יום רביעי, 28 בינואר 2015

פרויקט ייחודי לזוגות צעירים בקמפוס אלקנה

מאת נעמי שפנגלט,
מרכזת רווחת הסטודנטיות

בעקבות הגידול המבורך והמשמעותי של מספר הסטודנטיות בקמפוס אלקנה השנה, ביניהם זוגות נשואים רבים, נוצר אתגר רציני למכללה במציאת פתרונות דיור. אחר בדיקת אפשרויות שונות החליטה המכללה להסב את בניין צימברקנוף, שבמקורו נועד לשרת את ציבור הסטודנטיות הרווקות, לבניין של 6 דירות מרווחות לזוגות צעירים.
המכללה השקיעה משאבים רבים בהכנת הדירות למגורים, כולל התקנת מטבח בכל יחידה והזזת קירות. הבניין מוכן והזוג הראשון נכנס לגור בו בחנוכה. שאר הדירות יתאכלסו בע"ה בחודש הקרוב.
זה המקום להודות לנשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל ולסמנכ"ל התפעול, מר יניב דוד וצוות התפעול, על המאמצים הגדולים לזרז את האכלוס.
בתמונה: ליאור שרים, הדיירת הנשואה הראשונה בבניין.

מכללת אורות ישראל בקיסריה

מאת ד"ר איל דודסון,
ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל

אמרו חכמינו: "קיסריה וירושלים: אם אמר לך אדם חרבו שתיהן – אל תאמין; ישבו שתיהן – אל תאמין; חרבה קיסרי וישבה ירושלים – אל תאמין; חרבה ירושלים וישבה קיסרי – תאמין" (בבלי, מגילה ו ע"א). רצו לומר: קיסריה וירושלים הם שני יישובים שביטאו בתקופה הרומית ניגודיות מוחלטת בתרבותם ובצביונם. ירושלים היא עיר המקדש, הטהרה, האבן; קיסריה היא עיר האלילות הרומית, החולין, החול. לאחר שחרבה ירושלים הפכה קיסריה לבירתה של ארץ ישראל.
הסטודנטיות לתואר ראשון במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, יצאו ביום של שמש חורפית לסיור בקיסריה. הסיור הודרך על ידי סטודנטיות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל. היה זה שיאו של תהליך הכנה ממושך שבמהלכו שקדו הבנות על לימוד תוכני האתר ועמלו על השיטות להעביר את מסריו. את התהליך הובילה גב' נעמה בינדיגר, ממרצות ההתמחות ללימודי ארץ ישראל. הסטודנטיות צללו אל סודותיה של קיסריה. הן למדו על תולדותיה, על המלך הורדוס – אבי העיר, על אופייה הרומי שהתבטא בתאטרון, במקדשים האליליים ועוד, על פלאי הטכנולוגיה העתיקה שהושקעו בבניית הנמל ובמערכות לאספקת המים, על חיי היהודים בעיר בדורות שלאחר החורבן, ועוד.
הסיור המכללתי מתקיים מדי שנה וכלול בחובות הלימודים. מכללת אורות ישראל רואה ערך עליון בהנחלת הקשר העמוק של עם ישראל לארצו בקרב תלמידיה, והסיור מהווה מרכיב חשוב במגמה זו.

