יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

מותר לשנוא אותו? שיעור מאת הרב פרופ' נריה גוטל

הכל יודעים על המחויבות לאהבת ישראל ואולם ההלכה מלמדת כי לעתים ישנה חובת שנאת ישראל! האם שתי הוראות מנוגדות אלה משתלבות?

כהקדמה לתשובת שאלה זאת, הרב פרופ' גוטל העביר שיעור מיוחד לצוות מנהלת המכללה. תקשיבו ותהנו!

להורדת הקובץ בפורמט mp3 לחצי כאן.


יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

פרויקט מתוקשב בין מכללת אורות ישראל וישיבה יוניברסיטי

השימוש בשפה כאמצעי תקשורת, מאפשר ניסוח מסרים והעברתם, שינוי עמדות, וחינוך. שפה זרה, ובעולמנו הגלובלי במיוחד השפה האנגלית, מהווה גשר לעולם: גשר לעולם הכללי, גשר לעולם האקדמי, גשר לעולם הטכנולוגי והעסקי, ואף גשר לעולם היהודי. ואכן, אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים היום בפני הציונות הדתית הוא יצירת קשר והידוק קשר עם יהודי התפוצות.
משהתבקשה ההתמחות לאנגלית, כמו יתר ההתמחויות במכללה, לשלב את נושא הציונות הדתית בלימודי ההתמחות, עלו רעיונות רבים ויפים והם בוצעו בקורסים שונים ובעבודה המעשית. במסגרת הקורס "שימושי מחשב מתקדמים באנגלית" השתתפו הסטודנטיות בפרויקט בינלאומי שכלל דיאלוג בינן ובין סטודנטים לחינוך יהודי מישיבה יוניברסיטי. הפרויקט עמד על שלושה עקרונות : (1) הגדרת הציונות הדתית כתודעת כלל ישראל; (2) הנחת היסוד בהתמחות כי המורה לאנגלית בוגרת מכללת אורות איננה רק מורה "מקצועית" המקנה לתלמידיה כלי מעשי לחיים, אלא היא עוסקת בחינוך; (3) המטרה המרכזית של לימוד אנגלית והוראת אנגלית הינה שימוש בשפה כאמצעי תקשורת בהקשר חברתי/תרבותי אמיתי.
ד"ר קרן גולדפרד ממכללת אורות וד"ר קארן שון מישיבה יוניברסיטי הקימו אתר סגור שאיפשר לסטודנטים שלהן לנהל דיאלוג מעמיק בנושאים מגוונים הקשורים לחינוך בכלל וחינוך יהודי בפרט. הפרויקט נערך במשך כשמונה שבועות והסטודנטים דנו בו בדילמות הלקוחות מעולם החינוך תוך שימוש במקורות יהודיים המבססים את הגישות החינוכיות והפילוסופיות שלהם. מלבד הכרת שימוש טכנולוגי נוסף העומד לרשות המורה במאה העשרים ואחת, סיפק הפרויקט פלטפורמה ייחודית להיחשף לדעות ולגישות חינוכיות מיהודי התפוצות, ובו בזמן להשמיע את הגישה החינוכית והייחודית של הציונות הדתית.
לדברי ד"ר ויטלא ארזי, ראש ההתמחות לאנגלית, הפרויקט בשיתוף עם ישיבה יוניברסיטי בארה"ב חייב את הסטודנטיות לחשוב במושגים של כלל ישראל, לבחון את הרעיונות הקשורים לציונות הדתית בקשר ליהודי התפוצות, להבין אילו מסרים הם מעבירים לנו, לחשוב אילו מסרים אנו, כציונים דתיים, צריכים להעביר ליהודי התפוצות, ולנסחם תוך התחשבות ברגישויות של השומעים.

יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

נקודה למחשבה - מכון מנדל למנהיגות

מאת: טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד
תכנית בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל למנהיגות נוסדה בירושלים בשנת 1991 בשיתוף עם משרד החינוך. זו תכנית ייחודית מבחינת היקפה, תכניה ואופי הלימוד. מטרתה לפתח ולטפח מנהיגים חינוכיים בעלי חזון והשפעה שיניעו ויובילו תהליכים לקידום החינוך בישראל. אחת מאבני היסוד עליהן מושתתת התכנית היא ההנחה שעל המנהיג החינוכי לפעול לאורו של חזון מעמיק ומעשי. עמיתי התכנית מפתחים תפיסות חזון בעבודה אישית לצד עבודה בצוותא, במסגרת אינטנסיבית ומאתגרת לצד מסגרת המעודדת ומאפשרת חשיבה מעמיקה ותכנון. במהלך התכנית העמיתים לומדים וחוקרים את שדה החינוך תאוריה לצד התנסות ממשית ומשמעותית, נפגשים עם מומחים בולטים ממגוון תחומים, בוחנים ובודקים מקרוב את המקום של החזון ושל הזהות החינוכית בעולם המעשה. מקורו ההיסטורי של החזון במנהיגים אשר ראו בעיני רוחם כיצד הרעיונות שטוו זה מכבר רוקמים עור וגידים, כמו הרצל, אטאטורק, מייקל קולינס ואמון דה ולירה, ג'פרסון. לאלו קדמו "נביאי ישראל הנבאים אל ירושלים והחזים לה חזון", ישעיה וחבקוק, הושע ועובדיה, נחום ודניאל. לימים מושג החזון אומץ לתחום הניהול והפך לכלי ניהולי בעזרתו משרטט הפרט או הארגון תמונה עתידית אידאלית אליו הוא שואף, מתוכה נגזרות הנחיות ותהליכי ביצוע המכוונים להוביל למימוש החזון. מנהיגים מצטיינים המוּנעים על ידי חזון בעל עצמה הם המפתח לשיפור החברה וחייהם של אנשים ברחבי העולם, אולם החזון אינו נחלתם הבלעדית של שועי עולם. אף מנהיגי חינוך אפקטיביים הם בעלי חזון ואת חזונותיהם אפשר לטפח באמצעות עבודת הכשרה.
תכנית ההכשרה של מכון מנדל למנהיגות מציבה את חזון המחנך במרכז ההתפתחות המקצועית. סגל ההוראה מונה שורה ארוכה של אנשי אקדמיה בולטים מישראל ומהעולם: חוקרים, מעצבי מדיניות ואנשי מקצוע. אנשי הסגל מלווים את העמיתים בעבודת ניסוח חזונם הפרטי, לבחינת הרעיונות הגדולים והדמויות הדגולות של התרבות המערבית והיהודית ולימוד הדרכים ליישום החזון הלכה למעשה! אחד מיעדי התכנית הוא פיתוח חומרים ושיטות לימוד – במהלך ההכשרה – והפצתם בקרב קהילת מנהיגי החינוך. מיותר לציין שעמיתי התכנית מתקבלים רק משהוכרו כבעלי יכולת להניע תהליכים משמעותיים בעתיד. במהלך הכשרתם הם רוכשים את הכלים הנחוצים כדי להקים ולנהל מוסדות חינוך שבהם עתידים להירתם לאתגרים החינוכיים והחברתיים הניצבים בפני החברה על גווניה וקהילותיה, על פלגיה ושסעיה, בארץ ובתפוצות. בוגרי בית הספר למנהיגות מכהנים בתפקידי מפתח במסגרות שונות, החל במשרות בכירות במשרדי הממשלה דרך ארגונים חינוכיים וחברתיים וכלה ברשויות המקומיות ועוד. אלה גם אלה הם עדות חיה לעובדה שחזון אינו רק תהליך מיסטי או דמיוני, אלא תהליך רציונלי, מובנה, שיטתי, ממוקד, וכדבריו של החוזה: "אם תרצו אין זו אגדה".
מקורות
1.דף הבית מכון מנדל למנהיגות
http://mandel.mli.org.il/MandelCMS/HomePage.htm
2.יחזקאל יג, טז.
3.ראובן כץ, COACHING אמון לחיים,אופוס,2005 , עמ' 190–209.
4.אתר משרד החינוך מינהל חברה ונוער
http://www.snunit.k12.il/minhal/42218.html
5.שלמה פוקס, ישראל שפלר, ודניאל מרום, מדברים חזון: הזמנה לדיון בתכלית החינוך היהודי,כתר.
http://mandel.mli.org.il/MedabrimChazon/The+Book/
6.לורה ויתוורת', הנרי קימסי-האוס, פיל סנדאהל, אימון קו אקטיבי, כישורים חדשים לאימון אנשים להצלחה בעבודה ובחיים, דניאלה די- נור, 2006.

