יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

מוכנים? היכון צא ל...חיים!

בנות יעוץ שנים ב ו-ג מכשירות את תלמידי כיתות ד לחיים.
זו השנה הרביעית הן" מתייצבות לדגל" בביה"ס היסודי באלקנה ומאמנות בדרך חוויתית ויצירתית את התלמידים בנתיבי כישורי חיים ובדרכי התמודדות כאלה שלהורים ולמורים אין די זמן, כח, חשק או מיומנויות להקנות.
בעוד עשור יצמחו פה בעז"ה (וגם בעזרת היועצות שבדרך) אנשים איכותיים יותר. מילה שלנו!

עבודה מעשית בהתמחות לייעוץ – פרויקט אלקנה
מזה ארבע שנים מופעל בבית הספר הממ"ד באלקנה פרויקט ייחודי ביזמת ההתמחות לייעוץ חינוכי במכללה.
במסגרת הפרויקט פוגשות הסטודנטיות קבוצות תלמידים (שישה עד שמונה בקבוצה) ותלמידות (בקבוצות נפרדות) למשך שיעור משותף, המאופיין בתהליך הדינמי והאינטראקטיבי המייחד אותו משאר השיעורים במערכת השעות.
הסטודנטיות נושאות בעול התפקיד המחייב הכנה מוקפדת, מעורבות רבה, רגישות גבוהה, יצירתיות והקפדה על כללי אתיקה, בזוגות. באופן כזה מתאפשרת במקביל אינטראקציה בין הסטודנטיות ובין התלמידים וקשרי גומלין בין שתי מנחות הסדנה.
במסגרת ההתמחות הסטודנטיות מתנסות בחלק משמעותי וחשוב בעבודת הייעוץ, שתעסוקנה בו בע"ה לאחר השלמת חוק לימודיהן: עבודה קבוצתית. הפרויקט מאפשר תרגול הליכים בין-אישיים תוך העצמת הפרט, הקבוצה והסטודנטית גם יחד.
הנושאים המרכזיים בסדנה הם: (1) אני ועצמי: פיתוח וטיפוח מודעות עצמית, תרגיל התמודדות במצבים שונים ועבודה על מידות; (2) אני והמשפחה: היכרות עם מאפייני התא המשפחתי, איתור מקורות תמיכה וכוח והתמודדות עם מצבים במסגרת המשפחה; (3) אני, החברה והמדינה: היחיד כחלק מתא חברתי קטן וכאזרח בקהילה ובמדינה. כוחו של האחד מול הרבים, השפעת הרוב על האחד, יחסי גומלין בין אזרח, עם וממשל, היכרות עם אמצעי תקשורת בין-אישיים ותקשורת המונים.
במסגרת הפרויקט מתקיים קשר קבוע בין הסטודנטיות ובין מחנכות הכיתות, ובאופן רציף מתבצע תהליך החלפת מידע רלוונטי לגבי מאפייני התלמידים כפי שבאים לידי ביטוי בסדנה ובכיתות-האם.
בעקבות הסדנאות הנערכות בכל שבוע עם קבוצות התלמידים, ובהמשך להן, נערך פרקטיקום שמלובנות בו סוגיות הנובעות מהתהליכים המתרחשים בקבוצות, נידונות דרכי הפעלה יצירתיות ומתוכננות הפעילויות הבאות.
במהלך הסדנאות המועברות כאמור בזוגות נעשית לעתים עבודה קבוצתית על ידי אחת הסטודנטיות כאשר האחרת פוגשת בארבע עיניים תלמיד הזקוק לתשומת לב אישית. נתון זה, לצד רבים נוספים, מאפשר תפקוד משודרג של היחיד והקבוצה כאחד.
בתהליך ההיערכות לפרויקט, ששותפים לו הנהלת בית הספר באלקנה והצוות כולו וכן ההתמחות לייעוץ במכללת אורות ישראל, תוכננה הפעילות הייחודית באופן כזה, שכאשר חלק מתלמידי הכיתה משתתפים בפרויקט עם הסטודנטיות, חלק אחר נותר עם מחנכות הכיתות לפעילויות מגוונות שאינן מתאפשרות בדרך כלל בהיקף מלא של כל תלמידי הכיתה. בדרך זו יוצאים כולם נשכרים מהתהליך.
הפרויקט מאפשר לעתים קרובות לתלמידים דרכי ביטוי והתמודדות בתכנים ובאמצעים שאינם ברי השגה בחיי היום-יום בבית הספר, במשפחה או בחברה. זאת, תוך הכוונה מקצועית (או בתהליכי התמקצעות) של הסטודנטיות ושל מנחת הפרויקט.
לא אחת התבררו והתגלו פרטי מידע חשובים ביותר הנוגעים לחיי התלמידים, צרכיהם ומצוקותיהם ובאמצעות הסדנאות טופלו ברגישות תוך תיאום עם צוות בית הספר.
לא בלי שמץ של גאווה ונחת נציין כי הפרויקט זוכה להערכה רבה בקרב סגל בית הספר ושִמעוֹ יצא ברחבי היישוב כולו, עד כי הורים רבים מבקשים לשתף כיתות נוספות בתהליך.
יוצא כי אנו זוכים בע"ה ב"שניים במחיר אחד" – דרך חווייתית, יצירתית ומקצועית להתמחות מעשית עם אתגרי הייעוץ החינוכי ואמצעי להאדרת שם המכללה ברבים.

הכוונה תורנית בנושאי חינוך להורי מתבגרים

מאת: הרב יונה גודמן
ראש תחום חינוך אמוני

מזה שנים מספר מפועל 'קו חם' שאליו יכולים לפנות הורים דתיים למתבגרים, המבקשים להתייעץ בדבר אתגרי חינוך בהם הם מתמודדים עם ילדיהם בבית. מי שייסד את הקו ומקדם אותו הוא הרב אלישע אבינר, אשר צירף אליו את הרב רפי פוירשטיין (המסייע לאתר בעיקר בצדדים פסיכולוגיים) והרב יונה גודמן (המסייע בצדדים חינוכיים). האתר מופעל בהתנדבות ופעילים בו כחמישים רבנים ופסיכולוגים, שניתן להתקשר אליהם בשעות הערב ללא עלות וללא חובת הזדהות. מספר הקו הוא: 02-9973232.
בימים האחרונים העלה הרב אלישע, בסיוע אחרים, אתר אינטרנט עשיר תוכן, המיועד להורים דתיים של מתגברים. באתר ניתן למצוא שיחות וידאו קצרות בנושאי חינוך, מאמרים, שאלות ותשובות ועוד. כתובת האתר היא:
http://www.kipa.co.il/levavot/about.asp
מחנכים מוזמנים לבקר באתר ואף לפרסמו להורי תלמידי כיתתם.

חומש ויקרא – ספר חינוכי וחווייתי – הייתכן?

מאת: הרבנית נעמי שחור ואחינעם שיינטופ

חומש ויקרא סובל שלא בצדק מדימוי נמוך בעיני רוב עם ישראל. הספר נתפס כעוסק בנושאים רחוקים ולא משמעותיים לימינו, והוא זכור לתלמידים כספר משעמם שאין בו סיפורים מעניינים כמו בספרים בראשית, שמות או במדבר. כאשר שואלים תלמיד או מבוגר מה הוא זוכר מהחומש, הוא יציין תמיד את העיסוק ואת הפרקים הרבים הדנים בקרבנות. מעטים יזכרו מספר
מצוות מפרק יט, כמו "ואהבת לרעך כמוך".
לשתינו יחס שונה לחלוטין לחומש זה. מבחינתנו הוא ספר מרתק העוסק בנושאים רבים ומשמעותיים מאוד לתלמידים בבית הספר היסודי והתיכון, ולנו – המבוגרים. אנחנו רואות משימה חשובה להפוך ספר זה למרכזי בתודעה, ולהוכיח כי רק בספר ויקרא יש מגוון עצום כל כך של נושאים הקשורים להלכה, למחשבה, למוסר ולמידות, למשפחה ולמסירות נפש. בספר ויקרא יש התייחסות לקדושות מכל הסוגים: קדושת המקום, הזמן, הארץ, והמשפחה. בספר ויקרא יש גם התייחסות משמעותית לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל ולקשרים ביניהם.
דווקא בספר זה אנו נבחנים האם "נשארנו בגן" ומה שמרתק אותנו הם סיפורים, או שאנו מסוגלים למצוא במצוות את המשמעותי, החשוב והמעשי כיום, וללמוד לעומק את דברי אלוקים חיים הנאמרים בספר ויקרא.
גיבשנו מספר הצעות מניסיוננו רב השנים בהוראת חומש ויקרא. הדברים מיועדים בעיקר למורים המלמדים ספר זה ומתייחסים להוראת ספר ויקרא בכיתות ה ו-ט, אך דברינו משמעותיים ומאתגרים גם לאלו הפוגשים את ספר ויקרא בקריאת התורה בשבתות. נתייחס למספר דרכים בהן ניתן לשנות את היחס לספר זה.
א. כמו בכל היכרות – למפגש הראשון יש חשיבות מֵרבית. לכן יש להפוך את השיעורים הראשונים בהם פוגשים התלמידים את ספר ויקרא למשמעותיים ולחווייתיים ביותר. ניתן לפתוח את השנה בלימוד של פרקים העוסקים בחגי תשרי, בפרק כג העוסק בכל חגי השנה או בפרק טז העוסק בעבודת כוהן גדול ביום הכיפורים. חגים אלו מוכרים ויהוו בסיס להעמקה נוספת שתבוא עם לימוד הפרקים והמפרשים.
ב. יש לתכנן בצורה מיטבית את מספר השיעורים לכל נושא בספר. מומלץ במיוחד לבחון מחדש את רמת ההעמקה והידע הנדרשים לנושא הקרבנות, ומכך לגזור את מספר השיעורים הנצרכים. יש להיזהר מהפיכת לימוד הקרבנות בשתי הפרשות הראשונות לנושא המרכזי של השנה. לדעתנו, יש לעסוק פחות בפרטים של הקרבנות ולהקדיש יותר זמן לדיון בנושא הכמיהה למקדש בימינו, למשמעות העמוקה של הקרבן ולמסר הטמון בחובו, ושאלת הקרבת קרבנות בזמן המודרני או בתקופה המודרנית.
הדרך היעילה ביותר לשינוי הגישה והיחס לספר היא באיתור נושאים חינוכיים והפיכתם למשמעותיים על ידי דיונים בכיתה והזמנת מרצים אורחים מתוך בית הספר ומחוצה לו.
נביא כאן חלק מהנושאים שאנו ממליצים עליו מניסיוננו, מלווים ברעיונות לאמצעי עזר ולפעילויות מלוות.
בכיתות הנמוכות היכולת לעורר דיון מעמיק קטן יותר ולכן יש להתמקד בגיוון בהוראה ובדרכי סיכום החומר:
1. את פרשת קדושים ניתן להפוך לנושא שנתי הנלמד בשעה שבועית הקבועה במערכת. כל תלמידה מכינה עבודה על מצווה אחת מפרק יט ומלמדת את חברותיה בדרכים מגוונות (משחק, חידון ועוד). בשבוע של פרשת קדושים התלמידות בונות תערוכה לימודית לכלל בית הספר, ומציגות בה את העבודות האישיות שלהן על כל מצווה.
2. הזמנת מרצים אורחים בנוש
אים כמו (א) כשרות מעשית לתלמידים והבנת המושגים תעודת כשרות, מהדרין וכו'; (ב) מרצה ממכון המקדש לסיכום נושא הקרבנות והמנחות.
3. סיכום נושא לימוד הרחוק מעולמן (כגון צרעת) בדרך שונה ממבחן. יש להעדיף דרכים המאפשרות גיוון ויצירתיות, כמו כתבה לעיתון, הכנת מוצג מוחשי, הצגה, חידון, מצגת.