סטודנטיות ההתמחות לאנגלית ביום עיון וסדנה על הוראה דיגיטלית ומיומנויות המאה ה-21

מאת ד"ר ויטלא ארזי,
ראש ההתמחות לאנגלית

ההתמחות לאנגלית קיימה לסטודנטיות יום עיון וסדנה מעשית שהתמקדה בתחום החדשני והמעודכן ביותר של הוראה דיגיטלית ומיומנויות המאה ה-21, ויישומם בהוראת השפה האנגלית.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בעולם החינוך והפדגוגיה שמטרתם להתאים את מערכת החינוך למציאות של החיים במאה ה-21, ולהקנות לתלמידים ערכים, ידע, מיומנויות וכלים החיוניים להתמודדות עם אתגרי העידן החדש.
משרד החינוך הגדיר ארבעה תחומים מרכזיים הנוגעים למיומנויות המאה ה-21, והבאים לידי ביטוי גם בתכנית התקשוב הלאומית. תחומים אלו הם:
(א) דרכי חשיבה; (ב) דרכי למידה ועבודה; (ג) אמצעי למידה ועבודה; (ד) חיים בעולם.
עוד טרם לידתה של "תכנית התקשוב הלאומית" של משרד החינוך, קידמה ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל את תחום הלמידה המתוקשבת והדיגיטלית. המכללה השקיעה בפיתוח מעבדה לשונית חדשנית; מתקיים קורס מחשבים מתקדם ייחודי להוראת אנגלית שבמסגרתו התקיימו גם שיעורי למידה שיתופית עם עמיתים בישיבה יוניברסיטי בארה"ב, ועוד.
יחד עם זאת, ההתמחות רואה צורך ביצירת חיבור עדכני ביותר למציאות ההוראה בפועל ולחזון העומד בבסיס תכנית התקשוב הלאומית. המטרה היא שהבוגרות שזה עתה סיימו את הכשרתן תוכלנה להוביל ולהנהיג תהליכים אלו, הלכה למעשה, בבתי הספר שבהם תועסקנה. לאחרונה החליט משרד החינוך כי במסגרת תכנית התקשוב תשע"ה יש לקדם תהליכי תקשוב בבתי הספר "במטרה להפכם לארגונים מתוקשבים, זאת בדגש על הטמעת פדגוגיה חדשנית ופיתוח אוריינות דיגיטלית במגוון תחומים המקוונים להשבחת תהליכי הוראה, למידה והערכה ותהליכים חברתיים-שיתופיים".
יום העיון במכללה, ביזמתה של ד"ר חיה כץ, מרצה למתודיקה ומדריכה פדגוגית בהתמחות לאנגלית, עסק ב"תכנית התקשוב הלאומית" וב"מיומנויות המאה ה-21" באופן ממוקד ויסודי. המרצה האורחת הייתה הגב' שרה וויסברג, מרצה מטעם משרד החינוך בהשתלמויות למורים בתחום התקשוב.
עסקנו בשאלות עקרוניות הנוגעות למהות בית הספר המתוקשב, להיבטים פדגוגיים כלליים הנוגעים להוראה המתוקשבת, בצורך בתכנון מושכל של שילוב התקשוב בלמידה, בהיבטים של למידה שיתופית ועוד.
בצד המעשי-יישומי התנסו הסטודנטיות במגוון רחב של כלים דיגיטליים המתאימים במיוחד להוראת שפה בכלל ולהוראת השפה האנגלית בפרט (לוח דיגיטלי, קומיקס דיגיטלי, אנימציה, הכתבה ועוד). במהלך ההתנסות התייחסנו להנחיות משרד החינוך, כגון למידה שיתופית, יצירתיות וחדשנות, אוריינות מידע, הכרת השונה ועוד. דגש מיוחד הושם על היכרות עם תבנית מערך השיעור הדיגיטלי תוך הצגת דוגמה של יחידת לימוד באנגלית, הבנת הרציונל שלה וניתוח מרכיביה.
הסטודנטיות שמילאו את המעבדה הלשונית עד אפס מקום סיימו את הסדנה בתחושה של התרגשות מחוויה לימודית מרתקת ומעשירה, וכתרגיל סיכום הן התבקשו להכין יחידת לימוד דיגיטלית בנושא השמיטה.
ציפי שרייבר, סטודנטית שנה ג, כותבת: "זכיתי להשתתף בסדנת הכלים הדיגיטלית. אני מרגישה שמעבר לכך שנהניתי והתעשרתי בכלים להוראה יצירתית ומהנה, אני חושבת שבעידן של היום זה קריטי שמורות ידעו להשתמש בטכנולוגיה על מנת להגיע לתלמידים שבעצם מעבירים את מרבית הזמן שלהם מול המסך. בסדנה זו ראינו שאפשר ללמד תלמידים בשימוש המחשב ובצורה הזו הם ירגישו שהם נהנים אך בעצם לומדים המון".
ההתמחות לאנגלית תמשיך ביישום ובהטעמה של הרעיונות שעלו בסדנה הן בקורסי המתודיקה הן בעבודה המעשית.

סיור בחווה הטיפולית בתל מונד

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד

סטודנטיות המסלול לחינוך מיוחד, שנה א (אלקנה), קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן לשפר את היכולות הפיזיות והמוטוריות, את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי של מגוון המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים במוגבלוּת שכלית, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים, לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים, ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של חלקי גוף רבים: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן, ולמעשה כמעט כל השרירים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה.
כן מעניקה הרכיבה על הסוס ביטחון עצמי למטופל שלרוב הוא מובל ולא מוביל. כאן, למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות מלווים, לרוב מתנדבים, כל מטופל במהלך רכיבה מרגיש כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר – הוא בעל השליטה.
בכלביה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ומאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונליות נכשלו. כל זאת נעשה בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים. ראינו ממש איך הכלב מתרגש ושמח כשרואה את הילד שלו, ואף מלקקו בפנים או בידיו.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו משובבי לב ונפש. השילוב של המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות במקום, והסרט שהוקרן על החווה, הביאו להנאה מרובה. כפי שציינה אחת הסטודנטיות: "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

