יום חמישי, 10 בפברואר 2011

אושיות פורחת מחדש

מאת אופיר אביקסיס
מנהל גרעין המורים התורני, קמפוס רחובות

"אם הייתם באים לפני כמה שנים", אומר לנו אחד מתושבי השכונה, "אושיות הייתה בדרך למטה. פחדנו לצאת מהבית בלילה. ניסינו לברוח מהשכונה, אבל אף אחד לא רצה לבוא לגור בה. היום אין לנו כבר סיבה לעזוב. אושיות פורחת מחדש"! מנתוני המשטרה חלה ירידה של יותר מ-50% ברמת הפשיעה בשכונה משנת 2005, השנה שבה נכנס הגרעין לעבודה.

גרעין המורים התורני ברחובות פועל מזה כעשור ומצליח לשנות את הלך הרוח ואת חיי החברה של האוכלוסייה שעמה הוא עובד. בשכונת אושיות אחוז ניכר של עולים חדשים מחבר העמים, מתימן ובעיקר מאתיופיה. שינוי פני השכונה מצליח הודות לחברי הגרעין המתגוררים בשכונה ומתחילים את השינוי מבפנים.
הגרעין החל את דרכו עם מספר מצומצם של חברים וכמעט ללא משאבים. החברים נשלחו לשכונה על ידי מכללת אורות ישראל קמפוס מורשת יעקב וישיבת ההסדר אורות יעקב הפועלות בעיר, ורואות בכך משימה לאומית. הגרעין שם לו כמטרה להגיע לכל בית נזקק בשכונה. רובם המוחלט של חברי הגרעין, ששירת ביחידות קרביות, לומד במכללה, בישיבת ההסדר או בכולל אורות יעקב. המטען הפדגוגי חינוכי והתורני שלהם נרכש בלימודיהם במכללה ובישיבה.
על מנת לקדם את מטרות הגרעין הוקמו מספר פרויקטים; אחד מהם מתרכז בעולים מאתיופיה. הפרויקט כולל קידום וחיבור העולים לחברה הישראלית הוותיקה תוך צמצום הפערים הקיימים. החברים בפרויקט שקיבלו הדרכה וכלים לטיפוח בני העדה האתיופית מעבירים לבני הנוער סמינרים למנהיגות צעירה, סדנאות הכנה לצבא, אירועי תרבות והקימו בעבורם מרכז תרבות ומפגש חברתי. אם עד כה לא היה לבני הנוער בשכונה מקום מפגש ובילוי ראוי, כעת הם מגיעים למרכז ומנתבים שם את חייהם לדרכים ולפעילויות חיוביות.
פרויקט נוסף של הגרעין הוא "מיזם נאמנים". המיזם פועל בשיתוף עם גורמי הרווחה בעיר ושם דגש על איתור משפחות ספציפיות בשכונה הזקוקות לליווי ולהדרכה אישיים. "נאמן", כך מסביר לנו אחד מרכזי הגרעין, "הוא חבר גרעין שברשותו ניסיון רב בפעילות חברתית קהילתית מעמיקה, דוגמת הפעילות הנדרשת בשכונה. כל נאמן מקבל על עצמו אחריות לצרכיהן של מספר משפחות, מרמת הפרט והיום-יום ועד לצרכים המבניים ארוכי הטווח. מחויבותו של הנאמן למשפחות היא ארוכת טווח, רב תחומית. הנאמן פועל על מנת להוביל לשינוי פנימי, תוך מתן כלים הנדרשים להעצמת המשפחה כדי לאפשר להם לממש את יכולתם במסגרת החברה הישראלית".
פעילותו של הגרעין, פעילות של דאגה לזולת וקירוב בין החלקים השונים בעם ישראל, זוכה לשבחים ולתמיכה רבה מצד גורמים בעירייה ומצד גורמים בשכונת אושיות עצמה. הגרעין העלה את איכות החיים של התושבים בשכונה ואת ערך הדירות באזור. האור הקטן שאתו התחיל הגרעין את פעילותו בשכונת אושיות ממשיך ומאיר עד היום.

