יום שני, 10 בפברואר 2014

הרצאה חדשה וסמסטר אביב בבית ספר בריאה

בית הספר בריאה לרפואה משלימה מזמין אותך להרצאה בנושא צמח המרפא: "מורינגה ערבה".
ההרצאה תתקיים בקמפוס אלקנה, ביום ראשון ל' אדר א' (2.3.14), בשעות 18:30 – 20:00.
מרצה: מר מיכה מורן. ההשתתפות ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש. ניתן להזמין אורחים.

בנוסף, נמשכת ההרשמה ללימודים בסמסטר ב':



החדשים פרטים והרשמה להרצאה ולקורסים החדשים שיפתחו בסמסטר ב', אצל מזכירת ביה"ס בריאה, הגב' ציפי לוי. בטלפון: 03-9061330, או בדוא"ל: zipi@orot.ac.il,או באתר בית הספר.


יום ראשון, 9 בפברואר 2014

מכללת "אורות ישראל" בכנס ה-17 ליצירה צעירה של מגמות התקשורת והקולנוע בחמ"ד

מאת הרבנית ד"ר לאה ויזל,
דיקנית סטודנטיות (קמפוס אלקנה) ודיקנית לימודי חוץ ההוראה במכללת אורות ישראל

בראש חודש שבט התקיים בסינמטק ירושלים כנס של מגמות קולנוע בחמ"ד וחלוקת פרסים לסרטים מצטיינים במגוון קטגוריות. יחד עם ראש ההתמחות לתקשורת ולקולנוע במכללה, הגב' פנינה פרנקל, הענקנו בשם המכללה את פרס השופטים ליוצרות הסרט "עמוד ענן" מאולפנת אמי"ת אוריה, באר שבע.
בכנס הועלו סוגיות שונות הקשורות לתחום היצירה הקולנועית בראי משנת החמ"ד ונטלו בו חלק תלמידים ובוגרים מכל הארץ. באולם המרכזי הוצגו פרקים מהסדרות "שטיסל" ו"מקימי" ונערכו דיונים סביבם.
בד בבד עם הרצאות שניתנו לתלמידים התקיימה ישיבה באולם נפרד בהשתתפות נציגי הנהלת החמ"ד. בישיבה הוקרנו שני סרטי בוגרים שהעלו שאלות חינוכיות בוערות והציגו את עולמם המורכב של בני הנוער. לאחר הצפייה בסרטים נערך דיון חינוכי בהתלבטויות הנוער, בתפקידי המבוגר המשמעותי, בצורת השיח ובתכניו וכיוצא בזה.
אחד הדברים שבלט מאוד באחד הסרטים (ובסרטים נוספים שבהם צפינו באולם המרכזי) היה היעדרם של ההורים והמחנכים מהתסריט. זעקה עד שמים העובדה שהמבוגרים נעדרו מתמונת עולמם של הנערים המתלבטים בשאלות קיומיות-ערכיות, והשאלה שהדהדה הייתה "למה זה ומה עושים עם זה". הייתכן שההורים והמחנכים עד כדי כך אינם רלבנטיים?
הכלי הקולנועי מציב מול עינינו, המחנכים, תמונת ראי אוטנטית של מצבם הנפשי-רוחני של בני הנוער. היצירה הקולנועית משמשת מראה ומהווה "שופר" להשמעת קולם של צעירי הציונות הדתית. הסרטים הקצרים יצרו פתח לדיון מעמיק שאינו יכול להסתכם ביום עיון אחד או יותר.
הדיונים במהלך הכנס הצביעו על כוחו האדיר של הכלי הקולנועי ככלי חינוכי. המסקנה שהתחדדה אצלי בעקבות הכנס הייתה חד משמעית: כדאי ורצוי לפתח את תחום הקולנוע במוסדות החינוך הדתי תוך הפחתת החששות ועידוד יצירה בגבולות המותר.
הכנס התקיים בראש חודש שבט. אין מתאים מתאריך זה לחגיגת יצירה, צמיחה ופריחה.
שיא היום היה כמובן בטקס חלוקת הפרסים, שבמהלכו העניקה מכללת אורות ישראל את פרס השופטים ליוצרות הסרט העלילתי "עמוד ענן". בדברי ברכתי, ברוח החודש, הסבתי את תשומת הלב לכך שחגיגה לאילן ולפירותיו בעונת החורף, כאשר מראה העצים עלוב למדי ואין פירות על העצים, מחנכת אותנו לשמוח בתהליך ולראות את הפרי בתוך התהליך עצמו.
מנחה הטקס היה כוכב הילדים מערוץ מאיר לילדים, אסי צובל, אשר נוסף על הנחייתו המחויכת הציג אותי כמדריכה שלו בבני עקיבא. הענקת הפרס חשפה את ראשי מגמות הקולנוע, המפקחים, התלמידים והבוגרים של מגמות הקולנוע בחמ"ד לעשייה המקצועית-קולנועית במכללה. ההשתתפות ביום העיון חיזקה את ה"אני מאמין" של גב' פנינה פרנקל, ראש ההתמחות לתקשורת ולקולנוע, שלפיה הגיעה העת להפנים את הצורך ביצירה תרבות יהודית מקורית שתשמש אלטרנטיבה למה שקיים בתחום זה.