בכיתות ט יש מקום לערוך דיונים מעמיקים ולעורר חשיבה על קיום מצוות מסוגים שונים, הבנת טעמן, פרשנות מגוונת וההשלכות של קיום מצוות אלו בימינו:
1
. נושא הכשרות יכול להוות פתח להיכרות מעמיקה יותר עם מערכת הכשרות בארץ, עם הבנת מושגים הקשורים לכך כמו "מהדרין", "חלק". יש חשיבות לדיון על הטעמים וההסברים השונים למאכלות אסורים. ניתן לעסוק בקשר הקיים בין גוף ונפש, טומאה וקדושה בהקשר של כשרות המאכל.
2. קדושה: הספר דן לכל אורכו בסוגי הקדושה, אך השאלה המעמיקה היא כיצד ניתן להגיע לקדושה ומהי ההתנהגות הרצויה לקדש את שמו של ה'. השאלה עולה לאורך כל הספר ובמיוחד בפרק יט ובסוף פרק כב.
3. משפחה: ספר ויקרא כולל מצוות רבות הקשורות למשפחה, לאישה, להולדה ועוד. על המורה והמחנך לבחון אילו נושאים חשובים לדיון וללימוד בכיתה, במיוחד בימינו לאור הסביבה המעלה אופנים שונים של נישואין, זוגיות והורות. זו ההזדמנות ללמד על קדושת המשפחה והנישואין ביהדות מפי אנשי תורה המוכנים לענות על שאלות ותהיות בנושאים החשובים לבני הנוער.
4. סוגיות הלכתיות: יש דוגמאות רבות בספר ויקרא לנושאים שההלכה התמודדה אתן לאורך הדורות. ברכת הגומל שמקורה בקרבן תודה; חוקות הגויים שמקורה באיסור של "בחוקותיהם לא תלכו"; מצוות התוכחה שמקורה ב"הוכח תוכיח את עמיתך" – הן חלק מהדוגמאות למצוות שניתן להראות את התפתחות ההלכה לאורך ההיסטוריה ולדון בשאלות רלוונטיות לימינו (ניתן להיעזר בפרויקט השו"ת ובמקורות נוספים).
5. קדושת הארץ: חשיבות מצוות שמיטה, האתגרים בקיומה, השאלות ההלכתיות הקשורות לכך במשק מודרני ועוד.
6. מהו "וחי בהם": הקשר בין קיום מצוות לחיים טובים והמסקנות ההלכתיות הקשורות לפסוק זה: מ"פיקוח נפש דוחה שבת" ועד האיסור ל"רצח מתוך רחמים".
7. מקדש בימינו – האפשרי?

לסיום, נצטט את דברי הראי"ה קוק זצ"ל הנכונים לתורה בכלל ולחומש ויקרא בפרט:
"האור הכללי של התורה, המביא חיים לעולם
מתפלש הוא בכל הפרטים, בכל המצוות ודקדוקיהן,
ככוח החיים הנובע מן הלב
ומתפשט על האברים כולם"
(אורות התורה, טו)

יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

104 בוגרות מקבלות תואר B.Ed

טקס רב רושם של חלוקת תואר B.Ed. , התקיים במחצית חודש נובמבר באודיטוריום שבמכללת אורות ישראל.הבוגרות נכנסו לאודיטוריום לקול צלילי מארש תורכי בליווי מחיאות כפיים קצובות של הקהל. הורים, בעלים ובני משפחה נרגשים וכן אנשי סגל של המכללה, באו לכבד את הבוגרות ביום חגן.
אורח הכבוד לטקס היה פרופ' עמוס אלטשולר, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה יו"ש. פרופ' אלטשולר, נתן הרצאה מרתקת ומאלפת בעזרת מצגת בנושא "מה ניתן לעשות עם משולש שאינו קיים".
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, קידם בברכה את האורחים ובני המשפחות וברך את הבוגרות היוצאות לשדה ההוראה.
הב
וגרות זכו לברכת הדרך מפי הרב נח גרינפלד,מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הרב חיים פוגל יו"ר חבר הנאמנים ופרופ' אלעזר טויטו סיו"ר המועצה האקדמית.
נציגת הבוגרות אמרה דבר תורה ומילות תודה בשמן של הבוגרות ולאחר מכן חולקו התעודות.
הטקס לווה בקטעי נגינה.

"להדליק נר" עם ההתמחות לאנגלית במרכז לימודי ייחודי באולפנת זבולון בראש העין

מאת: ד"ר ויטלא ארזי
ראש מסלול על יסודי
וראש ההתמחות לאנגלית

אחת המטרות של ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל היא לשלב תוכן יהודי רלוונטי לתוך לימוד האנגלית. אנו מאמינים ששיעורי האנגלית צריכים להגביר ערכים חינוכיים ותרבותיים, ושלימוד השפה האנגלית צריך להשתלב בתכנית הלימודים של בית הספר, בפעילויות ובפרויקטים מיוחדים. כמובן שהלוח היהודי, ובמיוחד חנוכה, מספק הרבה הזדמנויות כדי ליצור חוויות לימודיות. אולם לעתים קרובות מופנית ביקורת כלפי המורים לאנגלית בטענה שהם מלמדים את החגים בצורה שטחית ונשארים ברמה של סופגניות וסביבונים.
חנוכה – חג של אור
על מנת להתמודד עם ביקורת זו, סטודנטיות שנה ג, בפיקוח המד"פית ד"ר חיה כץ ובעזרת הגב' עדינה סלומון מהמרכזייה הפדגוגית של המכללה, הקימו חוויה לימודית ייחודית באולפנת זבולון שם הם עושים את העבודה המעשית, סביב הנושא של אור ומשמעויותיו הרוחניים.
בבסיס היחידה שהוכנה על ידי הסטודנטיות היה הסמל של אור, המייצג את הניצחון של הרוח על החומר.
לתפיסת האור יש מגוון משמעויות בתנ"ך, ארבע מהן נבחרו על ידי הסטודנטיות:
1. אור החכמה – כפי שאמר החכם מכל אדם: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א);
2. אור התורה – ממשיך שלמה המלך: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג);
3. אור האמונה – אומר אביו: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי" (תהלים קיט, קה);
4. אור הנשמה – ושוב אצל שלמה המלך: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז).
כיוון שחנוכה הוא חג שקשור גם לנושא של ניגודים ושל הפכים (אור – חושך, מעטים – רבים, חלש – חזק וכו'), הסטודנטיות החליטו שההיבט הלשוני של מרכז הלימודים יסתובב סביב ניגודים והפכים (כגון: אמון – אמונה, חומרני – רוחני, אור – חושך וכו'). המטרה הייתה ללכת מעבר לסופגניות ולסביבונים אל המשמעות הרוחנית של האור, ליצור חוויה ייחודית רב-חושית, ולעודד את התלמידים לבטא את החוויות האישיות שלהם.

השיר "הדליקו נר"
השיר "הדליקו נר" של שרית חדד נותן משמעות סמלית להדלקת הנרות כמעשה של קיבוץ אנשים ועמים. השיר נכתב בשנת 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומבטא את האכזבה מהאשליה של תהליך השלום.
חמשת הבתים של השיר תורגמו לאנגלית על ידי הסטודנטיות ונלמדו עם דגש על כל אחד מארבעת הממדים: חכמה, תורה, אמונה ונשמה. הבית החמישי הודפס עם חללים ריקים כדי לאפשר לתלמידים למלא אותם עם החוויות והאסוציאציות האישיות שלהם. השימוש בשיטת הפאזל אִפשר ביטוי אישי ושיתוף פעולה קבוצתי והסתיים בשירה משותפת של כל הקבוצה.

הסטודנטיות הפכו את המושגים המופשטים לחוויה חזותית בצורה מוצלחת, שמיעתית וסנסורי-מוטורית, שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי המורים והתלמידים של האולפנה.

יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

סיור כלל מכללתי לחולות ניצנים

מאת: ד"ר יוסי שפנייר
ראש התמחות לימודי ארץ ישראל
סיור כלל מכללתי במכללת אורות הוא תופעה ייחודית בעולם הכשרת המורים בארץ. מאז הקמת המכללה, לפני למעלה מעשרים וחמש שנה, היה מקובל שהסיור בארץ ישראל הוא חלק אינטגרלי של הכשרת המורות בדרך להוראה.
המושג "ארץ ישראל על פי תורת ישראל" הוא חלק מעקרונות המכללה ונעשה בפועל בשדה בהדרכת סטודנטיות מההתמחות ללימודי ארץ ישראל, כחלק מההכשרה להוראה בהתמחות זו.
אנו מאמינים שסטודנטית שמתנסה בהכנת סיור ובהדרכתו בשטח תתייחס לנושא הסיורים כמורה בבית הספר בצורה שונה ממי שלא חוותה זאת. משום כך אנו משקיעים רבות בהכנת סטודנטיות שנה א (בעזרת חברותיהן משנים ב, ג) להדרכת סטודנטיות המכללה כולה. ההיבט הלימודי והחברתי של הסיור בו משתתפים הסטודנטיות במכללה ומרצים, בהדרכת הסטודנטיות עצמן הוא ייחודי למכללה שלנו ואנו גאים בכך.

סיור לחולות ניצנים
ביום שני, ו' בכסלו (23/11/2009) יצאו כ-350 סטודנטיות בשבעה אוטובוסים לחולות ניצנים, בין אשקלון לאשדוד. המקום נמצא בצמוד ליישוב ניצן בו מתגוררים חלק ממפוני גוש קטיף.
ההסבר במקום כלל כמה נושאים. הראשון שבהם הוא הסיפור ההיסטורי שעבר המקום במהלך מלחמת העצמאות. ניצנים הייתה אחת הנקודות המשמעותיות שבסופו של דבר נעזבה אך עצרה את המצרים מלהתקדם צפונה לכיבוש אזור החוף ותל אביב.
ביקרנו ביישוב ניצן שם שמענו את הסיפור העצוב והנוגע ללב של פינוי גוש קטיף, מפי תושבי המקום שבנו מרכז מידע על הנושא. זאת כחלק מהיכרות עם ישראל על גווניו השונים שהוא חלק מהנושא השנתי במכללה.
לאחר ביקור בניצן ערכנו סיור בחולות ניצנים, שהחל בבית הקברות המעניין שיש לו היסטוריה חשובה בפני עצמה. משם צעדנו מערבה לעבר ים החולות.
חולות ניצנים הוא מהאזורים האחרונים בארץ שניתן לראות בהם חולות בלתי מופרעים על עולם הצומח והחי שבהם. צעידה של שני קילומטרים בים החולות לכיוון מערב הביאה אותנו לחוף הים. משם לאורך החוף חזרנו לאוטובוסים שהחזירו אותנו למכללה.
סיור לאזור לא רחוק במרכז הארץ, המשלב בתוכו נושאים היסטוריים מראשית ימי המדינה, עם סיפורם של המגורשים מגוש קטיף, בשילוב "חילוץ עצמות" קל בהליכה בים החולות, הם תמצית הסיור הכלל מכללתי הראשון לשנת תש"ע.
במשך השנה מתוכננים עוד שני ימי סיור, אחד לגליל התחתון והשני לאזור גוש עציון.