כתב העת "שמעתין"

מאת הרב מנחם מקובר, העורך

כתב העת "שמעתין" יוצא על ידי משרד החינוך ומכללת אורות ישראל והוא מהוותיקים והידועים שבכתבי העת התורניים. הוא מיועד בעיקר לאוכלוסיית מורי מקצועות הקודש ושוחרי התורה והדעת ועוסק בקשת רחבה של נושאים תורניים בתחום התנ"ך, התורה שבעל פה ועולם המחשבה והחינוך. בשנה האחרונה החל לערוך את כתב העת הרב מנחם מקובר, מרצה במכללה, וכתב העת עבר שדרוג הן בפן הגרפי הן בפן התוכני. לאחרונה יצא לאור הגיליון ה-177, המוקדש ברובו לנושא השפה העברית, הנושא השנתי במערכת החינוך.

"שמעתין" הוא מהוותיקים שבכתבי העת התורניים ומהמובילים בתחום היצירה הספרותית התורנית. זו לו השנה המ"ח להופעתו ולאחרונה יצא לאור הגיליון ה-177.
כתב העת נוסד על ידי אנשי חינוך שחשו את הצורך בקיומו של ביטאון תורני המיועד לקהל מורי מקצועות הקודש. הרב דב שחור שליט"א, איש חינוך ותיק, היה היוזם וראשון העורכים, וחבר מערכת עד היום.
במהלך שנותיו הארוכות התפרסמו בכתב העת מאמרים רבים, בנושאים מגוונים, המעידים על חשיבותו הרבה. כתב העת יצא לאור שנים ארוכות על ידי משרד החינוך, המינהל לחינוך דתי, וקיבל משנה תוקף כאשר יצא במשותף עם מכללת מורשת יעקב, שהיא כיום חלק ממכללת אורות ישראל. עם התמזגות המכללות, נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל, המשנה לנשיא הרב חיים סבן ויו"ר חבר הנאמנים הרב חיים פוגל, הובילו במשותף מהלך שאִפשר את המשך הוצאתו לאור של כתב העת בגרסה משופרת. כחלק ממהלך זה התבקשתי לעסוק בעריכת כתב העת, כמרצה במכללה, זאת לאחר שנים ארוכות שבהן שרביט העריכה היה בידי אנשי משרד החינוך.
מטרתו המקורית והברוכה של הביטאון היא העשרת רוחם וידיעותיהם של מורי הקודש במגזרים השונים, אולם רוחו של העלון התפרסה לה אל מחוזות רבים של שוחרי תורה ודעת. כדי שכתב העת ימשיך לשאת בגאון את מורשתו הייחודית, וכדי שימשיך להוות מקור ומעיין לקהל הלומדים והמעיינים, יש לטפח ולפתח את תכניו, את עיצובו ואת מדוריו השונים. מאז הגיליון הקודם (גיליון 176), שבו החילותי בעריכה, כתב העת מחדש את פניו הן בהיבט העיצובי הן בהיבטי התוכני. על בסיס המורשת המפוארת של כתב העת השאיפה היא לרומם את רוח הביטאון למחוזות נוספים שיענו לצרכים הקיימים כיום בשטח. במסגרת זו ניתנת גם במה מכובדת לסגל המרצים של המכללה לומר את דברו, ואכן בגיליון האחרון מופיע מספר לא מבוטל של מאמרים פרי עטם של מרצי המכללה.
הגיליון הנוכחי מוקדש ברובו לנושא השנתי של משרד החינוך – השפה העברית, אולם יש בו גם מאמרים נוספים. בכתב העת מופיעים דרך קבע המדורים הבאים: תנ"ך, תורה שבעל פה ובירורי הלכה, מחשבת ישראל והגות, חינוך והוראה ובשדה ספר. המטרה היא לצרף מדי פעם גם קונטרסים צבעוניים שיופיעו בהם נושאים מיוחדים ומידע שימושי לקהל המורים, המרצים ורבני בתי הספר.
חברי המערכת, נוסף על העורך, הם המפמ"רים של משרד החינוך: הרב יששכר גואלמן, הרב יהודה זולדן והרב ד"ר יוחאי רודיק, המפקח הרב אריה שלום, והעורך לשעבר, הרב ד"ר משה רחימי, מהמכללה, וכן חברי המערכת הוותיקים: הרב מאיר זיכל, הרב צבי סלושץ והרב דב שחור.
אני קורא לכל סגל המכללה להעשיר את רוחנו, להוסיף ולהפרות אותנו במאמרים מעניינים ומגוונים.

