יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

טקס חלוקת תואר B.Ed תשע"א

מאת אשר פרשני,
מנהל אדמיניסטרטיבי


ביום שלישי, כ"ה במרחשוון תשע"א (2 באוקטובר 2010) התקיים טקס חלוקת תארים במכללה בקמפוס אלקנה.
באודיטוריום מלא מפה לפה נכחו ראשי המכללה, נציג משרד החינוך, נציגי סגל המרצים והמנהלה, אורחים, בוגרות ובני משפחה.
הטקס נפתח בכניסה מרשימה של הבוגרות על רקע נגינת הפסנתר בקצב מארש שלווה במחיאות כפיים קצביות וסוערות.
בדברים ובברכות כיבדו את הנוכחים הרב חיים פוגל, יו"ר חבר הנאמנים וד"ר שרגא פישרמן, המשנה האקדמי.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, קידם בברכה את חבר הכנסת זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת לשעבר ניסן סלומינסקי, מר דוד בוסקילה, נציג האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הרב חיים פוגל, יו"ר חבר הנאמנים במכללה, הרב חיים סבן, המשנה לנשיא המכללה, סגל המרצים, האורחים והבוגרות. בדברי ברכתו הדגיש את מחויבות השליחות של בוגרותינו ואיחל להן הצלחה בדרכן החינוכית החשובה לעם ישראל.
חבר הכנסת זבולון אורלב הרצה על הנושא: "חינוך רשמי וחינוך מוכר – הילכו שניהם יחדיו". בדבריו, סקר את ההיסטוריה של בתי הספר הפרטיים במגזר הדתי הלאומי, את האוכלוסיות המאכלסות בתי ספר אלו ואת הקשיים שנוצרו במהלך השנים בבתי ספר הממלכתיים-דתיים. חבר הכנסת זבולון אורלב הצביע על הבעיות והתווה כיווני מחשבה ודרכים לפתרון. בסיום דבריו איחל לבוגרות שתשתלבנה בהצלחה במערכת החינוך הממלכתית-דתית.
בשם הבוגרות דיברה רינת אברהם שהציגה בצורה מרשימה ביותר את ה"אני מאמין החינוכי" שלה ושילבה אותו בדברי חז"ל.
קטעי נגינה מוכרים ומרגיעים בפסנתר השמיע אביתר ליברמן.
את הטקס הנחה כרגיל בחן ובטוב טעם מר ציון ששון.

חנוכת אגף מעונות ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף

מאת אשר פרשני,
מנהל אדמיניסטרטיבי

ביום שני, י' במרחשוון תשע"א (18 באוקטובר 2010), נחנך אגף מעונות חדש ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף.
הטקס התקיים בחזית בניין המעונות כשהאורחים ישובים על כיסאות על הדשא הירוק שכבר צמח ושמשיות לבנות מגֵנות על האורחים מפני השמש היוקדת.
בטקס נכחו הגב' שומכר-צימברקנוף, בני משפחה וידידיה, נציגי המכללה וסטודנטיות המתגוררות בבניין החדש.
הטקס החל בהסרת הלוט מעל השלט המוצב בכניסה לבניין על ידי הגב' שומכר-צימברקנוף.
מר יואל קושיצקי, יו"ר הוועד המנהל במכללה, קרא את הכיתוב בעברית ובאנגלית. יואל סקר בכמה משפטים, לטובת האורחים שזה להם הביקור הראשון במכללת אורות, את המסלולים וההתמחויות לתואר ראשון ולתואר שני ואת מגוון הפעילויות המתקיימות בקמפוס אלקנה ובקמפוס רחובות.
מר קורט רוטשילד, נשיא המזרחי העולמי התכבד בקביעת המזוזה לבניין החדש.
הרב ד"ר יהודה פליקס, ראש המכללה הראשון ומייסדה, שהבניין החל להיבנות עוד בתקופת כהונתו, ציין בדבריו את תרומתו של מר צימברקנוף ואת רצונו העז של לקדם את בינוי המעונות מחד גיסא ואת הקושי לגמור את הבניין מאידך גיסא.
נציג המשפחה, מר מייקל שומכר, סקר את מהלך חייו של מר אירווינג צימברקנוף, את מחויבותו הבלתי מתפשרת להוריו ולמשפחתו ואת מסע חייו עד לעלייתו לארץ. הוא ציין שמר צימברקנוף נפטר חודשים מעטים לפני חנוכת הבניין ולא זכה לראותו בתפארתו.
חלקו השני של האירוע התקיים באולם ההרצאות המרכזי במתחם לימודי התואר השני ואליו הצטרפו עשרות סטודנטיות נוספות.
חלק זה נפתח בדבריו של מר ג'רי רוזנפלד, איש טורונטו, ידיד המכללה וידיד המשפחה.
ג'רי ציין את תרומת קהילת טורונטו בבניינו של קמפוס מכללת אורות ישראל באלקנה: משפחות קושיצקי, וויינבוים, סוקול, מאירוביץ, קהאן, שוורץ ,רוזנפלד ועוד. הוא ציין במיוחד את עבודתו החשובה של מר קורט רוטשילד שהשקיע את מלוא מרצו להשלמת בניין זה.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הודה במילים נרגשות לגב' שומכר-צימברקנוף ולבני המשפחה, למר קורט רוטשילד שעושה ימים כלילות זה עשרות שנים לחיזוק חינוך ובניין הציונות הדתית בארץ ובתפוצות. את עיקרי דבריו הקדיש הרב גוטל למחויבות הדתית שבהכרת הטוב תוך באור הדברים לפי פרשת השבוע.
חלק זה חתמה בדברי תודה והערכה למשפחה נציגת הסטודנטיות חגית רימון המתגוררת אף היא בבניין החדש.
לאורחים הוגשה ארוחה טרם צאתם.
הנחתה את הטקס הגב' נעמי שפנגלט.

אגף המעונות החדש הוא הראשון מבין 19 המתוכננים להיבנות על שטח הקרוואנים.

משפחת אורות ישראל מודה ומעריכה את תרומתם של משפחת צימברקנוף משפחת ויינבויים ואת מסירותם והשקעתם של מר קורט רוטשילד ומר ג'רי רוזנפלד.

חדש בקמפוס רחובות – סדנת סטאז' וירטואלית


כתב: נתן פריד, מרכז ההתמחות בהוראה, קמפוס רחובות
ערך: עדיאל ברודמן, מרכז היחידה ללמידה מרחוק, קמפוס רחובות

מנחי הסטאז' והיחידה ללמידה מרחוק בקמפוס רחובות חברו יחד להקמת סדנת סטאז' וירטואלית לשירות מתמחי הפריפריה. היום כבר לא צריך לבזבז שעות יקרות בדרכים כדי להגיע לסדנה ולהיפגש עם המנחה. בלחיצת כפתור הסדנה מגיעה אל המתמחה בכל מקום ובכל זמן.

מבוא
תהליך ההתמחות של המורה החדש מורכב משלושה חלקים עיקריים:
1. העבודה בהוראה במוסד חינוכי מאושר בהיקף של לפחות שליש משרה;
2. הנחיה וליווי על ידי מורה ותיק מצוות בית הספר;
3. השתתפות בסדנת התמחות הנערכת במכללה, בהיקף של 56 ש"ש.

שלושת החלקים, ששניים מהם מתרחשים בבית הספר ואחד במכללה, הם בעלי חשיבות שווה. יחד עם זאת חייב להיות תיאום וקשר מובנה בין שלושת החלקים על מנת ששנת ההתמחות, השנה הראשונה לעבודתו של המורה, תהפוך לשנה משמעותית עבורו.

אז מה הבעיה?
במהלך שנות קיום אגף ההתמחות בהוראה הסתבר שבכל אחד משלושת הגורמים מתגלעים לעתים קשיים המונעים מהמורה למלא את דרישות ההתמחות לפרטיהן. הקושי העיקרי היה שבמספר מכללות מורים שבהם בוגרי המכללה שובצו לעבודה במקומות המרוחקים מהמכללה ועל פי רוב בסמוך למקום מגוריו של התלמיד.
היקף הסדנה הוא 2 ש"ש, אך הסתבר שלעתים על התלמיד לבזבז כארבע שעות נסיעה על מנת להגיע למכללה. אין גם שום גורם המממן לסטודנט את הוצאות נסיעותיו להשתתפות סדנה.
עקב כך היו מורים שהעדיפו להתעלם מחובת ההתמחות ובכך "זכו" גם ביום עבודה נוסף.

הפתרון – סדנה וירטואלית
היות שמשרד החינוך והמכללה רואים בתהליך ההתמחות תהליך הכרחי, נדרש פתרון לתלמידים-מורים אלו, שלמרות רצונם אינם משתתפים בתהליך ההתמחות. יש לציין שעיכוב בתהליך מעכב את קבלת רישיון ההוראה הקבוע ומעכב את המשך ההתמחות הפרופסיונאלית של המורה. הדבר נכון במיוחד לגבי מורי בית הספר היסודי הנמצאים במסגרת "אופק חדש".

הפתרון שנמצא הוא הכנת מסגרת תקשורת וירטואלית, המפגישה את המורים החדשים עם מנחה הקבוצה בעזרת פלטפורמה וירטואלית מובנית, שאותה אתאר בהמשך. במקביל לכך, שני חלקי ההתמחות האחרים – עבודה בבית הספר וליווי על ידי מורה מנחה – ממשיכים כמו אצל שאר התלמידים בסדנאות.

מבנה הסדנה הוירטואלית בקמפוס רחובות
בסדנה משתתפים (בהסכמתם) כעשרים תלמידים שנבחרו על פי מקומות מגוריהם: צפונה לירושלים, מזרחה לגוש דן או דרומה לאשקלון.


התכנים ודרכי העבודה
השתמשנו בפלטפורמה אינטרנטית הקיימת גם במכללות אחרות לחינוך כגון בית ברל, אורות ישראל קמפוס אלקנה ועוד.
באמצעות היחידה ללמידה מרחוק בקמפוס רחובות הוקם על אפליקציית Highlearn אתר עבור סדנת הסטאז' לשנת הלימודים תשע"א. רשמנו באתר את כל חברי הפורום, פרטיהם, דרכי התקשרות אישיות (טלפונים) וכתובות דוא"ל. כל תלמיד קיבל קוד כניסה אישי למערכת.

אז לא נפגשים כלל עם המנחה?
במהלך השנה יתקיימו אי"ה במכללה חמישה מפגשים של הקבוצה עם מנחה הסדנה, במטרה לדון בדרכי העבודה, להבהיר נושאים בקשר לפלטפורמה הוירטואלית ובמתרחש בעבודה.

איך מתבצעת הלמידה?
שנת הלימודים חולקה למחזורים של עשרה ימי עבודה (שבהם לומדים במכללה). בכל מחזור אחד מחברי הסדנה, על פי סדר שנקבע מראש, מציג לשאר החברים בעיה חינוכית, לימודית או משמעתית המעסיקה אותו. הבעיה עשויה להיות ביחסים בינו ובין הכיתה, בינו ובין הצוות או ההנהלה, בינו ובין ההורים וכדומה. הבעיה מוצגת מנקודת ראותו הסובייקטיבית של הכותב החווה את הבעיה.
במהלך שלושת הימים הבאים כל אחד מחברי הסדנה מציג לכותב שאלות להבהרה. לדוגמה: האם הוא פנה להורים? האם הוא מרגיש בהתנהגות הילד פגיעה אישית? האם הוא שוחח עם הילד? אין אפשרות להציג שאלות שיפוטיות או שאלות שהן בעצם פתרון מסוים.
במהלך היומיים הבאים התלמיד חייב לענות לכולם תשובות מפורטות, גם אם מופיעות שאלות דומות. מטרת השאלות היא לאפשר לתלמיד להיות חשוף לנקודות מבט אובייקטיביות אחרות. השאלות הן למעשה מעין שד"ד (שיקול דעת דידקטי), שייתכן שהכותב לא ביצע לפני תגובתו.
חברי הפורום נחשפים לתשובות שקיבלו כולם, לומדים את האירוע מכל היבטיו ("ההורים לא מתעניינים", "הילד יתום", "המנהל לא מתעסק עם בעיות בכיתות" וכו'). במהלך שלושת הימים הבאים מעלה כל אחד מחברי הפורום הצעה לפתרון הבעיה.

הייחודיות של הפלטפורמה שלנו
1. במהלך היומיים הבאים כותב האירוע עובר על כל ההצעות, מתרשם מהן ומעלה לאתר את מסקנותיו; מעין רפלקציה: "מה לקחתי אתי מהצעות החברים".
2. במהלך פרסום האירוע מנחה הסדנה יפרסם באתר (לקריאת רשות להעשרה) מאמר שתוכנו בזיקה לבעיה שהועלתה. אם אחד מחברי הפורום מעוניין לשתף את חברי הפורום במאמר, יוכל להעבירו למנחה הסדנה שיתרשם ויפרסם.
3. תלמיד שבמהלך שנת הלימודים מתבקש להתייעץ עם מנחה הסדנה יכול לעשות זאת באמצעות המייל האישי של המנחה.

בסוף שנת הלימודים תשע"א נשמח לספר חוויות מהסדנה. נבדוק גם מה יש לשפר ומה לשמר לקראת שנת הלימודים תשע"ב.

באנו חושך לגרש... איזה חושך גרשנו?

מאת הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

על החושך שבחכמת יוון ועל חלקם של ישראל באלוקי ישראל מובא במדרש (בראשית רבה ב , ד): "חושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". על מדרש זה נשאלות מספר שאלות:
מדוע דווקא על קרן השור? מה כוונת היוונים באומרם לישראל שאין להם חלק באלוקי ישראל? לכאורה היה ראוי לדרוש מהם לכתוב "שאנו כופרים בה' " או "שאין אנו מאמינים בה' ". האמירה של היוונים לישראל ש"אין לכם חלק" רומזת שאמנם לישראל אין חלק אך לנו, היוונים, יש את החלק הנכון והאמתי באלוקים.
על איזה חלק מדברים היוונים שיש להם בבורא עולם? מה מפריע להם שלישראל יש חלק באלוקיו?
מצאנו בחז"ל שהם העריכו את השפה היוונית ואף התירו לכתוב את התורה ביוונית. דרשו זאת מהפסוק: "יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם יפיותו של יפת תהא באוהלי שם" (מגילה ט).
השפה כידוע היא ביטוי לחכמה ולדעת. הערכתם של חז"ל לשפה היוונית נובעת מההכרה שיש גרעין אמת בחכמת יוון שניתן בו להסתמך עליו: "ושמע אמת ממי שאמרה" (רמב"ם, הקדמה לשמונה פרקים). לעומת זאת, במדרש הנ"ל חז"ל הגדירו את יוון כחושך, וכוונתם לכאורה היא שחכמתם ותרבותם מחשיכים את העולם וכל ההולך בדרכם הוא כעיוור באפלה, מהלך בחשכה ורחוק מן האמת. כיצד ניתן להבין את הסתירה בדברי חז"ל ביחסם לחכמת יוון? ומנגד, מדוע היוונים התנגדו לחכמת ישראל? ניתן לבאר, שדווקא גדולת חכמתם של היוונים היא שהניעה אותם לבטל את חכמת ישראל, מפני שגם אצל ישראל עיקר עניינם היא החכמה, כך שחכמת ישראל משמשת חלופה לחכמת יון. בלשונו של המהר"ל מפראג: "והקירוב הזה עצמו לחוכמה ולתורה היה גורם שרצו לאבד מהם – מישראל – התורה, שהרי אין הגיבור מתקנא אלא בגיבור שכמותו, ולפיכך רצו לאבד מהם את התורה" (מהר"ל, נר מצווה, עמוד כד).
רבי יצחק הוטנר בספרו פחד יצחק (חנוכה, מאמר ד) מסביר את החלק שעליו מדברים היוונים שיש להם באלוקים: בכך שאנו מכירים את הופעת ה' בעולם בשתי מערכות. האחת מערכת הטבע בחוקיה ובמגבלותיה, והשנייה המערכת הנסית שאינה מוגבלת בחוקים ובסדרים מגבילים. חכמת יוון טוענת שאכן יש אלוקים אך הוא כפוף ומוגבל לחוקי הטבע. אין מציאות שבה חוקים אלו משתנים ומאבדים ולו לרגע את חוקיותם ואת התמדתם. משמעות דבריהם היא שהרצון האלוקי מוגבל ושאין לו יכולת לשנות את חוקי הטבע. לעומת זאת חכמת ישראל סוברת שרצון האל המתגלה בחוקי הטבע הוא פן אחד, חלקי, בהופעת האל בעולם, אך יש ממד נוסף שבו רצון האל יכול להתגלות ולהופיע – במערכת הנסית המשנה את חוקי הטבע ושהרצון האלוקי אינו כפוף ומשועבד להם אלא עומד מעליהם ומנהלם כרצונו.
על תפיסה זו דרשו היוונים מישראל להתכחש לה ולכפור בה משום שלדעתם אין האל מתגלה בגילויים נסיים השוברים את חוקי הטבע.
באומרם לישראל "אין לכם חלק באלוקי ישראל" כוונתם היא שההנחה שה' יכול להתגלות בשינוי סדרי הטבע היא מוטעית. אמונתכם צריכה להתבסס אך ורק על חלקנו שרואה בחוקי הטבע ובסדריו את ההופעה היחידה של האלוקים במציאות.
תפיסה זו על פי חז"ל מוגדרת כחושך, מפני שראיית עולם הטבע בממד אחד היא הסתרה והחשכה של המציאות האמתית.
על פי זה ניתן להבין מדוע היוונים דרשו לכתוב זאת על קרן השור. השור מסמל את עולם הטבע "רב תבואות בכח שור" בעזרת השור האדם משתמש בכוחות הטבע ומשעבדם לצרכיו. לכן כשמשה בושש לבוא עם ישראל יוצר את העגל בתור תחליף להנהגה של משה רבנו – הנהגה נסית. משה בעודו על הארץ רומם את מצבם הרוחני והיו ראויים להנהגה נסית, אך כשמשה איננו, הבינו כי אין ביכולתה של הנהגה זו להמשך. מכאן שעליהם לעבור להנהגה הטבעית שפועלת על פי חוקי הטבע, ויצירת העגל מסמלת הנהגה זו.

נס חנוכה שנעשה בשמן המנורה (שעל פי ההלכה הוא נס מיותר, שהרי טומאה הותרה בציבור והיה אפשר להדליק בשמן טמא) בא להעמיד את היוונים על טעותם ושאכן קיימת מערכת על טבעית, נסית, שאינה משועבדת וכפופה לחוקי הטבע.
ניתן להוסיף שהנס התגלה דווקא במנורה, מפני שידוע ששבעת הקנים שבמנורה הם כנגד שבע חכמות שבטבע ודווקא במנורה שהיא סמל לחכמת הטבע התגלתה ההופעה הנסית שהיוונים כפרו בה.

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

"הדרך אל העיר בתש"ח" - שיחה מפי מר יהודה זיו

שיחת הכנה לסיור המכללתי, התקיימה בב' בכסלו

"בכל ההיסטוריה הצבאית העולמית לא הייתה חטיבה שרוחב החזית שלה היה רוחב של כביש!"
כך שאג בפנינו קצין החינוך של חטיבת הראל בתדריך לקראת ההגנה על הכביש היחיד המביא אספקה לירושלים". בתיאור זה פתח יהודה זיו את עדותו המרגשת בביקורו בב' בכסלו במכללה.
הרצאתו של פלמ"חניק וותיק זה, שכיום מכהן בוועדת השמות הממשלתית, מתובלת הייתה בסיפורים רציניים ולצידם באנקדוטות פלמ"חניקיות מעוררות צחוק. "הייתי אז עם דבר יקר מציאות - רישיון נהיגה! תסלחו לי שאני משוויץ שעברתי טסט ראשון אצל הבריטים!" בזכות יתרון זה גויס יהודה כנהג משוריין המוביל אספקה לעיר הגדולה וקדושה - ירושלים. בתפקיד זה ידע הצלחות וסיפוק כאשר תושבי ירושלים היו מקבלים בהכרת תודה ובמתנות את נהגי השיירות, אך ידע גם התקפות קשות שגבו את מחיר יקר של חיי חבריו לנשק, "היינו מדחיקים את הכאב בדחקות" אמר יהודה ובפניו ראינו את הכאב ואת התחושה שכן הם עשו היסטוריה, ואנו חשנו את פעמי ההיסטוריה דרך הפגישה עם יהודה זיו עצמו.

ניתן לשמוע את השיחה במלואה עם תכנית האודיו או להוריד את הקובץ לשמירה בלחיצה כאן.


יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

הנני - שלחני!

שיעור מאת נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל

האם יש פסול באדם שמקיים כהלכה את כלל תרי"ג המצוות והסתעפויותיהם? היעלה על הדעת לבקר אדם כזה, השומר על כל עיקרי הדין, ולא לשבחו?
ובכן, למרבה הפלא, מתברר שכן! מקורות רבים, קדומים ומאוחרים, מצביעים על קיומה של מצוה וחובה המוטלת על כל אדם ואדם "לבחור" לו מצוה מסויימת אשר אותה לא רק יקיים אלא בה יהדר, יחמיר, יקפיד, יזהר, ישתדל ויגדיל.
מכאן אם כן הקריאה לאדם: היה שלוחו של מקום ותקן עולם במלכות ש-ד-י, קריאה לה נדרשת תשובה: "הנני שלחני". דגל שליחות זה עתיד בע"ה ללוותנו במכללה בשנת תשע"א, כמיטב מסורת "הדגלים" המכללתית.




הנני שלחני1

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

תכניות חדשות לקראת שנת הלימודים תשע"א

הסטודנטיות החוזרות למכללת אורות לקראת שנת הלימודים החדשה ימצאו כמה יזמות חדשות, בחירה רחבה יותר של תכניות חינוכיות וניסיון לימודי רב יותר. המכללה פותחת תכנית חדשה לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך לנשים וגברים; סטודנטיות שגרות במעונות המכללה ייהנו הן מפנימייה חדשה הן מפנימיות משופצות; המכללה תתמקד השנה בנושא המרכזי של "הנני – שלחני" שישים דגש על חשיבות השליחות האישית בימינו. נפתחים גם קורסים חדשים המדגישים את התחייבות המכללה למצוינות אקדמית יחד עם דבקות בערכי התורה הקדושה.

חדש – תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך
שנת הלימודים תשע"א מסמנת את פתיחתה של תכנית ללימודי תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך, בכיתות נפרדות לנשים לגברים. התכנית מיועדת למחנכים המעוניינים להצטרף לצוות הניהול, ותכלול קורסים במנהיגות חינוכית, מיומנויות ניהול, קבלת החלטות ככלי בידי המנהל, הכנסת שינויים במערכת החינוך ועוד.
התכנית שפותחה בהדרכתו של ד"ר שרגא פישרמן, ראש בית הספר לתואר שני, תאפשר למכללה לספק את הצורך של מערכת החינוך הישראלית למנהלים מקצועיים ומוכשרים. "אנו רואים בתכנית זו הגשמה נוספת של משימת מכללת אורות ישראל להכשיר את הדור החדש של המחנכים הישראלים", אמר נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל.

מעונות הסטודנטיות
על מנת לשפר את איכות החיים של הסטודנטיות המתגוררות במעונות המכללה, הסתיימו במשך חופשת הקיץ שיפוצים בבנייני המעונות הקיימים. כמו כן, עבודות הגמר בפנימייה החדשה ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף ז"ל הסתיימו בימים אלה.

נושא כלל מכללתי: "הנני – שלחני"
כבכל שנה המכללה, בפיקוחם של דיקן הסטודנטים, הרב ד"ר משה רחימי וראש תחום חינוך אמוני, הרב יונה גודמן, בוחרת נושא מרכזי כלל מכללתי שמתמקדים בו במשך השנה. השנה נבחר הנושא "הנני – שלחני" המדגיש את חשיבות מושג השירות בכלל ואת המסירות האישית לעם ישראל בפרט. כותב הרב גודמן: "זכינו לחיות בדור בו עם ישראל שב לארצו ולעצמו, ובע"ה גם לתורתו. אנו מבקשים לחנך את עצמנו ואת מורי העתיד לחיים של עשייה ואידאליסטיות, כל אחד לפי כוחותיו ונטיותיו".

קורסים חדשים בין-תחומיים
כדי להתמודד עם ערכים סותרים, הניצבים לעתים קרובות בפני הסטודנטיות במהלך לימודיהן, מכללת אורות מציעה שני קורסים בין-תחומיים חדשים על המיזוג של תורה ומחשבה יהודית עם מקצועות אקדמיים וחילוניים.
  • מחול ויהדות – סטודנטיות במסלול למחול יכולות ללמוד קורס חדש ביהדות ואמנות שיבחן כיצד מחשבה יהודית מתייחסת לאמנות, את גבולות האמנות ואת היתרונות הרוחניים להבעה אמנותית. הסטודנטיות יקבלו גם הדרכה תורנית חיונית כדי לסייע להן בפיתוח תכניות ריקוד חדשות ויזמות ברוח ערכי התורה.
  • יהדות ותקשורת - העולם התקשורת המיידית שבו אנו חיים היום, מעלה דילמות אתיות והלכתיות מאתגרות ביותר. היכן נמצאים הגבולות של עיתונות ולשון הרע? כיצד אפשר לביים סרט שיציג בצורה אותנטית את החיים בנאמנות מלאה לגדרי הצניעות והתורה? קורס שנתי חדש יעסוק בסוגיות הלכתיות והשקפתיות רבות העולות מתחום התקשורת, ויספק לסטודנטיות הדרכה לקריירה החינוכית והמקצועית שלהן.

סדנת קלפים טיפוליים

ביום שני, י"ח בסיוון תש"ע (31 במאי 2010), התקיימה במכללה סדנה להיכרות עם קלפים טיפוליים. הסדנה יועדה לסטודנטיות במסלול ייעוץ חינוכי, שנים א' ו-ב'. את הסדנה העביר איציק שמואלביץ, יוצר הקלפים, מפתח הדרך הטיפולית ומנחה מקצועי לעבודה בקבוצות.
המפגש המרתק ארך כשלוש שעות והשתתפו בו כשישים בנות.
הסטודנטיות הכירו מגוון סוגי קלפים והתנסו באפשרויות הרבות הגלומות בהם. השיטה בנויה על מנגנון ההשלכה. התמונה הצבעונית המופיעה בקלף מגרה את החוש הוויזואלי של המסתכל ומעלה לתודעה רגשות מרבדים שונים בנפשו. חלק מהקלפים מכילים מילים או משפטים קצרים. ההפעלה מתייחסת למלל, לציור, לצבעים, ליחס בין התמונה לרקע ועוד. העבודה מתאימה לקבוצה גדולה – כיתה, לקבוצות קטנות בכיתה או בחדר הייעוץ, וכמובן לטיפול יחידני שהיועצת נפגשת אישית עם הנועץ. הקלפים משמשים כלי עזר מצוין שבעזרתו משתחררים המעצורים, האדם נפגש עם רגשותיו בצורה שאינה מאיימת עליו והדרך פנויה לטיפול מעמיק יותר של היועצת.
בסדנה התנסו המשתתפות במפגש עם הקלפים בצורה אישית, כל אחת בינה ובין הקלף שבחרה, בהנחיית המנחה, ובחוויית הקלפים בקבוצות קטנות. ניתנה גם הדרכה כיצד להפעיל כיתה שלמה בצורה חווייתית, מהנה ומועילה.
הבנות שיתפו פעולה בהתלהבות, נהנו מאוד מהפעילויות והפיקו ידע רב ליישום בעבודתן כיועצות בעתיד.
הפעילות התקיימה ביזמתו ובעידודו של מר יהודה לובין, ראש החוג לייעוץ במכללת אורות ישראל.