סיור של המכון הגבוה ללימודי חינוך ואמונה ביישוב טלמון ומפגש עם בת-גלים שער

מאת הרב יונה גודמן,
ראש המכון הגבוה ללימודי חינוך ואמונה בימינו

בערב חורפי סוער יצאו סטודנטיות המכון ללימודי חינוך ואמונה, בראשות הרב יונה גודמן, לסיור ביישוב טלמון ולמפגש עם בת-גלים שער, אמו של גיל-עד הי"ד. ערב העיון התחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון סיירו הבנות ב"חאן" רב ממדים שבנה הנוער של טלמון במו ידיו במשך ימי הקיץ הארוכים, בתקופת החיפושים והאבל ובעת מבצע צוק איתן. המפגש עם המקום יצר דיון עומק על דרכים שבהן ניתן לתעל ולכוון אנרגיות של נוער בעת שהוא סוער ונסער.
בשלב השני התקיים מפגש ודיון עומק עם רב היישוב טלמון, הרב רמי ברכיהו. הוא שיתף את הבנות באתגרים הייחודיים שאִתם הוא נפגש כרבה של קהילה שהתמודדה עם ימי ספק ועם אסון כה כבד. הוא שיתף את הבנות בשיקולים שהובילו לבחירת יאיר לפיד לשאת הספד בהלוויה (בין השאר, "כדי להראות שהרצון ליצור חיבור בין בעלי פלוגתא לא נבע רק ממצוקת ימי החיפושים"). למותר לציין שהדברים עוררו דיון רחב ועקרוני...
השלב האחרון, שהיווה שיא בביקור, היה שיחה של בת-גלים ואופיר שער בסלון ביתם. ההורים דיברו בצורה גלויה על ימי הקושי ועל דרכי ההתמודדות; סיפרו על גיל-עד ועל המפגש החי עִם עַם ישראל בשעותיו היפות. המפגש המרגש הסתיים בדיון בשאלה מה כל אחד מאִתנו יכול וצריך ללמוד מהקיץ האחרון בכלל ומעוצמות האחדות בעם ישראל שהתגלו בו בפרט.

יום חמישי, 1 בינואר 2015

על בימת העיון בחודש כסלו

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל,
דיקנית סטודנטיות (אלקנה) ולימודי החוץ


"הנרות הללו אנו מדליקים
כמו הילדים המתוקים שאנו מולידים,
אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות
אבל משם זה רק תפילות.
ואין לנו רשות להשתמש בהם (להתאכזב מהם)
רק לאהוב בלבד
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם –
בזמן הזה (בסבך הזה).
ריבונו של עולם, בורא מאורות ואדם.
עזור לנו להבין עד כמה גדולים ומאירים הנרות שנתת לנו.
ותן בנו הכוח לאהוב אותם ללא תנאי, ולהיטיב עמם ואותם,
שיוכלו לעמוד איתן מול רוחות עזות הנושבות בחוץ.
שידעו הם עצמם, שכל אחד ואחד מהם
יכול להאיר עולם"