הלכה ותקשורת

מאת הרב אליאב ויזל,
מרצה במכללה
"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא – שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו" – כך פותח רמח"ל את ספרו "מסילת ישרים".

כחלק מבירור מתמשך הנעשה במסגרת הקורס "הלכה ותקשורת" המיועד לבנות ההתמחות לתקשורת, נסענו לפני חנוכה לרמת גן, לפגישה עם הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, רבה של העיר רמת גן ומחשובי המרצים במכללה. הקורס האמור עוסק בהיבטים הלכתיים של העיסוק בתקשורת על כל ענפיה לרבות התקשורת הכתובה, המצולמת ועוד. במסגרת זו התעוררו שאלות מורכבות המחייבות בירור הלכתי מול פוסק חשוב. לשמחתי, מו"ר הרב אריאל שליט"א נעתר לקבל את הסטודנטיות לקיים שיחה בביתו בשעות הצהריים, וכך נוצרה הזדמנות חשובה לשטוח בפני הרב את ההתלבטויות העולות מתוך העיסוק ביצירת תקשורת. בפגישה נכחו נשיא המכללה הרב פרופ' נריה גוטל, רכזת ההתמחות ד"ר דבורי הנדלר, הסטודנטיות ואנוכי – המלמד את הקורס.
הרב פתח והסביר מהי נקודת המוצא שצריכה ללוות את הסטודנטיות – המורות והמחנכות לעתיד, בעבודתן בתחום הוראת התקשורת. הרב הדגיש כי ביחס לכל דבר חדשני אפשר לבחור אם להתייחס אליו בחשדנות ולהתנתק ממנו, בבחינת "חדש אסור מן התורה" או לחלופין לקבל אותו ולהשתמש בו למטרות חיוביות תוך יציקת תכנים ערכיים לתוכו.
הרב הצביע על הבעייתיות הקיימת במדיה התקשורתית החזותית העלולה לגרום לעצלות, לניוון, לבטלה ולרדידות מחשבתית ותרבותית. עם זאת, נכון להדגיש את הפוטנציאל הגלום באמצעי התקשורת ואת התפקיד המוטל על מי שהתורה נר לרגליו להציב קודים אלטרנטיביים לכלי שנכון להיום הפסול והסיכון הטמונים בו עולים על יתרונותיו.
לקראת המפגש הכינו הסטודנטיות שאלות מגוונות והרב השיב עליהן בפרוטרוט. השאלות עסקו בדילמות המתעוררות מתוך העיסוק התקשורתי בכלל והעיסוק ביצירה קולנועית בפרט, שאלות שאתן הן נדרשות להתמודד כבר כעת, בזמן לימודיהן. כך למשל נשאל הרב מה הן ההגבלות הנדרשות ביחס להרגלי הצפייה בסרטים של יוצרים אחרים. הרב השיב שלמרות שמבחינה הלכתית בעיות הצניעות פחות חמורות לנשים, עם זאת צפייה אינטנסיבית, מרובה וחסרת ביקורת בתכנים לא נקיים פוגמת בטהרת הלב של הצופה.
בסיום הפגישה פנה הרב לסטודנטיות בקריאה נרגשת שתהיינה מודעות לגודל האחריות המונחת על כתפיהן. מבחינה ציבורית, המקצוע שבו בחרו הוא מרכזי ביותר ולכן יהא עליהן לחנך את הדור הצעיר לחשיבה יצירתית, לערכים חיוביים ולהסתכלות ביקורתית שונה מהמקובל.
הרב איחל לסטודנטיות הצלחה במהלך לימודיהן והביע נכונות להיפגש עמן שוב כשהדבר יידרש. למותר להוסיף כי מבחינתנו הפגישה הייתה מועילה מאוד ומילאה את המצברים לקראת התמודדות עם אתגרי ההמשך.