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

ראש השנה – לזכור ולהיזכר

הרב יהושע וידר
מרצה במסלול למחול ולתנועה
ומרצה ב"ראש יהודי"

לקראת ראש השנה, יום הזיכרון הבא עלינו לטובה, ראוי להתבונן במשמעות הגלומה בַּזכירה. חושיו של האדם חושפים אותו מדי רגע לגירויים חדשים התובעים את תשומת לבו, ומשום כך יש בזכירה גם ממד של הצהרה על מִדרג ערכיו של האדם. כשאדם מַפנה את הקֶשב אל התוכן שבו הוא נזכר מצהיר הוא בכך שתוכן או אירוע זה, על אף שאיננו מתרחש במציאות ההוֹוִית, המיידית, חשוב הוא בעיניו יותר מההתרחשות העכשווית, ולכן הוא 'מוותר' כרגע על ההתייחסות להווה או מצמצם אותה כדי לפַנות מקום להתייחסות לערך חשוב ממנו.

חז"ל הורו לנו שהקב"ה אומר "אִמרו לפָני [...] זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה" (ראש השנה טז ע"א), ובתפילה אנו מבקשים "זכרנו לחיים". על מה מסתמכת אמונתנו זו שזכירתנו תהיה לחיים ולטובה? הלא כשנזכרים אנו באדם, למשל, נזכרים במכלול הרושם המוטבע בנו על אודותיו, ונזכרים בחסרונותיו כמו ביתרונותיו. האם 'משתלם' לנו לבקש להיזכר ביום הדין לפני הדיין שאיננו נושא פנים?

התשובה לשאלות אלו קשורה להבנת הזיכרון שהוצגה לעיל. כשם שזכירתנו היא התמקדות בַּעיקר, גם אם אין הוא הדבר הבולט ביותר לעין כעת, כך גם הזכירה האלקית. משמעותה של האמירה "הקב"ה זוכר אותנו" איננה שפרט שנעלם מתודעתו במשך הזמן חזר ועלה בה, שהרי "אין שכחה לפני כסא כבודו" של ריבון כל המעשים ואדון כל הנשמות. משמעות ה'היזכרות' האלקית בנו היא שהמבט האלקי עלינו פונה אל העיקר, אל השורש הפנימי שערכו נמדד הרבה מעֵבר לשאלה עד כמה הוא מתגלה בפועל במציאות החיצונית בשלב זה. "[...] הזכרון הוא מצד העבר הגדול, של כח הסגולה האורית כמו שהיא בעֵינה, לפני ירידתה והתמעטותה במשך הדורות בירידתם, שאותה הבהירות, שעִמָּדָהּ הסגולה הקדוֹשה המיוחדת, שממנה באה הנקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו, תהיה נזכרת ומופעת מכח שורש מציאותה משכבר הימים [...]" (הראי"ה קוק, עולת ראיה א, פב–פג).

בדברים אלו של הראי"ה מזכיר הוא לא רק את סגולתה הפנימית של האומה, שהיא הנזכרת לפני ד' לטובה בראש השנה עם כל חסד נעוריה ואהבת כלולותיה, אלא גם את היותה של סגולה זו מקור הנביעה ל"נקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו". ביום הזיכרון נקראים כולנו להיזכר בעיקר שבחיינו ולבכר אותו על פני הטפל והחולף. נזכרים אנו שעומק שאיפת חיינו היא לזכות להיות שותפים להמלכת ד' בעולמו. זוכרים אנו גם ששאיפותינו בחיים לפרטיהן, הנוגעות למצב האישי, לבריאות, להצלחה, לפרנסה וכו' – אינן עומדות כשלעצמן, מעצם היותנו חפֵצים בהן, אלא מהוות כלים שגם בהם תתגלה, באמצעות פריחתם של חיינו האישיים, מלכות ד' בעולמו בעוצמה רבה יותר.

במידה שאכן זוכים אנו לקבוע בנפשנו את הדבקות בד' ואת הרצון לקידוש שמו בעולם כעיקרם של חיינו וכיסוד מכונן לכל שאיפותינו או במילים אחרות: במידה שבה זוכים אנו להיזכר מי אנחנו באמת – כך יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים שאכן זיכרוננו עולה לפניו לטובה בעת פתיחת שערי המציאות למדרגת החיים המתחדשת של השנה הבאה לטובה, ושהקב"ה ימלא את כל משאלות לבנו, הלאומיוֹת והאישיוֹת, לטובה ולברכה ולגאולה שלמה, כללית ואישית.



יום רביעי, 30 ביוני 2010

השבעה של פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל

בשם מכללת אורות ישראל אנחנו שולחים את תנחומינו העמוקים למשפחת טויטו, לגב' דינה, לרב אוריאל ולבת עתירה שמיר בהילקח הבעל-האב, הרב פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל. פרופ' טויטו שימש יו"ר המועצה האקדמית של המכללה במשך שנים רבות, לימד תנ"ך ועמד בראש ההתמחות למקרא וספרות חכמים בלימודי תואר שני. פרופ' טויטו זצ"ל היה תלמיד חכם צנוע ועניו, ודמות נערצת על הסטודנטיות. החלל שהוא מותיר אחריו גדול מאוד.

השבעה בבית משפחת טויטו, רחוב מגדל דוד 1, אלקנה, עד יום שישי.

יום שני, 28 ביוני 2010

"בייביסיטר מרובע"

ד"ר דבורי הנדלר, מרכזת מגמת תקשורתביום האחרון של שנת הלימודים, כ"ז בסיוון, נערכה מסיבת יום עיון לכלל הסטודנטיות במגמת תקשורת שנתונים א–ד.
ליום זה הוזמנו בוגרותינו שהגיעו בהתלהבות. היום עסק בילדים ובמדיה, באפיונים, בסכנות וביתרונות וזאת לקראת ימי הקיץ שבהם הצפייה מוגברת. למורים ולהורים תפקיד מתווך במתן כלי צפייה.
את היום פתח הרב פרופסור נריה גוטל בדברי ברכה ולאחר מכן נפגשנו לשיח סביב שולחן עגול עם הרב עמנואל שילה – עורך עיתון "בשבע", עם אסי מערוץ "מאיר" – תסריטאי ושחקן, ועם מולי קימל – מרצה לקולנוע בהתמחות ויוצר סרטי DVD לילדים בנושא פרקי אבות עם הרב בני לאו.
"במה כדאי שילדינו הקטנים יצפו?".
מהדיון עלה כי יש אפשרות לצפות בתכניות כגון אלה המוצגות בערוץ "הופ", ערוץ לא מגזרי לילדים, ובערוצי ילדים כלליים נוספים שיש בהם תכניות איכותיות. אולם הם הביעו את משאלתם לראות מסך טלוויזיוני ואינטרנטי שהדמויות המשתתפות בו הן עם כיפה ועם שביס, כאלה שייראו כילדינו וכהורינו.
מסך כזה עשוי לשמש חוויה מרתקת עבור הצופים הצעירים ומקור להזדהות.
שאלות שנשאלו על ידי כלל המשתתפים עסקו בשאלה מהי הפקה ייחודית בעלת צביון השייך לציבור הדתי לאומי, שאלת ייצוג דמויות, הנרטיב העלילתי, התכנים, עלות וגיבוי ציבור בררני במיוחד – ציבור חרד"לי, דתי לייט ותורני.
במהלך המפגש צפינו בקטעים מתוך ערוץ "מאיר" לילדים שבו אסי בעצמו הציג דמות בעלת שני פנים: זו הפועלת על פי מותר ונכון והשנייה המתנהלת ומגיבה מתוך שלל רצונות ודחפים. משל ליצר "הטוב" מול היצר "הרע".
מולי קימל הציג קטע מתוך קלטתDVD שיצר ושמוצגות בה שתי בובות חביבות מאוד, לומדות ושואלות את הרב בני לאו בסוגיות העוסקות בפרקי אבות. הכול מלווה בשירה ובמוזיקה כאמצעי להחדרת אהבה למקורותינו.
שלומית שוגרמן נתנה טיפים לצפייה ביקורתית והדגישה ש"על המחנכים ועל ההורים מוטלת אחריות לתווך את החומרים" בעיקר בנושא החדשות. אין להשאיר את המידע גולמי כי אז המשמעות עלולה להיות בעלת נזק לנפש הרכה של הילד. מיקומו של המידע המעובד בתודעה עשוי לאפשר לילד לחיות בשלום ובנוחות נפשית עם אקטואליה קשה.
בסיום המפגש שיתפו אותנו הבוגרות בניסיונן העשיר והמקצועי ופרסו בפנינו את כוח ההוראה החזק, הרלוונטי, האקטואלי והמרתק של תקשורת וקולנוע, הכולל גם הפקות יצירתיות בקרב תלמידים מאוכלוסיות שונות.

סיור בבית חולים "שערי צדק" עם בנות המצוינות

הרב אוריאל טויטו, מרכז תכנית המצוינות

בקורס אתיקה רפואית נוגעות בנות המצוינות במקום שבו הרפואה נפגשת עם ההלכה, האתיקה והמוסר. בסיור בבית החולים "שערי צדק" הן למדו גם כיצד מתמודדים עם פירות המפגש הזה בעולם הרפואה המודרני.

מזה עשר שנים פועלת במכללת אורות ישראל תכנית לבנות מצטיינות. הסטודנטיות מתקבלות לתכנית על בסיס מצוינות אקדמית במטרה לרכוש כלים ויכולות לממש את המצוינות האקדמית שלהן, לתרגמה למעשה ההוראה וליישמה בתחום החינוך. לצד כלים חינוכיים ומתודיים שולבו בתכנית קורסים להעשרת עולם הדעת של המשתלמת, מתוך מחשבה שהידע של המורה הוא הכלי הראשון שבו הוא משתמש בתהליכי הוראה והחינוך. קורסים אלה מפגישים את הסטודנטיות עם תחומי ידע שונים העולים, אם על ידי התלמידים אם על ידי האירועים החדשותיים וכדומה, על שולחנו של המורה והמחנך.
קורס העוסק באתיקה רפואית ומועבר על ידי פרופ' מנחם שלזינגר והרב מנחם שחור, נוגע במקום שבו נפגשת הרפואה עם ההלכה, האתיקה והמוסר. למותר לציין שבעולם שבו התקשורת והאינטרנט פועלים בעצמה רבה, התלמיד נחשף שוב ושוב לשאלות מעין אלו, אם סביב דיון על תרומת איברים אם סביב נושאי היריון ולידה (הפלות) אם סביב מחלות סופניות ועוד.
הקורס הוא בעיקרו פרונטאלי. במסגרתו נערך סיור בבית החולים "שערי צדק" בהדרכת מרצים ממכון שלזינגר. הבנות נפגשו עם העוסקים במלאכה – הרופאים והאחיות, ושמעו על ההתמודדויות ועל הפתרונות המוצעים היום במערכת הרפואה בכל הקשור לזוגיות, להיריון וללידה.
הסיור כלל הרצאה בנושא טיפול תרופתי לכלות לפני החופה והרצאה נוספת על התאמה גנטית בין בני זוג. הבנות למדו על הגנים שהם כנראה נושאי מחלות ותהליך זיהויים, על הטיפול התרופתי הניתן למניעת מחלות עתידיות, על התאמה בין בני זוג מבחינה גנטית ועל התמודדות עם בני זוג ששניהם נשאים.
במחלקת הפריה חוץ גופית הן למדו על שלבי הטיפול תוך הבנת הדרך שאותה נדרשים לעבור זוגות רבים בדרכם להיריון וללידה וכיצד מיושמים הדברים בפועל.
הרצאה נוספת עסקה בהפעלת בתי חולים בשבת ובמועד. השאלה כיצד מפעילים מערכות שלמות שכולן פועלות תוך חילול שבת, על פי גדרי ההלכה, אינה פשוטה ומזמינה את מנהלי בית החולים ואת הפוסקים למגוון פתרונות יצירתיים הן מבחינה הלכתית הן מבחינה טכנולוגית ומדעית.
התגובות לסיור היו מצוינות. התחושה היא כי נפתח כאן חלון לעולם חשוב ומרתק שספק אם יוכלו הבנות לפגוש אותו במקום אחר.


"רוץ בן סוסי" - המרכז לרכיבה טיפולית

ד"ר אבי'ה גוטמן, ראש המסלול לחינוך מיוחד והתמחויות קס"ם ושלב"ר

המסלול לחינוך מיוחד, שנה א, התמחויות קס"ם ושלב"ר, קיימו בשבוע עבודה מעשית סיור בחווה לרכיבה טיפולית בתל-מונד. סיור זה פתח צוהר לתחום טיפולי נוסף שניתן לסייע בו לילדי החינוך המיוחד. המרכז לרכיבה טיפולית בישראל מיישם את השיטות הטיפוליות החדשניות ביותר באמצעות בעלי חיים, שמטרתן שיפור היכולות הפיזיות והמוטוריות ושיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי של המטופלים בו.
בחווה מתבצעים פרויקטים של רכיבה טיפולית על סוסים וטיפול באמצעות כלבים, שנועדו לענות על הצרכים המגוונים של המטופלים המגיעים למרכז מדי שנה: פרויקטים לילדים אוטיסטים, לילדים עם שיתוק מוחין, לילדי החינוך המיוחד, לאוכלוסיות בסיכון ובמצוקה, לאנשים הלוקים בפיגור שכלי, לתלמידים הסובלים מלקויות למידה, לנפגעי תאונות דרכים לנכי צה"ל, לנגמלים מסמים, לקשישים ולעוד רבים אחרים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכי רכיבה ומטפלים מקצועיים ומוסמכים.
רכיבה על סוסים תורמת להנעה ולהפעלה של כמעט כל חלקי הגוף: הזרועות, הרגליים, הגב, הצוואר, האגן ולמעשה כמעט כל האיברים השריריים הנותרים ללא תזוזה אצל בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מהתנוונות שרירים בשל קשיים בתנועה. הרכיבה על סוס מעניקה ביטחון עצמי למטופל שלרוב זוכה להיות מובל ולא מוביל. למרות התמיכה מצד ארבעה אנשי צוות המלווים כל מטופל במהלך רכיבה, מרגיש המטופל כי הוא זה המוליך את הסוס, הוא המדרבן אותו לנוע ובסופו של דבר הוא בעל השליטה.
בכלבייה הטיפולית שבמרכז מיושמת שיטת טיפול באמצעות עבודה עם כלבים, שיטה שההכרה ביעילותה הולכת ורווחת בשנים האחרונות. העבודה עם הכלבים ועם מאמניהם מסייעת למטופלים ומשפרת את מצבם באופן ניכר, לעתים לאחר שכל שיטות הטיפול הקונבנציונאליות נכשלו, בעיקר בזכות החום, הנאמנות והאהבה הבלתי מותנית שמקבלים המטופלים מהכלבים.
הסטודנטיות סיירו באתר המודרני והמשוכלל של החווה, והמרחבים עם השדה הפתוח היו מרחיבי לב ונפש. שילוב המקום האסתטי עם ההרצאות המחכימות שניתנו על ידי הצוות בחווה הביאו להנאה מרובה, כפי שציינה אחת הסטודנטיות "הייתי באמת רוצה לעסוק ולהתמחות בטיפול באמצעות בעלי חיים".

יום חמישי, 10 ביוני 2010

נגה להקת מחול

מכללת אורות ישראל שמחה להזמין אתכן להופעת הבכורה של נגה להקת מחול, להקה מקצועית של בוגרות המסלול במכללה. נגה להקת מחול נוסדה בשנת 2009 על ידי גב' טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול ותנועה. מטרת הלהקה היא ליצור מסגרת מקצועית ייחודית לכוריאוגרפיות ולרקדניות שומרות מצוות הרואות במחול דרך חיים והגשמה אישית מקצועית, ומאפשרת ליוצרות עצמאיות לפתח ולטפח את הדיאלוג בין ערכי היסוד והקניין הרוחני שמהן הן יונקות לביטוין האמנותי האישי. הדיאלוג בין העולמות מהווה קרקע פורייה ליצירה אמונית אמנותית חדשה ולעולם מחולי ייחודי הנרקם אט אט כחלק מעיצוב חיי התרבות והרוח בחברה הדתית בפרט ובחברה בישראל בכלל. גב' פרלשטיין היא המנהלת האמנותית של הלהקה, והכוריאוגרפית – גב' שרונה פלורסהיים, מצוות המסלול במכללה. הלהקה פועלת במכללת אורות ישראל המהווה עבורה בית ליצירה ולהמשך התפתחות מקצועית.

הופעת הבכורה של הלהקה כוללת שלש יצירות מחול של בוגרות המסלול, ציונה יחזקאל, אפרת נחמה ואביטל בן גד, המביאות לידי ביטוי הווי מעולם החוויה של נשים דתיות בזמן הזה.
בואו להשתתף בערב מהנה!

בין חֵרות לחָרות

מאת אשר פרשני
משנה מינהלי
כמדי שנה חגגנו גם השנה על מדשאות המכללה את הסעודה השנתית "בין חֵרות לחָרות", אירוע המשלב ומציין את הקשר בין יום ירושלים לחג השבועות.


מאות סטודנטיות, מרצים ועובדים מקמפוס אלקנה ומקמפוס רחובות ישבו בצוותא סביב שולחנות עגולים ותחת שמשיות לבנות לסעודה חגיגית, במזג אוויר נפלא ובמראה נהדר של הפנינג.
לאחר הסעודה כונס הציבור באודיטוריום שהיה מלא מפה לפה.


פתח את הטקס מר ציון ששון, המנחה המיתולוגי של המכללה, בקריאת פרק תהלים ובדברי שבח ליום ולמכללה.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, נשא דבר תורה ושילב בו דברים על חשיבות היום. הוא איחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לפרופ' אלעזר טויטו, שנהג להשתתף בטקס זה מדי שנה בשנה.
הגב' אסתי רון, חברת הוועד המנהל של המכללה, דיברה על הקשר ועל הזיכרון לבתה ציפי ז"ל שעל שמה הוקמה קרן מלגות לטובת סטודנטיות נזקקות במכללה.
לקראת תום החלק הראשון צוינו לשבח עבודות סמינריון מצטיינות. במקום השלישי זכתה טלי-הודיה ריכטר שכתבה על "קבלת שבת"; במקום השני זכתה חן גרוס שכתבה על "שלוש נשים חכמות בספר שמואל"; במקום הראשון זכתה מעיין כץ שכתבה על "חלקם של מנהיגי האומה, רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל, בשיקום האומה לאחר חורבן בית שני", והרצתה בטוב טעם על עבודתה. בתכנית האמנותית הופיעה משפחת ואך, משפחה גדולה, איכותית ומרשימה שהיטיבה לשיר ולנגן בשילוב קטעי קישור הולמים, להנאתם הרבה של הצופים.

יום רביעי, 9 ביוני 2010

ללמוד וליהנות במסלול הגיל הרך

מאת ד"ר עידית ליוש
ראש מסלול הגיל הרך


ביום ג', כ"ט בניסן, יצאו הסטודנטיות במסלול הגיל הרך לסיור לימודי.
הסיור נפתח בביקור במפג"ש, מרכז פעילות טיפולי בגוש שילה, שניתנים בו טיפולים בתחומי ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפול רגשי בתנועה, באמנות, במוזיקה ועוד. במקום קיים חדר תחושה, "סנוזלן".
מטרתנו הייתה לחשוף את המחנכות המתכשרות למגוון של טיפולים פרא-רפואיים שניתנים לילדים צעירים, על מנת לעזור להם להתמודד עם קשיים פיזיולוגיים, רגשיים חברתיים וכדומה. במהלך השיחות במפגש התברר לנו כי למחנכות בגיל הרך יש תפקיד חשוב לפחות בשלושה שלבים מהותיים בתהליכי האבחון והטיפול:
1. איתור הילדים בעלי הקשיים והפנייתם לאבחון. פעמים רבות המחנכת, לאור הכשרתה המקצועית, היא זו שמזהה את הילדים המתקשים. היא המומחית שיכולה להשוות בין התפקוד של ילדים שנמצאים באותו שלב התפתחותי ולזהות את הילדים שהתפתחותם אטית או לקויה בהשוואה לשאר הילדים בני גילם.
2. מילוי דו"ח. גם במקרה שההורים הם אלו שפנו לאבחון מלכתחילה, הם מתבקשים להביא דו"ח מהמחנכת, המומחית להתפתחות הילד. הגננת או המורה בכיתות היסוד בבית הספר רואה את הילד בעיניים מקצועיות, בפעילויות מגוונות, במשך חמישה ימים בשבוע לפחות ויש לה ידע רב על המיומנויות, על היכולות ועל רמות הביצוע של כל ילד.
3. המשך טיפול. לאחר האבחון הילד מופנה לקבלת טיפול מתאים. הוא מקבל את הטיפול מידי איש המקצוע פעם בשבוע, במשך כ-45 דקות בלבד. המחנכת, שמקבלת הסבר מהמטפלים, היא זו שיכולה להמשיך את התרגול ואת האימון בגן או בכיתה ולקדם את הילד במהלך כל השבוע.
לאחר שיחת פתיחה מחכימה ומרגשת עם ציפי פישר, מנהלת המפג"ש, התכבדנו בכיבוד קל והתפצלנו לשתי סדנאות: קבוצה אחת שוחחה עם מרפאה בעיסוק וראתה הדגמה של טיפול על אחת הסטודנטיות; הקבוצה השנייה פעלה עם בת שבע סדן בתרפיה באמנות. הסטודנטיות יצאו נפעמות משתי הסדנאות.
במהלך הביקור נכנסנו בקבוצות קטנות לחדר ה"סנוזלן". הסנוזלן הוא חדר לגרייה רב-חושית. הוא משמש חלק ממרחב טיפולי ומאפשר לקיים פעילות בשילוב של אקטיביות ורגיעה. מדובר בחדר המעוצב בצורה ייחודית ומכיל ציוד המעורר את חוש הריח, השמיעה, המישוש, הראייה והתנועה, מתוך נעימות ורכות. החדר נעים ומרגיע עד כי חלק מהסטודנטיות, אם רק היינו מאפשרות זאת, היו נשארות בו עד היום.
אחד הטיפולים המוצעים במפג"ש הוא רכיבה טיפולית. בהמשך הסיור הגענו לחוות רכיבה טיפולית בגבעת הראל. מנהל החווה, דניאל בן נון, שוחח אתנו על מטרות הרכיבה בהקשרים טיפוליים:
בהיבטים מוטוריים: חיזוק חגורת הכתפיים, שיפור שיווי משקל, קואורדינציה ועוד; בהיבטים רגשיים: חיזוק הביטחון העצמי, ויסות התנהגות, טיפול בחרדות, ב- ADD ועוד.
הנוף הנשקף מגבעת הראל, בשילוב עם אישיותו החמה של מנהל החווה ולבביותה של משפחתו, הרחיבו לבבות. סטודנטיות שהיו מעוניינות זכו לרכיבה פרטית מרגשת על אחד הסוסים. גילינו רוכבות מצטיינות, ובישיבות ההערכה של המסלול תישקל האפשרות לכלול ציון על העלייה על הסוס, על הרכיבה ועל הירידה מהסוס...
"בין ובין" נכנסנו לביקור בגן הילדים של חיה ליבשיץ בגבעת הראל. חיה סיפרה על העבודה בגן רב-גילאי, על הייחוד ועל הקשיים.
המשכנו בתצפית מרהיבה מגבעת היובל שבעלי. על מרפסת התצפית של מרכז המבקרים שמענו סקירה (קצרה מדי לטעמנו) מפיה של אליענה פסנטין על הקמת השכונה, על תושביה, על הנופלים רועי קליין ואלירז פרץ הי"ד ועל הבעייתיות המשפטית של חלק מבתי השכונה.
סיימנו בארוחת צהריים טעימה ומפנקת במעיין הגבורה.
הסיור תרם לגיבוש הסטודנטיות במסלול, להידוק הקשר שלהן עם המד"פיות ולהעשרת הידע המקצועי בדרך של חוויה והנאה.

יום שני, 10 במאי 2010

סיור כלל מכללתי לגליל התחתון

כמו בכל שנה, לפני היציאה לחופשת הפסח יוצאת כל המכללה לסיור באזור שונה. הפעם בחרנו להתמקד בגליל התחתון במסלול בעל קושי בינוני הכולל טיפוס להר עצמון (שגובהו 547 מ'). מראש הר עצמון נשקף נוף מדהים של בקעת בית נטופה ואזור היישובים ציפורי, הושעיה, בית רימון ורכס נצרת הנשקפים מדרום. בקעת בית נטופה הירוקה בתקופה זו מדגימה יפה את האופי של האזור שיש בו רכסים גבוהים וביניהם עמקים רחבים ופוריים.
המסלול כלל הליכה בתוך צמחיה ים-תיכונית ופריחה מדהימה של סוף אביב. לאחר מנוחה בהר עצמון ירדו התלמידות לכיוון יודפת, עיר חשובה מימי סוף בית שני שלחמה בגבורה נגד הרומאים ולא נכנעה לפניהם כמו ערים אחרות. בסופו של הקרב נפלה ציפורי בידי הכובשים הרומאים בדרכם לדיכוי המרד וחורבן ירושלים (בשנת 70).
גם סיור זה הודרך על ידי תלמידות שנה א מההתמחות ללימודי ארץ ישראל שעברו הכנה יסודית עם המורים ד"ר יצחק ספיר ונעמה בינדיגר. המטרה של הסיורים הכלל מכללתיים היא לפתח ולחזק את הקשר של התלמידות לארץ ישראל, לנופיה ולמורשתה כדי שבהיותן מורות ומחנכות הן יעריכו את החשיבות של הסיור למערכת החינוכית בבית הספר.

לוקחים אחריות ומונעים את תאונת הדרכים הבאה

ד"ר מיכל אונגר רכזת נושא בטיחות בדרכים במכללה

החינוך לזהירות בדרכים הוא משימה לאומית שמטרתה להכשיר את התלמידים לתפקוד יעיל במערכת התעבורה, ללמדם עקרונות התנהגות מבוססים על אחריות אישית ולהנחיל להם ערכים של מחויבות לשמירה על חיי אדם וכיבוד חוקי המדינה. כמחנכות, בעתיד הקרוב, משימה זו מוטלת על הסטודנטיות של מכללת אורות ישראל.

הנהלת המכללה החליטה לערוך השנה שני ימי עיון בנושא "החינוך לזהירות בדרכים". מטרת ימי העיון: לקחת את האחריות לידיים ולחנך לבטיחות בדרכים אותנו ואת הדור הבא.