יום שני, 14 בספטמבר 2009

סיור לצפון עם בנות תושב"ע

מאת:הרב אברם ווייס
ראש התמחות תושב"ע


מתוך רצון לארגן פעילות חווייתית של כל בנות ההתמחות לתושב"ע, שנים ב–ג, נערך ביום ב' בסיוון סיור בצפון הארץ בעקבות תנאים ואמוראים. הוא כלל ביקור ותפילה בקבריהם הקדושים של חכמי המשנה והגמרא במטרה להתחבר לדמויותיהם ולתורתם.
כל סטודנטית הכינה סיכום קצר על דמות אחת או שתיים מהתנאים והאמוראים וליד ציון הקבר של אותו צדיק סיפרה על פועלה, מעלותיה, הנהגותיה ותרומתה לעם ישראל ולתורה שבעל פה. במהלך הסיור מיקמנו את התנאים והאמוראים השונים בציר זמן תקופתי שהוכן מראש, מה שעזר לנו ללמוד על כל דמות גם בהקשר לתקופה בה חיה ולקבל תמונה רחבה יותר.

את הסיור התחלנו בטבריה בקבר רבי עקיבא, גדול התנאים הידוע בצניעותו ובענוותנותו, ובקברו של הרמח"ל, בעל 'מסילת ישרים'. ביקרנו במתחם קבריהם של הרמב"ם, רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו. ליד קברו של השל"ה הקדוש התפללנו את התפילה המיוחדת שחיבר על הבנים.
בדרך למירון עצרנו בקברם של התנאים רבי חלפתא ובניו רבי שמעון ורבי יוסי, הוא רבי יוסי 'סתם' המופיע במשנה. במירון עלינו לציון רבי שמעון בר יוחאי ורבי יוחנן הסנדלר.
נסענו לקברו של רבי יהודה בר עילאי, רבי יהודה 'סתם' המוכר מהמשנה, אשר יותר משש מאות מהלכותיו נמצאות בה. משם הגענו למערת קבורה מיוחדת בה קבורים גדולי אמוראי בבל, אביי ורבא, שהחלו את חתימת התלמוד.
את הסיור סיימנו ב'עמוקה' – קברו של ר' יונתן בן עוזיאל, הידוע בצדקותו ובסגולותיו, וערכנו 'סעודת אמנים' במתחם הקבר.

הסיור הוסיף לנו ידע רב על חכמינו הקדושים. הרגשנו הרגשה מרוממת על זכותנו להכירם יותר מקרוב, ללמוד על תולדותיהם ופעלם, ולהבין, ולו במעט, כיצד תרמו והשפיעו לאורך הדורות ואף בימינו אלה.
שמחנו על ההזדמנות להתפלל על קברות הצדיקים ולהכיר את גדולתם ואת קדושתם.
את הגיבוש החברתי של בנות ההתמחות ואת יצירת ההווי הקבוצתי המשותף ניתן לזקוף לזכותם של ראש ההתמחות, הרב אברם ווייס, והמדריכה הפדגוגית, ד"ר רותי שפירא, העמלים רבות בפיתוח ההתמחות ומגלים רצון לעזור, ליצור אווירה לימודית נעימה וחווייתית ולהקנות כלים להכשרתנו.

מי ייתן ונזכה ללכת לאורם של הצדיקים ולהנחיל לדורות הבאים את חידושיהם, חיבוריהם, מידותיהם והנהגותיהם, וזכותם תגן בעדנו ובעד כל עם ישראל. אמן.