בהשמעת קטע מהשיר הנ"ל שכתבו חנן והדס בן ארי פתחתי את בימת העיון שהתקיימה במכללה בערב חנוכה ועסקה בנושא: "הנרות הללו שאנו מדליקים – על תפקידנו כמורות בהכנת תלמידינו לאתגרי החיים". יום העיון עסק בתפקיד המורה כ"מורה לחיים", על כל המשתמע מכך. הרציונל שלפיו נבחרו תוכני יום העיון והמרצים הוא תפיסת תפקיד המורה ככולל התייחסויות לכל תחום מתחומי החיים ובהיותו דוגמה חיה בהליכותיו. תפקידו אינו מתמצה בהעברת ידע. רק כך עתיד הוא לשמש דמות משמעותית ורלוונטית לחייו של המתחנך על ידו ויצליח לסייע בידו לסלול את דרכו הייחודית.
כאשר זכה אלבר קאמי, הסופר הצרפתי, בפרס נובל הנכסף הוא פנה בדברים נרגשים אל מורהו מבית הספר היסודי ואמר:
"מר ז'רמן היקר,
נתתי להמולה שהקיפה אותי בימים אלה לשכוך מעט ועכשיו אני פונה אליך, לומר לך דברים שיוצאים מן הלב. חלקו לי כבוד גדול מדיי, שלא רדפתי ולא ביקשתי לי. אבל כשקיבלתי את הבשורה, הראשון שחשבתי עליו, אחרי אמי, היית אתה. בלעדיך, בלי היד החמה הזאת שהושטת לילד הקטן העני שהייתי, בלי תלמודך, והדוגמה שנתת, לא היה קורה דבר מכל אלה. אינני עושה עניין גדול מסוג זה של כבוד, אבל זו הזדמנות, מכל מקום, לומר לך מה היית, ועודך בשבילי, ולהבטיח לך שמאמציך, עבודתך, והנדיבות שהשקעת בה, עודם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים, שלמרות שנותיו לא חדל להיות תלמידך המכיר לך טובה. אני מחבק אותך בכל כוחי".
האדם הראשון שעליו חשב קאמי ברגע מרגש זה היה מורהו בבית הספר היסודי. המחנך שימש עבורו עמוד אש שהוביל אותו אל הצלחותיו בחייו כבוגר, ומן הסתם ברגעי התלבטות חשב בינו ובין עצמו מה היה אומר על כך מר ז'רמן. הוא קיבל ממנו הרבה מעבר לידיעות אקדמיות. משהו ביחסו המיוחד שבה את לב תלמידו שהלך אחריו.
בימת העיון, בהשתתפות למעלה מארבע מאות סטודנטיות, הוקדשה כולה לנושא תפקיד המורה בהכנה לחיים ולשאלה איך יהפוך המורה למשמעותי כמו מורהו של קאמי. בחלקה הראשון נשא הרב יונה גודמן, ראש תחום חינוך אמוני במכללה, הרצאה אור קולית. הוא פרס בדבריו דרכים מגוונות שבהן כל מורה מקצועית צריכה ויכולה לשמש כדמות חינוכית משמעותית בעיני תלמידותיה. הרב יונה הדגים במגוון גדול של תחומים כיצד יכולה מורה לסייע לתלמידה לטפח את עולמה הערכי-רוחני-נפשי. זאת, בין השאר, בקשרים האישיים עם התלמידה, באופן ניהול הכיתה, בתכנים המועלים דרך השיעורים הנלמדים, בהתייחסותה לאירועים אקטואליים ועוד.
בהמשך, התפצלו הסטודנטיות לסדנאות לבחירה במגוון רב של נושאים המדגימים קשת רחבה של הקשרים שיש בהם מקום להתייחסות חינוכית של המורה. היחידות כללו מפגש עם ד"ר תמירה פיינסילבר, רופאת משפחה המתמחה בגיל ההתבגרות ובבעיות אכילה. שיחתה עסקה בנושא: "נפלאות גיל ההתבגרות: בין גדילה וצמיחה להפרעות אכילה" והתמקדה בתפקיד המורים בהקשר של התייחסות בריאה אל שינויים גופניים בגיל ההתבגרות ואיתור התנהגויות הדורשות הפניה לטיפול. הרב ראובן ספולטר העביר סדנה פעילה בנושא: "איך ללמד הלכות שימושיות?". הסדנה כללה שימוש בכלים ובמיני ירקות והדגימה איך מכשירים לשמירה על כשרות בדרך מרתקת ויישומית. סדנאות נוספות שהוצעו לסטודנטיות היו מתחום הייעוץ: הרבנית יעל פוזן עסקה בנושא החשוב: "איך נלמד את תלמידותינו לקבל החלטות באופן מושכל?" וגב' שלומית שוגרמן התייחסה לאסרטיביות ולשאלה "איך נדריך את תלמידינו לעמוד על שלהם מבלי לפגוע ומבלי להיפגע". ד"ר ציפי ריין, פסיכולוגית המלמדת במכללה ומייעצת בנושאי זוגיות, שוחחה על חינוך לחיים בזוגיות, נציג של ארגון "פעמונים" הרצה על "חינוך לניהול כלכלי נבון" ואף התקיימה סדנת זומבה תחת הכותרת "חינוך גופני כדרך חיים". הסטודנטיות נטלו חלק פעיל בכל אחת מהסדנאות. מרחיב את הלב היה לראות את הכמות הגדולה של המשתתפות, כשכל אחת בחרה את הנושא הקרוב ללבה מתוך מגוון כה רב של אפשרויות. הגיוון הותיר רושם של רוחב הנושאים הרלוונטיים לעבודתנו החינוכית ואף הותיר טעם של עוד.