ביום הראשון שמענו את הרצאתו החשובה של הרב פרופ' נריה גוטל שדיבר על "זהירות בדרכים הלכה למעשה". הרב גוטל, כדרכו, שילב "בין החול לקודש" ולימד סוגיות הלכתיות הדנות בנושאים הקשורים לבטיחות בדרכים.
לאחר מכן הרצה בפנינו ד"ר דן לינק על "מעורבות אישית בתאונות דרכים". ד"ר לינק הוכיח לסטודנטיות, באמצעות מצגת שכולה דוגמאות, שכל אחת מהן יכולה למנוע את תאונת הדרכים הבאה.
הסרטון "לילדים אין בלמים", הוסיף לנו מֵמד אור-קולי על הסכנות האורבות לילדים בדרכים.
לאחר ההפסקה שמענו את שיחתו המרגשת של ישי מאיר, אבא של יערה ע"ה, שנהרגה בתאונת דרכים. יערה הייתה בדרכה הביתה כשנהגת עייפה פגעה במכוניתה "חמש דקות מהבית". ישי, אביה, מנציח את זכרה בסַפרו על תכונותיה הטובות ועל כישוריה המדהימים. ישי חילק לסטודנטיות את תמונתה של יערה.
הסרט "תאונה בערבה" שצפינו בו לסיום, הראה את הדקות האחרונות של ארבעה נערים שנהרגו בכביש הערבה בשנת 1994. בדיון שנערך לאחריו ניסינו להבין מה היו הסיבות לתאונת הדרכים וכיצד ניתן היה למנוע אותה.
היום השני, יום שיא בנושא "החינוך לבטיחות בדרכים", הוא המשך ישיר ליום הראשון. ביום שלישי, ט' באדר תש"ע (23 בפברואר 2010), כל סטודנטיות שנה ג' לימדו את נושא הזהירות בדרכים בכיתות האמון בבתי הספר ובגני הילדים. את מערכי השיעור הן לקחו מתכנית הלימודים בזהירות בדרכים המופיעה באתר של משרד החינוך. יום זה נעשה בתיאום עם רכזת ההדרכה, הגב' דליה פלסר ובשיתוף כל המדריכים הפדגוגים.

מהנעשה בהתמחות למחשבת ישראל: ביקור המפמ"ר וחזון ההתמחות

ד"ר דניאל רביב
ראש ההתמחות למחשבת ישראל

בסוף מחצית א' השנה – תש"ע, קיימנו מפגש תלמידות ההתמחות עם המפמ"ר (מפקח מקצועי ראשי) למחשבת ישראל, הרב ד"ר יוחאי רודיק. מפגש זה הוא המשך למסורת של שמירה על הקשר בין המתכשרות במכללת אורות להוראת מקצוע מחשבת ישראל ובין הנציג הבכיר ביותר של משרד החינוך לתחום הדעת שהן מתמחות בו. במפגש זה נחשפנו לנעשה בתחום לימודי מחשבת ישראל ברמה הארצית במוסדות הלימוד של החינוך הדתי ממבטו של המפמ"ר.
המפמ"ר התמקד בחשיבות הרבה שיש בראיית המקצוע כייחודי, בהיותו מזַמן תהליך של עיצוב זהות אמונית, מעבר לדאגה הבסיסית לרכישת הידע והיכולות העיוניות בתחום הדעת כמקובל בשאר מקצועות הלימוד, בהתאם לדרישות הבגרות הנגזרות מעולם האקדמיה. ברוח זו נעשים ניסויים בפיתוח חומרי לימוד עדכניים המכוונים לספק מענה מחשבתי ואמוני עדכני לצורכי התלמידים בתהליך גיבוש השקפתם בעת הזו מתוך ראיית המקצוע כתורת חיים רלוונטית ומשמעותית ביותר כיום. העיסוק במשמעות החיים מתוך הקשבה לשאלות הלומדים הצעירים תוך הכשרתם לשאול שאלות משמעותיות ועידודם להעז לשאול שאלות אמוניות נוקבות במסגרת הלמידה, הפך להיות חלק מהותי מתחום הדעת.
בה בעת, במקביל לתמורות והעדכנות במישור הארצי בפיתוח מקצוע מחשבת ישראל בשנים האחרונות, ההתמחות למחשבת ישראל במכללת אורות ישראל עברה בשנים האחרונות תהליך מקביל והולם. התפתחותה של ההתמחות במכללה נעשתה ונעשית מתוך "ראייה חזונית", היינו תפיסה מגובשת של "חזון ההתמחות". חזון זה מכיל שאיפה לסייע למתכשרת בעיצוב אישיותה כדמות חינוכית משמעותית לתלמידיה, המסוגלת להכיל מורכבות בעמידתה מול אתגרים מחשבתיים ואמוניים מתחדשים.
לאור זאת, ההתמחות משקיעה בהכשרת הסטודנטיות באופן רב מישורי – הן בהקניית תשתית השכלתית הגותית נרחבת ומעמיקה שבבחינת "נכסי צאן ברזל הגותיים" כבסיס לצמיחה אישית רוחנית, הן ברכישת יכולות חקר וניתוח של טקסטים מחשבתיים ועמדות הגותיות, כיאה ללומדת העצמאית המעוניינת והמסוגלת להמשיך להתפתח בכוחות עצמה, הן בטיפוח המסוגלות ההוראתית חינוכית תוך רכישת כלים לשם סיוע ללומדים הצעירים והמתבגרים בבניית עולמם האמוני ובגיבוש זהותם הדתית על רקע אתגריה הרוחניים של התקופה.
על מנת להגשים מטרות אלו הורחבו ושודרגו קורסי ההתמחות בשנים האחרונות בכיוונים שונים, מעבר למוקד הקלאסי של מחשבת ישראל שנתגבשה בימי הביניים: נוספו קורסי תשתית הקשורים לרקע צמיחת מחשבת ישראל הקלאסית – קורס "מחשבת המקרא ופרשנות הגותית" וקורס "מחשבת חז"ל באגדה ובהלכה" – קורסים המכוונים להכרה ולזיהוי מקורות היסוד אשר שימשו בסיס לצמיחה והתגבשות יצירות המחשבה של ימי הביניים. כן נוספו קורסים מכווני התקופה המתייחסים לעידן המודרני והפוסט מודרני, כגון "מחשבת ארץ ישראל" העוסק במשמעותה ההגותית של הארץ בעולמה של היהדות, בעולמם של יהודים ובעולמה של המדינה, כבסיס לעיצוב זהות ציונית ישראלית עדכנית כיום, וקורס העוסק בסוגיות אמוניות עכשוויות המותאם לצורכי אוכלוסיית הלומדות בקורס באותה שנה.
לשם חיזוק מגמת החינוך לאמונה כמתבקש מתחום הדעת מחשבת ישראל, התקיים לאחרונה מפגש ייחודי ומשמעותי עם הרב יונה גודמן המתמחה בנושא מזווית עדכנית, והוצפו בו דילמות משמעותיות מעולמן של מחנכות, כבסיס לליבון דרכי התמודדות. עיסוק בניתוח דוגמאות ואירועים עדכניים, מזמני בירור רלוונטי, מהווה אתגר משמעותי שניתן דרכו לקדם את ההכשרה של מורת מחשבת ישראל כמורה משמעותית ורלוונטית לתלמידיה תוך הקשבה לעולמם האישי לצד התייחסות לגורמי ההשפעה עליהם כיום מצד העולם התרבותי המתחדש. מי ייתן ובעז"ה נצליח בעשייה ההתמחותית לקדם את תלמידותינו להיות דמויות למופת כמחנכות וכמורות משמעותיות לבניית דור אמוני בעל השכלה תורנית רחבה ומעמיקה, המקיים אורח חיים בשמירת התורה ומצוותיה מתוך מוטיבציה אמתית, הבנה והזדהות פנימית, לצד תחושת אחריות לכלל ישראל בעת הגאולה.

"באשר תלכי אלך!" על הססנות והחלטיות בקבלת הכרעות

הרבנית ד"ר לאה ויזל
מרצה במכללה

נהגו ישראל לקרוא בחג השבועות במגילת רות, מגילה קסומה שכולה חסד. "תורת חסד על לשונה".
דוגמה מופלאה לגילוי תורה בחיי המעשה.
בכל שנה ושנה, בעת העיון החוזר במגילה, אנו מגלים פנים חדשות לסיפור המופלא; מעיין נובע של רעיונות עמוקים, רעיונות העשויים להיות רלבנטיים לדורות, לאנשים ולנשים בצמתים שונים של חייהם.
"אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקיִךְ אֱלֹקי:
(יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ"
מילים אלה של רות המתאפיינות בנחרצות שלהן הובילו אותי לעסוק בשאלה: איזה מקום בחיינו יש לתת להחלטיות או לחילופין להתלבטות ולהססנות?

רות היא חד משמעית. רות המואביה, הזרה, מחליטה באומץ לילך עם חמותה. מחליטה ומבצעת. גם נעמי חמותה קולטת שאין טעם להמשיך להפציר בה לשוב לבית אביה. כהמשך ישיר לדבריה הנ"ל של רות, מתאר הכתוב: " וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ".
לעתים נדמה לי שהדור הזה, יותר מאלו שקדמו לו, מרבה להתלבט, לחפש דרך. יש לכך דוגמאות רבות. ההתנהלות המהוססת באה לידי ביטוי החל בבחירות חסרות חשיבות וכלה בבחירות משמעותיות לחיים. בחירת בן/בת זוג, בחירת מסלול לימודים, מוסד לימודים, בחירת מקום מגורים וכיוצא בזה.
מי אינו מכיר את הבחור המתלבט באיזו ישיבה ללמוד? ויותר מזה, לא פעם לאחר שנפלה ההכרעה הוא אינו מפסיק "לפזול" למקומות אחרים: אולי שם "יתחבר" יותר, אולי שם "הדשא ירוק יותר"? אצל רבים קיים קושי בקבלת החלטות ובהשלמה עמן. אפשר שהדבר נובע מכך שכיום, יותר מבעבר, יש ל"סופרמרקט" של החיים הרבה יותר מה להציע. יש מבחר אדיר של מסלולי לימוד, המון ישיבות שלכל אחת הפן הייחודי שלה ועוד דוגמאות לרוב. ייתכן גם שהפיתוח הטכנולוגי האדיר משאיר יותר פנאי מבעבר, עת נאלצו לעסוק בעבודה פיזית קשה. משמש קרקע פורייה להצמחת שאלות והתלבטויות.
מכאן לשאלה: האם ההתלבטות היא דבר שלילי מיסודה? תמיד?
במסכת גיטין מתארים חז"ל את הגורם לחורבן הבית: "אמר ר' יוחנן: "מאי דכתיב אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו יפול ברעה? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים". אחרי פירוט הסיפור אודות העלבון שספג בר קמצא, מתואר כך: " איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא אזל אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אמר ליה מי יימר אמר ליה שדר להו קורבנא חזית אי מקרבין ליה אזל שדר בידיה עגלא תלתא בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים ואמרי לה בדוקין שבעין דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות אמר להו רבי זכריה בן אבקולס יאמרו בעלי מומין קריבין לגבי מזבח סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא אמר להו רבי זכריה יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".
בתרגום [לא מילולי]: בר קמצא הלשין לקיסר רומי שחכמי ישראל מבקשים למרוד בו. כהוכחה לכך הציע לקיסר לשלוח קרבן למזבח ולבחון אם מוכנים הם להקריבו. הלך הקיסר ושלח בידי בר קמצא עגל משולש, בריא וטוב. בדרך הטיל בו בר קמצא מום, כזה הנחשב מום לצורך הקרבה בבית המקדש אך אינו נחשב מום לעניין קרבנות הגויים בבמותיהם. רבנן סברו להקריבו בכל זאת מפני שלום מלכות. אמר להם ר' זכריה בן אבקולס: אם נתיר יש חשש שאנשים ילמדו מכך שבעלי מומין קרבים על המזבח, והסכימו עמו חכמים. סברו חכמים להמית את בר קמצא שלא ילשין עליהם. אמר להם ר' זכריה: אם נמיתו עלולים אנשים ללמוד מכך שהמטיל מום בקדשים ייהרג. כתוצאה מכך נודע לקיסר שחכמים דחו את קרבנו, השתכנע בכוונת חכמים למרוד בו וכתוצאה מכך החריב את הבית. מכאן מסקנה קשה של ר' יוחנן: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".
סיפור קשה. ענוותנות שאינה במקומה הולידה חורבן. ענוותנות שמולידה הימנעות מאחריות ומהכרעה היא שלילית ומקורה בפחד ובחשש "מי אני שאחליט? שאדע?" הדבר עולה באופן ברור יותר מהתיאור המובא בתוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק טז הלכה ז: "בית הלל אומ' מגביהין מעל השלחן עצמות וקלפין בית שמיי אומ' מסלק את הטבלה כולה ומנערה. זכריה בן אבקילס לא היה נוהג לא כדברי בית שמיי ולא כדברי בית הלל אלא נוטל ומשליך לאחר המטה אמ' ר' יוסף ענותנותו של ר' זכריה בן אבקילס היא שרפה את ההיכל". ענוותנותו של זכריה בן אבקולס מנעה ממנו להכריע. הוא העדיף למצוא פתרון הלכתי שאינו כבית הלל ולא כבית שמאי.
חוסר החלטיות אינו מתאים להנהגה. רות זכתה שממנה יצא דוד מלך בישראל, מלך שיידרש לעוז ולהחלטיות לצד צניעות וענווה. אך לא ענווה פסולה של חשש מהכרעה. לכאורה, אדם הבורח מהחלטה מצטייר לא פעם כעניו, כמי שאינו מחשיב את עצמו. אולם בעיון מעמיק אין זו ענווה ראויה אלא פחדנות ובריחה מלקיחת אחריות. הרב קוק מרבה לעסוק במידות "מצרניות" זו לזו. כלומר מידות שבהסתכלות שטחית נראות דומות אך בהתבוננות מעמיקה הן הפוכות ונובעות ממניעים שונים. כך למשל משבח הרב את גבורת הנפש כמידה נעלה אף שהיא מצרנית למידות שליליות ככעס וכגאווה.
מעניין לראות שבראשיתו של הסיפור המובא במסכת גיטין מביא ר' יוחנן דווקא את הפסוק ממשלי: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו יפול ברעה", פסוק המדבר בשבח החששנות ובגנות הביטחון המופרז. אולי ביקש בכך ללמדנו שמחד גיסא חשוב להפעיל שיקול דעת זהיר ואסור לחטוא בחטא היוהרה שמוליד פעולות פזיזות ומסוכנות, ומאידך גיסא יש לדעת להגיע להחלטות. אין שום אידאל במצב נפשי של התלבטות מתמדת. אין מצווה להיות בספק תמיד. יש מצווה להיות בשמחה תמיד כי "אין שמחה כהתרת הספקות!" [על פי מצודת דוד למשלי טו, ל].
מכאן שגם בחיינו חשוב להפעיל שיקול דעת טרם קבלת החלטות וביצוען. יש מקום להתייעץ עם דמות מוערכת או מקצועית, אך מרגע קבלת ההחלטה יש "לזרום" אתה, לקוות לסייעתא דשמיא. ההתלבטות התמידית אינה מאפשרת בנייה. היא "תוקעת" את המתלבט במקום לאפשר לדברים להתרחש, להתקדם.
חז"ל הורונו במפורש במסכת אבות א, טז: "רבן גמליאל אומר... והסתלק מן הספק".
בדומה לרות, גם רבקה אמנו התגלתה כהחלטית. בשעה שהוצע לה ללכת עם אליעזר, למרות ניסיונותיהם של אחיה ואביה לעכב בעדה, אמרה: אלך! בשכר החלטיותה של רבקה זכו ישראל להיגאל ממצרים על פי המדרש: "בשכר שאמרו לה לרבקה התלכי עם האיש הזה? ותאמר אלך! נתנה בטחונה על אביה שבשמיים".
רות, אם המלוכה, כרבקה, ידעה להכריע בעת הצורך ולומר באופן נחרץ "כי אל אשר תלכי אלך!"
.
העוז, האומץ והנחרצות לצד הצניעות והענווה מולידים מלכות ומביאים גאולה לעולם. שנזכה...

