תשכ"ז–תשס"ז
רינה (שבט) צביאל אמנם עלתה ארצה מארה"ב בגיל 16 אך הייתה סיפור הצלחה של תורת ארץ ישראל. רינה התברכה בתכונות רבות של יצירה, ארגון, חכמה וחוש הומור. היא בלטה והצליחה בחברה ובלימודים, כמדריכה, כמורה-חיילת וכמחנכת. מאז חתונתה עם שמוליק כוונו כוחותיה כלפי משפחתה כאישה וכאימא נאמנה, וחברה פעילה בתפקידים רשמיים, כגון ועדת קליטה ותרבות, ובעיקר בתפקידים לא-רשמיים, ביישוב מעלה-חבר שבדרום הר חברון: לדאוג ליולדות, למשפחות חדשות, לעבור ולעודד את מי שצריך מילה טובה או עצה. רינה היוותה דוגמה חיה של צניעות ואלטרואיזם, לא מתוך "מסכנות" או "הצטדקות" אלא מתוך אידאליזם צרוף ובחירה מודעת. האמונה, הביטחון והשמחה שלה נשארו איתנים, גם בהתמודדותה עם המחלה הממושכת והקשה.
תורת החיים של תורת ארץ ישראל, של כלליות וחסד, של מסירות וגבורה, הייתה לה טבעית כל כך שקשה להאמין שזו הדרך הארוכה שעשתה במשך חייה הקצרים.
כשבועיים לפני פטירתה של רינה, היא כתבה תפילה. לחץ למילים של התפילה.
אודי ולילך דוידי הלחינו שיר לחלק ממילות התפילה.
השיר נמצא בדיסק החדש של אודי דוידי.
השמעת השיר באישורו של הזמר אודי דוידי
לחץ להשמעת השיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה