יום חמישי, 13 ביוני 2013

הפנינג ל"ג בעומר בגרעין התורני באושיות

בי"ח באייר התקיים הפנינג ל"ג בעומר בארגון גרעין המורים התורני מורשת יעקב באושיות שעל יד  מכללת אורות ישראל, בשיתוף עם מתנ"ס חוויות אושיות.
בהפנינג היו עמדות מתקנים מתנפחים לילדים ודוכני קליעה למטרה נושאי פרסים. כמו כן בנות השירות הלאומי הקימו שני דוכנים של משחקים ערכיים בנושא ל"ג בעומר. אחד מהם היה "מצא את המילה" והשני היה "בינגו" עם שאלות בנושא החג. נוסף על כך היו גם דוכני אוכל ומוזיקה ברוח ל"ג בעומר.
האירוע היה ברוב עם ונכחו בו אישי ציבור מהעיר, תושבים משכונת אושיות ומחוצה לה וכן חברי הגרעין התורני עם בני משפחותיהם.

תודה למתנ"ס חוויות אושיות על שיתוף הפעולה עם הגרעין, לאביתר אברג'ל חבר הגרעין שהרים את האירוע ולכל העוזרים במלאכה.

מבחן האוכל

מאת שרה בר אשר, נטורופתית
מייסדת וראש בית הספר לנטורופתיה (בהקמה) במכללת אורות ישראל

לאכול שוקולד או לא לאכול שוקולד לפני בחינה, זאת השאלה! כעת כשמבחני סוף השנה לפנינו, זה הזמן להרים את הראש מספרי הלימוד ולהבין שחלק בלתי נפרד מההכנה למבחן הוא תזונה נכונה, שינה איכותית ופעילות גופנית. כן, לא פחות. בערב שלפני הבחינה, יש לכם שתים עשרה שעות שבהן אתם יכולים לשפר את ממוצע הציונים שלכם. איך עושים את זה?

ארוחת ערב: חשוב לאכול את הארוחה הזאת עד השעה 20:00, כדי שבזמן שתלכו לישון, מערכת העיכול כבר תספיק לעכל את הארוחה ולא תפריע לאיכות השינה. בארוחת ערב, איכלו דגנים מלאים כמו לחם מלא. הדגנים המלאים יוצרים תחושת שובע לאורך זמן והם קלים לעיכול יחסית לחלבון מן החי. הדגנים המלאים גורמים להפרשה מוגברת של הורמון הסרוטונין. ההורמון הזה יוצר תחושת רוגע. כך שמי שמתקשה להירדם לפני בחינת בגרות, בגלל שהוא לחוץ, הדגנים המלאים יסייעו בהרגעה. בארוחה הזאת, לא מומלץ לאכול מזונות מעוררים כמו סוכר, או ממרח שוקולד. כיוון שהמזונות האלה יפריעו בזמן השינה.