נקודה למחשבה מהמרפ"ד - משמעות הזמן וקדושתו

מאת: טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד

משמעות הזמן וקדושתו
מושג הזמן בהלכה מתייחס ליום, לשבוע, לחודש, לשנה, לשמיטה, ליובל. בכולם ככולם האדם נדרש לשאת בעול קדושתם המה גם שחלקם אינם קדושים כשלעצמם, אלא האדם הוא הוא המקדש אותם (1). הגדרת מושג הזמן ותפיסתו שונים ממתודולוגיה למתודולוגיה. לא דומה מושג הזמן המדעי, מתמטי, פיזיקאלי למושג ההיסטורי, פילוסופי, פסיכולוגי. בידיו של כל אחד נתונה הבחירה באשר לתפיסת הזמן. מי הבוחר להתמקד בהווה, מי השקוע בעברו, ומי המצייר לעצמו את קלסתר העתיד. אלה גם אלה יכולים לקדש את זמנם בהתאם ליכולתם לחיות בהווה, ובו זמנית לאפשר נוכחות של העבר וממשות של העתיד. על כך ניתן ללמוד ממצוות סיפור יציאת מצרים המחייבת את האדם "לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (2) ובו זמנית לתפוס שגאולת מצרים קשורה לגאולה העתידית. רעיון זה נלמד גם מברכת שופרות בתפילת מוסף בראש השנה הפותחת בפסוקים על מתן תורה ומסיימת בשופרו של משיח (3). לא נגזים אם נאמר שסודו של איש ההלכה טמון ביכולתו לחוש במוחש את זכר יציאת מצרים ומעמד הר סיני, את זכירת עמלק וזכירת קידוש היום. האבות עבורו הן דמויות חיות, ממש כמו דמותם של אביי ורבא. אך דומה שבעבר ובהווה אין די כדי לגעת בעתיד, כדי לגעת בנצח, לשם כך צריך לפתח תודעה של זמן. בבסיס התודעה הזו לא די להתמקד בעתיד הפרטי של כל אחד לגופו, אלא יש מחויבות לראייה כוללת של עתיד עם ישראל בכללו. ראייה כזו מאפשרת לאדם להבין כי קדושת הזמן תלויה בו בבחינת חובה שהיא גם זכות.
תחושת הזמן המפעמת בלבו של האדם המובילה אותו לקדש את זמנו היא כשלעצמה מעשה אמוני ועבודת אלוקים צרופה. אדם הער לקשר הסיבתי בין ההווה לעבר ולעתיד מרומם את המציאות לדרגות רוחניות נעלות. עם זאת עלינו לסייג את דברינו, אמנם הזמן הוא כלי לפעולתנו וקדושתו נתונה לבחירתנו אבל לא רק. מבהיר ה"שפת אמת" בהקבלתו בין שעת רצון "רעווא דרעווין" – רצון הרצונות בשבת, ובין "ימי הרצון" של חודש אלול (4). לכאורה זמן לא תפיסה בה כלל בהנהגתו של ה', אלא המדובר הוא בכך שיש זמנים, כגון שבת קודש וחודש אלול שהם בבחינת עת רצון לקבלת שפע אלוקי. אדם המודע לייעוד של כל זמן ולסגולתו ייטיב לנתבו בהתאם "לכל זמן ועת לכל חפץ" (5) (6). משמע אם כן ייטיב לשמור הן על קדושת השבת הן על קדושת המועדים.
ידוע שקדושת המועדים קבועה במהלך הזמן (7)ולראייה נאמר "אלה מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקרא אתם במועדם" (8). אם קדושת המועדים ידועה הרי שהאדם הוא זה שצריך להתאים עצמו ואין לו זכות בחירה בנדון, למרות זאת באו חכמים והעניקו לאדם את הזכות לקבוע בעדותו על ראיית מולד הלבנה את קידוש החודש ובכך את לוח הזמנים של האומה. על משמעות זכות זו עומד גם משה מאיר במאמרו (9) בהתייחסותו לתפיסת הזמן על ידי רבן גמליאל, שמאפשר לעדים לא רק לשקף את המציאות אלא ליצור אותה: "מעשה שבאו שניים ואמרו 'ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב' אמר רבי יוחנן בן נורי 'עדי שקר הם'. כשבאו ליבנה קבלן רבן גמליאל" (10). נניח לרגע שלאדם יש חלק בקביעת קדושת המועדים עצמם, אך ודאי שקדושת השבת לא תלויה באדם אלא נקבעה עוד בימי בראשית ככתוב: "ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" (11).
בהתייחס לכך מה מפתיעים הם דבריהם של רב הונא ושל חייא בר רב במסכת שבת (12), לפיהם אדם שאובייקטיבית נמצא בספק לגבי זמנו של כל יום ספירתו היא הקובעת.
ושוב מה שעל פניו נראה כוודאי ומוחלט מתגלה כרב פנים, ושוב עולה ומתברר כי האדם הוא הנושא על כתפיו את מלוא האחריות לתוקף קדושת השבת והמועדים, לתוקף קדושת הזמן.
ידועים ומפורסמים דבריו של הרש"ר הירש על קדושת השבת ומעלתה: "לולא יום השבת הזה, אשר ציווה ה' לנוח בו – מתי היית נח מעמלך, מתי היית מתבונן בנפשך, מתי היית שב אל בני ביתך, אל רוחך ונפשך, אל אלוקיך ואל תורתו, אל שמיך, אשר על הארץ? לכשתפנה? אבל מתי היית פנוי, מתי היית רשאי להתפנות?" (13). וכן דבריו של הראי"ה על קדושת הזמנים והטוב הגנוז בהם: "קדושת הזמנים מגלה את הטוב העליון, ממקור הודאת השבת נשאב הכל, מטוב להודות לד', מתוך שהם מתגלים בכל מועד ורגל, בתור חלקים מהטוב העליון, השמחה מוצאה בהם את מקומה. מה שבכללות, חל העונג יותר [...] ישראל יודע כי טוב ד', יודע מחמדה הגנוזה שבאוצר העליון, שבבית גנזיו של הקב"ה. והרגלים מגלים את ידיעה זו. מרוממים את כח הפועל של האדם, משווים אותו לקונו בשיפור ההויה" (14).
למרות זאת בחירת האדם לקדש את זמנו אינה מובנת מאליה כלל ועיקר. מכאן החשיבות הרבה שיש בבירור הנדון כל אחד לעצמו וכבר היטיבו חכמים לראות בזמן כלי לזהות אישית ולא רק שעון לצורך קיום מצוות. הוא אשר הקדמנו ואמרנו, האדם יוצר את זמנו בדמותו הוא, לפיכך תפיסת הזמן ומשמעותו שונה מאדם לאדם (15). ואין לנו כלי חינוכי טוב מכך המלמד בו זמנית על האיזון העדין הנדרש בין הייחודיות למחויבות, איזון הנדרש מאיש הלכה (16).

מקורות
1. ואין בעול זה כדי לסתור את המוסכם כי מיסוד קדושת שבת ש"קביעא וקיימא" הולך
ומתפשט ו"ישראל דקדשינהו לזמנים".
2. הגדה של פסח (גולדשמייט).
3. ברכת השופרות, מוסף ראש השנה "ככתוב בתורתך [...] תקע בשופר גדול לחרותנו", בתוך: סידור רינת ישראל (עורך) שלמה טל.
4. זוהר, ח"ב, פח, ב.
5. קהלת ג, א (קורן).
6. וינרוט אברהם, מהותה של תפילה ומהותו של זמן, בתוך: סיני קלט, צג–קב, תשס"ז.
7. הכהן צדוק בן יעקב מלובלין, רסיסי לילה, פרק נב , הר ברכה תשס"ג.
8. ויקרא כג, ד (קורן).
9. משה מאיר, מקדש האדם והזמנים, על תורת הזמן היהודית, בתוך: דעות, 28, תשרי תשס"ז, עמ' 23.
10. משנה, ראש השנה ב, ט (קהתי).
11. בראשית ב, ב (קורן).
12. שבת סט ע"ב.
יש לתת את הדעת שמי שאבד לו יום השבת אותו היום השביעי שהוא מקדש איננו "יום
השבת" המוחלט והמקודש בבחינת שבת - קביעא וקיימא, אלא מדוגמא חריגה זו ניתן
ללמוד שהאדם נושא בכל תוקף האחראיות לקדושת הזמן, ושוב כמובן אין הכוונה כאן
לאותו זמן שבת המקודש בעולמות הרוחניים.
13. הירש שמשון רפאל, מתנה טובה, נצח, בני ברק 1968, עמ' יט–כא.
14. אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש ב, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ה, ע' ת"ע.
15. ברכות ב ע"ב.
ראייה לכך היא קריאת שמע, לב לבה של הזהות היהודית נתונה לבחירתו של האדם הפרטי נכון הוא שהתורה מתייחסת לזמן הקריאה. "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז). ברם שעת השכיבה והקימה ייחודית לכל אדם ונתונה לבחירתו עד גבול מסוים – סוף זמן קריאת שמע!
16. סולוביצ'יק, יוסף דוב הלוי, איש ההלכה, אלפא, ירושלים 1979, עמ' 92–101.


יום רביעי, 28 באוקטובר 2009

נקודה למחשבה מהמרפ"ד- שיווק הרעיון הציוני דתי

מאת: טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד

במעגלי העם – שיווק הרעיון הציוני דתי
האם שיווק הוא תחום שנועד להישאר בין דוכני השוק או שמא הוא בר אחיזה בתחום החינוך בכלל ובתחום הציוני דתי בפרט? האם ניתן להשתמש בכלים של הדור להפצת תורה מציון?
למאמר המלא לחצי כאן

