מרכז, מר יצחק אלחדד – מפקח כולל בבית הספר, גב' חנה חרוסט – המפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז מרכז, עו"ד אסף מינצר – ראש מועצת אלקנה, גב' פועה כהן – מנהלת מחלקת החינוך באלקנה, גב' חני יוסף – מנהלת פסג"ה אריאל, גב' יהודית יומל מחברת מתודיקה, ונציגי מכללת אורות ישראל: הרב פרופ' נריה גוטל – נשיא המכללה, הרב ד"ר משה רחימי – דיקן הלימודים וראש בית הספר לתואר שני, גב' עליזה ליפסקר – מדריכת התכנית ורכזת מסלול יסודי, גב' רחל ברטוב – מתאמת אקדמית של התכנית ורכזת עבודה מעשית בקמפוס אלקנה, גב' שרית גזבר – ממובילות הפיתוח המקצועי למורים המכשירים, ד"ר לאה ויזל – דיקנית הסטודנטיות, גב' מנו צרפתי – מנהלת בית הספר, גלית אלבז – מקשרת בית ספרית של התכנית, נווית יהושע – רכזת פדגוגית וצוות המורות המכשירות, והסטודנטיות בתכנית.
בביקור התקיים סיור לראיית סביבות הלמידה הייחודיות – סל"ם – שפותחו בבית הספר:
סביבה לימודית משחקת: פרויקט משחוק בלמידה בכיתות א–ב;
סביבה לימודית מקשרת: תפקודי לומד בין-אישיים ותוך-אישיים בכיתות ג–ד;
סביבה לימודית  מנצחת: סביבות למידה ייחודיות של כיתות מקצוע בתחומי שפה, מתמטיקה ואנגלית בכיתות ה–ו.
לאחר הסיור התקיים רב-שיח משותף בין משתתפי הביקור על אודות ייחודיות תכנית אקדמיה-כיתה בבית הספר.
הסטודנטיות סיפרו על תרומת התכנית להכשרתן להוראה:
"אני חשה חלק מהכיתה, חלק מצוות, פונים אליי, אני יוזמת ומגדילה ראש, מעורבת בעיצוב סביבת הכיתה, בניהול התלמידים"; "התכנית נותנת לי ביטחון רב יותר בעמידה מול כיתה, יציבות, ניואנסים של התייחסויות של מורה לתלמידים"; "למדתי על עצמי כמורה, אסטרטגיות למידה ליישום, אני באה לכאן עם ברק בעיניים, ברק בעבודה עם המורה, זוהי הכנה מעולה לקראת הסטא'ז".
מנהלת בית הספר, גב' מנו צרפתי, הציגה את תפיסתה כמאמינה במורים חדשים ומאמינה בתכנית זו המאפשרת צמיחה אמתית של מורה חדש בתוך העולם הבית ספרי; מנהלת המחוז, גב' עמליה חיימוביץ, הודתה למורות על כך ש"פתחו את דלת הכיתה" הפרטית לשותפות מורכבת אך מעצימה ומצמיחה; גב' חני יוסף, מנהלת פסגה, סיפרה על השותפות בהובלת הפיתוח המקצועי בבית הספר בתוך תהליך של מנהלת בית הספר להובלת שינוי בית ספרי. הצלחת השיתוף נובעת גם מבשלות בית הספר בנקודת זמן זו לקבלת סטודנטיות והשתלבותן בתהליך השינוי הבית ספרי; גב' חנה חרוסט, המפקחת על הפיתוח המקצועי, סיפרה על השילוב הייחודי של חשיבה משותפת על תהליך הפיתוח המקצועי בבית הספר בכלל ושילוב תכנית אקדמיה-כיתה בפרט, תוך איגום משאבים משותף להובלת הפיתוח המקצועי של המורים המכשירים וכלל מורי בית הספר; עו"ד אסף מינצר, ראש המועצה, סיפר על השותפות הברוכה עם מכללת אורות ישראל ועל מיזם אקדמיה-כיתה המוכיח שבמקרים אלה אחד ועוד אחד הם ארבע , חמש ואפילו יותר...; הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הדגיש את מעלת השותפות – מצב של WIN-WIN  שבו שני הצדדים נתרמים ומתפתחים, קרא לחשיבות קיומו של המעקב אחר הצלחת התכנית – רק בעוד כחמש שנים עם מניעת הנשירה של המורים החדשים, וכן הדגיש את עניין החידוש והמודרנה שלאמיתו של דבר אינם תמיד חדשים... כבר משה אהרון ובנו והזקנים, כששמעו את דבר ה' ולימדוהו לעם, חזרו על הנלמד ארבע פעמים. הם התנסו בלמידה ובהוראה לאחרים; ד"ר דליה עמנואל, מדריכה ארצית של התכנית, סיכמה בהתייחסותה למקצועיות בית הספר שנבחר להשתתף בתכנית, היות בית הספר שותף לעמיתות ועבודה בשיתופיות טובה עם נציגי המכללה, ומהווה דוגמה טובה לעמיתות בשותפות הסטודנטיות במשימות קהילתיות וחברתיות ולא רק לימודיות. היא המליצה להרחיב את דגמי ההוראה להוראה שיתופית ביחד – עמיתות דינמית תוך כדי שיעור משותף; גב' עמליה חיימוביץ סיכמה במילים: זה בית ספר שבו הייתי רוצה שילמדו ילדיי ונכדיי, אורח החיים הבית ספרי שקיימת בו שמחת עשייה, ברק בעיניים של מורות וסטודנטיות צעירות, אהבת ההוראה, היכולת להמליל את העשייה ולחשוב עליה, עבודת עומק, סביבה לימודית המדברת את העשייה, ועל כולן – תכנית אקדמיה-כיתה המשלבת בתוכה מעורבות, נוכחות, שותפות ועשייה קוהרנטית של הסטודנטיות בתוך העולם הבית ספרי.