שינה: תמיד אומרים לכם שאתם צריכים לדעת את התשובה, גם אם יעירו אתכם באמצע הלילה. אני מציעה שבזמן השינה דווקא תשכחו מכל התשובות. ישנם סטודנטים שכאילו ישנים, אך למעשה המוח שלהם עסוק כל הלילה בלחלום על חומר הלימוד. כשהם מתעוררים בבוקר, הם למעשה מותשים. לכן, ערב לפני הבחינה זה הזמן להסיח את הדעת מהמבחן המלחיץ. ובאמת, אם אתם מסתמכים על עוד עשרה עמודים שתקראו ברגע האחרון, סימן שמצבכם גרוע. לכן, תעשו מקלחת פושרת, כיוון שמים חמים מאוד עשויים להמריץ את מחזור הדם ולהפריע לשינה, ומים קרים מעלים את הורמוני הלחץ. תקראו כמה עמודים בספר מצחיק ולכו לישון. כאן המקום לומר שישנה חשיבות לכמות ולזמן השינה. חשוב לישון לפחות שמונה שעות, אך לא פחות מכך חשוב שהן יהיו בשעות הלילה. כך שגם אם המבחן מתקיים בשעות הצהריים, אל תלכו לישון לפנות בוקר. זאת, כיוון שהשינה האיכותית ביותר מתרחשת רק בשעות הלילה.
בוקר: זה הזמן הכי לחוץ ולכן הרבה סטודנטים שוכחים לאכול לפני הבחינה. אבל מה לעשות שהמוח שלנו זקוק לדלק כדי להעלות את היכולות הקוגניטיביות שלו. לכן תתעוררו בזמן, ותבינו שארוחת בוקר מזינה היא לא ביטול זמן, אלא החשיבות שלה זהה לחלוטין לזמן הלימוד למבחן. מי שמגיע עם מכונית אל הבחינה, שיחשוב בזמן הנסיעה, מה היה קורה אילו הוא היה מחליט שחבל על הזמן ולא היה מתדלק את המכונית. בנוסף, חשוב לתדלק את המכונית בסוג הדלק שמתאים למנוע. מה שאומר שחשוב גם לתדלק את המוח בסוג האנרגיה שמתאימה לו. לכן, איכלו פחמימות מלאות שישביעו אתכם לאורך כל הבחינה. בטן מקררת מרעב היא ללא ספק גורם שמסיח את הדעת. אל תאכלו מאכלים כבדים שיפריעו לכם לריכוז. ואל תשתו משקאות שמכילים קפאין כמו קולה, תה שחור, קפה, או שוקו כיוון שהם משתנים. וביקור בשירותים בזמן בחינה, נחשב ללא ספק לביטול  זמן.
בזמן המבחן: אפשר בהחלט לאכול קובייה אחת או שתיים של שוקולד. לא חייבים לאכול תמרים. אך שימו לב שמה שחשוב זה איכות השוקולד. לכן איכלו שוקולד עם מינימום 70% מוצקי קקאו. זכרו, שוקולד לבן איננו שוקולד.