במעגלי העם – שיווק הרעיון הציוני דתי
תורה מציון הוא ארגון ציוני דתי שהציב לו חזון לשווק את הרעיון הציוני דתי ברחבי העולם היהודי, לחזק ולגבש את הזהות היהודית ולהפיץ תורה מציון. גופים ציוניים נוספים פועלים במדינת ישראל ובתפוצות בשם חזון דומה, מתוך אותה מטרה של הגברת השפעתה של הציונות הדתית: בני-עקיבא העולמית, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, המזרחי העולמי, בת-עמי ועוד. דומה שכולם ערים לאחד האתגרים הגדולים הניצבים כיום בפני עם ישראל בכלל ובפני הציונות הדתית בפרט – לעזור ליהודים להחזיק בזהותם. ארגון תורה מציון נוסד בשנת תשמ"ד על ידי זאב שוורץ, וזכה לברכת הדרך מפי מנהיגים רוחניים לצד מנהיגי המוסדות הציוניים בארץ: הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב חיים דרוקמן והרב יוסף כרמל. הארגון שולח שליחים מישראל לקהילות יהודיות בתפוצות ללמד בבתי ספר יהודיים, ללמוד וללמד בכוללים הציוניים, דהיינו בכוללים המזוהים עם הציבור הדתי לאומי ומטרתם לימוד תורה וציונות. הכוללים הציוניים פרוסים במקומות רבים בעולם ובעיקר בארצות הברית. וכן באירופה, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ובאוסטרליה.עבודת השליחים כוללת הוראה בבתי הספר המקומיים, שיעורים והרצאות באוניברסיטאות שונות, כגון ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת ייל, קימברידג'. השליחים דואגים להפעלת בני נוער, לאירוח בני הקהילה לסעודות שבת וחג, לביקור בקהילות מרוחקות וכיוצא בזה. פעילות תורה מציון מניחה עוד אבן בבניית הגשר בין ארץ ישראל לתפוצות, על ידי ביסוס ערכים יהודיים, הבאת תורת ארץ ישראל לתפוצות והפיכתה לגורם מרכזי בחיי הקהילה. השליחים הציוניים עוזרים לקהילות היהודיות בכל קצוות תבל להיאבק בבעיות ההתבוללות והבורות ולפתח מנהיגות יהודית צעירה והם מהווים מקור גאווה ליהדות המקומית ונקודת אור ציונית. מיותר לציין שמדובר בשליחים אידאליסטיים ומסורים, שעברו תהליך מיון קפדני ויוצאים לשליחות רק לאחר לימוד תורני אינטנסיבי ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר והמכינות הקדם-צבאיות. ארגון תורה מציון בישראל מגייס, ממיין, משבץ ומכשיר את השליחים ואת בני משפחותיהם, מצייד אותם בחומרי הדרכה והוראה, ותומך בהם לאורך שליחותם. הקהילות מצדן מעניקות תמיכה בדיור, בתחבורה ובהפעלה שוטפת של התכנית. על כך נאמר "כל ישראל אחים ורעים הם" (תנחומא, נשא א). להבדיל מהתפיסה המקובלת לפיה יהדות התפוצות תורמת לתושבי המדינה, בארגון תורה מציון מאמינים ביכולת של תושבי מדינת ישראל לתרום ולחזק את יהדות התפוצות על ידי שיווק הרעיון הציוני דתי. שיווקו לכאורה אינו שונה משיווק רעיון אחר. כדי לשווק מוצר או רעיון נדרש תחקיר מקיף ומעמיק לא רק בנושא עצמו אלא גם לגבי קהל היעד והגדרת מאפייניו ברבדים השונים, החל במאפיינים פסיכולוגיים, סוציולוגיים וכלכליים, דרך בחינת מרכיבי התרבות בכלל ותרבות הצריכה בפרט, כלה בארגון המידע, בעיבודו ובהכנת תכנית פעולה ליישום בשטח. במהלך הכשרתם השליחים לומדים לפני ולפנים את הרבדים השונים וכיצד ניתן לשלב מדרש ומעשה בקהילת היעד שלהם. כמו בכל תהליך שיווק גם במקרה זה נדרשת בחינת המציאות ב"עין טובה". השליחים ערים לחסרונות ולמגרעות של החיים בגלות, אך אינם מפנים אצבע מאשימה כלפי מי שבחרו או שנאלצו לעשות כן, אלא מבקשים הם למעט בביקורת ולהעצים בשבחי הרעיון הציוני דתי. הדרכתו הרוחנית של הראי"ה היא להתבונן במעלות האומה ובסגולותיה, לרוממן ולפארן, ובו זמנית למזער את החסרונות ואת החולשות. לא חלילה מתוך ותרנות ופשרנות ולא מתוך כניעה למבחני החיים אלא בבחירה מודעת להאיר ולהעיר את הטוב. ברוח זו, ברוחו, פועלים השליחים חדורי תחושת התחדשות, התרגשות וקריאה לפעולה. ארגון תורה מציון, שבראשו עומד היום הרב בועז גנוט, מכשיר את שליחיו להיות מחד גיסא בעלי אמירה אמיצה, אמירה בלי פשרות, ללא חת מפי המלעיגים, ומאידך גיסא בעלי שמיעה אמיצה לשאלות ולתהיות המעסיקות את הדור: שאלות הנוגעות לזהות הציונית דתית, להיסטוריה, לאקטואליה, למהות, לדרך. אין לנו אלא להוסיף "כזה ראה וקדש". שיווק הרעיון הציוני דתי אינו מסתכם בהצהרותיהם או בפעילותם של דוברי ארגון, תנועה, מפלגה או חבל ארץ כזה או אחר, אינו מוגבל לתקופת זמן מסוימת ואינו מתבטא רק בשיווק הרעיון הציוני דתי לתפוצות, אלא מחייב כל אחד מאתנו לראות עצמו כשליח הנדרש לעמוד יום יום במבחן הערבות ההדדית, הנדרש יום יום להיענות לקריאתו המהדהדת של יוסף "את אחי אנוכי מבקש" (בראשית לז, טז).
מקורות
1. מאגר שיעורים ופעילויות:
http://www.torahmitzion.org/heb/resources/Files.asp
2. אתר תורה מציון דף הבית:
http://www.torahmitzion.org/heb/aboutus/default.asp
3. ברנדס יהודה, "הסנגוריה הציבורית", בתוך: נקודה, תשס"ז.
4. "רעיונות גדולים של שיווק", בתוך: מצב הרו"ח, מרץ 2008.
5. קוק אברהם יצחק, "הדור", בתוך: קוק אברהם יצחק, אדר היקר ועקבי הצאן, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קז–קטז.

מאגר עם מבט תורני (עממי) על סוגיות אקטואליות

הרב יונה גודמן
ראש תחום חינוך אמוני

מורה או מחנכת המחפשת קטעי עיתון קצרים ובהם דעותיהם של רבנים שונים על סוגיות אקטואליות יכולה למצוא קטעים רבים באתר חדש ברשת. עיתון מקור ראשון היומי (יש דבר כזה, היוצא באמצע שבוע במקום מה שפעם היה עיתון הצופה) מפעיל מזה כשלושה חודשים מדור הנקרא "ראש בראש" בו כותבים בכל פעם שניים או שלושה רבנים את דעתם על סוגיות אקטואליות בוערות.
כל הפינות של המדור הועלו כעת לאתר אינטרנט היושב כאן.


חלק מהנושאים עשויים להיות מענייניים וחשובים לעולם התלמידים, וניתן לקחת מהם קטעים כפתיח לדיון חינוכי (כמובן שחלק מהנושאים קשורים יותר לעולם המבוגרים).
שימו לב כי בצד ימין למעלה ניתן לעבור לחודש אחר ולדפדף אף בו ברשימת הנושאים.



שילוב סטודנטיות בהתמחות לקידום נוער בהתנדבות עם נוער בחוף דוגית

רקע
במהלך חודשי הקיץ בשנים האחרונות עמותת על"ם – עמותה למען נוער במצבי סיכון – מקימה אוהל פתוח לנערים בסיכון בחוף דוגית. האוהל, המאויש באנשי מקצוע ובמתנדבים, פתוח בשעות הער
ב והלילה, ומהווה מרחב הידברות בין המבוגרים במקום ובין בני הנוער המעוניינים לשוחח על קשייהם.
המטרה המרכזית של הפרויקט היא סיוע לבני הנוער במתן מידע, בהכוונה, בתמיכה, ובאוזן קשבת על ידי המבוגר המשמעותי במקום. לעתים השיחה היא אישית – נער ומתנדב, ולעתים היא קבוצתית – מספר נערים או מספר מתנדבים. בנוסף, נעשה ניסיון לאתר נוער במצבי סיכון תוך הליכה לאורך החוף.
גורמי הסיכון של הנערים בחוף הם רבים: עישון כבד, לבוש פרובוקטיבי, אלימות, לחץ חברתי, אלכוהול, סמים ויחסי מין. לעתים נכנסים לאוהל גם נערים נורמטיביים המעוניינים בשיחה, בהפוגה או בכיבוד קל. כאמור, רוב הנערים המגיעים לאוהל הם מבתים דתיים.
המתנדבים במקום הם אנשי חינוך או טיפול, סטודנטים המתמחים בנוער בסיכון ואחרים. ערב התנדבות נפתח בהדרכה מקצועית קצרה של עמותת על"ם לכלל המתנדבים, ומסתיים בסיכום ובעיבוד קצר של ההתנדבות באותו הערב.

שילוב הסטודנטיות ממכללת אורות ישראל
בקיץ תשס"ט הוחלט לשלב בפרויקט סטודנטיות מההתמחות לחינוך חברתי קהילתי, המכשירה את הבנות לעשייה גם בתחום קידום נוער. ההחלטה לשלב את הסטודנטיות נבעה מתוך מחשבה שההתנסות היא חשובה ומשמעותית ועשויה לתרום לסטודנטית אישית ומקצועית. בנוסף, כיוון שרוב הנוער מגיע מבתים דתיים, התבקשנו על ידי עמותת על"ם, וביקשנו אנו ליצור מענה המכיר את השפה, הדילמות והקשיים של נוער זה. מטרה אחרת של השילוב בשנה זו הייתה ניסיון ובחינה האם נכון בעינינו למסד את שילוב הסטודנטיות בפרויקט בשנים הבאות.
השתתפות בנות המכללה בפרויקט בחוף דוגית נעשתה תוך חשיבה מרובה וליווי חינוכי צמוד. כהכנה לנסיעה שמעו הבנות שיחות מפי הרב נריה גוטל והרב יונה גודמן ולבנות התלוו הרב יונה גודמן ונורית סרי (ראש ההתמחות), שפעלו לצדן במשך הלילה. נערך דיון מסכם עם הבנות בחוף, בסוף הלילה. הדיון נועד לאפשר עיבוד שיטתי של החוויה בצד הרצון להפיק מסקנות לתחום הכשרת הבנות לעשייתן עם נוער דתי בסיכון.
לסיכום נאמר, כי ההתנסות הייתה משמעותית ומאתגרת. המפגש הישיר עם נערים בסיכון, במיוחד מרקע דתי, חשוב, קשה ואף מעורר תהיות – כיצד זה קורה לנו? איך נכון להתמודד? וכדומה. התחושה הכללית של הסטודנטיות ואנשי הצוות הייתה חיובית: המפגש תורם לנוער ועשוי לסייע לו, אם כי במידה מוגבלת; עולמו הדתי של המתנדב עשוי להיות משמעותי מאוד בהבנת מצבו של הנער הדתי בסיכון; המפגש תורם לסטודנטית אפשרות להבין פן נוסף של נוער בסיכון ושל דרכי עבודה עמו. בשנים הבאות בע"ה נמסד את ההתנדבות.

סיור סליחות – ברחוב שינקין!


בעשרת ימי תשובה יצאו בנות המכון לחינוך ואמונה בימינו בראשותו של הרב יונה גודמן לסיור תשובה ייחודי. במקום לנסוע מזרחה, לירושלים עיר הקודש ולבתי כנסיותיה, נסעו הבנות מערבה, ללב תל-אביב, לחפש את העם ואת תפקידנו כלפיו. בנות המכללה ביקרו בשלושה מוקדי "קירוב" / "החזרה בתשובה" / "הפצת יהדות" (כל מקום והגדרותיו) אשר הוקמו בשנתיים האחרונות בלב גוש דן על ידי משפחות מהציונות הדתית. התחנה הראשונה הייתה ברמת אביב, בה פגשנו משפחה שהחליטה לאחר הגירוש מגוש קטיף לעזוב את ביתה בעיר דוד ולעקור ללב האליטות; התחנה השנייה הייתה ב"המקום", אשר הוקם על ידי משפחות שעזבו את בית-אל ועברו ללב תל-אביב, צמוד לרחוב שיינקין; התחנה השלישית הייתה המדרשה לבעלות תשובה שהוקמה על ידי "ראש-יהודי" ובה לומדות כעשרים צעירות (בנות 25–35), שהחליטו שלא להסתפק בשיעורים ובקבלות שבת (המוצעים ב"ראש יהודי") אלא לעשות צעד ממשי נוסף ולקבל על עצמן חיי תורה ומצוות.
הסיור פתח בפני בנות המכללה סוגיות ושאלות רבות שיצרו דיונים פוריים. בין היתר נמנה את חלקן במבזקים:
א. מה ההבדלים המהותיים בין שלושת המרכזים שפגשנו בכל הקשור לקביעת מטרת בואם לשכונה ודרכי פועלם? הניתן לקבוע מי מהם צודק?
ב. האם הקמת מוקדי "קירוב" ליהדות ברוח ציונית-דתית הוא מהלך נכון בעינינו? אם כן, מדוע לא עשינו זאת עד היום?
ג. האם ניתן להקנות לילדים מהמשפחות הדתיות שעברו למעוזים חילוניים חינוך תורני בתנאים רוחניים כה קשים? האם משפחה שעוקרת ללב גוש דן למשימה שכזו מקריבה את ילדיה? כל משפחה הסבירה בצורה שונה את הדרך שבה היא מתמודדת עם אתגר חינוך ילדיה ב"לב שינקין".
ד. האם ניתן לדבר על התעוררות רחבה בעם, של חיפוש שורשים יהודיים? האם תהליכים שעוברים על חלק מאמני ישראל מלמדים על תהליכים ציבוריים רחבים יותר?
ה. מניין הכוח ומסירות הנפש לשלם מחירים כה יקרים (כולל במובן הכלכלי הפשוט, שכר דירה וכדומה)? האם גם לנו יש מסירות נפש שכזו כדי לפעול בדרכים הנראות לנו?
הסיור הסתיים במפגש מרתק עם בעלות תשובה "חדשות" שנמצאות בתחילת הדרך של חיי תורה ומצוות.
ולסיום – שני ציטוטים:
א. אחת מבעלות התשובה נשאלה מדוע היא בחרה לשוב בתשובה דווקא לכיוון ציוני-דתי. בין השאר היא השיבה: "אתם לא יודעים מה נתתם לי. נתתם לי עם וארץ כה נפלאים. אני שנים עובדת בהיי-טק, מכירה את מדינת תל-אביב ואת הכביש לנתב"ג משם נוסעים לטייל. מי הכיר מושג שנקרא "עם ישראל"?? מי שמעה על "ארץ ישראל"?? הפגשתם אותי עם מורשתי במובן הרחב של המילה ואין לי מילים כדי להודות לכם על כך".
ב. אחת מתלמידות המכללה (תושבת בנימין, דתייה מלידה) אמרה בסוף המפגש עם חיוך על פניה: "כשאהיה גדולה, גם אני רוצה להיות בעלת תשובה".

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

מותר לשנוא אותו? שיעור מאת הרב פרופ' נריה גוטל

הכל יודעים על המחויבות לאהבת ישראל ואולם ההלכה מלמדת כי לעתים ישנה חובת שנאת ישראל! האם שתי הוראות מנוגדות אלה משתלבות?

כהקדמה לתשובת שאלה זאת, הרב פרופ' גוטל העביר שיעור מיוחד לצוות מנהלת המכללה. תקשיבו ותהנו!

להורדת הקובץ בפורמט mp3 לחצי כאן.


יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

פרויקט מתוקשב בין מכללת אורות ישראל וישיבה יוניברסיטי

השימוש בשפה כאמצעי תקשורת, מאפשר ניסוח מסרים והעברתם, שינוי עמדות, וחינוך. שפה זרה, ובעולמנו הגלובלי במיוחד השפה האנגלית, מהווה גשר לעולם: גשר לעולם הכללי, גשר לעולם האקדמי, גשר לעולם הטכנולוגי והעסקי, ואף גשר לעולם היהודי. ואכן, אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים היום בפני הציונות הדתית הוא יצירת קשר והידוק קשר עם יהודי התפוצות.
משהתבקשה ההתמחות לאנגלית, כמו יתר ההתמחויות במכללה, לשלב את נושא הציונות הדתית בלימודי ההתמחות, עלו רעיונות רבים ויפים והם בוצעו בקורסים שונים ובעבודה המעשית. במסגרת הקורס "שימושי מחשב מתקדמים באנגלית" השתתפו הסטודנטיות בפרויקט בינלאומי שכלל דיאלוג בינן ובין סטודנטים לחינוך יהודי מישיבה יוניברסיטי. הפרויקט עמד על שלושה עקרונות : (1) הגדרת הציונות הדתית כתודעת כלל ישראל; (2) הנחת היסוד בהתמחות כי המורה לאנגלית בוגרת מכללת אורות איננה רק מורה "מקצועית" המקנה לתלמידיה כלי מעשי לחיים, אלא היא עוסקת בחינוך; (3) המטרה המרכזית של לימוד אנגלית והוראת אנגלית הינה שימוש בשפה כאמצעי תקשורת בהקשר חברתי/תרבותי אמיתי.
ד"ר קרן גולדפרד ממכללת אורות וד"ר קארן שון מישיבה יוניברסיטי הקימו אתר סגור שאיפשר לסטודנטים שלהן לנהל דיאלוג מעמיק בנושאים מגוונים הקשורים לחינוך בכלל וחינוך יהודי בפרט. הפרויקט נערך במשך כשמונה שבועות והסטודנטים דנו בו בדילמות הלקוחות מעולם החינוך תוך שימוש במקורות יהודיים המבססים את הגישות החינוכיות והפילוסופיות שלהם. מלבד הכרת שימוש טכנולוגי נוסף העומד לרשות המורה במאה העשרים ואחת, סיפק הפרויקט פלטפורמה ייחודית להיחשף לדעות ולגישות חינוכיות מיהודי התפוצות, ובו בזמן להשמיע את הגישה החינוכית והייחודית של הציונות הדתית.
לדברי ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות לאנגלית, הפרויקט בשיתוף עם ישיבה יוניברסיטי בארה"ב חייב את הסטודנטיות לחשוב במושגים של כלל ישראל, לבחון את הרעיונות הקשורים לציונות הדתית בקשר ליהודי התפוצות, להבין אילו מסרים הם מעבירים לנו, לחשוב אילו מסרים אנו, כציונים דתיים, צריכים להעביר ליהודי התפוצות, ולנסחם תוך התחשבות ברגישויות של השומעים.

יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

נקודה למחשבה - מכון מנדל למנהיגות

מאת: טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד
תכנית בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל למנהיגות נוסדה בירושלים בשנת 1991 בשיתוף עם משרד החינוך. זו תכנית ייחודית מבחינת היקפה, תכניה ואופי הלימוד. מטרתה לפתח ולטפח מנהיגים חינוכיים בעלי חזון והשפעה שיניעו ויובילו תהליכים לקידום החינוך בישראל. אחת מאבני היסוד עליהן מושתתת התכנית היא ההנחה שעל המנהיג החינוכי לפעול לאורו של חזון מעמיק ומעשי. עמיתי התכנית מפתחים תפיסות חזון בעבודה אישית לצד עבודה בצוותא, במסגרת אינטנסיבית ומאתגרת לצד מסגרת המעודדת ומאפשרת חשיבה מעמיקה ותכנון. במהלך התכנית העמיתים לומדים וחוקרים את שדה החינוך תאוריה לצד התנסות ממשית ומשמעותית, נפגשים עם מומחים בולטים ממגוון תחומים, בוחנים ובודקים מקרוב את המקום של החזון ושל הזהות החינוכית בעולם המעשה. מקורו ההיסטורי של החזון במנהיגים אשר ראו בעיני רוחם כיצד הרעיונות שטוו זה מכבר רוקמים עור וגידים, כמו הרצל, אטאטורק, מייקל קולינס ואמון דה ולירה, ג'פרסון. לאלו קדמו "נביאי ישראל הנבאים אל ירושלים והחזים לה חזון", ישעיה וחבקוק, הושע ועובדיה, נחום ודניאל. לימים מושג החזון אומץ לתחום הניהול והפך לכלי ניהולי בעזרתו משרטט הפרט או הארגון תמונה עתידית אידאלית אליו הוא שואף, מתוכה נגזרות הנחיות ותהליכי ביצוע המכוונים להוביל למימוש החזון. מנהיגים מצטיינים המוּנעים על ידי חזון בעל עצמה הם המפתח לשיפור החברה וחייהם של אנשים ברחבי העולם, אולם החזון אינו נחלתם הבלעדית של שועי עולם. אף מנהיגי חינוך אפקטיביים הם בעלי חזון ואת חזונותיהם אפשר לטפח באמצעות עבודת הכשרה.
תכנית ההכשרה של מכון מנדל למנהיגות מציבה את חזון המחנך במרכז ההתפתחות המקצועית. סגל ההוראה מונה שורה ארוכה של אנשי אקדמיה בולטים מישראל ומהעולם: חוקרים, מעצבי מדיניות ואנשי מקצוע. אנשי הסגל מלווים את העמיתים בעבודת ניסוח חזונם הפרטי, לבחינת הרעיונות הגדולים והדמויות הדגולות של התרבות המערבית והיהודית ולימוד הדרכים ליישום החזון הלכה למעשה! אחד מיעדי התכנית הוא פיתוח חומרים ושיטות לימוד – במהלך ההכשרה – והפצתם בקרב קהילת מנהיגי החינוך. מיותר לציין שעמיתי התכנית מתקבלים רק משהוכרו כבעלי יכולת להניע תהליכים משמעותיים בעתיד. במהלך הכשרתם הם רוכשים את הכלים הנחוצים כדי להקים ולנהל מוסדות חינוך שבהם עתידים להירתם לאתגרים החינוכיים והחברתיים הניצבים בפני החברה על גווניה וקהילותיה, על פלגיה ושסעיה, בארץ ובתפוצות. בוגרי בית הספר למנהיגות מכהנים בתפקידי מפתח במסגרות שונות, החל במשרות בכירות במשרדי הממשלה דרך ארגונים חינוכיים וחברתיים וכלה ברשויות המקומיות ועוד. אלה גם אלה הם עדות חיה לעובדה שחזון אינו רק תהליך מיסטי או דמיוני, אלא תהליך רציונלי, מובנה, שיטתי, ממוקד, וכדבריו של החוזה: "אם תרצו אין זו אגדה".
מקורות
1.דף הבית מכון מנדל למנהיגות
http://mandel.mli.org.il/MandelCMS/HomePage.htm
2.יחזקאל יג, טז.
3.ראובן כץ, COACHING אמון לחיים,אופוס,2005 , עמ' 190–209.
4.אתר משרד החינוך מינהל חברה ונוער
http://www.snunit.k12.il/minhal/42218.html
5.שלמה פוקס, ישראל שפלר, ודניאל מרום, מדברים חזון: הזמנה לדיון בתכלית החינוך היהודי,כתר.
http://mandel.mli.org.il/MedabrimChazon/The+Book/
6.לורה ויתוורת', הנרי קימסי-האוס, פיל סנדאהל, אימון קו אקטיבי, כישורים חדשים לאימון אנשים להצלחה בעבודה ובחיים, דניאלה די- נור, 2006.

יום שני, 14 בספטמבר 2009

סיור לצפון עם בנות תושב"ע

מאת:הרב אברם ווייס
ראש התמחות תושב"ע


מתוך רצון לארגן פעילות חווייתית של כל בנות ההתמחות לתושב"ע, שנים ב–ג, נערך ביום ב' בסיוון סיור בצפון הארץ בעקבות תנאים ואמוראים. הוא כלל ביקור ותפילה בקבריהם הקדושים של חכמי המשנה והגמרא במטרה להתחבר לדמויותיהם ולתורתם.
כל סטודנטית הכינה סיכום קצר על דמות אחת או שתיים מהתנאים והאמוראים וליד ציון הקבר של אותו צדיק סיפרה על פועלה, מעלותיה, הנהגותיה ותרומתה לעם ישראל ולתורה שבעל פה. במהלך הסיור מיקמנו את התנאים והאמוראים השונים בציר זמן תקופתי שהוכן מראש, מה שעזר לנו ללמוד על כל דמות גם בהקשר לתקופה בה חיה ולקבל תמונה רחבה יותר.