מצ"ב מכתבה של ד"ר דליה עמנואל לסיכום הביקור:
   

לכבוד הרב פרופ נריה גוטל – נשיא המכללה, ד"ר משה רחימי – דיקן לימודים, גב' רחל ברטוב –מתאמת אקדמית, גב' עליזה ליפסקר – מד"פית התכנית ומרכזת מסלול יסודי, ואנשי צוות נוספים מן המכללה.
למחמ"ד מחוז מרכז הרב גדי ברטוב, למפקח בית הספר הרב יצחק אלחדד, ולמפקחת על הפיתוח המקצועי הגב' חנה חרוסט,
לראש מועצת אלקנה אסף מיצנר ולפועה כהן מנהלת מחלקת החינוך,
למפקחי ההכשרה על מכללת אלקנה-אורות ישראל, ד"ר יהודה שורץ בשיתופו של אבי שושן,
לנציגי מרכז הפסג"ה  באריאל, גב' חני יוסף וצוותה.
למנהלת ביה"ס הגב' מנו צרפתי לדלית המקשרת הבית ספרית ולכל המורות המכשירות,
למנחת הפיתוח המקצועי מ"מתודיקה" – יהודית יומל
לכל הסטודנטיות בתכנית "אקדמיה-כיתה"
לכל שותפנו  לתכנית "אקדמיה-כיתה" שלום,
רב תודות לכל מי שעמל על הביקור ואפשר לכל המשתתפים שנכחו בו להכיר מקרוב את העשייה הברוכה המתבצעת במסגרת ההכשרה בבית הספר "כרמים" באלקנה.
ראשית, ברצוננו להודות לרחלי ברטוב המתאמת האקדמית ועליזה ליפסקר המדפ"ית על  המאמץ בארגון הסיור, בתיאום עם  הנהלת המכללה, המפקח ד"ר יהודה שוורץ והמפקחים חנה חרוסט, הרב יצחק אלחדד והמחמ"ד הרב גבי ברטוב. רב תודות לעמליה חימוביץ, מנהלת המחוז  שבהגעתה ונוכחותה הביעה מעורבות רבות בקידום התכנית וביישומה בפועל.
כפי שצוין בפגישה, תנאים רבים בבית הספר הנבחר  תורמים להצלחת התכנית ולקידום יעדים חינוכיים רבים שמעבר לה.
התרשמנו מעוצמותיה של מנהלת בית הספר, הגב' מנו צרפתי ומעורבות המקשרת דלית בכל הקשור לשילוב הסטודנטיות בכיתות  וקידום שיתופי הפעולה הטובים עם המורות המכשירות. ראינו דגמי עמיתות מגוונים וניכר היה שעוצבה בבית הספר גישה תומכת ומאפשרת חדשנות והצלחה בהוראה וביסוס ביטחונן של הסטודנטיות בעשייה החינוכית.
התוודענו בסיור לתמיכת ההנהלה ביצירת תרבות ארגונית התומכת בשילובן והתאקלמותן של הסטודנטיות ומתן ערך לעבודת המורות המכשירות המעורבות בלווי המורות ונכונות לתת משוב ולהיפתח למשוב בונה מצדן.
ראינו כיצד כלל הגורמים בסיור, בהם  מנהל הרשות (אסף מיצנר) מנהלת מחלקת החינוך  (פועה כהן) ומנהלת מרכז הפסג"ה באריאל (גב' חני יוסף), תרמו לאופייה הייחודי של השותפות שנרקמה ולעיצוב דגם הפיתוח המקצועי, בו לומדים יחד המורות המכשירות וסטודנטיות ומורים עמיתים בבית הספר.
מתוך השיחה התרשמנו מהיתרונות שנזקפו לדגם העמיתות ולתרומה לקידומם של תלמידים בכל שכבות הגיל, בתחומי דעת מגוונים לצד שילוב טכנולוגיה.
למדנו רבות מהעשייה שתוארה לגבי החוזקות של התכנית אך גם הערכנו את הנכונות של כל השותפים להציף קשיים,  חולשות  ולקחים על-מנת לשפרם לקראת תשע"ז.
אנו ממליצים כבר השנה הבאה לבחון כיתות לשילוב סטודנטיות שבהן אין  תמיכה של מורות נוספות, מעבר למורה המכשירה ולהרחיב את דגמי העמיתות בהוראה בקו.
מודים אנו שוב להנהלת המכללה (הרב-פרופ' נריה גוטל) ולהנהלת המחוז על התמיכה הנרחבת המוענקת לתכנית, בביה"ס בו ביקרנו.  כמו גם מצויה תמיכת הנהלת המחוז בבתי ספר אחרים ברחבי המחוז,  בהם מעורבת המכללה ומוסדות אקדמיים נוספים.
אנו מלאים הערכה לעבודת המורות והסטודנטיות הנפלאות הטורחות בימי ההוראה המשותפים להפוך את ההוראה לטובה, מותאמת, חווייתית ומשמעותית יותר.
מסרו גם את תודתנו ליהודית יומל המדריכה התורמת להעשרת הלמידה במסגרת הפיתוח המוסדי.
נשמח לבקר בהמשך וללמוד עוד על מאפייני הדגם שהוצג.
לסיכום נודה שוב על המאמצים בהתנעת השותפות מצד הגורמים האקדמיים והגורמים הבית ספריים  שהציבו, סטודנטיות, מורות מכשירות, מתאמות ומקשרות המהוות  נשות מפתח מצוינות להובלת התכנית ולמימושה בפועל.