בית הספר "בריאה" לרפואה משלימה שבמכללת "אורות ישראל" באלקנה,
מאפשר לסטודנטים ולעובדי המכללה להשתתף בקורסים נבחרים, תמורת מחיר מסובסד.

לפרטים נוספים, התקשרו למספר הטלפון: 1-800-500-210

תערוכה "מה קורה כשאני קורא"

מאת ד"ר אביה גוטמן 
ראש מסלול חינוך מיוחד

חנוכת ארונות התצוגה במסדרון של בניין יהדות נערכה ביום כ"ה באייר תשע"ג. התערוכה נושאת את השם "מה קורה כשאני קורא" והיא מציגה ספרי ילדים סנסומוטוריים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
את הסרט גזרו הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, וד"ר אביה גוטמן, ראש מסלול חינוך מיוחד, והם הודו לכל העוסקים במלאכת הקמת תערוכה זו.

את הרציונל לתערוכה כתבה ד"ר יעל שגב:
אומר ר' נחמן: "כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּסֵפֶר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד, מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ" (ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה קכא). ילדים בעלי צרכים מיוחדים נזקקים לתיווך ולשימוש מוגבר במגוון חושים כדי שיוכלו להבין את הסיפור ולהזדהות עם גיבוריו.
הזדהות זו חשובה מאוד מבחינה רגשית וקוגניטיבית, ופעמים רבות נמנעת מאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים עקב אי הפגשה מותאמת בין גיבורי הסיפור ובין הסיפור עצמו.
הספרים הסנסומוטוריים באים לספר את הסיפור במספר ערוצי קלט, כך שהילד יוכל להבין אותו על פי רמתו. יש חשיבות רבה בהתנסות בקשיים שחווים חלק מהתלמידים, כדי שכמורות לעתיד תדענה לשמש מתווכות נאמנות מתוך תחושת כבוד לילד ומתוך הבנה אמתית לצרכיו.
ארונות התצוגה מתחלקים לארבעה נושאים: ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ADHD, ילדים בעלי קשיים בוויסות תחושתי – תת רגישות או רגישות יתר, ילדים בעלי נכויות התפתחותיות – אוטיזם, אספרגר ופיגור, ולקויות ראייה ושמיעה.
בכל ארון תצוגה מוצגים ספרים בהתאם ללקות עם הוראות קריאה ושימוש. פעמים יש לשבת על כיסא עם קוצים או לשים קולר דוקר סביב הצוואר כדי לחוש את הפרעת הקשב של הילד עם ADHD, ופעמים יש להיכנס ל"חדר דיאלוג בחשכה" כדי לחוות את הסביבה שהעיוור חש, ועוד חוויות כאלה ואחרות. כמו כן, בכל ארון תצוגה מוצגות מצגות על הלקויות השונות – לצפייה של הקהל.
אנו מזמינים את הסטודנטיות ואת המרצים לעיין בספרים שיצרו הסטודנטיות, למשש ולגלות "מה קורה כשאני קורא". התערוכה תוצג אי"ה עד סוף השנה, בליווי האביזרים.
באלבום המצוי במקום ניתן לרשום חוויות מהתערוכה.
ברצוני להודות לרב פרופ' נריה גוטל על שאִפשר את הקמת ארונות התצוגה ולמר דוד יניב, סמנכ"ל התפעול, שהביא לידי גמר את בניית ארונות התצוגה. תודה מיוחדת לגב' נעמה מאירסדורף, מנהלת המרפ"ד, וכל צוותה, שעמלו רבות בעיצוב התערוכה המושקעת והמרהיבה.

תודה למרצה ד"ר יעל שגב המלמדת קורס זה, שגילתה יזמה ורצון להציג את הספרים הייחודיים שהסטודנטיות יצרו בשנתיים האחרונות. בזכות בקשתה להקים את התערוכה האצנו את תהליך הבנייה של ארונות התצוגה והתערוכה יצאה לפועל הן במחשבה הן במעשה. ואחרונות חביבות – הסטודנטיות היוצרות של הספרים הסנסומוטוריים.

"יציאה לחירות בתנועה"

מאת אביטל בן גד, 
כוריאוגרפית וחברת הלהקה "נגה"

ביום שני, ערב ר"ח ניסן (11 במרץ), הוזמנה "נגה להקת מחול" להופיע בערב נשים מטעם המדרשה של אוניברסיטת בר אילן. התכנית כללה מופע, שיחה עם כוריאוגרפיות ורקדניות הלהקה, וסדנת תנועה לבנות המדרשה. המפגש, שהיה עצמתי ומרגש, הותיר את חותמו והציף על פני השטח סוגיות מרתקות בנוגע לשילוב בין אמנות ואמונה.

במדרשה של אוניברסיטת בר אילן נוהגים לקיים בכל ראש חודש ערב חווייתי שמזמן מפגש עם תחום אמנות מסוים. בחיבור ישיר לחג החירות ולשמחת הגאולה הבאה לידי ביטוי בשירת מרים "בתופים ובמחולות", בחרה המדרשה להזמין את "נגה להקת מחול" למפגש מיוחד של תנועה ומחול, לערב שכלל מופע, שיחה וסדנת תנועה.
מופע הלהקה כלל שני ריקודים. הראשון הוא יצירתה של ציונה שבתאי, "נפתוליי", שנוצרה בשנת תש"ע. היצירה מתארת את עולמה של אישה אחת, המכילה בתוכה ניגודים וסתירות, עצמה ורוך, סערות ושקט. הריקוד השני הוא קטע מתוך יצירה חדשה של אביטל בן גד, העוסקת ברצונות העמוקים הבאים לידי ביטוי בתפילה ובמורכבות האנושית שהיא מכילה בתוכה.
בתום המופע אשר התקבל באהדה רבה ובסקרנות, בנות הלהקה זכו להזדמנות לספר על אודות מסלול הלימודים הייחודי למחול הקיים במכללת אורות ישראל. בהמשך התקיימה שיחה מרתקת בת חצי שעה סביב סוגיות של גבולות אישיים והלכתיים הקשורים לחיבור בין עולם המחול לעולם האמונה. הצופות התעניינו בהווי הלהקה, באורח החיים האמוני-אמנותי של רקדניות הלהקה, בהתמודדויות השונות העולות בתהליכי היצירה ועוד.
לאחר השיחה התקיימה סדנה בהנחיית המנהלת האמנותית של הלהקה, שרונה פלורסהיים, אשר עסקה באפשרות לדיאלוג באמצעות תנועה ללא מילים. בנות המדרשה לקחו חלק פעיל בסדנה, ותחת הנחייתה של שרונה חוו את התנועה כשפת תקשורת ואת יכולתו של הגוף לדבר באמצעות התנועה.
בנות להקת נגה זכו לתגובות נלהבות מכל חלקי המפגש. בנות המדרשה התרגשו ונפעמו לראות את הרקדניות, חלקן בחודש התשיעי להריונן, מביעות את עצמן בתנועה ובמחול. הן ציינו כי הייתה זו חוויה עמוקה, משמעותית, ומשמחת לב.
לסיום, נשתף במילות התודה שקיבלה הלהקה מד"ר רות בן מאיר, ראש המדרשה, וגב' יעל שלוסברג סגניתה:
"ההופעה הותירה בכולנו רושם עמוק. הופעתן בפני קהל שהריקוד אינו "שפת האם" שלו ולמרות זאת הצלחתן לפרוץ את מחסום השפה ולנגוע בלב. הצלחנו להיות שותפות לנפתולים, לבריחה, לחזרה, לחיפוש, למתח, לכמיהה, לערגה ולתפילה שהבאתן לידי ביטוי ברוב כישרון. הפגישה עם יוצרות צעירות דתיות המתמודדות עם המתח והקרבה שבין יצירה לאמונה ובוחרות להגשים את עצמן תוך שמירה על חיי ההלכה הוסיפה נדבך של עומק ומשמעות למפגש".

נגה להקת מחול עובדת בימים אלו על יצירת מחול לילדים של היוצרת אביטל בן-גד, בתמיכת המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס ומשרד התרבות והספורט – מנהל התרבות.

מסירות נפש ועצמה – בימים ההם בזמן הזה

מאת הרבנית נעמי שחור, 
מרכזת ההתמחות לתנ"ך, קמפוס אלקנה

בכ"ה באייר התארח במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, יו"ר ועדת הכספים וח"כ מטעם הבית היהודי – מר ניסן סלומינסקי. הוא הוזמן להרצות על הנושא "תנועת גוש אמונים והקמת ההתיישבות ביש"ע", במסגרת קורס ייחודי של הרבנית נעמי שחור, העוסק בהיבטים היסטוריים ורוחניים של מדינת ישראל . 
הרב פרופ' נריה גוטל פתח בדברי ברכה על תרומתו של ח"כ סלומינסקי עוד בשלבי הקמת המכללה באלקנה ותמיכתו בה עד היום.

בפתיחת ההרצאה תיאר ח"כ סלומינסקי את לימודיו בישיבת כרם ביבנה ולאחר מכן את התחלת מסלולו המקצועי באוניברסיטת בר-אילן. חברותו המיוחדת עם הרב חנן פורת הובילה אותו לקשר עם מקימי תנועת גוש אמונים. ההכרעה לוותר על המשך לימודיו האקדמיים לטובת פעילות ציבורית היוותה עבורו את "המהפך של חייו". כמזכ"ל הראשון של גוש אמונים הוא פעל להפוך את החלומות של התנועה לפעילות מעשית בשטח. בעקבות המשבר של מלחמת יום הכיפורים הפכה גוש אמונים מתנועה פוליטית המוחה "נגד" לתנועה מיישבת הפועלת "בעד" מימוש זכות ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל.
ח"כ סלומינסקי נגע בנושאים שונים הקשורים לתנועה, וביניהם הקשר המיוחד עם הרצי"ה קוק, שילוב אנשים שאינם שומרי מצוות בתנועה, ויצירת סגנון התיישבות חדש – היישוב הקהילתי. הוא סיפר על השפעתה הרוחנית של התנועה והחיבור של עם ישראל לארץ ישראל דרך תורת ישראל. ח"כ סלומינסקי הדגיש כי למרות הגשמת חלומות רבים, "לא לעולם חוסן", והמקרה של גוש קטיף מעיד על כך. יש לפעול להמשך הגידול של ההתיישבות, לצד פעילות פוליטית מחוץ ובתוך השלטון.