את הסיור התחלנו בטבריה בקבר רבי עקיבא, גדול התנאים הידוע בצניעותו ובענוותנותו, ובקברו של הרמח"ל, בעל 'מסילת ישרים'. ביקרנו במתחם קבריהם של הרמב"ם, רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו. ליד קברו של השל"ה הקדוש התפללנו את התפילה המיוחדת שחיבר על הבנים.
בדרך למירון עצרנו בקברם של התנאים רבי חלפתא ובניו רבי שמעון ורבי יוסי, הוא רבי יוסי 'סתם' המופיע במשנה. במירון עלינו לציון רבי שמעון בר יוחאי ורבי יוחנן הסנדלר.
נסענו לקברו של רבי יהודה בר עילאי, רבי יהודה 'סתם' המוכר מהמשנה, אשר יותר משש מאות מהלכותיו נמצאות בה. משם הגענו למערת קבורה מיוחדת בה קבורים גדולי אמוראי בבל, אביי ורבא, שהחלו את חתימת התלמוד.
את הסיור סיימנו ב'עמוקה' – קברו של ר' יונתן בן עוזיאל, הידוע בצדקותו ובסגולותיו, וערכנו 'סעודת אמנים' במתחם הקבר.

הסיור הוסיף לנו ידע רב על חכמינו הקדושים. הרגשנו הרגשה מרוממת על זכותנו להכירם יותר מקרוב, ללמוד על תולדותיהם ופעלם, ולהבין, ולו במעט, כיצד תרמו והשפיעו לאורך הדורות ואף בימינו אלה.
שמחנו על ההזדמנות להתפלל על קברות הצדיקים ולהכיר את גדולתם ואת קדושתם.
את הגיבוש החברתי של בנות ההתמחות ואת יצירת ההווי הקבוצתי המשותף ניתן לזקוף לזכותם של ראש ההתמחות, הרב אברם ווייס, והמדריכה הפדגוגית, ד"ר רותי שפירא, העמלים רבות בפיתוח ההתמחות ומגלים רצון לעזור, ליצור אווירה לימודית נעימה וחווייתית ולהקנות כלים להכשרתנו.

מי ייתן ונזכה ללכת לאורם של הצדיקים ולהנחיל לדורות הבאים את חידושיהם, חיבוריהם, מידותיהם והנהגותיהם, וזכותם תגן בעדנו ובעד כל עם ישראל. אמן.

יום רביעי, 2 בספטמבר 2009

נקודה למחשבה מהמרפ"ד:מאורות הדף היומי


מאת טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד

"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה" (גיטין ס ע"ב). בנקודה זו טמון הסוד המייחד את מעמד התורה שבעל פה בתודעת כנסת ישראל לדורותיה. במוקד כל ישיבה ובתודעת כל הבא בשעריה עומד לימוד הגמרא במרכז, אולם לימוד הגמרא אינו עוד נחלתם הבלעדית של היושבים בבית המדרש.
רעיון "הדף היומי" הוכרז על ידי מחוללו הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין שבפולין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים והאמרי אמת, שהביעו את תמיכתם ואת ברכתם. הרציונל העומד בבסיס הרעיון היה ליצור סדר אחיד ומשותף ללימוד הגמרא בכל קהילות ישראל, נקבע לוח ללימוד דף יומי – סדר ללימוד התלמוד הבבלי, בקצב של דף אחד ליום. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד, ואכן כך. הדף היומי נלמד בשקיקה ובשקידה בכל קהילות אירופה, אך בעקבות מלחמת העולם השנייה והכחדת קהילות רבות נפגע הלימוד באופן משמעותי. עם סיום המלחמה, במקביל לשיקום הקהילות היהודיות, הוקמו שיעורים רבים במטרה להחזיר את המצב לקדמותו, אולם הדבר לא צלח והדף היומי נלמד בקרב ציבור מצומצם בלבד.
אור לשנת תש"ס נפל דבר בישראל: הרב חיים דוד קובלסקי הקיים את "מאורות הדף היומי", ארגון שמטרתו להחיות מחדש את לימוד הדף היומי בכל שכבות הציבור בארץ ובעולם. המקור והבסיס למטרת הארגון מושתתים על חזונו של הרב מאיר שפירא מלובלין, על פיו כל היהודים, בכל ארצות פזוריהם, ילמדו את אותו דף תלמוד בכל יום. במרכז הארגון ארבעה בתי מדרש להכשרת מגידי שיעור. במהלך תקופת ההכשרה מתמקדים הרבנים בלימוד הדף היומי באופן עיוני ומעשי תוך מתן דגש על הקשר בין הסוגיות הנלמדות לנושאים אקטואליים. מזה עשור, מדי יום ביומו, בכל שעות היום, מתקיימים שיעורים ברחבי הארץ במאות מוקדים – בישיבות בבתי ספר, בבתי כנסת, בשווקים ובמשרדים. ידועים ומפורסמים הקשיים והבעיות בלימוד הגמרא. אליבא דפרופ' אפרים אלימלך אורבך אפשר לחלקם לשלושה סוגים: בעיית החומר, בעיית המתודה ובעיית המורים. מגידי השיעורים ערים לבעיות ולקשיים הפדגוגיים האמיתיים אִתם מתמודדים לומדי הגמרא, והם מצוידים בכלים המאפשרים לימוד חי ותוסס, מתנצח וסוער, רב חיוניות ועצמה לצד לימוד הגיוני ונורמטיבי. יש שכתוצאה מהחשיפה לדף היומי יבקשו ללמוד מהמסד עד הטפחות, מהפסוקים עד הפסיקה; אחרים יסתפקו בהיכרות עם החשיבה ההלכתית בלבד. עבור אלה וגם אלה קיים סיכוי שמעבר ללימוד גרידא תתפתח ותעמיק אצלם הנכונות למחויבות ההלכתית. בנוסף למערכת השיעורים הענפה הוקמו על ידי הארגון פרויקטים חוצי גבולות. ארגון מאורות הדף היומי מפיק, מפרסם ומוכר עזרים העוסקים בלימוד הגמרא למסכתות השונות, ביניהם חוברות, תמונות ותקליטורים בשפות שונות, וספרי עזר להוראה. מדי שבוע מופץ גיליון "מאורות הדף היומי" בכ-60,000 עותקים בשפות עברית, אנגלית וצרפתית ונשלח לכל דורש בדוא"ל. במטרה להשריש את אהבת לימוד התורה אצל הילדים כבר מגיל צעיר מופץ העלון השבועי לילדים "מאורות הדף היומי". הוא נכתב בשפה העברית ומופץ בכל שבוע בכ-30,000 עותקים. לא נותר לנו אלא לחתום בדבריו של הרב מאיר שפירא מלובלין: "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז–גרמניה, לידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים, למרות מחלוקות שביניהם, לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן".

מקורות
1. אתר הדף היומי
2. פורטל הדף היומי
3. סטריקובסקי אריה (עורך), היהודי והספר – דף לתרבות יהודית, גיליון 248, ירושלים, כסלו תשס"א.

יום שלישי, 25 באוגוסט 2009

חינוך יעודי

מאת: יהונתן ונדר, עיתון מקור ראשון
המפגש הראשון שלהן עם היהדות מלווה בשופרות ובטקס כפרות. אלה שצולחות את השלב הזה בלי להיבהל, מתחברות ללימודי יהדות בעומק שלא יבייש אף בחור ישיבה. המורות מאוקראינה לומדות שם במכללה חב"דית וכאן במכללת "אורות ישראל" באלקנה, ואיכשהו זה דווקא עובד.
למאמר המלא ללחץ כאן.

תוכנית המצוינות במכללת אורות ישראל באלקנה

הרב אוריאל טויטו מרכז התוכנית
"מכללת אורות" הוקמה בשנת תשל"ט כשבבסיסה ניצבת משנתו של הראי"ה קוק. בהתאם לחזונו הגדול של הראי"ה קוק מכשירים במכללה מורות ומחנכות, מתוך הכרה במיוחדות התקופה בה אנו חיים ובאתגרים החינוכיים הגדולים שהיא מזמנת לפתחנו. תוכנית המצוינות של מכללת אורות היא פרויקט הבא לתרום תרומה ייחודית לתהליך הכשרת המורות והמחנכות של המחר.
הבנות מתקבלות לתוכנית על בסיסי מצוינות אקדמית, ובתוכנית אנו מנסים לתרגם את המצוינות האקדמית למצוינות במעשה ההוראה והחינוך. מטרת התוכנית אינה להפוך מצוינים למורים אלא לכוון את המצוינות לאפיקי החינוך וההוראה, ליצור מורים שמצטיינים בעבודתם החינוכית. תפיסה זו של תוכנית המצוינות הציבה בפנינו אתגר לא פשוט. הרי הכשרת מורים שמצטיינים בעבודתם החינוכית היא מטרתם של כל המסלולים והחוגים במכללה. תפיסת מרכזיותו של החינוך ותחושת השליחות המלווה את המכללה כולה במעשה ההכשרה לא מאפשרת לנו להתפשר על פחות ממצוינות בחינוך. ומאחר שזו מגמתם של כל החוגים במכללה – מה בעצם מוסיפה תוכנית המצוינות?
התוכנית באה לתרום להכשרת הלומדת בשלושה תחומים, בהם משתלבות המצוינות האקדמית שמביאות איתן הבנות אל התוכנית, והמצוינות במעשה ההוראה: חינוך והוראה, הובלה וניהול והעשרה. מתוך ראיית בנות המצוינות כמורות המשתלבות בהוראה בכיתה, בחינוך בכיתה ובתרומה בעשייה החינוכית בבית הספר, שולבו בתוכנית קורסים שנועדו לפתח את כישורי ההוראה והחינוך של הסטודנטית. מתוך ראיית בנות המצוינות לא רק כמורות בעתיד, אלא גם כממלאות תפקידי מפתח נוספים בבית הספר ובמערכת החינוך, שילבנו בתוכנית הלימודים קורסים שנועדו להקנות כישורים בסיסיים של מנהיגות וניהול, וכן הכרת המערכת הבית-ספרית מעבר למה שנעשה במסגרת העבודה המעשית. בנוסף לאלו, מתכוונת התוכנית להעשיר את עולמה של הלומדת.
אנו מניחים שמורה מצוינות היא מורה בעלת השכלה עשירה ובעלת ידע בסיסי בתחומי דעת רבים, הלכך כללנו בתוכנית המצוינות קורסים שנועדו להרחיב את עולמה האינטלקטואלי של הלומדת . הסטודנטית "טועמת" מתחומים המשיקים אל החינוך, וכן מתחומים שאינם קשורים מהותית לחינוך, אך עולים על שולחנה של המחנכת במהלך עבודתה.
לצד קורסים העוסקים בחיזוק זהותה המקצועית של סטודנטית וחיזוק דרכי ההוראה, משתתפת הלומדת, במהלך שלוש שנות הלימודים, בסיורי שטח המזמנים לה מפגשים עם המערכת הבית-ספרית שמעבר לכיתה ולתלמידים. לצורך כך נבחרים בתי ספר בעלי ייחוד (צורת ניהול מיוחדת, אוכלוסיות מגוונות, צורות ארגוניות וכד') מטרת הסיורים, להכיר וללמוד כיצד פועלת שכבת ההנהלה של בתי הספר, וכיצד היא מתמודדת עם אתגרי הלמידה ואתגרי המערכת הבית-ספרית וכיצד ניתן לתרום לה ולקדמה. את הסיורים מנחה ד"ר יחיאל שרמן (מרצה בבית הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת בר אילן).
במסגרת תוכנית ההעשרה שבתוכנית שומעות בנות שנה ג' קורס בנושאי אתיקה רפואית. הקורס עוסק בדילמות של אתיקה רפואית ופותח בפני הלומד צוהר אל עולמות של רפואה, מוסר וערכים ומה שעולה במפגש ביניהם. מטרת הקורס: להעשיר את עולמה של הלומדת ולהפגיש אותה עם תחומי ידע חדשים, אותם היא עתידה לפגוש בשיח החינוכי והאישי בכיתה בה תלמד. מרצה: פרופ' מנחם שלזינגר (מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת באר שבע).
קורס אחר מוקדש לפיתוח המצוינות האקדמית של הבנות. הקורס: פרשת שבוע בעין הלכתית, עוסק בפיתוח יכולות למידה ואוריינות, ומטרתו: הקניית כלים לניתוח טקסטים והוראתם בכיתה. בסיס הקורס הוא פרשת השבוע, הנלמדת בכל כיתה בכל שבוע, וממנו יוצאות הלומדות לעיסוק במגוון נושאים המפגישים אותם עם ספרות עשירה, וכן עם דרכי הוראתה. מרצה: ד"ר מרב טובול
התוכנית כוללת גם קורס בנושא: היחס אל המדינה ואל החילון בהגות הדתית המודרנית. נושא זה עולה תדיר על שולחנה של המחנכת, פעמים אגב מועדים שנתחדשו עם הקמת המדינה (יום עצמאות, יום ירושלים ועוד), פעמים אגב ההוראה של תנ"ך ותורה שבעל פה, ופעמים אגב מאורעות ציבוריים שונים.
את סיום השנה (תשס"ט) צייננו בסיור במוזיאון השקט בחולון, שם עמדו הבנות על עולמם של החרשים ועל קשיי ההשתלבות שלהם בחברה. חוויית ההתנסות בדרכי התקשורת של החרשים והמפגש עם החרשים פתח צוהר אל עולמם ותרם להבנת תפקידנו כחברה בכלל וכמחנכים בפרט ביחס לחרשים ובמעגל רחב יותר, ביחס לכל המרכיבים של החברה.
משם יצאנו לסיור תיאטרלי בשכונת נווה צדק בתל - אביב. בליווי המדריך-שחקן ערן לנסקי, שבחן ובכישרון משחק הוביל אותנו בין בתיה של השכונה ותאר בפנינו את ההתרחשויות והדמויות שמלאו אותה בשנותיה הראשונות. מומלץ.
חתמנו את היום בארוחה קלה בגרעין התורני ביפו, ושמענו סקירה על הפעילויות החינוכיות הרבות אותם מקיים הגרעין בבתי הספר באזור וגם בפעילויות חוץ בית ספריות.
לא נוכל לסיים סקירה קצרה זו על תוכנית המצוינות מבלי להתייחס גם לעתיד. ההבנה שמצוינות היא גם התקדמות מתמדת, המחייבת גם אותנו לשלב בתוכנית התייחסות לאתגרים שהזמן צריך להם, כמו המדיה, הקולנוע, השימוש בהם ושילובם במערכת החינוכית, חינוך לחיי משפחה, חינוך דתי בעולם מודרני ועוד. על כל אלה אנו נותנים את דעתנו מתוך מטרה לתת להם מענה בתוכנית המצוינות.

