יום רביעי, 30 ביוני 2010

השבעה של פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל

בשם מכללת אורות ישראל אנחנו שולחים את תנחומינו העמוקים למשפחת טויטו, לגב' דינה, לרב אוריאל ולבת עתירה שמיר בהילקח הבעל-האב, הרב פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל. פרופ' טויטו שימש יו"ר המועצה האקדמית של המכללה במשך שנים רבות, לימד תנ"ך ועמד בראש ההתמחות למקרא וספרות חכמים בלימודי תואר שני. פרופ' טויטו זצ"ל היה תלמיד חכם צנוע ועניו, ודמות נערצת על הסטודנטיות. החלל שהוא מותיר אחריו גדול מאוד.

השבעה בבית משפחת טויטו, רחוב מגדל דוד 1, אלקנה, עד יום שישי.

יום שני, 28 ביוני 2010

"בייביסיטר מרובע"

ד"ר דבורי הנדלר, מרכזת מגמת תקשורתביום האחרון של שנת הלימודים, כ"ז בסיוון, נערכה מסיבת יום עיון לכלל הסטודנטיות במגמת תקשורת שנתונים א–ד.
ליום זה הוזמנו בוגרותינו שהגיעו בהתלהבות. היום עסק בילדים ובמדיה, באפיונים, בסכנות וביתרונות וזאת לקראת ימי הקיץ שבהם הצפייה מוגברת. למורים ולהורים תפקיד מתווך במתן כלי צפייה.
את היום פתח הרב פרופסור נריה גוטל בדברי ברכה ולאחר מכן נפגשנו לשיח סביב שולחן עגול עם הרב עמנואל שילה – עורך עיתון "בשבע", עם אסי מערוץ "מאיר" – תסריטאי ושחקן, ועם מולי קימל – מרצה לקולנוע בהתמחות ויוצר סרטי DVD לילדים בנושא פרקי אבות עם הרב בני לאו.
"במה כדאי שילדינו הקטנים יצפו?".
מהדיון עלה כי יש אפשרות לצפות בתכניות כגון אלה המוצגות בערוץ "הופ", ערוץ לא מגזרי לילדים, ובערוצי ילדים כלליים נוספים שיש בהם תכניות איכותיות. אולם הם הביעו את משאלתם לראות מסך טלוויזיוני ואינטרנטי שהדמויות המשתתפות בו הן עם כיפה ועם שביס, כאלה שייראו כילדינו וכהורינו.
מסך כזה עשוי לשמש חוויה מרתקת עבור הצופים הצעירים ומקור להזדהות.
שאלות שנשאלו על ידי כלל המשתתפים עסקו בשאלה מהי הפקה ייחודית בעלת צביון השייך לציבור הדתי לאומי, שאלת ייצוג דמויות, הנרטיב העלילתי, התכנים, עלות וגיבוי ציבור בררני במיוחד – ציבור חרד"לי, דתי לייט ותורני.
במהלך המפגש צפינו בקטעים מתוך ערוץ "מאיר" לילדים שבו אסי בעצמו הציג דמות בעלת שני פנים: זו הפועלת על פי מותר ונכון והשנייה המתנהלת ומגיבה מתוך שלל רצונות ודחפים. משל ליצר "הטוב" מול היצר "הרע".
מולי קימל הציג קטע מתוך קלטתDVD שיצר ושמוצגות בה שתי בובות חביבות מאוד, לומדות ושואלות את הרב בני לאו בסוגיות העוסקות בפרקי אבות. הכול מלווה בשירה ובמוזיקה כאמצעי להחדרת אהבה למקורותינו.
שלומית שוגרמן נתנה טיפים לצפייה ביקורתית והדגישה ש"על המחנכים ועל ההורים מוטלת אחריות לתווך את החומרים" בעיקר בנושא החדשות. אין להשאיר את המידע גולמי כי אז המשמעות עלולה להיות בעלת נזק לנפש הרכה של הילד. מיקומו של המידע המעובד בתודעה עשוי לאפשר לילד לחיות בשלום ובנוחות נפשית עם אקטואליה קשה.
בסיום המפגש שיתפו אותנו הבוגרות בניסיונן העשיר והמקצועי ופרסו בפנינו את כוח ההוראה החזק, הרלוונטי, האקטואלי והמרתק של תקשורת וקולנוע, הכולל גם הפקות יצירתיות בקרב תלמידים מאוכלוסיות שונות.

