בעשרת ימי תשובה יצאו בנות המכון לחינוך ואמונה בימינו בראשותו של הרב יונה גודמן לסיור תשובה ייחודי. במקום לנסוע מזרחה, לירושלים עיר הקודש ולבתי כנסיותיה, נסעו הבנות מערבה, ללב תל-אביב, לחפש את העם ואת תפקידנו כלפיו. בנות המכללה ביקרו בשלושה מוקדי "קירוב" / "החזרה בתשובה" / "הפצת יהדות" (כל מקום והגדרותיו) אשר הוקמו בשנתיים האחרונות בלב גוש דן על ידי משפחות מהציונות הדתית. התחנה הראשונה הייתה ברמת אביב, בה פגשנו משפחה שהחליטה לאחר הגירוש מגוש קטיף לעזוב את ביתה בעיר דוד ולעקור ללב האליטות; התחנה השנייה הייתה ב"המקום", אשר הוקם על ידי משפחות שעזבו את בית-אל ועברו ללב תל-אביב, צמוד לרחוב שיינקין; התחנה השלישית הייתה המדרשה לבעלות תשובה שהוקמה על ידי "ראש-יהודי" ובה לומדות כעשרים צעירות (בנות 25–35), שהחליטו שלא להסתפק בשיעורים ובקבלות שבת (המוצעים ב"ראש יהודי") אלא לעשות צעד ממשי נוסף ולקבל על עצמן חיי תורה ומצוות.הסיור פתח בפני בנות המכללה סוגיות ושאלות רבות שיצרו דיונים פוריים. בין היתר נמנה את חלקן במבזקים:
א. מה ההבדלים המהותיים בין שלושת המרכזים שפגשנו בכל הקשור לקביעת מטרת בואם לשכונה ודרכי פועלם? הניתן לקבוע מי מהם צודק?
ב. האם הקמת מוקדי "קירוב" ליהדות ברוח ציונית-דתית הוא מהלך נכון בעינינו? אם כן, מדוע לא עשינו זאת עד היום?
ג. האם ניתן להקנות לילדים מהמשפחות הדתיות שעברו למעוזים חילוניים חינוך תורני בתנאים רוחניים כה קשים? האם משפחה שעוקרת ללב גוש דן למשימה שכזו מקריבה את ילדיה? כל משפחה הסבירה בצורה שונה את הדרך שבה היא מתמודדת עם אתגר חינוך ילדיה ב"לב שינקין".
ד. האם ניתן לדבר על התעוררות רחבה בעם, של חיפוש שורשים יהודיים? האם תהליכים שעוברים על חלק מאמני ישראל מלמדים על תהליכים ציבוריים רחבים יותר?
ה. מניין הכוח ומסירות הנפש לשלם מחירים כה יקרים (כולל במובן הכלכלי הפשוט, שכר דירה וכדומה)? האם גם לנו יש מסירות נפש שכזו כדי לפעול בדרכים הנראות לנו?
הסיור הסתיים במפגש מרתק עם בעלות תשובה "חדשות" שנמצאות בתחילת הדרך של חיי תורה ומצוות.
ולסיום – שני ציטוטים:
א. אחת מבעלות התשובה נשאלה מדוע היא בחרה לשוב בתשובה דווקא לכיוון ציוני-דתי. בין השאר היא השיבה: "אתם לא יודעים מה נתתם לי. נתתם לי עם וארץ כה נפלאים. אני שנים עובדת בהיי-טק, מכירה את מדינת תל-אביב ואת הכביש לנתב"ג משם נוסעים לטייל. מי הכיר מושג שנקרא "עם ישראל"?? מי שמעה על "ארץ ישראל"?? הפגשתם אותי עם מורשתי במובן הרחב של המילה ואין לי מילים כדי להודות לכם על כך".
ב. אחת מתלמידות המכללה (תושבת בנימין, דתייה מלידה) אמרה בסוף המפגש עם חיוך על פניה: "כשאהיה גדולה, גם אני רוצה להיות בעלת תשובה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה