יום ראשון, 15 במרץ 2015

סוף שבוע באילת למנהלה ולסגל ההוראה

ביום חמישי בבוקר, ראש חודש אדר, יצאו סגל המרצים וסגל עובדי המנהלה במכללת אורות ישראל לסוף שבוע ארוך ומגבש באילת. המשתתפים יצאו בשורה של אוטובוסים אל היעד, תוך עצירה בנקודות נוף קסומות כולל ביקור במו"פ ערבה. למחרת, ביום שישי, ציפתה לכולם הפתעה: אטרקציה "רטובה" ומסעירה – שייט בסירות מהירות וסיור בעין יורקעם. השבת הייתה גדושה פעילות תורנית וחווייתית: פאנל בנושא פתיחות וסגירות בהקשר הפוליטי, החינוכי והחברתי; דברי תורה מעמיקים שנשא פרופ' ישראל ריץ', יו"ר המועצה האקדמית; שיחות מפי הרבנית טפת הלפרין, מרצה במכללה, והרב ישי בוכריס, דיין בבית הדין הרבני ובעלה של ד"ר אפרת בוכריס המלמדת במכללה. בסעודה שלישית שמענו שיעור מפי נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, על מעמדה של העיר אילת בהלכה, ונציג הגרעין התורני באילת סיפר על פעילות הגרעין.
בצאת השבת הונצח האירוע בצילום משותף של כולם.
זכינו לחוויה מיוחדת ולצעד משמעותי לחיזוק הגיבוש ותחושת ה"ביחד" של משפחת אורות ישראל.

תערוכה של כלי הוראה – משחקים

ד"ר אביה גוטמן, ראש מסלול חינוך מיוחד

בתערוכה המוצגת בימים אלה בארונות התצוגה במסדרון בניין יהדות, אנו נהנים לראות שני סוגים של כלי הוראה.
כלי הוראה אלה הם משחקים שסטודנטיות ממסלול החינוך המיוחד והגיל הרך יצרו במסגרת הקורס "מוזיקה ככלי טיפולי", שנלמד על ידי המרצה ד"ר חוה וייס, וכן כלי הוראה לתלמידים לקויי ראייה בקורס "לקויות ראייה", שנלמד על ידי המרצה גב' חגית אופוצ'ינסקי.
הרציונל של המשחק והמוזיקה באמצעות משחקי הקופסה:
1. פיתוח התפיסה השמיעתית-חזותית: משחקים שבהם על הילד לחבר בין מה שהוא רואה, אם זו תמונה או מילה, ובין מה שהוא שומע. הסיוע בחיבור בין מרכיבי השמע והחזות מפתחים את הלמידה;
2. עזרה בשלבי חשיבה שונים: התייחסות למצב שבו הילד נעזר במוזיקה כדי לחלק את ניתוח המידע המובא לפניו. לעתים המוזיקה יוצרת השהיה ומאפשרת לילד לעצור ולחשוב;
3. פיתוח זיכרון שמיעתי: המוזיקה מסייעת לילד לתרגל ולפתח את הזיכרון השמיעתי.
מטרת המשחקים
המשחקים נבנו כדי לתת מענה, בו-זמנית, לרמות לימודיות שונות של ילדים, הודות למוזיקה, שהיא הרכיב המרכזי בכל משחק. לדוגמה: לפני הילדים מונחים לוחות עם תמונות בעלי חיים שאותם עליהם לזהות באופן שמיעתי. ילד שמתקשה, יקשיב לקול החיה המתנגנת, יחפש את הכרטיס עם תמונת החיה ויניחה על גבי תמונת החיה בלוח. ילד שיודע לקרוא, יקשיב לקול החיה ויניח כרטיס עם המילה המתאימה על גבי תמונת החיה המתאימה בלוח. בצורה זו כל ילד יקבל את הלוח ואת הכרטיסיות המתאימות לרמתו הלימודית כשבמקביל המוזיקה זהה לכולם והיא זו המאחדת ומאפשרת לכל הילדים לשחק את אותו משחק בו-זמנית.
כיצד נעשה השימוש במוזיקה?
יש שתי דרכים שבהן נעשה שימוש במוזיקה: האחת, בכלי נגינה, בעיקר במשחקים העוסקים בחשבון; השנייה, במוזיקה מוקלטת, כאשר מדובר בתפיסה שמיעתית חזותית המתאפיינת בזיהוי פריטים. יש משחקים שהמוזיקה מהווה בהם תחליף לקובייה או לכרטיסים.
הרציונל למשחקים ללקויי ראייה ועיוורים
לילדים בעלי לקות ראייה ועיוורון יש פגם באחד מחלקי העין ולכן חדות הראייה ושדה הראייה שלהם נפגעים. אחד הקשיים מתבטא בקושי לראות ולזהות פרטים קטנים מקרוב. כדי שהשילוב החברתי של הילד בעל לקות ראייה או עיוורון יצליח, דרושות לו היכולת והאפשרות לשחק עם בני גילו. לשם כך צריך להנגיש את המשחקים השונים. הנגשת משחקים נעשית על ידי גודל, מרקם, ניגוד, שימוש בחומרי מישוש שונים, צבעים חזקים, הבלטות. בקורס "לקויות ראייה" התבקשו הסטודנטיות להתאים משחקים שונים לילדים בעלי לקות ראייה ועיוורון.
משחקים אלו מונחים בתצוגה, כמו למשל סולמות וחבלים, משחק זיכרון, רברסי, משחקי התאמה, רמי, בינגו, פאזל, דמקה, דומינו.
הסטודנטיות וצוות המכללה מוזמנים להתרשם מהתצוגה, לפתוח את משחקי הקופסה במוזיקה, למשש את המשחקים של לקויי הראייה, ולראות את היצירתיות של הסטודנטיות שיצרו ובנו את כלי ההוראה.

השקת חוברת "דברי הפורים האלה – מגילת אסתר: מדריך לגננת"

מאת לוזית אודסר,
מרכזת ההתמחות לגיל הרך
בערב פורים נערכה בימת עיון בקמפוס אלקנה לרגל השקת חוברת "ימי הפורים האלה – מגילת אסתר: מדריך לגננת", שכתבה וערכה גב' ורד ינאי, מרצה ומד"פית במסלול הגיל הרך במכללה.
חוברת זו היא הניצן הראשון של תכנית מקיפה: "דעת ילד, הוראת יהדות בגיל הרך", תכנית הנותנת את הדעת על צורכי הילד, יכולותיו, נפשו, תחומי העניין שלו, ומתוך כך יוצקת לנפש הילד כבוד רב ואהבה – דעת.
לפני מספר שנים זיהתה גב' ורד ינאי חוסר בחומרי ההוראה בתחומי יהדות המיועדים לגיל הרך בחינוך הממלכתי דתי. על אף שבעבר נכתבו דברים, עדיין קיים חוסר בעיסוק מעמיק המשלב ידע בית מדרשי עם הבנה עמוקה של צורכי הילד, חומר היוצר למידה מעמיקה ומשמעותית הרלוונטית לילדים בגיל הרך. כאשר הוצע הפרויקט לנשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, הוא  הרחיב את ההתכווננות ממענה נקודתי, מכללתי, למענה כלל ארצי שיינתן בשיתוף עם הגב' אסתר חטב, המפקחת הארצית על תחום הקדם-יסודי בחמ"ד, עבור כלל הגננות המחנכות בגיל הרך.
החוברת שיצאה זה עתה לאור היא הניצן הראשון של תכנית מקיפה, "דעת ילד, הוראת יהדות בגיל הרך", תכנית הנותנת את הדעת על צורכי הילד, יכולותיו, נפשו, תחומי העניין שלו, ומתוך כך יוצקת לנפש הילד כבוד רב ואהבה – דעת, דעת עמוקה, אין סוף של תורה. החוברת עוסקת בתיווך של תכני מגילת אסתר לילדי הגן ונועדה לתת לגננת כלים, דרך ורעיונות לסיפור החג בגן; להוסיף, להדגיש ולחדד רבדים של משמעות, רעיונות מרכזיים, ערכים ומסרים שאותם ניתן לצקת לסיפור המגילה בגן, כך שכל רעיון העולה מפסוקי המגילה זוכה להתייחסות, הן ברמת המבוגר הן ברמת הילד.
בימת העיון נפתחה בדברי נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שכאמור זיהה את החזון וידע לפתח רעיון גרעיני לתכנית כוללת. הרב גוטל הצביע על המקצועיות ועל המומחיות הנדרשת בחיבור ובהתאמת רעיונות עמוקים, ערכים ועולם של תורה לילדים בגן. את דבריו המשיך הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת גן ומרצה בכיר במכללה, אשר העניק ליווי וייעוץ תורני הדוק במהלך כתיבת החוברת. הרב אריאל הדגיש בדבריו את הצורך במדריך לגננת שייתן מענה לגננות הרוצות לחנך לערכים בצורה נכונה.
הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, והגב' אסתר חטב, מפקחת ארצית קדם-יסודי בחמ"ד, אשר הייתה שותפה לכתיבת החוברת ולתכנית "דעת ילד", הצביעו על החזון המשותף להנהלת החמ"ד ולהנהלת המכללה, חזון של תחושת שליחות ורצון עז לחבר בין ריבוי תורה ללמידה משמעותית, רלוונטית ותואמת לגיל הרך, מתוך הכרה בחשיבות מתן מענה ייחודי וספציפי לילדים ולמחנכות החמ"ד.
הרב צבי יניר, רב קהילת פנינת גנים בפתח תקווה ומרצה במכללת אורות ישראל, אשר ליווה בייעוץ תורני-פדגוגי את כתיבת המדריך לגננת, עמד על דילמות, לבטים ושיקולי דעת שיש להפעיל בשעת חיבור עולם התורה לעולם הילד.
גב' ורד ינאי, עורכת החוברת, סיכמה את בימת העיון, סיפרה על תהליך הכתיבה והודתה במילים חמות לכל העוסקים במלאכה. גב' ינאי סיימה בתקווה להמשיך ליצור ולפעול בתוכנית דעת-ילד ולהרבות חכמה ודעת לגננות ולילדי ישראל.

"הקול בראש" - ערב הקרנת בכורה לסרטי גמר

בשלהי חודש שבט התקיים בקמפוס אלקנה ערב מרתק של ההתמחות לקולנוע ולתקשורת במכללת אורות ישראל, בניצוחה של מרכזת ההתמחות הגב' פנינה פרנקל. במסגרת זו הוקרנו שני סרטים: "מבוי סתום" – סרט גמר של סטודנטיות שנה א', המבטא את הקולנוע ככלי טיפולי; "הקול בראש" – סרט גמר של סטודנטיות שנה ד', בראשות הבמאית רעות מלמד. סרט זה מלווה את דוד פייגלין ואת התמודדותו עם פגיעת הראש הקשה שנגרמה לו כתוצאה מתאונת דרכים שעבר לפני כארבע שנים. הסרט מתאר התמודדות מיוחדת של בחור צעיר ושל משפחתו, ובעיקר שלו ושל אמו ציפי, סביב סיפור הפגיעה. הסרט חושף את הקשר המיוחד שנרקם בין דוד לאמו, חולת הפרקינסון.
הקרנת הסרט הביאה לידי גמר את העבודה הקשה שנעשתה בשנתיים האחרונות, שנתיים שבהן ליוו היוצרות את המשפחה. כאמור, הסרט הופק בהתמחות לקולנוע ולתקשורת של המכללה, בהדרכת המרצים: הדר קליינמן צדוק, מולי קימל ופנינה פרנקל.
בערב ההשקה היה האודיטוריום בקמפוס אלקנה מלא בצופים ששאבו תעצומות נפש ממה שראו על המסך. באולם נכחו בני משפחתו של דוד פייגלין, ובתום ההקרנה עלו לבמה לקול תשואות הקהל. דוד הציג את ארוסתו והכול שרו להם שירי חתונה. המעמד היה מרגש מאין כמותו.
האב, משה פייגלין, פנה אל הקהל ונשא דברים נרגשים:
"היום צפיתי בסרט בפעם הראשונה. התרגשתי מאוד. אני מודה ליוצרות ומהרהר בקול: מי הוא גיבור הסרט? דוד? ציפי? דוד וציפי? לדעתי – ציפי! [מחיאות כפיים מכל עבר...]. דוד, אתה מספר בסרט שפעם יכולת לפעול והיום לא. ואני אומר לך, דוד: היום אתה פועל הרבה יותר! כמה תפילות שאבת מעם ישראל ואתה ממשיך לפעול! מתחתן עם בחורה מיוחדת... אם התכוונת שהיום אתה רק נפעל – אז זה לא נכון!!! פעם פעלת בדרך אחת והיום אתה פועל בדרך אחרת. זה כל הסיפור... דוד, כמה צריך להודות: לקב"ה, לסביבה, לרופאים, לאימא שלך שעברה ממש לגור בבית החולים...
יצירה, כמו שאמרה פנינה פרנקל, הופכת אותנו ליוצרים ומוציאה מכל אחד מאתנו כוחות של יצירה. יצירה טובה הופכת אותך ליוצר ולמי שדומה יותר לאלוקים! ושותפים לה. אני מקווה שכל אחד ייקח משהו מהסרט ובכך יתקרב יותר לאלוקים...
אודה כי עד היום התקשיתי עם המצלמה והצילומים, כי מצלמה בשבילי הייתה מלחמה. יש לי חשדנות למצלמות, ואני חייב לומר לכן, רעות ויפעה, ש"שיחקתן אותה"! באמת עשיתן יצירה שבע"ה תקרב אותנו ליוצרנו".
הערב נחתם בשיח מעצים של ד"ר ציפי ריין עם נועה הירשפלד, המתמודדת עם קושי אישי-משפחתי: בת פגועה נפשית, וההתמודדות המשפחתית והקהילתית. שיח זה השתלב עם מטרת הערב אשר מעבר לחשיפה הקולנועית הייתה להעלות למודעות את יחס הקהילה לפגועי ראש ונפש.
נקווה שיצירה מהסוג שראינו תמשיך לפרוח במחוזותינו ותיצור תשתית לתרבות ראויה.

פאנל מתמודדות לכנסת במכללת אורות ישראל

ביום שני, י"ב באדר, התקיים בקמפוס אלקנה פאנל מתמודדות לכנסת. השתתפו: ח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד, הרבנית עדינה בר שלום כנציגת ש"ס, יעל פארן מהמחנה הציוני, ח"כ עליזה לביא ממפלגת יש עתיד, ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי ורות קוליאן ממפלגת ובזכותן. מפלגת מרצ סירבה לשלוח נציגה בגלל מיקומו של הקמפוס באלקנה. נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, פתח בדברי ברכה והדגיש בפני מאות הסטודנטיות שישבו באולם את גודל הזכות לבחור לכנסת ישראל של המדינה היהודית. דורות רבים לא זכו לחלום על בחירות לכנסת ישראל בארץ ישראל. מתוך נקודת מוצא זו נפתח הפאנל שאותו הנחתה דיקנית הסטודנטיות, הרבנית ד"ר לאה ויזל.
אחד הנושאים שהועלה לדיון היה מעמד האישה בהיבט הכלכלי, המדיני, החברתי והדתי. הרבנית עדינה בר שלום התייחסה להיעדר ייצוג נשים בכנסת מטעם סיעת ש"ס. לדבריה, בהיעדר דמות תורנית בעלת שיעור קומה, כמו החזון איש שהתיר לנשים להיבחר, אין לצאת נגד הרבנים והסובבים אותם. השינויים נעשים וייעשו מחוץ לכנסת ובמקביל לה. היא הוסיפה שהנושא לא נדון בשעתו על ידי אביה, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ומאז פטירתו עסקנים הסובבים את הרבנים אינם מאפשרים הכרעה כזו. לעומתה, רות קוליאן חזרה ואמרה שאין להשלים עם מצב שבו רק הנשים החרדיות הן שקופות וחסרות ייצוג בכנסת. היא לא התייחסה לשום נושא אחר מלבד הצורך לייצוג נשים בכנסת, שכן לדידה כל יתר הנושאים סובלים דיחוי. יעל פארן ממפלגת המחנה הציוני סיפרה שבביתה שומרים שבת על אף שהיא עצמה חילונית מבטן ומלידה. לדעתה, יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת במקומות מתאימים (היא עצמה אינה נוסעת בשבת). דיון סוער התקיים בין ח"כ לביא לח"כ סטרוק סביב ההתנתקות וברית הזוגיות.
ח"כ חוטובלי פנתה אל הסטודנטיות ואמרה: "אתן הסטודנטיות מתלבטות בין הליכוד לבית היהודי ויחד. חשוב לציין שאין בין המפלגות תחרות, אך בחישוב מתמטי פשוט ניתן להבין כי אם הליכוד לא יהיה גדול הוא לא ימשול. הבית היהודי יהיה מרכיב חשוב בממשלה הבאה שתקום". ח"כ סטרוק הגיבה ואמרה לסטודנטיות ש"הליכוד הוא לא עולם הערכים שבו אתן הסטודנטיות מאמינות. חשוב שאמשיך את פעילותי בכנסת, ולכן חשוב להגדיל את כוחו של הבית היהודי". עוד הוסיפה סטרוק כי "חוק ברית הזוגיות הוא שם-כיסוי לנישואים אזרחיים – רעיון שנשלל לחלוטין על ידי רבני הציונות הדתית שאתם התייעצה מפלגת הבית היהודי, ועל כן נפסל על ידי המפלגה. גישתה של הציונות הדתית היא הבטחת המרחב הציבורי בישראל כמרחב יהודי וממילא אין מקום לסגת מהכלל שנקבע עם קום המדינה ולפיו נישואין יהיו רק כדת משה וישראל". לעומתה, אמרה ח"כ עליזה לביא שהיא נמנתה על מניחי הצעת החוק של ברית הזוגיות, והוסיפה: "על החוק הזה עבדנו חודשים ארוכים ובמהלכם התייעצנו רבות. אני למדתי את הנושא לעומק, ישבתי עם רבנים ועם מומחים ומשפטנים מהאקדמיה. חובתנו לתת מענה ולהסדיר את הנושא. אני יודעת שתהליך זה יתרום גם לביסוסה של הרבנות ולחיזוקה. התחרות תייעל. לצערי, אני פוגשת לא מעט זוגות אשר בוחרים להינשא שלא באמצעות הרבנות. התנגדות לחוק כמוה כהתעלמות מבעיה של עשרות אלפי ישראלים, שחלקם פסולי חיתון באשמתנו משום שלא הסדרנו כבר לפני שנים רבות את נושא הגיור". בסיום הפאנל הופנו למתמודדות שאלות והוצג להן שאלון עמדות שהוכן על ידי הסטודנטיות.
בחיתום הפאנל אמר הרב פרופ' נריה גוטל בשם הרב קוק: "אוי לה למפלגה שסבורה שכל הצדק אתה". הוא הודה למתמודדות ובמיוחד לגב' יעל פארן ש"הגיעה לגוב הלביאות ולא לבית הטבעי שלה, והשמיעה את עמדתה". הרב הביע הוקרה לסטודנטיות שהפגינו נימוס וסובלנות כלפי כל המתמודדות שהתארחו במכללה.
נושאים רבים הועלו לדיון ורבים עוד יותר נשארו ללא התייחסות בשל מגבלות הזמן, אולם המטרה המרכזית של הפאנל הושגה: בקרב הסטודנטיות התעורר דיון ער בסוגיות ציבוריות חשובות ואף התחזקה מידת המעורבות וההתעניינות בנעשה בשדה הפוליטי. דיונים בין סטודנטיות המשיכו להישמע במסדרונות המכללה זמן רב לאחר האירוע ואף במהלך השיעורים שאחריו.