יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

בעין חינוכית 102 - צריך ללמוד איך עושים מלחמת אחים...

מצ"ב "בעין חינוכית" מספר 102 אותו כתב הרב יונה גודמן בנושא:

"צריך ללמוד איך עושים מלחמת אחים...".
בגיליון מוצע ניתוח חינוכי מפורט של תפקידנו נוכח האירועים האחרונים בשומרון ותהודתם.

 לקריאה ולהורדה לחצו כאן.

פעימה-בית מדרש יוצר

מסלול למחול, מכללת אורות ישראל

"מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה"
מרן הראי"ה קוק, אורות הקודש

במסלול למחול במכללת אורות ישראל נפתח בית מדרש יוצר אשר פועל אחת לחודש בימי שישי. בית המדרש מיועד לבוגרות ולסטודנטיות המסלול. מטרתו היא לקיים במה חיה ותוססת של לימוד, שיח ובירור, מתוך צורך אמתי להיפגש בעמקות עם מקורות יהודיים שונים העוסקים בגילויי הנפש, במתח שבין ארץ ושמים, חומר ורוח, ומשתדלים אף להציע כיווני חיבור והשלמה. בית המדרש מהווה קהילה לומדת ופעילה בעבודת ה' המתרכזת בביטוי אמנותי אותנטי.

הרכזים ומנחי בית המדרש: מירב שפירא וד"ר ראובן טבול
מצורף בזה מכתב תודה מנעה רבקה קנר, סטודנטית למחול ותנועה, שנה ד.

מכתב תודה מנעה רבקה קנר, המסלול למחול ותנועה ,שנה ד

רציתי לדבר בשבח אכסניה,
להגיד בשבחה של "פעימה",
ולהגיד תודה על המקום שניתן לנו ללמוד תורה,
כבר דיברנו על הצמא הזה לתורה,
שיש במסלול למחול, המתוק מדבש,
ואני מרגישה שנפתחה פה מין באר,
של שפע טוב, של לימוד מתוק ומחייה,
של חידוד הקודש בתוך אומנות המחול.
אני מרגשה שהטעימות האלו מבית המדרש אי אפשר שיהיו חד-פעמיות,
הן צריכות לקבל ביסוס והמשך,
תורה צריכה שיהיה לה בית.
תודה רבה על הבית שאתם מאפשרים לה פה.
אני ממש מרגישה שאני הולכת עם בית המדרש כל החודש,
שהמתיקות הזאת של לימוד התורה היא חלק בלתי נפרד מכל ההוויה של המסלול,
של יצירה בקודש.
ועל כך תודה,
שהמקום הזה הופך למקומו של מקום.


ימים טובים של שמחת הלב,
נעה רבקה ,המסלול למחול ותנועה ,שנה ד.

בנות השירות הלאומי לומדות באקדמיה

מאת ד"ר אביה גוטמן,
ראש המסלול לחינוך מיוחד, קמפוס אלקנה

מכללת אורות ישראל מארחת מזה שנים את בנות השירות הלאומי מאגודות להתנדבות שונות. במסגרת זו הסטודנטיות משתתפות בסדנאות חווייתיות שונות, ונחשפות לפעילויות מעניינות הנעשות במכללה.
השנה, כחלק מתכניות חדשות ופורצות דרך, הוחלט על שינוי גישה – קיום קורס אקדמי במכללה לבנות השירות הלאומי. חלק נכבד מהבנות העוסקות בחינוך פונות לתחומי החינוך המיוחד על גווניו השונים, ולכן אך טבעי הוא כי קורס מתחיל מתחומי החינוך המיוחד יעניין אותן.

הרב ספולטר, האחראי על גיוס סטודנטיות במכללה, פנה אליי, כראש המסלול לחינוך מיוחד, לקדם את הנושא, וחשבנו כי קורס בסיסי חווייתי ומעניין יהיה הקורס "התפתחות סנסומוטורית נורמלית". הקורס יוכר לסטודנטיות כקורס אקדמי, כולל חובות כמו חומר קריאה, הכנת תרגילים ועבודה. הקורס יכלול שבע פגישות, כל מפגש בן ארבע שעות, ולאחר מכן סדנה חווייתית מתחומי החינוך המיוחד, כגון פסיכודרמה, תרפיה באמנות, סדנת כתיבה וסדנת משחק על ידי מרפאה בעיסוק ועוד. שלושה מפגשים יינתנו על ידי ד"ר אביה גוטמן, וארבעה מפגשים יינתנו על ידי המרפאה בעיסוק גב' שרית שוורץ.
הסטודנטיות תקבלנה נקודות זכות אקדמיות לקורס זה, ואם יחליטו ללמוד במסלול לחינוך מיוחד במכללת אורות ישראל לאחר השירות הלאומי הוא יוכר כקורס אקדמי של שנה א.
במסגרת קורס זה, בנות השירות הלאומי העובדות עם ילדים בעלי קשיים התפתחותיים יכירו את רצף ההתפתחות הנורמלית של היילוד, הפעוט – בפירוט חודשי עד גיל שנה, והילד עד גיל שש. בקורס יינתן דגש על המיומנויות השונות המתפתחות ברצף זה, המהוות בסיס לתפקודו התקין של הילד בגיל הגן ובית הספר.
כמו כן, הסטודנטיות תלמדנה מה הן המערכות בגוף הקשורות למערכת התנועה והתחושה: מערכת העצבים – המוח, חוט השדרה ומערכת התחושה. כחלק מעבודתן בשירות הלאומי תלמדנה את ההתפתחות האבנורמלית הגורמת ללקויות השונות של הילדים בחינוך המיוחד.
ביום כ"ג במרחשוון התקיים היום הראשון של הלימודים שבו למדו את האנטומיה של מערכת התחושה והתנועה. שיעור זה היה מאתגר ואף קשה. זו להן למידה ראשונה של מערכת העצבים ברמה אקדמית, אך הבנות גילו עניין, שאלו שאלות מעניינות והעלו מקרים מבית הספר של לקויות שונות שמקורן נוירולוגי.
בחלקו השני של הקורס, שיינתן על ידי מרפאה בעיסוק, הן תלמדנה על איתור קשיים התפתחותיים, זיהוי הקשיים במיומנויות סנסומוטוריות – קשר עין יד, תיאום בילטרלי, אחיזה, כיצד יש לסייע במיומנויות טרום כתיבה ועוד.
נראה כי קורס אקדמי זה יתרום רבות לעבודתן בשירות הלאומי והן תסייענה לילדים על סמך ידע מקצועי כבר בשנת השירות הראשונה שלהן. אנו מאחלים ללומדות חדוות למידה והנאה מרובה בעבודתן המבורכת בשדה החינוך המיוחד.

יום עיון לרכזי ההכשרה המעשית של מכוני ההוראה הישיבתיים

רכזי ההכשרה המעשית של מכוני ההוראה הישיבתיים, ובני הישיבות הלומדים במכללות, התכנסו השבוע ליום עיון אשר נערך במכללת אורות ישראל (קמפוס רחובות).

ביום העיון פרי יוזמתם של נציגי האגף להכשרת מורים, ד"ר יהודה שוורץ ומר דוד בוסקילה, נדונו מספר סוגיות אשר עומדות במרכז ההכשרה המעשית לתלמידים אלו.
במרכז הדיון עמדה שאלת המסגרת הייחודית של ההכשרה המעשית שמתאימה לבני הישיבות. ובין השאר גם עמדו הדוברים והמגיבים על הייחודיות והחשיבות של ההכשרה המעשית בתושב"ע.
• הרב יעקב אריאל – רב העיר רמת גן ¬¬– הדגיש בדבריו את המתח הבריא הקיים בין מסגרת ההכשרה המעשית ולבין לימוד התורה בישיבה. מתח זה מביא לתוצאה מבורכת, שבה הישיבה יוצקת את התוכן ואת הערכים, ואת מסגרת ההכשרה להעברת התורה לדורות הבאים. כדבריו, ר"מ שאינו יודע ליישם או לקרב את התורה לעולמם של התלמידים אינו ראוי ללמד, ומטרה זו תושג רק על ידי לימוד רחב ומעמיק. הרב נריה זצ"ל אמר, "שכל תפקידו בהוראה בישיבה התיכונית הוא 'והערב נא' להאהיב את דברי התורה על התלמידים".
• הרב פרופ' נריה גוטל – נשיא מכללת אורות ישראל – עמד בדבריו על הסכנה הגדולה בלימוד השטחי, לאור ביקורתו של הראי"ה קוק זצ"ל במאמרים שונים על הלימוד מסוג זה. רק ידע רחב בתחומים שונים המשיקים לחומר הנלמד יכול להוות תשתית ללימוד עיוני,השוואתי וביקורתי בהמשך. הרב פרופ' גוטל המשיל את הלימוד השטחי, הקל והנגיש לתלמידים, לאכילת מזון תינוקות על ידי מבוגרים. כדברי הרב קוק זצ"ל בעין אי"ה "כמו שיקוץ הגדול במזון היונק כך יקוץ המתרגל ביגיעה ובעבודת העיון בלימודים הנקנים בדרכים קלות".
• הרב יהודה זולדן – מפמ"ר תושב"ע בחמ"ד – הדגיש בדבריו את הידע רחב ההיקף שמעבר ליחידה הנלמדת, הגורם לאתגור וגירוי המחשבה ומביא ללימוד תורה אמתי. הרב זולדן הביא דוגמאות רבות לכך שחוסר הידע והיעדר ההיקף הנרחב הביאו לחוסר עניין בשיעור ולעתים גם לסילוף וטעויות בהלכה בסיסית. כמו כן מסר המפמ"ר על עדכונים חדשים אשר נכנסים כעת לתכנית הלימודים בתושב"ע ולשינויים שיחולו במערך בחינות הבגרות בשנת הלימודים הנוכחית.

"אופק חדש" – מי צריך את זה בכלל?

מאת דורית דויטש,
רכזת פיתוח מקצועי – מכללת אורות ישראל

רבים פוגשים אותי ושואלים מה הקשר בין אופק חדש למכללה ובכלל מי צריך את התכנית הזו. כדי להבין מה הקשר למכללה ומהו תפקידי, אשתף אתכם ברפורמה ובמשתמע ממנה.
אופק חדש היא תכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונלית בחינוך הקדם יסודי, היסודי ובחטיבות הביניים, שהועלתה להצעה והוצגה לראשונה בשנת 2008, בתקופת כהונתה של פרופ' יולי תמיר כשרת החינוך ומיושמת בהדרגתיות החל משנת הלימודים תשס"ח במערכת החינוך של מדינת ישראל.

אופק חדש היא תכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונלית בחינוך הקדם יסודי, היסודי ובחטיבות הביניים, המיושמת ברוב המסגרות של מערכת החינוך בשנת תשע"ב.
מטרותיה העיקריות הן:
• שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
• שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטליות, פרטניות ושהייה
• שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
• פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה
מאז כניסתה למערכת, תכנית אופק חדש היא במגמה של התרחבות והטמעה במערכת כולה. המטרה המרכזית הניצבת בראש המתווה היא קידום וביסוס מעמדם של עובדי ההוראה, אשר תושג באמצעות תהליך מובנה ושיטתי של התפתחות מקצועית לאורך הקריירה המקצועית.
מעורבות המכללה השנה בנושא אופק חדש באה לידי ביטוי בארבעה מישורים:
• התפתחות מקצועית של מורים חדשים בשנתם הראשונה לעבודה – פועלות ארבע קבוצות
• התפתחות מקצועית של מורים חדשים בשנתם השנייה לעבודה – פועלות שתי קבוצות
• העצמה בית ספרית בהלימה לצרכים ולמדיניות החמ"ד – במספר בתי ספר
• פיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות (7–9) – פועלות ארבע קבוצות
התפתחות מקצועית שנה א ושנה ב: הקורס נפתח בשני הקמפוסים. בקמפוס רחובות מרכז את הקורס מר נתן פריד ובקמפוס אלקנה מרכזת את הקורס הגברת אילנית אסרף. מטרת הקורס היא לתת למורים החדשים בשנתם הראשונה והשנייה כלים יישומיים להתמודדות בשטח ועם זאת – במה להעלאת דילמות וקשיים. הקורס מתקיים בשנה הראשונה בהיקף של 60 ש"ש, מתוכן 40 ש"ש מיועדות לסדנאות במכללה ו-20 ש"ש מיועדות לליווי בשטח על ידי מורה נבחר מצוות בית הספר. חשוב לציין שהלומדים בשני הקורסים מדווחים על שיפור בתפקודם המקצועי במערכת בעקבות הסדנאות והליווי האישי. בשנה השנייה הקורס מתקיים בהיקף של 20 ש"ש המיועדות אך ורק לליווי בשדה החינוך, בפיקוח ותיעוד של צוות המכללה.
העצמה בית ספרית: בתי הספר נעזרים במרצים מהמכללה לצורך קיום השתלמות בנושאים שונים בהלימה למשנת החמ"ד, כאשר נושא ההשתלמות ותכניה עברו את אישור מפקח בית הספר. הנושאים המרכזיים הם: "בית חינוך כמשפחה – טיפוח האקלים החינוכי" ו"מבחן הבוגר" – לקראת מבחן בהלכה לכיתות ה. הועברו גם נושאים מתחומים שונים לפי בקשת בית הספר.
פיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות (7–9): במסגרת מתווה אופק חדש המעבר מדרגה לדרגה (1–6) הוא לפי ותק ושעות לימוד במסגרת בית הספר או במרכזי פיסג"ה. בדרגות הגבוהות המצב שונה: מורה הרוצה להתקדם בדרגה צריך ללמוד במוסד אקדמי שקיבל אישור לתכנית. התכנית מחולקת לשעות עיוניות ולשעות מעשיות בבית הספר בליווי מרצה חונך מהמכללה, ומתפרסת על פני שנתיים. מטרת התכנית היא לאפשר לעובד הוראה התמחות בלמידה רפלקטיבית ברמה גבוהה בתהליכי למידה-הוראה ויישום בכיתה ובבית הספר. דרגה 7 עוסקת במורה יוזם, דרגה 8 עוסקת במורה חוקר ודרגה 9 עוסקת במורה חונך. את התכנית בנה צוות ממרצי המכללה בתחומים השונים. התכנית אושרה והחלה לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע"ב. חשוב לציין שבמכללה ניתן מענה לצרכים המגדריים של האוכלוסייה ונפתחו קבוצות נפרדות לגברים ולנשים.
נעשה ונצליח!

יום ראשון, 27 בנובמבר 2011

"אהבה דרך ענווה" - דבר תורה מאת הרבנית נעמי שחור

"אהבה דרך ענווה" - מהשידוך של יעקב אפשר ללמוד על חשיבות מידת הענווה להצלחת הזיווג, כי מי שמרגיש שהוא מושלם לא יוכל להתחתן. מאמת מאת הרבנית נעמי שחור, ראש ההתמחות לתנ"ך שפורסם השבוע בעיתון "בשבע"
 

לקריאת המאמר, יש ללחוץ כאן

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

בעין חינוכית - גיליון המאה - תובנות של מחנכים קוראים

בע"ה פרסמנו את גיליון המאה (!) של "בעין חינוכית". לכבודו בחרנו לשתף אתכם בתובנות חינוכיות עקרוניות שאנשי חינוך שונים.
מפיקים מהדפים – תובנות שהם בטובם שלחו לנו והסכימו שנשתף בהן את הרבים.
תודה רבה לכל הכותבים ולכל המגיבים.
יהי רצון שנמשיך כולנו ללמוד יחדיו ובע"ה להיות ראויים לגודל המשימות החינוכיות שהקב"ה מטיל עלינו.

 לקריאה ולהורדה לחצו כאן.

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך

צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך

מאת הרב יעקב מרגלית, מרכז אקדמי – לימודי המשך תואר ראשון ושני גברים, קמפוס רחובות

מדי שנה מקיימת מכללת אורות ישראל כנסים בנושאים הקשורים למפגש בין התורה, החיים האישיים והציבוריים, ומערכות החינוך.
בסוף חודש תשרי השנה התקיים הכנס בקמפוס המכללה ברחובות ונושאו היה "צדק חברתי בהלכה, בהגות ובחינוך".

הכנס נפתח בשיעורו של הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של רמת גן. הרב דיבר על מדינת ישראל האידאלית שאמורה להיות מושתתת על ערכי צדק וצדקה. לא צדקה כעניין וולונטרי אלא כחובה ציבורית, כפי שנהגו בקהילות ישראל לדורותיהם ואף יש לו ביטוי מובהק בהלכה, למן מתנות כהונה, מתנות עניים ועד לקופות הצדקה הקהילתיות.
הרב קרא לקהל השומעים להצטרף למחאה החברתית ולא לחשוש מהמניעים הזרים שאולי מתלווים למחאה. עלינו להשמיע קול ערכי וברור ממקורה של תורה, אמירה שיש בה נכונות לעשייה חברתית ולא רק תביעה לקבל מהמדינה.

הרב שלמה אישון שליט"א, ראש מכון כת"ר לחקר הכלכלה על פי התורה, ירד לפרטים של מחויבות המדינה לצדק חברתי, כגון האחריות למחירי המוצרים החיוניים, מאבק במפקיעי שערים וכדומה.
הרב ניתח את מושג קו העוני כפי שהוא מקובל בעולם המערבי ובביטוח הלאומי במדינת ישראל, והציג את האלטרנטיבה היהודית המחייבת את החברה להבטיח את סיפוק צרכיהם של כל חבריה באופן שיבטיח להם חיים בכבוד.

הרצאה נוספת נשא הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה. הרב הוכיח בהרצאתו שהתורה בכוונת מכוון לא קבעה קטגורית משנה סדורה בשאלת החזון החברתי כלכלי – מעין שיטתו של הנצי"ב מוולוז'ין על שיטת המשטר המדיני – וזאת מפני שחייבת להתקיים הלימה בין היישום החברתי-תורני-כלכלי ובין כל דור ודור על מצבו, על מקומו, ועל תקופתו. עם זאת, אין ספק שההלכה התוותה קווים וערכים אשר דרכם ועליהם יש לבסס את המשנה החברתית כלכלית. היא ודאי לא מצדדת בקפיטליזם דורסני, ובה במידה שגם אינה מנחה לשיתופיות מרכסיסטית קיצונית. דרך האמצע נכוחה תוך התחשבות בעניינו של דור.

ההרצאה האחרונה ניתנה על ידי הרב יעקב מרגלית, מארגן הכנס, ועסקה בהיבטים החינוכיים של דרכי המחאה: האם יש גבולות שאותם אסור לחצות? מה הם? האם מדובר בתביעה לצדק חברתי מתוך תחושה שנעשה עוול ליחידים, או שמא מדובר בתביעה לצדקה מתוך תחושת אחריות חברתית, וממילא מה הן הנגזרות מכך לדרכי המחאה? נדונה גם השאלה מה מקום  הדוגמה האישית של העומדים בראש.

הכנס הסתיים בתחושה שעדיין רבים הנושאים שאותם יש לברר, ובע"ה נעסוק בהם בכנס הבא בחודש ניסן.

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

הקפות שניות בשכונת אושיות

מאת אופיר אביקסיס, מנהל גרעין המורים התורני, קמפוס רחובות

כמדי שנה ערך גרעין המורים "מורשת יעקב" הקפות שניות. השנה נערכו ההקפות ברוב עם ברחבת מתנ"ס "חוויות" שבשכונת אושיות.
בין החוגגים הרבים כיבדו אותנו בנוכחותם המשנה לנשיא המכללה – הרב חיים סבן, יו"ר חבר הנאמנים – הרב חיים פוגל, ראש העיר – מר רחמים מלול, חברי מועצת העיר, משפחות הגרעין וסטודנטים ממכללת אורות ישראל.

השמחה הייתה גדולה.




אגודת הסטודנטים תשע"ב יצאה לדרך








מאת אפרת חיים, יו"ר אגודת הסטודנטיות ,קמפוס אלקנה

האגודה פועלת לרווחת הסטודנטיות ברחבי הקמפוס ונמצאת פה בשבילכן! אז מה היה לנו מתחילת השנה? מה מתוכנן לחודש הקרוב?

חודש מרחשוון הוא חודש של התחדשות האדמה והתעוררות הטבע. יחד עם פריחת החצב וטפטוף היורה מסמל חודש מרחשוון את עיצומו של הסתיו. העולם כולו צמא למים, והאדמה מתחילה להתעורר מעלפון הקיץ החם אשר מנע את הפריחה והלבלוב. יחד עם ההתחדשות אשר עוטפת את הארץ כולה, אגודת הסטודנטיות מתחדשת עם פרויקטים מגוונים, מלגות לסטודנטיות, הפוגות מרעננות לאורך השנה ועוד ועוד.

"שמעון בנו אומר...ולא המדרש עיקר אלא המעשה" (אבות ב', י"ז)
אנו באגודה מאמינות בשילוב בין השניים, בין העשייה בפועל לבין ההכנות שלפני, כאשר האחד הולך עם השני. אנו מזמינות אתכן הסטודנטיות להיות שותפות מלאות בחשיבה ובעשייה. ובעזרת עשייה משותפת - נגיע להצלחה =).

מידי חודש נעדכן בפינה קבועה בניוזלטר מה מתחדש באגודה ונעדכן אתכן בהטבות ובמבצעים ייחודיים לסטודנטיות במכללת אורות ישראל.
מתחילת השנה עברו כמעט חודשיים והאגודה ניצלה פרק זמן זה להתארגנויות לקראת השנה הקרובה ולפעילויות פתיחה.
את השנה פתחנו בחלוקת יומנים לכלל הסטודנטיות במכללה וקיבלנו את סטודנטיות שנתון א' בברכה, עם חלוקת שוקולדים, מערכות, טיפים והכוונה אישית ברחבי הקמפוס.
בפתיחת חודש מרחשוון קיימנו יום מכירות מרוכז במכללה. הסטודנטיות נהנו מהיצע רחב של תכשיטים, מטפחות, שרוולונים, בגדי מעצבים ועוד.
פעילות מקסימה נערכה לפתיחה חגיגית של המעונות. הפעילות נפתחה במשחק היכרות של כל בנות המעונות, ולאחריה הכנת קישוט לחדרים שהסטודנטיות מתגוררות בהם. הייתה אווירה טובה והסטודנטיות ציינו את שבירת השגרה המרעננת.
אנו שמחות לבשר שפרויקט 'שכינה ביניהם' יוצא לדרך!  בכ"ד במרחשוון תשע"ב, תתקיים סדנת הפתיחה. את הסדנה תפתח אחראית 'שכינה ביניהם' מטעם האגודה – מור ביטון, אשר תרחיב על הפרויקט ומה הולך להיות במהלכו לאורך השנה. לאחריה תתקיים סדנת מודעות עצמית של היועצת הגב' הדסה פדר.

אגודת הסטודנטיות הצליחה לגייס שתי מלגות חדשות לשנה תשע"ב. הראשונה היא מלגת 'נאמני בטיחות', אשר תפקידה להעלות את המודעות לזהירות בדרכים ברחבי המכללה, השנייה היא מלגת 'בתי קדימה', אשר במסגרתה פועלות הסטודנטיות כחלק מצוות הפועל למען ילדים ונוער בסיכון.

אנו שמחות לבשר שהאתר של אגודת הסטודנטיות עבר עיצוב מחדש. קל להתמצא בו והוא עדכני לסטודנטיות. באתר יש בנק מתודות, מערכי שיעור, בנק מבחנים, מאגר טרמפים, לוח דרושים, הטבות לסטודנטית, חדשות האגודה אשר מתעדכנות על בסיס שבועי ועוד הפתעות, יוזמות, מלגות והטבות שמחכות רק לכן! כתובת האתר: www.orot4u.com

כמובן שלקראת סוף חודש מרחשוון, תחילת כסלו והחג הקרב – חנוכה, נכונו לנו עוד פעילויות מרעננות ואירועים מהנים. עקבו אחר פרסומי האגודה אשר מתעדכנים על בסיס שבועי.

סוף מעשה במעשה תחילה

מאת הרב אפרים לויץ, מרכז ההדרכה הפדגוגית, קמפוס אלקנה


עבודה מעשית נחשבת כחוד החנית וכגולת הכותרת של המכללה. אחרי חודשים של לימוד והכנה יוצאות הסטודנטיות לשטח ליישם את מה שרכשו בלימודים. בתחילת הדרך סימני השאלה גוברים על סימני הקריאה. זה הזמן שהסטודנטיות מגלות מה הן הצליחו לקלוט ולהבין ומה נשאר בוסר הטעון עיבוד נוסף.
כאן נכנס תפקידה של המדריכה הפדגוגית. בנחת, בחום ובחיוך המדריכה שולחת את הסטודנטית למגרש התנסות בטוח ותומך. הטירונית נכנסת, טיפה מבוהלת, ברכיים רועדות, להעביר את השיעור הראשון. שרר ערפל כבד, התרגשות רבה, פחד קהל מבעבע, ובכל זאת דוחקת המדריכה את המתלמדת הצעירה למרכז הבמה. עיניים מביטות, אוזניים מקשיבות, ויד המדריכה כותבת. "בוקר טוב תלמידים...", היא מאחלת, ומערך השיעור זוכה להופעת בכורה. בתום השיעור המדריכה הפדגוגית מרכזת את הקבוצה לשיחת ליבון ומשוב, מאירה ומעירה בלי נימה של ביקורת. הסטודנטית הולכת הביתה מותשת ומהורהרת, היה טוב!
בשעה טובה ומוצלחת העבודה המעשית החלה בסמסטר הראשון על הצד הטוב ביותר. הודות לסיוע ולשיתוף הפעולה של הגב' דליה פלסר, שפרשה השנה מתפקידה כרכזת העבודה המעשית, השיבוץ התנהל בצורה יעילה וחלקה. הבנות מדווחות על חדוות עשייה וסיפוק לקראת האתגר הגדול העומד לפניהן.
נכנסתי לתפקיד כרכז באמצע הקיץ והתחלתי מיד ללמוד את המלאכה. מערכת גדולה ומורכבת עם נהלים וחוקים רבים. יש להתמודד עם מגוון רחב של מצבים וצרכים; יש רצון לעזור ולמלא אחר בקשות כמה שניתן כדי לאפשר התנסות נוחה וטובה לסטודנטיות. העיקר שהסטודנטיות יעברו את המוטל עליהן בנחת וברצון, תוך הקפדה על רמת איכות מקצועית מקסימלית. "אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ".
בעבר שימשתי בכמה כובעים בעולם החינוכי. הייתי רב בית ספר מגיל הרך ועד תיכון, ר"מ בישיבה תיכונית ובישיבה גבוהה, מרצה לחינוך לחשיבה ומדריך פדגוגי לתנ"ך, לתושב"ע ולדרמה. בעבר יצאתי לשתי שליחויות – בלוס אנג'לס ובעיר קייפטאון, וניהלתי את מכון המנהיגות של תנועת בני עקיבא עולמית. אני מחבב שירה ומוזיקה ומשמש חזן בימים הנוראים.
חזון למועד:
לטווח הקצר אני שם לעצמי את המטרה לשמר את המערכת המצוינת שהופקדה בידיי. בעיניי זאת לא עבודה פשוטה. אין בכוונתי לחדש או לשנות בשלב זה אלא ללמוד היטב את הקיים. אפילו למנכ"ל חדש מאפשרים מאה ימי הסתגלות לפני שהוא יוזם את הצעד הראשון.
אתחיל לסייר בקרוב בבתי הספר השונים ולהתרשם מן הנעשה בשטח. אני יוצר כעת דפוסי עבודה חדשים עם צוות המדריכים. עד כה אנשי הצוות היו מאוד לעזרת, עודדו ותמכו. אני מצפה לעשייה משותפת פורייה.
בכוונתי לראיין סטודנטיות מכל ההתמחויות כדי לשאוב מהן נקודות למחשבה ולשיפור בעבודה המעשית. אשמח לקבל ביקורת מכל סוג כדי להתוות את המשך הדרך.
החזון לטווח הבינוני הוא לקדם את השיח החינוכי בין המרצים למדריכים הפדגוגיים. השאיפה היא לגבש תכנית ברורה לכל התמחות המתארת את שלבי העשייה וההתקדמות בעבודה המעשית, עם ההדגשים המיוחדים לכל דיסציפלינה.
אני שם לעצמי מטרה לרענן את מכלול הטפסים הקשורים לעבודה המעשית. יש צורך גם לעדכן את המאגר באתר המכללה. תוך התייעצות עם ראשי החוג והמדריכים הפדגוגיים אני מתכוון להוציא מחדש את דפי המערך והדיווח לשיעורים.
כמנחה חשיבה לשעבר ברצוני לקדם את הנושא של טיפוח החשיבה בכיתה. למידת הכלים של חשיבה יצירתית וביקורתית יכולה לשפר את רמת ההוראה בכל תחום דעת. גמישות מנטלית, חידוד כלי ניתוח, ארגון וסדר החשיבה, ופיתוח מודעות עצמית לשיפור החשיבה והזיכרון הם רק חלק מן הנושאים שארצה להביא כדי לשפר את ההתנסות בעבודה המעשית.
ההוראה בשבילי היא העיסוק החשוב ביותר. "ושננתם לבניך– אלו התלמידים". אין לראות את ההוראה כעבודה, כמקצוע. להפך, התורה מלמדת אותנו שההוראה היא כמו גידול בנים ובנות. נכון שהיא דורשת עבודה (מעשית) רבה, אבל זוכים בה גם לתוצאות מדהימות ביותר. אני אסיר תודה לרב פרופ' נריה גוטל, ולרב ד"ר משה רחימי על הזכות להיות שותף לעשייה החינוכית במכללת אורות ישראל.



כנס לזכרו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל

מאת הרב ד"ר יוחאי רודיק ,מפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי

הכנס נערך ביוזמת מינהל החינוך הדתי ובשיתוף פעולה עם מכללת אורות ישראל ומכון מופ"ת בנחלים בראשותו של הרב צבי שינובר. הכנס נועד להאיר מזוויות שונות את דמותו ואת פועלו של הרב עוזיאל זצ"ל. דמות זו היא הנושא השנתי בשנת תשע"ב במערכת החינוך הדתי. בכנס השתתפו הנהלת החמ"ד, ראשי מכללות, מפקחים, מנהלים ואנשי חינוך.
הכנס נפתח בהרצאתו של ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי, בנושא "בית חינוך כמשפחה לאור משנתו של הרב עוזיאל". המרצה הדגיש כי דמותו הייחודית של הרב עוזיאל הצטיינה באהבת ישראל וראייה כלל ישראלית שאותן השכיל ליישם בתחומים שונים: שאלות הלכתיות (רפואה, גרות ונושאים נוספים), סוגיות חינוכיות (התנגדות לזרמים בחינוך ותרבות כללית לכתחילה) ונושאים מדיניים-חברתיים.
הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, התמקד בהרצאתו בשאלה "האמנם קלקלה 'אהבת ישראל' של הרב עוזיאל את שורת ההלכה?" במהלך הרצאתו התמקד הרב בשלושה תחומים:
1. הוכחות ממשנתו של הרב עוזיאל על אהבת ישראל עצומה שפעמה בו והתבטאה בצוואתו: "האמת והשלום אהבו... הסירו כל גורמי הפירוד והמחלוקת ממדינתנו".
2. ציטוט מקורות ממכתביו ההלכתיים של הרב עובדיה יוסף (שו"ת "יביע אומר" ) שמהם משתמע כי לדידו בסוגיות הלכתיות שונות "אהבתו של הראשון לציון הגרב"צ עוזיאל לאחד את האומה גרמה לו לקלקל את השורה", והשפיע על פסיקתו ההלכתית.
3. הוכחות שלפיהן אמנם הושפעה חשיבתו ההלכתית של הרב עוזיאל מאהבת ישראל שלו אולם "הדבר מעוגן ביסודות הפסיקה ההלכתית" (שו"ת עשה לך רב ח צז).
לאור הנ"ל סיכם הרב גוטל כי אמנם אהבת ישראל היוותה יסוד מרכזי באישיותו של הרב עוזיאל,אולם פסיקתו הייתה לגופו של עניין כפי שמשתמע מאחד מפסקיו בספרו "משפטי עוזיאל" (אבן העזר, מהדו"ת, סימן ב), "אין מידת הרחמים מסלפת את הדין... ודל לא תהדר בריבו... ואין מרחמים בדין... אלא הדין צריך להיות דין אמת לאמיתו".
משתתפי הכנס זכו לשמוע הרצאות נוספות בתחומים מגוונים ואקטואליים. ד"ר יעקב הדני, לשעבר ראש מינהל החמ"ד ומראשי מכללת ליפשיץ, הציג את משנתו החינוכית של הרב עוזיאל ; הרב שמואל כ"ץ, רב בתי הספר חורב וממ"ד הר נוף בירושלים וחוקר תולדות הרבנות הראשית, דיבר על הרב עוזיאל כמנהיג וראשון לציון; ד"ר משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן שוחח על ערכי הדמוקרטיה ביהדות על פי משנתו של הרב עוזיאל;ד"ר נעמה סט,שכתבה עבודת דוקטורט על פסיקתו ההלכתית של הרב עוזיאל בענייני משפחה, דיברה על ערכי המשפחה במשנתו של הרב עוזיאל.
הכנס הסתיים בדיון על נקודות מרכזיות בחיי הרב עוזיאל והצגה של תאטרון "אספקלריא" על הרב עוזיאל בראי תקופתנו.

יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

בעין חינוכית מספר 98- נקודות לדיון חינוכי בעקבות שחרור שליט

חלפו כמה ימים מאז שחרורו המרגש של גלעד שליט. דווקא הפרספקטיבה של זמן מאפשר לקיים דיון חינוכי-אמוני ולא רק דיון נוסף בעד ונגד העסקה.
הצעה למבט חינוכי כללי ונקודות לדיון עקרוני בעקבות הסוגיה הרגישה, כתב עבורנו הרב יונה גודמן. לקריאה ולהורדה לחצו כאן.

יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

מכתב מרגש מסטודנטית

בס"ד

י' באב תשע"א
לכבוד
הרב פרופ' נריה גוטל - נשיא מכללת "אורות"
הרב דר' רחימי – דיקן מכללת "אורות"

הנדון: לימודיי בחוג למתמטיקה במכללת אורות
ברצוני לשתף מחוויותיי והתרשמותי במסגרת לימודיי לצורך הרחבת הסמכה להוראת המתמטיקה, במהלך השנתיים האחרונות, בחוג למתמטיקה שבמכללה. אני עוסקת בהוראה מזה 16 שנה, בתחום החינוך המיוחד. את השכלתי האקדמאית, תואר ראשון (בחינוך) ושני (בניהול), ותעודת הוראה רכשתי באוניברסיטת ת"א. הגעתי למכללת "אורות" על מנת ללמוד לקראת תעודת הוראה נוספת בתחום המתמטיקה.