יום ראשון, 18 באפריל 2010

אדמו"ר ציוני-דתי?!

שיעור מאת הרב פרופ' נריה גוטל

אדמו"ר חסידי ציוני-דתי למהדרין גר בתל אביב עם קום המדינה: הרב יעקב פרידמן זצ"ל, האדמו"ר מהוסיאטין. בליל שבת ו' באייר תש"ח, שעות ספורות אחר ההכרזה על הקמת המדינה, נשא הרב דרשה אשר קוטב עניינה: החשיבות שבהקמת מדינה וכיצד נכון להתייחס אליה ולקדמה. הדגש: מדינה איננה רק ישות פיסית וחייבים להחדיר בה "יידישקייט" – מסר ציוני-דתי מובהק. דרשה זו נכללה לימים בספר דרשותיו "אהלי יעקב", לפרשת אמור. דא עקא, גמדים טרוטי עיניים "היודעים טוב יותר מרבותיהם" מה "נכון" ומה "לא נכון", עשו בספר כבשלהם וכאשר הוא נסרק למאגר התורני הממוחשב "אצר החכמה" הושמטה ממנו דרשה זו!

מצוה וחובה אפוא להחזיר עטרה ליושנה, לפרסם את מעשה הנבלה ומה המתאים יותר ליום העצמאות מלימוד ועיון כדבעי בדרשה נפלאה זו.

להורדת השיעור לחצו כאן. גם ניתן להאזין לשיעור באודיו המופיע כאן.

להורדת דפי מקורות מתוך המצגת לחצו כאן.




יום חמישי, 15 באפריל 2010

בניין מעונות חדש ע"ש בינה ויוסף צימברקנוף ז"ל

משפחת אורות ישראל איבדה לאחרונה תורם וחבר קרוב, מר ארווינג צימברקנוף. אנו מביעים את תנחומינו הכנים לאשתו ולמשפחתו.
הודות לחזונו של מר צימברקנוף, התחלנו לפני כעשר שנים לבנות בניין מעונות חדש כדי לענות על המספר ההולך וגדל של סטודנטיות שזקוקות למעונות. לצערנו, עקב המצב הכלכלי, נאלצנו להפסיק את הבנייה לתקופה ארוכה.

בזכות עזרתו ותרומתו המתמשכת של מר צימברקנוף וקבלת תרומות נוספות, מכללת אורות ישראל התחילה שוב בימים אלה בעבודות הבנייה. אנו מקווים בע"ה לסיים את הבנייה עוד השנה, כדי שנוכל אי"ה לשכן את הסטודנטיות בבניין החדש והמודרני בתחילת שנת הלימודים הבאה.
למרות שמר צימברקנוף ז"ל לא יוכל לראות במו עיניו את התגשמות חזונו, הבניין החדש בקמפוס של אורות יהווה מצבת זכרון למסירות ועזרה לדור מורי העתיד של מדינת ישראל ולחזון הציוני-דתי שהמכללה מייצגת ומיישמת יום יום.
אנו שמחים להציע הקדשת חדרים בתוך בניין המעונות החדש במחירים אטרקטיביים מאוד. זו הזדמנות ייחודית להנציח את זכרם של קרובי משפחה שנפטרו וע"י כך לקחת חלק ושותפות ברווחתם של המורים לעתיד.
לפרטים נוספים, נא ליצור קשר עם נעמי שפנגלט.

יום ראשון, 11 באפריל 2010

עושים היסטוריה – בישיבות ההסדר

ד"ר אמנון חבר
ראש ההתמחות להיסטוריה של עם ישראל

בתחומים רבים אנו חשים את פירות האיחוד בין מכללות אורות ישראל ומורשת יעקב. בתחום ההיסטוריה, אנו בעזרת השם, בדרך לעשות היסטוריה: מנסים להכניס גוון אמוני להוראה, ברוח דבריו של הרב קוק שרואה בהיסטוריה הסתר-יה. אנו מאמינים כי הגיע הזמן שנקבל את ההגדרה הרואה במקצוע היסטוריה מקצוע קודש, כי באמצעותו אפשר לחזק אמונה. ברוח זו אנו רואים חשיבות מרובה בהנחלת המקצוע גם לתלמידי ישיבות ההסדר במסגרת מכוני ההוראה הישיבתיים.
המגמה היא לשבור את החשש של הלומדים מהוראת מקצוע זה בעיקר בגלל הדימוי המוטעה שלו כמקצוע הדורש זיכרון על אנושי, ידיעת תאריכים גם מתוך חלום ו"מקצוע משעמם". המשימה שלנו כמכשירי מורים להיסטוריה היא לשבור סטיגמה זו ולהראות כיצד ניתן ללמד היסטוריה בדרך חווייתית, אמונית, תהליכית.
הסטודנטיות במכללה מכירות דרך הוראה זו, וביחס לתלמידים בישיבות ההסדר אנו בתחילת הדרך לשינוי התפיסה. בסמסטר זה התחלנו בהוראת קורס בהיסטוריה בקמפוס רחובות לתלמידי ישיבות ההסדר המכשירים את עצמם להוראה, כאשר המגמה היא להרחיב את המעגל להוראת היסטוריה למכוני הוראה ישיבתיים שיבחרו בכך. עדיין אין מדובר בהתמחות להיסטוריה, אבל הכיוון הוא לאפשר למכשירים את עצמם להוראה לבחור במקצוע זה כמקצוע הוראה נוסף במקביל לתושב"ע או לתנ"ך. דמיינו לעצמכם שבתי הספר שלנו מתמלאים במורים להיסטוריה בוגרי ישיבות הסדר, ועם כל המטען הרוחני והתורני שהם הוטענו בו בישיבה מלמדים את תולדות עם ישראל. בקיצור ימות המשיח.

יום עיון יהדות וסביבה


ביום שלישי, ג' בניסן תש"ע, התקיים במכללה יום עיון בנושא יהדות וסביבה במסגרת בימת ראש חודש לתלמידות שנה א. מטרת יום העיון לפתח מודעות לנושא הסביבה והקשרו לעולם היהדות ולעודד סטודנטיות להוביל שינוי במערכת החינוך בנושאי סביבה. יום העיון הועבר על ידי צוות עמותת 'טבע עברי'.

במסגרת במות ראש חודש המתקיימות במכללה עלתה יזמה של הארגון 'טבע עברי', העוסק בנושא יהדות וסביבה, לערוך יום עיון מגוון במכללה. אחת מהפעילות בארגון היא הדס ילניק (זגורי), בוגרת ההתמחות ללימודי ארץ ישראל במכללה. הדס המשיכה לתואר שני בנושא סביבה וחזרה אלינו כפעילה בארגון סביבתי זה שעוסק בהפצת הרעיון במוסדות חינוך.
לאחר הרצאת פתיחה של הרב גוטל הציגה הדס את נושא המשבר העולמי שאנו נמצאים בו ורובנו לא מודעים אליו. לאחר ההרצאות התפצלו הבנות לשני סבבים של לימוד בבית מדרש בשני נושאים: ברכת האילנות, וכיבוש ושמירה על ערכי טבע. במקביל לכך הועברו שתי סדנאות: אחת עסקה בחשיבות ייצור קומפוסט ומִחזור, והשנייה – הצגת תכשירים שחלקם מכיל רעלים שונים שראוי להימנע מהשימוש בהם ולעומתם תכשירים בריאים וטובים.
היום המעניין והמעורר למחשבה בתחומי בריאות וסביבה הסתיים בסיכום ובמשוב תוך קריאה למעוניינות לבוא ולהשתלב במסגרות של סביבה עברית.

סיורים במוסדות חינוך

ד"ר יחיאל שרמן,
מרצה למנהיגות במכללת אורות ישראל

כדי שהמצטיינות במכללת אורות ישראל תהיינה מנהלות מעולות בעתיד הן לומדות פרקי מנהיגות בתאוריה ורואות הלכה למעשה מהי מנהיגות איכותית בסיורים שאנו עורכים בבתי הספר. בכל סיור הן מבקרות בבית ספר יסודי ועל יסודי ונפגשות עם המנהל המנהיג ועם הצוות המוביל כדי ללמוד איכויות מנהיגותיות.
במפגשים עם צוותי הניהול הן מבחינות ביישום התאוריה המנהיגותית שלמדו - הלכה למעשה. הבנות מרוצות ושמחות, ומדגישות כי הסיורים מעניינים ומרתקים יותר מכל לימוד.


הצלחתו ההישגית, הלימודית, החברתית, ההתנהגותית והערכית של בית ספר תלויה בעיקרה במנהל שהוא מנהיג. הוא הדמות המשפיעה והמובילה את צוות המורים לרום הפסגה במגוון התחומים. המנהיג המצוין משלב בעשייתו את האינטלגנציה השכלית והרגשית גם יחד.
בכל עשייתו החינוכית מצאתי כי התשתית האיתנה והבסיסית של המנהיג היא חכמתו. ככל שהמנהיג משכיל, נבון ובעל מידות, משלב ומשתף את צוות המורים בחשיבה ובעשייה הרי הוא יעפיל להישגים המגוונים הטובים ביותר. מנהל מנהיג משכיל ידאג לפיתוחם האינטלקטואלית של צוות המורים.
איתור הסטודנטים המצוינים, טיפוחם והשרשת המוטיבציה בתוכם לרצות להיות מנהיגים מובילים במערכת החינוך הוא לדעתי הפרויקט החשוב ביותר בהכשרתם של מורים במכללות. הלומדות במכללת אורות ישראל זוכות להעשרה בשני מישורים:
בשנה א למידה במשך סמסטר אחד בתחום המנהיגות;
קיומם של שלושה סיורים במשך כל שנת לימודים (ס"ה תשעה ימי סיור).
לאחר הלימודים התאורטיים על הדרכים ועל הכלים לפיתוחו של מנהיג הן זוכות לביקור ב-18 מוסדות חינוך (שני מוסדות בכל סיור) בחינוך היסודי והעל יסודי.
נבחרים מוסדות חינוך הטובים ביותר שבהם מנהיגי החינוך המנהלים מבהירים במשך כשלוש שעות את הדרכים, את הכלים, את היוזמות ואת המיומנויות שהם משתמשים בהם כמנהיגים כדי להיות הטובים ביותר. הם משלבים בביקור שיחה, דיון, סיור ומפגשים עם מורים-מנהיגים ועם מנהיגות נוער.
המפגשים הם במגוון מוסדות: תורניים, רגילים, תיכוניים, ישיבות ואולפנות, וכן מוסדות בחינוך הממלכתי.
בביקורים אלו הלמידה התאורטית שאותה למדו הבנות מקבלת משמעות מעשית.
חשוב לציין שהשפה המנהיגותית לרוב זהה, המושגים המנהיגותיים נאמרים בקול רם ורובם ככולם מדגישים את ההצלחה התלויה במנהיג, באישיותו, בביטחון העצמי, בדימוי העצמי, בדוגמה האישית, באנושיות, בחיוך, בעידוד, בכבוד, ביחס, בשיתופיות, בתחושת שייכות, באהבה, בניהול הזמן, בעמל החינוכי, בשליחות, בפיתוח חיי חברה, במנהיגות נוער, בנחישות, בהעזה, באומץ לב, בעל צוותי, בטיפוח, ההורים כלקוחות, בדרכי תכנון, בתהליכים ובהערכה ובהתממשותם של "חלומות".
המרתק ביותר בסיורים חשובים אלה היא ההבנה כי השפה המנהיגותית זהה אך הדרך, ה"איך", הכלים להשגת היעדים המנהיגותיים שונים בכל מוסד בהתאם לאופיו של המנהיג.
אני מאמין שככל שנמשיך להעצים את ה"מצטיינות" בשני המישורים, מחד גיסא בתאוריה ומאידך גיסא במפגשים במוסדות החינוך, הרי שהמוטיבציה שלהן להיות מנהלות-מנהיגות בעתיד תהא גבוהה.
חשוב למצוא כל דרך לשמור על קשר במשך חמש שנים לאחר תום הלימודים עם כל הבוגרות המצטיינות כדי להמשיך להפנים בהן מוטיבציה לרצות להיות מובילות בחינוך כמנהיג בעתיד. במפגשים אלה במהלך השנים יש צורך להתמקד בארבעה מישורים:
שמירה על קשר – חשוב מבחינה פסיכולוגית מעשית וערכית;
הקשה – לדילמות מהנעשה בשדה;
מפגשים עם מפקחים, עם מנהלי מחוזות ועם מנהלים-מנהיגים;
הרצאות עדכניות במנהיגות.