יום רביעי, 2 בספטמבר 2009

נקודה למחשבה מהמרפ"ד:מאורות הדף היומי


מאת טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד

"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה" (גיטין ס ע"ב). בנקודה זו טמון הסוד המייחד את מעמד התורה שבעל פה בתודעת כנסת ישראל לדורותיה. במוקד כל ישיבה ובתודעת כל הבא בשעריה עומד לימוד הגמרא במרכז, אולם לימוד הגמרא אינו עוד נחלתם הבלעדית של היושבים בבית המדרש.
רעיון "הדף היומי" הוכרז על ידי מחוללו הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין שבפולין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים והאמרי אמת, שהביעו את תמיכתם ואת ברכתם. הרציונל העומד בבסיס הרעיון היה ליצור סדר אחיד ומשותף ללימוד הגמרא בכל קהילות ישראל, נקבע לוח ללימוד דף יומי – סדר ללימוד התלמוד הבבלי, בקצב של דף אחד ליום. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד, ואכן כך. הדף היומי נלמד בשקיקה ובשקידה בכל קהילות אירופה, אך בעקבות מלחמת העולם השנייה והכחדת קהילות רבות נפגע הלימוד באופן משמעותי. עם סיום המלחמה, במקביל לשיקום הקהילות היהודיות, הוקמו שיעורים רבים במטרה להחזיר את המצב לקדמותו, אולם הדבר לא צלח והדף היומי נלמד בקרב ציבור מצומצם בלבד.
אור לשנת תש"ס נפל דבר בישראל: הרב חיים דוד קובלסקי הקיים את "מאורות הדף היומי", ארגון שמטרתו להחיות מחדש את לימוד הדף היומי בכל שכבות הציבור בארץ ובעולם. המקור והבסיס למטרת הארגון מושתתים על חזונו של הרב מאיר שפירא מלובלין, על פיו כל היהודים, בכל ארצות פזוריהם, ילמדו את אותו דף תלמוד בכל יום. במרכז הארגון ארבעה בתי מדרש להכשרת מגידי שיעור. במהלך תקופת ההכשרה מתמקדים הרבנים בלימוד הדף היומי באופן עיוני ומעשי תוך מתן דגש על הקשר בין הסוגיות הנלמדות לנושאים אקטואליים. מזה עשור, מדי יום ביומו, בכל שעות היום, מתקיימים שיעורים ברחבי הארץ במאות מוקדים – בישיבות בבתי ספר, בבתי כנסת, בשווקים ובמשרדים. ידועים ומפורסמים הקשיים והבעיות בלימוד הגמרא. אליבא דפרופ' אפרים אלימלך אורבך אפשר לחלקם לשלושה סוגים: בעיית החומר, בעיית המתודה ובעיית המורים. מגידי השיעורים ערים לבעיות ולקשיים הפדגוגיים האמיתיים אִתם מתמודדים לומדי הגמרא, והם מצוידים בכלים המאפשרים לימוד חי ותוסס, מתנצח וסוער, רב חיוניות ועצמה לצד לימוד הגיוני ונורמטיבי. יש שכתוצאה מהחשיפה לדף היומי יבקשו ללמוד מהמסד עד הטפחות, מהפסוקים עד הפסיקה; אחרים יסתפקו בהיכרות עם החשיבה ההלכתית בלבד. עבור אלה וגם אלה קיים סיכוי שמעבר ללימוד גרידא תתפתח ותעמיק אצלם הנכונות למחויבות ההלכתית. בנוסף למערכת השיעורים הענפה הוקמו על ידי הארגון פרויקטים חוצי גבולות. ארגון מאורות הדף היומי מפיק, מפרסם ומוכר עזרים העוסקים בלימוד הגמרא למסכתות השונות, ביניהם חוברות, תמונות ותקליטורים בשפות שונות, וספרי עזר להוראה. מדי שבוע מופץ גיליון "מאורות הדף היומי" בכ-60,000 עותקים בשפות עברית, אנגלית וצרפתית ונשלח לכל דורש בדוא"ל. במטרה להשריש את אהבת לימוד התורה אצל הילדים כבר מגיל צעיר מופץ העלון השבועי לילדים "מאורות הדף היומי". הוא נכתב בשפה העברית ומופץ בכל שבוע בכ-30,000 עותקים. לא נותר לנו אלא לחתום בדבריו של הרב מאיר שפירא מלובלין: "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז–גרמניה, לידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים, למרות מחלוקות שביניהם, לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן".

מקורות
1. אתר הדף היומי
2. פורטל הדף היומי
3. סטריקובסקי אריה (עורך), היהודי והספר – דף לתרבות יהודית, גיליון 248, ירושלים, כסלו תשס"א.