אני רוצה לציין לשבח , את סגל החוג למתמטיקה , ובראשם את דר' זייטון. רמת הלימודים בחוג למתמטיקה היא גבוהה ומקצועית, ומהווה הן אתגר והן הנאה לסטודנטיות. לאור שנות לימודיי באונ' אני יכולה לאמר בבטחון, כי מכללת אורות יכולה להתגאות ברמת לימודים זו . כמו כן רמת ההוראה של המרצים , גבוהה מאוד, והם נוקטים בכל צעד נדרש, מבחינה פדגוגית ואישית על מנת שהתלמידות יבינו את החומר כהלכה. אין כאן את התחושה שנתקלתי בה לעיתים בלימודיי הקודמים, שהמרצה הגיע לשאת את דבריו וללכת.... כאן המרצה מלמד ומוודא שהתלמיד למד. במהלך הלימודים התאורטיים, והן במהלך העבודה המעשית, התרשמתי כי המרצים מחוייבים וממוקדים למטרה, שהיא להביא את הסטונדטיות להפוך למורות איכותיות , מדוייקות ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר. נקודה נוספת הראויה לציון היא היחס הקשוב החם והמתחשב של הסגל כלפי הסטודנטיות. שאכן לדעתי יכול לשמש דוגמה ומופת גם למוסדות אקדמאיים אחרים. ההתיחסות לשאלות ובקשות של הסטודנטיות, המוכנות לשבת עם הסטודנטיות מחוץ לשעות השיעורים ולהסביר נושאים שלא היו ברורים, התחושה שניתן לפנות אל הסגל בכל בקשה ושאלה, גם אם לא תמיד תענה בחיוב, עדיין תמיד מתקבלת תחושה של אכפתיות והקשבה. הדבר נכון גם לגבי היחס החם שלו זוכות הסטודנטיות, מצד הסגל המנהלי במכללה.
אחת ההתלבטויות שהייתה לי , בבחירת המכללה , הייתה העובדה שאני מגיעה מרקע חילוני, והיה לי חשש מסויים לגבי השתלבותי במכללה. אני רוצה לציין , כי כבר בשיחה הראשונה עם דר' זייטון, הוא הבהיר לי כי אינו רואה בכך בעייה, ועובדה זו לא תשפיע על מהלך לימודיי בחוג. ואכן במהלך הלימודים , לא חשתי בכל קושי מבחינת קבלתי על ידי סגל החוג, וכן בכל הקשור בהשתלבות בחברת הסטודנטיות, ואף להפך, הכרתי קהילה נהדרת. הסטודנטיות שזכיתי להכיר, הן בנות איכותיות ביותר, בעלות ערכים של כבוד ועזרה לזולת, שלצערי לא ניתן לפגוש בכל מקום. אני חייבת לציין שאף מושג כמו "טוהר הבחינות" , מקבל במכללה משמעות אחרת ואמיתית, וראוייה להערכה. קבוצת הסטודנטיות בחוג למתמטיקה, תרמה מאוד להיותן של שנות לימודיי במכללה מהנות ומשמעותיות.
אני מודה על ההזדמנות שהייתה לי ללמוד בחוג למתמטיקה, וממליצה בכל פה לסטודנטיות צעירות , ומורות ותיקות יותר , על הלימודים בחוג בפרט ובמכללה בכלל .
בכבוד רב,

בוגרות התכנית להכשרת מנהלים יצאו לדרכן כמנהלות בתי ספר

מאת גב' עליזה ליפסקר, ראש התכנית להכשרת מנהלים, אלקנה

בשנת הלימודים תש"ע נפתחה במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה, תכנית להכשרת מנהלות מטעם המכון למנהיגות בית ספרית אבני ראשה, בשיתוף עם משרד החינוך. תכנית דומה פועלת זה מספר שנים לגברים בקמפוס רחובות.
מטרת התכנית: לתת כלים ניהוליים מעשיים ללומדות, מתוך אמונה שתאוריה ומעשה חברו יחדיו ומתוך הכרת התאוריה תצמח העשייה הנכונה.
הלומדות הכירו מודלים ניהוליים מנהיגותיים שונים המתמקדים בהוראה ובלמידה, בתרבות ובמנהיגות. בראש הנושאים שנלמדו: "תפקידי כמנהלת בחמ"ד", כמנהיגה המנחילה ערכי דת, לאום וחברה. לנגד עינינו עמדה תמיד הנחייתו של מרן הרב קוק זצ"ל: "מנהל מומחה מובהק בכל מקצועות הפדגוגיה וירא שמים אמיתי ומסור בכל לבבו לחפץ תחיית עמנו" (אגרות הראיה א, קצח).
התכנית התקיימה בהיקף של 310 שעות בכל שנה, כאשר מחציתן מוקדשות להתנסות במערכות החינוך השונות. התכנית כללה עבודות, מבחנים, יומני סיור ועבודת גמר מקיפה המשלבת עבודה מעשית לאור תאוריות.
בטקס הסיום הוענקו לבוגרות תעודות מטעם מכון אבני ראשה ומכללת אורות ישראל. התעודה מקנה למסיימות אפשרות לגשת למכרזי ניהול שונים. הלומדות כולן בעלות תואר ראשון וחלקן בעלות תואר שני.
מכללת אורות ישראל מאחלת לבוגרות התכנית ברכה והצלחה בדרכן כמנהיגות החינוך של דור ההווה והעתיד.


בוגרות המחזור הראשון של "תכנית ההתאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים" במכללה יצאו לדרכן "בשבילי" מערכת החינוך

מאת ד"ר אביה גוטמן, ראש התכנית והמסלול לחינוך מיוחד, אלקנה

ביום שלישי, י"ד באלול תשע"א (13 בספטמבר 2011), התקיים טקס סיום המחזור הראשון של "תכנית ההתאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים".
בשנת 1988 עבר חוק החינוך המיוחד המחייב העסקה של עובדים פרא-רפואיים בבתי הספר של החינוך המיוחד. בשנת תשע"א נפתחה במכללת אורות ישראל תכנית התאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים. זוהי המכללה הדתית הראשונה בארץ שמתקיימת בה תכנית מבוקשת זו.
התכנית החלה בתחילת שנת הלימודים תשע"א. למדו בה למעלה מעשרים סטודנטיות בעלות תואר ראשון וחלקן אף בעלות תואר שני: מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ומטפלות בהבעה וביצירה.
מטרת התכנית היא הקניית עקרונות עיוניים והיבטים מעשיים בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, כדי להכשיר עובדים פרא-רפואיים לעבודה במערכת החינוך. התכנית ייחודית בכך שהיא נותנת מבט דתי-יהודי-ייעודי בתחומי החינוך המיוחד.
התכנית בנויה בהתאם לדרישות משרד החינוך ובתיאום עם הפיקוח על אגף החינוך המיוחד ונועדה להרחיב את הידע בנושאים הקשורים למערכת החינוך והחינוך המיוחד. התכנית התקיימה בהיקף של 150 שעות וכללה כתיבת עבודה וציון.
בטקס הסיום הוענקו תעודה המוכרת על ידי משרד החינוך ואישור לימודים מטעם מכללת אורות ישראל. סיום הלימודים בהצלחה הוא שלב בהשגת תנאים של עובדי הוראה, כגון קביעות, שבתון וצבירת גמולי השתלמות במערכת החינוך.
מכללת אורות ישראל מאחלת לכל בוגרות התכנית ברכה והצלחה בדרכן בשבילי מערכת החינוך, ותהיה עבודתן ומשכורתן שלמה, בבחינת "עולם חסד ייבנה" (תהלים פט, ג).

לכל הרוחות

מאת ד"ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל
ארבע רוחות השמים הן לכאורה עניין לנווטים ולטייסים, אבל מבט מעמיק מגלה שלמצפן הקדום בלשון המקרא יש משמעויות פנימיות המכוונות לכל יהודי. המצפן הזה פונה גם אל לבו של האדם ומעורר אותו לכוון מחדש את דרכיו. כדאי להכיר מצפן זה בימים המוקדשים לתשובה ולחשבון נפש.
המשנה בפרקי אבות היא המדריך היסודי לימים המיוחדים שאנו שרויים בהם, המוקדשים לחשבון נפש. ממנה למדנו להתבונן לכל הכיוונים כדי לשאוב מהם את התעצומות להתמודדות עם השינויים הנדרשים. מחד גיסא, עלינו להתבונן לאחור, לחטט בנבכי העבר ולברר לעצמנו מהי הפסולת שעלינו להשליך ומה הם הניצוצות שעלינו ללקט – "דע מאין באת" (ג, א). מאידך גיסא, עלינו להביט קדימה ולהכין את עצמנו לעתיד – "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (שם). בכך לא די, צריך להתבונן למעלה – "דע מה למעלה ממך" (ב, א), וגם למטה – "ולאן אתה הולך, למקום רימה ותולעה" (ג, א).
מעניין להתבונן במשמעות הכיוונים השונים. כיום, היוצאים לניווטים מצפינים את המפה, אבל פעם היו "מזריחים" את המפה. לכן המזרח נקרא גם "קדם", כי העומד עם הפנים קדימה פונה מזרחה. בלי ששמנו לב, אפילו הביטוי השגור 'אוריינטציה' במשמעות "כיוון" שומר על מסורת עתיקה זו, שהרי orient פירושו מזרח. זו גם הסיבה שים המלח נקרא "הים הקדמוני" (זכריה יד, ח), כי הוא הים המזרחי, ולעומתו נקרא הים התיכון "הים האחרון" (שם), כי הוא נמצא מאחוריו של האדם הפונה מזרחה. עכשיו ברור למה דרום הוא תימן, כי הוא נמצא מימינו של העומד. והשמאל? עד ימינו נקרא אזור סוריה בערבית א-שאם, כלומר: השמאל.
בשפת הקודש יש לכל כיווני רוחות השמים גם משמעות פנימית עמוקה. העתיד מכונה "אחרית הימים" (דברים ד, ל), ולעומתו העבר נקרא "ימי קדם". רגע! לא היה צריך להיות הפוך? הרי העתיד לפנינו והעבר הוא זה שמאחור? זה נכון, אבל רק בחשיבה המערבית המודרנית. בחשיבה המקורית היהודית שלנו האדם צריך לעמוד דווקא עם הפנים לעבר וללמוד ממנו, והעתיד הוא זה שמעבר לגב.
משה הציב בפני בני ישראל בעיה חינוכית: "כי ישאלך בנך מחר לאמר, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקינו אתכם?" (שם ו, כ). מה תאמר לו? בני היקר, הבט לעתיד, תבנה את עצמך, חשוב איך תיראה מחר? לא, ממש להפך: "ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה [...] למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותנו" (שם). במילים אחרות, סוד הקיום הרוחני שלנו נמצא דווקא בעבר ומשם צריך לשאוב את הכוח לעתיד.
ועוד מוסר השכל אחד: לימודי ארץ ישראל כוללים בתוכם עיסוק בשטח הגאוגרפי ובהתמצאות בתוכו. כאשר יודעים להתבונן ברבדים שמעל ומתחת לעצים ולאבנים מגלים עולם פנימי מופלא ומלא משמעויות רוחניות ותורניות, ובדוגמה שלפנינו – אפילו מוסריות. כל שנותר הוא להשקיע מעט חשיבה ומעט התבוננות – ולגלות אותו.
יהי רצון שיזכה אותנו השי"ת בשנה של לימוד פורה ובונה, לימוד שיחשוף את הרבדים הפנימיים והאמוניים של עולמנו, לימוד שבעקבותיו יחושו תלמידינו שהם בשלים לא רק לגלות בעצמם את פנימיות עולמם, אלא גם להנחיל אותה לתלמידיהם.

רגע עוצרים

מאת הרב ד"ר אמיר משיח
ראש ההתמחות למחשבת ישראל, מכללת אורות ישראל; רב בית הכנסת לצעירים פ"ת

בהודו, מספרים על חכם שצעד ערב אחד על חוף הים עד שהגיע לכפר דייגים קטן. הוא חצה את הרחוב הראשי של הכפר, וכשהחל להתרחק רץ בעקבותיו מישהו עד שהשיג אותו.
"עצור! עצור בבקשה!", אמר האיש לחכם, "תן לי את הפנינה היקרה שלך!".
"על איזו פנינה אתה מדבר?", שאל אותו החכם והמשיך לצעוד.
"על הפנינה הנמצאת בשק שלך", אמר האיש. "הלילה חלמתי שאפגוש חכם גדול והוא ייתן לי פנינה יקרה שתהפוך אותי לאדם עשיר עד סוף חיי". החכם עצר מלכת. הוא פתח את השק והוציא ממנו פנינה יפהפייה, ענקית ובוהקת כמו אלף להבות.
"ממש לפני כמה דקות, על שפת הים, הבחנתי בכדור הגדול והנוצץ הזה", אמר החכם והושיט את הפנינה לאיש הנדהם. "הוא מצא חן בעיניי ושמתי אותו בתרמיל הקבצנים שלי. זוהי כנראה הפנינה שעליה חלמת. קח אותה. היא שלך".
האיש היה מאושר. הוא לקח את הפנינה מידו של החכם והתרחק משם בדילוגים שמחים ואילו החכם השתרע על החול והתארגן לקראת הלילה שהחל לרדת.
האיש התקשה להירדם והתהפך במיטתו מצד לצד. הוא פחד שמישהו יגנוב את אוצרו. כך, במשך כל הלילה, לא הצליח למצוא לעצמו מנוחה.
למחרת, עם עלות השחר, לקח את הפנינה וירד אל החוף לחפש את החכם.
"אני מחזיר לך את הפנינה", אמר האיש לחכם כשמצא אותו. "היא מקור לדאגה יותר מאשר מקור לאושר ולעושר. אני מעדיף שתיתן לי קצת מהחכמה שאפשרה לך לוותר על הפנינה בקלות רבה כל כך. זה נראה לי העושר האמתי".

אנחנו חיים בעולם של ריצה מטורפת אחר עושר ושגשוג. יש בזה הרבה מן החיוב. המרוץ הזה הביא את האנושות כולה להישגים כבירים בכל הקשור למדע ולטכנולוגיה. האדם כבש את הים ואת המצולה; כבש את מרחבי האוויר והחלל; הצליח לשעבד את קרני השמש ואת זרמי המים והאוויר לטובת הפקת אנרגיה; סלל עורקי תחבורה אשר צמצמו משמעותית את זמן ההגעה ממקום למקום; הפך באמצעות המחשב והאינטרנט את העולם כולו לכפר גלובלי קטן אשר בלחיצת כפתור מביאים את הגולש לכל קצוות תבל בשניות; ועוד... אולם הישגים אלה, על אף חשיבותם הנעלה, אינם המכלול כולו. התורה מלמדת אותנו כי האדם הוא יצירה המורכבת משניים: גוף ונשמה. אין ספק שאת הגוף פיתח האדם לממדים מעוררי כבוד, אולם בעולם מודרני ופוסט-מודרני, כאשר ההגדרה של הזמן היא הכסף (Time is money), הרי שמשהו חשוב מאוד חסר כאן.
על האדם, למרות הישגיו המרשימים, להבין כי התמונה חסרה אם ההתמקדות היא חד-ממדית, רק החומר. עושר, אין פירושו רק עושר גשמי. העושר בהא הידיעה הוא השלמות הנפשית. לא בכדי אומר לנו בן זומא: "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות ד, א).
בגלל מרדפו של האדם אחר "פנינה יקרה שתהפוך אותי לאדם עשיר עד סוף חיי", באה התורה ונותנת לנו זמן לעצור ולחשוב. הימים הנוראים, אשר מתחילים בראש השנה ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, הם זמן להתמקד ברוח. עד כדי כך, שביום הכיפורים אנחנו מנותקים לחלוטין מן החומר, לא אוכלים ולא שותים, לא מתרחצים ולא סכים. אנחנו ממש כמו מלאכים – רוחניים לגמרי. לא! אין כוונת התורה להפוך את האדם למלאך. מלאכים יש לקב"ה הרבה בשמים. אנחנו, כבני אדם, צריכים להיות שילוב נדיר של יצירה מאוזנת המורכבת משניים – רוח וחומר, גוף ונשמה. משימה זו איננה קלה ועל כן היא מוענקת בראש ובראשונה לעם ישראל. עם ישראל, בעשותו כן, יגיע לשלמותו שלו ויאיר את העולם כולו באור יקרות של הבנה אמתית של המושג "צלם אלוהים".
לא בכדי המצווה היחידה בראש השנה היא לשמוע קול שופר. קול פשוט ולא מורכב; קול המייצג את הנמצא מעבר למילים ולצלילים; קול הקורא לנו לעצור ולחשוב על החלק המוזנח והיקר המצוי בנו, חשיבה שתביא אותנו לוותר על ה"פנינה" ולהגיע לשלמות האמתית – האיזון הקדוש בין החומר והרוח.
בהתמחות למחשבת ישראל במכללה אנו לומדים את הגותם של גדולי ישראל במשך כל הדורות, אך מעבר ללימוד העיוני של כתביהם אנו לומדים בעיקר להפנים את חכמת חייהם. בעשותנו כן, נלמד להחיל את הגות דמויות המופת מהימים ההם, לחיים שלנו כפרטים וכחברה בזמן הזה. ההפנמה היא משימה לא קלה, אך בע"ה נלמד, נפנים ונצליח.

שנה טובה ובהצלחה.

יום שני, 1 באוגוסט 2011

"ראש חדש" בהתמחות לתקשורת


יצירת סרט הוא תהליך עומק שדרכו הצוות החינוכי יכול לנווט את נושאי הלימוד, הואיל והתלמידה יוצרת מתוך עולמה הפנימי ביותר. היצירה לא משקרת. אינה דומה המורה לקולנוע למורה להיסטוריה. המורה לקולנוע שותפה לתהליכים אישיים מאוד שעוברות התלמידות: היא מלווה אותן לכל אורכו של תהליך היצירה (אגב כך, גם המורה עוברת תהליכים אישיים). שותפות זו יוצרת קשר מיוחד בין המורה לתלמידה, קשר שאינו יכול להיווצר במקצועות אחרים.
לפיכך, המורה לתקשורת חייבת לקבל הכשרה מקיפה, הן בתחום העיוני הן בתחום המעשי הן בתחום האישי-רוחני. היא חייבת גם ליצור בעצמה סרט, כדי להבין באמת מה משמעותו של התהליך שעוברים ביצירת סרט.
בשנת הלימודים הקרובה, ההתמחות לתקשורת במכללת אורות ישראל עוברת מהפכה משמעותית: תכנית לימודים מחודשת, רכישת ציוד צילום ועריכה, והוספת אנשי צוות חדשים.

• תכנית הלימודים: בתכנית הלימודים החדשה נשים דגש על איזון בין לימודי התקשורת ללימודי הקולנוע, הגברת הלימודים המעשיים וחובת הפקת סרט גמר. קורסים חדשים:"תקשורת שכנועית", "קולנוע סביב העולם" ו"נושאים נבחרים בקולנוע הישראלי".

• רכישת ציוד: המכללה משקיעה משאבים רבים לחידוש ולשדרוג החוג לרמה אקדמית גבוהה ביותר. במסגרת זו נקנו מחשבים חדשים, הותקנו תכנות עריכה וסאונד מתקדמות ומסכים מקצועיים. כמו כן נרכש ציוד צילום ותאורה שעומדים לשירות הסטודנטיות בהפקת סרטיהן.