יום שלישי, 28 ביולי 2009

שיר לזכרה של רינה (שבט) צביאל ע"ה


תשכ"ז–תשס"ז
רינה (שבט) צביאל אמנם עלתה ארצה מארה"ב בגיל 16 אך הייתה סיפור הצלחה של תורת ארץ ישראל. רינה התברכה בתכונות רבות של יצירה, ארגון, חכמה וחוש הומור. היא בלטה והצליחה בחברה ובלימודים, כמדריכה, כמורה-חיילת וכמחנכת. מאז חתונתה עם שמוליק כוונו כוחותיה כלפי משפחתה כאישה וכאימא נאמנה, וחברה פעילה בתפקידים רשמיים, כגון ועדת קליטה ותרבות, ובעיקר בתפקידים לא-רשמיים, ביישוב מעלה-חבר שבדרום הר חברון: לדאוג ליולדות, למשפחות חדשות, לעבור ולעודד את מי שצריך מילה טובה או עצה. רינה היוותה דוגמה חיה של צניעות ואלטרואיזם, לא מתוך "מסכנות" או "הצטדקות" אלא מתוך אידאליזם צרוף ובחירה מודעת. האמונה, הביטחון והשמחה שלה נשארו איתנים, גם בהתמודדותה עם המחלה הממושכת והקשה.
תורת החיים של תורת ארץ ישראל, של כלליות וחסד, של מסירות וגבורה, הייתה לה טבעית כל כך שקשה להאמין שזו הדרך הארוכה שעשתה במשך חייה הקצרים.
כשבועיים לפני פטירתה של רינה, היא כתבה תפילה. לחץ למילים של התפילה.

אודי ולילך דוידי הלחינו שיר לחלק ממילות התפילה.
השיר נמצא בדיסק החדש של אודי דוידי.

השמעת השיר באישורו של הזמר אודי דוידי
לחץ להשמעת השיר.

יום ראשון, 26 ביולי 2009

תכנית קיץ – "אור חנה" בשיתוף מכללת בית חנה – מכללת אורות ישראל אלקנה

מאת: הרב משה וובר
ראש תוכנית אור חנה
מנהל מכללת בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה

כשאלפי סטודנטים ברחבי אוקראינה עוזבים את ספסל הלימודים לחופשת הקיץ, קבוצת עילית של בנות המכללה לחינוך והוראה בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה, יוצאות לתכנית קיץ לימודית חווייתית במכללת אורות ישראל באלקנה, ישראל. הצלחת התכנית הייחודית נזקפת לנשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, וד"ר שרגא פישרמן, בעידודו של הגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הקליימס-קונפרנס וגורמים נוספים.

סטודנטיות מהמכללה לחינוך והוראה בית חנה בדנייפרופטרובסק, אוקראינה, מגיעות זו השנה השתים-עשר ברציפות לתכנית קיץ מיוחדת הממוקמת בתוככי מכללת אורות ישראל באלקנה.
מטרת התכנית היא להגביר את לימודי העברית והמסורת לתלמידות המכללה באוקראינה מתוך חוויה לימודית והכרת הארץ, לפתח בהן את הזיקה הציונית ואהבת הארץ וחיבור לתורה ולמצוות.
במהלך שישה שבועות מקבלות התלמידות הרצאות מפי מיטב המרצים בשפה העברית והרוסית, בנושאי דעת שונים. הדגש העיקרי הוא כמובן לרכישת השפה העברית. 30 ש"ש מושקעות במטרה זו. דגש נוסף הוא בהקניית מתודות להוראת השואה בקרב בתי הספר היהודיים בחבר המדינות.
בנוסף לכך, הבנות מתוודעות למתודות עדכניות בהוראת יהדות ועברית, ומתנסות ביצירה חווייתית לימודית במרפ"ד המכללה המאובזר. התלמידות תורמות מהידע ומהכלים שרכשו לקבוצות ילדות עולות בישראל.
הרכב המרצים מגוון מאוד. חלקם מרצים ממכללת אורות ישראל וחלקם מכל רחבי הארץ. הם נבחרו בקפידה על ידי הנהלת התכנית.
תכנית זו מושקעת במיוחד לאור הצורך הרב במורות לעברית וליהדות ברחבי מדינות חבר העמים (לשעבר). המכללה היחידה המכשירה כוח עובדי הוראה בחבר העמים היא מכללת בית חנה. משרד החינוך רואה בכך חשיבות מיוחדת להגביר את הזיקה לישראל ולמורשתה בקרב בתי הספר העבריים בחבר העמים, על ידי השקעה מיוחדת בפרויקט ייחודי זה.
כדי להגיע להצלחה מֵרבית ואפקטיבית מהתכנית, ראשי מכללת אורות ישראל וצוות מכללת בית חנה נפגשים חודשים קודם לכן באוקראינה, מגבשים יחדיו את מטרות התכנית ובוחרים בקפידה את התלמידות המתאימות לפרויקט זה.
"עד היום התכנית הוכיחה את עצמה מעל ומעבר", אומר לנו הרב משה וובר ראש התכנית בשנה זו. ''הידע שרוכשות הבנות בתכנית הקיץ בתחום העברית, המתודיקה והמסורת, ובעיקר ההווי הישראלי, שווים למספר שנות לימוד באוקראינה''.

יום שלישי, 21 ביולי 2009

נקודה למחשבה -כיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת?

מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד

כיצד מעבירים הרצאה בצורה מלהיבה וסוחפת? כיצד להעביר מסרים בצורה ברורה ותמציתית? כיצד להתמודד עם קשיים העולים במהלך שיעור? כיצד להתגבר על פחד מפני קהל? מסתבר ששאלות כגון אלו מעסיקות לא רק את פרחי ההוראה במהלך לימודיהם אלא גם את טובי המדינאים בארץ ובעולם. המורה בחברה בת זמננו נדרש לעמוד בעל כורחו בתחרות מול שטף מידע ממקורות חזותיים ואינטראקטיביים העומדים בחלקם בניגוד למידע השמיעתי השיטתי הניתן על ידו.תחרות זו מחייבת את המורה לרכוש כלים מתודולוגיים שיש בהם ממש כדי להפוך את תהליך ההוראה והלמידה למועיל איכותי וחוויתי.אחת משיטות השכנוע המובילות בעולם מיושמת מזה עשרות שנים בעולם האקדמי, הפוליטי והעסקי. מדובר על שיטת דיבייט.
דיבייט (Debate) הוא ענף תחרותי חוצה גבולות, המשלב רטוריקה וחשיבה מעמיקה. הדיבייט הוא ויכוח מובנה בו מנסים נואמים משני צדדיו של נושא מסוים לשכנע בצדקת דבריהם באמצעות טיעונים והצגתם בצורה משכנעת. ייחודה של השיטה בפיתוח מיומנויות ויכולות וברכישת כלים מעשיים לשיפור יכולת השכנוע והעברת המסרים כגון: הכרות עם שפת גוף ככלי לחיזוק המסר המילולי, הגברת ריכוז וקשב לקהלי יעד משתנים, הקניית טכניקות להתגברות על המאפיינים הנפוצים של פחד במה, פיתוח הקשבה ביקורתית ויכולת התמודדות עם דברי אופוזיציה בזמן אמת ועוד.הדיבייט מאפשר פיתוח כושר ביטוי, חשיבה אנליטית, ניסוח וביטחון עצמי. מועדוני דיבייט קיימים במרבית האוניברסיטאות והמכללות במדינות המערב, רבים מבכירי המשק והחברה בעולם המערבי הם "דיבייטורים" בעברם, גם בישראל הוכשרו עשרות אלפי בני אדם במסגרות הכשרה שונות בשיטה זו ביניהם חברי כנסת ופוליטיקאים הבולטים שבהם הם רה"מ בנימין נתניהו והשגריר באו"ם לשעבר דני גילרמן, כמו כן אנשי עסקים בכירים חברים בעמותות חברתיות ומקצועיות ועוד.בארץ קיימים מועדוניי דיבייט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באוניברסיטת תל – אביב באוניברסיטת בר אילן וכן במרכז הבינתחומי בהרצלייה . הדיבייט מתאים לסטודנטים\ות מכל הפקולטות והחוגים,וכן למרצים מורים ולכל מי שנדרש לדבר בפני קהל ולגלות כושר שכנוע הלכה למעשה.
מקורות
http://debatebiu.wordpress.com/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98/
http://www.idebate.org.il/


אל גינות אגוז

מירה לוינגר
מרכזת החוג לספרות

לפנינו קובץ של שירים וסיפורים – פרי עטן של בנות החוג לספרות.
בחרנו הפעם להפגיש את שירתן הצעירה של הסטודנטיות עם שירתם של משוררים קלאסיים, ידועים ומוכרים. יצרנו דיאלוג סמוי בין שיר לשיר : העמדנו שיר "צעיר" מול שיר "ותיק" , ומצאנו ש"סדנא דארעא חד הוא".