טקס הענקת תואר שני


ביום שלישי, כ"ז בשבט, התקיים בקמפוס אלקנה טקס הענקת תואר שני ל-120 מוסמכים ומוסמכות המייצגים קשת רחבה של הציבוריות הישראלית, קיבלו את התואר בשתי התמחויות: ייעוץ חינוכי ומקרא וספרות חכמים.
במחזור הנוכחי לומדים במכללה כ-560 סטודנטים לתואר שני כשלתכנית הלימודים הרגילה מצטרפת תכנית חדשה יחסית, בת כשלוש שנים, ויוקרתית – ניהול וארגון מערכות חינוך.
תלמידי המכללה מגיעים מכל רחבי הארץ, מרמת הגולן ואף מאילת הרחוקה. בשנת הלימודים הבאה ייפתחו בע"ה לימודי תואר שני במתמטיקה. בטקס הענקת התארים נשאו דברים נשיא המכללה הרב פרופסור נריה גוטל, ויושב ראש חבר הנאמנים של המכללה הרב חיים פוגל. הטקס נערך במעמד המשנה לנשיא המכללה הרב חיים סבן, וראש בית הספר לתואר שני הרב ד"ר משה רחימי. הרצאת אורח נשא פרופסור אברהם שטיינברג שדיבר על אתגרים בשילוב תורה ומדע וההכרח לשלב בין שניהם.

קולוקוויום מכללתי בהשתתפות פרופ' ישראל אומן

מאת הרב יחיאל לאש,
דיקן לימודים,קמפוס רחובות ומרכז הקולוקוויום

ביום שלישי, כ' בשבט תשע"ד, התקיים באלקנה הקולוקוויום המכללתי השנתי המיועד לכלל מרצי המכללה. בכנס זה שומעים המרצים מעמיתיהם הרצאות מחקריות בנושאים שונים הקשורים להתמחויות הנלמדות במכללה.
במושב הראשון של הקולוקוויום הנוכחי התארח פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל. יו"ר המושב, הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הודה לפרופ' אומן על הסכמתו להגיע ולהרצות בכנס, ובירכו בברכת "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו". הרצאתו של פרופ' אומן הייתה בנושא דת ומדע. בדבריו, ציין כי הוא מקיים את מצוות התורה כיוון שהוא אוהב זאת, ובלשונו: "זה כיף"! בהרצאה השתתפו גם סטודנטיות תכנית המצוינות במכללה. ההרצאה עוררה עניין רב ובעקבותיה הופנו לפרופ' אומן שאלות.
בשני המושבים הנוספים, אשר נוהלו על ידי יושבות ראש המושבים, ד"ר יעל אראלי והרבנית ד"ר לאה ויזל, ניתנו שש הרצאות מחקריות נוספות, שלוש בכל מושב, בנושאים שונים הקשורים לתנ"ך, לתושבע"פ, לחסידות ולתולדות ישראל.     המרצים שהרצו במושבים אלו היו: גב' שולמית להמן, הרב ד"ר יוסף פריאל, ד"ר מיכאל בן-ארי, ד"ר מיכאל גרוס, ד"ר דרור חוברה וד"ר איל דודסון.
המשתתפים בכנס ציינו כי הם נהנו מאוד מתוכן ההרצאות ואופן העברתן. ואכן, אחוז גבוה מבין השומעים נשאר עד תום המושב האחרון, למרות השעה המאוחרת וריבוי ההרצאות בכנס, האזין בקשב ואף הפנה שאלות למרצים.

פרס ירושלים הוענק למכללת אורות ישראל

מכללת אורות ישראל בראשותו של נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל, קיבלה את פרס ירושלים לחינוך על פועלה המבורך כמכללה המכשירה את תלמידיה למצוינות ערכית ולימודית בתחום החינוך בישראל.
את הפרס העניק למכללה שר החינוך ח"כ הרב שי פירון, שציין בנאומו כי הרב פרופ' נריה גוטל קידם את מעמדה האקדמי של המכללה כמכללה הגדולה והמובילה בישראל, תוך שימת דגש עיקרי על הצטיינות אקדמית, הצטיינות תורנית והצטיינות פדגוגית. הוא הוסיף והדגיש את החזון, היצירתיות והחדשנות שמאפיינים את ציביון המכללה ואת ההישגים הגדולים אליהם הגיעה. דווקא כמי שמופקד על המערכת, הוא רואה את הדברים הלכה למעשה. מכללת אורות ישראל נוסדה בשנת תשל"ט (1978) על ידי הרב ד"ר יהודה פליקס. בשלהי תשס"ח (2008) הכפילה המכללה את גודלה וביצרה את מעמדה באיחודה עם מכללת 'מורשת יעקב' ובכך הפכה לגדולה ולמגוונת מבין המכללות האקדמיות לחינוך בחמ"ד. המשנה לנשיא המכללה הרב חיים סבן ויו"ר חבר הנאמנים הרב חיים פוגל כיבדו בנוכחותם את המעמד.