אורחים במסלול למחול

מאת טליה פרלשטיין
ראש המסלול למחול ותנועה


ביום רביעי, י"ז בכסלו תשע"א (24 בנובמבר 2010) התארחו בקמפוס אלקנה של המכללה ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת, פרופ' רמי יוגב, ראש רשות המחקר הבין-מכללתית ממכון מופ"ת ופרופ' ג'ניס רוס, נשיאת אגודת חוקרי ההיסטוריה של המחול בארה"ב וראש מחלקת מחול באוניברסיטת סטנפורד.
האורחים נפגשו עם נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, אשר סקר בפניהם את פועלה האקדמי של המכללה, את תרומת האיחוד עם מורשת יעקב, את "תוצריה" של המכללה – בוגרות ובוגרים, את פרסומיה, כנסיה וכו'. האורחים סיירו בקמפוס והתרשמו ממנו מאוד.
במהלך הביקור התכבדו האורחים, ואתם פרופ' רוס, להכיר מקרוב את המסלול למחול – המסגרת התורנית היחידה בארץ המעניקה תואר אקדמי ראשון ותעודת הוראה להוראת המחול לתלמידים מגיל הגן עד כיתה י"ב, ואת להקת המחול "נגה" – המסגרת המקצועית הייחודית לכוריאוגרפיות ולרקדניות שומרות מצוות.

האורחים החלו בסיור בספרייה בהדרכתה של הגב' מגי מורן, כך זכו להיוודע למאגרים האקדמיים המקיפים הקיימים במכללה. לאחריו פגשו את הכוריאוגרפיות של להקת נגה – ציונה יחזקאל, אפרת נחמה ואביטל בן גד, וצפו ביצירותיהן בווידאו. במפגש זה נערך דיון מקצועי בין היוצרות לפרופ' רוס. בסיום המפגש הביעה פרופ' רוס את התרשמותה העמוקה מייחודיות היצירה.
בצהרי היום התקיים מופע מיוחד של המסלול למחול לכבודם של האורחים. המופע כלל הדגמת עבודה עם תלמידי בית הספר הממ"ד אלקנה במעמד נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל. התלמידים הציגו מפירות עבודתם בהוראת הסטודנטיות למסלול למחול כחלק מהעבודה המעשית שלהן. התלמידים הפגינו הבנה והפנמה של הנלמד ורקדו מתוך חדווה אמתית וחיבור לתנועה.
בהמשך, הציגו סטודנטיות המסלול בפני האורחות קטעי רפרטואר בבלט קלאסי, ויצירות מקוריות שלהן כחלק מלימודי הקומפוזיציה. כמו כן הוקרנו קטעים מתוך רפרטואר להקת נגה של בוגרות המסלול. המופע זכה להערכה מרובה ולתגובות חמות מכל הצופים בו.
לסיכום היום התקיים מפגש של פרופ' רוס עם צוות המסלול. פרופ' רוס הביעה התעניינות והערכה עמוקה לפעלה של טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול ותנועה, ולעשייה המרובה והמקצועית במסלול. היא ציינה כי מרגש לראות כיצד המסלול למחול מהווה אבן דרך משמעותית בחידוש הנרקם בתרבות היהודית-ישראלית ובפתיחות שנוצרה בה לחיבור לאמנות בכלל ולאמנות המחול בפרט.
ד"ר גולן ופרופ' יוגב סיימו את יומם במפגש עם נשיא המכללה. מכתבם המצורף בזה מדבר בעד עצמו.