• הצוות החינוכי: אנו שמחים להודיע שגב' פנינה פרנקל תרכז את ההתמחות. גב' פרנקל היא בעלת ניסיון של שלושים שנה בהוראה ובמערכת החינוך ומשמשת רכזת מגמת קולנוע באולפנת להב"ה בקדומים מזה חמש עשרה שנה. "אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי לשתף פעולה עם אנשי ההתמחות המקצועיים, לשדרג את רמת הלימודים ולהכשיר מורות מקצועיות שמעבר להוראת הקולנוע תהיה להן היכולת להשפיע על תכניה של התרבות הישראלית". גב' חן גלון-קליין, בוגרת בית ספר לקולנוע "מעלה" בירושלים, יוצרת סרטים ומורה במערכת החינוך, מצטרפת אף היא לצוות המעשי. היא תלמד גוונים שונים של הפקת סרטים.

תכנית תעודה למורות עכשוויות
בעקבות התפתחותן המואצת של מגמות התקשורת והקולנוע במערכת החינוך, קיים היום ביקוש גדול למורים במקצועות אלה הן בתחום המעשי הן בתחום העיוני.
לעתים קרובות, הקשר בין הנלמד באקדמיה ובין מה שעל המורה ללמד הוא קשר מקרי בלבד. לא כן הוא בהתמחות לתקשורת במכללת אורות ישראל. שם תלמדי נושאים ברמה אקדמית, רלוונטיים לתכניות הלימודים ולהוראה המעשית בשטח.

כנס "עשה לך חג מחול"

מאת הגב' תרצה ספיר
מרצה לכתב תנועה במסלול לריקוד (מחול ותנועה)

בכ"א באייר, (25 במאי 2011) התקיים באודיטוריום מכללת אורות ישראל כנס ריקודים בנושא "עשה לך חג מחול".

לכנס הגיע מגוון רב של תלמידים בגילים שונים מבתי ספר מרחבי הארץ והעלו מפירות עבודתם בשיעורי כתב תנועה שהתקיימו במשך השנה. שיעורים אלו הועברו על ידי סטודנטיות שנה ד מהמסלול למחול ותנועה במכללת אורות ישראל, במסגרת יישום עבודתן הסמינריונית.
ייעודו של הכנס היה העיסוק בחגי ישראל בתנועה ומחול לפי סדר הופעתם בלוח השנה. הריקודים נוצרו ונכתבו בכתב תנועה אשכול-וכמן וחוברו לפי שירי החגים ותכניהם. המטרה הייתה לקרב את התלמידים למורשת תרבות החג היהודית והישראלית. הביצוע דרש יכולת קואורדינטיבית ומחולית.
בכנס עצמו הופיעו גם סטודנטיות המסלול למחול לצד תלמידותיהן. החיבור המיוחד בין כלל הקבוצות השונות היה מיוחד ומרגש.

אבחון פסיכולוגי בעזרת פענוח ציורי ילדים

מאת יהודה לובין
מרכז התמחות פק"ם (פרט, קבוצה, מערכת)
אבחון פסיכולוגי בעזרת ניתוח ציורי ילדים הוא כלי חשוב להבנת הילד. סטודנטיות ההתמחות לייעוץ נחשפו לאפיק זה כחלק מהכשרתן כיועצות בית ספר.
אחת המשימות של הייעוץ היא לאפשר לנועץ לפתוח את סגור לבו ולספר על המחשבות ועל הרגשות העמוקים. המשימה נעשית בדרך כלל בשיחה עם אדם אמפתי המצליח לדובב אותו לספר על הדברים האישיים באווירה אינטימית ובטוחה.
יש מקרים שהמטפל אינו מצליח להביא את המטופל לדרגת פתיחות לשיחה חופשית. המחסומים אינם מאפשרים התקדמות לקראת פתרון והמטופל ממשיך לסבול מהדברים הפנימיים המציקים לו. אחת הדרכים להתגבר על מצב זה היא לחפש אמצעי אחר, מלמד, מהמישור המילולי. ניתוח ציורים הוא אחד הכלים.
כדי לחשוף את הסטודנטיות לייעוץ לנושא מורכב זה, הן האזינו להרצאה מרתקת מפי ד"ר משה רז, פסיכולוג המתמחה בתחום זה. הסטודנטיות בהתמחות לייעוץ התכנסו להרצאה שלוותה בתמונות מקליניקת הטיפול של ד"ר רז, עם דוגמאות של מטופלים שנעזרו בניתוח הציורים. בהנחיית הפסיכולוג הצליחו להבין טוב יותר את המניעים העמוקים ואת הקונפליקטים, לבטא אותם ולחפש פתרון. הסטודנטיות היו מרותקות מהתפניות הדרמטיות שחלו בעקבות הטיפול, שמצאו ביטוי בציורים.
לאחר ההרצאה הובעה תקווה שהיא תהווה תמריץ לחלק מהבנות להיכנס לתחום זה בתום הכשרתן בתואר ראשון. ניתנו כלים לאיתור מקרים העולים במסגרת עבודת היועצת ואפשרות להפנות אותם בצורה נבונה לטיפול מעמיק יותר.

יום עיון למורים ולמורות המלמדים במסלול תושב"ע (לבגרות)

מאת הרב יעקב מרגלית
מרכז בני ישיבות ותואר שני (גברים), קמפוס רחובות
  
ביום חמישי, י"ט בתמוז תשע"א, התכנסו קרוב למאתיים מורים ומורות ליום השתלמות בנושא לימוד והוראת תושב"ע. הכנס התקיים בקמפוס רחובות של המכללה, בשיתוף עם המפמ"ר לתושב"ע, הרב יהודה זולדן.

את הכנס כיבד בנוכחותו הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר שליט"א, ששיתף את הלומדים בחוויותיו האישיות ובניסיונו כמורה בתקופת היותו אברך בעיירה שלומי. הרב העלה על נס את גודל האחריות מחד גיסא ואת השליחות של הרבצת תורה לנערי ישראל מאידך גיסא.

הכנס נפתח בשיעורו של ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי, ובלימוד מרומם ומעמיק על חשיבות הוראת התלמוד וההלכה בכל מערכות החינוך עם הרב דוד חי הכהן, ראש מוסדות אורות התורה, בת ים. הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, הרחיב דעתם של הלומדים בהצגת מיגון דרכי לימוד התושב"ע במהלך הדורות.
בכנס נדונו דרכי הוראת תלמוד והלכה לבנים ולבנות (כולל הוראת גמרא לבנות) בבתי הספר התיכוניים ובאולפנות.
מושב נוסף הוקדש להוראת גמרא לבעלי ליקויי למידה.
בין המרצים בכנס היו הרב יהושע מגנס, הרב אביחי קצין, הרב שבתאי סבתו, הרב רמי ברכיהו, הרב יצחק שרביט, הרב בן ציון רבי, הרב מאיר פכלר, ד"ר דני רביב וגב' מרים רייסלר. במושב האחרון הציג הרב זולדן את תכנית הלימודים החדשה לבגרות בתושב"ע.
נחת הרוח של המשתתפים מהחומר ומן הרוח יצרה ציפייה להמשכיות.

יום חמישי, 23 ביוני 2011

ביבליותרפיה – תחום עניין חדש

מירה לוינגר
מרכזת לימודי ביבליותרפיה

בעקבות הצלחת לימודי תעודה במכללה השנה, אנו פותחים בע"ה קורס חדש בתשע"ב.
ביבליותרפיה היא שיטת טיפול רגשי בתחום הטיפול בהבעה וביצירה המשלבת קריאת סיפורים וכתיבתם בדיאלוג טיפולי. תחום טיפולי זה הוא יצירתי וחווייתי, ומגייס את כוחן המרפא של האמנויות על מנת להגמיש דפוסי הגנה, לטפח כוחות נפשיים ולחזק את כושר ההסתגלות.
לימודי התעודה מתאימים למורות, למחנכות, לגננות, לעובדות סוציאליות, לספרניות. כל מי שיש לו קשר עם בני אדם יכול להפיק תועלת מלימודים אלו.
הלימודים יתקיימו במכללת אורות ישראל – קמפוס אלקנה, בימי שני בשעות 14.00–17.00.
המרצה: גב' לילך וייס, ביבליותרפיסטית מוסמכת.

הקורסים
א. אוטוביוגרפיות, ביוגרפיות וסיפורי חיים – קורס וסדנה
בקורס נבחן את ההבדלים בין ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות וסיפורי חיים ונתנסה בסדנה בכתיבה אוטוביוגרפית.

ב. עבודה טיפולית עם ילדים – קורס וסדנה
בקורס נסקור תאוריות פסיכולוגיות שונות בנושא התפתחות הילדונתייחס באמצעות טקסטים מספרות הילדים לנושאים כמו חיזוקביטחון עצמי, אגרסיביות, קנאת אחים, פחדים, יצירתיות, הומור ועוד, במטרה לחזק את בריאותם הנפשית של הילדים.