אני בטוח ומשוכנע שפיתוח וקידום המצוינות תוביל את עם ישראל להיות הטובים ביותר.

יום רביעי, 24 במרץ 2010

ריאיון מוקלט בערוץ שבע עם ד"ר אמנון חבר בנושא מנהיגות נשית

נשים מנהיגות? משפחה וקריירה? האם מכללת אורות ישראל מעודדת זאת? היש סתירה בין שני התחומים? איך משלימים ביניהם? האפשר להשלים?

פרטים ראשוניים בכתבה של ערוץ שבע על מפגש במסגרת קורס מנהיגות של פרויקט המצוינות עם חברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין

לחצי כאן להורדת הקובץ, או אפשר לשמוע הדיון בנגן האודיו למטה.



יום שני, 8 במרץ 2010

מפגש עם התסריטאית גב' חווה דיבון

ד"ר ירון כץ, ראש ההתמחות לתקשורת
לאחרונה קיימו סטודנטיות מההתמחויות לתקשורת ולמחול מפגש עם גב' חווה דיבון, יוצרת ותסריטאית הסדרה "סרוגים". במהלכו הוקרנו סרט שהיא הפיקה בשם "לא יודעת איך" ופרק בסדרת הטלוויזיה "סרוגים". לאחר הצפייה היא שוחחה עם הסטודנטיות והציגה את הדילמות שהיא מתמודדת אתן כיוצרת דתייה, וכפי שהיא הגדירה את דרך ההתמודדות שלה – בלי לנסות ליפות את המציאות, בלי אידיאליזציה, ועם זאת תוך אמונה בדרכה ונכונות "לשלם מחירים" הנובעים מכך. בין היתר היא תיארה שיקולים שונים בהתנהלות יוצרי הסדרה, כולל תהליך בדיקת השחקנים, קשיים במהלך הבימוי ובזמן הצילומים, הבעיות במהלך ההפקה והדילמות ההלכתיות וההתמודדות אתם. היא הסבירה שבעיות אלה מציגות את המורכבות של הסדרה – שיקוף המציאות, עם הלבטים, הנפילות, הדילמות והמצבים שצעירים דתיים נתקלים בהם, כולל שאלות נוקבות, דילמות מהחיים, נקודות שבירה וחוזק.

במהלך השיחה של הסטודנטיות עם גב' דיבון עלתה השאלה אם ראוי ליוצרת דתית לעסוק בסיפורים אישיים שממחישים התלבטויות ביחסים שבינו לבינה. גם עמדת הבנות שיקפה דעות שונות והמפגש עורר דיון ער וחשוב. ד"ר דבורי הנדלר מההתמחות לתקשורת אמרה שגבולות ההלכה והיצירה נמדדים ביכולת להתמודד עם התסריט במסגרת הלכתית. היא העלתה לדיון את הדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" בהקשר של הצורך של אמנים למצוא פרשנויות ופתרונות הלכתיים, והבהירה כי היא מצפה שהיוצרת תתייחס ליצירה שלה מתוך ראייה אמונית ומציאת פתרונות בגבולות ההלכה.

האורחת נשאלה על ידי הסטודנטיות אם לא יכולה הייתה להתמודד עם המציאות במסגרת ההלכה ולמצוא פתרונות יצירתיים. היא השיבה שלא הסתירה ולא טייחה, וזו למעשה המורכבות של הסדרה. היא ציינה שהיא חיה בחברה דתית, אין לה חברים חילונים והיא מנותקת מהעולם החילוני, ובכל זאת חשוב לה להראות את המציאות כפי שהיא. גב' דיבון טענה שכל התסריט מבוסס על מצבים מציאותיים ושהסדרה מתארת רק חלק קטן ממה שמתרחש במציאות. היא תיארה את הדילמות ההלכתיות שהיו בעת הצילומים כולל מקרים שבהם התייעצה עם רבנים כיצד להציג דילמות אלה.

תגובות הבנות היו מגוונות. חלקן טענו שבגלל שעיקר הדיון היה בדילמות ההלכתיות לא היה מספיק זמן כדי שהאורחת תסביר יותר את השיקולים המקצועיים בעריכת הסדרה. אחרות טענו כי עצם המפגש עם יוצרת דתית משפיעה הוא חשוב כדי להבין את הדילמות שלה ואת דרכי ההתמודדות עם דילמות אלה. הדעה של רוב הסטודנטיות הייתה שכל עוד מדובר בכינוס מקצועי או אקדמי שמנתח את הדילמות הקולנועיות, הרי שהקרנת הקטעים מאפשרת לקיים דיון כדי ללמוד איך להתמודד עם הדילמות ההלכתיות. לאחר המפגש המשיכו דיונים בין הסטודנטיות ורבות אמרו שהן מעוניינות מאוד לקבל תשובות מרבנים ומיוצרים כדי ללמוד כיצד להתמודד עם דילמות מעין אלה.

יום חמישי, 4 במרץ 2010

חירות, ערבות ואחריות

הרב ד"ר אמיר משיח
מרצה במכללת אורות בהתמחות למחשבת ישראל
משמש כרב בית כנסת לצעירים כפר גנים ג' בפ"ת

עם ישראל הוא עם החירות. חירות זו הביאה לאחריות גם על מצבו הרוחני או החומרי של האחר. עד כדי כך מגיעים הדברים שההלכה מתירה לכפות על הצדקה (שו"ע, יו"ד סי' רנ"ו). יכול אדם לחשוב כי מדובר על 'כפייה דתית' ממש. יכול להיות, אך אין לראות זאת באור שלילי. אומרת המשנה (אבות, פ"ו מ"ב): "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", אך האם אין זו אלא אשליה? מהי חירות? הרי ההלכה מכתיבה את חיינו בכל צעד ושעל, עד כדי הדרכה מדויקת כיצד שורכים את שרוכי הנעליים או כיצד גוזזים ציפורניים (!!). ובכל זאת אנו רואים את עצמנו כבני חורין?
אמנם זה נראה כסתירה, אך לא כן הוא. חירות אין פירושה הפקרות אלא דווקא העול שאני נוטל על עצמי, כהגדרתו של הפילוסוף פרידריך ניטשה "לא חירות ממה... אלא חירות למה...". כרוצה לומר: החירות היא לא מה שאני רוצה אני עושה ואין עליי עול כלשהו. למשל אינני יכול לנסוע באור אדום או במהירות מופרזת. זה לא אומר שאני משועבד. אני דווקא אזרח חופשי, בן חורין במדינת ישראל. העובדה שאני מקבל על עצמי את חוקיה מראה דווקא שאני בן חורין. כך גם עם כל דוגמה אחרת שאינה בהכרח מושפעת מחשש משוטר או מתביעה משפטית. למשל העובדה שאני מחליט להיות צמחוני. זוהי החלטה של בן חורין המטיל על עצמו משמעת או ערכים המגבילים אותו, ובזה הוא מראה את חירותו. "לא חירות ממה... אלא חירות למה...". ההחלטה שאני נוטל על עצמי עול כדוגמת עזרה לזולת, היא היא החירות.

כאשר אנו מדברים על חירות עלינו לפנות להגותו של הפסיכולוג ויקטור פראנקל. פראנקל חווה על בשרו את נוראות השואה הנאצית. דווקא שם, בתוך התופת הנוראה, הגיע פראנקל לתודעה "האחרונה שבחירויות האדם", היא החירות התודעתית שאותה הנאצים לא יכולים לקחת. הם אמנם יכולים לעשות לגופו כל מה שהם רוצים, כולל לקיחתו אל המוות בכל רגע נתון, אולם הם אינם יכולים לקחת את חירותו (האדם מחפש משמעות, עמ' 85–86).

פראנקל טען כי יש קשר הדוק בין חירות לאחריות. לדעתו, הם שני צדדים של אותו מטבע. ברגע שהאדם נוטל חירות לעצמו הוא גם מקבל על עצמו אחריות. מתוך כך הציע פראנקל כי ארצות הברית צריכה להקים בחוף המערבי את פסל האחריות, שישלים את פסל החירות (הזעקה הלא נשמעת למשמעות, עמ' 70). הוא אפילו מגדיר את ההוויה האנושית במונחים של "להיות אחראי", האדם הוא "יש אחראי" (האל הלא מודע, עמ' 15–18).

פראנקל מדבר יותר על האדם שצריך לקחת אחריות על חייו שלו, ובזה הוא מעניק להם משמעות. אך ניתן בהחלט להרחיב זאת ללקיחת אחריות כלפי הזולת. הפילוסוף עמנואל לוינס העמיד במרכז הגותו את האחריות כלפי האחר. הקטע הבא ידגים זאת בתמציתיות:

"הזיקה לאלוהי עוברת דרך הזיקה לבני האדם וחופפת את הצדק החברתי – הרי לכם תמצית רוחו של התנ"ך היהודי. למשה ולנביאים אין עניין בהישארות הנפש, אלא בעני, באלמנה, ביתום ובגר... 'אם אלוהיכם אוהב עניים, מפני מה אינו מפרנסם?' שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא. 'אמר לו: כדי שניצול [נינצל] אנו בהן מדינה של גיהינום'. ולא ניתן לטעון ביתר עוצמה שמן הנמנע כי האל יטול על עצמו את חובותיו ואחריותו של האדם. אחריותו האישית של האדם ביחס לאדם היא כזאת שאין האל יכול לבטלה" (חירות קשה, עמ' 81).

היהודי בעצם קיומו הוא פסל הנצחיות. בפנימיותו הוא פסל החירות, ובהתנהגותו הוא נתבע להיות פסל האחריות, בדאגה לזולתו.

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ליהודים היתה אורה - מגילת אסתר כמדריך חינוכי

שיעור מאת הרב יונה גודמן

השיחה, שנמשכת כארבעים דקות, מנסה לבחון את מהות החג דרך עיון במהות סיפור המגילה. נבחנת התנהגות ילדינו בעת ימי הפורים, וניסיון להבין מדוע אופי חגיגות הפורים שלהם יוצרים לעתים קושי חינוכי.
כדי להבין את התוכן החינוכי הראוי לחג, שלאורו יש לחנך את ילדינו ואת תלמידינו, ממשיכה ונבחנת מהות המגילה ועולות לדיון שאלות כמו: מדוע רצו להשמיד את עם ישראל? מדוע הוא ניצל בסופו של דבר? השיעור כולל אף הצעות הקשורות לאופן שבו כדאי לחגוג את ימי הפורים שלנו.

לחצי כאן להורדת הקובץ, או אפשר לשמוע הדיון בנגן האודיו למטה.