                             בברכה,
ד"ר דליה עמנואל-נוי          וד"ר יהודה שוורץ
מנהלת תכנית ארצית          מפקח המכללה – אגף א' להכשרת עובדי הוראה
אקדמיה-כיתה                   משרד החינוך

חמץ ומצה – זריזות והחמצת השעה

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל, דיקנית סטודנטיות (קמפוס אלקנה) ודיקנית לימודי חוץ

שלושים ימים קודם פסח דורשים בענייניו ובהלכותיו. חג הפסח כחג החירות מחייב הכנה של שלושים יום כדי להגיע למדרגה של חירות כאילו כל אחד מאתנו יצא ממצרים ומכל מה שמצרים מסמלת. לשם כך נדרשת זריזות ועשייה ולא רק בהקשר של הניקיונות הטכניים.
התורה החמירה עד מאוד בחמץ יותר מבשאר האיסורים. בעל ספר החינוך, בהסברו לאיסור להקריב חמץ על המזבח (מצוה קיז), מדגיש שחימוץ הבצק נובע מהשהייתו ללא שנעשה בו דבר. כלומר, חוסר העשייה הוא הגורם לחימוץ האסור בפסח אפילו ב"משהו". התבוננות בעניין המצה והחמץ מביאה את האדם מישראל להתחזק במידת הזריזות בעבודת ה' באופן כללי: "ושמרתם את המצות – ר' יאשיה אומר: אל תקרי כן אלא ושמרתם את המצות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם בא מצוה לידך עשה אותה מיד" (מכילתא בא, פרשה ט).
גם בעשייה החינוכית, העצלות היא אם כל חטאת. במקביל לחימוץ המצה הנובע מחוסר מעש מעיר הרמח"ל: "כי הנה העצל אף על פי שאינו עושה רע בקום עשה, הנה הוא מביא את הרעה עליו בשב ואל תעשה שלו". הזריזות, לעומת זאת, מעלתה גדולה. הזריזות מבטאת את הזדהותו של העושה עם מעשיו. נוסף על כך היא פועלת גם בכיוון ההפוך – ממלאת אותו בהתלהבות, כדברי הרמח"ל במסילת ישרים: "כמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות". זריזות אין פירושה פעילות מהירה או תנועות גוף עצבניות. זריזות פירושה פעילות באופן מיידי ומתוך להט לפעולה. לא פעם דווקא הזריזות מולידה עשיית מעשים ביסודיות ובהקפדת יתר ללא "חיפוף". הדגש הוא על הירתמות מיידית למשימה, ללא שיהוי.
ר' צדוק הכהן מלובלין מדגיש שראשית "כניסתו של אדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון" כדוגמת פסח מצרים ושיש לנצל את "הרגע שמתעורר בו רצון" לנתק עצמו מכבלי תאוות העולם הזה ולהתקדם ברוחניות. רק בדרך זו נוודא שלא נפסיד שעת רצון זו.
אף תמצית שיר השירים שנוהגים לקרוא בשבת חול המועד פסח, היא תיאור ההתמהמהות הטרגית של הרעיה שהחמיצה הזדמנות למצוא את אשר ביקשה נפשה ולחדש את הקשר עם דודה. כך מתאר הרב סולוביצ'יק במסתו הידועה "שש דפיקות" את עצלותו של דורנו להתעורר, להקשיב ולענות לדפיקותיו של הקב"ה על דלתותינו.
התקופה שבין פורים לפסח היא זמן ראוי להתחזק במידת הזריזות, זריזות בעשיית מצוות מעשיות, זריזות בלמידה משמעותית והשקעה בכך וזריזות בכל מגוון המשימות היום-יומיות שלנו. כל זאת תוך התגברות על חולשות אנושיות ומתוך תפילה לריבונו של עולם שיסייע לנו להוציא מהכוח אל הפועל את רצוננו הבסיסי, הטוב והמשוחרר להתחבר מחדש עם דודנו : "רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם". חג חירות שמח!