סיור בבית חולים "שערי צדק" עם בנות המצוינות

הרב אוריאל טויטו, מרכז תכנית המצוינות

בקורס אתיקה רפואית נוגעות בנות המצוינות במקום שבו הרפואה נפגשת עם ההלכה, האתיקה והמוסר. בסיור בבית החולים "שערי צדק" הן למדו גם כיצד מתמודדים עם פירות המפגש הזה בעולם הרפואה המודרני.

מזה עשר שנים פועלת במכללת אורות ישראל תכנית לבנות מצטיינות. הסטודנטיות מתקבלות לתכנית על בסיס מצוינות אקדמית במטרה לרכוש כלים ויכולות לממש את המצוינות האקדמית שלהן, לתרגמה למעשה ההוראה וליישמה בתחום החינוך. לצד כלים חינוכיים ומתודיים שולבו בתכנית קורסים להעשרת עולם הדעת של המשתלמת, מתוך מחשבה שהידע של המורה הוא הכלי הראשון שבו הוא משתמש בתהליכי הוראה והחינוך. קורסים אלה מפגישים את הסטודנטיות עם תחומי ידע שונים העולים, אם על ידי התלמידים אם על ידי האירועים החדשותיים וכדומה, על שולחנו של המורה והמחנך.
קורס העוסק באתיקה רפואית ומועבר על ידי פרופ' מנחם שלזינגר והרב מנחם שחור, נוגע במקום שבו נפגשת הרפואה עם ההלכה, האתיקה והמוסר. למותר לציין שבעולם שבו התקשורת והאינטרנט פועלים בעצמה רבה, התלמיד נחשף שוב ושוב לשאלות מעין אלו, אם סביב דיון על תרומת איברים אם סביב נושאי היריון ולידה (הפלות) אם סביב מחלות סופניות ועוד.
הקורס הוא בעיקרו פרונטאלי. במסגרתו נערך סיור בבית החולים "שערי צדק" בהדרכת מרצים ממכון שלזינגר. הבנות נפגשו עם העוסקים במלאכה – הרופאים והאחיות, ושמעו על ההתמודדויות ועל הפתרונות המוצעים היום במערכת הרפואה בכל הקשור לזוגיות, להיריון וללידה.
הסיור כלל הרצאה בנושא טיפול תרופתי לכלות לפני החופה והרצאה נוספת על התאמה גנטית בין בני זוג. הבנות למדו על הגנים שהם כנראה נושאי מחלות ותהליך זיהויים, על הטיפול התרופתי הניתן למניעת מחלות עתידיות, על התאמה בין בני זוג מבחינה גנטית ועל התמודדות עם בני זוג ששניהם נשאים.
במחלקת הפריה חוץ גופית הן למדו על שלבי הטיפול תוך הבנת הדרך שאותה נדרשים לעבור זוגות רבים בדרכם להיריון וללידה וכיצד מיושמים הדברים בפועל.
הרצאה נוספת עסקה בהפעלת בתי חולים בשבת ובמועד. השאלה כיצד מפעילים מערכות שלמות שכולן פועלות תוך חילול שבת, על פי גדרי ההלכה, אינה פשוטה ומזמינה את מנהלי בית החולים ואת הפוסקים למגוון פתרונות יצירתיים הן מבחינה הלכתית הן מבחינה טכנולוגית ומדעית.
התגובות לסיור היו מצוינות. התחושה היא כי נפתח כאן חלון לעולם חשוב ומרתק שספק אם יוכלו הבנות לפגוש אותו במקום אחר.


"רוץ בן סוסי" - המרכז לרכיבה טיפולית

ד"ר אבי'ה גוטמן, ראש המסלול לחינוך מיוחד והתמחויות קס"ם ושלב"ר

המסלול לחינוך מיוחד, שנה א, התמחויות קס"ם ושלב"ר, קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל-מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן שיפור היכולות הפיזיות והמוטוריות ושיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי של המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים בפיגור שכלי, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של כמעט כל חלקי הגוף: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן ולמעשה כמעט כל האיברים השריריים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה. הרכיבה על סוס מעניקה ביטחון עצמי למטופל שלרוב זוכה להיות מובל ולא מוביל. למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות המלווים כל מטופל במהלך רכיבה, מרגיש המטופל כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר הוא בעל השליטה.
בכלבייה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ועם מאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונאליות נכשלו, בעיקר בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו מרחיבי לב ונפש. שילוב המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות בחווה הביאו להנאה מרובה, כפי שציינה אחת הסטודנטיות "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

יום חמישי, 10 ביוני 2010

נגה להקת מחול

מכללת אורות ישראל שמחה להזמין אתכן להופעת הבכורה של נגה להקת מחול, להקה מקצועית של בוגרות המסלול במכללה. נגה להקת מחול נוסדה בשנת 2009 על ידי גב' טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול ותנועה. מטרת הלהקה היא ליצור מסגרת מקצועית ייחודית לכוריאוגרפיות ולרקדניות שומרות מצוות הרואות במחול דרך חיים והגשמה אישית מקצועית, ומאפשרת ליוצרות עצמאיות לפתח ולטפח את הדיאלוג בין ערכי היסוד והקניין הרוחני שמהן הן יונקות לביטוין האמנותי האישי. הדיאלוג בין העולמות מהווה קרקע פורייה ליצירה אמונית אמנותית חדשה ולעולם מחולי ייחודי הנרקם אט אט כחלק מעיצוב חיי התרבות והרוח בחברה הדתית בפרט ובחברה בישראל בכלל. גב' פרלשטיין היא המנהלת האמנותית של הלהקה, והכוריאוגרפית – גב' שרונה פלורסהיים, מצוות המסלול במכללה. הלהקה פועלת במכללת אורות ישראל המהווה עבורה בית ליצירה ולהמשך התפתחות מקצועית.

הופעת הבכורה של הלהקה כוללת שלש יצירות מחול של בוגרות המסלול, ציונה יחזקאל, אפרת נחמה ואביטל בן גד, המביאות לידי ביטוי הווי מעולם החוויה של נשים דתיות בזמן הזה.
בואו להשתתף בערב מהנה!

בין חֵרות לחָרות

מאת אשר פרשני
משנה מינהלי
כמדי שנה חגגנו גם השנה על מדשאות המכללה את הסעודה השנתית "בין חֵרות לחָרות", אירוע המשלב ומציין את הקשר בין יום ירושלים לחג השבועות.


מאות סטודנטיות, מרצים ועובדים מקמפוס אלקנה ומקמפוס רחובות ישבו בצוותא סביב שולחנות עגולים ותחת שמשיות לבנות לסעודה חגיגית, במזג אוויר נפלא ובמראה נהדר של הפנינג.
לאחר הסעודה כונס הציבור באודיטוריום שהיה מלא מפה לפה.


פתח את הטקס מר ציון ששון, המנחה המיתולוגי של המכללה, בקריאת פרק תהלים ובדברי שבח ליום ולמכללה.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, נשא דבר תורה ושילב בו דברים על חשיבות היום. הוא איחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לפרופ' אלעזר טויטו, שנהג להשתתף בטקס זה מדי שנה בשנה.
הגב' אסתי רון, חברת הוועד המנהל של המכללה, דיברה על הקשר ועל הזיכרון לבתה ציפי ז"ל שעל שמה הוקמה קרן מלגות לטובת סטודנטיות נזקקות במכללה.
לקראת תום החלק הראשון צוינו לשבח עבודות סמינריון מצטיינות. במקום השלישי זכתה טלי-הודיה ריכטר שכתבה על "קבלת שבת"; במקום השני זכתה חן גרוס שכתבה על "שלוש נשים חכמות בספר שמואל"; במקום הראשון זכתה מעיין כץ שכתבה על "חלקם של מנהיגי האומה, רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל, בשיקום האומה לאחר חורבן בית שני", והרצתה בטוב טעם על עבודתה. בתכנית האמנותית הופיעה משפחת ואך, משפחה גדולה, איכותית ומרשימה שהיטיבה לשיר ולנגן בשילוב קטעי קישור הולמים, להנאתם הרבה של הצופים.