יש קווים מקבילים בין השירה של הסטודנטיות לשירה של המשוררים המפורסמים. ויש ,כמובן, גם שוני רב הן מבחינת רמת הכתיבה, דרכי ההבעה והשקפת העולם.
שירה טובה – סיפור טוב הם דרך ביטוי לומר משהו , משהו אמיתי.
באגרות הראיה כותב הרב קוק זצ"ל:
" הננו חייבים לקנות לנו את הכישרון הספרותי, את הסגנון החי לכל צבעיו, את הפרוזי ואת המליצי. ואם יש בנו מי שמרגיש את רוחו בנטייה לשירה ופיוט, אל נא יעזוב כשרונו... והננו חייבים להכין לנו את הנשק הזמני – העט".
{אגרות הראיה, ב', אגרת תקצד, עמ' רכו}
וזאת עשו בנות החוג לספרות. הן אחזו בעט והעלו על הכתב שירים וסיפורים המכילים מחשבות, לבטים, כיסופים וספקות של כותבות צעירות.
"אל גינת 2" – חוברת השירים והסיפורים "לוקחת" אותנו למסע קצר החושף את עולמן הפנימי של סטודנטיות צעירות, מוכשרות , מהחוג לספרות במכללת אורות ישראל.

למעוניינים לקבל עותק של "אל גינת 2" נא ליצור קשר עם נעמי שפנגלט בכתובת: development@orot.ac.il



יום ראשון, 28 ביוני 2009

ביקור במרכז לרכיבה טיפולית בישראל - מסלול חינוך מיוחד, שנה א


מאת: מור יוסף סטודנטת שלב"ר, שנה א
מסלול חינוך מיוחד
המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד מסייע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים באמצעות טיפול ברכיבה על סוסים ובאמצעות כלבייה טיפולית ומלווה על ידי צוות מקצועי, מסור ומיומן.

ביום רביעי י"א בטבת תשס"ט מסלול חינוך מיוחד, שנה א, התמחויות שלב"ר (שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה) וקס"ם (קשיים סנסו-מוטורים), יצאו לביקור במרכז לרכיבה טיפולית בישראל בתל מונד. הסטודנטיות יצאו מהביקור בתחושת התפעלות רבה, ונהנו מאוד מהלימוד על העזרים הטיפוליים המצויים במקום ודרך הטיפול בילדים הזקוקים לכך.
"המרכז לרכיבה טיפולית בישראל" הוקם בשנת 1986 בבית יהושע כארגון מתנדבים, שלא למטרות רווח, היחיד מסוגו בארץ. באוקטובר 2000 עברה החווה לביתה החדש והמשוכלל, בתל מונד, דבר שהתאפשר הודות לתרומות הנדיבות.

מטרות המרכז הן:
- לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות להפיק תועלת משיטות טיפול שונות ומגוונות באמצעות רכיבה על סוסים וטיפול באמצעות כלבים;
- להוות מרכז למידה למורים לרכיבה טיפולית ולהעסיק צוות של מורים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ובעלי התמחויות שונות בתחום הטיפולי;
- לתכנן ולארגן אירועים המעודדים את המטופלים ומשפחותיהם לשפר את איכות חייהם.
משחר ההיסטוריה סוסים שימשו לא רק כאמצעי תחבורה אלא גם כסמל למעמד ולעושר. לפני יותר מאלפיים שנה ראה היפוקרטס כי לקצב הליכתו של הסוס יש יכולת רפואית, וכי לרכיבה השפעות חיוביות על אברי הגוף – בעיקר בחיזוק שרירים ובשמירה על תפקודם.
ייחודו של הכלב הוא בהיותו בעל חיים המחזיר אהבה ללא תנאי, ומהווה גורם המקשר בין האדם לסביבה. באמצעות פעילות המספקת חיזוקים חיוביים, ניתן להביא את הילדים המטופלים לשיפורים משמעותיים בתחומי החיים השונים.
צפינו בפעילות שהמדריכים קיימו עם הסוסים. הילדים המטופלים היו עם בעיות קשר וריכוז בפעילות עם הכלבים. הצפייה הייתה בילדי גן ספיבק ברמת גן, ילדים עם נכויות התפתחותיות ומוטוריות קשות. ראינו את החיוך והניצוץ שבעיני הילדים ואת ההנאה שהם הפיקו מטיפול זה.
מומלץ לבוא לבקר במרכז זה; המרכז ישמח לקבל מתנדבים.

נקודה למחשבה-מסע בנבכי המתודות

מאת: טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד


בעשורים האחרונים אנו עדים לתמורות מרחיקות לכת בעולם הטכנולוגיה והמידע. המורה אינו עוד מקור הידע והמידע הבלעדי. מרגע שאלו הפכו נגישים לכל דורש המורה נדרש למיומנויות במגוון תחומים חדשים, ביניהם לשליטה בנבכי עולם המולטימדיה והאינטרנט ובסביבות למידה והדרכה חדשניות, ועליו לגלות גמישות ויצירתיות בהתאם לסביבה החינוכית בה הוא פועל. במטרה למנף יכולות אלו ובניסיון לתת מענה להשבחת המיומנויות הנדרשות, נכתבו מספר ספרים. המעיין בהם עתיד למצוא תועלת ולהיחשף למגוון רחב של מתודות.

הפעלופדיה: אנציקלופדיה לפעילות חברתית המהווה מאגר בלתי נדלה של הפעלות ומתודות בנושאים שונים, המיועדים לחתך רב גילאי ולקבוצות הטרוגניות במסגרת המשפחתית והקהילתית הפורמאלית והבלתי פורמאלית. בכל נושא ניתן למצוא הפעלות מסוגים שונים, כגון פעילויות עיוניות, הפעלות במרחב, הפעלות דרמטיות, טקסים אירועים ועוד. ההפעלופדיה כוללת שנים עשר כרכים ומלווה באינדקס ממוחשב.

הפעלוטף: אנציקלופדיה לפעילות חברתית למשפחה ולגיל הרך המהווה סדרת המשך להפעלופדיה. האנציקלופדיה כוללת חמישה כרכים העוסקים בנושאי מורשת, תרבות ואף בנושאים אישיים וחברתיים. הפעילויות המוצעות מאפשרות התמודדות עם דילמות המעסיקות את הילדים ומתייחסות לפיתוח של כישורים ומיומנויות בגיל הרך, כגון פיתוח חשיבה, כושר ביטוי, יכולת טכנית, כישורי תנועה אחריות ועוד. בכל כרך מגוון מתודות ופינות.

המתודופדיה: אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה המרכזת מאגר רב גווני של שיטות ודרכי הנחיה והפעלה, וכן מודלים ויוזמות ייחודיות מהשדה. האנציקלופדיה מחולקת לארבעה פרקים מרכזיים: פעילויות שיח, פעילויות הדמיה, פעילויות הדגמה ודגמים משלבים. כל פרק מלווה בדוגמאות, בהסברים ובהנחיות ברורות להפעלת כל אחת מהמתודות.
אין לנו אלא לסיים באמרתו הידועה של הרב קוק: "בכל דור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור". לו יהיה זה בבחינת נקודה טובה.

מקורות
גולדברגר דב, הפעלופדיה: אנציקלופדיה לפעילות חברתית, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1994.
גולדברגר דב, הפעלוטף: אנציקלופדיה לפעילות חינוכית חברתית לגיל הרך ולמשפחה, ירושלים: ידיעות אחרונות, 1999.
גלודברג דב, מתודופדיה: אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה, תל אביב: משכל, 2003.

דברים לזכרה של דר' שושנה פרקש זכרונה לברכה


מאת: מרב הרץ, בוגרת המכללה

נדהמתי כששמעתי שדר' שושנה פרקש זכרונה לברכה הלכה לעולמה.
חלפו הרבה שנים מאז שסיימתי את לימודי המתמטיקה אבל את דר' שושנה פרקש ז"ל אי אפשר לשכוח.
היינו קבוצה קטנה של בנות ושושנה ז"ל ליוותה אותנו בכל ארבע שנות לימודינו במכללה.
מעבר להיותה מרצה למתמטיקה , בחסד עליון, היא הדריכה אותנו בעבודה המעשית, נתנה יחס אישי לכל אחת ואחת. אמנם היא היתה כבר דוקטור אבל היא כלל לא התנשאה אלא להיפך- נתנה לנו הרגשה של בית, הייתה מאוד מסורה, תמיד מצאה זמן לעזור לכל אחת ואחת להכין מערכי שיעור, להדריך, לתמוך ולהנחות בכל מה שצריך.
המוטו שלה היה, שאם נדע להבין את הקשיים של תלמידינו – נוכל לעזור להם להתקדם. וכך היא נהגה כלפינו.
היא הייתה אישה רבת פעלים, גידלה משפחה לתפארת והיוותה מודל לחיקוי של אישה נאמנה, אמא מסורה, מרצה ומורה לתפארת והכל מתוך צניעות ענווה ודבקות במטרה.
שושנה ז"ל העמידה דורות של מורות למתמטיקה שרואות את עבודתן כשליחות חינוכית הרבה מעבר לתורת המספרים כי אם ככלי בחינוך ילדי ישראל למידות טובות בבחינת יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.
גם היום לאחר 15 שנות הוראה אני יודעת כי הייתה לי הזכות ללמוד ולהשתלם אצל אישה דגולה אשר הנחילה מאישיותה ומחכמתה עלינו- תלמידותיה, ודרכינו- לדורות רבים של תלמידים.
קשה לנחם את המשפחה על אובדן שכזה. ברם, בזאת תנוחמו, בכך ששושנה ז"ל השאירה בעולם הזה יד ושם בדמות תלמידיה הרבים אשר הולכים לאורה ומחנכים דורות רבים של תלמידים לאהבת תורה ולדרך ארץ לאור הלפיד והזרקור שהיא התוותה לנו. ולאורה נמשיך לילך.
יהי זכרה ברוך.

יום שלישי, 5 במאי 2009

חדש מהמרפ"ד - שיטת מיכא"ל

מאת טלי פרידמן, מנהלת המרפ"ד
אין זה משנה מה גילנו הכרונולוגי וכמה נאורים אנו מבחינה אינטלקטואלית, מדי פעם עלינו לשאול עצמנו עד כמה אנו ממצים את הפוטנציאל הטמון בנו? מוטלת עלינו אחריות בלתי מתפשרת ללמוד את נפשנו ולפתח כושר עמידה שכלי ורגשי, לפי כך המתנה הנפלאה ביותר שנוכל להעניק לעצמנו היא רכישת כלים שיש בהם בכדי לסייע לא רק בעיצוב הזולת, כמחנכים וכהורים, אלא בראש ובראשונה בעיצוב אישיותנו שלנו. שיטת מיכא"ל (מיצוי כישורים אישיים למצוינות) עוסקת בפוטנציאל המנהיגות שבאדם, כל אדם נושא בחובו את הפוטנציאל למצוינות, מימוש פוטנציאל זה מחייב אורח חיים תובעני, ציפיות עצמיות גבוהות,נכונות להשתנות והשתפרות תמידית, נכונות לעבודה קשה, סבלנות וסובלנות. שיטת מיכא"ל הינה שיטת למידה ייחודית שפותחה בישראל על ידי עשרות אקדמאיים מתחומי דעת שונים במשך עשר שנים, היא מיועדת לתלמידי בתי ספר, חיליים ומבוגרים. את השיטה מלמדים מנחים אקדמאיים מצטיינים שעובדים בהנחלת השיטה במקביל לעבודתם המקצועית. שיטת מיכא"ל זכתה בפרסי הקרן הבין לאומית לחינוך בשנים 1988, 1996. עד כה סיימו את התוכנית כמאה אלף איש וזו רק ראשית הדרך. אני תקווה שכל אחת מכן תגלה עולמות תוכן ועניין חדשים ותלמד לגלות את היכולת הטמונה בתלמידיה בילדיה ובעצמה. לו יהא זה בבחינת נקודה טובה.