העלות: 1500 ₪. זכאות לגמולים. צבירת נקודות לתואר שני.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכזת הקורס גב' מירה לוינגר, טלפון 052-3346902 ; miralv@bezeqint.net


יום שלישי, 21 ביוני 2011

בין חֵרוּת לחַרוּת

מאת שרה כץ
מזכירת ראשי המסלולים

ביום ב', ד' בסיוון תשע"א, חגגה המכללה את יום ירושלים 
שמים תכולים מעל, דשא מטופח עצים ופרחים למטה,
שולחנות עמוסים כל טוב בצל העצים,
אווירה של נחת, שלווה ואורך רוח שלטה באוויר.
צוות המרצים ועובדי המנהלה משני הקמפוסים
ישבו יחדיו וסעדו את לבם ושוחחו ביניהם,
ולאו דווקא בנושאי המכללה.
עם סיום הארוחה הטעימה והקינוח המתוק
התכנסנו באודיטוריום לצפייה בסרט על גוש עציון,
סרט שבו למדנו על אובדן, שבר, עקירה ושכול,
אך גם על תקווה, זיכרון, אהבת המולדת והמון עצמה
של משפחת רון היקרה.
חולקו פרסי הצטיינות לסטודנטיות על הגשת עבודה סמינריונית,
מקרן לזכרה של ציפי רון ז"ל, בחסות המשפחה
לסיום היום הגדוש נהנינו מהופעתו של יוחנן רזאל אשר
הלהיב את הנוכחים בשירה ובניגון.

סיור מכללתי "בהר הירוק תמיד" שגם השחיר בשריפה

מאת נעמה בינדיגר,
מרצה בהתמחות ללימודי ארץ ישראל

"ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל".

מילים אלו של המשורר יורם טהרלב ליוו אותנו בסיור המכללתי האחרון. בי"ד באייר יצאנו לסיור בנחל רקפת שבכרמל. המסלול היה יפהפה וזימן מגוון נושאים של גאוגרפיה, אקטואליה וחוויה בלתי צפויה...

הטיול בנחל רקפת הוא חלק ממערכת הסיורים המכללתיים הרב-שנתית המקיפה מגוון מקומות ונושאים וחושפת את הסטודנטיות – המורות לעתיד לחשיבות של הטיול בארץ כחלק מהחיבור אליה.
הסיור בכרמל הודרך על ידי סטודנטיות מההתמחות ללימודי ארץ ישראל שלימדו על הגאוגרפיה של האזור – מאפייניו הייחודיים של הכרמל והחורש הים תיכוני ירוק העד שהופך את ההר ל"ירוק תמיד".
הסיור זימן גם נושאים אנושיים. כך למשל סופָּר על ההתיישבות היהודית במקום, וכשצפינו על היישוב הדרוזי דלית-אל-כרמל דובָּר גם על הדרוזים, על דתם ועל יחס האוהד של רבים מהם למדינת ישראל. נושא גאוגרפי-אנושי שעליו הרבינו לדבר היה השׂרֵפה בכרמל בחנוכה השנה. כיצד התרחשה ומה תהליך השיקום הצפוי לטבע, המנסה לשוב מצבעו השחור לצבעו הירוק הטבעי לו. עוד דובָּר על המעמד מלא ההוד של אליהו מול נביאי הבעל בכרמל, שכפי הנראה התרחש במוחרקה, שאליה הגענו בסוף הסיור.
חוויה בלתי צפויה שחיכתה לנו בחלק מהמסלול הייתה דווקא מעולם החי – "מתקפה" של תולעי תוואי התהלוכה! מסתבר שהגענו אחרי עונת הקינון של תולעי תוואי התהלוכה והם היו שם בהמוניהם, מטפסים על החצאיות ונופלים מהעצים על תיקינו. ללא ספק חוויה בלתי נשכחת... בזכות התולעים קצב ההליכה של המטיילות היה מהיר מהרגיל...
ללא ספק, החוויה המרכזית מהטיול הייתה ההתפעלות וההנאה מהמסלול הפסטורלי והיפה שצעדנו בו ומהנוף המדהים שראינו.

הפשטות המתחדשים – פרשנות רשב"ם למקרא


מאת הרב ד"ר משה רחימי
דיקן הלימודים, קמפוס אלקנה

מכללת אורות ישראל בשיתוף עם המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן קיימה כנס אקדמי בין-לאומי: הפשטות המתחדשים בכל יום – פרשנות רשב"ם למקרא. הכנס נערך לזכרו של פרופ' אלעזר טויטו ז"ל.

פרופ' אלעזר טויטו ז"ל היה מבכירי החוקרים של פרשנות רשב"ם. מחקריו המעמיקים, שבהם הבליט את ההיבט הטקסטואלי ואת ההיבט ההיסטורי, נעשו נדבך הכרחי בחקר פרשנותו של רשב"ם. לפני שנה הלך פרופ' טויטו לעולמו תוך שהוא משאיר אחריו ירושה ומורשת בצד אתגר ודחף להמשך חקר פרשנות רשב"ם.
מכללת אורות ישראל והמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, שני המוסדות האקדמיים העיקריים שבהם הסתופף פרופ' טויטו, ראו לעצמם חובה וזכות לחבור יחדיו ולקיים כנס מדעי בין-לאומי לזכרו, המוקדש לחקר משנתו הפרשנית של רשב"ם.
הכנס נערך באוניברסיטת בר אילן בנוכחות בני משפחת טויטו, חבריו ומוקיריו, חוקרים ולומדי תנ"ך. מספר הנוכחים העצום בכנס לאורך כל היום העיד הן על ההוקרה שזכה לה פרופ' טויטו ז"ל הן לעניין הרב ולסקרנות שעורר הכנס. בסיומו, זכה הכנס וזכתה המכללה לשבחים, על התוכן ועל הארגון.
בדברי הברכה בפתיחת הכנס עמדו הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל ופרופ' משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר אילן על אישיותו התרומית והאצילה של פרופ' טויטו ז"ל, אשר תרם רבות לבניין הארץ ולהגנתה, לחינוך ולמחקר.
בכנס נטלו חלק מיטב חוקרי הרשב"ם, מאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. ארבעת מושבי הכנס האירו את רשב"ם ואת תורתו מכיוונים שונים. המושב הראשון עסק בפירושו של רשב"ם לתורה; המושב השני דן בפירושי רשב"ם לספרים תהלים, קהלת ושיר השירים; המושב השלישי עסק ביחסי הגומלין הפרשניים בין רש"י וראב"ע ובין רשב"ם; והמושב הרביעי בחן את השפעתו של רשב"ם על הדורות הבאים.
הרצאות הכנס הוקלטו וניתן להאזין להם באתר המכללה. כמו כן ההרצאות עתידות להתכנס לקובץ אקדמי שיצא לאור אי"ה בהוצאה משותפת של מכללת אורות ישראל ואוניברסיטת בר אילן.

כנס עמדות החמישי בנושא מנהיגות והנהגה

מאת הרב ד"ר משה רחימי
דיקן הלימודים, קמפוס אלקנה
כל מה שהאדם מתעלה יותר בצורתו הרוחנית, מרגיש הוא יותר את הערך הגדול של הרבים. הציבור מתחיל להיות חי בתוכיותו, בלבבו ועומק רצונו הוא מרגיש את הצרכים הרבים של הציבור, את גודל הערך של החיים, המפעמים בכללות הציבור, והוא עומד כולו לעיני רוחו כדמות חטיבה אחת. הוא מרגיש את המציאות הממשית של הציבור, ומתמלא אליו אהבה וכבוד אין קץ. ואז הרי הוא מתעלה להיות מנהיג ציבורי אידיאלי, מחשבותיו מתקדשות בקדושת הרבים, ומוסרו מתעלה להיות צדיק לרבים
(הראי"ה קוק, אורות הקודש, ג', עמ' קנה).

מנהיגות בכלל, ומנהיגות חינוכית בפרט, הם אתגר שימיו כימי עולם. מאדם הראשון והתמודדותו עם אשתו, עם בניו, עם העולם שסביבו, אפילו עם עצמו, ועד ימינו, אתגר זה יציב וקיים. ההיסטוריה האנושית חוותה דמויות רבות ושונות של מנהיגים: טובים ורעים, מוכשרים ונחשלים, מעצימים ומדכאים, חזקים וחלשים, אהודים ושנואים ועוד. העולם התברך ומתברך בראשונים, העולם סבל וסובל מהאחרונים. תורת המנהיגות המחנכת, לסוגיה ולגווניה, טעונה בירור וליבון בשאלה מהי מנהיגות ראויה וכיצד מובילים אליה.
כנס עמדו"ת החמישי הוקדש למנהיגות והנהגה, תוך שימת דגש על הפן החינוכי, ויעסוק בהיבטים מגוונים של סוגיה נכבדה זו. רבנים ואנשי חינוך, אנשי הגות ומחקר, אנשי מעשה ומומחים בתחום התכנסו בקמפוס המכללה ברחובות להצגת משנתם ומחקריהם. בין הנושאים שנדונו בכנס: מנהיגות רבנית, מנהיגות במערכת החינוך, מנהיגות צבאית, מנהיגות נשית, מנהיגות בשואה ואף מנהיגות הורית.
הכנס העשיר את הבאים ודברי הכנס ומסריו הופצו באמצעי התקשורת: רדיו, אינטרנט ועיתונות. אי"ה הרצאות הכנס ילוקטו לקובץ מדעי-אקדמי בסדרת ספרי עמדו"ת.

לצפייה בגלריית תמונות מהכנס, לחצו כאן.