יום רביעי, 9 ביוני 2010

ללמוד וליהנות במסלול הגיל הרך

מאת ד"ר עידית ליוש
ראש מסלול הגיל הרך


ביום ג', כ"ט בניסן, יצאו הסטודנטיות במסלול הגיל הרך לסיור לימודי.
הסיור נפתח בביקור במפג"ש, מרכז פעילות טיפולי בגוש שילה, שניתנים בו טיפולים בתחומי ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפול רגשי בתנועה, באמנות, במוזיקה ועוד. במקום קיים חדר תחושה, "סנוזלן".
מטרתנו הייתה לחשוף את המחנכות המתכשרות למגוון של טיפולים פרא-רפואיים שניתנים לילדים צעירים, על מנת לעזור להם להתמודד עם קשיים פיזיולוגיים, רגשיים חברתיים וכדומה. במהלך השיחות במפגש התברר לנו כי למחנכות בגיל הרך יש תפקיד חשוב לפחות בשלושה שלבים מהותיים בתהליכי האבחון והטיפול:
1. איתור הילדים בעלי הקשיים והפנייתם לאבחון. פעמים רבות המחנכת, לאור הכשרתה המקצועית, היא זו שמזהה את הילדים המתקשים. היא המומחית שיכולה להשוות בין התפקוד של ילדים שנמצאים באותו שלב התפתחותי ולזהות את הילדים שהתפתחותם אטית או לקויה בהשוואה לשאר הילדים בני גילם.
2. מילוי דו"ח. גם במקרה שההורים הם אלו שפנו לאבחון מלכתחילה, הם מתבקשים להביא דו"ח מהמחנכת, המומחית להתפתחות הילד. הגננת או המורה בכיתות היסוד בבית הספר רואה את הילד בעיניים מקצועיות, בפעילויות מגוונות, במשך חמישה ימים בשבוע לפחות ויש לה ידע רב על המיומנויות, על היכולות ועל רמות הביצוע של כל ילד.
3. המשך טיפול. לאחר האבחון הילד מופנה לקבלת טיפול מתאים. הוא מקבל את הטיפול מידי איש המקצוע פעם בשבוע, במשך כ-45 דקות בלבד. המחנכת, שמקבלת הסבר מהמטפלים, היא זו שיכולה להמשיך את התרגול ואת האימון בגן או בכיתה ולקדם את הילד במהלך כל השבוע.
לאחר שיחת פתיחה מחכימה ומרגשת עם ציפי פישר, מנהלת המפג"ש, התכבדנו בכיבוד קל והתפצלנו לשתי סדנאות: קבוצה אחת שוחחה עם מרפאה בעיסוק וראתה הדגמה של טיפול על אחת הסטודנטיות; הקבוצה השנייה פעלה עם בת שבע סדן בתרפיה באמנות. הסטודנטיות יצאו נפעמות משתי הסדנאות.
במהלך הביקור נכנסנו בקבוצות קטנות לחדר ה"סנוזלן". הסנוזלן הוא חדר לגרייה רב-חושית. הוא משמש חלק ממרחב טיפולי ומאפשר לקיים פעילות בשילוב של אקטיביות ורגיעה. מדובר בחדר המעוצב בצורה ייחודית ומכיל ציוד המעורר את חוש הריח, השמיעה, המישוש, הראייה והתנועה, מתוך נעימות ורכות. החדר נעים ומרגיע עד כי חלק מהסטודנטיות, אם רק היינו מאפשרות זאת, היו נשארות בו עד היום.
אחד הטיפולים המוצעים במפג"ש הוא רכיבה טיפולית. בהמשך הסיור הגענו לחוות רכיבה טיפולית בגבעת הראל. מנהל החווה, דניאל בן נון, שוחח אתנו על מטרות הרכיבה בהקשרים טיפוליים:
בהיבטים מוטוריים: חיזוק חגורת הכתפיים, שיפור שיווי משקל, קואורדינציה ועוד; בהיבטים רגשיים: חיזוק הביטחון העצמי, ויסות התנהגות, טיפול בחרדות, ב- ADD ועוד.
הנוף הנשקף מגבעת הראל, בשילוב עם אישיותו החמה של מנהל החווה ולבביותה של משפחתו, הרחיבו לבבות. סטודנטיות שהיו מעוניינות זכו לרכיבה פרטית מרגשת על אחד הסוסים. גילינו רוכבות מצטיינות, ובישיבות ההערכה של המסלול תישקל האפשרות לכלול ציון על העלייה על הסוס, על הרכיבה ועל הירידה מהסוס...
"בין ובין" נכנסנו לביקור בגן הילדים של חיה ליבשיץ בגבעת הראל. חיה סיפרה על העבודה בגן רב-גילאי, על הייחוד ועל הקשיים.
המשכנו בתצפית מרהיבה מגבעת היובל שבעלי. על מרפסת התצפית של מרכז המבקרים שמענו סקירה (קצרה מדי לטעמנו) מפיה של אליענה פסנטין על הקמת השכונה, על תושביה, על הנופלים רועי קליין ואלירז פרץ הי"ד ועל הבעייתיות המשפטית של חלק מבתי השכונה.
סיימנו בארוחת צהריים טעימה ומפנקת במעיין הגבורה.
הסיור תרם לגיבוש הסטודנטיות במסלול, להידוק הקשר שלהן עם המד"פיות ולהעשרת הידע המקצועי בדרך של חוויה והנאה.