את ההצלחה של התנועה ייחס לעצמה הרוחנית ולמסירות הנפש של משפחות רבות שליוו את המעשה ההתיישבותי ברחבי יש"ע. ח"כ סלומינסקי קרא לסטודנטיות להמשיך את המפעל החשוב של התיישבות ברחבי ארץ ישראל הן ביש"ע הן באזורי הגליל והנגב, מתוך הכרה שהציונות הדתית היא הקבוצה המובילה אידאולוגית וממנה ניתן לצפות להיענות לאתגרים כגון אלו.

ביקור של סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן בקמפוס רחובות

בי"ז בסיוון (26 במאי) ביקר סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן, בקמפוס רחובות. סגן השר וצוותו שמעו סקירה על פועלה האקדמי, החינוכי והתורני של המכללה מנשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל ומיו"ר חבר הנאמנים הרב חיים פוגל.

בדבריהם הודגשו הישגי המכללה, הגדולה ביותר במגזר החמ"ד והמגוונת ביותר בהתמחויותיה, כמו גם היענותה למשימות ממלכתיות: הגדלת מספר הגננות, הכשרה להוראת אזרחות, כיתות אופק חדש ועוד. כן צוינו התארים השניים שמעניקה המכללה, ואלה שעודם על שולחן מל"ג.
מר אופיר אביקסיס חשף בפני סגן השר את הפעילות המבורכת של הגרעין התורני הפועל בשכונת "אושיות" ברחובות, בתחומי חברה, רווחה וחינוך. זהו גרעין לא קטן שהגיע להישגים משמעותיים ועיריית רחובות גומרת עליהם את ההלל. הרב עמי דנינו, ראש ישיבת אורות יעקב, הציג את ייחודה של הישיבה ואת "הוצאתה יקר מזולל", בקידום בני נוער משכונות מצוקה ל"הסדרניקים" מצוינים, אנשי תורה וחינוך.

סגן השר הביע את התפעלותו מעשייה מקיפה ועשירה זו והתחייב, כשליח הציבור, לסייע ולתמוך ככל שיהיה לאל-ידו.   

טקס הענקת תואר B.Ed. ותעודת הוראה בקמפוס רחובות – תשע"ג

בטקס מרשים שנערך ברוב עם הוענקו תוארי "בוגר בהוראה" (B.Ed.) לכ-270 בוגרים של מכללת אורות ישראל, באמפיתאטרון המכללה ברחובות, שהיה מלא מפה לפה בבוגרים ובבני משפחותיהם, במרצי המכללה ובעובדיה. הערב נפתח במפגש בוגרים מרגש ובקבלת פנים חגיגית. בטקס נשאו דברי תורה וברכה הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הרב חיים סבן, משנה לנשיא המכללה והרב חיים פוגל, יו"ר חבר הנאמנים. נציג הבוגרים, מר דדי אלחי, החזיר תודה כנגד המברכים.

אורח הכבוד בטקס היה שר החינוך, ח"כ הרב שי פירון, אשר נשא דברים על אודות עבודתו החינוכית של המורה והמחנך. את הטקס כיבד בנוכחותו ראש עיריית רחובות, מר רחמים מלול, אשר נשא דברים בשבחה ובחשיבותה של המכללה בעיר רחובות.
התארים הוענקו במעמד מנהל האגף להכשרת עו"ה במשרד החינוך, הרב נח גרינפלד, לשעבר ראש מכללת מורשת יעקב, ומר דוד בוסקילה, נציג האגף במכללה.


הזמר אלדר יחיאל, בוגר המכללה, הנעים את הערב בניגונים ובשירה, ומר נתן פריד, דיקן הסטודנטים בקמפוס רחובות, הנחה את הטקס בטוב טעם.