יום שני, 1 בפברואר 2010

נקודה למחשבה


שאלות ותשובות בעקבות יום גוש קטיף במערכת החינוך

מאת: טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד

בכ"ב בשבט חל יום גוש קטיף במוסדות החינוך ועמו עולות שאלות חדשות גם ישנות: מה למורים עם הנחלת מורשת וערכים? בעולם שבו טובת הפרט עומדת במרכז, אולי מוטב לו למורה להתמקד בהנחלת מידע וידע בלבד תוך הימנעות מקסימאלית מהבעת דעתו ועמדתו בכל נושא שעלול להיות שנוי במחלוקת ועלול לסבכו ולהביכו? לא מן הנמנע שרבים יבחרו במושכל בדרך זו אולם אחרים יבקשו להשפיע על תלמידיהם, לחרות בנפשם תשתית רעיונית, ערכית ומוסרית, ולהתוות על לוח לבם דרך לחיים. לשם כך נדרשים אומץ לב, כנות ומסירות נפש שכן לעתים המורה נדרש להשיב על שאלות קשות ומורכבות של התמודדות במישור האמוני, הערכי והרגשי. תקופת ההתנתקות, העקירה הגירוש, העמידה את החינוך הממלכתי דתי במבחן. סגל בית הספר נאלץ אז כהיום להתמודד עם שאלות אקטואליות הרלוונטיות לחיי התלמידים, להקשיב למגוון הדעות והתהיות ולנסות ללבן יחד רגשות ומחשבות במטרה לחזק ולגבש את הזהות הציונות דתית לאומית. המציאות הפוליטית-חברתית שנוצרה העמידה אתגרים לא פשוטים בפני מערכת החינוך הכללית והדתית בכלל ובפני המורה כפרט, בפרט. כדי לסייע למורים להתמודד עם אתגרי השעה נכתבו מאמרים הלכתיים ורעיוניים, מערכי שיעור והדרכה. במהלך השנים נוספו להם ספרים, סרטים, אמצעי למידה ומבחר הפעלות בחתך רב גילאי. (הפניות למקצת מהחומרים הקיימים מצורפות בזה).
אולם בכל אלו אין די. המשמעות של "תכנית התנתקות" ותוצאותיה העלו שאלות שספק אם יש למורה היכולת לספק תשובות חד משמעיות לא רק לתלמידיו, אלא גם לעצמו גופא.או אז גם היום נבחנת גדלות הרוח שבו בהתאם ליכולתו להודות שגם לו לא תמיד יש תשובות מספקות או שעליו להוסיף עוד וללמוד את הסוגיות הקשורות בנושא כדי להיות שלם עם תשובתו. למעשה כל תשובה שאין בה זלזול ופגיעה בכבוד התלמיד עתידה להתקבל בטוב גם אצל הספקן שבתלמידים. מיותר לציין שגם התלמיד מחויב לעמוד באותם קריטריונים, לא פחות!
הסכמה בנד"ד היא היא המכשירה את הקרקע לדיון פורה ואמתי, לדיון שעתיד להפוך שאלות נוקבות ואף שאלות שלכאורה נראות "שאלות של מה בכך" לתשובות הרות משקל הלכה למעשה.
הרב קוק מבהיר שאל לנו להיבהל מהשאלות ואל לנו למהר ולספק תשובות נחפזות. כדבריו: "הפליאות המזדמנות על חוקי ההשגחה, ויתר הלימודים הטובים שהם אורו של עולם. הם מוכנים בהשגחה נפלאה, על פי סדרי החכמה האלהית, שעל ידם יתרומם האדם לבינה יותר גבוהה מההבנה השטחית. מובן הדבר, שההבנה העמוקה תביא לעולם את הטובה האמיתית באורחות החיים המוסר והטוב, מה שאין ההבנה השטחית יכולה להביא זאת. אמנם, כדי שתעורר הפליאה את כוח החושב ורגשות הלב באופן מלא, כדי שיהיו הכל מוכנים לקבל הרושם הטוב של ההבנה השלמה כשתבוא אחר הפליאה, כדוגמת 'מים קרים על נפש עייפה'.
וזה הדין נוהג בכל השאלות הגדולות, שלפי ערך גודלן ולפי הערך של גדלות הפעלה הצריכה לבוא על ידי הפתרון האמיתי כשיתגלה בעולם, כן צריך שיגדל כוח הזעזוע של חסרון הידיעה, של המבוכה הנוראה לפני התגלות מאור האמת" (עין אי"ה שבת, א, פרק א, סימן נ"ט).
הדברים נכונים גם בעניינינו. הרב ליאור אנגלמן בספרו כיסופים (תשס"ו) מתייחס לתופעה נוספת. לצד השאלות הקשות קיימת תופעה של פחד מהשאלות והשתקתן תוך יצירת אווירה כי יש שאלות אסורות. מחנך שישתיק שאלה כזו או אחרת אולי ייצור אשליות של תשובה אך בפועל ינציח את השאלה לעד. מהו אם כן הפתרון המוצע?
היסוד והסוד טמונים בראיית המורה את עצמו כשליח. תחושת השליחות היא סוד החוסן, המניע והמנוע. היא שהופכת ייאוש לחשבון נפש, היא שהופכת סתם מלחמת מילים נבובה למלחמת תנופה, היא המכשירה את "הדירה בתחתונים" ומאפשרת למילים גבוהות ולרעיונות נשגבים לתפוס את מקומם בחיי היום יום, היא המאפשרת לשלב שאלות חול בקודש ותשובות קודש בחול.
ודאי וודאי שגם בחברה שאינה שומרת תורה ומצוות מתעוררות שאלות נוקבות וקשות לגבי המורשת, לגבי הדרך, לגבי ההנהגה, ברם ההבדל המהותי הוא בתשובות. ההבדל המהותי הוא בין תשובות הנשענות על עולם ערכים ארעי פרי הגותו של אדם, של חברה, של מדינה ובין תשובות הנשענות על דעת ההלכה, על ראשונים כאחרונים, על תורה שבעל פה כתורה שבכתב.
ר"מ, מורה, איש חינוך באשר הוא, הנדרש לתת תשובות בנדון לתלמידיו, מחויב ראשית להשיב לעצמו, בלי יראה ופחד, שכן אוי לו לדור שמפחד לשאול, אוי לו לדור שמפחד להשיב, אוי לו לדור שמפחד לעמוד על האמת, מפי המלעיזים והמלעיגים מחוץ ומבית.
ברגעים קשים בהם מורה כתלמיד נשארים חסרי מענה ולכל אחד מאתנו יש רגעים כאלו, אפשר עדיין לבחור בדרך משותפת, דרך נושנה, דרך השיחה, דרך התפילה. תפילה לעני...

המלצות להרחבת דעת בנדון
אתר ועד מתיישבי גוש קטיף, כולל סרטים, המלצות לפעילויות ועוד
http://www.4katif.org.il/Pages.asp?intCatalogID=107

אתר הבית מוזיאון גוש קטיף
http://www.gushkatif.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=33290

אנגלמן ליאור, כיסופים פרקי התבוננות אמונית בעקבות עקירת היישובים בגוש קטיף, בית-אל תשס"ו.

גודמן יונה, בגובה העיניים: נוער מגוש קטיף ומשאר רחבי הארץ משוחח על משברים וצמיחה נוכח אתגרי הדור והשעה, עזרא מחלקת הדרכה, ירושלים תשס"ה.

הולצמן נתן ואחרים, ואנחנו קמנו ונתעודד, מבט אמוני חוויתי במלאות שנה לעקירה מגוש קטיף, מחלקת הפרסומים משרד החינוך, ירושלים תשס"ו.

ויליאן יוסי, שירת העקורים, התמודדות עם אמונה והנהגה בספרות הילדים והנוער של גוש קטיף ועמונה בתיעוד ובמחקר, מכללת שאנן, קריית שמואל חיפה תשס"ח.

חן-גל שי וסימן טוב יוכי, כשהדרך מתמשכת: התערבויות טיפוליות חינוכיות בהקשר לתכנית ההתנתקות, משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים תשס"ט.

ירון חגית, חלמיש חן וחדאד מאיר, בציר הכיסופים, מערכי לימוד בעקבות אירועי גוש קטיף, מרכז מורשת גוש קטיף, ירושלים תשס"ו.

מאיר ידידיה ומאיר סיוון רהב, ימים כתומים ההתנתקות – החשבון והנפש, למשכל, תל-אביב 2006.

משגב חיים ולבל אודי (עורכים), בצל ההתנתקות דיאלוג אסטרטגי במשבר, המכללה האקדמית נתניה תשס"ח.

שלג יאיר, המשמעות הפוליטית והחברתית של פינוי יישובים ביש"ע , המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים תשס"ג.


לתגובות
Tali-f@orot.ac.il


ביקור בנות ההתמחות לייעוץ ולחינוך חברתי ב"רטורנו"

סטודנטיות ממכללת אורות ישראל דווקא כן "שׂמות" על ה...סמים!
בנות שנה א מההתמחות לייעוץ ולחינוך חברתי הציצו לכפר הגמילה מסמים "רטורנו" ו... נפגעו ממצבורי הכאב שהודחקו, מכמויות האהבה, הרגישות והמקצועיות של הצוות הבלתי שגרתי במקום. "יום זה היה חוויה מאלפת ושיעור בלתי נשכח לכל החיים", הן סיכמו בעיניים דומעות ובלב נרגש בסוף היום.
אחת החוויות היותר מרגשות בדרכן של הסטודנטיות בהתמחות לייעוץ חינוכי ולחינוך חברתי אל תעודת הגמר היא ללא ספק הביקור בכפר הגמילה מהתמכרויות רטורנו.
בכפר הציורי הנמצא בפאתי בית שמש נמצאים עשרות נערים, נערות ובוגרים מהמגזר הדתי והחרדי, שמצאו מפלט מדומה וממכר באלכוהול, בסמים, בהימורים ועוד.
הסטודנטיות ביקרו במקום במהלך שבוע העבודה המעשית בליווי המרצות לימור טל ובלה אבן-חן, ובמשך שעות אחדות היו עדות לעבודת הקודש הנעשית בכפר.
במסגרת הביקור שמעו הסטודנטיות סיפורים אישיים של אחדים מהמטופלים ברטורנו, ביניהם כאלה שהפכו לאנשי סגל ההדרכה ולהנהלת המקום.
בין המסרים המשמעותיים שהופנמו במהלך הביקור היו שהצביעו על התוצאות ההרסניות של חוסר תשומת לב, רגישות, הכלה, הבנה לנפש הילד והמתבגר, הן על ידי המערכת ההורית הן על ידי המערכות החינוכיות.
בביקור מרתק זה הסטודנטיות למדו כי הסמים והאלכוהול הם מפלט קבוע לכאבים, בין השאר משום שנטמנו עמוק-עמוק בלב ולא באו לידי ביטוי בשיחות עם דמות משמעותית כלשהי בחייהם. במהלך הסיור התוודעו הסטודנטיות לחלק מדרכי הטיפול בכפר וההתמודדות עם האתגרים המורכבים במקום.
בין השאר קיבלו הסבר על "ספסל הניעור" הניצב במרכז היישוב, שנקראים בו לסדר מי שסטו מכללי ההתנהגות במקום, וחוו הדגמה מרתקת של ה"ניעור".
כמו כן נלמדו סגנונות תמיכה וחיזוקים, כמו משפטים שמבטאים בהם אהבה ("אוהבים אותך") למי שנושא דברים בקבוצה, או חיבוק פיזי או וירטואלי, במקרה שיש איסור נגיעה בין איש לאישה.
אחד משיאי הסיור היה במערה החצובה בכפר, שנערכים בה מפגשים בסגנון דינמיקה קבוצתית לאור נרות. מפגשים חווייתיים ועצמתיים המאפשרים ליחידים כמו גם לקבוצה כולה עיבוד תהליכי אמון, תמיכה, קבלה, שייכות, הזדהות, אינטימיות ופיתוח מודעות לעצמך ולזולתך.
הסטודנטיות נפרדו משמריהו חן, מנהל בית הספר ומצורי המדריך בעיניים דומעות ובלב מלא התפעמות ואסירוּת תודה, כשבפי כולן בקשה ותקווה להמשך קשר, ללימוד ולעיון בנושא.

בנות ההתמחות לתקשורת צפו בהקרנת הסרט "הבן הסורר" ונפגשו עם הבמאית

במסגרת העבודה המעשית בתקשורת הוזמנה גב' שושי גרינפלד, יוצרת ובימאית הסרט "הבן הסורר", למפגש עם בנות ההתמחות לתקשורת. לאחר הקרנת הסרט סיפרה הבימאית את סיפורה האישי, שעליו ביססה את התסריט. הסרט מספר את סיפורו של אחיה, נער גבעות שמתמודד עם המציאות הישראלית, עם הלחץ המשפחתי והדרישות החברתיות – כל זה מתוך אמונה וציונות. הסרט מציג את חייהם ואת פניהם האמתיות של יושבי המאחזים ביו"ש, המכונים "נערי הגבעות", בצורה דוקומנטרית ואמתית, מתוך נקודת מבט אישית של הבימאית-יוצרת הסרט. נוסף על הסיפור האישי על אחיה והלבטים שלו, הסרט מעלה קונפליקטים מעניינים ומתאר את היחסים המורכבים בין יהודים לערבים, בין המתנחלים למדינה, ובין דור המייסדים של ההתיישבות לדור שגדל בה. הסרט מוקרן במקומות רבים בארץ, ובהם מתנ"סים וסינמטקים, וזוכה להערכה רבה.
הסטודנטיות אמרו לאחר המפגש כי התרשמו מהסרט לא רק בגלל התוכן אלא בעיקר בזכות העשייה של הבימאית. לדבריהן, הסרט נתן להן השראה כלומדות תקשורת וכמי שהולכות לעסוק בכך בעתיד. היה חשוב להן לשמוע מהיוצרת על קשייה ועל הדרך שבה הפיקה את הסרט. הסטודנטיות התרשמו מהבימאית ומאומץ לבה לעשות הפקה כזאת. היה חשוב להן לשמוע איך מפיקים סרט כיוון שזה מה שהן לומדות ורוצות לעשות בעתיד.
הסטודנטיות התרשמו מהנחישות של היוצרת ולמדו שאמונה בעצמך וביכולתך היא חשובה להצלחה. לכן חשוב לאדם ללכת עם הרצונות שלו ולעשות דברים שמאמין בהם, גם כשהם לא כל כך מקובלים.
בנות ההתמחות לתקשורת ציינו שהסרט היה מעניין ומרתק, והמפגש שלהן עם יוצרת הסרט היה מעולה וחשוב להכשרה המעשית ולהעשרת הידע שלהן במפגש עם אנשי מקצוע.
אתר הסרט:
www.habenhasorer.com

יום שני, 11 בינואר 2010

יום עיון לסטודנטיות: במעגלי העם


בשנים האחרונות מציבה לעצמה המכללה בכל שנה נושא חינוכי שעוסקים בו מזוויות שונות. הנושא השנתי של תש"ע הוא "במעגלי העם היהודי" ומתמקד בעם היהודי ובמצבו בהווה, בארץ ובתפוצות.
במסגרת הנושא השנתי התקיימה במכללה במת עיון מיוחדת בהשתתפות מרצים וסטודנטים רבים. מזכ"ל בני עקיבא העולמי בעבר וראש המחלקה להגשמה בסוכנות היהודית בהווה, מר גאל גרינוולד, מנכ"ל תורה מציון, הרב בעז גנוט ויועצת נישואין לזוגות שליחים וראש דסק גרמניה, הגברת חסידה פינצ'וק, עסקו בממדי ההתבוללות של יהודי הגולה ובתפקידה של הציונות-הדתית ביחס ליהודי הגולה; נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שיתף את הנוכחים בחלק מההתלבטויות הערכיות המלוות את הציונות-הדתית בעת פועלה בגולה; עולה מאתיופיה ובוגרת המכללה, יהודית שפרינגר, סקרה את אתגרי העדה האתיופית בארץ וסיפרה בכנות רבה על נישואיה לבחור ישראלי; הרב יונה גודמן, ראש תחום אמוני במכללה, ניתח את ההשתמעויות החינוכיות של תכני יום העיון והציע מתווה לפעילות חינוכית עם נוער בנושאים הקשורים לעם היהודי.

לחצי כאן להורדת הקובץ, או אפשר לשמוע הדיון בנגן האודיו למטה.