יום רביעי, 5 בפברואר 2014

הכנס הראשון לרפואה משלימה של בית הספר בריאה


מאת שרה בר אשר
מייסדת וראש בית הספר בריאה לרפואה

בית הספר בריאה, שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הזמין את הציבור הרחב לטעימות מתוך עולם הרפואה המשלימה. כל אחת מחמש ההרצאות בכנס ארכה כחצי שעה. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לנושא הכיבוד שכלל מאכלים ומשקאות בריאים, כגון תמרים, בייגלה אפוי, מים מינרליים ותה.
את הכנס פתח בדברי תורה וברכה נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, שדן בשאלת זכותו של הרופא לרפא, ככתוב בפרשת השבוע: "רפוא ירפא". גב' שרה בר אשר, מייסדת וראש בית הספר בריאה, הרצתה על תעשיית המזון וערערה על מוסכמות מתחום המזון. הרצאתה דנה בשאלות כמו למשל האם כל מה שנמצא בלחם חייב להירשם על גבי האריזה? האם מלח דל נתרן הוא אכן בריא או שאולי מדובר במלח הגרוע ביותר? למה התבלינים המוגשים במסעדות ובבתי המלון עוברים הקרנה? גב' ענת פלמון לימדה מושגי יסוד מעולם הרפואה הסינית; גב' עדי יוגב לימדה כיצד צמחי המרפא יכולים לטפל במחלות חורף אצל ילדים; ד"ר אלי טופר לימד מושגי יסוד בהומאופתיה קלאסית ובהומאופתיה מודרנית; מר אברהם דהאן לימד על הקינמון וכיצד הוא שימש את הרופאים היהודיים מתקופת המשנה והתלמוד ועד ימי הביניים. הכנס הסתיים בהרמת כוסית לחיים, שהכין מר אברהם דהאן לפי מרשם עתיק המיוחס לעזרא הסופר. בכנס נכחו גם סמנכ"ל הכספים של המכללה, רו"ח אבי פריד, ודיקנית לימודי החוץ, הרבנית ד"ר לאה ויזל.

פרחי ההוראה במכללת אורות ישראל מציגים: יזמה ויצירתיות במערכת החינוך. בן תורה הולך לדין תורה. בית דין לממונות בישיבת "צביה קטיף"

מאת רונאל עטיה,
מרכז הדרכה פדגוגית, מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות

יזמה חדשה קורמת עור וגידים בימים אלה בישיבה התיכונית "צביה קטיף" ביד בנימין. בית דין רבני שיעסוק בסוגיות ממוניות העולות בין כותלי בית הספר יוקם ויתכנס בתדירות של פעם בחודש.
בבית הדין יישב הדיין הרב אריאל בר אלי, ראש מכון "משפט לעם" ובפניו יועלו להכרעה סוגיות ושאלות בדיני ממונות. היזמה היא פרי חשיבתם של סטודנטים מהמכללה המתכשרים במסגרת העבודה המעשית בישיבת צביה קטיף ביד בנימין. הסטודנטים משמשים כאחראים מלאים על תפעולו של בית הדין. תלמידים פונים אליהם כדי לקיים דיון בעניינים ממוניים שונים המתרחשים בחיי בית הספר. הסטודנטים עומדים בקשר רציף עם צוות המורים, הר"מים וההנהלה, מתאמים את מועד הדיון ואף מכינים לקראתו את בעלי הדין.
מעבר לחשיבות החינוכית שבחשיפת התלמידים לערכאות שיפוטיות יהודיות, תהליך הכשרת הסטודנטים כמורים לעתיד מקבל משנה תוקף ומשמעות. בדרך כלל מבנה ההכשרה המעשית ברור מאוד. הסטודנטים המגיעים לבתי הספר השונים עסוקים בצפייה מונחית ומתנסים בהעברת שיעורים. מתוך כוונה להעצים את הסטודנטים ואת תהליך הלמידה בהכשרה המעשית, אנו מקיימים הכשרה מעשית משמעותית שבה תורמים הסטודנטים להווי בית הספר בפרויקטים וביזמות מגוונות. הסטודנטים עומדים בקשר רציף עם התלמידים ועם הגורמים השונים בבית הספר, מכירים לעומק את תחומי האחריות ואת עבודת המורה המקצועי, הר"מ וצוות ההנהלה, ומתחנכים להיות בעתיד מורים יוזמים תוך מחשבה יצירתית.
"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשות הטוב והישר" (אגרות הראי"ה, איגרת קע). ההכשרה המעשית במכללת אורות ישראל שמה לה למטרה להרגיל את פרחי ההוראה לעשייה וליזמה שתתרום ותוסיף לטוב ולישר.